פורום הריון ולידה (עמוד 2254)

לבדוק עכשיו.

זה ממש עכשיו...

אז זה לא אומר עדיין כלום

אם אני זוכרת נכון מתחת ל10 זה חסר משמעות

זה לא משנה אם זה 1 או 3

לי אחרי 40 יום היתה תשובה שלילית בבדיקת דם (המחזור שלי בדכ לא עולה על 37)

רק מאוחר יותר בבדיקה נוספת היה חיובי

יש לי גם לי גם חברה שבתחילה בבדיקת דם לא ראו....

 

לכי לעשות עם הכישרון הזה משו😰
את מוכשרת בצורה מפחידה...

שיר מהמם...
תשלחי לנו גם מילים😁
(ד''א, עד היום אני שרה להנאתי סגר, זה לא בסדר..🤭)

חמודה!
תודה!

מצטרפת לבקשה שתצרפי את מילות השיר, ההקלטה בלעה חלק מהן...

בנתיים זה מדי מסובך....

אולי בהמשך,
תודה!

מקווה שהתחברתן💗

💗💗💗

לפני איזה מיליון שנה

אני לא😆

גם אני זוכרת את השיר הזה

בתקווה שהפעם אחד מוקדם הרבה יותר!

טוב, לא מוצאת🤦‍♀️😆

מוכשרת את

לוקחת כלום עכשיו לצערי. אוף זה מעצבן

גם מהארץ אפילו ניסיתי מחול
אני מניקה תינוק שלישי ולא לוקחת כלום
חוץ מברזל וויטמין די לצערי
אחרי שהבנתי שאין שום סוג של כדור שהקיבה שלי לא תגיב לו באופן קשה
תתיעצי עם רופא... אולי... אין לי באמת עצה רק חיבוק
מבינה את התסכול

לקחתי בהריון הקודם, לקחתי כשהייתה לי אנמיה רצינית יותר בהנקה, ולוקחת עכשיו. מעולם לא עשה לי אפילו בעיית עיכול קלה ומעלה לי בצורה מושלמת. ממליצה בחום. לא מקבלת אחוזים, משלמת הרבה כסף עליו..

אני גם לוקחת את הברזל באבקה של אלטמן, בד"כ קונה אותו בבית מרקחת של הקופה, ואז הוא יוצא בערך חצי מחיר מהפארמים.
הוא העלה לע את הברזל בצורה מעולה, ובד"כ אני גם לא מרגישה טעם של ברזל שמבחינתי זה פלוס גדול מאוד

הוא פשוט כל כך שווה כל שקל שאני לא מחליפה אותו.

אבל באופן כללי הרבה תרופות ללא מרשם זולות יותר אם קונים בבית מרקחת של הקופה

ממתי כדאי להגביר את הברזל? בכללי לרוב הברזל שלי בסוף הטווח הגבוה (לפני ההריון) עכשיו הוא באיזור 12. אני סוף חודש 5.
במקרה הייתי אצל רופא בשבוע17 ושאלתי על ויטמינים כי לוקחת רק חומצה פולית והרופא אמר שלא צריך כרגע להוסיף.

גם אם הברזל היה תקין.
אבל אני שאלתי את הרופא שלי אם יש עניין לקחת בנוסף למולטי ויטמין והוא אמר לי שכן. אם הרופא שלך אמר שלא, אז מן הסתם הוא יודע יותר טוב..
מה שכן, אני לא זוכרת מה הטווח התקין, אבל אם את נמצאת על הגבול התחתון, כן הייתי לוקחת גם ברזל בנפרד.

בדיוק הרופאה נתנה לי מרשם אליו. הוא בהחלט יצא יקר ביותר...

אני סובלת מעצירויות בהריון, אני עדיין בהתחלה וחסר לי כרגע ברזל (לא המון) אז נתנה לי אותו שאני אקח אחת ליומיים כדי למלא מצברים ושלא אצטרך אחר כך הרבה בבת אחת.

מקווה שאכן לא אסבול מעצירויות..

קניתי מולטיויטמין של סופרב אם אני לא טועה.
עשה לי בחילות והקאות איומות משהו כמו עשר דקות אחרי שלקחתי.
לא יודעת מה נסגר...

בנתיים תקחי רק חומצה פולית ובתור הבא תתייעצי עם הרופא לגבי ברזל. לי אמרו לקחת ברזל רק משבוע מסוים, לפני כן הבדיקות דם היו תקינות.

אני לצערי לא הבנתי את החשיבות ולא נטלתי.. והיום הרבה אחרי הלידה מרגישה שזה השפיע עליי במידת מה .

מהרופא בדיקת דם לראות מה מצב הערכים והויטמינים. לא רצה והתחיל לשכנע אותי לקחת סוג אחר... לא עזר.

הבנתי שזה לא בשבילי.  מתכוונת להתעקש איתו על בדיקת דם לבדוק מה צריך תגבור ובינתיים מקפידה על חומצה פולית ועל לאכול דברים מזינים...

הבנתי אבל שיש כאלה שמתחילות לקחת בשלב קצת יותר מאוחר בגלל הבחילות

לק"י

היא רק מצוננת?

אני לוקחת עכשיו בדיוק בתהליכי גמילה ... לקחתי את המינון הכי גבוהה ועכשיו בשבוע 15 ירדתי ( בהדרגה) ל2 בלבד...

אני מההתחלה לקחתי 2
ועד היום בשבוע 22 אם לא לוקחת יום אחד אני לא מפסיקה להקיא

וכבר הרגשתי שאין בחיחות ואפשר לרדת במינון.. זה מאוד יקר תחשבי שב25 יום אני מסיימת קופסא קניתי עד עכשיו כמעט 3 קופסאות שזה יוצא 1000 שח

אלו כדורים מאוד מאוד נפוצים לנשים שאחרת יסבלו מהמון בחילות ו/או הקאות.
זה מאפשר לתפקד יותר נורמלי ולאכול ולשתות בלי להוציא הכל החוצה אחכ, כך שללא ספק זה גם תורם לחיזוק הגוף.שלך.

