פורום הריון ולידה (עמוד 2274)

במאוחדת יש מוקד נשים בטורים, אפשר לבוא ולעשות אולטרסאונד.

מוניטור עובד בחודשים כאלה אם אני רוצה ללכת לחדר אחיות בקופת חולים קרובה?

שם צריך לקחת פתק בשביל התור ולחכות. לפעמים מחכים הרבה ולפעמים בכלל לא מחכים.

לגבי המוניטור אין לי מושג.

בדכ לחדר אחיות אפשר להגיע בלי תור...
פשוט לוקחים כרטיס

וזה מקובל? אני לא יוצאת משוגעת מידי? 😁

אני די בטוחה שאפשר רק משבוע 24-25

אפשר ללכת

קחי טלפון תשאלי02

5387888

והכניסו אותי בין התורים...

תודה על החיבוק
צריכה תפילות שיהיה מאחוריי כבר (בוכה)

בעז''ה בקרוב הסיוט הזה כבר יהיה מאחורייך❤️

חיבוק גדול!!

רופאת משפחה נתנה הפניה למוקד שתהיה פתוחה לכל מקרה שלא יבוא..
אני רק לא יודעת אם זה היסטרי מצידי או שסביר שיהיו עדיין כאבים ודימום כזה..

לי נשמע סביר והגיוני עדיין
אם זה ירגיע אותך וודאי שללכת

ביממה האחרונה את מרגישה שמשהו בכאב/ בדימום התגבר?

אם כן לדעתי כדאי ללכת

מלווה בכאבים
לא מתגבר אבל לא פוחת ואני כבר יחסית הרבה זמן אחרי. ומטריד אותי שגם עשיתי חיסון ואין לי מושג אם גם מוסיף עם הדימומים הוגינאלים

יש לכם מחר בקופה רופא נשים טוב? אולי תנסי להתייעץ עם המוקד אחיות של הקופה?

והמון חומר שקראתי בעקבותיו...לרבות יצאתי למיון בגלל דימום אינטנסיבי יותר משעה ( אצלי השק לא עדיף והיה תקוע)...אם זה ממשיך לצאת כמו לידה זה מצוין שזה מתנקה בעצמו לרבות כרישים ממינים שונים ( תזכרי הגוף מנקה את עצמו לפעם המוצלחת הבאה). אם הדימומים רבים ורצופים באופן מחליש מאוד ברצף של שעה...אז זו סיבה ללכת. כדאי להתייעץ עם המוקד.

ולפותחת- חיבוק גדול

אצלי זה התחיל עם דימומים קטנים להמשיך לכאבים חזקים והפרשות שונות (בצבעים שונים🙈)..
אז יכול להיות שהגוף מתנקה,
אז תראי אם זה ממש מתחזק עדיף ללכת בשביל השקט תכלס לא נראלי שיש להם הרבה מה לעשות ...

לא יודעת מה לענות, רק חיבוק ענק❤

קשה כל כך
מאחלת שיעבור לך במהירות ובקלות
זה כאב לא פשוט
אובדן לכל דבר
אתפלל עלייך😘

אם צריכה תמיכה או כל דבר אחר מוזמנת לפרטי💗

לגבי הדימום- אם חריג ומשמעותי ומתגבר כדאי לך ללכת לבדוק או לפחות להתייעץ בטלפון עם רופא טוב

לי אחרי הגרידה אמרו שאם יש דימום חריג אחרי כמה זמן אז לחזור לבדוק
(עברתי לידה שקטה בשבוע 23 וגרידה לשאריות)

מה שלומך?

@זמני לשליש1

הייתי כל כך גמורה שהתקלחתי והלכתי לישון בערך ב9. לא רציתי ללכת בלילה והיום היה מי שיבוא איתי.
קמתי באמצע הלילה והדימום נעלם. עכשיו רק בניגוב.
5 שבועות שאנחנו אסורים עם 3 ימים באמצע בשמירה . סיוט שלא נגמר
אלך בכל מקרה לבדיקות דם בתחילת שבוע הבא ואם יהיה אפילו עוד דימום אחד חריג אצא ישר למוקד.. ממש צריכה תפילות שיסתדר כבר לבד. ושאהיה אחרי הסאגה הכואבת הזאת

מקפיצה לך

יש כאלה בגלל הפרנסה יש להם לחץ,יש כאלה בגלל הילדים,ויש בגלל השלום בית,

והסגר עוד הוסיף שמן למדורה, תעשי מעט פסק זמן עם כל מה שעובר,תתחילי כבר מיום 

רביעי מה שתוכלי אפילו קצת זה טוב,תקפאי מה שאת יכולה,את הילדים תשגלי כבר יום חמישי

לקלח לשבת, תטבלי בזמן ובשמחה אל תתני ליצר לחגוג על חשבונך,ברוך השם את בבית הבעל בבית

כולם בבית בריאים ושלמים, תסתכלי רק על הטוב, שוב יקרה לכולם לא קל, בהצלחה רבה רבה לך אמן.

באמת כולם בריאים, וזה מכניס לפרופורציה.
אבל אני לא אוהבת לבשל. גם אם זה לכבוד מצווה אן בשביל הילדים והבעל לשמח אותם. זה ממש עול בשבילי. אני עושה כי צריך. איך אני יכולה לטבול ככה בשמחה?
אני עובדת ביום רביעי, וזה יום שמתחפשים.
ויום חמישי יש לי בדיקה חשובה שאני נוסעת רחוק בשבילה, מחכה לה הרבה זמן.

זה נשמע כמו תירוצים, אבל האמת היא- שאני רואה כמה צעדים קדימה, ויודעת, שאם אני מעמיסה על עצמי יותר מדיי דברים שאפשר לוותר עליהם- אני קורסת....

פעם הייתי צריכה לטבול ועם כל הבאלגן, בעלי היה אצל הרב שלו, שתה ונרדם שם ולא חזר בזמן ולא הספקתי לטבול בסוף.. זה גרם להרבה בעיות בשלום בית. מציעה אולי לדחות מראש את הטבילה בהסכמה של שניכם, לאחר שיחה משותפת על הקשיים.
בהצלחה

את נשמעת אלופה וחרוצה ובסיטואציה באמת מאתגרת. למה שלא תוכלי לטבול אצל ההורים שלך?

אבל ה' ישמור, אמא שלי צריכה לדעת ה-כ-ל
ואם אני הייתי צריכה לטבול- אין מצב שלא הייתה יודעת...

ולפותחת- מאמי שלי, מי שלא תהיי.
את אלופה
את אמא למופת
ומפרנסת
ובטוחה שאת עושה את המערב שאת יכולה!!
תפתחי את זה מולו, תדברו, תסבירי לו את הסיטואציה, ואולי באמת תחשבו על פתרון אחר... ואולי תדחי טבילה? למרות שזה נראה לי מסובך...
בקיצור, חיבוק ❤

היא גם הטבילה אותי פעם אחת🤷‍♀️

ובמיוחד לאור הסגרים המתארכים והמקשים האלו שגומרים את כולנו.   וזה בסדר גם שבעלך מתבאס כי הוא רוצה משהו אחר. אנחנו לא תאומיים סיאמיים עם הבעלים שלנו ולכל אחד יש סף עומס משלו.

