אני לא מבינה אותי, לא מבינה את הלב שלי. בא לי לבכות על זה שאני לא בוכה.
אני לא באמת יודעת מה אני רוצה מכן בפוסט הזה אבל יש בפורום הזה נשים צדיקות וטובות אז החלטתי לכתוב פה.
עוד לא הצלחתי לעלות על פיתרון הולם.
בנתיים סובלת בשקט.
בעבר השתמשתי בפרופוליס אבל זה אש!
ממש עוזר ללעוס קליפה של אבטיח ולהשאיר עליה
קצת מגעיל אבל שווה
וגם מטוגן ומתוק ממש עוזר להן לגדול אז כדאי ברגע שמחיל לעשות הפסקונת
אז אחרי כמעט שנה של דימומים לא סדירים, לפני חודש גילו לי פוליפ ברחם.
זה דבר שגורם להמון דימומים, מחזור ארוך, נצח עד שמצליחים לעשות הפסק ואז איזה שבוע+ כתמים עד שמגיע המחזור אז בעצם מותרים נורמאלי גג שבוע...
כדי להוציא אותו צריך לעשות היסטרוסקופיה שזה סוג של ניתוח כמו גרידה.
את הניתוח עושים רק בין היום החמישי למחזור ליום ה11 למחזור.
יש רק מספר מקומות בארץ שעושים את זה ויש רק 2 שרלוונטיות לי.
אז חודש שעבר התקשרתי לאחד מהם אבל עד שגילו לי את הפוליפ כבר היה מאוחר מידי לאותו חודש.
אז סבלתי עוד קצת וחיכיתי.
קיבלתי שבוע שעבר והתחלתי לנסות להשיג אותם כבר מהיום הראשון של המחזור (חמישי).
אז אחד הבתי חולים מלאים לחודש הקרוב. נשאר לי רק אחד.
כל פעם שהתקשרתי הם ביקשו ממני להשאיר פרטים ויחזרו אלי,
התקשרתי לפחות פעמיים ביום וגם בעלי עוד כמה...
בפועל הם חזרו רק פעם אחת ממשרד לא נכון ואמרו שיחזרו אלי מהמשרד הנכון כדי לקבוע לי תור. ולא חזרו.
היום אחרי שאני קולטת שאבוד לי כי הם עובדים רק בראשון ושני, פשוט התחלתי לבכות.
עשיתי קצת התבודדות,
אמרתי לו שמה שאני מבקשת זה סך הכל להיות מותרת לבעלי, ושאני לא מבינה איזה עוד השתדלות הוא רוצה שאעשה. וזה גם אינטרס שלו בעצם שנהיה מותרים. הרי הוא רוצה את זה...
בנות.
לא עברה דקה.
העיינים שלי עדיין מלאות בדמעות. ואני מקבלת טלפון מהם שאשלח להם את ההפניה.
תוך כדי שאני סורקת אותה אני מקבלת עוד טלפון.
פקידה שזוכרת אותי מחודש שעבר ראתה שהשארתי פניה, סימן שעבר חודש והיא התקשרה לקבוע לי תור.
עכשיו זה לא הסוף, פתאום איכשהו יש להם גם ביום רביעי ואני לא צריכה לחכות לשבוע הבא וזה לא ידחה לי את הטבילה יותר מידי!!!!
אין ה' גדול!!!
למדתי מזה שלפעמים ה' יתברך פשוט מחכה שנפנה אליו. הוא מחכה לתפילות שלנו.
ר' שלמה קרליבך היה אומר שכל דבר שקשה ליהודי סימן שלא התפללו עליו בכלל או שלא התפללו עליו מספיק.
בשורות טובות!!! ה' אוהב אותנו המון!!
רצון לטובוממש מחזק.
שיהיה בהצלחה רבה יקרה!

אך טוב וחסד!

אחרי 22 טיפולי ivf ו10 שנים מייסרות ותודה להשם אני אמא לתינוק מתוק ככה שלא נראה לי שיש מה לדאוג בהקשר הזה ,אבל אחרי שנה וחמישה חודשים כן מקובל ללכת לבדוק אולי באמת להתחיל רק במעקב לבדוק שהביוץ מתרחש אחרי הטבילה ופרופיל הורמונלי
בהצלחה
אין לי הסברוזה היה הריון
תעקבי ותראי לאן זה מתפתח
תודה! ה יעזורPandi99הכתמים האלה בין המחזורים , זה לא אמור להיות וזה יכול להיות אולי ממחסור בהורמון מסוים.
תודה!!!Pandi99בעלי לא עושה כלום עם החיים שלו וזה מתסכל אותי...
בעיקרון הוא אברך אבל ממש לא מקפיד על הזמנים.
ביחס אלי הוא ממש אחלה אבל מתסכל אותי בזבוז הזמן שלו...
אוף. לא יודעת מה לעשות עם זה
אותי זה יכול ממש לחרפן גם (בעלי גם אברך) אני סטודנטית ועובדת ופספסתי אולי יום אחד מתחילת השנה והוא יכול בנחת שלו להגיע מתי שהוא רוצה..
לכולם קשה עכשיו. אבל באמת שזה קשה ללמוד בקפסולות הרבה מקומות העבירו מקום. בישיבה של בעלי מלא עזבו מלא .
אפילו שמעתי על כמה רמים שרצו לקחת הפסקה\ לעזוב בעקבות הקורונה.
אם זה כבר לא מתאים לכם כן ממליצה לחשוב על כיוון אחר. ותנסי לחזק אותו כמה שאת יכולה.(אם את בקטע)

