''משנכס אדר מרבין בשמחה'' קצת שרשור שמח לכבוד פוריםרויטל.

תכתבו משהו משמח לפורים,כמו סעודת פורים שיכורים תחפושות שהייתם קטנות וכ..

אני אתחיל עם שני סיפורים קצרים,

1 כשהייתי קטנה קנו לי תחפושת חדשה של מלכת אסתר,אנחנו התחפשנו יום לפני תענית אסתר,

כמובן לילה לפני כן קשה להירדם ורק מחכים לבוקר כי היו כמו פרפרים בבטן מהמתח וההתרגשות,

(ככה היה לי גם לפני טיול שנתי)כמובן שקמתי מוקדם יום כזה אף אחת לא מאחרת,אחרי שאמא הלבישה

אותי,היה לי שרביט ביד ומשלוח מנות לחברה ביד השנייה,סוף סןף אני יוצאת מהבית לבית ספר,בדרך

ילד מהשכונה חוטף לי את הכתר מהראש ובורח,אני המומה ובוכה ככה הגעתי לבית ספר ורק בוכה,

כמובן שלא נהניתי מכל המסיבה,חזרתי הביתה בוכה מספרת לאמא מה קרה,לאט לאט נרגעתי,ביום

פורים האבא של הילד הגנב בא עם הגנב להביא משלוח מנות והתנצל על מה שקרה והביא לי חמש 

כתרים מתנה(כנראה אבא שלי דיבר עם אבא שלו)אבא שלי צחק ואמר חבל שלא חטף את השרביט

היית מרוויחה חמישה שרביטים,היום הילד שגנב לי היום הוא רב, הוא גם ראש כולל בצפת.

 

2 ביום פורים כשהיינו קטנות היינו מבקשים מהאנשים דמי פורים,פעם בפורים משהו הביא לי שלושים

עשרות אגורות שזה שלושה שקלים כל כך שמחתי תמיד היו נותנים 10 אגרות או חצי שקל עד שקל

לא יותר,אני מתלהבת ושמחה,אבל ילד מהשכונה חטף לי את זה,נכנסתי הביתה נסערת ובוכה,אבא

אבא שלי ראה שכך הביא עשרה שקלים אמא הוסיפה עוד עשרה,הרגשתי את עצמי הכי עשירה בעולם,

הילד שגנב לי את זה עד היום אני לא יודעת מה איתו אם חי צמח או דומם,   עכשיו תורכם לכתוב.

 

 

חחחחחחמצפה לעתיד טוב

חי צומח או דומםבוכה/צוחקבוכה/צוחק

כיף לקרוא אותך רויטלוש

תודה יקרה תכתבי גם את משהו משמחרויטל.


מנסה להזכרמצפה לעתיד טוב

פורים זה לא החג שלי...

תמיד לא סבלתי אותו.

בעלי מזועזע ממני, אולי הוא יצליח לשנות את הסטיגמה...

למה יקרה זה שעת רצון גדול בשמייםרויטל.

כל הפושט יד נותנים לו, תבקשי המון ביום הזה מהשם את תראי המון ישועות.

אני באמת מנצלת את היום הזה לזה ב"המצפה לעתיד טוב

אבל זה כבר לא כ"כ זכרונות של לשתף.

לא יודעת פשוט הבלאגן שיש ביום הזה מבלבל אותי, מסודרת שכמותיחיוך גדול

חיבוק! גם לי זה לא הכי כייףאנונימית בהו"ל


פורים הוא גם לא החג שלי...שומשומונית

לא יודעת למה, אבל אני לא אוהבת אותו....

 

שמחה ממש שלבינתיים הילדים אוהבים ומתרגשים, ושאני לא מעבירה להם את חוסר האהבה בגנים..

כיף שיש שותפות לפשעמצפה לעתיד טוב

קורץ

רויטל את הורסת מצחוק...מצטרפת למועדון
נשמע שילדים אהבו לחטוף לך דברים...
עכשיו תורך תספרי משהורויטל.