הריון קודם משבוע 7 ועד שבוע 42 ברצף!! ב״ה נולד ילד סופר חכם מתוק ומהמםם
וגם ההריון הזה לקחתי עד אמצע ההריון

אני לקחתי שני כדורים בערב וזה ממש עזר לי. לקראת סיום החבילה שכבר הרגשתי שעברו לי הבחילות הורדתי לכדור אחד בערב, ואז יום כן יום לא עד שגמרתי את כל הכדורים שהיו לי וכבר לא היו לי בחילות

לא יתנו משהו שלא בטוח לשימוש. בטח לא לככ הרבה נשים

ממצב של להקיא פעמיים-שלוש ביום עברתי לפעם בשבוע... אני לא אגיד לך, זה לא תרופת פלא, עדיין מרגישה שאני לא יכולה לתפקד כל כך, יושבת הרבה בספה רובצת בחוסר מעש.... אבל אין ספק שהבחילות פחתו משמעותית.

האמת שיש משהו בבית שעושה לי יותר בחילה... וגם השעות הקשות שלי זה אחר הצהריים -ערב
בשעות הבוקר יחסית מתפקדת, ומורידה מינון קצת בעבודה, יותר הפסקות אוכל 🙈

וה' ריחם עליי, חודש ראשון-סגר, חודש שני- שבוע בידוד... מקווה שיהיה לי כוחות להמשך...בע''ה!

מחכים לפי ההוראות יום ואם אין הקלה לוקחים למחרת עוד כדור בבוקר ואם גם זה לא מקל אז יום אחרי מוסיפים כדור אחד אחה"צ
אסור יותר מ4 כדורים
מנסיון כדאי להמתין כמה ימים עם המינון הנמוך ולראות אם עוזר במיוחד אם מקיאים חלק מהם עדיין.
בנוגע לבטיחות היא בטוחה בהריון אבל תמיד עדיף לא לקחת אם יש ברירה

תתקשרי למשרד הבריאות

ברור שאם צריך נשמור על הבידוד,
ובכללי אנחנו ממש מקפידים,
אבל לא רוצה להכנס לרשימות...

מקווה שאת לא צריכה.. איזה תקוע זה!!

בעלי נחשף לחולה לפני שעבר את החיסון השני+שבוע. לפי משרד הבריאות צריך להיכנס לבידוד.

אולי בגלל שנחשפת אחרי שכבר חוסמת אז התנאים שונים.

הכי טוב להתקשר ישר למשרד הבריאות.
בהצלחה רבה!!

עד שיעברו עשרה ימים מהחיסון השני...

עוזר. כי אם היא נדבקה, היא נדבקה. זה לא שאחרי עשרה ימים מהחיסון השני המחלה תיעלם אם היא נדבקה

קרה לנו, אבא שלי נחשף לחולה יום לפני שעבר שבוע מהחיסון השני. הוא לא נדבק, אבל הקפיד על הבידוד עד הסוף (10 ימים מלאים). 

חשיפה משבוע אחרי החיסון השני.
לא עבר לך שבוע לכן לפי החוקים צריך בידוד..
חיבוק ובהצלחה!

🥳🥳🥳⁦🥳🥳🥳🥳🥳

מהיום השביעי לא נכנסים לבידוד

והוא היה צריך להשלים בידוד 😖

אם כן- בידוד מלא.

הטיטול מלא אז כן.
וגם, אם זו תקופה שיש לתינוק פצעים בגלל תפרחת אז כן מחליפה כל פעם שהוא מתעורר. ובאמצע היום - כל שעתיים שלוש.

בגיל הפיצי כן. תמיד.
היום לא מחליפה בלילה אם זה לא מסריח...(בת שנה)
לתינוק רגיש אולי כן...

אם זה רק פיפי ולילה אז לא. מנגיד 10 11 עד 6 5 בערך לא.
ככה יש הבדל בין יום ולילה ופחות מעירה את התינוק, ז"א לא מאריכה את הערות, לינוק גרפס ולישון.
אישית גם בלי דיבורים ובלי אור. מעצים את תחושת הלילה זמן לישון. נשיקה רכה, חיבוק וזהו.

כבר רעבה ובוכה.. אז יצא לי לא להחליף לה... אלא אם כן היא קצת יותר ערנית..
ואז אתמול קראתי שהלחות יכולה לעשות פצעים וזיהומים אז אני שואלת...

אם עד עכשיו לא הפריע לה, לא הייתי דואגת. אם תראי שמתחילה קצת אדמומיות אז יותר תקפידי. ככה נראה לי.

שאישית גם מעדיפה לשטוף במים ולייבש היטב מאשר להשתמש במגבונים.
וגם, במשך היום במיוחד ביום חמים או כשהשמש נכנסת מבעד לחלון הייתי מפשיטה מהטיטול ומטה ומשאירה בשמש על הבטן או הגב, (לבנים חיתול בד על האזור מצמצם נזקים כשהם שוכבים על הגב) פחות הפריע לי לכבס אחכ, העדפתי לאוורר להם. בדכ אחרי היציאה המשעותית, שוטפת ומשאירה קצת עירומים בטוסיק. לרוב הילדים שלי עור רגיש יחסית.
אז בלילה זה לילה וחוסכת החלפות וביום שזה רוב השעות מפנקת...

ב"ה היא ממש אוהבת להיות כזה משוחררת מבגדים אבל להוריד את הטיטול מלחיץ אותי קצת בגלל שחורף... לפעמים כשממש בורח לה אז שוטפת תיק תק במים ובסבון..

עד גיל 4 חודשים לפחות, הם עושים המון פיפי בגיל קטן

ומחליפה גם קצת לפני שאני הולכת לישון, כי כבר קרא כמה פעמים שהוא התעורר עם בגדים רטובים מרוב שהטיטול היה ספוג. (בן שנה וחצי)

אבל לפעמים היא מאוד רעבה ובוכה ואח"כ נרדמת.. לפעמים נותנת לה קצת לבכות ומחליפה לה, לפעמים לא ..

ואני רואה שאת פשוט חוששת מהלחות - אישית אם זה היה הבעיה היחידה, אני לא חושבת שהייתי טורחת לקום בלילה בשביל זה.

 

אצלי פשוט אם אני לא מחליפה כמה פעמים בלילה, הבן שלי קם ממש ממש ספוג, כל הבגדים שלו רטובים, המזרון רטוב, ולכן נח לי יותר לקום ולהחליף לו, מאשר להחליף לו באמצע הלילה מצעים, שמיכות, פיגמה, ולהשכיב אותו אחר כך במיטה איתי כי המיזרון שלו עדין רטוב...

