פורום הריון ולידה (עמוד 2342)

אין לי מושג עד היום מה זה היה...היו עוברים רק אחרי ישיבה ממושכת

אבל זכור לי בשבועות מתקדמים. לא בהתחלה

טוב בנתיים זה נרגע אני אעקוב ואשאל את הרופאה לגבי זה גם כן

עבר אחרי הלידה..
אומרים שזה ורידים אבל לא ראיתי

גם שם.. זה מזרימת דם

תכלס ניסיתי כמעט הכל ומבינה שצריך לחכות.
באיזה שבוע את?

בתכלס מדרגות כן עושות לי קצת צירים, אבל זה קשה לי נורא... לא בטוחה שהמחיר של להגיע גמורה ללידה שווה את זה.
הבנתי שיש נקודות לחיצה שאפשר ללחוץ עליהן לבד/ שבעלי ילחץ.
מישהי ניסתה? יודעת?

אממ.. הייתי מנסה אולי רפלקסולוגיה.. הייתי אצל מישהי אבל אולי אני צריכה 2 טיפולים כדי שיעזור.. יש מצב שהראשון עזר קצת..

הדבר היחיד שעזר זה רפקסולוגיה

ממש מפחדת להידבק.
לא התחסנתי בגלל ההריון, עכשיו אחכה כבר לאחרי הלידה..
מכירה כמה אנשים שמאושפזים במצב קשה בגלל הקורונה, לא בא לי גם אז לא רוצה לפגוש אנשים.

תשאילי מיד שרה או תקני
יש מלא תרגילים לזירוז והתברגות קלה של התינוק על הכדור שאפשר למצוא.
שמן קיק ממש מזרז.. יש עוד שיטות - דברי איתי בפרטי אם את צריכה.
בהצלחה לידה קלה בקרוב!!

לשאוב רבע שעה פעם בשעתיים
זה ממש ייצר צירים.

ב"ה אחרי מעט מאוד זמן נסענו לביח וילדתי!

איך עשית את זה??
אני ב39 ומרגישה על הקצה!!

ואתמול היה התאריך😶🥴

אצלי, אחרי 7 לידות-
התאריך הוא רק *להבין* שזה קרוב...
אף
פעם
לא
ילדתי
בתאריך!!!
תמיד מינימום 3 ימים אחרי, עד שבוע 41+6 הכי רחוק...
קחי נשימה,
מעכשיו מתישהו זה יגיע.....
בקלות!!💗💗💗

הסיוט פה זה בעצם כל מה שאני עובר עד שהלידה תגיע.. אם זה היה בלי הסיוט הזה אז התאריך בכלל לא היה שום דבר בשבילי, סתם איזה סימן לדרך.. אבל אני סובלת. כבר לא כיף לי, זה לא רק ההמתנה לחכות זה סיוט לי בפיזי ברמות על..

מקווה שבמוצש כבר תבשרי פה שאת אחרי

בכל מקרה נשמע שיש לך שם צדיק רציני.. משקיען בלימוד התורה 😘

אם כן גם אני ממש סובלת מסחרחורת בשעת עמידה, לי עוזר לשבת ןלשתות מיץ ענבים

ברמה שאני לא יכולה לעמוד יותר מכמה דקות

זה מה שעוזר לי בגדול

והיה תקין

ראש וגם מאוד צפוף להם כבר ובהחלט יכול ללחוץ למטה בישיבה
תנסי למצוא תנוחה שפחות לוחץ לך

@חצילוש נראה לי שכן הייתי הולכת לבדוק, בשבוע כזה כאב של לחץ ומציק לשבת קצת מוזר לי אישית. יותר מכירה שזה קורה בשליש אחרון+, חודש שמיני ומעלה.

עכשיו מזכיר לי את מה שהיה איתי שנה שעברה..
ממש זוכרת את עצמי נושכת שפתיים מהכאב של הגולגולת על העצבין הרגישים למטה.
וזה לא נחשב מוקדם, כי כמה שאת מרגישה אותו למטה זה עוד לא ההתברגות של לפני הלידה.
יש עוד לאן לרדת 🤣

איך הולכים???

אבל יותר נדיר.
מה שכן הם מסתובבים מצד לצד..

