פורום הריון ולידה (עמוד 2340)

וגם לשים את הביצה לא במצב שהרוטב מוכן לחלוטין.

אני עושה גומה בתוך הרוטב ולשם שופכת את הביצה, ככה השכבת רוטב למטה לא עבה...

ולהעביר לאש נמוכה.
בעיקרון בן הזוג שלי כן בעד לכסות את המחבת אחרי שמוסיפות את הביצים.

אופציה אם את לא רוצה את זה, זה לשים את הביצים, לחכות 2 דקות כזה ואז לערבב בעדינות את החלבון עם הרוטב, ואז לכסות..
עדיין עלולה להיות קצת שכבה של חלבון אבל לא ממש

ככה היא לא תצוף מעל כל הרוטב.
אני מכסה את המחבת.

ואם את לא רוצה שכבה של חלמון אז לא לכסות עם מכסה, אבל אז הצהוב לא מתבשל וזה נוזלי , מה שבדרכ אסור להריוניות
אני אוהבת שהצוב ממש בשל

שלחתי גם בפניות ובצ'ט וגם במייל וענו לי אחרי איזה יום במייל ישלחו שליח להחליף לי (הטעות הייתה שלהם. לא שלי). בהצלחה

היא גם תופרת, אבל אם הכי חשוב לך זה העיצוב אז לכי לגמרי לקטע העיצובי, תקני את הבדים ועם החלום תלכי לתופרת.
סביר להניח ששמלה לא תעלה לך 100 שקל אבל אם זה מה שיעזור לך להרגיש מי שאת בלי להוציא 1000 שקל על בגד אז שווה, לא?

ומקימים משפחה יש הרבה ויתורים ולרוב האנשים הרגילים יש ויתור בצד הכלכלי לאחת זה בגדים אחרת נסיעות לחול או מסעדות

יש שינויים הורמונלים
לי היתה פטריה כשהתחלתי סוג חדש של גלולות. והגוף התרגל והיא נעלמה תודה להשם! סיוט😒

אבל כן, קורה בהריון..
אני רק לא מזמם סיימתי עם דלקת שתן שסירבה להרפות. זה לא נעים, אבל יש אנטיביוטיקות היום ב"ה שבטוחות גם לשימוש בהריון..
ממליצה לקחת ביחד עם זה גם פרוביוטיקה.

יכולה לספר לך שעם כל הדלקות וזה שהייתי על תמיכה הורמונלית בעקבות דימום, יצא שבמשך שלושה שבועות הייתי בערך כל יומיים במרפאה והרופא בדק אותי כל שבוע.. היה מתסכל, אבל עבר ב"ה.

אותי עודד לדעת שזה דברים שבאו בעקבות ההריון, וטוב שאני "סובלת" בגלל דבר כזה משמח ולא מסיבות אחרות ב"ה

הייתי פונה באופן דחוף לייעוץ

חיבוק. קודם כל
אני רוצה ממש לעודד אותך ולספר לך משהו שקשור לזה אבל יש פה אנשים שמכירים אותי
בכל מקרה את בסדר ממש. לא אשמתך בכלל. את יכולה לפנות אלי. בפרטי או שאי אפשר ממשתמש חדש?

לא כתבת בן כמה הילד, אבל כיתה א' מאוד שונה מכיתה ו'.
ילדים בגילאי יסודי יכולים לעשות דברים מסוכנים בלי שכל ובלי מחשבה.
לפעמים זה גורם להם להרגיש ''גיבורים'', ''מגניבים'' וכו'.
גם אם הוא יודע שזה מסוכן לא תמיד יש לו את השכל לעצור לפני המעשה.
לא הייתי נלחצת, אבל לא להתעלם!!
כמובן שלמצוא איזה שהוא עונש או משהו אחר כדי שיבין שהעניין מסוכן ויתרחק ממנו.
ייקח זמן, ובסוף הוא יתבגר

לק"י

לא בכל גיל ברור לילדים מה הקו האדום ומה ממש לא עושים.

ואם הוא מטופל, אולי מתאים להתייעץ עם המטפל שלו?

לא תמיד הם חושבים על המשמעות של מה שעשו ולא תמיד זה ממקום של הבנה
זה גם מה "שבא ליד" אם הוא היה ליד קוביות משחק הוא היה מרים את הקוביות..

לא להתעלם וכן לדבר על זה, ולהבהיר שזה קו אדום. ומצטרפת לשיחה עם המטפל שלו.

לא בגלל הבנת הסכנה כמו בגלל שסכין הוא חפץ שמשמש מבוגרים אלימים ואם הוא נחשף לסיפורים כאלו אז אולי לא סתם הוא השתמש דווקא בסכין בשביל האיום שלו

אבל לא חושבת שזה ברמה של טיפול דחוף, מאוד יכול להיות שמספיק לדבר איתו ולהיות עם יד על הדופק

כל עוד לא נעשה שום דבר ממשי חלילה - אני לא חושבת שזה חריג יותר מדי.
עשיתם כמו שצריך - ביקשתם ממנו שיחזיר את הסכין (ואם לא היה מחזיר - אז לקחת ממנו), ואז הסברתם לו למה זה מסוכן.
ילדים לא באמת מבינים מה זה להרוג... וטוב שכך... לא היינו רוצים שיראו הרג מקרוב חלילה... הם כן צריכים לדעת שיש דברים שהם קו אדום, ואיום בסכין זה אחד מהם. ונשמע שהבהרתם לילד שלכם את זה.
ליתר ביטחון תתייעצו עם המטפל/ת שלו...

עזר לי לקרוא את הדברים שכתבת!

צריך לטפל בזה. את אומרת שהוא מטופל,
צריך לראות אם הטיפול נותן מענה לצורך שלו.
יש דברים שלא עושים גם בזמן כעס
אולי עכשיו עם כל התקופה יש לו יותר חיכוכים עם האחים האחרים שמביאים אותו לאבד את זה.
צריך לדעת לתת את המענה המתאים לכל "מינון" של התפרצות.

מהכותרת ציפיתי לסיפור מפחיד יותר... אבל נשמע לי הגיוני שהילד שלך הבין עד כמה סכין מסוכן ויכול להזיק ולכן הוא רק איים מרחוק כדי להפחיד את אחים שלו ולא התכוון באמת לחתוך אותם.