![]()
אין עליכן איזה כיף לקלוט שזה קורה ולא רק אני מתמודדת עם דברים ומתביישת בהם



דבר ראשון, מזדהה איתך.
זו תקופה קשה לכולם, הקורונה מערערת את כל יסודות המחשבה וההרגלים שלנו, אני באופן אישי מרגישה שהיא החזירה אותי אחורה עמוק לדיכאון של גיל ההתבגרות...
אשר לבחילות... מה יש לומר? קשה מאוד. גם אני כמעט בוכה עכשיו כל יום אחרי חנוכה שאין שום תקווה באופק... מבינה אותך מאוד. אבל בסוף כך או כך זה יעבור.
וגם את הפחדים על העובר אני מאוד מבינה, כל ההריון הראשון הייתי בחרדה בלתי פוסקת.
כל זה בכלל לא קשור לזה שתהיי אמא מצוינת, אחרי הלידה הגוף שלך יתחזק, את תתאוששי, ויותר מכל יוכלו לעזור לך, זו כבר לא תהיה התמודדות רק של הגוף שלך.
וספציפית לגבי שלייה קדמית, בהריון הראשון הייתה לי והתחלתי להרגיש תנועות בשבוע 15. אז אל יאוש, אוטו כבר תרגישי.
כמה שאני מבינה אותך!!!
אני על סף דמעות הרגשתי כאילו מישהו מתאר אותי לפני חודש.
גם אני הגעתי לשלב הזה שבטוחה שהנה הסיוט נגמר וסוף סוף אצליח לקום מהמיטה ואז קרה בדיוק ההיפך וזה היה השבועיים הכי מטורפים! לא הצלחתי להכניס כלום לפה, לבעלי היה אסור להתקרב אחרת אני מקיאה וחשבתי שזהו ככה זה הולך להיראות בחצי שנה הקרובה, הרגשתי האשה הכי דפוקה שיש,מה הוא אשם שאת לא מוכנה שיתקרב?!
אבל אחרי שבועיים זה עבר פשוט נעלם ביום אחד וחזרתי לחיות
ואז גם הוא הבין שזה לא נגדו ובאמת באמת לא יכלתי למרות שאני הכי אוהבת שיש
אז יש תקווה יקרה,ויש עניין שיתהפך הכל לטובה בעז"ה
החמידות בשיאה
יש פה משהי שהתנסתה בקורס הכנה ללידה של "הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה"?
אשמח לשמוע המלצות או דיס
תודה!!!!
)
רבע ל7אחרונהמסתכלים בסרטון ביוטיוב פעם פעמיים נושמים עמוק ועושים את זה
מאחלת לך שלא תתרגלי כי מהר יבוא ההריון 
ולא הבנתי, את עושה הזרעה? הוראות לקיום יחסים כן לא מקבלים מהרופא\אחות
שכדאי גם להתחיל ללמוד ולהבין בעצמך מה אומרות התוצאות של רמות ההורמונים... לפעמים במעקב זקיקים קשה לדייק במ"מ לפה או לשם ויש לזה השלכות.
בסיבוב הנוכחי שגם לקחתי איקקלומין, לפי מעקב זקיקים ובדיקות דם אמרו לקיים יחסים בשני ימים, ושעד אז הביוץ יהיה. התעקשתי לוודא בבדיקת דם ואכן עוד לא היה ביוץ. אם לא הייתי עוקבת גם בעצמי לא הייתי בהריון עכשיו. ממליצה גם להיכנס לפורום פוריות בכיפה ולהתייעץ שם אם אינך בקיאה בעצמך. בהצלחה! (כמובן שאת יכולה גם לשאול אותי ואשמח מאוד לעזור עד כמה שאני יודעת)
וכבר קרה לי שההורמונים עלו אבל שום זקיק לא התפתח.. אז מזל שככה הוא עושה 😌
כלומר, גם אם יש כמה זקיקים גדולים שיביאו איתן ביציות, בסופו של דבר, לעניין תאומים, זה אם יוחזר יותר מעובר אחד, ואם שניהם יקלטו.
לא ככה?
(רק בודקת לראות שלא פספסתי משהו ב"קורס" IVF שלי...
)

כי בשאיבה עוצרים את הביוץ באופן פעיל (עם זריקות) ומתזמנים אותו עם האוביטרל, כדי שיהיה אפשר לשאוב, כך שלמיטב הבנתי לא אמורות להישאר ביציות משוטטות
זה לוקסוס של מי שיש לה עוברים מוקפאים... ![]()
כנראה שלא עברה ישר להפריות (חוץ ממקרי קיצון)
בימבה אדומה
מיואשת******ורק עובר אחד נקלט. כמובן בכלל לא "רק" חלילה... ב"ה
מאחלת לך הרבה הצלחה!!
)
אני יודעת שדיקור סיני עוזר, אולי תנסי?