פורום הריון ולידה (עמוד 2253)

בלי אוכל
זה נקרא ציפורי בכפר

תבקשו בביתנים החדשים

היינו שם בשבת משפחתית ונהנינו ממש. אם את מחפשת יותר צימר כזה עם מקלחת מפנקת עיצוב וכו אז כנראה שפחות מתאים אבל הנוף נהדר והאווירה מדהימה

זה כולל ארוחות?

שתתקשרי לברר, אנחנו היינו במסגרת שבת חתן אז היה חדר אוכל וארוחות, אבל נראלי שעדיף לברר
בהצלחה רבה!

ממש לא בא לי רופא...

מישהי יודעת?

 

ואם כבר, אז אשמח לדעת גם אם צריך מסיכה בלידה? (אני מחלימה, אם זה משנה)

השאלה מי יהיה במשמרת כשאת תגיעי ללדת. אין דרך לדעת, ויש סיכוי סביר שתפלי דווקא על רופא גבר לצערי. אני הייתי שלושה לילות בחדר לידה, כל הזמן היו רק רופאים גברים ורק במשמרת האחרונה שבה ילדתי בסוף פתאום הגיעה רופאה. וגם אז - היא ניהלה את העסק והייתה זו שנגעה בי, אבל סביבה היו רופאים גברים והמרדים היה גבר.

אני לא הייתי עם מסיכה אבל זה היה במאי, רק בתחילת הקורונה. הכי טוב להתקשר לבתי החולים ולשאול אותם, גם לגבי מספר מלווים וגם לגבי המסיכה. ברוב המקומות ממה שאני יודעת לא צריך מסיכה בחדר הלידה עצמו בזמן הצירים, אבל במיון יולדות ובהמתנה - כן.

 

שיהיה בקלות ובשעה טובה!

את לא יכולה לדעת מי יהיה כשתגיעי, אבל בעיקרון אם הכל תקין את לא אמורה להיתקל יותר מידי ברופאים אלא בעיקר במיילדת.

אין לדעת מי יהיה במשמרת שבה תגיעי ללדת
ובכל מקרה ממש לא מקובל ולא מתקבל בעין יפה לבקש בבית חולים אישה ולא גבר או יהודי ולא ערבי.
כדאי להתכונן נפשית מעכשיו. לידה זה הליך רפואי שנעשה בבית חולים- מקום שיש לו חוקים משלו ולכן סבירות גבוהה שיטפל בך רופא.
יכולה להגיד מנסיוני בשערי צדק שכמעט כל הפעמים טיפלה בי רופאה (כשבאתי להיבדק מכל מיני סיבות.הרבה סייעתא דשמיא). אבל בלידה תפר אותי רופא. ובדיקת פתיחה ראשונה נכנסו רופא ורופאה והרופא בדק.

לבקש מה שהיא רוצה۔
אם לא נוח לה עם מיילדת מסויימת או עם רופא כלשהו - זכותה כמו כל מטופל אחר בבית החולים לבקש מה שמתאים וטוב לה۔

ולידה זה לא הליך רפואי۔ לידה זה נס ופלא עצום וה' נתן לנו את הכוח והיכולת ללדת۔

והיא לא רוצה לריב סתם ושהצוות יסמן אותה כי אז היא תקבל יחס לא יפה

שמגיב בשרשורים כמו גבר. נשמח כולנו להסבר

ולא רציתי לפתוח רק בשביל השאלה הזאת

בכ"מ, אין לי תשובה לשאלות ששאלת. בהצלחה, ומזל טוב! בידיים מלאות בע"ה

האם בכללי מההשפעה של החיסון על העובר? או מההשפעה של חיסון אחד לאחר מחלה?

בעיקרון מעלה אחת יותר נחשב חום עד כמה שאני זוכרת.
אם את לא יודעת מה הבסיס הייתי נותנת מ 37.5
אם הוא לא רגוע אפשר גם בפחות כי אקמול זה גם נגד כאבים לא רק להורדת חום.
אם הוא כן רגוע, אז גם מעל לא חייב לתת אקמול, אפשר להוריד את החום עם אמבטיות.
מעל 38 הייתי נותנת בכל מקרה, אבל יש כאלו שלא.

תרגישו טוב

מה זה להוריד עם אמבטיות? אמבטיה חמה תוריד לו חום?
כי קר בשביל אמבטיה לא חמה

אז להשאיר אותו קצת במים פושרים לא כשהם כבר קרים
לתינוק זה יהיה נעים אם יש לו חום.
טמפ' החדר מה שאתם רגילים

מנסיון שלי זה מעולה ונעים לתינוק. אם הוא בוכה ולא טוב לו אז כמובן לא בכוח.
זה גם מרגיע את הכאבים

אבל אפשר לתת אקמול אם לא רגוע

אם הוא שוקל 7800 נותנים לפי 7 או לפי 8?