לא הייתי שם, אבל אם בעלך לא היה אומר לו ךהניח הוא באמת היה דוקר לדעתך?

תודה רבה לך!

איזה פעמיים או 3 בתקופה קצרה. הבהרנו לו שזה ממש לא בא בחשבון, זה קו אדום בוהק, ולא עושים ככה אף פעם. וזה עבר.
הוא כמובן לא התכוון לעשות משהו מעשי, רק לאיים בצורה בוטה מאוד.
אבל לא הייתי סומכת על זה שהוא "לא התכוון", בסכין מותר לגעת רק בשיא הזהירות (גם כלפי עצמו... הוא עלול חלילה להיפצע מתנועות לא זהירות).

והוא לא באמת מבין את המשמעות של העניין עד הסוף. זה מעולה שהוא בטיפול רגשי, הייתי משתפת את המטפל/ת גם בזה. לא הייתי מתרגשת יותר מדי. רק להבהיר לו שוב ושוב שזה מעשה שלא יעשה, וזה חמור מאוד. ברור שלא היו לו כוונות לעשות שום דבר, רק קצת צומי...

בגדול לא הייתי מתרגשת מזה.
כן עדיף להשתדל לשמור על עצמנו בהריון ולהיות רוגעה כמה שאפשר.. אבל אם קורה פעם ב..לא נורא..

כשאני כמעט נופלת כשיש מעופף לידי, כשנוגעים בי עם ידיים קרות והרבה סיבות לא קשורות

הרבה יותר משהוא זז בנורמה.

לצרוח לא טוב גם לך 😅
ובכל זאת, אם זה קורה..אז לדעתי לא צריך להיות מודאגים.
נסי להיות רגועה, בעיקר בשביל עצמך ❤

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4919676,00.html

אם יש בעיה עם זה תמחקי את זה  בבקשה @יעל מהדרום

עכשיו אמצע שבוע 19 והם עדיין לא הפסיקו...
מנצלשת לשאלה מי סובלת מבחילות מצחצוח שיניים ואיך אפשר להתמודד?? בחילות חזקות מלחשובעל צחצוח ו15 דקות לפחות אחרי צחצוח בחילות של החיים.......

ולפעמים פשוט מקיאה תוך כדי....

היום דילגתי פעם ראשונה כי צחצחתי רק ב3 לפנות בוקר, ב6 הבייבי התעורר לאכול רטוב כולו והייתי צריכה לקלח אותו.... ישנתי עוד ח י שעה אחכ ויצאתי לעבודה... הריח בפה היה של הצחצוח ומדיין פרשי... וזה נס!!! כי הרגשתי שאם אני מצחצחת אני קורסת סופית מעייפחת, חולשה ועוד בחילות על הבוקר.... ירחם ה..
מקווה שהבחילית יעברו מהר!!
הריון קודם לדעתי הםנגמרימקסימום בשבוע 10-12

הלוואי שהיה לי פתרון.

חוזרת למיטה

הקאות רק אחרי הבדיקה הביתית

יש סיכוי להיות בלי בחילות והקאות בכלל? או 'אם היה לי בהריון קודם אז גם הפעם...

בהריון הנוכחי הרבה יותר, ועד עכשיו (23) יש מידי פעם.

היה לי דחיה מאוכל מסויים כבר משבוע 10-12 בערך.
וצרבות סביב שבוע 20 לדעתי.
אבל הקאות כלום כלום ב"ה ובחילות גם לא.

שלישי רביעי בלי כלום.
רק שימשיך ככה גם לחמישי...

אפשר לספור על 10 אצבעות.
והקאתי פעמים בודדות (2 שאני זוכרת) בעיקר לפני מבחנים בגלל הלחץ.
לא משהו דרמטי בכלל.

בשני לא זכור לי שום בחילה.

הלוואי וגם אצלי ההריון הזה יעבור בקלות

שבוע 32 ועדיין לא התחילו
טפו טפו חמסה

את שני החיסונים ועוד להכנס להריון וכבר לגלות עליו..

ממליצה לקרוא מה רופאים אומרים. לא אמורה להיות לחיסון שום השפעה על הפוריות ושמעתי שבשלבי המחקר היו נשים שנכנסו להריון תוך כדי המחקר.

מכון פועה וד"ר חנה קטן, ממליצים באופן חד משמעי לנשים שמתכננות הריון, כן להתחסן וכנ"ל גם עמדת משרד הבריאות.

בפוריות

כי לא עבר מספיק זמן מתחילת החיסונים. אבל תקראי מאמרים וכתבות ותראי שהחיסון לא אמור להשפיע בשום דרך על הפוריות.

מה גם שאין לנו מושג מה הקורונה עושה לפוריות אז לדעתי עדיף להתחסן.

תצלמי את הבדיקה,
אולי ביוץ מאוחר??
לדעתי כדאי גם בטא

בעזרת ה׳ שמדובר בהריון תקין ומהמם❤️

יכול להיות שהביוץ היה מאוחר?
ובאיזו חברה השתמשת?

בכל מקרה, הכי טוב זה לעשות בטא.
תבקשי מרופא המשפחה שלך הפנייה לבטא (אפילו דרך האפליקציה, ממש לא צריכה להגיע אליו).
ככה כדאי להתיר ספקות.
בע"ה שזה אכן יהיה זה!

פס בקרה אמור להיות חזק.
תבדקי בבדיקה אחרת, עדיף בטא.
המחזורים שלך סדירים בד"כ? שבועיים וחצי איחור נחשב חריג אצלך?

הייתי מקיאה בלי סוף ועם בחילות, לא הצלחתי לאכול
ולאט לאט זה התמעט
השאלה אם זה תקין

במיוחד אם אמרו לך שהכל תקין. יש את השלב שהבחילות מתמעטות אז אצלך הוא הגיע מוקדם, איזה כיף!