העובר התהפך לעכוז.. אבל אצלי הוא היה כל שבוע מתהפך וחוזר ולפני הלידה הוא עוד הספיק להתהפך חזרה לראש כבר כמעט הובלתי לקיסרי כי לא הסכמתי לעבור היפוך...
אבל זה אקרובט מיוחד היה השאר משבוע 30 ומשהו התברג ונשאר באותו מנח

למה לא הסכמת להיפוך? יש בזה סיכונים?

ניסה לעשות היפוך זה כאב לי אז אמרתי לו עזוב אני הולכת לקיסרי( הייתי עם צירים) זה היה הריון יקר אחרי 4 שנים אז פשוט פחדתי ..

למה זה קורה?

זה מלחיץץץ

אישית אני בתקופה שמרגישה שקשה לי מאוד לעמוד בדברים שלוקחת על עצמי...
אם נפתח שרשור שכל אחת לוקחת על עצמה פרק או 2 בכל פעם שהיא נכנסת לפורום - זה אמור לעבוד כך שכל הזמן השרשור יהיה למעלה עם עדכונים חדשים, אשמח להצטרף.

אני גם בצד של המחכות להריון

אז כלכך מבינה אותך

אני מוכנה גם להשתתף בספר התהילים

בהצלחה

 

אולי לשים פה קישור לספר תהילים האינטרנטי, ואז כל פעם שמישהו נכנסת היא אומרת את הפרק הנוכחי, בלי להתחייב על פרק מסויים, וכך אפשר ביחד לסיים את הספר.

מישהי יודעת לעשות זאת?

וטולי גם לנעוץ את השירשור🙃

אשמח גם להצטרף. בע"ה שנזכה כולנו בקרוב מאוד!!
ואז נעשה פה שרשור בשורות טובות

לכמה זמן תוכלי לקחת חופשת מחלה? כל עוד את לא מספרת..

מניחה שעוד חודש וקצת גם ככה ייראו ומן הסתם אספר. אבל קיוויתי לפחות להגיע לסוף שלישי בפרטיות, מה שנקרא

אז אני ממש תומכת בלספר. (אם את חוששת מאופציה של פיטורין, זה גם יכול לעזור לך. כי כדי לפטר נשים בהיריון צריך אישור של משרד העבודה והרווחה).

מצד שני, ממש מבינה את הצורך לשמור לעצמך ולא לספר.

בכל מקרה, אותי אישית זה די מפחיד להסתובב כל היופ ליד אנשים כשאני בהיריון, ואם הרופא אמר לחכות עם החיסון, הייתי מנסה עד כמה שאפשר להמנע מלהגיע לעבודה.

אני שבוע 12 ורק מתחילה להתרגל ולהאמין שזב קרה סוף סוף  ומרגישה שזה כ"כ עדין ופרטי. ובעיקר לא עפה על ההנהלה ולכן לא רוצה לשתף בשלב כ"כ מוקדם . לא חוששת מפיטורין, זה באמת יותר העניין האינטימי שבא לי שיישאר עוד קצת אצלי.

אבל אני קולטת שאני חייבת לדאוג לעצמי כי הדבקה במקום שלנו משתוללת והם לא סוגרים את המקום. 

כמובן רק לבוס. זה קצת לא הוגן לדעתי לתקוע אותם עם החלפת מקום כשאת יודעת שלא תגיעי.

אם את ממש לא מעוניינת, את יכולה להגיד שיש לך עניין רפואי עם המלצה לא לצאת מהבית כרגע או משהו כזה.

השאלה כמה את באמת שומרת חוץ ממקום העבודה
כי אם לא ממש ממש נשמרת אז זה לא הוגן.
עבודה חיונית לא סתם מוגדרת חיונית

אגב, זה שלא סיפרת לאחיות שלך לא רלוונטי לדעתי בכלל. שיתוף אחרים זה כדי לשמוח על ההריון,
לספר לבוס זה כדי להסדיר בצורה מכובדת את ההיעדרות.

אין פה עניין של החלפה, אחרת הייתי עוזבת ומשלמת את המחיר. כמובן שאעבוד אבל בפורמט שישמור עליי.

