פורום הריון ולידה (עמוד 2325)

כל עוד אין דימום ולא קיבלת הכל עוד אפשרי!
ראיתי פה שיש כמה בנות שהרגישו ממש שהן מקבלות ובסוף גילו הריון, ואם את באיחור אז אולי תבדקי בטא?
חיבוק חזק!

אני בבידוד, אז אין לי אפשרות ..

זה רגע כל כך קשה כל פעם מחדש
מצטערת שאת צריכה לעבור את זה
הלוואי ובעה תבשרי לנו על הריון בריא בקרוב 🙏

שנה וחצי שבכיתי כל חודש למה לא נקלט וברגע שלמדתי לשחרר ולתת לקב"ה להחליט מתי הזמן הכי מתאים לכם
ב"ה שתזכו לזרע חי בר קיימא בריא ושלם

זה מה שהיה בפעם הקודמת, באמת שיחררתי
אבל החודש הזה הכל התפקשש עוד לפני
קיצור בע"ה חודש הבא 🙏

@ציפיה

מרגישה הרבה יותר טוב, כל שניה רצה לשירותים לראות אם היא הגיעה 🙄🙄

התכוונת 3-4 ימים אחרי המנה השנייה?

אחרי החיסון הראשון כבר יש איזושהי הגנה... אבל ההגנה הכי גבוהה זה שבוע אחרי החיסון השני.

ברור שנחכה עם מפגשים וכו להגנה המירבית רק פשוט רציתי לדעת כי יוצא שבעלי מקבל את המנה השניה 4 ימים לפני פורים..

אבל אישית לא בטוחה שכל כך ארצה להיחשף וכולי.
אני בעיקר עושה את זה שאם חלילה אדבק שלא תהיה תגובה קשה לגוף.

ככה בדיוק

עלול להיות חתיכת בלגן מבחינת כמויות אנשים וכו וכו.

זה ממש עצוב לחגוג לבד, בזהירות ובצמצום, אבל באמת שזה שווה חיים.

אבל כמו שזה נראה עכשיו- מקווה שבכלל נראה אנשים בפורים...

על זנים (וארינטים) מסויימים.

לכן רצוי לא להסתמך יותר מידי על החיסונים, ועדיין לצמצם מפגשים, בטח ובטח לא להוריד מסכות ולהמשיך לשמור על עצמנו.

אני למשל, גם אחרי החיסון השני, לא הייתי הולכת לסעודות ואירועים משפחתיים המוניים - כל עוד רמת התחלואה בארץ כזו נוראית.

מומלץ מאוד להיזהר.

כמו כן, מאוד חשוב לומר שמי שהתחסן יכול עדיין לחלות, וגם יתכן שיכול להעביר את הנגיף לאנשים סביבו, גם אם הוא עצמו לא חולה בזכות החיסון.

לא מעט, מדובר במאות לדעתי, נדבקו גם אחרי החיסון השני.

ילדים מתחת גיל 16 עדיין לא מתחסנים - צריך להמשיך ולשמור על הילדים מפני היחשפות לסכנת הדבקה.

אבל בעלי רוצה לעשות את החחק של המשתה יחד עם עוד 3-4 חברים שחלקם כבר יהיו מחוסנים בשתי המנות עד אז וחלקם לא.. סעודה נעשה כנראה לבד בבית אין ברירה

חברים בטח שאם כבר מחוסנים.
זו לא מסיבה.

לא רואה בעיה במשהו מצומצםמאד כמו שהיא מתארת. בטח אם הם כבר מחוסנים. זה לא מה שמפיץ את הקורונה. התמונות מירושלים ומבלפור הן אלה שגורמות לנו להיות בסגר הנצחי הזה.

תקנו אותי אם אני טועה
שאם נדבקים אחרי המנה השנייה אז מקבלים את זה קל הסיכון היחידי שאפשר להפיץ לאחרים
אני שמעתי ברדיו יכול להיות גם שלא הבנתי נכון..

וחוששים שניתן להדביק כי אולי המחוסן נושא את הנגיף במערכת הנשימה (לכן אגב רוצים להחזיר את חובת הבידוד למחוסנים)

אבל סטטיסטיקה לא נכונה עבור מקרים פרטיים. ולכן יכול להיות שעוד כמה חודשים נשמע סיפורים על אנשים שהתחסנו ובכל זאת חלו קשה, לצערי.

בן אדם (נקרא לו ראובן) 3 ימים אחרי חיסון שני לא מרגיש טוב חום ומעט שיעול
התקשר לרופא נאמר לו שזה תופעות לוואי..

המשיך כרגיל- יש לו חברותא כל יום עם מישהו (שמעון) יש מסכה אבל לא מרחק מיוחד ולומדים למרות הסגר

שמעון בשבת לא הרגיש טוב תסמיני קורונה כל השבת, במוצ"ש הרים טלפון למישהו (לוי) שעובד איתו שומרים מרחק ומסיכה אבל זה עסק חיוני עבדו השבוע יומיים ביחד

ראובן ושמעון מאומתים
לוי בבידוד - סיכוי גבוה שנדבק

כבר בשביל שרשרת ההדבקה היה עדיף שלא היה חיסון...

מדבק בקורונה?

והאם בכלל כדאי להתחסן למנה השניה
כי אומרים שהיא לא נגד המוטציות

שלא מאמינה בקורונה
וטוענת שמאז שמחסנים נהיה העליה המטורפת
היא אומרת שהקורונה פה לשלוט בנו והכל מתוכנן מראש
וגם המוטציות

ונראה מה היא תגיד אח"כ.

מתוכנן מראש על ידי הקדוש ברוך הוא! וברור שהקורונה שולטת בנו, כמו שהמציאות תמיד תהיה יותר חזקה ממנו. במחילה, כל הקונסיפרציות האלה שאיזה בן אנוש אי שם המציא את הקורונה כדי להשתלט על העולם זו שטות הזויה שלא ראויה אפילו להיאמר...