אז זה ממש בסדר. את יכולה לומר לו שאת ממש מבינה את הבעסה שלו, אבל את בעומס וצריכה ממש להיות במינימום של מה שאפשר ותשמחי אם הוא יצליח להבין אותך.

את צריכה להיות ברווחה נפשית ובשמחה. ואם בשביל זה את צריכה ארוחה אינטימית ביתית בלי אירוחים זה לגמרי מובן.

עכשיו בשביל להתחבר לבעלך עם הרצונות שלו, תנסו להבין מה נכון לשניכם בסיטואציה הנוכחית... 

האם לדחות יום טבילה בהסכמה של שניכם ואז תוכלו להתארח ולהתאוורר..?.

האם להישאר בבית ולהיות רק אתם כדי לא להיות בעומס ולחץ מאירוחים.?

האם לקנות את כל האוכל כדי שלא תטרחי...?

האם להישאר ולארח אבל בטוב ובשמחה גם עם כל העומס?

 

בהצלחה ממש ממש, מקווה שמה שתחליטו יעבור בטוב ובשמחה.

נשמע שאת עמוסה מאד ואין ספק שהסגר מוסיף לעומס הקיים וגורם להכל להיות יותר מורכב.

אם זה כל כך חשוב לבעלך יש דברים שהוא יכול לעשות כדי להוריד ממך או שזה בסוף יפול עלייך?

וזה לא תירוצים. גם אני צריכה פניות נפשית ופיזית לטבול. ככה אישה בנויה... אז חיבוק לחיזוק על מה שאת עוברת.
אם הבנתי נכון עוד לא עשית הפסק ואת אמורה לעשות היום. הכי פשוט נראה לי בהסכמה של שניכם זה פשוט לדחות ביום את ההפסק. למוצאי שבת. שבת חורף יותר קל לטבול גם אם מתארחים

מדהימה אחת.... יואו. גיבורה.
אימא לקטנטנים. צפופים. לימודים?! עבודה?! קניית דירה?! וואווו מי את יא מלכה??!!?!
אני מעריצה אותך!!!
נתחיל מזה!

אחותי ווואוווווווווו
מורידה
בפנייך
את
הכובע!!!
נקודה!!!!

וסגר... יואו סגר...
אנחנו בשנה מטורפת. מטורפת. מטורפת.
לתפעל בית. עם פיצים. וסגר. וקורונה. ועוד המזג אוויר הזה עכשיו החורפי שאי אפשר לצאת. אחותי את מלכההההה!! תרימי לעצמך!💓

ולטבול בפורים? סופר מאתגר.. נשמע לי מדהים (שערי רצון פתוחים... וואו.. מטורף) אבל ממש מאתגר!

אוקי, אז מפונקת. פחחח. ממש לא.
ממש ממש לא.
מלכה עולמית ומדהימה. ממש.
מה שכן
יש מצב שהאיש האלוף שלך
שאוהב אותך מאד ומעריץ אותך על כל הווואוו הזה, ואיתך ביחד במסע החיים העמוס- הו כמה עמוס-
יש מצב שהוא לא מספיק מודע לרמת הקריסה. יותר מזה, יש מצב שהוא לא מודע לכוחות הנפש שאת משקיעה באירוח ואולי בעוד דברים..
וזה הגיוני.
הכי אנושי בעולם.
יש לנו איזו מחשבה שתקועה להרבה מאיתנו ''אם הוא אוהב אותי הוא בטוח יודע ש... '' ולא, הוא לא בטוח יודע והרבה פעמים הוא בטוח לא יודע.. (:

ת'אמת אני לא יודעת אם צריך להסביר ממש בפירוט או פשוט לומר לו
אהוב
חיים שלי
יקר מאד
אין. מצב. לארח.
אין מצב!!!
אני ממש מבינה אותך שהיית רוצה פורים שווה ומקפיץ ומלא שמחה והייתי שמחה אם היה מתאפשר לנסןע. אבל לא מתאפשר (אלא אם כן אתם מעדיפים ביחד לדחות ליל טבילה שזה לא כזה להיט אבל אופציה, עפ'י דרך חייכם אם להתייעץ על זה עם רב או לא).
עכשיו בוא נחשוב ביחד איך אפשר לעשות משו משמעותי שטוב לך, ומשמח אותך
ומתאים לכוחות נפש שלנו כמשפחה.

אולי להתארח אצל חברים מהשכונה?
אולי להזמין מישהו שזה לא כוחות נפש בשבילך, נגיד חברים שלו רווקים שאוכלים בחדפ ואוכל פשוט?

פעם @באר מרים המדהימה כתבה פה משהו שממש הולך איתי. ''המלפפון יותר ירוק או יותר ארוך''? אני רוצה שיהיה יותר ירוק! אתה רוצה שיהיה יותר ארוך!
לא. גרוע.
אני ואתה רוצים שיהיה יותר ירוק וגם יותר ארוך.
זה אדיר. לא אני מולך ואתה מולי. אתה ואני ביחד- מול הבעיה!! אנחנו צוות, שרוצה שלי יהיה הכי טוב ולך יהיה הכי טוב, יאללה בואו נפתור יחד.
אבל לא במלחמה. האויב זה לא בן או בת הזוג אלא הבעיה שבאנו לפתור....

ממש בהצלחה 💓
בכללי ימים שאסורים זה ימים קצת מעצבנים לפעמים... נשימה עמוקה אהובה
בע'ה שה' יאיר לכם פיתרון טוב שרק יקדם ויאיר ןישמח את שניכם, מהממים שכמוכםםםם ✨

אני מפונקת אמיתית, ואם הייתי מוצאת את עצמי עם כמה קטנטנים מתחת 4 (קשה מאוד! אובייקטיבית!) ועוד אחרי סגר, מכינה לבד ארוחת חג - איש בעולם לא היה מעז להציע לי לארח... ואם כן - הייתי דורשת על זה תהילות ושבחים עד סוף כל הדורות
ברצינות, אני חושבת שאת צריכה להסביר לבעלך שאין דבר כזה להמציא קשיים. מה שקשה קשה. אף אחד לא אוהב שקשה לו. זה עניין סובייקטיבי. וכשמדברים על דברים שהם לא חובה, כמו אירוח, אז ברורררררר שמוותרים אם את מרגישה שקשה! מה השאלה בכלל. הלוואי שיילך לך הכול בקלות ובשמחה!

כי אני בחיים לא יוצאת לבד... וגם זו עיר ילדותי, כל מי שיפגוש בי בדרך יידע שאני עם הפנים לשם
. וגם אני תמיד מתאפרת. בקיצור- לא אופציה...

ואם אמא שלך תבין? אז מה?
היא גם עברה את זה ;)
בכוונה אומרת אמא שלך, כי מול חמותך זה טבעי שיהיה מביך יותר להיחשף, אבל אמא שלך?

גם אני לא ששה לשתף פרטים מחיי האישיים אבל להוריד לחץ מזה שאולי יגלו שאת הולכת לטבול /אתם אסורים/מותרים.
יש עניין לשמור את זה פרטי אבל עד למקום שבו זה מייצר מתחים ולחצים, מיותר.
זה כנראה לא ממש מטריד את כל העולם, ולפעמים תגלי שהם אפילו לא שמים לב

לגבי הנקודות שהעלת -
אין ספק שאת נורמלית ועמוסה מאוד! לארח זה לא כזה פשוט, לגדל ילדים צפופים זה ממש לא, ולעבוד ולתחזק בית בנוסף?