אחות הטיפת חלב אמרה לי לעגל תמיד כלפי מעלה.
ו 7.8 זה כמעט 8, וייתכן שהוא השמין בכמה גורמים מאז השקילה.
זה לא שאת נותנת לו מינון כפול, ולפעמים גם מוזלת טיפה החוצה.....

יש מקרים של נפטרים שראיתי שיש כאלה שממציאים שמי שנפטר קיבל חיסון. והמשפחה מצהירה אחרת.

2. אנשים ממשיכים למות. בלי קשר לחיסון. ובלי קשר לקורונה. אנשים עם מחלות קשות. או כי זה טבע העולם.

3. לגבי בן ה23. מה שראיתי- קיבל חיסון שבוע קודם. וגם אובחן כחיובי לנגיף קורונה. אי אפשר לדעת מה גרם למה. ובנוסף לכך זה קרה במקלחת. אפשר לפתח תאוריות מפה ועד להודעה חדשה מה גרם למה.

אבל כן בדקתי כמה והם כן פורסמו.
לגבי הבן 23 קראתי שהמשפחה שלו אמרה שזה קרה יום אחרי החיסון השני. נראה לי קצת קשה לקשר את זה לקורונה עצמה (אף אחד הגיל הזה בלי מחלות רקע לא נפטר מקורונה)

לגבי 2 מסכימה איתך השאלה איך אפשר לבדוק את זה...

שהוא התחסן בחיסון הראשון שבוע קודם. ונחשף לפני שעבר שבוע.

אגב, יכול להיות שהוא מת מהנפילה בכלל.

לא מבינה למה יש את הבדלי הגרסאות האלו? כאילו מה הבעיה לבדוק מתי הוא התחסן?

אני באמת לא יודעת מה הקטע.

יש לאחרונה לא מעט מקרים של צעירים ללא מחלות רקע שנפטרו מקורונה, פשוט קרסו.

אם עבר רק יום מהחיסון השני, או שבוע מהראשון אומר שיכול להיות שהוא נדבק עוד לפני והחיסונים לא הספיקו להשפיע והוא נפטר מהמחלה עצמה.

המוטציה הבריטית היא גרועה כל כך הרבה יותר מהוירוס המקורי, ובטח שמהחיסון.

קודם כל מי אמר שאלו לא סיפורים מומצאים?

כל הפייק, כשמו כן הוא. כבר יצא לי לראות שהם מעלים "כתבה" מאחד מערוצי התקשורת, וכשחיפשתי את הכתבה היא בכלל לא הייתה קיימת

דבר שני, אולי יש כאלה שמתו מהחיסון. לא יודעת

אבל בכל חיסון יש סיכון, ותמיד יהיו כמה שישתייכו לקבוצת הסיכון.

השאלה היא לא האם יש כאלה שמתו אחרי, אלא *כמה* מהם מתו באופן יחסי לאלו שקיבלו את החיסון ועברו אותו בשלום?

שום דבר הוא לא מאה אחוז, צריך לראות את הדברים באופן יחסי

אני מאמינה שהקב"ה העמיד את כולנו בצרה אחת, כדי שנהיה ערבים זה לזה, ולדעתי כשלוקחים חלק גם ברפואה של המגיפה- ה' עוזר ושומר!!

תראי מה הרב שמואל אליהו אומר על מתנגדי החיסונים...

 

יהיה בסדר בע"ה

 

זה ככ קשה ההחלטות האלו. זה כאילו לבחור בין גרוע לגרוע יותר.

1. החיסון מונע הדבקה רק שבוע אחרי החיסון השני. עד אז אף אחד לא טוען שהוא יעיל בצורה גבוהה. אז כשמסתכלים על הנתונים צריך גם להבין מתי בדיוק האנשים נדבקו.

2. אנשים מתים כל הזמן. אנשים מבוגרים, אנשים חולים, תאונות דרכים וכו'. זה לא השתנה בעקבות הקורונה. כשקרוב ל50% מהאוכלוסייה התחסנה לפחות מנה אחת של חיסון ובקרב האוכלוסייה מעל גיל 60 זה 90% בערך, זה רק הגיוני שיהיו מקרי תמותה. אם לא, היינו יכולים להגיד שמצאנו חיסון שימנע מאנשים למות...

3. דבר אחרון. לרוב הנתונים שמובאים יובאו בנפרד. אבל באמת צריך להשוות את נתוני התמותה / חולי של מחוסנים מול אלו שלא מחוסנים. אחרת זה לא אומר כלום. משום מה לא ראיתי השוואה כזו...