או /וגם להחליף לחיתול סופג יותר (בעיני הכי טוב האגיס)

אצלי שתי הדרכים לא עובדות.. משתמשת האגיס מידה 6 ועדיין לפעמים קמה בבוקר רטובה.. סיוט

אחד על השני, לא ניסיתי. אם זה קורה כל לילה הייתי מנסה במקומך ( גם לא כתבת את הגיל, אצלי יש שני 'גדולים' בן חמש ובת שלוש וחצי עם חיתול בלילה, האגיס 6, לפעמים קמים רטובים אבל נראה לי הגיוני, החיתול בכל זאת לא מיועד לגיל 5... אם היה קורה לעתים יותר קרובות הייתי קונה חיתולים לילדים גדולים, זה יקר משמעותית...)

אם היא נשארת קצת יותר עם הטיטול עם קקי (מידה 1) אז בורח לה.. משתדלים להחליף מיד... ופיפי לא מרגישה שהיא קמה רטובה. לפעמים יש ריח של פיפי בבגדין אבל לא משהו מוזר

שמה בלילה בכוונה טיטול שסופג טוב יותר.
אין לי כוח בעצמי, ולא רואה סיבה להעיר או לעצבן אותו.

בלילות לא. בדכ מ12 עד 6 בבוקר לא מחליפה אם אין קקי

היה מרטיב את כולו. כל הנקה בלילה (בערך כל שלוש שעות במקרה הטוב) הייתי מחליפה את כל הבגדים כולל טיטול מצעים וכולי.

מגיל מסוים הפסקתי. מהגיל שהפסיק להרטיב את כולו.
לא נתקלתי בזיהומים בגלל הלחות.

אם לא שמים לב והם עושים קקי אז המתנה ארוכה עד החלפה עלולה לגרום לכוויה.

דיי מהר התחלתי להמעיט והייתי מחליפה רק כשהטיטול מלא כדי להתעסק איתו פחות ושיחזור לישון מהר.
והיה גם שלב שהיה קם לאכול וחוזר לישון בלי שמחליפה לו.

עכשיו הוא בן שנה וחצי וישן לילה ב"ה ואני מחליפה לו טיטול כשהוא קם, קורה גם אחרי 10-12 שעות. לא נרשמו נזקים חוץ מזה שלפעמים צריך להחליף בגד גוף כי נרטב אבל לא קורה הרבה.

לק"י

אני יום אחד כתבתי הפוך- חצי שנה במקום שנה וחצי לעניין דיבור אצל ילדים (שכבר אמורים להגיד 10 מילים)

בגיל קטן

היא בת 3 חודשים ונראלי חבל להעיר אותה כי היא נרדמת באוכל ולפני כן מאוד בוכה... אם היא יותר רגועה א מחליפה לה

אני מחליפה מהר ואז מניקה, או אחרי אם לא נרדמים

אם הוא ישנוני וחוזר ישר לישון אז לא ,
אם אני רואה שהוא ערני ולא יחזור לישון ישר אז לפעמים כן גם אם זה רק פיפי כי היו לי כבר יותר מידי פעמים שהוא התעורר עם בגדים רטובים מפיפי אחרי לילה שלם עם אותו טיטול

רק אם יש " גדולים". בלילה משתדלת לשדר אוירת לילה, לא מחליפה טיטול, לא מדליקה אורות.

מחליפים רק כשיש צורך- קקי או מלא פיפי.
גם חבל על הכסף וגם על הסביבה

בת החודשים ישנה בלילה לפעמים גם 8 שעות רצוף שזה אומר 8 שעות שאני לא מחליפה לה טיטול🤔👼

אולי בגיל ממש פיצי

(ואז לרוב גם יש יציאה כל פעם).

הילדים שלי לא רגישים.

אם זה נחשב לנמוך אפשר לשקול לקבל תמיכה של פרוגסטרון.. תתיעצי עם הרופא ומזל טוב על הבטא

מישהי יודעת כמה הפרוגסטרון עוזר?
כמה מפחיד זה שהוא נמוך?

וודאי שאדבר עם הרופאה אבל עד אז...
אני לחוצה בגלל דימום

כדאי לגשת לרופא דחוף אולי את צריכה תמיכה

זה לא חייב להיות בול אותו דבר, נגיד היה אז 35 לא חייב להיות כל הזמן 35. זה פער לא משמעותי, זה בגדול אותו דבר. וזה לא נמוך זה תקין.

הייתי בלחץ הזייה... ממש תודה!!

בלילה זה גמילה פזיולוגית בשונה מהיום שבו יש לילד שליטה על זה אז אפשר "לאמן" אותו.
ממה שאני יודעת עד גיל 5 פספוסים בלילה נחשבים תקינים, מגיל 5 ממליצים לפנות לבירור וטיפול מקצועי. אישית הייתי ממליצה לכם להשאיר עם טיטול בלילה ולהעיר לפיפי. עם הזמן להפחית את ההערות ולראות אם זה עוזר.

אפשר לאמן את הילדה בלילה לקום לשירותים?
נראה כי היא ישנה כ"כ חזק שאין סיכוי שתרגיש דחף לשירותים

אבל בגדול אני לא יודעת אם זה משהו שאפשר לאמן אליו, זה יכולת שמגיעה עם בגרות פזיולוגית

מפספסת

 

אז לפחות חסכת עם הטיטול

 

שעד גיל 6 זה נורמלי.

כבר עכשיו אין טיטולים למידה שלה, והיא רק בת 4

לא כאלה המיועדים לתינוקות. אלא לילדים להרטבות לילה. אם תרצי אחפש לך קישור.

‫האגיס - האגיס דריי נייט תחתוני ספיגה להרטבת לילה לבנות, גילאי 4-7 | סופר-פארם‬

זה של בנות. יש כמובן גם לבנים.

 

סוג נוסף:

‫האגיס - האגיס פול אפס תחתוני גמילה ללילה, בנות 18-23 ק"ג | סופר-פארם‬

 

תסתכלי לפי המישקל. הסוג השני מספיק לבן שלי בן כמעט חמש, כמובן בגרסת הבנים

פי 3 ממחיר של טיטולים רגילים

אבל אין מה לעשות כשהם גדלים. מידי פעם יש מבצעים וצריך לצוד אותם

קונים את זה בסופר פארם? לא יודעת, נראה לי משהו כזה

היא עוד קטנה.. ועכשיו חורף... תני לה את הזמן.. זה לא מפריע שהיא עם טיטול, היא אפילו לא בת 3..