יש לי הרבה חויות מפוריםמצטרפת למועדון
בתור ילדה תמיד היתי מתחפשת לתחפושות עם משמעות תוכנית (כבדות כאלה). היתי משוגעת על כל מיני משחקי מילים שמיצגים תחפושת: מר גמיש(אחת מתחפשת למיסטר מכובד עם תיק ועניבה והשניה לקפיץ קפוץ גמיש, שתיהן משחקות עם מרגמיש ודופקות איזה נאום על הצורך להתגמש).
שנה אחת ממש הרחקתי לכת. כל הכתה התחפשה לחתונה וכל אחת לקחה תפקיד. אני ועוד חברה הינו הנשמות מעולם האמת של הסבא וסבתא של החתן או הכלה שבאות לברך בחופה🤣🤣
הנשמות?! חחח אחותי זה טווווב😅ליהי12
כןמצטרפת למועדון
שמנו על עצמנו איזה אלבד לבן והכנו ריקוד עם מסר מעולם האמת
חחחחחחח הנשמות😂😂😂פשיטא
חזקקק ישר כוחרויטל.


ענקקקק איך התחפשתן לנשמות???אורוש3
כל הכבוד רויטל על הרעיון.. מוסיפה סיפור..באר מרים
שנה אחת התחפשתי ביחד עם חברה לאשכול ענבים (כמו של המרגלים..) -
אחת התלבשה בירוק ואחת בסגול, ועטפנו את עצמנו בהמון בלונים ירוקים/סגולים ובינינו החזקנו מוט של מטאטא עם עלה מסולסל מבריסטול.
🍇🍇

יצאה יופי של תחפושת, רק דבר אחד לא לקחנו בחשבון...


ילדים ממש אוהבים בלונים, וגם נהנים לפוצץ אותם..
🎈🎈🎈

הגענו ביחד ככה לקריאת המגילה וכל הילדים רדפו אחרינו למשוך בלונים או לפוצץ לנו..

עד סוף קריאת המגילה לא נותר בלון שלם אצלנו..
חח יפה מאוד ממש צחקתי.רויטל.


חח, לא יכולתן לבחור תחפושת פחות מסורבלתתוהה לי
אויש חחח מבאסאורוש3
ואיי דמיינתי את זה..אם_שמחה_הללויה
וממש צחקתי!!
ורויטלוש ישר כח על השרשור!
משהו מצחיק?חגהבגה
אמת, שאין לי....
מאז ומעולם לא אהבתי את פורים (עגבניות- עכשיו)
מההה חגה שלנו לא שמחה בפורים????רויטל.


ראיץ מה זה???חגהבגה
ה' ימחל לי
אז השנה לא מאוחר מחר בעזרת השם קצת מוזיקה חסידית..רויטל.

ותרקדי עם בעלך והילדים, וכששמחים באדר כל השנה שמחים.

נשמה שאת אין עלייך!חגהבגה
אויש מסכנה עם כל החטיפותאורוש3
וואו פורים שהייתי קטנה היה ככהמחכה להריון

ערב לפני אמא שלי מכינה לנו את התחפושות חלקם מגמ"ח חלקם היא תפרה..איזו התרגשות

כל השולחן בסלון מלא במשלוחי מנות מפוצצים ומושקעים

(אני מקנאה בילדה שיצא לה מישלוח שלי כי הוא שיא המפנק )

קמה בבוקר מוקדם מאוד

מכינה את התחפושת מתלבשת ונהנת מאיך שאני נראת (בדרך כלל נסיכה.ברבי.מלכת החמניותחושף שיניים )

אמא שלי מאפרת אותנו לבנות צלליות ואודם לבנים שפמים יפים צוחקאנחנו יוצאים לחצר ומצתלמים כולנו יחד אני ו4 אחים שלי )

אנחנו מאושרים הולכים לבית הספר

יום אחר כך סעודת פורים אני דופקת לסבים ולסבתות בדלתות אנחנו מביאים להם משלוחי מנות ואנחנו מקבלים דמי פורים

הייינו מפוצצים בכסף מכל הדמי פורים זו היתה חוויה

אוחח איזה כייף של ילדות!! מתגעגעת

יפה אז היית עשירה פעם.רויטל.


כן שהייתי קטנהמחכה להריון

קורץ

עשירה משמחה

 

 

כשהייתי בכיתה ז'אורוש3
חשבתי שאני עדיין ביסודי וביום שהיה שוק פורים הגעתי מחופשת להפליא ומסורבלת כדי לגלות שאני היחידה. ושבכלל מתחפשים במסיבה בערב החג עצמו. פדיחה.
חזקקק ישר כוחרויטל.


