עיסוי פטמות לא הבנתי איך עושים, ואין לי משאבה...
ומה שדורש ללכת לאנשים אני מפחדת בגלל הקורונה.
מנסה ממש לזרז בצורה טבעית, אבל נראה שהקטנצ'יק לא רוצה לצאת...
מיואשת כבר.

כאבים מציקים נוטים לצד שמאל, לא כואב ברמה מטורפת. יותר מציק כזה
(הביוץ היה מצד ימין בוודאות...אי אפשר לפספס אצלי מהיכן התרחש הביוץ תודות לכאבים בצד הביוץ)
כל כמה ימים יש לי במקום אחר כאב מציק
מה יכול להיות?
תקין?
למה זה קורה?
זה מלחיץץץ
להיות מהצד של ההריונות, עם הבחילות וההקאות
לא מהצד של המחכות ומתאכזבות והמחכות מתפללות ובסוף.. מפילות.
אז חשבתי על משהו- כמובן רק אם יהיה זרימה..
מה אומרת ננסה לסיים ספר תהילים כל שבוע
בשביל כל מי שפה ומנסה?
נחלק ביום שישי ונקבע שעד שישי הבא אומרים.
ובעז"ה ה יראה את השתדלותנו הרבה..

אני גם בצד של המחכות להריון
אז כלכך מבינה אותך
אני מוכנה גם להשתתף בספר התהילים
בהצלחה 

אני בתחילת חודש שלישי ב"ה.
ואני בגיל מבוגר, 35+.
אני בעבודה חיונית וכל רגע כל פעם מתגלה עוד מישהו ועוד מישהו חולה. גם בצוות וגם בתלמידים.
וגם ככה קשה לאכוף את הכללים שם. למרות שמשתדלים.
עברו לחצי שבוע למידה מרחוק וחצי בהגעה. אני ממש בחששות כי זה הריון ראשון שחיכיתי לו המון המון זמן וכרגע רופא הנשים שלי המליץ לי לא להתחסן. לפחות לא בחודש וחצי הקרובים.
אני מתלבטת אם לספר על ההריון כדי להסביר מדוע אני רוצה לא להגיע כלל (ומרגישה שזה מוקדם עדיין להיחשף ובשלב רגיש זה... מה גם שעוד אף אחד לא יודע חוץ מההורים שלי, אפילו לאחיות שלי לא סיפרתי עדיין....) או פשוט לא להגיע ולקחת חופשות מחלה או משהו כזה?
אשמח לשמוע מה דעתכן? או מה עשיתן במצב דומה?
מניחה שעוד חודש וקצת גם ככה ייראו ומן הסתם אספר. אבל קיוויתי לפחות להגיע לסוף שלישי בפרטיות, מה שנקרא
אני שבוע 12 ורק מתחילה להתרגל ולהאמין שזב קרה סוף סוף ומרגישה שזה כ"כ עדין ופרטי. ובעיקר לא עפה על ההנהלה ולכן לא רוצה לשתף בשלב כ"כ מוקדם . לא חוששת מפיטורין, זה באמת יותר העניין האינטימי שבא לי שיישאר עוד קצת אצלי.
אבל אני קולטת שאני חייבת לדאוג לעצמי כי הדבקה במקום שלנו משתוללת והם לא סוגרים את המקום.
אין פה עניין של החלפה, אחרת הייתי עוזבת ומשלמת את המחיר. כמובן שאעבוד אבל בפורמט שישמור עליי.
אני חושבת שההנהלה צריכה לעשות כך לכולם , אבל משום מה הם מתעקשים לעבוד למרות שכל כמה ימים מתגליפ עוד חולים.
אבל תודה.
אני לא מתכוונת לעזוב, ואשמח לעבוד. רק שכרגע מאוד לא בטוח שם בשבילי.
ההתלבטות היא האם לחשוף שאני בהריון, או פשוט לא להגיע "כי לא מרגישה טוב". בעיקר כי זה מאוד אינטימי לי וחדש ולא כ"כ רוצה לשתף.
עם זאת, ברור לי שאם ידעו את הנסיבות יהיה קל להבין מדוע גם בחצי השני אני רוצה לעבוד מרחוק, לפחות עד שהגל הנוכחי יעבור.
זו בעיקר ההתלבטות. להיחשף עם זה או לא..
בגלל הגיל ועוד כמה פרמטרים.
מקווה שאצליח להלך בין הטיפות ובעיקר שהקורונה הזו תחלוף כבר
אם בדרך כלל אני מקבלת מחזור כל 30-37 ימים, זה נחשב ללא סדיר? או שזה טווח הנורמה?
הייתי בטוחה שזה לגמרי בטווח...
ברוך ה נקלטת יחסית מהר (הריון ראשון אחרי 10 חודשים, ושיני אחרי שנה וחצי), האמת שאני עכשיו בהריון, אז זה פחות רלוונטי לעכשיו, אבל סתם עיניין אותי פתאום עד כמה זה נחשב סדיר...
לי הכי עזר לנסות להתרכז ולזהות את כאבי הביוץ
אצלי זה כאב חד ולא מידי חזק באחד מצדדי הבטן שנמשך בדרך כלל כמה שעות, אף פעם לא שמתי לב לכאב הזה , עד שממש השתדלתי חודש אחד להתרכז בזה והרגשתי.
ברגע שמתחיל הכאב הזה אני עושה בדיקת ביוץ - אצלי לדוגמא בזמן ביוץ הפס חזק אבל אף פעם לא מגיע לרמת חוזק כמו של פס הבקרה. את צריכה לנסות כמה חודשים ולראות מה חוזק הפס שמצביע אצלך על ביוץ... (בזמן הניסויים שלי לדעת את חוזק הפס הייתי יודעת שאני אחרי ביוץ רק בבדיקה של היום שאחרי שאז פתאום הפס נהיה חלש בהרבה מהיום הקודם)
בהצלחה!
את כותבת שפעם המחזור שלך היה בין 30-40 ועכשיו בין 26-43.
מרווה כחולהיתכן שלפי ערכי בדיקת דם לביוץ הLH והאסטדריול יהיו מותאמים לערכי ביוץ ואילו הפרוגסטרון ישאר נמוך?!

ח.צ.גנט
פשיטא
אמהלהאחרונה
![]()
היא מוחאת לעצמה כפיים ![]()
![]()
אני כרגע שנה אחרי לידה, השתמשתי במניעה בחודשים האחרונים, וכרגע החלטנו להפסיק.
רציתי לשאול אם ישנה אפשרות להכנס להריון מיד אחרי המניעה או שבאופן טבעי מקבלים קודם כל מחזור?
למישהי יש מושג? בנוסף אני פוליציסטית...
וכל הכבוד שאמרת את זה. זה לא רק תסמונת דאון, יש עוד הרבה הרבה מצבים שיכולים להעמיד בניסיון הזה, וזה לא שחור לבן, גם לא בהלכה. יש מחשבה תמימה כזו ש"אסור להפיל". זה לא נכון באופן גורף. יש כל מיני מקרים ומצבים, הלוואי שאף אחת לא תצטרך להתמודד איתם.
הריון תקין וקל בבריאות ובשמחהאמהלהרק נשאר לקוות שהביוץ יבוא מאוחר ולא מוקדם