פורום הריון ולידה (עמוד 2386)

אם את מצליחה תעשי בבוקר.
הפסק לא חייב להיות סמוך לשקיעה.
ואם שכחת לעשות בצהרים אפשר להסתמך על הבדיקה של הבוקר

שהעדיפות היא סמוך לשקיעה
ויש מקרים שחייב מעיקר הדין סמוך לשקיעה
אבל זה טיפ ממש טוב ומעולה
לרוב המקרים בדיעבד יכול להועיל להסתמך על ההפסק בבוקר
אני גם עושה ככה כשמפחדת לשכוח, ואז משתדלת לחזור לפני השקיעה

כי זה לא לכתחילה.
אבל בהחלט יכול להועיל אם שוכחים כדי לא להפסיד יום בגלל זה

ואחר כך כבר לא שוכחים כל-כך מהר....

חיבוק!

כמה ירדה בהתחלה.
בעקרון עד גיל שבועיים מקסימום אמורה לחזור למשקל לידה, ולאחר מכן עליה של מינימום 150 ג' לשבוע (אפשר להיות סלחניים עד 135 בערך בתנאי שהפרשת שתן וצואה תקינה, אכילה טובה ותדירה ותינוקת רגועה, עירנית ומפותחת כפי גילה)

אבל!!!!

לא לקחת את זה כתורה מסיני

יש הרבה ילדים רזים/שמנים וזה מה שיוצר את האחוזונים

 

רק אם היא ממש רחוקה מהאחוזון (הנמוך/הגבוה) זה צריך להלחיץ

 

בגיל כזה רואים שיש יציאות כמו שצריך

ויש עליה במשקל (אפילו אם לא גדולה כ"כ)

מה שאומר שבין 4.7 קילו ל5.5 קילו.
מתחת לעליה של 1.2 קילו צריך לבדוק אם ההנקה מתנהלת טוב

אם קרה גם לי משהו דומה?
הבן שלי התנדנד על סוס נדנדה. הוא כל כך התלהב, היה כל כך חמוד ושר לעצמו "רוץ בן סוסי".

אז צילמתי, והוא מרוב התלהבות התהפך עם הסוס. כמובן הכל מתועד והכל

מה המסקנה? אממ לא יודעת. סתם, שזה קורה

זה בסדר שאת אמא מתלהבת ומתרגשת!
כחלק מהלמידה הן גם נופלים.

ככה תדעי לפעם הבאה שהוא צריך עוד קצת את התמיכה שלך.

וכל עוד הוא בסדר, הכל טוב. ככה הם לומדים וגם אנחנו

תודה רבה❤️

עושה לי ממש רע לראות אותו מתגלגל ככה אוף

למה לשמור את זה למזכרת, סתם יביא כאב לב כל פעם
זה קורה וזה לא נורא, חיבוק לשניכם על החוויה הלא נעימה. הוא בטח כבר שכח, מקסימום תביאי לו מחר עוד מלא נשיקות וחיבוקים כפיצוי.
אנחנו לוקחים את זה הרבה יותר קשה מהם...

גם לנו יש סרטון דומה של אחד הילדים:
הוא ישב על המשענת של הספה וצעק בצורה מצחיקה, אז החלטתי לצלם אותו כי זה היה חמוד. אבל רגע אחרי שהתחלתי לצלם - הוא צעק חזק מדי עד שזה גרם לו להתנדנד על מקומו וליפול לאחור...
והכול היה מתועד...
האמת - אחרי שהרגענו אותו ווידאנו שלא קרה לו כלום, דווקא נהנינו מהסרטון הזה... שלחתי אותו למשפחה, וקראתי לו "הצעקה האחרונה"
ועד היום זה סרטון נזכר במשפחה, ואפילו אותו קטן שנפל אז אוהב מאןד להסתכל בסרטון הזה
מקווה שאחרי שתירגעי תוכלי קצת להסתכל בהומור על כל הסיטואציה... (והי! בגיל תשעה חודשים להצליח להתגלש! אלוף ממש!!)

התלהבת. וזה בסדר גמור.

ממש לא הופך אותך לאמא נוראית ! !

 

תמחקי. שלא יכאיב לך .

 

 

בגיל הזה נופלים המון וככה לומדים מה גבולות הגוף והמרחב. לא נורא

מסכימה שלמדת פה שיעור שהוא עדיין לא כשיר לשבת שם לבד אבל בקרוב הוא יוכל.