אני חושבת שההנהלה צריכה לעשות כך לכולם ,  אבל משום מה הם מתעקשים לעבוד למרות שכל כמה ימים מתגליפ עוד חולים.

 

אמרת שזה חצי שבוע בהגעה.
גם אם זה יום אחד בשבוע זה לא משנה,
אם את לוקחת מחלה ובאותו בוקר שולחת הודעה "הי, אני לא מרגישה טוב לא אגיע"
כשאת יודעת מראש של תגיעי לדעתי זה הוגן..

ולמה לעזוב? פשוט להודיע שעד יעבור זעם את לא יכולה להגיע מסיבות רפואיות והם ידעו להתארגן להחלפה לתקופה מסויימת.
פשוט לא באותו בוקר
או שלא הבנתי את הסיטואציה..

אבל תודה.

אני לא מתכוונת לעזוב, ואשמח לעבוד. רק שכרגע מאוד לא בטוח שם בשבילי.

ההתלבטות היא האם לחשוף שאני בהריון, או פשוט לא להגיע "כי לא מרגישה טוב". בעיקר כי זה מאוד אינטימי לי וחדש ולא כ"כ רוצה לשתף.

עם זאת, ברור לי שאם ידעו את הנסיבות יהיה קל להבין מדוע גם בחצי השני אני רוצה לעבוד מרחוק, לפחות עד שהגל הנוכחי יעבור.

זו בעיקר ההתלבטות. להיחשף עם זה או לא..

אבל אם זה להודיע על ההריון או להבריז כל בוקר שיש לימודים מקרוב אז לדעתי התשובה היא א.
כן גם כשההריון מאוד רגיש.
את לא פוצחת פה במסיבות אז משתפת במשהו אישי שהוא לצורך.

זאת דעתי וזה מה שעשיתי כשהייתי עם דימומים מטורפים בתחילת הריון.
הודעתי שאני בהריון ויש איתו בעיות אז זה נורא רגיש ואאלץ להיעדר תכופות ושיערכו לזה.
(בשבוע 5 כבר התחילו דימומים ושבוע לאחר מכן כבר הודעתי כי ראיתי שזה הולך להתמשך)

אבל בהחלט אבין גם אם מישהי לא רוצה לפרט את הסיבה הרפואית.
אבל לא לתת להם להיערך זה כבר רמה אחרת.

אז לא צריך להיות בלחץ. זה עדיין סטטיסטיקה נמוכה אבל תעשי את השיקולים שלך לגבי עבודה ועד כמה את מוכנה להקריב כדי להיזהר.

אבל - בעיני המחיר של "לספר" ממש לא צריך להיות שיקול...
הכי מבינה אותך! אני דחיתי את ההודעה אפילו למשפחה כמה שיכלתי בלי לפגוע. אבל כאן שיש לך סיבה טובה ברור לי שעדיף לספר. זה גם לא אומר שזה הופך להיות נחלת הכלל- תספרי רק למי שחיב ותבקשי מאוד שישמרו על פרטיותך.

בהצלחה!
בעז"ה בבריאות ובקלות

ובכלל זה מסתירה את ההריון בשלב זה ולא מגיעה לעבודה. לי גם לא היה משנה אם יפטרו אותי, את מתארת פה הריון יקר.

בגלל הגיל ועוד כמה פרמטרים.

 

מקווה שאצליח להלך בין הטיפות ובעיקר שהקורונה הזו תחלוף כבר

בדיקות ביתיות יהיו די בזבוז זמן במקרה הזה, ויכול מאוד חהיות שגם לא מדוייקות.
אצל פוליציסטיות, למשל, יתכן שיהיה זיהוי בבדיקה ביתית כי הגוף מנסה לבייץ, אבל לא מצליח.

לטפל בשורש הבעיה

מאז ומעולם היה לי בטווח ה30-40 יום ונכנסתי תמיד מהר ב"ה להריון..מאז שהוצאתי את ההתקן(4 חוד) המחזור נע בין 26-43 יום

זה הגוף שלך והוא מאותת לך...

אם בדרך כלל אני מקבלת  מחזור כל 30-37 ימים, זה נחשב ללא סדיר? או שזה טווח הנורמה?