הגיוני מה שאת אומרת בכל זאת המקרים האלו מלחיצים..
אני כבר התחסנתי אבל לצערי עדיין הפחדים לא נגמרו (מה לעשות שאני מוקפת במתנגדי חיסונים...שכל פעם מפחידים אותנו עם סיפור אחר)

הייתה איזה תקופה לפני שנתיים בערך ששמעתי סביבי על מלא מקרים של שבץ פתאומי או התקף לב שגרם למוות של כל מיני אנשים, בכל מיני גילאים (החל מגילאי 35-40 ועד 65-70). אנשים בריאים לגמרי שעוד בבוקר הרגישו טוב ופתאום בהמשך היום צנחו ומתו, בלי שום סיבה נראית לעין.

דברים כאלו קורים גם בלי קשר לחיסון לצערנו, ולקשור מוות פתאומי של מישהו דווקא לחיסון זה די נסיבתי. זה לא אומר שזה לא אפשרי, אבל הקשר הזה קלוש ולא מוכח.

יש כבר כ-4 וחצי מיליון ישראלים מחוסנים. כמה מקרי מוות לאחר חיסון יש? וכמה מהם מוכחים כקשורים? התשובה היא 0.

גם כתבות באתרי חדשות שמפרסמות לגבי אנשים בארץ שנפטרו ומתנגדי חיסונים טוענים שזה בגלל החיסון. 

אפילו נתקלתי בכתבה שהראתה איך מתנגדי חיסונים יצרו תמונות פיקטיביות של אנשים (יש אתרים שאפשר לעשות את זה) או לקחו תמונות של אנשים מכתבות לא קשורות והמציאו שהם נפטרו מהחיסון. 

לא זוכרת איפה זה היה, אבל אם אראה את זה שוב אעלה אותה. 

 

צריך גם לזכור שנניח שהטענה שלהם שחברות התרופות מתעניינות רק בכסף נכונה (והיא לא, הרי חברה שתייצר חיסון גרוע תכנס ממש לקשיים כי לא ירצו לקנות ממנה יותר) - לא הגיוני שכל ממשלות העולם (וביניהן אויבות אחת של השניה) החליטו ליצור שיתוף פעולה זדוני רק כדי לתת לאזרחים שלהם משהו שיהרוג להם את האוכלוסיה.. 

 

ממש ממליצה גם לקרוא באתר של מדעת או מכון דוידסון שמסבירים על החיסונים ועל הדברים שמפיצים נגדם

וחודש אחרי נדבקתי...

המזל שלי שחוסנתי כי בזכות החיסונים קיבלתי את זה ממש קל

כל התסמינים אבל ממש בקטנה.. 

אז רוצו להתחסן!!!!

כמה דברים.
א. יש מקור לזה? מספר של מישהו מהמשפחה שאפשר לאמת? אם לא, זה חשוד כשקר.
ב. יש אפשרות שנדבקו בקורונה ולא אובחנו,

הלכת לאיבוד!!
כיף שחזרת

ב״ה אולי אני באיבוד כאן (בחרתי בזה כרגע)

אבל המצב הכללי בחיי הוא של הרבה פחות איבוד

תודה לה׳

ותודה לכן על התמיכה במצבים האבודים

זה עוזר לו להתברג באגן. אף פעם לא שמעתי שאסור לעשות תרגילים לפני תשיעי אבל תתיעצי עם רופא בכל מקרה

ומה שהיה עוזר לי זה כדור פיזיו וקפצתי עליו מחודש רביעי וילדתי בשבוע 39+3 ברוך ה' ככה שלא נראה לי שזה נכון.

אני השתמשתי בו מחודש חמישי אני חושבת, עזר לי מאוד לכאבי גב.
ילדתי בשבוע 38+

אבל לא קפצתי עליו
עשיתי בישיבה סיבובי אגן וכל מיני תרגילים לגב שראיתי ביוטיוב

בהריון קודם גם נעזרתי בכדור פיזיותרפיה (יהיה זכרו ברוך הלך לאיבוד בבית חולים)

אבל פתאום נלחצתי עם מה שהיא אמרה לי

אבל אומרים לנסות שבוע ככה כי יש הסתגלות גם. ממש בהצלחה!

והייתי צריכה ללכת עם בעלי אבל הוא לא הספיק להגיע לפני שנכנסתי
אז עליתי במדרגות למרפאה ואמרתי לה' אני ואתה ביחד , אתה איתי , ובבקשה תהיה איתי כמו בבדיקות הריון שהוא היה איתי(הלכתי את רובן לבד) 
וב"ה הרופאה הייתה נחמדה ביותר, בכיתי כמו תינוק כשהיא שמה לי מאלחש אבל לאט לאט נרגעתי..
 