ולא שמים לב גם בדיוק מתחילה ההגנה ובינתיים זה עובר מאחד לאחד

גם למי ששומר וגם במקומות ירוקים כבר מזמח לא ירוקים...

כל בעלי הקונפספרציות על החיסונים אין לי מה לומר... חיים בהכחשת המציאות...

על התשובות
חיזקתן אותי
מתפללת עבורה היא במצב לא טוב

אבל כמובן יכול להיות שהתורים לחיסונים היו טריגר, או שאנשים זלזלו יותר בעקבות החיסון, או שהעליה היא למרות החיסונים ולא קשורה בכלל. קצת קשה לדעת

צפיתי, די בשעמום, מפני שהכל כבר לעוס לעייפה.  וכמובן, העלו איזה פרופ' שדיבר על הכל-בכל-מכל. 

אם נתמקד בעניין הנדון, ברור שהם תומכי חיסון נלהבים, כפי שהם פרסמו כבר לפני שבועיים.

 

החידוש היחיד, מבחינתי, היה שההימנעות מהמלצה לחיסון בשליש ראשון איננו רפואי בכלל, אלא משהו אחר לגמרי:

כיוון שאחוזים גדולים של ההפלות והמומים מתרחשים בשליש ראשון, אם נשים תתחסנה יהיה באז ענק לכל הפלה ולכל פגם בעובר - שהוא בגלל החיסון. 

 

אז החברות ומשרד הבריאות לא מעוניינים בכאב ראש הזה...  וכמובן לא בניצול המצב ע"י מתנגדי החיסונים.  

 

מקווה שעזרתי.   

תעני שאת מודעת לבעיה, וזה בעיה שלך.
אין צורך לבאס אותך כל פעם שתגיעי.

איזה מבאס, חיבוק לשתיכן♥️♥️♥️
(ממני, חודש שמיני, שוקלת 101!!!! אההה🥵, אמנם גבוהה, אך לא עד כדי כך..) בערך 20 קילו מהמשקל הרצוי שלי....

זה סיוט. מבחינתי לפחות..(לאחר ניסיון עם כמה כאלה )
מאחלת לך בהצלחה ושלא תגיד לך שום דבר פוגע, אמן!

תעירי לה גם שהיא צריכה
להפסיק לקרוא בחושך (משקפיים)
להפסיק עם ההחלקות (לא בריא האדים)
להפסיק לצבוע שיער (כנ"ל)
להפסיק עם הקפה (נו)
להפסיק לשבת כל היום מול המחשב
ולהפסיק להעיר על נושאים שלא קשורים אליה ישירות..

ועכשיו באמת.. תסנני ותאמיני שכל מה שבא , בא מבורא עולם.. ואם בא לך טוב עם קצת ביאוס, תאמיני שזה כדי שימשיך הטוב טהור ונקי..
שיהיה לך המשך משעמם, משמח ותקין עד ידיים מלאות בעז"ה בבריאות ובשמחה..

ומה לעשות יש עודף משקל..
זו מלחמה תמידית לא משנה הריון או לא
מזדהה איתך

אני מודעת להשלכות שיש למשקל עודף על מצבי הבריאותי. ומכאן ולהבא אני מבקשת כי הערות על המשקל שלי ייפסקו.
משהו חריף. זה נורא כמה אנשי רפואה מעירים לאנשים על עודף משקל, אם אני לא טועה היה על זה תחקיר בכאן.

תמיד מצליחים לראות אצלי בטני, גם בשבועות ממש בהתחלה, למרות עודף המשקל.
אאז מה העניין להעיר?
סתם לעשות הרגשה לא נוחה.
הרי בכל מקרה לא ממליצים על דיאטות בהריון, אז בשביל מה?
אני למדתי להוציא את זה מהאוזן בשניה שזה נכנס.
אמרה, וזהו. ביי. מבחינתי אני לא זוכרת וזה לא תופס אצלי מקום.

אפילו לא להגיב. פשוט להמשיך הלאה.

ובעזרת השם הכל יהיה הכי טוב, ותעדכני שהכל טוב.

כמעט לא נתקלתי ברופאים שמעירים על זה אבל בתחילת ההריון האחרון נכנסתי לרופא תורן והוא הסתכל עליי בארשת פנים של מישהו שרואה חולה סופני מולו והתחיל להסביר לי כמה נורא מצבי והפנה אותי למרפאת הריןן בסיכון.

בהתחלה נלחצתי אחרי זה אמרתי לעצמי שאחכה לרופאה הקבועה ונראה מה היא תגיד.
הלכתי אליה והיא לא אמרה שום דבר מיוחד אז המשכתי כרגיל.

זה מבאס כי אצלך זה הרופאה הקבועה מאחלת לך שתצליחי להתעלם מרעשי הרקע ומההערות הלא קשורות

ואת יכולה להגיד לה איזה משפט שתבין שזה לא קשור ולא לענין

אז האמת שהיא הייתה ממש נחמדה...

אבל כן העירה, היא אמרה שחייבים אולטרסאונד פנימי, כי אין סיכוי לראות משהו דרך השכבות🙄

אבל דווקא לא הרגשתי שלקחתי קשה את הערה
וגם היא לא אמרה כלום על דיאטה (פעם שעברה היא נתנה ישר הפנייה לדיאטנית)
להפך, כשהתייעצתי איתה על ספורט ותרגילי בטן היא אמרה שאין מה להתאמץ עם זה עכשיו, כי במילא עוד כמה שבועות היא גם ככה תגדל🤭

לגבי ההערה
היא בכלל לא היתה צריכה להגיד כלום
90% מהפעמים עושים וגינלי בדופק אלא אם כן יש מישהי ממש רזה אז זה לא פקטור ...
אז ממש שטויות כל הקטע של השכבות. לכל אחת יש שכבת שומן בבטן עם כל הכבוד והעובר בשלב הזה בקושי סנטימטר !!

אני הייתי בתת משקל בתחילת ההריון ועשו לי פנימי. פשוט אי אפשר עדיין לראות בבטני, והאם זה לא כל הרעיון של אולטרסאונד - לראות דרך שכבות?