אבל אם פעם ההפרש 30 ופעם 37 וזה נע וזז אז יש פה איזושהי אי סדירות... את נקלטת בלי בעיה?

בגדול הייתי מבררת אולי עם פרופיל הורמונלי ביום ה2 למחזור כדי להבין למה זה ככה.
בגדול מעל 35 ימים זה נחשב מעבר לטווח...

הייתי בטוחה שזה לגמרי בטווח...

ברוך ה נקלטת יחסית מהר (הריון ראשון אחרי 10 חודשים, ושיני אחרי שנה וחצי), האמת שאני עכשיו בהריון, אז זה פחות רלוונטי לעכשיו, אבל סתם עיניין אותי פתאום עד כמה זה נחשב סדיר...

לי הכי עזר לנסות להתרכז ולזהות את כאבי הביוץ

אצלי זה כאב חד ולא מידי חזק באחד מצדדי הבטן שנמשך בדרך כלל כמה שעות, אף פעם לא שמתי לב לכאב הזה , עד שממש השתדלתי חודש אחד להתרכז בזה והרגשתי.

 

ברגע שמתחיל הכאב הזה אני עושה בדיקת ביוץ - אצלי לדוגמא בזמן ביוץ הפס חזק אבל אף פעם לא מגיע לרמת חוזק כמו של פס הבקרה. את צריכה לנסות כמה חודשים ולראות מה חוזק הפס שמצביע אצלך על ביוץ... (בזמן הניסויים שלי לדעת את חוזק הפס הייתי יודעת שאני אחרי ביוץ רק בבדיקה של היום שאחרי שאז פתאום הפס נהיה חלש בהרבה מהיום הקודם)

 

 

בהצלחה!

הכי בטוח והכי פחות כאב ראש בשביל האישה (לדעתי ומנסיוני האישי)
חוץ מהעניין שצריך לקום בבוקר מוקדם כי רק אז המעקב פתוח

גם לבצע מעקב כזה?

בזבוז זמן שלהם.. וזה צריך להיות להיעשות יחסית יחד באותו זמן של בדיקת הדם

ואחרי המעקב צריך לעשות בדיקת דם (אני חושבת ביום ה21-23 למחזור) לוודא גם שאכן היה ביוץ.

אני לא שמעתי על מעקבים לפרופיל הורמונלי וכו'..
פשוט בדקתי עם בדיקות ביוץ.
בשני הריונות זה עזר, עכשיו (אני תחילת הריון שלישי) הקלטתי ב''ה לא יודעת מתי, כי הבדיקות יצאו כל הזמן שליליות..

והביתיות יצאו כל הזמן שליליות?

פשוט בפעם האחרונה לא הצלחנו לזהות ביוץ ולא הסתדרנו איתם (אולי הייתה חברה שונה).
אבל ב''ה נקלטנו גם ככה..

מיג אחרי שהיתה תוצאה חיובית הייתם ביחד או שחיכיתם יום?

בכל זאת, היה לפני שנתיים בערך..
היינו באותו ערב ואולי גם יום אחכ..

אנחנו מיד אחרי. התוצאה החיובית באמת אומרת שהביוץ יהיה מחר, אבל גם הסיכוי הכי טוב הוא להיות יחד דווקא לפני הביוץ, שהזרע כבר יחכה לביצית בפנים בזמן הביוץ...

(בעיקר, כלומר)

ושחלות פוליציסטיות זו דוגמא מצויינת.

המון המון נשים עם התסמונת משתמשות במעקב זקיקים, לא בדיקות ביתיות, כדי להכנס להיריון.

לפחות לפי מה שמתואר כאן

רק עכשיו משהו השתבש..

