מתלבטת מה אני אמורה לעשות? להוציא עכשיו? לחכות עוד שבוע כדי שיעברו 3 שבועות ואז להוציא לשבוע?
אין לי רופאת נשים להתייעץ איתה כי הייתה בעיה עם הרופאה הקודמת אז מחפשת מישהיא אחרת
@חגהבגה בזכותך אני נכנסת לשיין...
אבל אני לא טובה בקניות באינטרנט, מתאים לי לפשל...
יש פה את הנעל הנחמדה הזו ריבוי צבעים מנומר בוהו נעליים שטוחות | SHEIN
ולא הצלחתי להבין אם היא כמו בתמונה או שהיא מנומרת? כי לא ראיתי שום תמונה של נעל מנומרת, ובכותרת כתוב 'ריבוי צבעים מנומר'...
אשמח לעזרתכן, נשות ישראל היפות!
מנומר, וזה לא
שימי לב שבטעות את לא לוחצת פעמיים להזמנה.
לי יצא בשתי הקניות הראשונות, להזמין בטעות משהו כפול
אתמול רציתי לעשות הזמנה והיה כתוב שהמשלוח יקח חודש וחצי!!
התייאשתי...![]()
איזה קטע
אז עכשיו אני מתלבטת מחדש חחח
היי
האם מישהי מכירה את הגלולות האלה? מדובר בגלולות ביבוא אישי מחו"ל
המליצו לי במכון פועה לקחת אותן, אבל הרופא נשים לא מוכן למלא טופס 29ג עבורי, בטענה שהוא לא מכיר אותן ולא מוכן לקחת אחריות..
לכן אשמח להמלצה על רופא נשים באזור נתניה שכן מכיר את הגלולות הללו..
תודה רבה
הייתי בבידוד אח"כ סגר, יצא שחודשיים לא הייתי בעבודה.
הייתי אז בתחילת שישי עדיין עם בחילות והקאות משהו סיוט
בינתיים ב"ה חלף עבר והתחלתי להיות בן אדם.
אבל היום רק עליתי לאוטובוס חזרו הבחילות וזה עוד לפני הנסיעה רק מעצם הריח שלו שהיה ריח של ניקיון
נכנסתי לעבודה ומהריח של הניקיון שם המצב החמיר.
לא נשמתי כל היום חזרתי סמרטוט.
החלפתי מרכך כביסה ושמפו רצפות בחודשיים האלה כי קלטתי שהחומרי ניקוי עם הריח שאהבתי אני כבר לא אוהבת אודות לשליש ראשון(ושני?!)
אז מה עד לחופשת לידה אסבול מבחילות בעבודה? או שיש פתרון? ובבקשה שמישהי תגיד לי שזה יעבור אחרי הלידה לפחות
זה עובר אחרי הלידה!!!!אמהלהשאני אומרת לבעלי יאלה, אולי עוד הריון... הוא מסתכל עלי בזעזוע ואומר:
את בטוחה???
את לא זוכרת איך הרגשת בהריון???
הוא מת מפחד שיצטרך עוד 9 חודשים לבשל, לשטוף כלים, להיות האבא והאמא בשולחן שבת וכ' וכ'
שכבר אמרתי לבעלי יאלה עוד פעם.
והוא הסתכל עלי בשוק "עוד לא סיימת!"
אמהלהאחרונהאיזה שבוע את?
אני בשבוע 25 התחלתי להרגיש בנ"א חדש![]()

אני אסרתי פה הדלקת מזגן, קנינו תנור כזה.
אבל נראה לי שזה פריווילגיה של זוצ"ים שעוד יכולים להנות מדברים לא הכי בטיחותיים
יהיה טוב בעז"ה ,מבטיחה! אם לא עכשיו אז עוד קצת!
באת אליי פתאום
אם אתן חוששות מאאוטינג אשמח גם בפרטי (אני לא ירושלמית וזה גם לא בשבילי אז כנראה שלא אזהה אתכן
)
באת אליי פתאוםאין מילים.. חוץ מהזדהות
שה' הגדול ייתן לך כוח לעבור את הכל
ותזכי לישועה ענקית
אלופה...
חיבוק גדול
כל פעם התפעלתי ממך איך את מגיבה לנשים.חבל שלא כתבתי לך את זה(לפחות עכשיו)
מאחלת לך מהר מהר שתחזרי לפורום עם בשורות טובות.
הייתי בכותל השבוע והזכרתי אותך אישית.כי נכנסת לי ללב
אמשיך להתפלל ואל תשכחי לעדכן
כרמים בכללי לא ממש במידה שלי, אז קל וחומר בהיריון
בהודולה אני מחכה לקולקציית אביב שלה כדי באמת לראות אם יהיה שם משהו מתאים, כרגע זה חורף- אז הבדים חמים מידי לעונה של החתונה...
שירהקולהיש כאלה שנוטלות אקוקלמין בגלל חוסר ביוץ מוחלט, ואז סיכוי שיגיבו חלש או לא יגיבו כלל ( מכירה כאלה)
יש כאלה שנוטלות בשביל להגביר ביוץ ( כמוני ) לכן זה באמת הרבה את כמות הזקיקים
אבל זה תלוי גם במינון שאת לוקחת
בעיקרון המטרה היא להגיע לזקיק בשל אחד. לפעמים גדלים יותר מאחד