רזות בלבד
אבל זה בדיוק הפואנטה- אנחנו מסכימות על אותו דבר
זן בדיקה שממילא עושים וגינלי אז אין סיבה להביך או לבייש !!!! זה לא נעים.

ואף פעם לא הייתי רזה🤫

לא נורא, עבר🙄 העיקר שיש דופק מהמם⁦❤️⁩

עם השכבות 😏

שתקפוץ!! את בהריון וזה מדהים. באת לראות את הדופק של הקטני שלך ולשמוח. ושכל הממורמרים יאכלו מה שבא להם וישתו כוס מים עם המירמורון היומי. תסנני. שתגיד. דמייני שהאף והאוזניים שלה גדלות כשהיא אומרת את זה, ולפחות זה יצחיק אותך . בטח תכף יקפצו פה כל החמודות שיתנו מוסר שעודף משקל זה באמת לא טוב ובלה בלה. לא דברים שטרם שמעת או ידעת. רק שמחה וכל טוב אמן! הריון תקין ובריא!

אני חושבת שאת ממש יכולה להגיד לה ''אני יודעת כמה אני שוקלת, אין צורך להעיר לי ואני לא מעוניינת שזה יהיה נושא לדיון''
מבינה שזה ממש קשה להתבטא ככה באסרטיביות, אבל אני חושבת שאם תצליחי זה ממש ייטיב איתך. צריך להוריד את יראת הכבוד מהרופאים הדגולים שכאילו מותר להם לומר הכול כי הם רופאים אז זה מקצועי... לא, זה יאכנע וחסר טקט, ומותר להעמיד אותם על המקום

ותבינו האחות עצמה לא בהריון ונראית בערך קרוב ל100קילו.
באמת כ''כ התעצבנתי שרציתי לומר לה- את בעצמך

ברור שלא אמרתי
אבל עיצבנה אותי
לא התפקיד שלה
ואצלי זה גם לא היה קשור לאוכל בכלללל .בכללי אני רזה. רק בהריונות הראשונים השתבשו לי ההורמונים והשמנתי מלא.
אבל באמת חושבת שאין זכות לאף אחד להעיר כאלה הערות.

עם הרופא נשים והביא לי הפניה לדיאטנית
ואני בריאה לחלוטין 😾

אני בתת משקל אבל אוכלת כל מה שצריך זה פשוט גנים
וכל פעם שהייתי הולכת לרופאה היא הייתה אומרת לי "שחיפים לא נכנסים להריון מהר"
איזה טמטום זה להגיד את זה כל פעם למישהי שמתה להריון כבר שנה!
אחותי שקלה 40 ונכנסה על החודש הראשון להריון!
הערות מטומטמות ומיותרות
רופאים באמת חושבים שמותר להם להגיד הכל
ממש מעצבן
פשוט תשמחי על הדופק המקסים ששמעתם!!!
אם את מרגישה טוב היא יכולה לקפוץ

הפנתה לדיאטנית ולאחות כי היא חושבת שאני רזה מידי
והאחות בדקה אותי ואמרה לא להתיחס בכלל כי אני בסדר גמור
וזה גנים
והרופאה נתנה לי להרגיש כל כך רע כאילו זה אשמתי שאנחנו לא נכנסים להריון כי גוף של שחיפים לא אוהב הריון!!
שמעתי ממנה את המילה שחיפים איזה 50 פעם!!

נשמע על גבול הלא מקצועי.

גם לי הוא (גבר!) כל הריון אומר שאי אפשר לראות בגלל שומן בטני,

ואני אף פעם לא מסכימה לו וגינאלי...

אם יש צורך וגינאלי בסקירות בגלל עודף משקל אני נוסעת גם שעתיים לכל כיוון בשביל רופאה אישה, שהיא גם חביבה ונעימה ובחיים לא העירה על משקל.

לי זה היה ממש פוגע הדרך שאמר את הדברים..

מזדהה עם הבאסה :/

שיעירו, על אף הבאסה....
הרי יש לזה השלכות ישירות על ההיריון... וזה מצריך שינוי תזונה( במקרה שלי גם סכרת היריון)...
כמובן שתלוי איך מעירים.

אבל העיקר שיש דופק❤
רק טוב בע"ה!! 🌷🌷

במה ההערה מועילה?

מי שמרגישה צורך בעזרה תבקש עזרה, ומי שלא, זה רק יפגע ולא יועיל.

ולא תמיד יש לזה השלכות על ההריון.

אני עם עודף משקל+ וכל ההריונות שלי ב"ה היו מצויינים, בלי סוכרת, אני בכושר, אוכלת מעולה, ו..יש לי גנים דפוקים, מה לעשות..

זה ממש לא תמיד נכון המשואה עודף משקל=שינוי תזונה.

באמת במקרה שלך נשמע שאת לגמרי מאוזנת (אשריך!! גם רזות בד"כ לא מצליחות להתמיד בספורט ובתזונה.. זו עבודת מידות מטורפת...), אבל נראה לי שרוב עודפות המשקל פה יוכלו להעיד שהן לא אוכלות בריא ולא עושות ספורט.

אצלי נזיפה מהרופא יכולה לעורר אותי מחוסר האחריות שלי, אז אולי בגלל זה זה מרגיש לי לגיטימי.

מה גם שלא תמיד נשים מודעות לזה שיכולות להיות השלכות לבריאות העובר.

וברור שלא תמיד זה משפיע, אבל יכול...

אצלי לצערי זה הפוך..
בהיריון האחות יורדת עלי שאני רזה ולא עולה ואני נלחצת ממנה....
ומפחדת שיש בעיה לעובר. ..
כל אחת והצרות שלה ..
תגידי לה אולי שאת מודעת לזה ועושה כל שביכולתך וזה לא פשוט..
תגידי ותעשי מה שטוב לך..
אני אמרתי לה.. מה אני אמורה לעשות שנולדתי קטנה ורזה? זה הגנים שלי..