שאחת הבנות שלי נגמלה ביום בגיל שנתיים וחצי ממש בתוך יומיים, ולא פספסה כלל, לעומת זאת בלילה כל מה ניסינו לא עזר והיה ממש כמו מה שאת מתארת.. לבסוף הורדנו את הטיטול בלילה רק חודשיים אחרי גיל 5, ומאז ב"ה אין פספוסים כלל.

קודם לא הצליחה להגמל?
זה נראה לי ממש מאוחר
שנה הבאה גן עירייה ומרגיש לי מוזר ילדה בגן עם טיטול

במצב דומה ל@שקדיה. ולא רואה בזה בעיה בכלל.
התפתחותית יש הבדל גדול בין שליטה בצרכים ביום לבין בלילה.
לכן לא ניסינו מעולם עם אחת מהתאומות כי בתחתון לילה שלה יש שתן כל בוקר. לא רואה סיבה שתקום רטובה מדי יום (ממילא זה דולף כפעמיים בשבוע וזה מספיק עוגמת נפש בשבילה)
אנחנו מנסים להעיר אותה בלילה שתתפנה אבל לרוב קשה לה להתעורר בשביל זה. לאחרונה היא יותר ויותר נענת לנסיונות... וזה נראה שזה הכיוון בע"ה.
רפואית אין שום בעיה עם חוסר שליטה בצרכים בלילה עד גיל 5...
אנחנו ממש מרפים בעניין ובכלל לא אישו מבחינתנו. רק מחזקים אותה כשקשה לה העניין...

בהצלחה!

ומבחינתי לא היתה אופציה בכלל שתקום כל בוקר רטובה- גם בשביל התחושה המבאסת שלה וגם שזה דורש ממני כביסות ומקלחות על הבוקר.. אז הרפנו וניסינו מידי פעם לחזק אותה בזה. מסכימה שזה נראה מוזר, אבל למי אכפת? זה הגיוני לגמרי מבחינה התפתחותי, וזה היה טוב לה ולנו...

זה רק בשינה. ואם מפריע לך תקני פול אפס ואז יש לזה שם של גדולים

יש לי אחים שנגמלו בגיל שבע וצפונה (רובם למען האמת)
בלילה זה שונה. ויש בזה גם מרכיב גנטי. האם את או בעלך גם פספסתם עד גיל מאוחר? יכול להיות קשור ויכול להיות שלא.
אין מה להילחץ מזה. עד החתונה זה יעבור

נראלי אם תגששי סביב האמנות של החברות שלה תגלי שהמצב דומה, לא?

שחררי, מה אכפת לך שהיא עם טיטול?
אני בגישה שכל עוד זה לא מפריע לילד, אפילו לא הייתי מעירה בלילה לשירותים.
אצלי בן ארבע וחצי עדיין עם תחתוני לילה
בת שלוש ביקשה להפסיק עם תחתוני הלילה, זה מציג לה ולכן התחלנו להעיר פעם אחת לשירותים

הייתי מוותרת לבנתיים ומשאירה עם חיתול בלילה עד שתראי שהיא מתחילה לקום יבשה.
הבן שלי בן 2.9 ואנחנו בתהליך גמילה די ארוך איתו הבת שלי בגיל הזה הייתה גמולה מזמן גם ביום וגם בלילה ולכן בהתחלה הורדנו לו גם בלילה אבל ראינו שזה פשוט לכבס לו את כל המצעים כל יום בלי שום שיפור אז החזרנו את החיתול בלילה.

אצל חלק מהילדים מבשיל יחד ואצל חלק לא. הרבה פחות התנהגותי מאשר היום. פשוט להשאיר טיטול עד שקמים שבוע יבשים ואז להוריד. גם אז יהיו פספוסים. אבל בגדר הנורמלי ולא חמש פעמים בלילה. היא קטנטונת. בלי שום לחץ. המוני ילדים ישנים עם טיטול בגילה. הכל טוב.

אף אחד לא נגמל אצלי ביום לפני גיל 3 (אבל גם לא ניסיתי) ובלילה לפני גיל 5 (כן ניסיתי) ואני כ"כ שמחה שחלק נגמלו בגיל 5-5.5, זה נראה לי ממש מוקדם וממש לא ברור מאליו (נדפקנו עם הגנים בתחום הזה)

לכן תמיד מוזר לי שאנשים מצפים שלפני גיל 3 ילד יהיה גמול בלילה וזה אפילו נראה להם לא תקין😳

אני מרגישה צורך לספר על עצמי..
אצלי נגמלתי, ובשלב כלשהו הייתה נסיגה והתחלתי לפספס בלילה וזה נמשך עד גיל 6-7 בערך אם אני זוכרת נכון.
אז היו שנים שההורים שלי ניסו כל מיני מבצעים ושיטות כדי לגמול, והיו שנים שבהם הם שחררו והייתי עם טיטול של ילדים..
בסופו של דבר נגמלתי בעצמי, פשוט הצלחתי להתרגל לקופ בלילה אם אני צריכה. כנראה הייתי צריכה בשלות מסויימת לזה.

אני נשואה באושר ולא פספסתי פעם אחת במיטה מאז שהתחתנו
הכל בסדר, כשזה יבוא זה יבוא..
מה שכן, אל תגרמו לילד להרגיש אשם. מבטיחה לך שזה מספיק לא נעים לקום בגיל חמש רטובה, גם בלי שאמא תגיד משהו על זה.

אגב, עד היום אני קמה באמצע הלילה לשירותים כמעט כל לילה. זה צורך פיזיולוגי שלי, שלקח לי זמן ללמוד לשלוט עליו.