כל משהו קטן גורם לי לחרדה שעלול לקרות לי משהו לגוף.
אתמול היה לי סחרחורת בערב וישר רציתי להיכנס לסרטים אבל ב"ה התגברתי דיי מהר ולא נכנסתי להתקף חרדה, ישנתי טוב וקמתי חדשה.

יש לי לא מעט טיפולים
ומאז שילדתי החלטתי לסיים עם הכל למרות הפחד

אפילו עקרתי שן בעקירה כירוגית לא פשוטה (דחיינות זה דבר נורא)

פחדתי יותר מאשר ללדת בניתוח קיסרי, עברנו את זה...

גם לי יש פחד כזה...
וים טיפולים וגם עקירות כרוגיות...

כל ביקורת. מריצה סרטים.
היה לי שיעור צפייה, ונתתי מפחד מה המנהלת תגיד...
היה מקסים ישתבח שמו

איך לא יהיה מקסים?
שמחה לשמוע שהצלחת ב"ה

איך את זוכרת???

הייה לי קשה ברמות רבע שעה רק עם המחט רועדת להזריק בסוף הכנסתי את המחט והייה בסדר לא כאב בכלל והיום ברוך השם עשיתי את זה בשנייה,בעלי הייה בשוק הוא אמר לי אני לא מסוגל לראות את זה שאין לי פחד כמוך ממחטים איך את הצלחת?

בקיצור בהלם מעצמי....

אולי שריטה מהילדות שלי...
כל פעם שנוסעים בחושך, ויש רכב שמנסה לעקוף אותנו אני נכנסת לפחד שזה רכב של מחבלים...
אני לרוב פשוט שותקת עד שהרכב עוקף בשלום ואז הלב נרגע.

את הלחץ לסובבים אותך בעת הנהיגה, חשוב מאד..

אני ממש מזדהה.

האמת שאני מאוד מאוד סומכת על בעלי בנהיגה,
אז חוץ מלפקס אותו שיש לו אישה בהריון באוטו ושיוריד מהירות לפעמים (הוא לא מפריז, רק נוסע בגבול העליון של המהירות..) אני לא מפחדת.
אבל כבישי יוש בלילה זה לא אטרקציה, זה תמיד קצת מפחיד...

אבל מרגישה יותר טיפשה מגיבורה.
ימים יגידו אם אני צודקת או טועה.

הגנת על עצמך ועל המשפחה שלך, דוקא בגלל כל האי וודאות זה דורש יותר אומץ, אז כל הכבוד!

מסכימה עם מה שיעל אמרה!! את גיבורה אמיתית

בכל פעם שעולה לך המחשבה על הסרטו בראש תנסי להסיח את הדעת ולהעסיק את עצמך, לדבר עם היחדים/לסדר/לחשוב בכוח על אירוע משמעותי בחיים שלך.
באמת לא פשוט להסיט מחשבות עם זאת את מוכרחה שלא ישפיע עלייך אובר...

לא מזמן חלמתי חלום נוראי, על הבן שלי..
התעוררתי בבהלה, והראש משלזר שוב ושוב..
ממש שיניתי בכוח בדמיון את החלום עד שהוא עזב אותי.

הייתי במקום הזה שפייסבוק פשוט היה משתלט לי על החיים כמה שהייתי נמנעת מלראות סרטונים קשים זה פשוט נדחף והורס לי את כל היום... אז פשוט מחקתי וכמה זה ממש לי טוב לנפש!! כן יש בחוץ מקרים קשים וצריך להיות בהודיה אבל זה היה עושה לי רע כל כך.
אין פתרון קסם למחוק את מה שכבר ראית וזעזע אלא לא להלחם עם המחשבות ולתת להם לזרום... והם ידעכו

יש מעגל כזה, דפוס שהמוח נכנס אליו, שנקרא ''פטפוט מוחי''. שזה אומר שהמטח נקלע ללופ של מחשבות טורדניות, שחלק ממנו הוא לנסות למצוא פתרון ותשובה למחשבה הלא רצויה - להגיד לעצמך להסיח דעת, לנשום, להתעסק במשהו אחר, להסביר לעצמך שזה רק סרטון אחד, שזה נדיר, וכולי וכולי.
כלומר, גם כשנראה לך שאת עוזרת לעצמך וכביכול מציעה פתרונות למחשבות - זה עדיין חלק מהדפוס של הפטפוט המוחי.
היא הסבירה לי שהחכמה היא לזהות את הפטפוט מתחיל, ופשוט לעצור - לא להיכנס לזה, לא לנסות להסביר לעצמך הסברים, לא להרגיע את עצמך - פשוט לעצור, כאילו להקפיא את המחשבות, וללכת לעשות משהו טכני. העיקר לא לתת למוח להחליק לתוך הדפוס שהוא רוצה להיכנס אליו.