קחי בחשבון שזו אמבטיה קטנטנה ונמוכה. (מתאימה בעיניי רק ליציאות, ולא לשינה בבית וכדומה)

האמבטיה של גואי גם די קטנה הילדים שלי די מיניאטורים ובגיל 4 חודשים כבר היה לתינוק צפוף בה

דימום.
המניעה ההורמונלית מונעת את התפתחות רירית הרחם, הרירית נשארת דקה לאורך תקופת נטילת המניעה - ובסיום (3 טבעות במקרה שלך) לא צפוי שיהיה דימום מוגבר במיוחד.

תזכרי גם שהדימום בהפסקה של גלולות / נובהרינג אינו וסת רגילה. אלא דימום בגלל ״הנפילה״ הפתאומית בערכים ההורמונליים בגוף לאחר הפסקת המניעה.

לשאלתך השניה - מאוד אינדיבידואלי בין אישה לאישה, מתי ואיך הגוף חוזר לעצמו.

(בהקשר זה - גם היכולת להצמיד טבעות שונה מאישה לאישה. את מצליחה 3 ברצף - הרבה לא מצליחות כל כך הרבה זמן).

הגוף מייצר כמה שהאדון דורש...


יותר להניק...אין מה לעשות..

לאכול בריא לא אומר שצריך לרעוב או לאכול לא טוב.
אצלי, אם אני לא אוכלת נורמלי אין חלב☹
אפשר לאכול פרות(3 פרות ביום) עם אגוזים
שקדים טבעיים אפשר לנשנש כל הזמן
לחם מלא/כוסמין קל
אורז, בורגול - פחות הפחמימות הריקות(פתיתים, פסטה)
המון ירקות
מה שאותי למדו (ואני עושה את זה. אני מניקה ילדון מתוק בין 4 חודשים) להקפיד על ארוחות מסודרות שמורכבות בעיקר מחלבון +הרבה ירקות בכל מיני צורות+ קצת פחמימות.
ולהקפיד באותה המידה על ארוחת ביניים פחממתית בריאה כמו פרי או פריכית אורז עם טחינה/טונה ומותר פעם אחת ביום בארוחת הביניים עוגיה קטנה(!) אם רוצים.
בהצלחות והרבה חלב!!

שמעתי מרופא ששתיה מופרזת דווקא מפחיתה את ייצור החלב (כן, נשמע מוזר, אני יודעת). הוא אמר לשתות לפי צמא ולא סתם לדחוף

ובירה שחורה.
לי ממש הצילו את ההנקה. אני לוקחת מגיל 4 חודשים שלה במינונים שונים לפי הצורך. היום בת 1.3 עדיין יונקת יחסית הרבה וזה ממש משמח אותי ;)
מעלי כתבו שזה לפי הציע וביקוש. אז לא תמיד. לא אצל כולן. ולא צריך להרגיש דפוקה אם אצלך זה לא. אצלי עודף הנקה מאוד מתיש את הגוף. והנקה כל 3 שעות או יותר שומרת על איזון תקין ברמה שהגוף יכול לייצר ארוחות מלאות.

ולפעמים יש להם מבצעים ממש שווים..

יש להם גם בדי אל קמט שבאמת בקושי מתקמטים, ובכללי מתגהצות בצ'יק.. מעולות.

אבל אי אפשר למצוא אותן בכל מקום לדעתי

ובאמת לא הרבה חנויות מוכרות אותן..

בשאר הארץ לא נראה לי שבגיר מוכרים אותן

בעלי היה קונה אותן במאה שערים בממש זול. 2 ב150 או אפילו פחות..

בכלל יצא לכן להזמין דרך האנטרנט חולצות לבעל??
חייבת להזמין ולא יודעת מאיםה. לא מוצאת את עצמי

מוכרים בהרבה מהחנויות של הגברים.. תנסי לגגל OHHA ותראי אם אפשר

יקרות אבל טובות
אפשר למצוא בבני ברק או בירושלים בשכונות כמו גאולה וגם הר נוף נגיד

קנינו אחת, דיי מזמן, והיא פשוט מעולה.
לדעתי גם celio ו- Nautica (בעלי קונה רק משם לעבודה).

חולצות מכופתרות יפות איכותיות ובמחיר סבבה

ממליצה על wrinkle free אל קמט. שמה במייבש וזהו.

מתקמטות מהר.
אני לא מגהצת אותן.
אחרי הכביסה מנערת ותולה ישר ולא מקומט.
נראה מגוהץ לגמרי...

תוך כדי לבישה?
אם כן מבאס קצת..

אבל אם זה נח על כחסא זה יישאר בצורה של הכסא, ואם זה במייבש נראה זוועה אחכ...
חייבים להקפיד לתלות

חלק מהקמטים

החולצות מהממות בד יפה ונוח אבל מאד מתקמט וקשה לגיהוץ

קודם כל אל תלחצי
אני לא זוכרת ב100% אבל בהתחלה מכניסים משהו לנרתיק נראלי כדי שיישאר פתוח,
ואז יש מכונה גדולה כזאת שמקרבים אלייך ועושים את הצילום..
לי הצילום עצמו קצת כאב, והיו לי אח''כ כאבי מחזור קלים אז שווה להביא אקמול או משהו
בהצלחה ממש!! זה קצר עובר מהר, אל תדאגי!

 בדיקת סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה, המחליפה את צילום הרחם

אני גם צריכה לעשות צילום רחם אז אשמח לשמוע על הבדיקה הזאת ולשאול את הרופא על זה

תתכונני לכאב. מקסימום זה יעבור בלי.
אולי כדאי לקחת משככי כאבים מראש.

מדחיקה. זו הייתה חוויה ממש לא נעימה.

עברתי צילום רחם לפני 3 חודשים היה ממש בסדר ובכלל לא כאב פותחים את צוואר הרחם עם ספקלום ומכניסים קטטר עם יוד בשביל שתהיה זרימה לרחם ומעלייך יש מסך שמצלם את הרחם זה הכל

3 דקות בדיוק

אין ממה להילחץ ועדיף לא לגגל על זה.זה סתם מלחיץ

בהצלחה ושיעבור לך גם בקלות

 

ולא כ"כ כאב. בהצלחה!