האמת, הופתעתי
כל מי שסביבי גמוחים עוד לפני גיל 3 גם בלילה
וגם את 2 הגדולות שלי גמלתי לםני גיל 3 בלי בעיה
ולכן העניין ממש מוזר לי

שלחץ לא יעזור, לא לכם ולא לה.
הנסיון שלי בתחום הזה הוא עם הבן שלי, לא עם הבנות, שהן פחות או יותר נגמלו בלילה בגילאים סבירים.
אבל הבן שלי.......
הרטיב מיטה עד גיל 11...
ניסינו פעמון, פרסים, ובסוף הגענו לכדור מינירין.
אם לא לקח כדור- הרטיב.
עד שגדל, ונגמל.
וגיליתי שזה לא כזה נדיר, ולא כזה יוצא דופן.
זה עניין פיזיולוגי שצריך להיתפתח, יש כאלה מוקדם יותר ויש כאלה מאוחר יותר.
בלי לחץ, ובלי עצבים, כי זה לא אשמתם ולא בשליטתם. ולכן, כל עוד היא מרטיבה, אפשר להשאיר טיטול, עד שזה כבר לא לעניין כי היא גדולה מידי, אני מניחה שברוב המקרים היא כבר לא תצטרך, אבל אם כן, למצוא פיתרון למצב: כיסויי ניילון למזרון/פוך/כרית. הפיתרון שלנו היה המינירין, אני יודעת שלא כולם אוהבים טיפול תרופתי, אנחנו חשבנו שהיתרונות עולים על החסרונות (העלה לילד את הביטחון, היה יכול לישון אצל סבתא/חברים/שבת מחנה וכד).
בקיצור: סבלנות, זה יגיע. אולי אחרי הגיל שבו זה הגיע לילדים האחרים, אז מה? כל ילד וקצב הגדילה וההתבגרות שלו.
יצא לי מבולגן. סליחה. מקווה שעזרתי.

עזרת לי מאוד❤

אני ילדתי שם 4 ילדים(לא בקורונה) ובאמת היה לי טוב שם מכל הבחינות.האמת שלא הלכתי לשם בגלל מס הלילות שנותנים כי היה חשוב לי בית חולים עם אוירה דתית וזה מה שנמצא באזור שלי..
יודעת למשל שאם יש כל מיני שאלות הילכתיות יש להם שם את מי לשאול ולי זה היה חשוב.
הפעם אני מאוד מתלבטת דוקא בגלל הקורונה שמעתי ששם זה הבית חולים עם אחוז הכי קטן של צוות רפואי שהתחסן אבל לא בדקתי את זה לעומק וזה כן משמעותי לי.
כשיתקרב הזמן נחליט בנתיים יש לי עוד מספיק זמן להחליט

עוד נקודות למחשבה כי כן חשוב לי שיתחסנו

ושיהיה מי שיעזור לי הלכתית מה שבבית חולים שילדתי לא היה..

תודה

אכן הייתי שם 3 לילות. את המחלקה לא אהבתי, היה צפוף מדי לדעתי, אבל לא יודעת איך זה במקומות אחרים כי ילדתי רק פעם אחת. הלידה הייתה מהממת, ויש לציין שנתקלתי 'ם ביותר ממיילדת אחת (אחת במהלך בקבלה, שתיים בלישה עצמה כי בדיוק היו חילופי משמרות). זו שהייתה איתי בלידה הייתה פשוט מהממת. עשו לי חתך ואחר כך תפרו אותי בצורה מקצועית מאוד, זה החלים היטב ובקושי כאב. בקיצור, הלידה הייתה מושלמת, המחלקה קצת פחות אבל בסדר. האוכל היה נראה סבבה, לא אכלתי כלום כי לא היה לי תיאבון. שעות ביקור ממש קשוחות.

חשוב לי לדעת שהצוות שם מקצועי ואדיב תודה לך!!

יותר בהתחלה, באזור שבועות, יכול להיות ששינו דברים מאז
אז לא הוסיפו לילות, אבל לא קיצצו, המליצו לצאת מוקדם אבל אפשרו להשאר עד הסוף.
ברגיל יש 3 יולדות בחדר וכשילדתי הכניסו עד 2
בזמני ממש לא חייבו ביות מלא, הבנתי שזה היה רק בהתחלה כשעוד היתה היסטריה רצינית מאד סביב הקורונה, יותר בסגר הראשון
באופן כללי הייתי מאד מרוצה מהצוות
המיילדת שלי היתה מהממת, ממש התאמצה בשביל למנוע למ קרעים מיותרים (כמה שתלוי בה)
לגבי החיסונים של הצוות, קרוב משפחה שלי עובד שם, אמרתי לו ע"פ מה ש @אני זה א אמרה, ששמעתי שאחוז המתחסנים שם נמוך ביחס לבתי חולים אחרים, אז הוא אמר לי שבבתי חולים אחרים דיווחו כמה מחלימים היו ושם לא דיווחו על מחלימים ולכן נראה שיש פחות מחוסנים

באמת לא בדקתי את העניין לעומק זה משהו ששמעתי ככה בחצי אוזן...

שמחה שלא מחייבים ביות מלא וללכת הביתה מוקדם

עכשיו באמת שוקלת ללדת שם

לא עדיף לך לילה נוסף במלונית כלשהוא על פני לילה במחלקת יולדות?
ככה יש לך חדר לבד ואת יכולה באמת להרגיש בנוח

אני ממש רוצה אבל הבנתי שזה יקר

זה מסובסד?

ואם כבר לא עדיף להשתמש בזה ליום אחרי הברית או משהו? 

תודה לך

בטח משתנה ממקום למקום. נראה לי שבעין כרם מקבלים לילה אחד חינם מיד אחרי האשפוז, ככה היה בעבר.

מכירה בעין כרם שאת מקבלת לילה לניצול בתוך חודש מהלידה או במלונית שלהם או בטלז סטון או בביכורים (זה עד סכום מסוים אז יתכן שיהיה הפרש לתשלום תלוי לאיפה הולכים)

בנוסף אם בקופת חולים שלך את מבוטחת בביטוח שהוא מעל הסדנטרט גם יכול להיות שיש לך השתתפות, שווה לברר (בכללית למי שיש את הרמה באמצע יש זכאות מלידה רבעית לשלושה ימים עד 75% השתתפות עד לתקרה נראה לי של 300 שח)

אם זה חשוב לך תעשי בירור יכול להיות שיצא לך פחות ממה שאת חושבת.

אני אברר את זה שחכתי מהאופציה

תודה!

כמה מלווים מותר בלידה?

ומה זה אומר שעות ביקור קשוחות?@מייפל1 בעיקר מה שמשנה לי זה מתי בעלי יכול להכנס...

השאר עדיף שלא יתנו להם בכלל

כמה הם קשוחים על מסיכות?