כאב לי לשמוע את התגובה של בעלך, בטוחה שהוא אוהב אותך ואכפת לו אבל נשמע שהוא ממש לא מבין מה עובר עליך. את משתפת אותו הרבה? מפרטת על התחושות שלך? בלי להאשים אותו כמובן. את מבקשת עזרה איפה שהוא יכול לתת? הוא שותף בגידול הילדים ותחזוק הבית?

אם אחת התשובות היא לא, קחי את זה בשתי הידיים ודברי איתו, בנחת, שוב ושוב. עד שיבין את המקום שלך ויתן את מה שהוא יכול ורוצה לתת כדי לשמח אותך

בהצלחה!

כל נשות היישוב טובלות וזה מה יש. גם אני כבר מאסתי במחבואים... ואם חמותי או אמא שלי תדע, אז היא תדע! יש לנו ילדים יש לי תחושה שהן כבר יודעות שאני טובלת מדי פעם... 

במצב רגיל לא הייתי משתפת בטבילה. אבל זה לא מצב רגיל. פורים בשישי, ארבעה ילדים, סגר וטבילה זה מטווורף!

לצורך העניין, כשטבלתי לפני החתונה אמא שלי גם הייתה צריכה לטבול. היא ממש התלבטה אם לבוא איתי למקווה ואחר כך לחזור לטבול בעצמה או פשוט להגיד לי.

בסוף היא אמרה לי, זה היה ממש בסדר. אולי קצת מביך, אבל לא קרה שום דבר והיה לה ככה הרבה יותר נוח

תודה ענקית לכן
הארתן את עייני, הצעתן רעיונות
ובעיקר, חיזקתן את רוחי.
תודה עצומה לכן, ה' ישלם לכן כגמולכן הטוב!


שבת שלום ופורים שמח שיהיה לנו..

את קודמותי ..
את אלופה וממש לא עצלנית את בעומס ומובן למה זה קשה לך.
אגב לפעמים מחשבתית יוצר קשה מאשר פיזית
גם אני אוהבת שיום טבילה פנוי לי מלחצים ועומסים עם הזמן למדתי שלא תמיד זה תלוי בי קרה כבר לא פעם ולא פעמים שהפתיעו אותי אורחים בערב טבילה והיה באמת מאתגר אבל איכשהו הצלחתי לשחרר בעיקר בראש שלי שבסדר נכון לא הכי נוח אבל נעשה מה שאפשר..
ולגבי להתארח או לארח אני אישית הייתי מעדיפה לספר לאמא ולומר לה שאני צריכה לטבול( ואני אחת שממש לא משתפת את אמא בדברים אישיים) או שתעשו פורים מצומצם לבד בבית אבל אם מרגיש לך שאורחים זה יותר מדי אז באמת לא כדאי להזמין..
ובעזרת ה בזכות המצווה הזו תיראו סיעתא דשמיא בהכל.
ודבר אחרון לגבי הרגשת הפגיעה לפעמים זה מוביל אותנו למחשבות לא טובות ונועל לנו את הרגש( לי לפחות זה גורם להרגיש מה לא חשוב לך שאטבול אתה לא רואה שקשה לי? אגב אולי גם לא קשה עם כל העומס ..)
אז ברור שזה לגיטימי שנפגעת אבל בטוחה שזה לא מכוונה רעה שלו ואם תצליחי להפריד רגע בין הפגיעה( מודה זה סופר קשה) תצליחי גם להגיע לפיתרון פרקטי בנוגע לטבילה
בהצלחה יקירה

והרבה פעמים גברים לא באמת מבינים את כמות העומס שיש עלינו
עד שאנחנו יולדות ולא נמצאות בבית 3 ימים ופתאום הם מבינים😆

אני טבלתי שנה שעברה בליל פורים. היה באמת ממש מאתגר אבל התגייסנו לזה שנינו וזה היה מיוחד מאוד!

והרווחנו את התינוקת הכייייי מושלמת בעולם. אבל הכיייייי!!! 😍

לא ממציאה קשיים ולא נעליים.

יום טבילה מבחינתי כמובן זה סיוט לכולם, באיחוד אם יוצא בשבת, ועוד יותר שבת פורים.

את כולך בלחץ להספיק לחזור לפני שכולם יחזרו מביה"כנ וישאלו לאן נעלמת, מצד שני מי ישמור לי על הילדה שזה בעיה בפני עצמה 

 

עצה שלי,

תעשי בבית, תעשו לכם חוויה מתקנת מהאשיו שיש לך על פורים, ואולי שנה הבאה בלי קשר לטבילה תרצי מעצמך להיות בבית מרוב שתהני.

 

יום טבילה לא מתאים להיות בבית אחר(דעה לי)

זה לא נח

לא תמיד יש לך חדר נעול, לא תמיד הילדים יכולים להיות בחדר אחר, וחוץ מיזה פחות נעים להיות ביחד בבית אחר.

חיבוק יקרה זה ככ מאתגר לטבול בשבת.

כל פעם שזה קורה לי אני מביעה רננה...

בהצלחה!!

את גיבורה ולביאה על כל מה שאת צולחת, גם את זה תיצלחי!

הלוואי.

חיבוק לך.
רק מלהיות אמא מגיעה לך מדליה. אז ללמוד, לתחזק בית, לעבוד מחוץ לבית ולסייע בפרנסה- זה באמת מעל ומעבר. אבל ימי גורסת שבעל, מושלם ככל שיהיה, אף פעם לא יבין את אשתו באמת. לא קראתי תגובות אז מניחה שהרוב המוחלט פה הבינו אותך והזדהו איתך, מוסיפה את הבנתי והזדהותי ועוד חיבוק אחד. בהצלחה🙂❤️

מה בעצם, המטרה של הטבילה וכל תהליך הטהרה?

התהליך הזה לא פשוט לשני בני הזוג.

איך שאני למדתי להסתכל על זה במהלך השנים,

שבעצם במשך שבעה ימים האישה קשובה לגוף שלה.

בהתבוננות פנימה (מתבטא בבדיקות ובספירה, אבל זה קודם כל לזכור לבצע אותן, להכניס לסדר יום, להתרכז בתהליך שנקרא "להיטהר")

השיא הוא בהכנות לטבילה-

שטיפה ועיון יסודיים.

רק מהמקום הנקי והמבורר הזה מגיעים לחיבור.

 

בסיטואציה שאת מתארת,

הלחץ, החג, העומס לוקחים ממך את הריכוז הזה.

טבילה, אם רק אפשר, זה לא משהו שעושים עליו "וי"-טוב יופי סימתי את הסיפור להפעם...

 

המקום הזה הוא כל כך יסודי בבריאות הנפשית של זוג

בשלום הבית

בלשים את הרווחה האישית והנפשית של האישה במקום הראשון (!!) בימים האלה

להתאמץ על זה

כדי שהיא תבוא לבעלה שמחה ומחוברת לעצמה

והוא ישמח

והם יהיו זוג שמח.