נשימה עמוקה כמו בדיקה גניקולוגית
וזהו. אחר כך דימום אז לישם פד.

להם לא כאב בכלל, לקחו משכך כאבים לפני.

תשאלי את הרב שלכם לגבי השלכות על האהרה

למישהי יש מושכ על מקום שעושה צילום רחם בימי רביעי-חמישי?

אז עשיתי היום את הצילום. התחיל לא נעים כמו בדיקה גניקולוגית ואז עם החדרת הצנתר והחומר, הכאב התגבר. הרופא היה מקסים, רגיש ועדין (עשיתי דרך קופ"ח מאוחדת, מסתבר שגם בקופה יש רופאים מקסימים), דיבר איתי תוך כדי ואפילו נתן לי טישו לכל הדמעות. מסכמת בחוויה לא נעימה בכלל אבל כל הזמן חשבתי שזה למען התינוקי העתידי שלי. אם מישהי עושה דרך קופת החולים, שתתרחק מהדלת.. הרגשתי כמו מצעד הדמעות- כל אחת שסיימה את הבדיקה, יצאה עם עיניים דומעות. זהו... נקווה לבשורות טובות החודש בעז"ה

מעריצה אותך. ומאחלת לך בשורות טובות בקרוב

מה שרשמו לך למטה..אני עשיתי אותה והיא הרבה יותר טובה מבחינת ראייה של הכל כולל הכל,כולל מה שצילום רחם לא יכול לראות

וכיף תמיד לקרוא אותך

שיר מיוחד ומרגש כהרגלך!
שימשיך להיות לך רק טוב ותגדלי הרבה פירות מתוקים.

תמיד מרגש לקרוא אותך❤

יש לך כתיבה שנוגעת מאד

בס״ד

זה אחד השירים שלך שהכי מרגשים אותי ♥️

מזל טוב יום הולדת לוורט..

במציאות אני הרבה יותר קטנה מגלויה הוירטואלית. 

תודה!

בא לי הריון כל כך. 

אני בת 30 ויש לי ״רק״ ילדה אחת בינתים. לא בהריון כרגע. 

וצריכה עוד לעשות כל מיני בדיקות לפני ההריון הבא.

מרגישה טיפשה, קטנה ודחיינית. 

 

 

זה עולם ומלואו...
בעז"ה תזכי לעוד כשיהיה הזמן המתאים.

ולגבי המשפט האחרון, אני לא יודעת מה גורם לך להרגיש את הרגשות השליליים האלו כלפי עצמך.
אבל מה שאני יודעת, זה שיש בך המון המון חיובי, את עברת ועוברת נסיונות לא פשוטים, וכל הזמן גדלה מהם, וגם נותנת לאחרים תוך כדי (בשירים המדהימים שאת כותבת ונותנים כוח לעוד הרבה נשים...).
ואני בטוחה שגם מתוך הקושי העכשווי בעז"ה תצמיחי כוחות חדשים שצריכים להתגלות עכשיו...

ותודה רבה על כל החיזוקים!!

בס״ד

שכולנו מרגישות חלק מהזמן קטנות, טיפשות ודחיוניות.
ואם לא את התכונות האלה ספציפית, אז תכונות לא מחמיאות אחרות...

אנחנו עשויות מ-
נשמה ואדמה
רצון ומגבלות
חזון ומציאות
עוצמה וחולשה
הצלחות ותקיעויות...

וחלק ענק מהעבודה העצמית שלנו הוא
לראות את הטוב שבנו
לדון את עצמינו לכף זכות
לזכור שבצלם נבראנו, לא פחות!
להתחבר לאמונתוֹ הרבה בנו ובכל מה שיש לנו להגשים
לרשום את הצלחותינו
לציין את כל הרגעים שפעלנו נכון
ואת כל אלה שעשינו טוב
ולקוות ולהתפלל לעוד.

ועכשיו, אחרי שעה שישבתי בסוג של חוסר מעש עייף-גמור ומלא עצלנות ורגשות לא הכי חיוביים על עצמי — עכשיו אקום למשפחתי האהובה ואנסה שוב לתת את המיטב שבתוכי. כי אני יודעת שככה, צעד קטן אחרי צעד קטן, אני מממשת את חזוני הגדול. את מצטרפת אלי?


את יקרה ומדהימה ❤️

אולי לנסות להחליף בכוס מים. או כוס אימון עם מים.

גם אני עשיתי כך (אצלי הוא אהב לבן מתוק..) בסוף ההרגל הזה הפסיק לבד...
המון הצלחה!

אפשרות אחרת היא לתת לו לקום ולשחק, להקדים את השנצ ולקוות שתוך שבוע שבועיים הוא מסדר את בלוז מחדש.

תחילת הריון הפסקתי להניק את בן השנה שלי בהדרגתיות את הערב ובוקר,זה קטע אבל כשהפסקתי להניק לגמרי לגמרי הוא וויתר על החמש ופשוט מתעורר לחיים בשש. מביאה מים ובננה הוא עף על זה ולדעתי עוגיות תוצרת בית זה אחלה אולי יום ככה יום ככה
אצלי שהיה אותו מקרה שנתתי עוגיה בחמש הבנתי שגם הנקה זה בעצם אוכל שפשוט לא מוזר כי התרגלנו אבל תקראי מאמר של דר גיל שחר הוא מסביר למה האכלה לילית אחרי גיל שנה מזיקה לי זה חידד כמה דברים.

כי הם קמים מאוד רעבים. לפעמים גם פרי אבל מניחה שאם הוא במיטה ואתם עייפים עדיף עוגיה

משחת הנקה- לנולין, לנסינו

תחתונים חד פעמיים של קוטקס\ אלוויז \ פדים כבים גדולים\ תחתונים חד פעמיות

שמפו סבון

חטיפי אנרגיה\ נשנושי אגוזים

תיק רחצה\ שמפו\מרכך\סבון\משחת שיניים קטנות

 

חבילת טיטולים בחינם.
אם אני זוכרת נכון מילאתי פרטים באתר של פמפרס והגעתי לשם עם שובר מודפס.