את אמא נורמלית ודואגת. עשית משהו סביר, לקחת איזה סיכון שכולנו לוקחות לפעמים והפעם לא הצליח תרגיעי את עצמך, את בסדר

הפס צריך להיות בצבע של פס הבקרה.
תעשי במשך ימים עוקבים, אם הפס מתחזק, את מתקרבת לביוץ.
ברגע שהצבעים מתחילים להשתוות, את ממש קרובה.
ברגע שהפס זהה לחלוטין, במהלך 24-48 שעות יתרחש הביוץ.
שמרי את הסטיקים, תכתבי תאריכים, זה יקל עלייך
וחכי לייבוש מלא..
בהצלחה!

ואם מחר אני אעשה את הבדיקה בסביבות 5-6 בערב זה קריטי??
לא אהיה בבית כל היום ולא יודעת אם יהיה לי אפשרות לעשות מחוץ לבית

אני לא ממש מבינה בזה, אבל יש מצב שזה כבר לא טחורים אלא פצע שנפתח כל פעם מחדש (שכחתי איך קוראים לזה)
עם על אי הנעימות שבדבר, הייתי הולכת להיבדק כדי לדעת מה זה באמת ואיך לטפל

אומרים שמאוד עוזר לשנות תנוחה בשירותים להניח את הרגליים על שרפרף.
אם מאוד שורף לך בדקת שזה רק טחורים ולא גם פיסורה ?
שתהיה רפואה שלימה בעז"ה

כן, אני משתמשת במגבונים ומשחה לטחורים, קצת עוזר ומרגיע ב"ה.
מנסה כל פעם מחדש המון תנוחות שונות ויש הקלה מסויימת..
צריכה לבדוק על פיסורה באמת.. רופא משפחה יכול לאבחן את זה?
אמון תודה!

זה סבל נוראי.. חבל ממש. לי היה אחרי הלידה האחרונה. כואב ממש ממש. לא נעים בכלל. נעלם תוך יומיים עם נרות וממשיכים עוד כמה ימים כדי שיעלם
לכי לרופא. זה נעלם בשניות..

בעז"ה מקווה שאני במצב שזה באמת יוכל להעלם מהר..

תכתבי לי בפרטי אם את רוצה ואגיד לך היכן

והטיפול בה שונה.
כשאי ללכת לפרוקטולוג.
ובמקביל לחזק את שרירי רצפת האגן.

חברה אמרה לי שיש מבצע עליהם דרך הסתדרות המורים

נותנים (אם אין בעיה מסוימת) פעם בשנה בי 12, כי טוענים שלבי 12 לוקח שנה לרדת ולכן אין צורך לעשות..

אז את אומרת שאפשר להתעקש איתה על הברזל בעקרון...?

לגבי הבי 12 האמת לא יודעת מה קורה איתו בהריון , מה שרשמתי זה במצב לא בהריון

ולכן אם לא עבר מספר גדול של חודשים הם לא מוצאים עד בדיקה כי המחשב לא נותן,

מצד שני יש רופאים שכן נותנים גם אחרי מעט חודשים, לא יודעת למה. בכל אופן יקרה

שיהיה לך בהצלחה רבה רבה אמן.

כל השאר לא משפיע עם כן או לא. 

רק סביב שבוע 5 התחלתי להרגיש

עזבי את הסיפורים, הרבה לא מרגישות כלום בשלב הזה. אני אישית מרגישה רק סביב שבוע 7, אולי בקטנה בשבוע 6.  אבל התופעות הרציניות של בחילות וכד' רק משבוע 7-8.

משתנה מאישה לאישה ומהריון להריון

גם אני מפחדת שזה לא הריון ,מה שכן בהריון הראשון שלי מרוב שכבר התייאשתי מלחכות לחיובי בחודש שאיחר לי אמרתי טוב בטח מאחר לי כרגיל עוד יום יומיים אקבל ולא בדקתי עד שבוע אחרי והדבר היחיד שהרגשתי הייה צרבות אבל רק כאילו יומיים שלוש אחרי האיחור ובכלל לא ייחסתי את זה לאיחור בקיצור רוב הסיכויים שעכשיו לא אמורים להרגיש כלום אבל גם אני בחששות בגלל זה...

מקווה שיהייה לשתינו תשובה חיובית...

״נס גלוי״ - הלוואי!!!! מחזיקה לנו אצבעות!!

בנות איך עודדתן אותי, קמתי עצובה היום והתחלתי לבכות במשרד ואנשים פה לא הבינו מה יש לי!
איך שאני רוצה לראות חיובי ביום שישי!! אני כל הזמן מפנטזת על הרגע הזה! אני מבטיחה לעדכן במידה שכן יצא חיובי.
אם לא חזרתי לכאן לעדכן דעו שרוב הסיכויים שיצא שלילי

לא מזרק אלא מטוש..