אני גם נחפשתי לסרטונים מזעזעים על תינוק בן חודש שנולד פג שהאבא בכוח מנסה לעודד אותו להתהפך וכולו בוכה, ועוד סרטונים שבכולם התינוק רעב והאבא מצלם
נורא הסרטונים והחשיפות ברשתות החברתיות

לא בקטע פוגע, אבל השרשור הוא על זה שאנחנו לא רוצות להיחשף לתכנים כאלו קשים, אז למה לתאר את התיאורים הלא נעימים האלו? למה זה טוב? מספיק לציין שנחשפת למשהו, למה לחשוף גם אותנו?

גם לך זה יותר בטוח

מלפני די הרבה זמן.. וגם מרגישה שזו התערבות במשהו שנקבע מאת ה'.. מי יודע מתי ניקלט בכלל..

ככה לפחות תקבלי מנה ראשונה כשאת יודעת שאת בוודאות לא בהריון. לגבי מנה שנייה אם תקבלי מחזור אין שום התלבטות אם לא ותגלי שאת בהריון אז תשקלי עם הרופא שלך אם לקחת מנה שנייה.

לא, זו ההשתדלות.
אבל בסדר... את לא חייבת כמובן. כן הייתי מתחסנת בכל זאת עכשיו לפני הריון.

כל מניעה היא התערבות. כל פעם שיש ביוץ ולא מקיימות יחסים בדיוק בזמן זו התערבות.

אל תדאגי, אלוקים גדול מאיתנו והוא "יסתדר".

אבל בלי קשר, אם את עוד לא בהריון זה בדיוק הזמן להתחסן. יתן לך שקט נפשי אחר כך.

ואולי למנוע עם שקפים בנתיים רק עד לאחר המנה השניה..
מלכתחילה הייתי מונעת עד אחרי החיסון אבל אם את מעדיפה להישאר בלי מניעה בכל זאת אז,שתדעי שאפשר באופן עקרוני להתחסן גם בתחילת הריון הרופאים מעדיפים שנשים יחכו לשליש שני בגלל ששליש ראשון יותר רכיש ולא רוצים שיקשרו חלילה הפלות לחיסון אבל באופן עקרוני אין איזההחשש שהחיסון גורם להפלות.וגם אם את עובדת יכול להיות שבכל זאת יגידו לך להתחסן בשליש ראשון ואז לפחות הרווחת מנה אחת לפני ההריון .ובכל מקרה לפעמים אחרי מניעה לוקח לגוף חודש חודשיים להתאפס אז לא הייתי מחכה עם זה ועושה עכשיו

וחוצמזה, את יכולה להשתמש במניעה מקומית וחד פעמית (שקפים וכאלה).

מראשי ארגון גדול בתחום הפוריות

הוא אמר שאין שום בעיה הכל בטוח וללכת להתחסן

 

זה שאם מגלים הריון בין שני החיסונים, להתחסן בשני.
כבר כמה נשים פה כתבו שהתחסנו בשני אחרי שגילו הריון וב"ה נצפה דופק והכל תקין.

יומיים אחרי חיסון שני

לא יודעת אם יש בעיה .. מה שכן הערכים יצאו דיי נמוכים אני חושבת שזה בגלל זה

תזכירי לי, צריך לצום לפני ספירת דם? או לאכול משהו?

סוכר ברזל שומנים וכו צריך צום.
באמת עדיף לא ישר אחרי החיסון כי זה יכול לשנות את הערכים במיוחד עם יש חום

מתייגת לך את @משמעת עצמית

אצלי היה בהריון אחד ובעוד אחד בקטנה.

גיגלתי לגבי תנוחות ותרגילים להקלה,אני זוכרת שהיה איזה תרגיל שעזר לי,אבל היתה הקלה רק בזמן התרגיל,זה חזר מיד אחריו.

נשים פה ממליצות על אוסתאופת,אומרות שזה מאוד עוזר

 

זה באמת ממש ממש כואב.
לי המליצו על מנוחה כך שלא נראה לי שהליכות טובות.
תנסי להיות כל הזמן כמה שאפשר במצב ששתי הרגליים באותו מנח. ישרות לא רגל על רגל.
ממש ראיתי בבירור שבימים שנחתי ולא עליתי מדרגות.למשל, כאב הרבה פחות.
אמרו שאוסטאופט עוזר. אני לא הלכתי. לא היה לי כח.

ומנחמת אותך שעבר לי ממש כמה ימים אחרי הלידה.
זה קשה.מאוד.