אני הייתי עם מחזור פחות סדיר משלך ובדיקות ביתיות עזרו לי,
נראה לי מי שהמחזור שלה סדיר ולפי הספר קצת מלחיצה פה את מי שלא, אז באתי להרגיע את כותבת שפעם המחזור שלך היה בין 30-40 ועכשיו בין 26-43.
אז א. זה לא נראה לי שינוי מאוד משמעותי
ב. לי היה הרבה פחות סדיר ממך, בין 30-60...
ג. נקלטתי להריון טבעי לגמרי
ד. עקבתי עם מקלוני ביוץ ובעיקר עקבתי אחרי ההפרשות, אם תרצי אני אפרט יותר. הצלחתי לזהות ביוץ תמיד, ותמיד המחזור הגיע בדיוק שבועיים אחרי הזיהוי, אז אולי ביזבזתי קצת יותר מקלות מנשים אחרות, זה לא היה סיוט ולא נורא בכלל. ( מסייגת, בפעם האחת לפני הביוץ שבו נקלטתי להריון, זיהיתי ביוץ עם מקלות וכנראה שלא היה ביוץ, אבל 6 פעמים לפני זה כן וגם אחרי זה כן פעם אחת ואז נקלטתי...)

לגבי הפרשות אני לא ממש מצליחה לזהות כי לפעמים ההפרשות הצמיגיות נמשכות לסירוגין מעל לשבוע ואז קשה לדעת..

ההפרשות פשוט עזרו לי לדעת מתי להתחיל לבדוק... בגלל שהפערים בין המחזורים שלי גדולים, לא רציתי להתחיל לבדוק ביום ה10 ואז לבדוק חודש ברצף במקרה שהביוץ ביום ה40... אז אצלך הם קצת יותר קצרים אבל בכל זאת... הייתי מתחילה לבדוק כל יום עם בדיקת ביוץ מהזמן שההפרשות קצת התגברו, וככה הייתי בודקת בערך שבוע, מזהה את הביוץ, ממשיכה עוד יום יומיים לוודא שהוא עבר וזהו. זה בעיקר העזרה של ההפרשות, לא הסתמכתי עליהן לקבוע מתי הביוץ, רק לדעת שהוא מתקרב.

יתכן שלפי ערכי בדיקת דם לביוץ הLH והאסטדריול יהיו מותאמים לערכי ביוץ ואילו הפרוגסטרון ישאר נמוך?!

?

בפועל חושבת שמגיע קודם..
מתי עשית? 9 בבוקר?
יש מצב שעד מחר בבוקר כבר יגיע..

השלילי החיובי

חשבתי שאולי בגלל שהן לא הכי איכותיות אז כבר לא אמין

ואעשה מחר על הבוקר.

האמת שאני בסדר עם כל תשובה שלא תהיה.
אבל רוצה לדעת כמובן🙂

כאילו שיש 2 אחרי יותר מ5 דקות?

כשהיה שלילי- לא היה אפילו צל של פס שקוף, וכשהיה פס אפילו חלש מאוד מאוד- היה חיובי לגמרי...

או ראית אחרי שעה מה קורה?
כי השארתי אותה ככה ואז חזרתי אחרי איזה שעה לזרוק אותה לפח וראיתי 2 קווים

אני אקנה ואעשה מחר!
עכשיו לא יודעת אם לקחת גלולה היום בערב🤔

אני בסופר פארם עכשיו

מקווה שהן אמינות כי הן יקרות!

שיהיה הכי אמין.

הבדיקות מעלי לא מראות פס מהר
הן ממש רגישות ומזהות בטא ממוקדם מאוד
אבללל
הפס מתחזק בהשרגה לאט לאט
אז כשיש בטא נמוכה זה לוקח זמן עד שרואים

מנסיון של כמה וכמה הריונות ועשרות בדיקות שעשיתי שלהם וזה תמיד ככה
כששלילי לחלוטין אין םס גם אחרי שבוע

מה שכן כמובן שפס מאוד חלש תמיד יכל להעיד על כימי

אני כבר ממש סקרנית 🙂
גם נזכרתי שהיה לי וירוס בחודש האחרון של שלשולים וכאבי בטן
יש מצב שזה הוריד את החוזק של הגלולה
מצד שני לא באמת היתה אוםציה להיריון. בכל זאת לא הרגשתי טוב.

מצויין שם במפורש מתי חלון הזמן שבו התוצאה תקפה.

לקחתי מחברה בדיקה אחת (שילמתי לה, לכן כתבתי קניתי)br />והאמצ שאני נזכרצ שלא ישבתי לידה 5 דקות לראות.
הסתכלתי דקה ראיתי שלילי הלכתי.
וכשחזרתי לזרוק אותה פתאום ראיתי 2.