 

עכשיו, אני לא יודעת האם כדאי לדחות טבילה,

אבל בהחלט יש לך כאן הזדמנות לשבת עם בעלך לשיחה על

איך אנחנו רואים את כל התהליך הזה, שאני עוברת כל חודש?

איזה חלק אתה לוקח, איזה אני,

כדי שהתהליך יהיה משמעותי לשלווה הנפשית שלי

ישמח אותי

ולא רק יתבצע פרקטית ("הספקתי לטבול. יופי").

 

לדעתי פורים והסגרים רק הציפו משהו שצריך תמיד להיות נושא לשיחה ומחשבה.

זה לא פיל ממשהו קטן- זה לב הבית.

 

ולפחות אצל רוב מי שאני מכירה- לנשים יש רתיעה מהחג, ואצל גברים זה ה-חג. (ברור שיש גם הפוך, אבל זה הכיוון הכללי.)

אני חושבת שהתגובה שלו כזאת כי כל התנאים האלה פשוט 'מכבים' לו את החג. והוא מתוסכל שאת לכאורה לא אפשרת לו יותר.
את הצד שלך אני כמובן מבינה, גם אני עם אעשיו סביב פורים, אבל האמת שדווקא הפורים שחגגנו בבית עזר לי להתחבר. הלוואי וגם אצלך.
בכל אופן, אני חושבת שאם תבואי אליו מתוך הבנה שגם לו כואב, מהכיווןהשני, ותביני שזה לא הפגיעה בל, זה התסכול שלו, אז אולי תצליחי להבהיר לו גם את הכיוון שלך. לא חזיתית..

אם כן, לרוב זה ככה..
מקווה בשבילך שלא יהיו לך סיבות ללכת לפני שבוע 12

זה מלחיץ אבל זה אומר שהכל יהיה תקין.
אני גם נלחצתי מזה שזה זמן ארוך אז הקב"ה סידר לי דימום שגרר בעקבותיו תמיכה הורמונלית וביקור כל שבוע אצל הרופא..
אמנם הרווחתי שקט נפשי שהכל בסדר ותמונות של העובר מכל אולנטרסאונד שממש ראו את ההתפתחות שלו מגוש לא ברור למשהו עם קצת יותר צורה, אבל עדיין זו הייתה תקופה לא נעימה..

אז כן, זה מלחיץ אבל תתפללי שלא תצטרכי לראות את הרופא באמצע

ראו דופק ב"ה, פשוט זוכרת מההריונות הקודמים שתמיד אמרו לי לחזור עוד שלושה שבועות לראות שהכל תקין. ביידים מלאות לכולנו

בין הדופק לבין השקיפות.
זה מה שאני עשיתי, בכל אופו.

בהרדמה מלאה
לא כאב לי בכלל

קופ"ח מסבסדת את ההרדמה ? מעדיפה גם הרדמה מלאה

לא שילמתי על זה בכלל.

בית החולים החליט איך תתנהל הפרוצדורה. באמת שזה היה קליל ממש, הגעתי בבוקר, התפנה חדר ניתוח, הרדמה, השאירו אותי אחר כך להשגחה של שעתיים וחזרתי הביתה

מציינת רק שאצלי זה היה בגלל שארית שליה

אבל פרטי בכל אופן מאמינה שאפשר לעשות דרך הקופה.השאלה אם את מתכוונת להיסטרסקופיה ניתוחית או רק להבחנה ראשונה שאז מכניסים כעין מצלמה לרחם

ידוע לכן אם אפשר לעשות אותה גם בהרדמה?

 

ובכל מקרה תתייעצי עם הרופא לגבי משכך כאבים שאפשר לקחת לפני הבדיקה

מישהי כתבה פה לפני שבוע בערך שהיא עשתה בצורה אחרת.סוג של משהו חיצוני.הלוואי שהיא תראה את השאלה שלך ותכתוב

פעם ראשונה כאב לי מאוד המקום גם היה סגור מאוד ולא הייתי רגילה לזה, זה היה ככלה צעירה יחסית...
מאז עשיתי עוד 3 פעמים והיה בסדר גמור, מעט כאב אבל עובר מהר, ופעם אחת עשיתי ולקחתי מראש 2 אקמול חצי שעה לפני

אבל באמת גם אם כואב זה נסבל מאוד וזאת בדיקה קצרה

אם יצטרכו להוציא משהו יזמינו אותך להיסטרו ניתוחית בפעם אחת, זה נעשה בהרדמה (גם את זה עשיתי...)

בעיקרון אמרו לי שאני לא צריכה אז לא באתי בצום, בסוף שאלו אותי אם אני רוצה הרדמה או לא אבל בגלל שלא הייתי בצום לא היה רלוונטי, אז קחי בחשבון שאת צריכה להיות בצום בשביל הרדמה.. הבנתי ממכון פוע"ה שקפלן מקום יחסית טוב להיסטרוסקופיה (אני עשיתי שם כי היה לי הכי נח..), עם טופס 17 היה מימון של כללית

אבחנתית ללא הרדמה לקחתי אקמול לפני כמעט לא הרגשתי.
לאחר הבדיקה היה לי במשך יום תחושה לא נעימה אבל הלכתי רגיל לעבודה וזה כמעט לא הפריע לי
.
ניתוחית בהרדמה ללא אקמול גם אותו הדבר קצת חולשה וזהו.

גם אותי ממש הלחצו לפני הבדיקה וראיתי שהשד לא כל כך נוראה.

המון בהצלחה

כדאי לעשות בזמן שגם ככה אסורים או שזה לא משהו שאמור לאסור אותנו?

בעיקרון אפילו מבקשים ממש כשמסתיימת הווסת ולפני היום ה14 נדמה לי..
ככה לי אמרו כשעשיתי.

והייתי עם סרזט.
התייצנו עם מכון פועה, והם אמרו לנו שלא אוסר (במקרה שלנו). שווה לברר איתם..

מכון פוע"ה אמרו לי ללכת עם צבעוני ושההפרשות לא אוסרות גם אם זה קצת דימום אבל באמת הכי טוב לשאול אותם ותקבל הנחיות מתאימות למצב שלכם

במידקה ברמת החייל באופן פרטי אצל דר' חן גולדשמיט קבלתי 80% החזר מהקופה על האבחנתית
והניתוחית קבלתי החזר מלאה

כנראה תלוי בקופה

ושיהיה לתועלת אמן

אני עשיתי בגלל שאריות הפלה,אצל רון שיינמן הוא עושה בשיטת ראה וטפל לא כאב לי הוא הוציא הכל.
היה כיסוי מהכללית..
לקחתי אדוויל לפני וזהו.
העדפתי לעומת הרדמה כללית.

חוץ מהמים הקרים ששמים כדי לראות טוב יותר, שהמגע איתם לא היה נעים, הבדיקה לא כאבה. המצלמה דקה ממש.

היסטרוסקופיה אבחנתית- כשמכניסים מצלמה מאוד צרה לרחם , מסתכלים ויוצאים, זה באמת לא כואב לרוב הנשים ונהוג לעשות ללא הרדמה. אבל אם יש לך שרירן שצריך לכרות זה כבר כרוך בהתעסקות שם וגם מאוד חשוב שלא תזוזי תוך כדי ולכן עדיף הרדמה. אם לא בטוחים מה יש שם אפשר לעשות אבחנתית בלי הרדמה ואם יראו שיש ממצא שדורש טיפול אז יכולים להזמין אותך שוב להיסטרוסקופיה ניתוחית בהרדמה.