עין כרם וסורוקה- עושים בדיקות קורונה לכולם, צריך מסיכה אבל כשאת בחדר לידה לא יכעסו אם תורידי בחלק מהזמן. מלווים מותר אחד, בעין כרם אפשר מלווה+ תומכת לידה ( יכולה להיות גם אמא או אחות וכו')
שערי צדק- לא עושים בדיקות, לגבי השאר לא יודעת

לק"י

כשילדתי עשו רק לנשים מאזורים מסויימים.

מותר 2 מלווים בחדר לידה, רק מלווה אחד בקבלה.
לא עושים בדיקת קורונה.
מסיכה - בשלב הלחיצות לא צריך, לפני זה כנראה צריך אבל מבקשים בנעימות או שהמיילדת בעצמה מסדרת ליולדת את המסיכה, ככה הבנתי. נראה לי שעד כמה מקפידים על זה - תלוי בצוות עליו נפלת.

מלווה אחד עד הלידה , בלידה מותר מלווה נוסף. אצל גיסתי נתנו לעוד אחד להצטרף (ילדה שבוע שעבר)

ביקורים מותר אחד אחד. בכניסה צריך לשכנע את השומר להיכנס, אוכל בחמגשיות וצריך לעמוד בתור כדי לקבל אותו.

אין בדיקות קורונה, מתייחסים בעדינות לקטע של המסיכה.

בהצלחה!!! אם יש לך עוד שאלות אני יכולה לשאול את גיסתי, רק תזדרזי כי היום היא בעז"ה משתחררת

היו לי כמה פעמים שרק התעוררתי, או שהתעוררתי מזה שנכנסו אלי וממש התעצבנו עלי שאני בלי מסיכה ..

לגבי האוכל- מגיעים לחדר אוכל ובוחרים מה ישימו לך בחמגשית..

גם אני ישנתי וכעסו עלי שאני בלי מסיכה :/

כשאיש צוות ניגש אלי בחדר זה תמיד יהיה בעדינות מתוך גישה שאני צריכה מסיכה רק בגלל שהוא נכנס.
מחוץ לחדר הגישה היא שברור מאליו שאת יוצאת מהחדר רק עם מסיכה, ובצדק..

האיש צוות. היו אחיות שאמרו- אשמח אם תשימי מסיכה. והיו שאמרו בטון תקיף- למה את בלי מסיכה או מסיכה מיד..
מחוץ לוילון ברור שהייתי עם מסיכה. היה פעם אחת שיצאתי בלי בטעות וכבר הייתי ליד החדר אוכל אז ביקשתי מהאחות בדלפק והיא הביאה לי וממש לא כעסה. אז כן, זה תלוי בן אדם. אבל צריך לדעת שזה היחס של חלק מהאנשים..

גם אנשים הכי נחמדים בעולם יכולים פתאום להתעצבן על מי שלידם בלי מסיכה... שזה שיא המבאס..

כמובן שבתוך הוילון של היולדת או כשהיא ישנה, ברור שאין לה סיבה להיות עם מסכה עד שמישהו נכנס. אבל בשטח ציבורי כן. מי שלא שם מסכה הוא מסכן אותי. וזה בהחלט מעצבן, חוצפה, לא חוקי ולא פייר.

ובאמת בתוך הוילון של היולדת עם כל הכבוד, ראוי לאנשי צוות להיות רגישים יותר...

צריך להזכיר להם הרבה הרבה. והרבה.

כן. אני רוצה מתנות. רוצה צ'ופרים. מילים טובות.

אוהבת שאתה נותן כך, ואומר כך. איך היה האוכל. הניקיון. וכן הלאה בכל תחום.

לא מתביישת. צריכה את זה.

 

היום ב"ה מגיע טבעי לחלוטין. (ולפעמים צריך להתניע מעט ..)

 

גברים זה שכל. ואנחנו הנשים זה רגש.

שני עמים שונים

לא סתם נאמר להסביר "ברחל ביתך הקטנה"

 

גם לי זה כאב ברמות.
וכמה שניסיתי לשחרר, ולהגיד לעצמי, 'תגידי תודה על מה שיש', זה לא עזר ורק כאב ועיצבן יותר ויותר.
וגם כשביקשתי מפורשות, הובטחתי ולא קויים.

בקיצור, פעם אחת דיברנו על זה והוא אמר 'גם הוא רוצה להרגיש אהוב ולקבל צ'ופרים קטנים וזה.
סבבה, סגרנו ששנינו נקפיד על זה יותר.
ואז התחלתי להפציץ אותו כל כמה זמן הפתעה, פעם שוקולדים, פעם פתק עם משהו, פעם כלי עם העוגה שהוא אוהב וכו'.
עד שהוא התחיל להרגיש לא נעים, ועכשיו הוא מתחיל להפציץ אותי 🤣😁
תנסי, אולי זה יעזור 😆 אבל כמובן לדבר על זה קודם.