אז אולי הוא התחיל לפעול חחח😬

עדיין תהני ⁦❤️⁩ ותנסי אולי להוריד מינון, אולי את כבר לא צריכה אותו... מקסימום יחזרו הבחילות אז תדעי שהדיקלקטין עוזר לך

כמה זמן את לוקחת כבר? אצלי אחרי שבועיים היההקסם ממש עכשיו עדין יש בחילות בעיקר בערב אבל פחות חזקות משמעותית.ולי אמרו לא להפסיק דקלקטין עד שבוע 14 לפחות וגם אז להורעד בהדרגה כי בעצם דקלקטין זו תרופה בשחרור מושהה ולכן כשלוקחים רצוף אז היא נמצאת בדם כבר ומשפיעה יותר טוב.
ואם מפסיקים מוקדם לפעמים זההחוזר ובגדול ואז ממש חבל אחכ שוב כל ההסתגלות מהתחלה. אני כבר צריכה להתחיל קופסא שלישית מקווה שגם תהיה האחרונה ואני בשבוע 12 לוקחת 4 ביום והתחלתי בסביבות שבוע 6 לקחת

כנראה שבאמת היא פועלת..

שיש לי תור בתחילת שבוע הבא לרופאה שלי.
אבל מתכננים לספר השבוע..
נגיע להורים של בעלי בשבת כנראה

שלב מאוד משמעותי! לספר ולשמח בשמחה!! 

אכן סיפרנו היום, הרבה דמעות של אושר ירדו❤
תודה!

ברוך ה׳ אין סיבה שלא יהיה הכל בסדר

אני והשטויות שלי..
תודה ❤

כשאין זה יותר מדאיג

השאלה היא איך משחררים?
איך מספרים בלב שלם?

אם ח"ו יקרה משהו (ולהורים מניחה שכן..) פשוט מבינים שזה יתגלה כך או כך.
ספרי בשמחה. ידיים מלאות!

לכן שואלת, איך מצליחים לשחרר?

לא באמת הצלחתי לשחרר.
חלק מהלחץ ירד עם סיום השליש הראשון השקיפות, כשידעתי שסטטיסטית הסיכויים להפלה יורדים.
מאז הסקירה המוקדמת אני קצת מופתעת מידי פעם לגלות שהזמן עובר, אפילו שאני כל הזמן מתלוננת שהוא לא זז ;)

בקיצור, מה שעזר לי זה הזמן שבסופו של דבר עבר.

רק בריאות ובשורות טובות!

זהו, אני מניחה שאחרי סקירה ושקיפות הלחץ קצת ירד..
תודה ❤

בידיעה שגם אם ח"ו יקרה משהו נספר להם..
עכשיו כשמספרים גם לסבא וסבתא וכו' זה כן קצת יותר מלחיץ אותי, אבל כל פעם אני אומרת לעצמי שאני בשלב קצת יותר בטוח וששום דבר לא בידיים שלי. אני עושה את ההשתדלות שלי כדי שהכל יהיה תקין ויותר מזה אין לי מה לעשות.

סיפרנו, והייתה התרגשות מאוד גדולה.
מסכימה מאוד שגם אם ח"ו יקרה משהו, הם ידעו על זה כך או כך.
תודה!

ידענו שאנחנו נורא רוצים לספר, ממש התרגשנו (בצד שלי זה גם הנכד הראשון, הנין הראשון, החימש הראשון, כן יש לי ב"ה שתי סבתות רבות בחיים, וכו'... מכל הצדדים, אז בכלל) והחלטנו שאת ההורים ואת אחת האחיות שלי שאנחנו ממש קרובות אנחנו רוצים לשתף, בידיעה שאם ח"ו יקרה משהו- דווקא את העזרה והתמיכה שלהם נצטרך.
שאלתי את אמא שלי בערך שבוע אחרי שסיפרנו להם איך לא דואגים ומשחררים- אז היא אמרה שקודם כל משתדלים להתעסק בדברים אחרים, דבר נוסף- אם אין סיבה אמיתית לחשוש- בדר"כ הכל בסדר (נגיד לא רואים דם, לא מרגישים כאבים חזקים, אין חום חריג) ועצה שלישית- להפסיק לחפש בגוגל ובאינטרנט כל מיני תשובות לדברים שאני חושבת שיש לי, כי בגדול בגוגל כל תסמין מעיד על זה שאת בכללי עומדת למות מדברים נוראיים, אז פשוט לא. אצלי נגיד בבדיקת בטא הראשונה היה מספר מאוד מאוד גבוה (44,000 בערך) וכשחיפשתי בגוגל מה זה אומר- התשובות היו בין מזעזעות למחרידות וזה סתם הכניס אותי ללחץ כשבפועל הכל באמת ב"ה בסדר...
שיהיה בשעה טובה ובקלות ובשמחה!!!

האמת שלא מרבה לחפש בגוגל..

אכן סיפרנו היום, הייתה התרגשות עצומה!

אני חושבת שהתמיכה מהצד השני היא חלק חשוב בהריון. והם זכו להיות בחלק הזה.... 😬

ואני לגמרי מסכימה איתך
בעלי היה טופח לי על הגב שעות להוציא גרעפס

בעלי היה דוחף אותי 4 קומות במדרגות, דוחף אותי בעליות, שם לי נעליים וגרביים. עושה לי עיסןיים בכפות רגליי הנפוחות. סופג את הגניחות ההזויות שלי בכל שינוי תנוחה הכי קטן.

טוווב!
תודה שהעלת חיוך על פניי💗

סיפור טרי מהערב!!
יום קשוח לחלוטין🥴 מצליחה לתת א.ערב, לקלח, להכניס למיטות, אבל לפני שהחברה נרדמת כבר קורסת למיטה😟

התוצאה, הגיבור מגיע הביתה, עייף (ער מ5 בבוקר ועובד מאוד קשה) לבית מבלגאן בטירוף, חבורה שמשתוללת במיטות ואישה אחת שפוכה.

שיש לה חשק מטורף (!!!!!!!!!) לחביתה מקושקשת על לחם וגבינה (כבר דיברנו על החשקים ההזויים שלי????)

מהר, הוא מרדים את החבורה, ומכין לי אוכל.
קורא לי לצאת מהמיטה...
יוצאת...
ומגלה- חביתת פלטה במקום חביתה מקושקשת 😱😱😱

אוי כמה בכי😢😢😢

מהר מבין את הטעות, בא להכין חדש, נגמרו הביצים, רץ לשכנים, ב"ה יש להם 2 מיותרים.

בינתיים כבר כמעט סיימתי את ה"פלטה"..

הכין לי שוב מקושוקשת...

ונשאר עם חצי פלטה (לא הסכים בשום פנים שאתן לו מהמקושקשת, ונגמרו הביצים זוכרות?!)