כדאי שתתקשרי להתייעץ עם רופא/ה לפני התור, יכול להיות את צריכה להפסיק להניק :-/
אומרת לפי מה שקראתי מנשים פה בפורום - לרוב אין צורך להפסיק הנקה בהריון, אבל יש נשים שההנקה גורמת להתכווצויות וסיכון להריון שלהן. יכול להיות שהדימום מעיד על כזה דבר, אישית הייתי פונה לרופא/ה שאני סומכת עליו.

הבדיקה זה מה שהעלית בשרשור אחר? כי היא בדיקת ביוץ.

אני גם קראתי על זה ..
לא ככ רוצה להפסיק אבל אם לא תהיה ברירה .😕

לא זאת לא אני

כנראה שהניקים דומים והתבלבלו לי. שיהיו רק בשורות טובות והמשך הריון תקין, קל ומשעמם

זה לא כל כך מומלץ יחד. הייתי מנסה להגיע דחוף למוקד נשים להתייעץ...

בשעה טובה!!!

דיברתי עם אחות אמרה לי להגיע לרופא לפחות ב48 שעות הקרובות ..
נראה מה יהיה בע"ה בשורות טובות 🌸

שמרי על עצמך ועל ההריון!

זה משהו שצריך רופא.
בשעה טובה!

ליום -יומיים לפחות ותראות אם משתפר

אצלי זה ממש הציל הריונות

היא עשתה בדיקה פנימית וברוך השם הכל תקין ..
אמנם לא ראתה הריון אבל אולי זה מוקדם מידי
ואמרתי לה שאני מניקה הנקה מלאה לא אמרה על זה כלום ...
לגיטימי שיש דימום יש הריונות שמתחילים ככה ואו שממשיך או שנופל ..אני מנוסה בשניהם מה שהקב"ה יחליט אני שלמה עם זה ❤
מחר עושה בדיקת בטא כמותית נראה מה יהיה

המתוקה שלי לא לוקחת בשום אופן תמל היא לא אוהבת חחח רק מאמא שלה וגם אם אשאב היא לא תאכל מהבקבוק זה כבר ניסיתי כמה פעמים ולא הולך ...😅

לא נתיאאשתי

נסיתי

בקופסא האחרונה שקניתי בעלי אמר שזה סתם בזבוז אבל לא התייאשתי

ובגיל שנה וחודשיים לראשונה בחייה הגברת שלי לקחה בקבוק מטרנה

אז אל תתיאשי

והתינוקות היו סרבני בקבוקים ותמ''ל מכל סוג..
ובגלל שלא היתה ברירה לקח יומיים והם פשוט התרגלו
רק בעלי נצן בקבוק
ביום הראשון סירבו..ושה היה קצת מלחיץ
אבל כבר סלילה הראשון נשברו והסתגלו

אני לא אומרת שאת צריכה לעשות את הזה
ואם הכל בסדר לא צריך גם להפסיק להניק

רק משתפת שמנסיוני- אם צריך אפשר

לא נלחמתי איתה לפני

כי התיאשתי מראש רק הצעתי כל הזמן

התפללתי שזה יהיה בלי מלחמות

 

זה לא גורע מהאכילה הרגילה שלה

 

אני הפסקתי- כי כבר די חודש שלישי וקשה לי גם ככה 

ב"ה כבר שליש שני והכול טוב

אז ככה בהריון אחד (עם הנקה) בהתחלה היה לי דימום ממש ומומלץ לי להפסיק להניק והרגשתי שזה קשור. הפסקתי להניק. בדיעבד היה טוב. הריון אחר שהדימום העיד על הפלה בעצם (חס ושלום אצלך) הפסקתי הנקה וממש התחרטתי על כך כי סתם הפסקתי לילד שממש היה זקוק לכל הנקה וחיזוק. בהמשך כשהיה דימום נוסף בהריון לא הסכמתי להפסק וצדקתי כי הייתה הפלה. ובעוד שני הריונות אני מניקה עם הריון הכל בסדר ב"ה. נתתי לך את כל התמונה. תהיי עם יד על הדופק.

בהחלט קיבלתי את כל מה שרציתי לשמוע !
מחר בעה בדיקת דם ונראה מה תהיה התוצאה
שבוע הבא רופאה ונעשה שוב בדיקה פנימית
אני לא רוצה להפסיק את ההנקה אם הכל תקין גם מבחינת הדימום וגם אם יש הריון ..
בנתיים ברוך השם אני מרגישה טוב אין התכווצויות רק דימום חלש כזה .. ימים יגידו
שוב תודה רבה לכולן עזרתן לי מאודמאוד שיהיו רק בשורות טובות לכולם ❤❤

לק"י

זה משהו שקצת קשה לדעת בוודאות.

(אני הנקתי בהריונות, אבל לא היו לי דימומים ב"ה. קצת כתמים חומים וזהו).

אם זה חד פעמי לא הייתי עושה מזה עניין...

(לגבי בקע טבורי, או בשמו העממי "קילה"- מטפלים בזה בניתוח , זה די שכיח .לא משהו מדאיג)

חשבתי בגילאים יותר קטנים...

אולי דלקת בדרכי השתן

אך כנראה סתם מתח שרירים או תנועה מוגזמת במהלך הבילוי הזוגי שלכם.

כואב לו רק אחרי יחסים?

במהלך היחסים עצמם לא כאב?

כשהוא מתאמץ או משתעל?מרים דברים כבדים?

כדאי לברר.

גם לא הגדרת מה זה בטן תחתונה..

בקיצור אנחנו לא רופאות

תרגישו טוב במהרה

חשב שזה לא נורמלי ואני באמת לא יודעת... 