❤מק"ר
שזה שנעלמות הבחילות וכל מיני תסמינים זה תקין? שבוע 4.. לרגעים אני מרגישה נפלא ולרגעים פחות
אני גם לא מרישה עייפה כמו שכולן מתארות כאן, לא נרדמת ב8, אלא רגיל.. הגיוני?
אני כן יותר מרגישה עייפות במהלך היום אבל לא משהו קריטי
אולי מנמנמת לרבע שעה בספה ברב אבל זה חולף..
אני מתחילה לפחד
אני מייחלת כאילו להרגיש בחילה כדי להבין שהכל בסדר!
זו תקופה משוגעת
אני מחפשת בכו לפעמים לראות שכואב לי בחזה :/ או שיש עקצוצים בבטן תחתונה
ויום אחד יש לי שלשולים (סליחה על המינוח) ולמחרת עצירות
גם תופעה מוכרת?
ואני מנסה אבל אז מעצבנים אותי בעבודה ואני מרגישה גם ככה OVER רגישה ומצוברחת
התווכחתי פה עכשיו על סתם משהו טיפשי
בדרך לעבודה שמעתי איזה שיר ובכיתי
אני עושה מחר בטא, להכפלה, מתפללת שיהיה בסדר
אני פשוט מפחדת פחד מוות באמת
לא מוצאת דרך להרגע ומרגשה בעבוה בסיר לחץ אדיר וחסרת סבלנות לזה שנושמים לידי
הרגשתי רעב הכנתי כריך פה, אכלתי חצי ממנו בתחושת גועל ולא מצליחה עוד
זה ממש בא והולך אולי לא בחילות פרופר אבל כן תחושת גועל, אתן מכירות את זה?
הסבירו לי פעם שאם לא לוקחים אותם כמו שצריך, עלול אחר כך להגיע אולקוס...

רק בבריאות!ציפיה.
גם לי יש ..WeAreFamilyאת הסבב הראשון של האנטיביוטיקה לא הצלחתי להשלים- הפסקתי אחרי היום השישי (מתוך 10) כי החליש אותי מאוד..
כרגע בטיפול נטורופתי ומקווה שיעזור. אם לא ח"ו, אחזור לנסות את האנטיביוטיקה
איזה סימפטומים יש לך?
שיש בתחתוניות ופדים וזה ממש עושה להן בעיות, והאלרגיה הזו יכולה גם יכול לצוץ פתאום..
רעיון גאוני להשתמש בגרבי כותנה 
פרוביוטיקה
לשטוף עם סבון של תינוקות- הוא הכי בריא בייחס לאחרים .
אגיסטן נרות
ותחתוניות אניון מעולות מעולות אפשר לקנות באלי אקספרס 
בהצלחה זה נוראי
*כוכבית*רוצה ונרגשת מאוד לספר, שב"ה אתמול אמרו לי שהריבוי מים ירד, והוא ממש על גבול טיפונת מעל ה25
הלכתי אתמול למיון בוכה מרוב כאבים לא יכולתי לנשום, ראתה אותי הפקידה המדהימה בקבלה ישר שלחה אותי לאחות ובעלי פתח תיק...
בדקה לי מדדים והכל, ויש הכל הלך מהר חיברו למוניטור (מיילדת מדהימה ממש, זכרה אותי מהלידה הקודמת).
בדקה פתיחה, היה חצי סנטימטר, מוניטור הראה צירים לא סדירים אבל כואבים מאוד, 2 שקיות נוזלים קיבלתי..
אולטרסאונד שהראה שהוא גדול לשבוע שלו... (רק תחילת 36) אבל לפי המיילדת אמרה שהוא פחות מהערכות משקל, לא יודעת למי להאמין... חחח
בודקת את המי שפיר והופ ירד לגבול.. ב"ה..
שמחה, שמחה ומודה להשם כל יום..
אח"כ רופאה מדהימה בדקה אותי, ואמרה שיש 70% מחוק ופתיחה של 1ס"מ.
מקווה שימשיך ככה ואסחוב עד למועד טוב...
שימשיך כך בבריאות ובשמחהאמהלה
בקלות! בידיים מלאות!גם אני לא ארגנתי שום דבר, לא יודעת מאיפה להתחיל..
גם אני בהדחקה של זה... חחח
מלחיץ
הן לא מפסיקות לדבר על התינוקי שבדרך, נקנה, נביא
מתי הוא יבוא וכו...
נגלה שילדנו ביחד ואולי באותו מקום חח
מעניין אותי לראות אותך
אז אני בשערי צדק, אולי תבואי לפה...
או שנקבע איזה מקום לפני
חח באלכן?
חצילושאת לא גרה בצפון?
חצילוש
לא ישנים
לא ישנים
לא ישנים.
עייפים תמיד
עיפים תמיד
וכו'.
אין סבלנות בגלל שעייפים. הגוף חלש,
הבעל מרגיש שנדחק הצידה,אין חשק לכלום רק להתחבק.
הגוף משתנה ולא תמיד חוזר לעצמו מהר אם בכלל.
יש פחות זמן לילדים(ולבעל)
אם לא מצליחים להניק יש נקיפות מצפון.
כשעצבנים בגלל שעייפים מרגישים עוד יותר נקיפות מצפון
כל זה יכול להיות.
אבל אין שום דבר שישווה לאהבה הגדולה לילדים שלנו שזה שווה את הכל.
עובדה שאנחנו יולדות פעם אחר פעם