אהובה קודם כל אם את רוצה לדבר איתי בפרטי- את יותר ממוזמנת- עברתי ה-כ-ל!

נתחיל מהסוף- זה לא כואב בכלל!!!
עשיתי גם אבנחתית 3 פעמים וגם ניתוחית - לא כןאב.
וכן, ממליצה לעשות בשביל לקבל מידע, אצלנו זה עזר להבין קצת דברים...

דבר שני- ממליצה בחום על רופא אבל זה פרטי ויקר אז לבחירתך.

התוצאה בסוף אמורה להיות זהה

מה שכן-אחיות הפוריות שבאמת היו איתי ניסו להניא אותי שגם רופא קופה טוב בשביל האבחנתית ואין צורך ללכת פרטי.

ההבדל היה שמיים וארץ.
אני חושבת שבבדיקות כאלה או שמברריםעל מישהו ממש חד עם המון המלצות או ללכת על פרטי.
מהניסיון שלי בכל מיני בדיקות שעשיתי כבר- בפרטי היחס והמקצועיות הייתה יותר טובה.
אבל- לא ממהרת להספיד שום דבר, יש בהחלט המון רופאים מעולים דרך הקופה.
אני הגעתי לרןפא הפרטי להיס׳ בגלל הרופא שמטפל בי שממש המליץ עליו וסומך על דעתו.

תיאורטית, מישהו לא מנוסה עלול לעשות נזקים. מניחה שזה נדיר, אבל עלול לקרות. אחת מתופעות הלוואי היא למרבה האירוניה, הופעת הידבקויות חדשות. אבל אני לא יודעת אם זה קשור למיומנות הבודק. אצלי יצא במקרה שכשבאתי לאבחנתית בבית חולים הרופא שלי מהקופה היה חבר בצוות. את הניתוחית העדפתי לעשות בפרטי.

אבל פחות כואב נגיד מצילום רחם. קחי משכך כאבים חזק חצי שעה לפני. בסוף זה עניין בעיקר של להרפות את השרירים ולא להיות בלחץ ואז זה םחות כואב. אני לא יודעת מאיפה את אבל אלרי האבחנתית ממליצה לך את הניתוחית לעשות בפרטי אצל ד"ר שלומי כהן. עושה באסותא רמת החייל.
ממש ממליצה לעשות פרטי ולא ציבורי.

זה כואב , ממש לא נעים !
במיוחד אם לא ילדת כי צוואר הרחם עוד מאוד צר.

עזרתן לי מאוד מאוד להיות מוכנה יותר לבאות

ילדתי ב"ה אך בניתוחים , מאוד מאוד צרה בגלל זה ממש חוששת

מקווה שיתנו לי הרדמה אבקש מראש שיעשו לי אבחנתית וניתוחית במקביל

 

תודה שוב !! 3>

 

כנראה אינדוודואלי

העלים לי את הנשירה תוך חודש.
חוץ מהברק והחיוניות שהחזיר לי לשיער⁦⁩

לפי/אחרי/תוך כדי מקלחת?
להשאיר זמן על הראש?

מתאים גם בהריון?
כל מקלחת יש על הרצפה יותר שיער מאשר על הראש😭😭😭

לכאורה למה לא?

יש כמה וויראציות לשימוש. אפשר כמסכה לשיער, לשים על שיער יבש, לשים חצי שעה לפני המקלחת או לשים אחרי המקלחת.
אני מצאתי הכי טוב בשבילי - אחרי המקלחת שמה קצת על השיער ומסרקת איתו את השיער הרטוב. ככה זה מתפזר על כל השיער. הולכת לישון עם שיער פזור - קמה כמו דוגמנית.
לאט לאט תלמדי מה טוב לשיער שלך..אני התחלתי לשים כל יום ממש כי המצב היה חמור... היום שמה בערך פעמיים בשבוע

זה עזר לך מהר?

לנראות, לחוזק ולברק - מיד ממש.

אבל לא היה לי אכפת. זה היה או שיער שומני או להשאר קרחת...
היום אני שמה פעמיים בשבוע - מושלם. בכלל לא שומני.

מאמינה שזה גם תלוי שיער. השיער שלי עבה ומלא..

השתמשתי והתלהבתי...
ואחחרי תקופה זה סתם לנו את הניקוז והכל עלה.... לשים לב לזה...

אני בכזה ייאוש מהשיער, שכל דבר אני מנסה🤦

כמה דברים:

- בעלי מצא בסוף רק בbe. אין בסופרים רגילים? או שהוא פשוט חיפש במקום הלא נכון?

- 60 שקל זה מחיר הגיוני ל500 גרם?

- זה מוצק בטירוף, יותר מקרם גוף. הייתי צריכה לגרד. תקין? או שאמור להיות נוזלי יותר?

- איפה את שומרת? כתוב לשמור בקירור, אבל גם כתוב שמתחת ל-25 מעלות זה נהיה מוצק🤷

ושאלה אחרונה ופחות קשורה לנושא...
יש אנשים שאוכלים את הדבר הזה??????
הסתכלתי בסימן התזונתי, וזה 100% רעל😱😱😱

מאמינה שיש גם בסופרים רגילים, אני לא משתמשת בו לבישול או כל דבר אחר אז פחות מתמצאת..
אני גם קניתי בסופר פארם, עלה לי 80 שקל של חברת jason. אבל נראה לי כל שמן קוקוס אורגני בכבישה קרה יהיה מצוין.
הוא באמת עכשיו בחורף ממש מוצק. בקיץ הוא נוזלי. מכניסה אותו איתי למקלחת, אז טיפה נמס מהאדים והחום, וכן, מגרדת טיפה עם האצבעות, מניחה על השיער הרטוב ומסרקת... שומרת בחדר רגיל, לא בדקתי בהוראות אפילו 🤦
הלואי ויושיע גם אותך 🙏

את יכולה לנסות למרוח שמן קיק על השיער, יש כאלה שזה עוזר להן.
בנוסף- להפחית חפיפות, לא להשתמש במרכך. בחפיפה לעשות עיסוי לקרקפת. להבריש את השיער במברשת עדינה.
לקחת תוסף תזונה רוטס. להגביר בתזונה חלבונים.
בהחלט יכול להיות שזה קשור לחוסר איזון הורמונלי ויכול להיות ששוה לבקש מהרופא לחשוב לבדוק גם את זה.

הבדיקות
ב״ה היו תקינות.. כדאי לעשות שוב?

בהצלחה!

יש לי תת פעילות ואני עם אלטרוקסין.
איזה תסכול

גם לי הייתה נשירה מטורפת כשיצאתי מאיזון

כי אם כן אז זו תופעה מוכרת..

לפחות ככה גם היה הסבר...

ואני עדין עם נשירה איומה.

אז יכול להיות קשור לגלולות.
כדאי לעשות בדיקת דם כי זה יכול להיות גם בגלל כל מיני חוסרים, כמו ברזל

את הכדורים הללו.. כמה זמן לוקח להם בערך להשפיע? יישאר לי שיער על הראש עד אז..?):

וגם של חברות

אני מנסה להכנס להריון, עדיין לא יודעת אם נקלטתי החודש. זה בעייתי?