קיצר, מתחברת מאוד לאמירה שלך, שהכי טוב בסיפור זה שאני לא צריכה להיות נשואה לאישה בהריון.

לא הייתי שורדת את זה שנייה!!

וגם הייתי מקנאה🤫

אצלי כשיש חשק בדרך כלל הוא נעלם ברגע שהאוכל מתחיל להתבשל ולהדיף ניחוחות ..
באמת מזל שאני לא נשואה לאישה בהריון בקושי סובלת את עצמי ככה

החתלה- עדינול.
לא מחליפה אותה בשום משחה אחרת!

(תאומות) במשחה של ד"ר פישר. יש שפופרת בגודל כפול- מרקם מעולה וממש טובה למניעה.

לטיפול-אינוטיול.

וגיליתי משהו ממש חמוד בסופר פארם לאחרונה- ספריי החתלה- משחה במרקם נוזלי בבקבוק של ספריי- מעולה לשבת!!!! וממש ממש עושה עבודה טובה.

אני עברתי להשתמש רק בשמן רחצה של ליפיקאר באום ובקרם לחות שלהם- מגיל לידה. זה ממש מנע מבעיות עור שנפוצות אצל כל ילדיי להתפרץ...

בקבוקים השתמשתי בשל מאם-אחרי נסיונות רבים ועגומים במגוון חברות

מוצצים-לצערי כלום לא הלך אבל שני הגדולים אהבו מאם/אוונט

טיטולים- לכל ילד היה טוב משהו אחר: פמפרס/האגיס. לתאומות רק בהאגיס.

מגבונים-כל פעם משהו אחר

צריך שיהיה בבית גם מדחום- דיגטלי וגם אחד לשבת

מספרי צפורניים,מברשת וכו'

תהני

תמיד אנחנו מסתבכים בשבת ואז אח''כ הכל אדום..

אפשר גם לשפוך שמן זית.

של שופרסל היה טוב. אבל הם הפסיקו לייצר.

אלא פשוט משחה נוזלית יחסית?

‫לייף - לייף בייביז ספריי החתלה לתינוק לטיפול ולמניעת תפרחת חיתולים | סופר-פארם‬

ותודה גם לך @@מוריה

השתמשתי בה לכל הילדים, וגם לעצמי, במקרה של שפשפות. הפשוטה של עדינול הכי טובה יותר מהמועשרת.

היא מעולה. היא ממש מרפאה פצעים פתוחים וחתכים.

אל סבון של דר פישר הסגול. יש קרם ויש שמפו. אוהבת יותר את השמפו.

משחת החתלה- רק בי פנטן פלוס!! מרשם מרופא ילדים.
שמים פעם אחת ובהחתלה הבאה הכל כבר עובר.
בעיקרון זה משחה לברית אז מן הסתם היא תעבוד טוב ומהר.

משחת החתלה- אורה קרם. אבל לא שמה הרבה, הילדים שלי לא רגישים.

סבון- של ד"ר פישר. לקטנים אני משתמשת בסבון גם לשיער.

של ד"ר פישר. חולה על הריח וקונה גם לגדולה בת 7 חחח

משחות החחתלה- בפנטן או בייביפסטה של דר פישר

כמשחת החתלה, ליובש, אחרי עקיצות.. גם הסבון רחצה שלה לתינוקות פשוט מעולה

שמפו- ללין/ ג'ונסון אנד ג'ונסון
קרם גוף כשהיתה קטנה- ללין
משחת החתלה- לא ממש משתמשת. יש לי כמה בבית אורה קרם אחלה.
טיטולים- בעיקר האגיס לפעמים פמפרס
בקבוק- אוונט
מוצץ היא לא לוקחת.

מוסטלה, לנסינו, אוונט, מאם, ד"ר פישר, סבוקלם...
יש כל כך הרבה היצע, ואני לא יודעת מה כדאי לי לנסות מכל דבר...
מה ההבדל בין החיתולים של החברות השונות?
מאיפה מתחילים?

ומייתר את הצורך במשחה.
אבל לכל תינוק מתאים טיטול אחר וצריך פשוט לנסות.
אם כבר צריך משחה אני ממליצה על בייביפסטה הקלאסי.
אל סבון אצלנו הולך ד"ר פישר אבל העיקר שזו חברה מוכרת ובלי כל מני פרבנים.

משחה- אוליביול ד''ר פישר. עדיף בקופה כי היא יקרה. אבל גיליתי אותה בנוכחי והיא לוקחת! למקרים אדום ממש אינוטיול, בפנטן, אם פטריה- אגיסטן בייבי.
טיטולים- רק פמפרס אחרי הרבה ניסיונות. נוחות אחרת.
סבון ושמפו- אצל בעלי בבית הולך רק ג'ונסונס קצת יקר יותר אבל זורמת, ריח מעולה.
מוצצים היו פה- מאן, טומי טיפי, נוק. הייתי קונה מאם ונוק כי הם במבנה שונה ואז רואה מה התינוק אוהב.
בקבוקים- רובם מאם, האחרון קצת נוק.
מגבונחםט- רק האגיס, יותר איכותי יוצאים אחד אחד ככה שבסוף לא יוצא יותר יקר.

אם כבר אז על הדרך תקני שיהיה לך בבית מי מלח לאף של תינוקות ונובימול.

נראה לי שתנסי ותראי מה מתאים לילדים שלך, כתבו לך פה דברים שונים.אני ממש לא אהבתי פמפרס.
אולי שונה בין מבני גוף שונים.

של רמי לוי, בייביסטאר , בדכ יש מבצעים עליהם של 4 ב100 ... 
זה טיטול , אין צורך לדעתי (אלא אם כן יש לך כסף מיותר חחח) אבל בדכ לזוגות צעירים רוצים לחסוך-  אז טיטולים של 4 ב100...
תתחילי עם הזול ,אמור להיות טוב. 
אני מאוהבת בביבייסטאר ויש עליו ברמי לוי מבצעים של 4 ב100 וכו
גם חברת טיטולים מעולה..גם 4 ב100 ברמי לוי 
בהצלחה ....

ויש לנו אטופיק דרמטיטיס...כבר לא חריף, אבל סבונים אחרים גורמים להחמרה.
אם את אוהבת ריח לבנדר.