חיבוק

ואם את בכלל מצליחה להסתובב
תבקשי מהבעל שיעשה לך עיסוי באגן ובעצם הזנב לפעמים זה קצת מרגיע ואז אפשר להירדם
יש אחות באינסטגרם שיש לה סרטון איך עושים עיסוי כזה
מתחילים במשולש על עצם האגן ועושים לחיצה קלה לכיוון עצמות האגן

אם שם גם כואב לך (חוץ מהאיזור של הסימפיס) זה עוזר!


לגבי הליכות לא לי טוב
זה לוחץ לי על המפשעה

אחרי אותה הליכה אני פשוט מפחדת לעשות הליכות .
ב'ה מאז לא כאב לי ...
כנראה ה10 דקות הליכה ובקור גרמו לכאב העז שם...
בינתיים נמנעת מללכת .....רק מהבית לאוטו וכו' ..אפילו להביא את הילד לגן וכו' אני לא הולכת ברגל...(זה 10 דקות הלוך...10 חזור ..כבר 20 דקות זה כואב )
קבעתי לי תור לאורטופד ומשם אולי לאוסותרפיה ...נראה.כן בא לי להיות מסוגלת ללכת יותר מ3 דקות ..

אבל כן קרה שהייתה הקלה ואז החמרה.
הקלה משמעותית הייתה סביב שבוע 17 ואז לא חזר ברמות של השליש הראשון
ואפילו הצלחתי להכין ארוחות טובות בתקופת החגים

אבל יכול להיות שגם לא יחזור בעזרת ה׳ וימשיך בלי בחילות

בשבוע 16

אבל בקטנה, רק מריחות חזקים או רעב רציני
אבל רק מדי פעם, לא רציני כמו בהתחלה

מה שיש לעשות בשלב כזה זה רק לעקוב אחרי הבטא כל יומיים שמכפילה
לנוח לשתות
ולהתפלל

בשבוע 5 לרוב ניתן לראות שק

בשלב שלך
אין הרבה מה לעשות או לדעת
יש מקרים שזה תקין הדימום, או המטומה שיכולה להספג
ויש פעמים שלא..

זה קשההה להיות בסבלנות
קרה לי גם בעבר כמה פעמים

אני לא רופאה ולא מבינה רק אומרת מניסיוני ומה שחושבת בלי שום ידע מקצועי

 

אולי בגלל החיסון זו הסיבה לדימום, 

לצערי אצלי הדימומים לא הסתיימו בטוב, היה מלווה לי עם התכוצויות בטן גם

 

אבל ממש לא אומר, כל מקרה לגופו, אני הייתי הולכת כמה יותר מהר להיבדק כדי להירגע שהכל תקין

במוקד נשים אמרו לי שכנראה זה השתרשרות ולמחרת כשדיברתי עם הרופא הוא אמר לי בואי להיבדק.

מאמינה שקשור גם באיזה שבוע את נמצאת בכדי שיוכלו לעשות אולטרסאונד לראות....

 

לא רוצה להלחיץ יכול להיות שהסיפור זה בגלל החיסון

ויש הרבה מאוד מקרים, בלי קשר שהכל מסתיים בטוב גם אם יש דימומים, מומלץ להיות במנוחה

מבינה אותך מאוד מאוד, לא קל להיות בכזה מצב של חוסר ודאות

עשיתי הבוקר עוד בדיקה של לייף, כזאת נשוכללת עם 5 חלוניות, וזה עקף על אחד מהם... זה אומר שיש תקלה בבדיקה?

יכול להיות בדיקה תקולה

מה שגם מוזר חוץ מזה שזה עקף על חלון זה גם שלוקח לזה כבר יותר מחצי שעה לסיין...
וגם, אתמול זה היה חיובי בטוח. היום זה לא נראה ככה... וגם זה נתקע באמצע האחרון...

לא רוצה סתם לבזבז בדיקה... זה לא ככ זול...

כמו שכתבו כאן בפורום ועוד מקומות, דימום יכול להיות תופעת לוואי של החיסון.

אם אכן את בהריון, דימום יכול להיות סימן לא טוב וגם יכול לומר כלום. ( אצלי דימום פתאומי ומאסיבי בהריון לא אמר כלום. לעומת זאת דימומים קלים ומתמשכים העידו אצלי על הפלות גם כשראו דופק...)

מאחלת לך בשורות טובות

מצד שני יש כאלה שזה החיובי שלהן!

לדעתי אם תבדקי מאוחר יותר היום יהיה חיובי.
אפשר כבר להתחיל לנסות 🙏🏼

פשוט תעקבי אחריו, הוא יכול להתחזק עוד יותר, ברגע שהוא ייחלש תדעי שהיה הביוץ...