אני בלידה הייתי בלי מסכה בכלל ובעלי ואמא שלי היו איתי. שעות ביקור קשוחות - הבעלים הם כמו כולם ומותר להם להיכנס רק בשעות הביקור. לי זה הפריע בטירוף. מה שכן, בעלי נכנס בשעת הביקור ופשוט לא הלך אז הוא כן היב איתי רוב הזמן... כאילו זה לא שבאו ואמרו לו ללכת

יש שעות ביקור אבל בפועל לא " מגרשים" מלווה בודד אם הוא לא מפריע,
מה שכן בלידות חוזרות זה פחות קריטי בעייני כי הבעל גם ככה לא פנוי לשבת לידך הרבה שיש עוד ילדים בבית

כשילדתי בקורונה בעלי עלה איתי למחלקה היה איתי שעה ראה אותי ראה את התינוק וזהו ! אחרי יומיים וחצי שהייתי לבד לגמרי השתחררתי.. ובעלי פגש אותי בחניה למטה (אז צוות המחלקה ליווה את היולדת עד הרכב)

אחרי הלידה התנאים די טובים, הם בעניין לפנק את היולדת,
יש ערכה נחמדה מאוד, שווה זה קצת מוגזם לומר
יש תינוקיה לא חייבים ביות, התנאים נוחים, האוכל טעים, יש שקט ויש אפשרות לנוח כי רוב הנשים שם רוצות לנוח ושעות הביקור מוגבלות (תמיד יש יוצא מהכלל אבל זאת החוויה הכללית שלי)

נותנים לילה אחד יותר מכולם, בניתוח אפילו עוד 2 לילות

לגבי הלידה עצמה אני באתי לשם כדי לא ללדת בניתוח ונקלעתי למצב חרום שלא ממש קשור לבית חולים סך הכל טופלתי טוב, ניתוח חרום ואח"כ חזרתי לקיסרי מתוכנן

התרשמתי מכמה מיילדות שהן ממש טובות וקשובות ליולדת אבל אין לי מספיק ניסיון

עזרת לי המון

מההתרשמות שלי -הצוות שם מקסים ממש! נחמדים, קשובים..

אכן נותנים 3 לילות.
מפנקים במתנות נחמדות (אבל לדעתי זה לא שיקול לבחור בי"ח).
המחלקה נעימה ויפה, אוכל טעים אבל גם די מלאה.
לא מחייבים ביות.

לגבי שעות ביקור כמו שכתבו יש מעט מאוד שעות, אבל יש בזה גם יתרון גדול של הרבה שעות שקט! בלי כל המבקרים של כל היולדות בחדר...

סה"כ אני מרוצה מהם

לכי על האמצע ליתר בטחון. בגדול גם שבוע אמור להספיק

בעלון לצרכן.
למשל בפומיניק (שזו גלולה מקבילה לסרזט) כתוב שבעה ימים

זה פשוט אולטראסאונד על ידי רופא שעובר על כל המערכות של הגוף
בדר''כ מתבצע בצורה בטנית

בהצלחה והריון קל תקין ושלם בידיים מלאות ובבריאות❤

את אשכרה רואה איבר איבר
מה רבו מעשיך השם

אותי הבדיקה לא הלחיצה בכלל, אבל תמיד נחמד לשמוע שהכל בסדר את יכולה לקרוא תהילים לפני הבדיקה אם זה יעזור לך להגיע רגועה יותר...

אגב, זה מדהים מחדש בכל אולטרסאונד לראות את הפלא הזה בבטן, אבל אני באתי לסקירת מערכות עם ציפיות גבוהות מהשקיפות עורפית שהיה מהמם ואז התאכזבתי נורא... בכלל לא ראינו את העובר בשלמות, רק איבר איבר. ואפילו שזה מאוד מרגש לראות את המוח, עמוד שדרה, עצם הירך, קיבה, כליות, שפתיים ולב פועם... וברוך ה' שכל זה תקין, זה הרגיש לי כמו לראות רק שלד של העובר ולא ראיתי את העובר עצמו כמו שהוא נראה, אז התאכזבתי

יש לי היום (אני שבוע לפנייך בתאריך.. מתחילה היום 17) סקירת מערכות (כן זה קצת מאוחר, פשוט בתחילת שבוע 15 העוברי שלי היה קצת קטן אז הרופא דחה את הבדיקה)..
ואני מפחדת. רוצה להיות אחרי הבדיקה ולשמוע שהכל בסדר..

מה שמחזיק אותי זה פשוט לדעת שזה לא בידיים שלי, ולהתפלל לקב"ה שנשמע בשורות טובות..

ברזולוציה גבוהה שהרוםא בודק שהכל בסדר
אפילו כשיש ממצאים מסויימים אין באמת בעיה ובע"ה הכל יהיה בסדר ותקין.
אין מה לדאוג, להפך זאת עוד הזדמנות לראות את התינוקת ולדעת שהכל בסדר

כל הריון מחדש נפעמת מגודל הנס. אבל מבינה למה את חוששת, בע"ה הכל יהיה בסדר.
ואגב לא נראה לי שאת מרגישה אותה משבוע 13... הכי מוקדם לדעתי מרגישים משבוע 16 (ובהריון ראשון לרוב אח''כ)

כלומר, רוב הנשים ירגישו באוזר שבוע 20 ואחכ.
אבל יש נשים, לא רבות, שמרגישות מאוד מוקדם. יש לי חברה כזאת. ואי אפשר לטעות שזה משהו אחר מלבד התנועות.

אם לא הסברתי נכון לא פוחדת מהבדיקה פיזית
פוחדת מתוצאות( כמו תמיד) אבל אלוהים גדול וזה לא בשליטתי

אני לא עושה שום בדיקה מאז הדופק ועד לסקירה. הולכת עם בעלי ( הבדיקה היחידה בעצם, היתר לבד) ופשוט רוצה לראות שיש שם אכן אדם ודופק....רק אחר כך נרגעת. לפני הבדיקה מבקשת מהעובר. להראות סימן חיים כדי להיות בטוחה יותר שיש דופק בע"ה תראי נפלאות ושלמות.

הרופא עובר ואמור לך

בעזרת השם כמובן

 

ידיים - חמש אצבעות

לב - שני חדרים ושתי עליות

וסופר כל איבר ואיבר בפלא הקטן הזה

ואת תשכבי (אם את צריכה משקפיים אל תשכחי להביא!!) ותידהמי מהפלא הזה

ותגידי על כל דבר 

ברוך השםםם ברוך השםםםם

שמעתי שפטמות סיליקון יכולות לעזור במקרה כזה

היה לי רק בצד אחד...
הקטנה ינקה ממש בעוצמה (יש לציין שהיא גם קטנטנה, נולדה 2.600) ופשוט הוציאה את השקיעות והיה לי שם סדק שכאב חודשיים ולא התאחה, אז שאבתי מהצד הזה ואחרי ארבעה ימים זה כבר התאחה...
אבל היה לי רק מצד אחד אז תמיד היה לי את הצד השני ל''נחמה'' והנקתי ממנו רגיל.