איזה מבעס....דוקא אצלינו באולפנא כן התחפשויעל מהדרום
גנבים צדיקים יש אצלכםאמאשוני
אני זוכרת פורים שמח אצל סבתא שלי עם מאכלים עדתיים טעימים
ברקוקש חלבי בבוקר (סוג של קוסקוס עבה עם חלב חם ממותק)
ולצהריים עין המן שזה לחמניה עם ביצה קשה בפנים
(מלפפים את הבצק סביב הביצה ואופים ככה בתנור)

לצערי לא תפס בדורות הבאים
תודה יקרה אין כמו סבא וסבתא היקרים.רויטל.


דוקא אצלינו כן. לא יעבור לבעלי בוקר פורים בלי ברקוקשתודה לך ה' 🙏
מה זה ברקוקש?רויטל.


אני לא מהפורום הזה אבל יש לי סיפורחושבת בקופסא

אנחנו תמיד עושים את סעודת פורים בעל האש בחצר של חבר של ההורים שלי, וכל מיני אנשים מהבית כנסת באים, יושבים טיפה, והולכים.

אז כשהייתי בכיתה ה' או ו' החב"דניק של הבית כנסת נכנס ככה לקצת, והוא היה די שיכור, ואין לי מושג איך בדיוק, אבל התחלתי להתווכח איתו על המשיח ובית המקדש שלא ייפול סתם ככה מהשמיים. הוא ממש לקח את הדיון ברצינות (לפי הרגשתי בת ה12) וחשתי את עצמי ממש חכמה ומוערכת.

ישר כוחרויטל.


😂😂😂 מה קורה בשכונה הזו??? 😂😂😂באת אליי פתאום
חי צומח דומם 🤣
עכשיו תורך לספררויטל.


חחח שרשור מקסים אזכר גם אני במשהו ואכתןבanonimit48
העיקר שאת בריאה ושמחה זה שווה את הכל יקרה שלנו.רויטל.


❤️❤️❤️❤️ תודה אהובה את מרגשת אותי תבורכי ושיהיהanonimit48
חודש טוב ושמח!!
ישר כוח תודהרויטל.


אני אשכרהמשמעת עצמית
התחפשתי בתחפושות של בנים
בגיל בצפר.
לא ברור למה אמא שלי זרמה🙈
שנתיים למרדכי היהודי כולל זקן
ושנה אחת לילד חסיד עם פאות מסולסלות
בזמן שכל החברות שלי היו מלכות ונסיכות וכלות.
רחמנא לשיזבן
אמא, אני אמורה לנתק איתך מגע🙄


🤣
אני בגיל 4כן אני

התעקשתי שאני רוצה להתחפש לבן.

אמא שלי לא כל כך התלהבה, אבל זה מה שהיה בסוף.

 

 

ונזכרתי באיזה סיפור-

כשהייתי בכיתה א', אמא שלי הכינה לי תחפושת ושמה את כל האביזרים בשקית.

אבא שלי הלך לזרוק זבל, ובטעות זרק את השקית.

אז אמא שלי נאלצה להכין מחדש/ להשיג דברים ברגע האחרון.

ואני זוכרת שהיה לי איזה כתר שנזרק, ואמא שלי הכינה חדש.

והוא לא מצא חן בעיני כי הוא לא היה סימטרי...

יפה אין כמו בעולםרויטל.


אוי הבת שלי גם מתעקשת על תחפושות של בנים...חרות
מה עושים עם זה??
😏
את קובעת לא זה לא.רויטל.


זורמים תוהה לי
^^^^ הם אמורים להנות מהתחפושתיעל מהדרום
למה למשל הוא רוצה להתחפש?יעל מהדרום
אסטרונאוטית..חרות
לא היה את התחפושת הזו לבת בחנות למזלי...
אם זה רק זה מה הבעיה?אמאשוני
אני גם לא סבלתי להתחפש לנסיכות
העדפתי רופא, אסטרונאוט, שחקן כדורסל..
אם הפכנו את כל זה לתחפושת בת
רופאה, אסטורנאוטית, כדורסלנית...
ולמדתי בבית ספר תורני, אבל כל אחת והאופי שלה...
אם זה משהו לא חינוכי כמו גיבור על עם מיליון חרבות מבינה למה לא, אבל אסרונאוטית זה משהו ממש ניטרלי לדעתי
כן, זה בסדר, רק קשה למצוא...חרות
התלוננתי חצי בצחוק...
תודה על העצות, מעודד לדעת שזה נורמלי...
דוקא אחלה....לא גברי במיוחדיעל מהדרום
לק"י

אני בטח הייתי מלבישה את האוברול עם חצאית מעל
אמא היקרה שלך לא התכוונהרויטל.