מה נעשה)
כך נבראנו, זקוקות להרבה "תשומי" ( צומי, בלע"ז)

בת כמה את ???

בהתחלה בעלי היה קונה לי מלא הפתעות קטנות.
סתם היה זורק לי שוקולד ופתק מתוק פעם בשבוע כשהלכתי לעבודה.
ומתישהו זה נעלם... ואז אמרתי לו כמה זה חסר לי. וזה חזר במלוא הכוח.
ניסית לומר לו שזה חסר לך? שאת צריכה את זה?
הייתי גם מנסה לתת לו בעצמי. לפעמים רק כשמקבלים מהצד השני, מבינים כמה זה מדהים ומתעוררים לתת לצד השני בחזרה.

בטח, אני כל שניה מזכירה לו... אני נתתי לו מלא וגם משתדלת לתת (למרות שזה כבר קשה לי, תראי בהודעה למטה) אבל זה כ"כ לא מדבר אליו שזה לא עוזר...

ממליצה שיהיה לכם ספר תורני על שלום בית, ושם מסבירים כמה האישה צריכה את 

כל המתנות הקטנות המילה הטובה המכתב היפה, בהצלחה רבה לך אמן.

 

מה בדיוק מעצבן
זה שאת מתעצבנת מזה (כלומר קשה לך שזה משפיע עלייך ואת כועסת על הצורך של עצמך)
או שעצם זה שהוא שוכח ולא עונה על הציפיות מעצבן אותך?

בד"כ מעצבן אותי זה שהוא לא נותן לי את מה שאני מבקשת ומצפה אבל היום כשכתבתי את ההודעה הזו הייתי כל כך עצבנית ובעלי לא הבין למה אז גם התחלתי להרגיש דפוקה שזה בכלל מעצבן אותי...

על אף שזה מאוד שכיח וקורה אצל הרבה זוגות
מציעה ממש לפתוח על זה דיבור פעם כשאתם מקדישים זמן איכות זוגית
שיח מקרב שמתחיל בפירגון כנה ואמיתי אחד לשני
ואז תשאלי אותו אם הוא מוכן לשמוע על משהו שמפריע לך
השפה צריכה להיות ש*את* מצטערת כשזה קורה, ו*את* מתאכזבת ולא ש*הוא* פוגע מאכזב מצער...
דברי על הרגשות שלך
וספרי לו מה היה יכול לעזור לך
אח''כ אולי גם הוא רוצה לעשות תהליך כזה על נקודה שמפריעה לו?
ממליצה ממש על "חציית גשר"
כלי לתקשורת זוגית של הילה ואילן יפרח
גלגלי קצת באינטרנט יש להם אתר

זה תהליך נשמה
הוא צריך להתרגל
זה שונה ממנו, הוא לא צריך את זה
הוא לא עשה את זה אף פעם
הוא רוצה אבל זה לא בטבע שלו
אל תתייאשי ואל תרגישי רע עם עצמך
את עושה עבודת קודש שאת מספרת לו שוב ושוב מה הצרכים שלך! זה ממש ממש חשוב.
ולפרגן לו מאוד כשהוא זוכר!!
שימי לב מה הדברים שמשמחים אותו?
שמחי אותו במקביל בשפה שלו

תגובה חשובה בשבילי...

מהרבה בחינות...

אני ממש טיפוס כזה שמשקיע בצ'ופרים קטנים וכאלו. מהחתונה עשיתי את זה מלא עד שהרגשתי שבגלל שאני רק נותנת את זה ולא מקבלת זה עושה לי הרגשה רעה אז הורדתי מינון. לא הפריע לו בכלל.

דיברתי איתו על זה ואחרי שהסברתי שזה באמת צורך וזה לא תינוקי הוא משהו הוא הבין שזה אמיתי.

אבל הוא לא מבין מעצמו את הצורך הזה כי  הוא ממש לא צריך את זה אז הוא כל הזמן שוכח.

סיכמנו כבר מזמן שאני אזכיר לו - הזכרתי לו מילולית, כתבתי לו פתקי תזכורת חמודים, הזכרתי עוד פעם...

 אז כל פעם אחרי שאני בוכה מזה שהו אלא מביא לי כלום/ עושה פתק תזכורת הוא מביא לי משהו קטן "בהפתעה" (פתק קטן בבוקר, חותך לי סלט לארוחת ערב וכו') ואז שוב שוכחחחחחח

די, אני מרגישה מטומטמת להזכיר כ"כ הרבה.