עונה לכמיהה - 

זה קורה אחרי חיי אישות דווקא, בזמן שאנחנו אסורים לא כואב לו בכלל. 

מדובר על כאב חלש שבא והולך. עדיין מדאיג... 

תודה לכל העונות, באמת נשאל את הרופא ונראה  

על זה שאת בבית עם 2 קטנים?

שאת בסוף ההריון?

שאת מג'נגלת בין הכל..?

את לא מוותרת על כלום!!!

את אלופה ומדהימה ועושה הכל וגם מעבר.

כל יום שעובר- תמצאי לך זמן שקט לעצמך. ותנסי למלא משימות אחת אחת. מה שאת מצליחה- מעולה. מה שלא- לא נורא, יש מחר.

אבל הרבה זמן לעצמך! לא לוותר על עצמך!

האמת שלאחרונה אני קוראת אותך ולא מבינה מה עובר..
אנחנו באותו שלב ולי יש גם גדולים שעוזרים ממש!
הקטנה שלי בגיל של הגדולה שלך,
וכבר לפני שבוע הורדתי הילוך משמעותי ממש. כי פשוט אין שום סיכוי שאני בתפקוד רגיל
היום התחלתי את החופשה המוקדמת מהעבודה (חופשת מחלה לפני הלידה)
ומלא מלא משימות כבר שיחררתי. וגם מה שעוד לא- אני עושה תוך כדי ללמד אחרים לעשות במקומי.
למשל שטפתי שירותים היום- מתכוונת לעשות רק עוד פעם אחת עד הלידה.
הכנתי את הילדים ואת בעלי לכל אחד יהיה תפקיד (מראה, כיור, לאסוף כביסה מהרצפה וצעצעועים מהאמבטיה) ככה שלשטוף את השירותים עצמם לא תהיה בעיה והבן יגרוף את המים.
אוכל מבושל- מה שאצליח אחלה אבל היום כבר קנינו את כל הבשרי הלא בריא המוכן- טבעול, עוף טוב, נקניקיות, פסטרמה...
עם מלא מלא פסטה ושני ילדים שלומדים לבשל פסטה (אחת ללא הדלקת האש)
גיהוץ כבר שבועיים לא נגעתי היום הערימה חיכתה לבעלי וממש בעדינות הערתי לו איך לגהץ את השמלות שלי,
כלים כבר מזמן לא תפקיד שלי. בעלי על הבשרי הילדים עוזרים עם החלבי
תעסוקה לילדים עוד משחקים ועוד יצירות שיקחו ידביקו ויגזרו ובסוף מטאטא על הכל ולפח.
לברית אנחנו בעיצומם של הארגונים אבל מה שלא ילך- ממש משחררת. לילדים יש בגדים לפני כמה חודשים, לי קניתי לאחרונה, לבעלי סיפרתי על הציפיות שלי ממנו- מפה זה שלו...
בעלי והבן עם שיער באורך הגלות, הזכרתי להם מיד אחרי הסגר ולפני הברית לטפל בזה.
יקרה- יופי. לא יקרה- יהיו עוד אירועים לתמונות משפחתיות. השלווה שווה יותר.
בגדים לילדים יש אצל ההורים בשקית מסודרת שלא אצטרך להתעסק עם זה. בלי שיש לי תכנון מסודר מה לעשות עם הילדים בזמן האשפוז כי זה נורא תלוי בהמון גורמים...
מבחינת שבת ב"ה אתמול הייתה השבת האחרונה שלנו בבית עד אחרי לידה אז גם העומס הזה מאחורינו.
טיפולים רפואיים אולי אם אצליח לסיים עירוי ברזל אחרון אז אחלה, אם לא לא נורא. טיפולי שיניים מבטלת. מה שהספקתי יופי מה שלא יחכה לאחרי לידה.
אולי חיסון מנה שניה כן אעשה מאמץ לקבל אבל גם לא בהיסטריה. (יש לי תור ימים בודדים לפני התל"מ)
קיצר חוץ מפינישים אני באמת לא עושה כלום ומותשת בטירוף מהלא כלום הזה.

אני באמת לא מבינה איך עד עכשיו תפקדת כרגיל ואיך עד עכשיו לא היה נמאס לך 😵

הגדולה שלי רק בת 3.5.
כמה היא כבר יכולה לעשות?
ובעלי כבר אחראי על אוכל וכלים. ניקיון וסדר זה הצד החלש בהגזמה שלו. אין אפילו טעם לבקש.
והבית בבלאגן היסטרי כל כמה ימים מחדש. למרות שאני מפרפרת פה מרבית הימים.
הן מוציאות, וזורקות, מעיפות, מפזרות, לא אוספות,
ואני גמורה במיטה עם הדכדוך/דכאון שלי
ואין לי מי שיעזור.
היום לא הצלחתי להוציא את הראש מהמיטה.
אני לא אוכלת, לא שותה, לא עושה כלום ימים שלמים.
ובעלי יוצא לעבוד כי פרנסה וכו'
ובחלק מהימים אני עובדת מהבית.
והן רבות המוווון.
והכל מצטבר עד שאין לי אוויר.

ואני אפילו לא מדברת על שטיפת שירותים.
אני מדברת על מינימום שלא יהיו חפצים על הרצפה, שולחן עמוס, נעליים זרוקות (כי מסתבר שזה משחק), שיש נקי, לכלוך על הרצפה וכביסות.

המסקנה המרכזית היא שהבעיה היא לא פיזית, אלא נפשית.
וכאן צריך ישועה גדולה.

קשה אוף!!
הלוואי שהגנים יחזרו בקרוב שתוכלי קצת לנוח ולהתאפס לפני הלידה...