שאר הדברים שראיתי משאירים לבן כזה וזה היחיד שלא משאיר לבן וגם עוזר לעור אדום.
שמפו וסבון- ג'ונסון או ד"ר פישר.
אין על הריח של סבון של תינוקות!!!

התחלנו מהאגיס ונוח במידות קטנות שיש פס שמסמן אם עשה בטיטול..
אח''כ כבר עברנו לטיטולים פרמיום, לא ראיתי צורך להשאר בהאגיס..
בקבוקים- לאוונט יש בקבוקים שהם נוחים לשילוב הנקה או משהו כזה.
מוצצים- תקופה מוצץ של אוונט אבל לא התלהב במיוחד ואז דחפו לו את המוצץ גומי במידה ענקית (לא ברשותי..🙈) וזה היה המוצץ היחיד שהסכים.. בפועל כבר מגיל חצי שנה לא מסכים שום מוצץ..
קיצור, אפשר לנסות הרבה מוצצים אבל לא מחייב שיקח בכלל. (אמא שלו לא לקחה מוצץ אז למה שהוא יסכים?😅 )

פעם אחת השתמשתי במשהו אחר שעשה לבת שלי ממש אדום, ועכשיו שחזרתי להשתמש בדר' פישר, זה נעלם.

טיטולים- אני אוהבת להשתמש בפמפרס והאגיס. את יכולה להיכנס לאתר של פמפרס, להכניס שם את הפרטים והם ישלחו לך חבילת טיטולים מידה 1 מתנה, ככה תוכלי להתנסות בהם.

באמבטיה אני עדיין משתמשת לה בשמן בלנאום.

באופן כללי, את יכולה לקנות ערכות לידה מכל מיני מקומות שיש שם כל מיני מוצרים בגודל מוקטן להתנסות

הבנתי שיקרים אבל לפעמים יש מבצעים

אוהבת רק מגבונים של ר. שמאי ועושה שמיניות באויר כדי להשיג אותם

ורק שמפו עם מרכך של כיף לילדים עם ריח טובבבב וציור כזה של בובספוג.

אבל זה כבר לגילאים יותר גדולים.

לתינוקות רכים חופפת בסבון תינוקות.

של weleda כולל המשחת שיניים שלהם לפעוטות
אם זה תינוקי אז גם הסבון שלהם
לגדולים אני קונה סבונים לתינוק של לייף בלי חומרים רעים (עד כמה שאפשר ביחס למחיר)
בקבוקים של אוונט .. מוצצים אני קונה מה שהכי זול מהסופר
חחחח גם ככה הקטנה גונבת מהתינוק עוד לא הצלחתי להכניס לו מוצץ בלי שהיא חטפה לו והחביאה
אם את ממש בקטע של להשקיע אז משחת החתלה של ערוגות או של ספירולינה פור לייף הם מצוינים ומומלצים בכללי כל המוצרים שלהם
מגבונים מה שבמבצע ללא בישום אם זה תינוק קטן לסופר פארם יש מגבונים 98 אחוז מים ללא חומרים אז בהתחלה רכשתי את זה

לשער שזה היה שיניים, נכון?

תרגישו טובבב

עשיתי לה את היום.
איך מצבי רוח משתנים ככ מהר?😫

ועם המלפפון חמוץ😅
מצבי רוח ממש משתנים בדקה..
התעוררה והתחילה לצרוח?
אולי סתם רצתה צומי...

זה ממש היה בכי של כאב...

כאבי בטן סתם.
לנו פעם היה לילה זוועתי כזה פשוט שעות של בכי נוראי ובבוקר חלף כלא היה.

היא הכניסה יד לפה אבל היו לה קצת גזים...
בשיניים שכבר צמחו לא היו כאלה צרחות...

יצאו לה כבר טוחנות?

עם התאומות שלנו. פשוט לילה סיוטייייי
בנות שמונה חודשים
בסוף הרופא אמר אוזניים.
בדקתי גם תולעים לא היה כלום

וזה לא השתפר בישיבה...

אפשר לתת אקמול ולבחון את המצב בבוקר.
תרגישו טוב!

אז כשהיא חולה אפשר לדחוף לה, כשהיא צווחת אז קצת פחות...
בכמ כבר היה יחסית בוקר...
חמש וחצי😅

אם לא אוהבים את הסירופ...

אם זה עובד עליה ככה

יחסי אישות, תשוקה, אינטימיות - הם באופן טבעי שיקוף למשהו גדול יותר במכלול החיים שלכם כזוג.

שניכם עובדים? מאושרים ומסופקים מהחיים? הורים לילדים?
יש בעיות שמעיקות ומטרידות אותך?
משבר כתוצאה מהקורונה? שינוי לרעה במצב הכלכלי?

השנה האחרונה לא מייצגת - מה היה עד הקורונה?
יצאתם לבלות מידי פעם? לטפח את הזוגיות, חופשות זוגיות?

מניעה הורמונלית?

על סמך מה שכתבת, קשה מאד לומר משהו...

אם את רוצה ממש להיעזר, זה כרוך ב'תחקיר' מפורט שתצרכי לעבור. 

למשל: את כותבת "כבר כמה שנים ש...".  אבל מה היה לפני כן?  הייתה לך אי-פעם תשוקה? רימית את עצמך שיש לך וגילית שאין לך כח יותר לרמות?  

זה חוסר-חשק לבעלך, או בכלל חוסר עניין במישור המיני? אני מרגישה שלכך את רומזת כשאת כותבת שנהיית 'רוחנית' יותר. 

ונכון מאד גם מה שכתבה מישהי לפניי, שלא ניתן לבודד את הנושא הזה ממכלול היחסים.  

 

לעניות-דעתי, אם את רוצה לצאת עם תועלת, לא כדאי לך במסגרת הזו - גם לא בניק חדש שפתחת...    

את מתארת את עצמך כ"רוחנית" כהסבר לכל שפחות מעניין אותך הקשר הגופני, רואה בזה "התבגרות" - את בטוחה שעליית הרוחניות והתבגרות רוחנית מחייבת ירידה בגופניות?

ממה שידוע לי דוקא להפך:

הגוף הוא המשכן של הנשמה.
כשאין גוף וגוף בריא - הנשמה עוזבת אותנו חלילה..

הקב"ה ברא את העולם כדי "לעשות לו דירה בתחתונים" (ואני לא חבדניקית, ובכל זאת..) - דוקא העולם הגשמי מהווה את הדירה לא-לקות.