וזה באמת חסר לי. במיוחד כשאסורים. והוא לא מבין את זה

@רויטל. אולי באמת שבו כתוב שזה באמת צורך של אישה (ולא רק שלי שאז זה נשמע מוזר...) יעזור.

יש לך או למישהי אחרת המלצה לספר מסויים שמדבר על זה?

יש ספר שמדבר רק לבעלים ואני חושבת שהיה כתוב שם בהקדמה שהנשים לא יקראו בו,

עכשיו תנסי להביא לו את זה בתור מתנה ולא משהו שהוא חייב לקיים, אני מבטיחה לך

אם הוא יקרא בו כל הבית והחיים שלך ישתנו לטובה בדוק, שם הספר עמודיה שבעה את

הספר עמודיה שבעה חיבר הרב אברהם גנחונבסקי ז.צ.ל את הספר כמעט בכל חנות ספרי קודש

או אפשר להזמין באינטרנט, בהצלחה יקרה.

וואו, ממש תודה! אמן שזה יעזור!!!

 

תחשבי אם בעלך יגיב בחיוב על הרעיון או שזה רק ירחיק בינכם.
רק את מכירה אותו...

כן,  חשבתי על זה. ב"ה הקשר שלנו מצויין והדיבור ממש פתוח, רמזים כאלו זה לא הסגנון שלנו.

אני פשוט אדבר איתו ואשאל אותו אם יש מצב שהוא יקרא את הספר. הלוואי שירצה

סך הכל ברור שהוא רוצה לשמח אותי רק לא מבין כמה הנקודה הזו חשובה לי, של הפרגונים והתשומת לב הקטנה הזו...

דווקא הייתי קוראת. ברצינות.
גורם לי לתהות מה כתוב שם שאסור שנשים יקראו (לא משהו טוב כנראה...).

אבל מהכירות עם ספרי זוגיות אחרים שזה כתוב עליהם - לגבר כותבים שהוא צריך להשקיע המון באשתו ולאישה כותבים שהיא צריכה להשקיע המון בבעלה.
העניין הוא שאם כל אחד יקרא את הספר של השני ויתחיל לדרוש מהשני השקעה זה לא יחזק את הזוגיות, להיפך.
לכן מנסים ליצור מצב שכל אחד קורא רק כמה הוא צריך להתאמץ, ולא כמה השני צריך להתאמץ בשבילו.

אולי את יכולה לשים לו תזכורות בפלאפון לכמה חודשים הקרובים?

כיף לשמוע! ממש! עוזר לי להרגיש נורמלית ולא מוזרה...

ואני ממש אוהבת את הניק שלך (גם אני אברכית...)

ומה את עושה עם זה?

שאני גם הייתי רוצה שבעלי יותר יפנק אותי בדברים הקטנים, ושיגיד לי יותר פעמים ביום שהוא אוהב אותי וכל מיני כאלה.
טכמה שאני אומרת לו שאני צריכה שיגידו לי המון פעמים, בד''כ זה לא עובד.
אבל זה לא כזה מעצבן אותי. רק מבאס אותי בדכ.
לא יודעת כל כך מה אני עושה עם זה.
מנסה מדי פעם להזכיר לו.
הייתה תקופה (החזיק מעמד יום יומיים, כן? עלק 'תקופה' חח) שפשוט ממש אמרתי לו כזה אחרי כל דבר שעשיתי- 'איזה מהממת אשתך שהיא הכינה לנו אוכל טעים, נכון?'
'וואו כל הכבוד לאשתך המתוקה ששטפה כלים'
וכל מיני כאלה, ואז הוא היה מחייך ואומר נכון, ולפעמים גם מוסיף חיבוק קטן, או תודה וכו.
אבל גם אם לא, הרגשתי שזה מחזק אותי אפילו שאמרתי לעצמי בקול מולו.
ומודה שאני בעצמי לא כל כך טובה בזה כלפיו,
כאילו גם אני לא ממש מפנקת אותו בדברים קטנים וכאלה, אז מדי פעם אני גם מזכירה לעצמי שאני בעצמי לא עושה אתזה.
ומדי פעם אני אומרת לעצמי שאני לא עושה את זה, כי אני שאלתי אותו אם יש לו צורך שאני אעשה דברים כאלה, והיה נשמע שלא כל כך..
בקיצור.
זה אחד הדברים הכי קשים בזוגיות נראלי..

גם הצורך שלא ממומש, הרצון שלך שבעלך יראה אותך, יכיר אותך ואת מה שאת אוהבת, יצ'פר אותך ויראה את האהבה שלו בדרך שעושה לך טוב.
וגם האכזבה כשאת טורחת להסביר, לבקש, לחשוב על דרכים שיתזכרו אותו, וגם הוא עם רצון טוב, ועדיין הוא לא זוכר, וזה עוד יותר נותן הרגשה של חוסר אהבה, חוסר מוכנות שלו להשקיע במשהו כל כך פשוט שהוא יודע שיהיה לך טוב...