ברור😂משמעת עצמיתאחרונה
אין כמו אמאשלי בעולםםםם
הזכרת לי שהבן שלי בגיל 3 במעון רצה להתחפש לפרפריעל מהדרום
לק"י

אז הכנו תחפושת בבית של פרפר צבעוני.
ואחת החברות במעון אמרה לו שפרפר זה בת.. אז המטפלת אמרה- שפרפר זה בן ופרפרית זו בת.

מי החליט שפרפר זה תחפושת לבנות?...
חזקקקרויטל.


וואי אני גם.. התחפשתי בכיתה ב לאהרון הכהןהשקט הזה
חחח אני בכיתה ד התחפשתי לרועה צאן😅סמיילי12
אבל שנה לפני לנסיכת מצרים.
אמא שלי ביקשה ממישהי שראתה ברחוב מהעדה האתיופית וביקשה ממני שתעשה לי צמות. שלמות! הסתובבתי איתן כמה ימים מרוגשת
חחחחח הצחקת אותי! כותבת גםהשלך על ה' יהבך
קנינו שתייה מראש כי אירחנו את המשפחה,
יום לפני המשתה (ערב קריאת המגילה) אני מגיעה הביתה לאחר קריאת המגילה של הערב וקפה אצל חברה,
ומוצאת את חברים של בעלי (השיכורים) הופכים לי את הבית לנסות לחפש את השתייה שבעלי הנחה אותי להחביא מראש
חחח חזקרויטל.


מה קורה עם הילדים בשכונה שלך 😂😂😂ציפיה:)
זה עבד רויטל, צחקתי מממש!! 😍
חודש שמח
אמן גם לךרויטל.


אז אני באיזשהו שלב די מוקדם בחיי מיציתי את הקטע של להתחפשהשקט הזה
ובכיתה ה יום לפני עוד לא ידעתי למה להתחפש..
הייתה לנו בבית פאה כזאת אדומה עם קרן.. משהו מוזר כזה..
אז לקחתי אותה, שמתי כתר, לבשתי איזו שמלה ואמרתי שאני ושתי..
כל בית הספר שאלו אותי למה התחפשתי כי זה היה ממש הזוי

ושנה אח"כ כל הכיתה התחפשה כתחפושת כיתתית לדמויות מדיסני, אז אני לקחתי קרטון, הדבקתי עליו תמונות של הסיפורים ואמרתי שאני הספר של האגדות.
וזהו מאז לא התחפשתי בפורים כל כך😅

ואפשר גם תחפושת של אמא שלי שאהבתי??
שנה אחת אמא שלי הייתה בהריון מתקדם בפורים ובאותה שנה הייתה שנה מעוברת אז היא שמה על הבטן שחה לוח שנה ואמרה שהיא שנה מעוברת..
אני מחכה לשחזר את התחפושת הזאת בעצמי
ישר כוח על הכלרויטל.


בדרך כלל השובבים האלו צומחים למשהו טובאם ל2

את האנרגיות החיוביות האלו הם מפנים למקום טוב וגבוה!

נכון מאודרויטל.


באיזה שבוע סיפרתם על ההריון?אנונימית בהו"ל

מלתבטת כזה מה לעשות..

תלוי למיאיזמרגד1

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

עונהמולהבולה

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

תחילת רביעישיפור
חח וואיואני שר

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה


לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

זהו הייתי כבר בסקירהאנונימית בהו"ל

ואני תוהה מתי לספר


נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

למעסיק צריך עד שבוע 20ואני שראחרונה

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך


החלטות טובות!