איך הברזל שלך?

זה לא ממש כאב ראש. זה מרגיש כמו דופק ששמים יד על החזה ומרגישים דופק? אז ככה אבל פועם בראש. משו מוזר..

ודופק מהיר כאילו אחרי ריצה.
הברזל עשר ומשהו.. אני משבוע שעבר עליתי לשני כדורים בהמלצת הרופאה (כי עד עכשיו הכדור לא ממש עזר.. ) וצריכה עוד כשלושה שבועות לעשות שוב בדיקת דם

וברזל נמוך בהחלט יכול להשפיע
בכל מקרה תתיעצי עם רופא.
טתם מחממים את הבית? משתמשים במזגן?

תודה לך על נסיונות הפיענוח🤗
אולי צריכנ באמת להתייעץ עם רןפא..
(לא אהבת חיי ללכת לרופאים 🙄)

גם לאמא שלי יש כיטם בת 47
שתינו עם אנמיה
כדאי לך לבדוק ברזל

כדאי מאוד לבדוק לחץ דם וגם את הדופק,בקשר למלח זה מקפיץ לי נורא את הדופק תנסי יומיים

ללא מלח אולי גם לך יעזור,רפואה שלמה אמן.

הרופאה שלי אומרת שזה בסדר, הלחץ דם שלי בסדר וכל הבדיקות תקינות. וזה ממש לא כיף לחוות את זה

תודה!!

במהלך ההריון תפוקת הדם בגוף עלה פי 1.5 בין היתר ע"י עלייה בדופק.

בכל מקרה הצורה שבה את מרגישה את זה נשמע לי קצת ספציפי מדי (רק בערב, רק במקום מסוים)

אז הייתי שואלת אולי אחות ליווי הריון או רופאת נשים.

אבל לא דחוף ולא נשמע שישי ממה להילחץ.

אין מה לדאוג

כנראה פתחת את הטיטול קרוב מאוד לזמן בו עשתה... אם תחכי עוד קצת זמן, הבועות יעלמו ולא היית יודעת שזה "מוקצף"...

פרופסור שמחה יגל המליץ להתחסן ואני סומכת עליו..

החיסון עובר בחלב?

 

עוד מעט בת שנה🥳
לא הייתה השפעה על החלב בכלל..

הרבנית הקדושה- עזרה בפסיקת הלכהה - הריון ולידה

 

עשי כדברי וראי ישועות!

התינוק היה בן חודש וחצי כשהתחסנתי

סומכת על הרופאים בעניין (כמו בשאר הדברים). יותר מפחדת מההשלכות של הידבקות בקורונה

קראתי הרבה והתלבטתי..
וראיתי שלפי המדע אין שום סיבה שזה יהיה קשור להנקה, לא יפגע בחלב ולא יעבור דרך החלב.
בסוף הכרעתי בכך שהחיסון לא נחקר - ולא ידוע על שום נזק שיכול להיות, כי אם כן היו אומרים לא להתחסן. אולי יש תופעות בנושא שלא ידועות, אבל זה לא מאוד סביר בגלל הטכניקה שמשתמשים בה.
מה שכן וודאי זה שקורונה יש סיכונים, ושבקצב ההדבקה של המוטציות רוב הסיכויים שאם לא אתחסן אדבק. ולכן גם לא להתחסן זו בחירה. הגורם המכריע היה שהריוניות זו קבוצת סיכון, רציתי להיות מחוסנת לפני ההריון הבא.
מניקה ילד בן שנה וקצת.

גם אם לא נוסה, אין שום סיבה מדעית לחשוב שזה עלול לסכן באיזשהו אופן את התינוק (אני לא חושבת שבכלל קיים חיסון שאסור לקבל בהנקה, והטכנולוגיה של החיסון הזה הרבה יותר בטוחה מכל החיסונים שאנחנו רגילים אליהם).
הרבה יותר מפחיד אותי להידבק בקורונה, עם כל ההשלכות הלא ידועות שלה (שחלקן כבר מתחילות להיות ידועות, ונראה שזה ממש לא מחלה קצרה וזהו. גם מי שחולה קל, הרבה פעמים חווה תופעות לאורך זמן...)

בינתים הקורונה מפחידה אותי יותר...

התינוק של בן תשע חודשים

עושים הכל בהנקה כולל הכל אז אין משהו מיוחד לדעתי בחיסון הזה

מנה ראשונה
הכל בסדר

תינוק בן 3 חודשים...העדפתי לסמוך על הרופאים.
המנגנון של החיסון לא אמור להשפיע על חלב אם

לא נרשמו תופעות לוואי בקשר להנקה

יכול להיות שבלי קשר יש לו גזים..

אבל, אם נראה לך שהוא מנסה לעשות ולא מצליח, אז אכן אולי זו עצירות

תבדקי ביוטיוב, יש שם סרטונים שמראים כל מיני עיסויים ולחיצות שאפשר לעשות, למשל

לא יודעת לענות..
בהצלחה!

מקפיצה לך💪

אני גם באותו מצב.
אצלי כבר חזרו למסגרות, כמעט כולם.
אני יודעת בעיקר דבר אחד, שכשכולם בבית ואני אחרי לידה, זה פשוט בלתי אפשרי. טכנית, נפשית, הכל.
ה' יעזור ויהיה בסדר.

אגב, גם אם ההורים מחוסנים, זה לא מבטיח לגמרי שהם לא ידבקו, אפילו בלי לדעת, וידביקו את הילדים.

מבחינת תחלואה קשה זה בשנה הראשונה. ומזל טוב!

באופן כללי, תינוקות בהחלט יותר רגישים למחלות נשימתיות(עד גיל שנה) ויש להם סיכוי גבוה יותר להגיע לאשפוז.
אין לי עצות...😔🤗

ולכן שומעת הרבה חפירות על הקורונה לא שמעתי שזה מסוכן במיוחד לתינוקות. ככל ששמעתי היה באישפוז בבית חולים תינוק אחד מתחת לגיל שנתיים ללא מחלות רקע (עם מחלות רקע היו יותר)

הבת שלי חלתה בגיל 5 חודשים ועבר בסדר (היה לה חום ושיעולים אבל לא מעבר)

ממליצה להתייעץ עם רופא שיתן לך תשובה יותר מקצועית.

הכל יכול לקרות. לפעמים לוקח עוד כמה ימים עד הביוץ.

אבל לשלי בן שנה ו11 יש גם ימים כאלה. שנדבק. פשוט לא כל הזמן. הייתי יושבת איתה על משחקים ללמד אותה קצת. יש מטבח ואביזרים? חיות? כלי תחבורה? בובות? דמויות? זה כבר גיל למשחקים ממש. לאט לאט מראה לה ומתווכת. בתקווה לעצמאות שתגיע בהדרגה. ואז פחות תרצה ידיים. חוץ מזה אצלי הוא ממש היה ככה אח''צ עד שקלטתי שהוא פשוט רעב. לא לנשנוש. אם אני מצליחה לתת לו ארוחת ערב בחמש אח''כ הוא מתוק ממש. תנסי.
נראה לי הגיוני שתרצה שיהיו איתה כשאוכלת.
לגבי שינה לגמרי באותה סירה אז אין לי עצות.
לגבי הדיבור, היא באיחור קצת נשמה. כדאי לפנות לקלינאית תקשורת שתקדם קצת ותדריך ובטח זה גם יעזור לרוגע שלה.
נשמעת מתוקה אמיתית!!