אבל כל תחילת הנקה הייתה סבל ואחרי חצי דקה היה נרגע.
נעזרתי גם בתנוחת פוטבול...

2 ראשונים לא הצלחתי להניק
בהריון השלישי כל ההריון שיננתי לעצמי שאני הפעם לא מוותרת על הנקה!
ובאמת חודש ראשון היה קשה, בעיקר רק שאיבות ומדי פעם הנקה סיליקון
עד שקיבלתי גודש ודלקת רצינית שכלל חום, הפסקתי לשאוב והנקתי הנקה מלאה עד גיל 7 חודשים ללא סיליקון גם
מתכננת בעזרת ה גם הפעם להניק

זה מעצב את המקום, וכך הוא יונק טוב יותר.

בהתחלה זה יכול ליצור בילבול פטמות והעדפה של בקבוק
קונכיות זה משהו אחר זה עוזר גם לאוורר את הפטמות, גם לעצב אותן וגם אוגר חלב

Drugstore מדלה קונכיות לפטמות שקועות

ששמה אותן מחודש תשיעי כבר..מה זה עושה בעצם? התינוק יונק איתן?

את שמה כל זמן שהוא לא יונק, וזה ממש מעצב את המקום, ואח"כ כשהוא יונק הן לא שקועות.

אם יש פצעים זה מאוורר ועל הדרך גם אוגר חלב

צריך לשים לב לא לצאת איתן החוצה כי זה בולט..

יועצת הנקה, קיבלתי החזר מכללית אם עוזר.
הצילה לי את ההנקות.
תראי בגוגל מועדון 'חלב אם', יש שם גם כל מיני מאמרים ששווים קריאה..
בהצלחה רבה!!

עודדתן אותי😙

אבל היה נראה זוועה מבחינה אסתטית. צד אחד ענק..
בלידה האחרוננ לקחתי יועצת הנקה שעובדת עם כללית, מפתח תקוה. קוראים לה רוית
ממש עזרה לי וההנקה הלכה חלק.

גם לי יעצו לשים קונכיות מחודש תשיעי כי זה יעצב יותר את הפטמה השקועה ויוציא אותה החוצה

עכשיו זה סיפור אחר ולא ברור.. 😅
כותבת כדי לומר שזה לגמרי אפשרי.
אחרי לידה ראשונה יועצת הנקה נתנה לי עצה לתנוחה טובה ומאז זרם.
בלידה השניה לא הייתי צריכה כלום וההנקה זרמה חלק והייתה מושלמת.
אפשרי לגמרי

התקשרתי בוכה לאמא שלי מבית החולים שאני לא מצליחה להניק, היא הרגיע אותי שהיא כבר דיברה עם יועצת הנקה מעולה והיא מחכה לי...
אצלי זה היה שילוב של פטמות שקועות וילד ואקום שהתקשה לתפוס.
לאחר הדרכה שלה לגבי תנוחות, המלצה לאוסטאופט וכמה ימים של הנקה עם פטמות סיליקון הצלחתי להניק קצת מעל שנה וחצי.

(בלידה השניה שהתרחשה 3 חודשים אחרי שהפסקתי להניק הפטמות לא הספיקו לשקוע החזרה והקטנה ינקה כבר בחדר לידה

מניסיון אישי, הגלולות שאני לקחתי הורידו לי את החשק.
לגבי עצבנות- אני לא יודטת.

בכל מקרה, את לוקחת אותן ממש מעט זמן. כלומר, גם אם זה אכן בגלל הגלולות (וזה סביר) יש ממש מצב שלפחות חלק מזה יעבור לך עוד כמב שבועות, אחרי שהגוף שלך יתרגל.

עם ההתקן. אבל בהחלט עולה החום ביום הביוץ. זו אחת הדרכים לעקוב ולאשר ביוץ בכל מחזור יחד עם עוד סימנים.

ונשאר גבוה עד קבלת הווסת הבאה.

עולה בערך בחצי מעלה.

השאלה מה החום הבסיסי שלך לפני הביוץ ולכמה זמן החום נשאר גבוה.

אני יודעת שאמור לעלות בחצי מעלה בערך. זה מה שמוזר..
עולה לי בכמה מעלות (בין 5-10)למשך חצי יום עד יום.
וזה לא קורונה כי אני אחרי 2 מנות ונבדקתי השבוע בלי קשר

שעולה בין 5 ל 10 מעלות, כי אז לא היית איתנו עכשיו...
את מתכוונת שזה עולה בין 0.5 ל 1, זה הגיוני ולפי מה שכתבה @באר מרים זה גם תקין.
לדוגמא: אם בדכ החום שלך 36.5, אז זה עולה ל 37 בערך

כי אני חשבתי שהחום עולה בין השעות האלו😅

 אני חושבת שזה בהחלט יכול להיות שהביוץ כנראה חזק יותר ואז גם החום וגם התגובה של הגוף בהתאם... וכן, זה יכול להיות גם ביום הביוץ וקצת אחרי. כי מבחינת הגוף הוא מתכונן להריון עד שהוא יגלה ששום זרע לא הפרה את הביצית ואז לקראת הווסת הבאה תחול ירידה בחום. השאלה אם את עוקבת אחרי כמה מחזורים ויודעת כבר לזהות דפוסים של הגוף. או שזו איזו דרך של הגוף לטפל באיזה עניין קטן בריאותי ולכן מעלה קצת חום... אבל אם החום ממשיך להיות ככה בשעות ההתעוררות למשך שבוע וחצי אז כדאי לבדוק/ לשלול הריון (כן, למרות ההתקן).

 

או יום לפני יש לי הרגשה של חולשה ושל חום כל הגוף שלי כואב. זה לא הריון.. בודקת מידי פעם.

זה עושה רושם שאת מבייצת ממש בצמוד למקווה. ואני יודעת שאכן יש בנות שהביוץ שלהן מלווה בכאבים וחולשה.

וגיליתי יחסית מוקדם ...
ממש הרגשתי חולשה נוראית, כל הגוף כאב והיה כזה חום גבולי
חשבו שזה קורונה בסוף זה היה הריון

זה היה כבר ביום האיחור ?