ההתקרבות שלנו לה' היא ע"י קיום מצוות גשמיות באמצעות חפצים גשמיים ובאיברי הגוף שלנו.

"קידוש" - נעשה ע"י יין
המקדש - מבנה מעץ, עור, מתכות וחפצים אחרים - הוא המשכן לשכינה.
קרבנות גשמיים מבעלי חיים ומהצומח - הם המקרבים אותנו לה'.

וחיי אישות הם המפתח לקדושה ולהשראת שכינה בבית יהודי. הם הביטוי הגופני העמוק ביותר לקשר הרוחני שביניכם.
ככל שהרמה הרוחנית עולה יש ענין לרומם במקביל גם את עומק הקשר והחיבור הגופני ולתת לקשר הרוחני ביטוי ממשי בעולם הגשמי.

דוקא האמצעי החשוב ביותר לממש את הרוחניות שאת כל כך שואפת אליה ולתת לה את המקום והביטוי האמיתי בבית שלכם ובזוגיות שלכם הוא הקשר הגופני הגשמי.

האם עבודה בכיוון הזה יכולה לעזור לך??

ואם לא מתאים לך שימי בצד..

גם @חצי שני היקרה כתבה לעניין.

למשל, היית אי פעם מלאת תשוקה לבעלך וזה נעלם? או שאף פעם לא היה לך את זה?

אם היה ונעלם, יש דבר שיכל לגרום לזה?

מהו הדימוי העצמי של גופך בענייך?

שאלות שאת אמורה לענות עליהן בינך לבין עצמך או לנו בכדי שנוכל לנסות להציע דברים

מימד נוסף.
אולי ללמוד לעומק את העניין מבחינה רוחנית/ לקחת הידורים רוחניים? יש אנשים שזה כבד להם אבל לפעמים זה יכול לתת נופך נוסף
אם תרצי אמליץ לך על ספר

ולא בפן הרוחני ;)
ירידה בחשק זה דבר טבעי ונורמלי שנובע מהשחיקה וההרגל. אבל זה לא טוב ולא בריא לזוגיות. פשוט צריך ללמוד ולדעת איך לתחזק את התשוקה הזו
מבינה מאוד את המבוכה שלכם ללכת לייעוץ מיני, ב"ה יש היום המון אופציות ללמוד את הנושא באופן מקוון, סרטונים וכדו וממטפלות דתיות וחרדיות.

צריך להתגבר על המבוכה הטבעית שחוסמת אותנו להתעסק בנושאים האלה אבל זה חשוב וחיוני להמשך הזוגיות. התחום המיני קשור באופן ישיר בכל ההיבטים האחרים של הזוגיות

תחפשי קצת ליאורה בוקסנבוים, מיכל לביא (נראה לי) ,אפרת צור מדהימה! היא לא חרדית אז קצת יותר פתוחה אבל בהחלט מותאמת לאישה הדתית. בינת הופמן גם. ויש עוד...

לאבד את החשק המיני זה לא "להתבגר" במובן חיובי של המילה, וזה גם ממש לא מחייב כשהגיל מתקדם. פשוט צריך לגלות עומקים חדשים ואולי ביטויים אחרים לחשק. לפעמים צריך לעורר אותו בדרכים אחרות כי ההורמונים משתנים אבל אין סיבה לוותר על הדבק החשוב של הזוגיות

בהצלחה!!!
זה דרך לא קלה

אין שום קשר בין חוסר חשק מיני להתבגרות (אולי בגיל של שיבה מופלגת כן..)

 

 

והיכולת שלהן לחוות יותר אורגזמות.
מעניין אם זה נכון ולמה זה ככה אבל זה ממש יפה ומעודד

מחברה שכשמתקרבים לגיל הבלות( היא כבר קרובה) יש אצל נשים ירידה בחשק וכן בחווית ההנאה לפעמים זה יכול לנבוע מחוסר איזון הורמונלי שווה לבדוק..
ואצל גברים ככל שמתבגרים החשק לא יורד ולכן לפעמים יכול להווצר קושי מסויים.
אני חושבת שעצם המודעות לעניין יכולה לעזור לכם להגיע למציאת פיתרון בנושא..
אולי לתכנן ערב רומנטי יחד שכבר מהבוקר את מתכוננת אליו יכול לעורר אותך ואת החשק? אז נכון זה לא ספונטני אבליכול לגרום למצב שיהיה נעים לשניכם ואומרת מניסיון שלי שתקופות שהחשק בהן היה ירוד בעיקר בהנקות כשהיינו יחד אבל אני לא הצלחתי להתחבר לעניין בעומק שלי זה יצר חוויה לא נעימה והנמיך עוד יותר את החשק אבל כשהחלטנו לעהוד על העניין ויצרנו זמנים "קבועים" ליחסים ( לםעמים הזזנו יום אבל היה תיכנון מקדים) החוויה היתה הרבה יותר נעימה לשנינו וזה החזיר את החשק ויצר גם אפשרות אחרי תקופה של להיות יחד בספונטניות..

יש לה קורס מדהים מקיף ממש על כל הנושא ובמחיר ממש שווה, ולא מזמן היא פתחה קורס על נןשא חשק. מעבירה עם הרבה ידע, בנעימות, וגישה מאוד בריאה.

מקווה שאקבל התראות על השרשור הזה ואזכור לכתוב לך אחכ.

בכל אופן

הנישואין והקשר והשגרה (בלי לדבר על הריונות ילדים פרנסה בעיות) כמעט מחייבים את זה שתהיה ירידה בחשק. צריך *לייצר* חידוש, כי השגרה כבר לא מייצרת אותו. צריך *לייצר* קירבה, ואפילו ללמוד לייצר חשק.

לדעתי ככל שהאהבה מעמיקה והזוגיות מתפתחת, זה מחייב גם התפתחות ועבודה על הפן של האישות.
וזה לא קשור בכלל לרוחניות. יכול להיות אדם רוחני עם חשק מאד מפותח ואדם רוחני הפוך.
גם התבגרות לא מחייבת נסיגה.