השעה כבר מאוחרת, אבל מנסה לשתף בקצה מהמחשבות שלי בנושא-
הרגל זה דבר שקשה מאוד לשנות (וגם ללמוד הרגל חדש, כמו פה). כמה שהציפיה שלך ממנו היא לא בשמיים, אם הוא כן רוצה אבל לא מצליח ליישם, זה אומר שזה שינוי שקשה לו לעשות. גם אם לך זה נראה פשוט וקל, בשבילו כנראה שזה לא.

אצלנו זה מתבטא בדברים אחרים, אבל יש כמה דברים שביקשתי מבעלי המון פעמים ועדיין לא השתנו.
ופעם זה היה מאוד מכעיס אותי, וחוץ מהכעס על זה שהוא לא עושה כמו שרציתי, הייתי כועסת על זה שכבר אמרתי לו שזה מפריע לי ובכל זאת הוא לא עושה כמו שרציתי.
עד שפעם הבנתי שגם לי יש את הנקודות שהוא העיר עליהן או ביקש שאשנה המון פעמים ואני לא הצלחתי עדיין לשנות. ואני יודעת כמה אני כן משתדלת בהן או בדברים אחרים שכן הצלחתי לשנות, וכמה כן הצלחתי לפעמים, ואז אני כל כך נעלבת כשאני מפספסת ושוכחת, וזה מפריע לו. וכמה זה מעליב אותי שהוא לא רואה באותו רגע את כל מה שאני כן עושה, וכן משתדלת, וכן משנה בשבילו.

ואחרי ההבנה הזאת, אני משתדלת להסתכל על הדברים בצורה אחרת.
הדברים שמפריעים לי עדיין מפריעים לי. אבל אני יכולה הרבה יותר ללמד עליו זכות כשהוא עושה אותם. כמו שהייתי רוצה שהוא יתייחס אלי כשאני מפשלת בדברים שחשובים לו ואני לא מצליחה לשנות (וברגע שאני למדתי להיות יותר סלחנית כלפיו, זה בהחלט השפיע גם בכיוון השני).
ואני משתדלת לזכור שה' התאים אותנו אחד עם השני, כי אנחנו משלימים אחד את השני. וגם הנקודות תורפה האלו, הן חלק ממהשלמה שלנו.
חלק מההשלמה שלי זה להתמודד עם הנקודות האלו שקשות לי, ולעבוד מתוכן על לימוד זכות, על עין טובה, על אהבה שאינה תלויה בדבר.

וכל זה לא סותר את כל הדברים החכמים שנכתבו על דרכים לעזור לו לזכור וכן ללמוד את ההרגל הזה.
אבל במקביל, לנצל את הקושי הזה לעבודת המידות, שמעלה את הזוגיות בכמה רמות...

אוהבת כל כך לקרוא את התגובות שלך

גדול? אולי מרגיש לו מאולץ? אולי הוא מפחד לעשות אחרי שאמרת כדי שלא תרגישי שזה בגלל שאמרת?
אולי תנסי לשבת איתו לשיחה רצינית להסביר לו שוב שזה ממש צורך שלך בדיוק כמו שחשוב לתת חיבוק ונשיקה. ואז זהו אל תזכירי לו בכלל יותר וגם אל תעשי בעצמך תקופה תנסי לא לצפות בלב.. לפעמים כשמשחררים זה משחרר משהו אצל הצד השני

ככה אנחנו הנשים..
ואת צודקת.
מצד אחד מגיע לך את מלוא התצומי.
מגיע לך להרגיש נאהבת...
שבעלי היה בתקופות לחוצות של לימודים עבודה וכו'
הרגשתי בדיוק מה שאת כותבת. הרגשתי שהוא לא משקיע בי.. ותמיד אמרתי לו את זה. והוא היה מתנצל שהוא לחוץ וכו' ואני הייתי עצובה נורא... ואז היה עושה משהו כדי לרצות אותי ושוב הגלגל היה חוזר.
היום שהחיים פחות לחוצים הוא לא מפסיק להרעיף ולהעניק לי...
תבדקי אם זה קשור לזה שהוא לחוץ ואין לו זמן.
אם הייתי יכולה הייתי אומרת לו לבעלך הכל ושכדאי לו להשקיע בך. כי זה הצורך שלנו הנשים.. אל תילחמי בזה שאולי את מגזימה. את לא. תנסי להסביר לו שכמו שלו יש צורך מסויים ממש זה הצורך שלך. אני עשיתי המון שיחות עם בעלי עד שזה הופנם וגם הרב שלו "נתן לו בראש" ואמר לו אישתך צודקת אתה צריך להשקיע בה. ולא שהוא לא רצה הוא פשוט לא מהבחורים הריגשים האלה אז לא הבין את הצורך.. היום אני בכלל לא מרגישה צורך בחיזורים שלו. מרוב שיש לי ביטחון באהבה שלו אלי. כי הוא יותר רגוע בחיים והוא יותר משקיע בי...
בהצלחה. מקווה שעזרתי..