אמרתי יאללה שלילי שלילי ביי
והלכתי להתעסק בדברים אחרים.
מחר הסקרנות תבוא על סיפוקה🙂

מחר בבוקר אעשה בע"ה

כבר חשבתי שאתאכזב אבל האמת שיש סיבה שאני לוקחת גלולות.
פיזית ונפשית.
אז בע"ה בזמן שלו🙂

אני בעד הסרת שיער בלייזר.
לא שמעתי על אפחת שנהייתה 'חלקה' ממש.. אבל זה מפחית את השיעור משמעותית.
מבחינה כלכלית. זה דבר באמת יקר. הייתי ממליצה לך לעשות תחילה את האזורים שהכי קשה לך להסיר בהם שיער/ את האזורים שהכי מפריע לך שהם שעירים
לגבי חיי נישואים... יש כאלה שזה מפריע להם ויש כאלה שלא. אני מכירה נשים נשואות שאפעם לא הורידו שערות. ומכירה כאלה שאחרי כמה שנות נישואים התחילו להוריד.

מה הכוונה בנשים נשואות שאף פעם לא הורידו? לאילו איזורים את מתכוונת? ומה עומד מאחורי הגישה של לא להוריד שיערות? פשוט כי לא מפריע?
תודה רבה

אני מתכוונת לנשים שלא הורידו שערות.
לא קריטי מאיפה.

למה לא להוריד שערות? יש כאלה שחוששות לעשות לייזר או שעווה כי זה כואב. וגילוח לפעמים גורם לפצעונים ולגרד, אז הן לא מסירות.
לא חושבת שיש הרבה שלא מסירות שיער מאידאילוגיה..

מבחינת השיקול הכלכלי לא יודעת, אולי תתחילי לחסוך לזה וברגע שיהיה לך תתחילי.

מבחינת הנישואין- מאוד הגיוני שבעלך לעתיד יעדיף בלי שיעור במקומות כמו רגליים ובית שחי. זה כבר נהיה מאוד מקובל ומרגיש לא נשי. כמובן שיש סיכוי שלא אבל הנורמה היא שכן.
מפשעה - זה כבר שונה, יש הרבה גברים שדווקא לא אוהבים מראה חלק כמו ילדה.

אבל- השיקול הראשון והאחרון שלך צריך להיות מה נעים ונח לך. הוא בעז"ה ילמד לאהוב אותך איך שתאהבי את עצמך

הערה חשובה- באמת במקומות כמו מפשעה ובית שחי מאוד מומלץ לייזר כי שיטות אחרות מעודדות פצעים (גם הגילוח בשביל הלייזר אבח בעז"ה תוך כמה טיפולים זה מסתדר)
ובהריונות וחצי שנה אחרי לידה יהיה לך אסור להוריד בלייזר. אז זה שיקול חשוב למה כאן לעשות עכשיו

שמעי, לא כל דבר בגוף שלי בן הזוג שלי אוהב, אבל הוא מסתדר.
גם לא כל דבר אני אוהבת בגוף שלו, אבל אותו כנל.

אישית יכולה לומר שבגלל שאני הולכת עפ מכנסיים אני מורידה שיער ברגליים או כשיש לי כוח או לפני שבתות שאני יודעת שאני הולכת ללבוש בהן שמלות. בעיקר כי אני מתעצלת ויש לי מספר במשקפיים, אז במהלך היום אני לא רואה את הרגליים ובמקלחת אני בלי משקפיים (כן נוטה באופן כללי להוריד יותר בקיץ, אפילו שלעבודה שאנימגיעה עם מכנסיים ארוכים)
כן, בן הזוג שלי יותר אוהב שהרגליים שלי חלקות. אבל הוא יודע היטב שזה הגוף שלי ולכן זה עניין של העדפות שלי.
כמו שאני הייתי שמחה אם היו כמה מקומות שהוא היה מדלל בהם שיער, אבל זה הגוף שלו ולכן אלו ההעדפות שלו.