לדעתי, ואם את לא חושבת שזה נכון זרקי אותה לפח
במקום להגיד למה זה הגיוני שזו המציאות, כי זה הגיוני גם בלי שום הסבר מיוחד,
כדאי לך לברר לעצמך למה הפן הזה כל כך חשוב לזוגיות, למה זה לא סותר רוחניות, על המצווה הגדולה שבזה, ככה ה' ברא אותנו, ככה בדיוק, למה הוא רצה ככה? למה לא בדרך אחרת?
על כמה כיף זה יכול להיות, על איך ליצור וליזום ולהתפתח.

את צריכה לשאול את עצמך מה גרם לזה, מה שכתבו לך שלא פירטת...תפרטי אולי לעצמך.
למשל -
את על אמצעי מניעה הורמונלי? את ישנה טוב בלילה? את מרוצה מעצמך בכללי?
היה לך חשק בהתחלה?
מתי זה השתנה?
מה היה בתקופה של השינוי?
למה זה לא חזר לקדמותו?
אולי יש משהו שאת צריכה לדייק את בעלך ואת מתביישת להגיד לו?
אולי אתם צריכים לגוון יותר, כי משעמם לך פשוט?

לאפרת צור עלה לאחרונה קורס מקוון בנושא חשק. לא השתתפתי בו אבל אני ממליצה עליה ועל התכנים שלה. וזה אנונימי שזה יתרון ענק!
כדאי לך להעשיר את עצמך, לכולנו יש מה ללמוד. וגם אם נראה שאין מה להוסיף - את יכולה להיות מופתעת מתובנות חדשות שאת יכולה לגלות על עצמך, דברים ש לקחת כברורים והם לא, דברים שלקחתי כיוצאי דופן - והם לא. דברים שחשבת שלא תוכלי להתגבר עליהם - ויציעו לך מסלול עוקף התמודדות...

זהו בהצלחה לך!

יוצא לי לכתוב את זה בפורום מידי פעם, וחלק ממה שכתבת מעלה בי צורך לכתוב את זה שוב, כי זה נראה לי חשוב:
הרה פעמים דברים שאנחנן חוות נקשרים לתחושות בגוף. וזה קורה עוד יותר כשהדברים שאנחנו חוות נוגעים בגוף מלכתחילה.

רוצה לומר: אישה שיש לה כאבים ביחסים, לא משנה מאיזו סיבה, עלולה מאוד לקשור את היחסים עם תחושה שלילית ולכן תרצה פחות לקיים יחסים.
כשאני מקיימת יחסים כשאני לא רוצה, כששורף לי, הגוף שלי והתת מודע שלי יוצריפ קשר שאומר קיום יחסים = לא כיף. לא נעים, ולכן בפעמים הבאות אני ארצה פחות לקיים יחסים.
ולכן, למעט מקרים ממש חד פעמיים, אני ממש חושבת שעלול להיווצר נזק לטוול ארוך אם אנחנו מקיימות יחסים בלי שאנחנו באמת רוצות. כשאנחנן עושות את זה בשבילו, אפילו שזה לא נעים לנו.

יכול להיות - ואני לא יכולה להיות נחרצת כי אני לא באמת מכירה אותך - שאחד הצעדים הראשונים שכדאי לכם לעשות כדי לצאת מהמקום הלא נעים הזה זה להשתדל לא לקיים יחסים אם לא נעים לך.
השלב הבא הוא לעבוד על זה שיהיה נעים לך, שתרצי.
אבל כרגע, אם יחסים נעשים במסגרת חוסר רצון, זה רק מעמיק את חוסר הרצון לפעמים הבאות.

בהצלחה רבה.

אוסיף ואומר לכל מיני שאלות פה, שעברנו את שלב הולדת הילדים, יש לנו כמה ב"ה.
אוהבת את בעלי וקשורה אליו מאוד.
העניין הרוחני שכתבתי עליו, לא קשור לרוחניות של קדושה. אני לא מרגישה סתירה בין קדושה לחיי אישות. התכוונתי שעניינים גופניים פחות מדברים אלי. אולי זה באמת לא מאוד קשור.
אין מה לעשות, השתוללות של הורמונים של גיל 20 לא דומה למצב בגילאי 40 פלוס. רואים את המתינות הזאת בעוד תחומים בחיים, לא רק בזה. הדם פחות חם. ככה זה.
ברור גם שיש שחיקה בחיי הנישואין. אבל גם אם אני יוצאת עם בעלי או סתם יושבת לדבר איתו ואנחנו יוצרים קרבה זה עדיין לא גורם לי לרצות יותר מחיבוק נעים וזהו. וברור שלו זה גורם לרצות יותר.
וזה ממש לא קשור לקורונה, זה היה גם לפני.
מה שכן זה הרבה פעמים כן קשור לטרדות של החיים. יש לנו הרבה דאגות שקשורות לילדים וזה מאוד קשה להתנתק מזה פתאום ולא לחשוב על זה.
זה גם לא שלא בא לי אף פעם לקיים יחסים, אלא שאני צריכה הפסקות גדולות מפעם לפעם כדי להתגעגע. (וכשמקבלים מחזור כל חודש וגם ככה יש שבועיים שאסורים אז לא נשאר יותר מידי זמן...)

😅 נשמע לי קצת ההתקרבות לגיל הבלות, ממה שיצא לי לראות..

ממש לא חוקי.
הקורונה פה כבר שנה ואף פעם לא שמעתי דבר כזה.. ההבדל היחיד הוא שלא בכל בדיקה מותר מלווה והרופאה משתדלת לא להיות עם מטופלת מעבר לרבע שעה.
בקשר לאיחור במחזור יש המון סיבות לאיחור סמיוחד בתקופה כזו של מתח נפשי. בכל זאת אם לא תקבלי בזמן הקרוב והמחזור שלך עד עכשיו היה סדיר פחות או יותר לדעתי כדאי ללכת להבדק

כנראה שבעידן הנוכחי הרופאים לא מסתכלים עליך אם אין לך קורונה או שלא מסתכלים עליך כשיש לך קורונה חלילה.

 

"אה באמת?? היא לא מקבלת???" ונשכה בקטף כאילו לא יודעת מה לעשות.

המצב שפשוט הזוי!!!

הכי טוב - תתלונני בשירות לקוחות. זה ממש שלא אמור להיות ככה...

אוקיי נעביר לממונה עלי.

מה זה יעזור?

לפי כל זכות יש במשרד הבריאות את נציב קבילות הציבור והוא אמור לטפל בתלונות על קופת חולים.
ככל שיותר אנשים יתלוננו כך זה אמור להיות משמעותי יותר.