בדיוק חשבתי עלייך השבוע.
כיף לשמוע ממך😁

אמשיך לעקוב

לדעתי תבדקי גם בערב

גם מחר ומחרתיים לפחות

סביב הביוץ? לפני/תוך כדי/אחרי/כל הימים?

זרע שורד בערך 3 ימים בתוך גוף האישה.
לכן אםשר לפני ותוך כדי...

ההמלצה- כל יום מרגע שבדיקת הביוץ חיובית.
אם יש קושי בקיום יחסים אז יום כן יום לא

יכול להיות שזה בגלל הביוץ? הרבה שנים שלא היה לי כאבים בחזה..

כל מה ששאלת- אלו שאלות שנכון לשאול את עצמכם. זה אישי לכל זוג.
יכולה לתת לך קצת מניסיוני...
השאלה הראשונה היא- האם יש רצון לגדל עוד ילד, וכוחות.
עבור הבכור- זו מתנה של ממש. אח או אחות קרובים בגיל.
הכל מפחיד עם הקורונה, אבל חוסר הוודאות נראה לי הכי. ומה אם זה ימשך עוד שנתיים? בכוונה אני מקצינה... פשוט נראה לי פחות שיקול, כי לא נתון לידיעתנו וממילא לא לתכנון.
זוגיות- יש. צריך לעבוד על זה, לפנות זמנים קבועים. יש שינויים בזוגיות כל החיים, לדבר על הכל ולמצוא לזה מקום בסדר העדיפויות, וממילא- בלו"ז.
אני זוכרת את עצמי אחרי לידה ראשונה, עם גוף תשוש וישנה בלי הפסקה, ולא מבינה איך אפשר ללדת שוב, ומי יהיה עם הגדול כשאני אתאושש לי? וענו לי, ואני ראיתי בהמשך שזה אכן כך, שפעם ראשונה זה סוג של טראומה לגוף, וההתאוששות קשה יותר. אח"כ, הגוף מכיר את העבודה ויודע איך להסתדר ולחזור לעצמו. זה לא סותר שצריך לשמור על עצמך אחרי, אבל מסביר את היכולת לחזור לזה שוב ושוב.
בטן עגולה- זה ענין של אהבה. אני אוהבת את זה, ושזה מבשר על שאני עמלה כל הזמן... חוץ מזה, שבשביל כזו מתנה- שווה כמה חודשים של בטן הריונית, לא?
כלכלית- אני מאמינה, שמי שנותן את הילד נותן את היכולת לגדל אותו. זה נכון כלכלית ונכון נפשית ופיזית.
חוץ מזה, יש הרבה דברים שכבר יש מהגדול, לא הכל קונים חדש.
בהצלחה רבה בכל ההחלטות! בשורות טובות!

ממליצה לך אם עוד לא התחסנת לעשות שאת עכשיו לםני ההריון ולמנוענדילמות של מתי ואם בכלל להתחסן בהריון..

איך הזוגיות עם ילד אחד? טוב לכם? מוצאים זמן איכות להיות יחד כמו שמספיק לכם? אם הזוגיות שלכם כרגע במקום טוב, ויש לכם פנאי להשקיע בה אפשר לחשוב על ילד נוסף בשמחה. וכמו שהסתגלתם לראשון אחרי תקופה תסתגלו לשני. את כבר יודעת שמשלב מסויים הילד ישן יותר בלילה ויש יותר זמן.
את מרגישה שאין לכם מספיק זמן לזוגיות עכשיו ושהזוגיות לא במקום אידיאלי אני אישית הייתי שוקלת להמשיך למנוע.

איך עוברים שוב לידה??
כמו שעברת פעם קודמת וברצינות- מה מפחיד אותך? מה היה קשה? אולי לשקול עיבוד לידה...

כלכלית- אתם עובדים שניכם? יש הכנסה מסודרת? אתם על הקשקש מבחינה כלכלית? תראי... עגלה, שידה, אמבטיה וכל הציןד הראשוני כבר יש לכם. אם את מניקה זה חוסך מטרנה...
אם את מדברת על הפן הרחוק יותר של גידול ארוך טווח זו אכן שאלה (בעיני, יהיו שיגידו לך שלא מעניין אותם מצב כלכלי כשיקול לילד נוסף). אם אחד מכם לא עובד יש אפשרות שיצא לעבוד אפילו חלקית? אם שניכם עובדים אולי אפשר להוסיף משרה או עבודה נוספת? זה הזמן לחשוב רחוק יותר ולבדוק שיש לכם עתיד כלכלי סביר כי הרי לא תחיו כל החיים עם ילד אחד וגם לא עם משכורת שמספיקה לילד אחד
ושוב, אם כרגע אין זה עוד שיקול שצריך לחשוב עליו