כל הכבוד על המודעות!
עזבי צעצועים על הרצפה, תחפשי מקורות תמיכה.. זה חשוב לפני הלידה.
משפחה, בעל, ארגון ניצה, או דרך בריאות האישה בקופה,
זה מוכר ממש, במיוחד בתקופה זו יש מערך תמיכה מורחב יותר

תרגישי טוב! ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩

כתבתי משהו שהשתיקה יפה לו.
אני כבר לא שם ופחות מעוניינת להרחיב.
תודה רבה על הרצון לעזור.
בתפילה לישועה וימים טובים יותר

רק לשלוח חיבוק ותמיכה מרחוק?
הסגר הזה סוחט את כל הכוחות האפשריים לכולם,
חודש תשיעי מביא לקצה כל אחת בעולם,
השילוב של שניהם, עם ילדים קטנים בבית הוא כמעט בלתי נסבל.
מי כמוני מבינה אותך. מי כמוני רוצה לבוא ולהכין לך קפה ןעוגת שמרים ולהגיד לך לכי לנוח, נסתדר. הכל יהיה בסדר והבית לא יחרב, מקסימום יהיה מבולגן, ומלוכלך. ואיזה מזל שגם ככה אף אחד לא נכנס בימים האלה. וזה בסדר שאין לך כח לחייך לבעלך ולשאול איך היה לו היום בעבודה כי את כל כך מותשת וצריכה רק שיקח אחריות ויתחיל לתפקד, ויקלח ויכין ארוחת ערב וישכיב לישון וסופסוף יהיה לך שקט. אבל גם בתוך השקט כמה קשה למצוא שלווה, כי הראש הנשי שלנו, האימהי, האחראי, מריץ בראש את כל מה שעשינו ולא עשינו ומה יש לעשות ולארגן ולתכנן וכמה ביקורת וכמה לא הייתי בסדר ולא היתה לי סבלנות ומחר שוב וכבר אין לי כח ואולי די כבר!!
אז רק להביא לך חיבוק מרחוק ולהגיד לך שאת כל כך נןרמאלית ושתמשיכי לשתף ושאנחנו כאן ושיהיה סוף לתקופה הזאת. ממש בקרוב.

ומבולגן ובעיקר לי. מקווה שיעזור גם לך.

כל מילה.
גם אני ככה .
בקצה של הקצה עם ילדים שעברו את הקצה.

את מלכה!
אמא לביאה!!
התחברתי מאוד לדברים של @בבוקר

(ואם את רוצה, אפשר לבקש מהמנהלות שימחקו, אני מגיבה רק כי זה למעלה גם ככה...)

קודם כל חיבוק. זה באמת מצב לא קל בכלל. 

 

אולי יש לך אפשרות לקחת נערה בתשלום שתעזור לך עם הקטנות? יכול ממש להקל. או ללכת להורים לכמה ימים?

 

וגם לגבי הסדר בית, אם יש לך אפשרות לקחת מישהי... ובלי קשר, אם כמה שזה קשה אני חושבת שזו תקופה שצריך לדעת לשחרר. אז הבית לא יהיה נקי ומסודר כמו שאנחנו אוהבות, והילדים לא יהיו תמיד 'מתוקתקים'. זה בעז'ה רק עניין של זמן, ויהיה יותר טוב. 

 

בהצלחה גדולה! 

לאט לאט היא התאזנה ואני התחלתי לישון נורמאלי😅

תודה!!

ובאמת הנקתי ממש כל היוםםםם

ואני יודעת שזו ההנחיה והכל, אבל זה באמת מתיש וגומר
בערך בגיל חודש וחצי פגשתי אחות טיפת חלב שאמרה לי שלנסות לפחות להביא אותו להפסקה של שעתיים בין לבין. שזה הרבה יותר בריא לו ולך. כי לפעמים כל פעם שהוא בוכה אנחנו מביאות לו לאכול אבל הוא בכלל בכה כי כאבה לו הבטן... ואז הוא מקבל שוב אוכל ואז הבטן יותר כואבת... והוא מקבל רק נשנושים וארוחות קטנות.

לא אומרת שכל הזמן הצלחתי לעמוד בכלל של כל שעתיים . אבל לפעמים זה עבד וזה יותר סידר אותו. הנקה של כל שלוש שעות אף פעם לא הייתה מציאות עבורי... רק בגדר חלום

מצד שני, יש זמנים שאני מרגישה שהוא יונק ממש טוב ואז יש "ארוחה" והפסקה. אבל יש יותר מידי זמנים שזה פשוט נגרר.....

תחפשי ''שפת התינוקות'' בגוגל.
זה די מדהים, שתינוקות בכל העולם משתמשים באותם צלילים כדי לבטא אותם צרכים.

בן חמישה שבועות. שבוע שעבר ינק כללל הזמן.
כבר הותשתי לגמרי.

ביומיים האחרונים נראה לי הבנתי שהוא בעצם לא מסיים לאכול. הוא נרדם, אני חושבת שסיים ומניחה אותו ואז הוא מתעורר אחרי קצת זמן ושוב רוצה לאכול..
אז אני מנסה להעיר בין צד לצד, וגם בסוף להחזיק עוד קצת, אולי להעיר גם כדי להיות בטוחה שסיים לאכול. היום זה עבד, הוא גם ישן יותר טוב במהלך היום וגם אכל יותר טוב בארוחות

רק ש..לא תמיד לא לי סבלנות... אבל באמת בטווח הרחוק זה מועיל...
קיצור, ניסוי ותהיה...

ואיזה כייף שאנחנו בדיוק באותו שלב

הכי קל כשהוא בוכה פשוט להניק.

אבל אחרת זה פשוט הנקה אחת שלא נגמרת... אני מתחרפנת מזה.

ובאמת גם אני שמתי לב שיש סוגים שונים של בכי, ואם לוקחים שנייה כדי לקרוא את שפת הגוף ואת סוג הבכי, זה הרבה יותר יעיל. אתמול כל פעם שהנחתי אותו לישון, הוא מיד נרדם! בלי נדנוד ובלי כלום כי ניסיתי יותר להבין מה הוא אומר לי.

זה לגמרי עניין של ללמוד אותם

אז הם אוכלים הרבה.. זה אמור לעבור תוך כמה ימים..
בנוסף למה שכתבו לך שלא לתת על כל בכי. אלא לנסות לראות מה מפריע.. לא תמיד זה רעב..