הרי עבר רק שבוע וחצי!
יקרה, מותר ואף רצוי להתאבל, לעבד את האבל ואז להמשיך הלאה
העניין של כמה, הוא די אישי, כמו בהרבה דברים.
אם הסביבה שלך לא נותנת לך את זה תדרשי. זה מגיע לך.
אני אחרי ההפלות שחוויתי, עברתי חודשים קשים מאוד, ואפילו שנה מאוד קשה. הייתי מדוכדכת, לבשתי בגדים כהים וממש היה לי קשה להתמודד עם תינוקות.
אבל, וזה אבל גדול, תפקדתי רגיל, הלכתי לעבודה, הבית היה מסודר, ולא הזנחתי את עצמי והייתי גם בטיפול.
הכאב היה בגלים, לא כל הזמן וזה טבעי ונכון. (ועוד רחוק ממך. שבוע זה ממש טרי)
מתי זה כבר "מעבר לנורמה"? לעניות דעתי אחרי 3 חודשים, אם את עדיין שקועה עמוק בצער, בוכה כל הזמן, לא יוצאת מהמיטה.. לא אוכלת.. ולא מתפקדת, מראה סימנים של דיכאון, אז זה כבר צריך להעלות נורות אדומות