(וזה שיער ברגליים ובבית השחי. למטה היתה תקופה שהורדתי, אבל זה גירד לי מאוד ואני לא אוהבת את המראה. כן גוזרת - עם מספריים, את השיער הארוך יותר, וזה משמעותי לי כי אחרת זה מכאיב לפעמים כי הוא נמשך, או במחזור, כי זה תורם להרגשת הנקיות שלי)

אני החלטתי מאוחר מדי שאני רוצה לפחות בבית שחי, ועכשיו אני בתוך רצף של הריונות והנקה אז אין סיכוי... (בית שחי זה המקום היחיד שממש אסור בהנקה, ובכללי הרבה פחות טוב להוריד בתוך חוסר האיזון ההורמונלי) אז ממליצה להחליט כמה שיותר מהר.

איך ילדים יודעים להמיס אותנו כשכועסים עליהם..

אצלי בן השנה וחצי כ-ל הזמן מושך בשיער לבת השלוש, היא ממש חסרת אונים, וזה משגע!
ניסיתי להסביר, להרחיק, להגיד, כלום, מושך לה בשיער ונקרע מצחוק תוך כדי שהיא צורחת...
אז יום אחד הראיתי לו ממש פנים זועפות ולא חייכתי בכלל 'אני לא מרשה למשוך לה בשיער! ' ונשארתי עם. פרצוף כועס לאיזה דקה ארוכה והוא מנסה להצחיק אותי 'אבא, אבא ..חיחיחי.... אבא אבא חיחיחי' (כן, אני אבא..כך הוא קורא לי) ומנסה להוציא צחוק מאולץ. כזה חמוד שכיסיתי את הפנים כדי לצחוק בשקט. שובבון קטן.

היא מוחאת לעצמה כפיים

לא לא לא תנצחו אותי... 🤪

בפועל, זה משתנה מאחת לאחת.

כדי לקבל מחזור (במהלך תקין) צריך שיהיה ביוץ. אז אם תופסות את הביוץ הראשון אחרי הפסקת המניעה אפשר להכנס להיריון גם בלי לקבל וסת.

והבנתי פעם שדווקא אצל פוליציסטיות זה מגביר את הסיכוי

אם גלולות משולבות או נובהרינג והפסקת לקראת סוף החפיסה את תקבלי קודם מחזור.
אם תפסיקי בהתחלה או באמצע או שהשתמשת באמצעי אחר יתכן שיהיה ביוץ קודם

נקלטה בלי מחזור.

וחיבוק ענק לכל מי שעברה התמודדות כזאת ❤️

תודה שכתבת
ושיהיה בשורות טובות לכולן

בטוחה שהיה לך לא פשוט להאיר את זה

המשפט :
בכל מקרה אני לא מתכננת להפיל.
מחריד אותי.

על זה מתפללים אל תביאני לידי ניסיון... ולא לידי ביזיון

אני לא מתכננת ?? מישהו מתכנן כאן משהו חוץ מריבונו של עולם ?
בכל מקרה ? אין מקרה בעולם הכל מה'...

שאף אחד לא יידע דברים קשים אבל יש מקרים שגם רבנים גדולים פסקו שמותר להפיל.

במיוחד כמי שעברה הפסקת הריון בגלל עובר שלא בר חיות..

לא מזיק לעשות בדיקות לא פולשניות.
תעשו.
תחסכו מכן סבל מיותר.

אני חשבתי שלא משנה מה אני לא אפיל.
אז חשבתי....

ובסופו של יום סיימתי את ההיריון בחודש נושק ל6 (וכן עם אישור הלכתי לצורך העניין) כי לא היה לה סיכוי לשרוד.
הלוואי שאף אחת לא תחווה צער וכאב כזה.

כמו שרשמת- להוסיף מתפללת.
אנחנן מתכננים ובונים מגדלים אבל בסופו של דבר שם למעלה הןא יושב ומשנה תוכניות
לנו? נותר רק להתפלל.

אני מנסה להחזיק מעמד, מותשת.
יש ימים טובים יותר ויש פחות.
אני עוד לא קרובה להיות בסדר, אבל עומדת על הרגליים ומתפקדת...
לצערי, הצער רק הולך ומתחזק עם תחושת ריקנות וכאב שעדיין לא מרפים ולו בקצת.
חוויתי עוד הרבה דברים מטלטלים בתקןפה האחרונה אבל מנסה להתמקד בטוב בחיי.
הלוואי ויגיע האור שלי במהרה.