שבוע 16 השבוע פרסמתי לכולםהרמה
גם רואים עלי למרות כל המאמץ שלי להסתיר..
תלוימתיכון ועד מעון

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ריפלוקס סמוי והנקהאן#שרלי

שלום לכולן, אשמח לכמה שאלות

1. תינוקת בת חודש וחצי כנראה עם ריפלוקס סמוי, נותנים תרופה עדיין ללא השפעה מספקת. רציתי לשאול איך מניקים תינוק ככה? היא אוכלת בחוסר נוחות גדול, מתחברת ומתנתקת גם עם הבקבוק, לוקחת שלוק וצורחת.. יוצא שפשוט אני כמעט לא מניקה כי לא פיצחתי את השיטה.. קשה לי לדחוף לה את השד כל פעם לשלוק ושהמאבק הזה קורה בגוף שלי.  ומאוד הייתי רוצה לעבור משאיבות להנקה. (היא יודעת לינוק בסדר, אני נותנת לה עדיין לפעמים לכמה דקות כשהיא רגועה). אשמח מאד לטיפים או אפילו הזדהות, להרגיש נורמלית. נראה לי כאילו כולן סביבי מניקות בסבבה ורק אני מסתבכת..

2. איחור בנטילת סרזט - של שלוש וחצי שעות. לקחתי מיד כשנזכרתי.  את הגלולה הבאה צריך לקחת בשעה הרגילה או בשעה החדשה שנזכרתי?

3. כמה משמעותי שאיבות (או הנקות) בדיוק בזמן כדי למנוע דימומים עם הגלולות?

תודה רבה לכן!!

עונההשם שלי

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.


2. תמשיכי בשעה הרגילה.


3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.


לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

אני רק אזדהה בקשר לקושי בהנקה...מתואמת

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.


בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

תודה רבה על הנירמולאן#שרלי

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

כרגע תשכיבי אותה לישון (וקודם כדי שתעשה גרפס)מתואמת

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

תודה רבהאן#שרלי
ההמלצה היא להניק בתנוחות זקופותאנונימית בהו"ל
נגיד התנוחה הפיזיולוגית

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

האמת שהייתי בייעוץ עם מישהי ממש נחשבת וטובהאן#שרלי

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

קיבלת הנחיה מהרופא שרשם את התרופהקופצת רגעאחרונה

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

הרגשה אחרי הפלהכמהה ליותר

מאוד התלבטתי אם לשאול ואיך לשאול, אבל ממש בוער בי.

אני רואה פה בפורום, וגם מסביבי, שהפלה היא אירוע מאוד קשה לאישה, שזה דבר שממש מרסק נפשית, שנשים בוכות אחר כך הרבה, במשך תקופה לא מפסיקות לחשוב על האובדן, ושזה ממש קשה להם.

כמו ששיתפתי, ביום ראשון האחרון גילינו שאין דופק, וביום חמישי החרון עברתי גרידה. שבוע 13+3.

כמובן שהיה לי ממש הלם וקשה כהודיעו שאין דופק, אבל לא פרציתי בבכי או משהו כזה , וגם בהמשך חוותי את זה בצורה די קלילה.
וזה לא שלא חיכיתי להריון, חיכיתי מאוד, התרגשתי מאוד, כשראיתי דופק פעם ראשונה, ממש בכיתי. דיברתי אל העובר, תיכננתי כבר שמות אם זה יהיה בן ואם זה יהיה בת, קניתי עגלה חדשה, הייתי ממש בהתרגשות סביב זה.
אבל מרגע שנודע לי שאין דופק, לא נשברתי ולא התרסקתי בשום צורה. בכיתי טיפה, אבל בעיקר הרגשתי אדישות, הרגשתי סוג של תחושה של "הייתי בטוחה שזה יקרה לי, לא באמת מגיע לי עוד תינוק".
אני מרגישה מצויין מבחינה נפשית, אני מרגישה שמחה, אני מאושרת שזכיתי שיש לי כבר שני ילדים. אני ממש מרגישה ומשדרת אושר.

אני לא מבינה אם משהו דפוק בי שאני לא מקבלת את זה כל כך קשה.
אני מרגישה שהמשפחה והחברות שלי, מקבלות את הידיעה הזאת על זה שאני כבר לא בהריון, בצורה הרבה יותר קשה ממני.
כשהודענו לחמי וחמותי, חמי ממש בכה, בדמעות. כאב לי הלב הלב בשבילו, לא הבנתי איך הוא מקבלת את זה יותר קשה ממני.

בעלי לא אומר לי כלום, אבל מתחת לפני השטח, אני מרגישה כאילו הוא מצפה ממני להגיב אחרת ממה שאני מגיבה.
הוא לא מבין למה אני כל כך שמחה, למה כל מי ששואל אותי איך אני מרגישה, אני אומרת לו שהכל בסדר, שאני מרגישה מעולה.