לגבי המשחקים- יש הכל. כל מה שכתבת. היא ילדה חמישית ולפניה בנות ובנים.
אולי באמת היא לא יודעת מה לעשות עם המשחקים...
השבוע ישבתי איתה לשחק בכלי מטבח שלה. אבל ברגע שקמתי היא גם עזבה את זה.

לגבי הרעב- נזכרת שבאמת היו פעמים שנתנו ארוחה מוקדם ואז היתה יותר רגועה.
העניין הוא שהיא תמיד רוצה לאכול. כל אוכל שהיא רואה היא רוצה. אם מישהו מתיישב לאכול, היא גם רוצה אותו דבר. היא גם יודעת כבר לקחת פירות מהעגלת ירקות ולבקש שנפתח לה. אבל לרוב היא לא ממש אוכלת. יותר משחקת ועושה בלאגן עם האוכל... אלא אם מישהו מאיתנו אוכל ומאכיל אותה מהאוכל שלו.
ננסה את הדברים שאמרת, נראה אולי יעשה משהו. תודה רבה על הכיווני מחשבה!!

תעשי לה ולעצמך טובה ותלמדי אותה שלא תמיד יקרה כל מה שהיא רוצה.
"בוכה עד שאין לנו ברירה" זה בעיניי השורש.
פשוט תסבירי לה במילים פשוטות: את יושבת.פה ואוכל ואמא שוטפת כלים עכשיו/בסלון וכו. אני שומעת אותך...
עכשיו אמא לא מרימה אותך. את יכולה לתת לי יד.
תהיי ברורה ועקבית וזה הכל.

ילדים מבקשים גבולות. זה טוב להם.
וכמובן, הכל בנחת.

לפעמים זה מה שקורה שאני אכן מציבה לה גבולות, לפעמים אחים שלה (בני 6-9) מרחמים עליה ומזמינים אותה לשחק איתם או לצאת איתם החוצה, מנסים...

עכשיו אני בהצבת גבולות על ההנקה בלילה.... כבר כשבוע. היא עדיין ממשיכה לנסות כל לילה וכמה פעמים בלילה.

אם אפשר לשלב אותה בפעילות זה הכי טוב, כלומר לתת לה להיות קרובה אבל בלי שזה ישבית אותך. למשל - בגיל הזה מושיבה על השיש לידי כשאני מדיחה כלים או מכינה אוכל, או שהם גוררים כסא ונעמדים עליו לראות מקרוב (ולגעת)

אני קוראת לה לבוא לעזור לי. והיא מביאה את הכסא פלסטיק הקטן שלה ונעמדת לידי.
אחים שלה צחקו פעם 'במה היא עוזרת לך?' אמרתי שהיא עוזרת בזה שהיא לא מפריעה....

אבל לפעמים 'העזרה' שלה לא יעילה כ"כ.. אני מכינה חלות. נותנת לה טיפה בצק. היא קצת משחקת איתו ואז אוכלת אותו ומבקשת עוד....
אני שוטפת כלים, אז היא גם עומדת בין הכיור לייבוש כלים (הצד השני זה קיר) וגם מוציאה לי תוך כדי סכו"ם מהמגירות...

אני חותכת סלט ומביאה לה ירקות תוך כדי אז היא לוקחת מהשיש דברים (המטבח והשיש אצלנו פיצים ותמיד יש על השיש דברים)

אני מושיבה אותי עלי או לידי כשקוראת סיפור לאחים שלה אז היא משתלטת על הספר.

מזדהה עם כמה דברים שכתבת
כל משחק זה בקושי 5 דק
גם שלי רוצה שיהיו לידה כשאוכלת
האמת שבסוף העמדתי גבולות כי זה התיש
גם אצלנו הבחוץ מרגיע ומומלץ יותר
מבדיקה שעשיתי זה תואם גיל למדי
במיוחד לבני השנתיים הפעלתנים

הבן שלי באותו גיל+מכור כבד להנקה, בכל רגע נתון הוא יכול לבקש לינוק ולפרוץ בבכי קורע לב אם אני מסרבת. וכשהוא מתחיל לינוק הוא לא גומר....

כשאמא אומר לא זה לא,היא תבכה פעם פעמיים ואחר כך היא תדע לא זה לא,

הכוונה כן לתת לה מעט ידיים חיבור ליטוף וכ,,אבל כשזה מפינוק לא לוותר,

בהצלחה רבה רבה לך.

החיסרון הוא שזה יקר. היתרון זה מתאים גם אחרי ההנקה והדגמים מהממים

מה שרציתי אזל מהמלאי

כל שמלה שהפתח שלה מעטפת מתאימה.
יש הרבה שמלות שהן כמו 2 חלקים שגם מתאימות להנקה...

חנויות פתוחות עכשיו?

ואם אני הולכת, אני צריכה מישהו שישמור על הילדים, שזה גם מאתגר ;)

כל הבגדי הריון שלי משם עכשיו
חלק גם לא מהקולקציה של ההריון ופשוט לקחתי מידה גדולה
שימי לב שבקולקציית הריון הרוב מאוד גדול

טפשת וזה..
אבל גם בגדי הנקה יש שם לדעתי אולי שווה לבדוק

כל שמלה שהפתח שלה מעטפת או כפתורים או פתח וי מאוד גדול. מצאתי שם המון.

קישורים עם דוגמאות?

פשוט חיפשתי בשמלות את אלו עם הכפתורים למעלה או פתח מעטפת...

אבל היא צריכה לאירוע אז עדיף למדוד בעיניי...

אני אזכור להריון הבא ;)

יש להם שם שמלות עם ריצ'רצ' בצד להנקה ממש טובות!!

יש לך באתר
http://www.tirtsa.com

אני מאוד אהבתי את הבגדים שמה והם גם במחיר זול ומשלוח מהיר יחסית.
יודעת שאפשר גם להגיע למדוד אבל זה בראש העין...

כל עליונית וחצאית צרה.....
😜

(איזה לא אופנתית אני)

או כל שמלה עם מעטפת למעלה בחזה...

אז אני לא רוצה חולצה וחצאית.

בא לי שמלה יפה, רק שטרם מצאתי כזו

נדמה לי שיהיו להם שמלות שמתאימות לאירוע, תגגלי.

למזלנו יש עכשיו באופנה חפשי בזויה או בברצ'ה או בבית עין

כתוב בעלון שמינון יתר עלול לגרום למוות

לדעתי תתקשר מחר בבוקר למכון הטטרולוגי והם יגידו לך בוודאות

לא הקאתי מייד (אם כן לא הייתה שאלה)
הקאתי אחרי רבע שעה בערך....

חושבת שמהזהירות לא אקח ואקח רק אחד מחר בבוקר (מה שמותר גם אם השניים עכשיו כן נספגו) ונקווה לא להתייבש...