זה לא מוקדם??
יהיו שיגידו לך שזה מוקדם מאוד בגיל 8 חןדשים התינוק עוד היה ממש תינןק ולא יכלו לחלום בכלל על ילד נוסף יהיו שיגידו לך שלא, זה לא מוקדם בכלל הם כבר היו בשלב זה באמצע ההריון השני. זה מאוד אינדיבידואלי ואף אחד לא יכול להגיד לך אם זה מוקדם או מאוחר **לכם** חוץ מכם. אתם תגדלו אותו אתם תתמודו עם ההריון והלידה שלו ורק אתם יכולים להחליט אם זה מוקדם או הזמן.
תחשבו האם יש כוחות פיזיים ונפשיים לעבור הריון ולידה עם קטנטן בבית. האם יהיה לכם כח וזמן להשקיע בשניהם ועוד שיקולים שהעלית.

לגבי הגוף- זה אכן מבאס ומתסכל אבל את מביאה דבר ענק- ילד! וזה חלק מהגוף הנשי. ואח"כ שוב תחזרי לעצמך. ואם לא עכשיו אז זה יקרה עוד שנה/ שנתיים. אבל זה יקרה וצריך לקבל את זה.

לדבי הקורונה- הכל מפחיד אבל תתחסני ובעז"ה יהיה בסדר. הקורונה כאן כדי להישאר. לא נפסיק להביא ילדים לעולם נכון?

בהצלחה רבה!!

חכו שתרגישו רצון ברור שלא נתון בספק

את יכולה לשים לה שמן אקליפטוס לפתוח את הסתימה באף, ולהלביש טוב טוב שלא תתקרר עוד.

כמו בקפיצת גדילה..
היא לא אוהבת הרבה שכבות🤔שמה שכבה חמה אבל זה לא עוזר...

לק"י

יש סוג מסויים שכן.

לק"י

לקח לי זמן לקלוט שזה עדיף, מאשר להניח ישירות על המצעים ולהסריח אותם

2 טיפות ליד הראש של התינוק. בטוח לשימוש מגיל אפס. אצלי ממש ממש מציל בלילות מנוזלים כאלה שקשה להם לנשום ולא ישנים.

האף לא נשמע סתום..
אני מרגישה שהיא פשוט לא יודעת להירדם..
הנקתי אותה ודי היא כבר לא רעבה..
עכשיו במנשא על בעלי מפטפטת לה..
מה יהיה? איך מלמדים אותה להירדם לבד?

אם בתחילת הלילה היא נרדמת על הידיים או בהנקה זה גורם לתלות וזה מפריע לה להרדם שוב באמצע הלילה כשנגמר לה מחזור שינה.
ועל זה את יכולה למצוא פה מלא שרשורים על איך נכון ולא נכון ללמד להרדם..
מה שאני עשיתי עם הגדולה, בערך בגיל הזה, השכבתי לישון אחרי טקס שינה קבוע, היא במיטה ואני יושבת לידה, עד שנרדמה. לקח שלוש שעות בלילה הראשון, תוך כמה ימים לא הייתי צריכה בכלל להשאר לידה. והיא לא לקחה מוצץ אפילו..

כמה זמן אחרי אוכל ומה אכלת?

לא אומר בהכרח.. אבל תמיד טוב להישמר ולאכול מאוזן

של ההמוגלובין, הברזל.. ובין היתר היו ערכים גבוהים של הסוכר.. לדעתך זה יכול להעיד או לרמוז?

הרופאה לא הפנתה אותך להעמסה מוקדמת? הכי טוב לשאול אותה..

ולשמור כמה שאפשר רק יועיל, לא יזיק בטוח...

איזה שבוע את?

אמרו שיש סוכר גבוה בבדיקות דם,
וישר שלחו ל-100
ועשיתי את ה100 יצא לי סוכר נמוך ברמה שהרופאה התקשרה אלי לאכול כל יום משהו מתוק(תמר, הרבה פירות, עוגיה..)

לדעתי לא אומר כלום

באחד ההריונות הייתי ממש אוכלת כמויות של שוקולד ולא היה לי את זה.. פתאום פה הפתעה

כי בדיוק חברה סיפרה לי שיש לה סכרת ופחדתי שגם לי יהיה,
ואכלתי הכי מאוזן שיש
ובסוף הייתה סכרת אבל הכל לטובה ב"ה היא הייתה מאוד מאוזנת, ולא עליתי הרבה במשקל

זה קשור לאיך הגוף מתמודד עם הסוכר

ועשיתי שוב ויצא 97
וגם המגלובין מסוכר
הייתי בתקופה לחוצה נפשית ובסטרס וכנראה בגלל זה הסוכר עלה ממש

מניסיון.