היום החלטתי לחזור לעבוד, אני בסך הכל עובדת מהבית בעבודה מחשבית, לקחתי חופש כבר מיום שני האחרון, והרגשתי שזה די והותר, במיוחד שאני מרגישה מצוין, פיזית ונפשית, 
ובעלי די הזדעזע מההחלטה, הוא לא מבין למה אני לא מנצלת את זה שאמרו לי בבית חולים לקחת 3 ימי חופשת מחלה, בהוא ממש משדר לי כאילו אני אוצה לרצות את כולם ואת העבודה על חשבון עצמי, אבל אני ממש לא מרגישה שזה על חשבוני, כי אני באמת מרגישה מצויין.

תודה למי שקראה עד עכשיו, כתבתי ממש הרבה, ומבולגן, ונראה לי שחזרתי על עצמי עשרות פעמים, ואני גם לא ממש יודעת מה אני רוצה ממכם 🤷‍♀️
אולי סתם לשמוע מה אתם חושבות. השיחה עם בעלי הבוקר ממש עירערה אותי, ואני תוהה אם משהו בי באמת לא נורמלי שאני רוצה לחזור לעבוד יומיים אחרי גרידה.

אניoo

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה


אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

את נורמלית לגמרידיאן ד.

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

 

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

 

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

את מדהימהרוני 1234

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

אני עברתי הפלהעדינה אבל בשטח
אחרי ציפייה מאוד גדולה טארוכה, ואכן נשברתי מזה ממש. אני מניחה שאם הייתי עוברת הפלה בתקופת פוריות רגילה וללא המתנה, כנראה הייתי עוברת את זה יותר בקלות. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת ומבנה הנפש שלה, כל אחת והמצב הרגישי שהיא נמצאת בו לאותה נקודת זמן, אף אחד לא יכול להגיד לאף אחת איך להרגיש בשום מצב. רגש זה רגש. אולי את אופטימית מטבעך, אותי מלאת אמונה, ואולי חזקה, אותי את אחת שנאחזת בדברים הטובים, הכל יכול להיות. ואם את מרגישה טוב, למה להישאר בבית. כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי, תרגישי טוב בגוף ובנפש, בשורות טובות תמיד ♥️
נשמע לי ממש תקיןמתיכון ועד מעון

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

גם אני לא הרגשתי אבל כשעברתי הפלהמתואמתאחרונה

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:
יודעת להגיד?
זה קצת גבוליהשם שלי

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.


עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

תודה!ליני(:
זה עדיין מאד מוקדםרוני 1234
אצלי בדכ הבחילות רק מתחילות בשבוע 7-8 אחרי שכבר רואים דופק.
תודה!ליני(:אחרונה
תמיד מתחיל אצלי מוקדם... אבל מבינה שזה לא בהכרח אינדיקציה... אז נחכה בסבלנות.
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

תודה, האמת שהסתכלתיבכינוי אחר
ולא מצאתי לגיל שלה, אם יש לך אפשרות לצלם מסך אשמח. תודה 
את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרום

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

תודה לכולן על כל הרעיונות!בכינוי אחר
זה ממש משתנה מילד לילדרק טוב=)אחרונה

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

יוצאות עם הילדים לנופש?מולהבולה

בעלי ממש לא אוהב את זה....אומר שזה קשוח.אנחנו עם קטנים

ולפני שנתיים יצאנו והילדים היו בחוויה מה זה טובה !!!!!

אשמח לשמוע מכם לאן אתן יוצאות אם כן

לא בתי מלון כי זה סופר יקר

בעבר יצאנו לקמפינגרוני 1234

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

אנחנו פחות, יותר טיולים של יוםשיפור
זה הרבה עבודה, הרבה כסף, הילדים לא תמיד ישנים טוב מחוץ לבית, יותר נוח לי לחזור בסוף יום מעייף איתם למקום המוכר והידוע.
וואי זה סגנון אישיואני שר

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅


אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...


עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.


מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.


וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.


אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

אצלנו היו שנים שכן והיו שנים שלאמתואמתאחרונה

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקק
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
חיפוש בגוגל מצא לי כמה אתרים שמוכרים את זה🤦‍♀️יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

הזוי להשתמש בזה בתור בדיחה.

😱😱🫂🫂🫂רקאני
וואווו. הלם.באתי מפעם

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת! 

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.

אולי יעניין אותך