קול ברמהאלך בסדר כרונולוגי 
דבר ראשון זה להתאושש מהלידה, בעז"ה שיהיה לך בקלות, ובכל זאת זאת טראומה. במיוחד אם יש תפרים. במיוחד אם היה קשה.
ואז מתחיל ההנקה שגם, מקווה שיהיה לך בקלות! אבל, אם לא זה קשה מאד יש לך אחריות להאכיל את היצור הפצפון הזה וזה כ-ו-א-ב בהתחלה, הרבה פעמים פשוט לא יודעים לעשות את זה נכון וזה עוד יותר כואב...
ואז ההרגשה של מה נהייתי בכלל לא אישה רק פרה מייצרת חלב שנראית ומרגישה כמו מפלצת
ואז להגיע הביתה והבעל לא רגיש וכן רגיש וכן עוזר מספיק ולא עוזר מספיק וכן רוצה צומי ולא מספיק נותן צומי וכו'
ולאט לאט להבין להרגיש שהדבר המדהים הזה זה מתנה ישר מהקב"ה, עם כל הכבודה הנלווית, ושאת אוהבת אותו אותה יותר משאי פעם חשבת שיכול להיות ושבסוף הכל יעבור בעז"ה ויהיה טוב.

ההבנה שאני קשורה למישהו לכל החיים,כל החלטה שלי מאותו יום תהיה קשורה אליו איכשהו.
זה ממש נפל עלי,כי עד שהוא נולד,לא הבנתי עד כמה אוהב אותו ועד כמה הוא יהיה תלותי בי,לפחות בשנים הקרובות.
ובתור התחלה,ההנקה ממש חנקה אותי מלצאת מלהיות ספונטנית ועוד
ובמקום השני,הלילות ,החוסר שינה היו קשים.
אינספור פעמים.
באמת שזה הכי חשוב ומתגבר על כל הקשיים.
חוץ מזה?
לפעמים זה תקופה מאד מטלטלת, מעייפת, התמסרות גדולה לתינוק, לפעמים כמעט לא ישנים, צריך ללמוד לעשות הרבה דברים פתאום..
(אני בבית החולים כמה ימים אחרי הלידה צלצלתי בפעמון שמזעיק אחות, כי הבן שלי עשה בטיטול ולא ידעתי להחליף לו. הייתי ממש חסרת אונים באותו רגע. או למשל התחנונים לאחיות בתינוקיה שילבישו אותו כי אני לא מעזה עם כל השבריריות שלו)
להתארגן ברמה הטכנית לדימום כבד, (לא להיבהל, זה לא אומר שהוא כואב יותר מבמחזור) עם פדים טובים ומוצרים שנועדו לזה..
ובעיקר לקחת נשימה עמוקה ולזכור שיכולים להיות הרבה קשיים מסוגים שונים, אבל בסוף זה עובר והחיים עוברים למסלול רגיל ושוכחים לאט לאט את הקשיים ורק נהנים מגידול הילד..
או מיי גאד