אבל הוא אדם כזה שתמיד יהיה לו עומס מטורףף. וגם הוא כ"כ לא ריגשי כזה וזה פשוט לא מדבר אליו

אבל עזרת לי להבין שאולי אם אני יותר אהיה בטוחה באהבה שלו אלי אז אני פחות ארגיש צורך חזק לזה...

הבעיה שבאמת באופן כללי הוא פחות משקיע בי ממה שהייתי מצפה (ואין לי ציפיות גרנדיוזיות בכללל!!! פשוט שנינו עמוסים בטירוףףף ואנחנו כמעט לא ביחד...)

יכול להיות שיהיו מצבים שיש הריון אבל חבל להיתפס לתקוות שווא שאחר כך תתאכזבי יותר

יותר סביר שזה לא הריון 

הבדיקה נקראת safe
זה דרך כללית

לק"י

לא מכירה את הבדיקות האלה.

המחזורים שלך מסודרים?

אני אחרי ששתיתי הרגשתי מאוד מסוחררת על סף עילפון והייתי צריכה לשכב ולשתות טיפה מיים כי אסור אחרי הבדיקה הזאת...
ואני נחשבת בחורה בריאה....

המרפאה נמצאת 2 דק' הליכה מהבית ובעלי היקר ליווה אותי.

הוא בבית הבוקר, ואני לגמרי מעדיפה שהוא יטפל בי מאשר זרים

לשום מקום אחרת הבדיקה לא אמינה וסתם בזבזת את הזמן שלך.
ואני היחידה בעולם שטעים לי הסוכר?🤔 מוסיפה לימון ומבחינתי זה לימונדה מתוקה🙂

למה לא אמינה?

אני גרה מרחק של 2 דק' הליכה משם... 

מה גם שיש נשים שמתעלפןת אז קצת מוזר שהיא שחררה אותך בלי השגחה

אבל למי שמתחילה אומרים לקחת ביום הראשון של הוסת

(אני למשל הייתי לוקחת 4 ימים כדורים לבנה ורק בכדור הראשון של החפיסה הבאה הייתי מקבלת)

אז לקחת ביום הראשון?

פעם ראשונה מתחילים ביום הראשון של המחזור אבל אם כבר התחיל ולא לקחת אפשר גם ביום השני או בשלישי (כך אמר לי רופא)

אלא בימים אחרים, אפילו באמצע החודש,
צריך להשתמש באמצעי מניעה נוסף במשך שבוע והגלולות עדיין לא מונעות.

אבל הכי טוב להתייעץ עם הרופא

בעז''ה בקרוב🤗
בקלות ובבריאות!

מרגישה שלאנשים סביבי נמאס לשמוע קיטורים..
למרות שללא ספק בעלי מתמודד עם זה מדהים

אני עם אלף יסורי מצפון.... אבל באמת לא מצליחה

יום שישי בישלתי את כל השבת(בקטנה, אבל עדיין) ואז אני ובעלי שטפנו יחד את הבית. מתתי....
ועדיין עם אלף יסורי מצפון...

את עובדת בפס ייצור של תינוקות.
משרה מלאה.
24/7.

סבבה?

עבודה ממש קשה לגדל תינוקות
באמת זה מכביד על כל המערכת

ותכלס בעלי עובד ממש קשה עם הכל.. וואלה לא נעים לי..
ניסתי שננמיך ציפיות, ומצליחים קצת, אבל לא לגמרי מוותרים על הכל..

אישית לא יכולה שהבית מבולגן או מלוכלך
זה לא משהו שאפשר לוותר עליו בעיניי
כן מבחינתי אפשרי להוריד סטנדרט בבישול
לקנות יותר אוכל מוכן או חצי מוכן (כמו רוטב לפסטה, קוביות שום כתושות וכד' זרזי בישול)
להביא מישהי שתשטוף כלים תטאטא פעמיים בשבוע? נערה?
להשתמש יותר בחד פעמי?
למחזר יותר בגדים, פחות לשלוח לכביסה
להכין אוכל פשוט לשבת
לוותר על גיהוץ
לקנות מגבונים מוכנים לניקוי אמבטיה/ ריצפה
כאלה ששולפים מעבירים ניגוב וזהו
וגם לגייס יותר עזרה מבני הבית
יש ילדים גדולים יותר?