תודה על התעניינות!! ❤️

את מהממת. בהצלחה בכל המישורים נשמה

את נשמעת אלופה עם התמודדות מדהימה

וכל הכבוד שאמרת את זה. זה לא רק תסמונת דאון, יש עוד הרבה הרבה מצבים שיכולים להעמיד בניסיון הזה, וזה לא שחור לבן, גם לא בהלכה. יש מחשבה תמימה כזו ש"אסור להפיל". זה לא נכון באופן גורף. יש כל מיני מקרים ומצבים, הלוואי שאף אחת לא תצטרך להתמודד איתם.

רק דמעות ותפילות

גם אני עברתי את החוויה הנוראית הזו
2 הפסקות הריון יזומות אחת אחרי השנייה במרחק של שנה
(וכן.. בפסק הילכתי)

כמו שכתבה כאן מישהי.. אף אחד לא מתכנן..
רק ההוא שלמעלה

כמה פעמים קרה לי שאחרי שאנשים עברו דברים שעברתי, פתאום אמרו לי 'וואי רק עכשו אני מבינה מה עברת'...

איך כתבת? הלוואי שכולם ישארו תמימים..

אמן שתעדכני אותנו בבושרות טובות ומשמחות

בס״ד

שהכל יהיה בטוב ובבריאות בע״ה!

תודה לקבה, ולכן על התפילות
מעריכה מאוד😘

איזה משמח לשמוע!! בע"ה המשך הריון בריא בידיים מלאות!! ❤❤

משמח כל כך שיהיה המשך קל תקין ומשעמם ובעזרת ה בידיים מלאות

תודה רבה לכולכן❤️❤️
שכל המברכות יבורכו בחזרה כפליים!!!

ולכן נשים מקפיצות את ההודעות שלהן, וזה בסדר.

לפעמים אין מה לענות.
לפעמים לוקח זמן. עברו שעתיים מאז שהעלת את ההודעה, לא כולן נמצאות כאן כל היום.
לאט לאט.

גם בגלל שזה אנונימי ולא הודעה של שאלה/ התייעצות אלא בעיקר עובדות פחות תופסת בנות כי לא יודעים עם מי להתרגש...
בהצלחה רבה רבה בעז"ה!! בשורות טובות.

זה לא אישי.

הוא אמר שעדיף לא לערבב שמחה בשמחה.
קודם חיסון ואחכ כניסה להריון.
את קיבלת כבר חיסון או שעדיין לא?

אמרתי לעתמי שהדבקות בהריון גרועה יותר
והמתח סביב הנושא

החלטתי להתחסן לפני ההיריון. אבל מה עם המנה השניה?
למנוע?

מכון פועה אמרו חד משמעית שלא..
לא מנסה לפתוח דיון. רק להבין למען ה'. מרגישה אבודה

זו ההמלצה כרגע...

זה למנוע חודש,1.

הרלוונטיים. לא להתחיל משהו שמשבש את הגוף. ומחכה חודש.

אבל אני לא ספרות מקצועית
אני רק יודעת לומר שצבחינתי לא נכון לתת לפחד לעצור דברים טבעיים שבידיים של ה'

איפה שיש סיבה ספציפית -נגיד רקע רפואי או משהו זה אחרת
אבל החיים ממשיכים גם עם הקורונה בעיני
ולא צריך גם לצאת מפרופורציות עדיין הרוביעברו את זה בקלות יחסית ובבריאות.
לא מזלזלת במקרים הקשים.
אבל גם לא חושבת שנכון לראות את הכל רק דרכם

ואגב אני את ההריון הנוכחי התחלתי בדיוק כנדבקתי בקורונה.
זה לא הוכחה לכלום כי אני רק בהתחלה של ההתחלה
אבל לא יודעת.. מרגישה שהעובר בידיים של ה' גם בתקופת הקורונה.

כי אם כן אז ברור שלמנוע.. לא שווה את כל הלחץ. אבל אם את רגועה אז אל..

שמי שקיבלה מנה 1 עדיף מלכתחילה למנוע 3 שבועות עד מנה 2
ואם נקלטה לא צריך לשקול הפלה