אשמח לעשות זאת.

כי בכללי זה נושא שחייב שיפור.

רק מקווה שהם באמת יטפלו בזה ולא יזניחו את התלונה בצד.

אני לא יודעת אם צריך לבדוק את זה, אבל מה שקורה אצלכם במרפאה לא תקין בשום צורה!!!
אני הייתי כמה פעמים אצל רופאת נשים בקורונה והיא הכניסה אותי לחדר...
זה ממש הזוי...

לעבור על חוק.

 

 

או לכל הפחות מאיימת בתביעה אם לא ישנו את ההתנהלות.
זו הפרה בסיסית של הזכות לסודיות רפואית!

סעיף 19 לחוק זכויות החולה קובע כי מטפל או עובד במוסד רפואי מחוייבים לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

על המטפל, ובמוסד רפואי גם מנהל המוסד, לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את שמירת הסודיות הרפואית של המטופל.
המידע הרפואי של מטופל הנו חסוי כל עוד המטופל לא ויתר בעצמו על הסודיות.
במקרים שבהם נדרשת הפרה של הסודיות הרפואית, יש לבקש את הסכמתו של המטופל טרם מסירת המידע. לפרטים נוספים ראו ויתור על סודיות רפואית.
ישנן נסיבות שבהן רשאי (ולעתים אף חייב) המטפל או המוסד הרפואי למסור מידע רפואי לגורם אחר גם ללא הסכמת המטופל.


במקרה שהופרה הסודיות הרפואית של המטופל, ניתן להתלונן על המטפל שהפר את הסודיות הרפואית, למידע נוסף ראו:
הגשת תלונה לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
הגשת תלונה לקופת חולים
הגשת תלונה לבית חולים
מטופלים שזכותם לסודיות רפואית הופרה רשאים להגיש תביעה לפיצוי כספי בבית המשפט.

(מתוך האתר כל זכות)

הכסא של המטופלת ממש ליד הדלת.  הוא בשולחן במרחק מאחורי שתי מסכות [בד ושקף] ונאלצתי לצעוק לו ווידויים מהווגינה כשכל הממתינים, כולל שתי מזכירות, שמעו כל מילה. 

אני לא כ"כ שמתי לב. בעלי (שגם הוא שמע הכל למסדרון) רתח - אבל רתח...

 

כשחזרנו אליו עם תוצאת us לווידויי-המשך התעמתתי אתו. הוא אמר לי בכסא הזה שלך ישבו 2 נשים שכעת הן בבית חולים"...  בלה בלה בלה.

 

חייבת לציין, שאין לי כ"כ מה להתלונן, מפני שהמערכת הממוחשבת הפנתה אות לרופא שלא רציתי - ואני זו שביקשתי מהרופא הזה לקבל אותי.  אז זה היה המחיר.    

 

אגב, גם בus הייתה טכנאית באחד החדרים שלא הכניסה את בעלי. הלכנו לאחרת שכן הסכימה.  

גם אני עברתי שם ובעוד מרפאה סיטואציות לא נעימות.

אוף. ביף!

מזל היה לך שנתנו לך להיכנס עם בעלך.

כי לי לא נתנו לו להיכנס בכלל למחלקה (קומה 8 מיון נשים)

בחוץ נהיה מין חדר המתנה מאולתר ומוזנח לבעלים המסכנים שבאו ללוות את נשותיהן. והפריעו למעבר. אקיצער סיבוכים.

אוף קורונה!!

בדיקות דם הורמונלית.  אסטרדיול, פרוגסטרון ובטא.  אפשרי דרך האתר. ואם הוא מהזריזים, יוציא לך כבר היום. 

 

את בחידה גדולה ומתסכלת.  מקווה עבורך לבשורות מדהימות.  

את היחידה שנתת לי תשובה לשאלתי.

עוד שאלה- באתר אני יכולה לבחור איזה רופא שבא לי סטומרת הרופא שהכי זמין. נכון?

אבל זה תוקע אותי אחר כך לכל הרבעון, לא?!

 

 

לפי הניסיון שלי

והייתה לי פעם אחת שחרגתי בגלל שהייתי צריכה רופאי משפחה זמינים או סתם ונכנסתי להמיר מרשם וכו
אז נתנו לי חד פעמי רופא נוסף

ולגבי הצורת קבלה של הרופאים - הזיה.
הייתי אצל כמה וכמה רופאים בחיים לא הייתי צריכה לצעוק ושמישהו ישמע, אצל כל רופא היה פיתרון אחר, אמנם לא הכי נוח ואף פעם לא נכנסתי עם מלווה (חוץ ממיון) אבל לא היה מצב של חוסר נעימות. תתלונני... יש מינימום של זכויות
בהצלחה

לא אומר כלום...
במיוחד שכולנו בתקופה לא פשוטה של קורונה סגרים וכולי

פשוט תני לגוף להתאזן חזרה בנחת.
שתיה
התעמלות
בלי סוכר
הרבה ירקות ופירות

הייתי בכמה רופאות נשים וגם רופאים אחרים בקורונה ותמיד קיבלו אותי בחדר שלהם כרגיל..
פעם אחת היה חשש לקורונה והרופא התמגן יותר.. (באמצע הביקור החשש עלה, לא העליתי בדעתי שזה קורונה וב"ה יצאה תשובה שלילית)

נשמע לי שלא ילך אצלינו..
תודה בכל זאת 😅

אלא אם את לא מצליחה לקחת פרנטל, ואז אולי הוא רשם לך את הדברים החשובים...
גם השאלה היא לא אם את אוכלת אלא אם את אוכלת דברים מזינים...

פרנטל, אומגה 3, ויטמין די, ברזל, B12 ועוד 5 כדורים לדברים אחרים שלא קשורים.
מרגיש לי המון!
בעקרון ממש משתלת לאכול ארוחות מאוזנות, יש דברים ספציפיים שאני לא אוהבת (דגים לחלק המקומיות) אבל לרוב אוכלת כל יום מכל אבות המזון ומנשנשת בזמני הפנוי ירקות ופירות.

גם אם ברגיל את אוכלת מאוזן בהריון צריך מאגרים יותר גדולים של דברים..
לדעתי שווה לקחת במקום להיות אח''כ חלשה כי העובר לקח הכל..