שבימי הביוץ פתאום עולה לי בחצי מעלה וזה ממש מורגש לי כחמימות בפנים.התלוו לזה כאבי ראש אז רצתי אפילו לבדיקת קורונה

זה בדיוק מה שקורה לי כרגע,אתמול והיום..
מעלה חום,תשושה ממש זרוקה במיטה בלי לתפקד..
טשמתי לב שזה תמיד קורה לי ביום הביוץ(הייתי מהה ביוץ עם סטיקים)

וגן כשהייתי רווקה.
בקשר לחולשה וכאבי ראש

צנימים? דברים יבשים?

קיבה ריקה גורמת לבחילות...

אולי לקחת דיקלקטין?

זה קשה מאוד, וממש מובן!
אבל.. את חייבת להכניס משהו
מה עם עוגיות עבאדי מלוחות? קרקרים? פריכיות? בייגלה שטוחים?
ובמקום מים, מה עם מים מוגזים? מים בטעמים? תה? חליטת נענע?
כל מה שתכניסי- טוב

שלי באופן אישי ממש הקלו על הבחילות. 

ותנסי בנוסף להצעות הטובות שהביאו לך אולי גם מלפפון עם מלח. בייגלה... משהו יבש ומלוח שלא מגרה את הקיבה ומרגיע

תקפידי לשתות זה בעיקר מה שחשוב

באמת שחבל לסבול..

אצלי זה כמו שאת מתארת וכלום לא עזר חוץ מדיקטלטין. 

החזיר לי את השפיות... 

היא אמרה לי שעדיף להימנע מלקחת אותם, אלא אם כן אני מקיאה כל הזמן.

ואני מקיאה לא כל יום.. אז לא לוקחת.

אם את בקושי אוכלת ושותה זה מצדיק דיקלקטין.
אלפי נשים צורכות דיקלקטין והילדים מקסימים

ללכת לבקש כדורים כדי לא להגיע למצב של הקאות כל כך קיצוניות

שבוע אחרי כאבי ראש וגרון

לא נבדקתי. לדעתי זה מהחיסון או שהתקררתי.
הבנתי מחברה שזאת תופעת לוואי ידוע של החיסונים.
קרה גם לחמותי

ואם את מחוסנת רק חיסון ראשון 

(וגם שני שלא עבר מספיק זמן)

ויש תסמינים-חובה להבדק.

יש המון שנדבקו אחרי החיסון הראשון

אני לא יוצאת בכלל.
אני לא מסתובבת. יש לי אחריות אל תדאגי

אצל כל אחת. אני רק עכשיו התחסנתי, נראה מה היה כ"כ מקווה שיעבור בלי עניינים וכאבים.

בשבוע שאחרי החיסון, לעד 48 שעות.

פשוט למרוח אותו ולהשאיר כמה זמן בלי לשטוף

תודה על התגובה

קונים בחנויות טבע(ממה שידוע לי...אולי יש בעוד מקומות..)

אבל אני מצוננת כרונית, ואני לא השתמשתי אישית אלא אמא שלי אז אני לא באמת זוכרת..
לא רציתי להגיד סתם שהוא מסריח ובסוף יתברר שטעיתי😅

מתייגת גם את @אם_שמחה_הללויה.אשמח לדעת אם אתן מכירות משהו טבעי להארכה מהירה של השיער

לכי תשטפי את השאריות שלו אחר כך מהראש🤷🏼‍♀️
שמן קוקוס מעולה! גם את הריח אני אוהבת. פשוט לעסות בשורשים לפני החפיפה. לחכות 20 דק ולחפוף רגיל עם שמפו (כמה שיותר טבעי אח״כ). מרכך ממליצה גם להוריד, ממש הוריד לי את הנשירה. ובמקום זה אחרי חפיפה גם לשים טיפה שמן קוקוס. נותן ברק מהמם.
אני עושה מסכה משמן קוקוס, רוזמרין ושמן ארגן. ממש עודד אצלי צמיחה. הבעיה רק השוונצים שצריך להסתיר עכשיו🤦‍♀️ עם המטפחת.

אני כל כך לא מבינה בזה.יש לך אולי אפשרות לכתוב לי כמויות?או שאולי תשווקי לי כזה שמפו?אני אקנה.

נכתב חצי בצחוק חצי ברצינות 

הוא ממש שימושי. גם כמסכה לשיער, גם לחות לשפתיים, אפשר אפילו להוריד איתו איפור, ואפילו להשתמש באפייה. וגם לא כזה יקר!
אני לא מכינה שמפו, יש לי רק מסכה. את יכולה לברר עליה באתר שלי/ לפנות בפרטי.
בשביל להכין לבד את צריכה לקנות את כל השמנים. לשימוש עצמי לא כזה משתלם, כי לשמנים תוקף לא ארוך והם גם די יקרים.

לכל אישה נשמר קבוע לאורך השנים.

תוכלי למצוא מידע כללי בויקיפדיה שמדגים זאת בצורה ברורה.

רק תהיתי אם זה הגיוני וקורה
תודה רבה!

ביום 10... 

יכוחה לבייץ מוקדם ועדיין שבועיים ויותר מהביוץ ועד לווסת הבאה.

זו ההנחיה.. אחרי 3 שבועות מהראשוו

לפחות לא אותי

פשוט לא רוצים לקשר הפלות לא עלינו (שמתרחשות לעיתים בשליש הראשון באופן טבעי) לחיסון בשום מצב... לא כי החיסון משפיע על הפלות חלילה.

אחרי שבוע מהחיסון השני.
לא מפחיד אותי.
הייתי הרבה יותר חוששת שעכשיו 15 דבועות לא אוכל להתחסן.

אמר לי שזה אפילו לא התלבטות. סיכון יותר גדול לא להתחסן.
אם לא הייתי יוצאת מהבית בכלל בכלל ולא היה חי שום החשפות לשום דבר אולי כן הייתי מחכה קצת. אבל גם אני עובדת,וגם יוצאת..אז יותר מלחיץ אותי להדבק מאשר להתחסן.
התחסנתי ואני שומרת על הכללים ובחינתי זה ההשתדלות שלי לשמור עלי ועל העובר ומפה הכל בידי שמים

והרופא עודד אותי שעשיתי מצוין. הרגשתי מצוין, וראיתי את העובר עם דופק בין החיסונים ואחריהם, והכל תקין בעז"ה.
אני פשוט גרה בחו"ל במקום שלא מתחשק לי לחלות שם מבחינת הרפואה שם, הגעתי לארץ, אז היה לי שווה להתחסן. כרגע בשבוע 11, שילך כשורה.