אלו הנקודות שאני מוותרת אצלי, זה מאוד אישי
בית מבולגן או מלוכלך לא ויתור קביל מבחינתי

קוביות שום קפוא זה החיים;)(אחד הדברים היחידים שאני מתפנקת עליהם...חח)
נערה לא רלוונטי.. אני עובדת פה עם הנוער ..לא מתאים לי להכניס הבייתה ...

בעקרון הרבה דברים פה בעלי פחות בקטע(נגיד חדפ..), ולגמרי מוכן להתגייס ולעשות, והוא באמת עושה מלא!
רק לא רוצה שגם לו יגמרו הכוחות....
בדיוק דיברנו על זה הבוקר. מקווה שנמצא איזונים נכונים...

שמאוד מאוד אוהבת לעזור במטלות הבית, רק ש..איך נגיד... צריך ליווי צמוד

תכלס נראה לי מה שהיא אני עושה זה בישולים, שבת בעיקר וארוחת ערב( ומציתי את החביתה אז מידי פעם עושה קצת יותר)
אוכל מוכן לשבת - אין פה באזור משהו טעים..אז זה לא הולך בינתיים..

וכל הכבוד לבעלך.
עוד יום ועוד אחד ובעז"ה זה יהיה מאחורייך בידיים מלאות ♥️♥️
למצוא איזונים זה מלאכת חיים 🤗

על שטיפת הבית ושאר ירקות.
די..הכל בסדר. קצת בלגן וקצת לכלוך לא הרגו אף אחד. מקסימום תביאי נערה פעמיים בשבוע לשעה שתשטוף כלים ורצפה ותעשה קצת סדר.
את צריכה להגיע עם כוח ללידה!!

וזהו, העניין עם הנערות הוא שאני עובדת בעבודה שקשורנ לרוב הנערות פה באזור..לא רלוונטי לי להכניס מישהי לסדר(למרות שהן בטח ישמחו ממש, אותי זה מביך...)

אני ממש מבינה אותך
רק לא מזמן הייתי שם
לא הצלחתי לנשום בשום צורה 😒
מה לגבי יום מחלה? יכול לאושש ממש

אני עובדת מהבית, אז תאורתית אני לא מתאמצת יותר מידי..רק יושבת כל היום על כסא ליד השולחן מול המחשב ועובדת.....נהיה לי צורה של כיסא...
יאלה מחכה ללדת כבר בע"ה! (ויודעת שאז המנוחה לא תהיה רבה גם....חחח)

שמחה ומאושרת אמן.

סימפיזיוליזיס??

סתם סוף כזה..

מאוד עזר לי לסימפיולייזס
אבל הכי עזר לי, ללדת...
עוד קצת!

ב"ה לא סימפ'. פשוט סתם כבדות וקושי של סוף

אולי באמת כדאי לך לנסות

הרצון..חח

לא חשבתי על זה...
באסה

אבל כי הוא כבר גדול הבן שלי. בן 3. ומקבל בקבוק רק פעם ביום.
כשהקטן היה עם מאמ שטפתי הכל כל הזמן.

אין לו למטה הברגה חחחח

יכולים להצטבר שם שאריות חלב, עובש, חיידקים...

הוא גם הכי נקי הכי פחות חיידק יכולים להצטבר
פשוט כשאת מרכיבה בחזרה תלחצי עם הגומי הלבן כלפי מטה ואז תבריגי

אולי תקני בקבוק בלי הברגה?

ורק לו יש לי פטמת x

אבל חבל לי על הכסף שהוצאתי על הפטמה...
דפקה שלי

לפי מה שאני ראיתי, רוב הבקבוקים הגדולים שלהם הם בלי הברגה.
הברגה בעיקר זה בבקבוקים הקטנים, כי זה איזשהו פטנט למניעת גזים..

של 240
אבל זה גם מה שרציתי

לק"י

וכתבתי שם- לא אנטי קוליק!!!

כי זה גם מעצבן לשטוף, וגם החלב נוזל כשמחממים את הבקבוק (וזה חלב אם. מטרנה פחות אכפת לי שתצא).

החלב כל כך יקר.. שונאת שהוא נוזל!!

מתנקים הרבה יותר יפה, ונוחים יותר לחימום חלב אם במהירות, וכמובן אין להם בסיס מתברג.
לא מתאימים לאכילה עצמאית מסיבות מובנות...

לנוברינג לוקח 7 ימים לעבוד אז תחשבי 7 ימים מלאים מהרגע שהכנסת וזה מוגן
ככה הסבירו לי