שאיתם גם 6 ליטר ביום לא ממש נחשבים כי זה הכל נכנס ויוצא

מבינה אותך מאוד

אני מקיאה את התרופה אחרי כמה דק, בערך 10 דק.
לכן אני לוקחת עם מיץ.. אין ברירה

והרבה הצלחה , הפורום פעיל מידי לאחרונה 😝

את חייבת לטפל בעצמך!!!
חבל שהחיים שלך יהרסו רק בגלל מילים.
מציעה לך לבדוק על מה זה יושב ובאיזו נקודה זה נוגע, כי את לא קורסת סתם, יש כאן כנראה איזה שהוא משקע שאת חייבת לברר אותו...

שולחת לך חיבוק❤️

עצוב לי לקרוא אותך...

היה לי עצוב גם לקרוא את השירשור הקודם שלך.

 

כל זה קרא רק בעיקבות הקללות האלו מההורים שלך?

 

קצת קשה גם להבין אם עצם הדבר עצמו השפיע עליך עד כדי כך או התגובה של בעלך וההתרחקות שלו ממך בעקבות זה.

כי אם כן, הייתי מנסה להתייעץ עם יועץ נישואין בצורה פרטית, רק שיקשיב ויתן את דעתו על מה שקרא, ואם צריך אז תלכו גם ליעוץ זוגי. 

 

בהצלחה אהובה! מתפללת עליך שהכל יהיה בסדר! 

❤️❤️❤️

@הרבנית הקדושה 

קראתי את השרשור הקודם שלך , וזה נשמע שאולי בעלך נבהל מההתנהלות של ההורים שלך וגם את
אל תתני להם לערער אותך ואת הזוגיות שלך , נשמע שהם ממש לא בקו הבריאות
מציעה לך קצת להתרחק מהם ולתחזק את הזוגיות עם בעלך .

קראתי את השירשור הקודם שלך ואני ככ מבינה את ההרגשה,

הדבר הכי פוגע זה שהבנאדם הכי מחובר אלייך שומע שמדברים עלייך בצורה כזו האנשים שהכי אמורים לאהוב.

זה מערער לחלוטין!

זה כואב בשבילך כי במקום לחבק ולעטוף הוא מתכנס ומתנהג לא ככ לעניין.

לכן עצה שלי,

תנסו לדבר 

בשום אופן לא לפרק את החבילה, אתם נשמעים זוג נשמה, את בעצמך מספרת שהוא בעל מכיל עוזר ותומך,

ת-ד-ב-ר-ו

 

תשאלי מה קרה לו, תסבירו לו באיזה הלם את נמצאת.

לגבי ההורים שלך, מזעזע בעיני,

את צריכה להרגיל שאת לא עונה, אפילו להורים,

אולי אני במקלחת אולי אני נחה- לא חסר, אם אני לא יכולה אני לא עונה,

שבעלך לא ייקח את זה וישתמש בזה כנגדך, זו הגזמה העצבים שלהם.

 

אבל לכי תפתחי את הלב לבעלך תשתפי אותה בחוויה הלא נעימה שלך, שציפית לחיבוק ממנו לא לריחוק,

בטוח לי שהוא יבין

ליבי יוצא אלייך, ברור לי שאם תתארי לו כמו שתיארת כאן הוא יבין ואפילו יתנצל.

 

שולחת חיבוקים מרחוק!

אולי באמת גם לפנות ליועץ כמו שהבנות אמרו פה
כי זה מצב כל כך כואב ואולי זה יגרום לך להרגיש פחות לבד ושיש לך עזרה
שולחת חיבוק ענק הלוואי ובעה תספרי לנו בשורות טובות בעתיד
שה' ישלח לכם שלום בית אמיתי וישלח לך נחת 🙏🙏
❤

ע"ס כל ההיסטוריה הרפואית. כאן אף אחת לא מוסמכת או יכולה לתת לך תשובות לשאלות האלו...

יש לעיתים שילוב של מצב רפואי עם השקפת עולם. לדוגמא חברה טובה שסבלה מהידבקויות וקיסרי והוציאו לה שחלה אחת אחרי ילד שני, קיבלה ייעוץ מהרופא שלה לא להעיז עוד ילד. אבל הלכה לייעוץ נוסף שאמר לה את בהחלט יכולה וב"ה אכן ההריון והלידה עברו בטוב.

לא ברור ממך אם את רוצה עוד הריון או לא
אם זו רעלת הריון, הסיכון אכן עולה בכל הריון נוסף וכל פעם זה יהיה מוקדם יותר.
תתייעצי עם הרופא מה הסיכונים ותעשו החלטות מושכלות.
אני לא בדעה שצריך להביא ילדים בכל מחיר וזכותך להגיד שמספיק לך הילדים שכבר יש לך. את יכולה גם לשאול את הרב שלך אם זה יתן לך יותר מענה.

בעקבות משהו שהיה בלידה הקודמת , היו צריכים להגיד לך את זה במחלקת יולדות. סתם ככה לידה מוקדמת בעבר, וגם ניתוח בעבר, הם לא סיבה להמנע מהריונות נוספים. כמובן שלידה מוקדמת בעבר היא גורם סיכון ללידה מוקדמת שוב. לא אומר שיקרה כמובן, אבל כן שם אותך בסיכון ומקובל לתת טיפול בפרוגסטרון במהלך ההריון כדי להפחית את הסיכון.

זה בגדול, אבל כדי לקבל מידע שספציפי עבורך את צריכה לדבר עם הרופא נשים שלך.

לכן לא יודעת מה לעשות...

אם את חושבת שזו שאלה הלכתית- סיכון עצמי, עד כמה למסור את הנפש בשביל עוד ילד וכו- זו שאלת רב.

בשביל המידע, הייתי מחפשת רופא של הריון בסיכון שמתמחה בסוג הספציפי של הבעיה, ומתייעצת איתו.

העובר היה בסיכון(כמובן שהמצב הכניס אותי לשמירה ומעקב..אבל המצב שלי היה טוב ולא היה חשש רפואי)

עם התמחות ספציפית לסיכון שלי..רק רצית לשמוע מנסיונכם

הם מבינים גם בהלכה וגם ברפואה..

לא פירטת מה הבעיה הידועה אבל גם לידת פג וגם ניתוח זה לא מונע ממך...

אבל ברור שיותר אחראי זה להתייעץ מראש, הכתובת היא לדעתי מרפאת הריון בסיכון. אם היית מטופלת במרפאה כלשהי אז לפנות אליהם שוב, ואם לא אז לבדוק במרפאה שלך אצל מי עדיף לקבוע.

לי אמרו בפירוש לא להיכנס שוב להריון ללא ייעוץ עם מרפאת הריון בסיכון... התייעצתי וגם ברוך ה' ילדתי מאז

ממליצה בחום אם את דרומית על מרפאת הריון בסיכון בסורוקה

תקפצי למרפאה לעשות סטיק שתן כדי להיות רגועה

שימי לב שזה כזה כמה זמן אחרי ועובר לאט במשך השעות עד הפעם הבאה.

היום זה ממש הלחיץ אותי

פעם לקחתי בטעות מינון גבוה מדי במשך כמה זמן ובאותה תקופה היה לי צבע צהוב בשתן, קראתי על זה שהחומצה הפולית גורמת לזה.