מישהי מכירה את הטיולון הזה?
אשמח להמלצות- יתרונות וחסרונות..
לידה האחרונה שליהיתה בשערי צדק לפני כחודש וחצי היתה לידה הכי מהירה שלי וכמעט ילדתי באמבולנס
העבירו אותי ישר למיון בכניסה ,בכלל לא הספקתי להגיע ליולדות
לא מסכה,לא החלפת בגדים , ילדתי כשהייתי על הברכיים, המיילדת הגיע ממש ביציאה של התינוקת כבר החוצה
הצוות היה מקסים,נתנו לשילייה לצאת בלי שום עזרה חיצונית
היה מדהים
חייבת לציין שאחרי שתי הלידות הראשונות שלי שהיו בבתי חולים שונים שתמיד הצליחו לסובב אותי על הגב ולהשאיר אותי ככה עד הסוף ויצאתי עם טראומה של חששות מול הצוות ועוד כל מיני ,בהריון השלישי הלכתי להכנה ללידה חוזרת ועשיתי מעיין טיפול שלי מול הטראומה ובלידה השלישית אחרי זה פשוט הבנתי כמו שנשים אחרות כתבו פה צריך לעמוד על שלך
את היולדת והגוף שלנו יודע איך לילד את עצמו הצוות הרפואי אמור להיות לעזר ולא להפך
את יכולה להשאר עם הבגדים שלך עם הם נוחים ולא מסורבלים , לגבי תנוחת לידה רוב הבתי חולים זורמים עם היולדת לפעמים צריך להתעקש וגם להתעקש שיבדקו מה הפתיחה בתנוחה שאת נמצאת
אין צורך לשכב על הגב לבוק פתיחה- לי זה היה ממש חידוש כשיועצת הנקה סיפרה לי את זה
פשוט זה התנוחה הכי נוחה לאחות לבדוק
תאמיני בעצמך שאת יכולה ללדת ושאת הכי טוב מכירה את הגוף שלך והרגשות שלך
תלכי ללידה בשמחה עם בטחון בה' שאת בידיים שלו , מול הצוות עם יש צורך תעמדי על רצונות שלך
ובעז"ה עם הרבה תפילות יהיה לך טוב
בבריאות ,בשמחה בידיים מלאות
בהצלחה
(ולחזור לעבוד!!
)
miki052
מתואמת
מתואמת
)
שומע ורואה את הצער והדמעות
את הבכי וחוסר היכולות
אני שומע
רואה
מקשיב
חומל
ולמרות זאת ברכתיך
בברכת הקל
למה ומדוע
זאת לא נדע
רצית הפסקה?
קיבלת הריון ולידה!
אולי, וזאת רק הצעה
את סל הצער והדאגה
(שמשמים נגזר)
עדיף לממש
על הריון ולידה
ולא על צער אחר...
וליבנו איתך
כאן
עם כל הקושי
והבחילןת
והאתגר
ומותר לכעוס
זה בסדר גמור!
כי זו תקופה-
וגם היא תעבור!!!!
❤️❤️❤️❤️❤️❤️
)
אאני מרגישה היום רע רע רע.
בין אם מדובר בכאבי בטן בפוסט שפתחתי לפני כמה שעות,
ותחושה כללית של ראש כואב וחום פנימי (המדחום לא מראה חום).
בנוסף, קיבלתי שעלת בזרוע ימין.
מחר אני צריכה ללמד ויש גם יום מיוחד למורים.
מתלבטת ממש האם ללכת או לא
לא נעים לי להבריז,
התלמידים שלי חשובים לי
וגם לא לעשות חור במערכת.
בגלל שהתחושה היא של חום- אני מפחדת שמחר אקום באמת עם חום
ואז בלוא הכי לא אוכל ללכת.
וזה כשלגמרי מתעלמים מכך שאני מרגישה על הפנים
מה כדאי לעשות? ![]()
ואכן.
מרגע הפוסט המצב נהיה יותר גרוע
נראה שאני מפתחת ממש חום.
הודעתי שלא אגיע.
תודה יקרה

)
WeAreFamilyהרגע הזה שאת מרגישה שאין מי שיבין אותך..
את משתפת את אמא ואחותך שאת לקראת טיפולי פוריות...
והן בתגובה כל כך קרה " אבל תגידי תודה שיש לך ילדים, ושניצלת ממוות את יכולת למות"
או תגובה מאמא שלי ש" בחייאת כמה זמן את כבר מחכה מה את בלחץ??" ( מחכה שנתיים, כולל 2 הפלות באמצע עם כריתת חצוצרה )
שורה תחתונה יוצא מדבריהן של , מה את בלחץ!?
וזה כאב.. זה כאב לי מאוד.
במיוחד שאני יודעת כמה אמא שלי סבלה כדי להביא ילדים לעולם.
את כולנו הביאה בטיפולים, לא הרבה זמן אחרי שהתחתנה! אז ממנה ציפיתי להכי אמפתיה בנושא..
ואז אני מתחרטת שבכלל שיתפתי, למה הייתי צריכה?! למה לא יכולה לשמור לעצמי ולבעלי וזהו? שונאת את עצמי על זה.
אז החלום שלי למשפחה ברוכה כבר התנפץ..בכל זאת אני גם אחרי מספר ניתוחים קיסריים..
אז כבר שלמה עם משפחה קטנה ואיכותית
אבל עדיין, רוצה , רוצה, רוצה..רוצה עוד ! הרגש והשכל במלחמה שוטפת.
אני לקראת טיפולים , שאני כל כך לא רוצה לעשות! אבל מה לעשות שכל הרופאים אומרים שזה הכי נכון לי.
שאין מנוס.. וכל חודש מחדש מבינה שאולי זה באמת המפלט..
אז החודש קיבלתי את המחזור בצורה הכי קרירה שיש.. אולי כי הקדים כל כך וה' עזר לי למנוע את ההתרסקות עם הציפייה..
אבל כרגיל.. תמיד עם הפנים קדימה. כאילו משהו שם אף פעם לא מוותר..
מרגישה במלחמה תמידית עם עצמי.. בים תחומים בחיים..
אבל הכי גרוע, זה שאני מרגישה שפשוט לא מבינים..
כל החברות שלי גם אלו שכל כך לא רצו עכשיו, בהריון.. שתיים מהן צריכות ללדת ממש עכשיו בתל"מ שהיה גם שלי עד לפני 7 חודשים כשכרתו לי את החצוצרה עם ההריון שהגיע גם ככה אחרי הרבה זמן וציפייה..
אז למי אגיד שקשה?
ובמקום להתעלות רוחנית , אני מרגישה כל כך רדודה בתקופה הזאת..
אוף..
הייתי צריכה לפרוק
אוי יקרה
זה קשוח כל כך !!!
ממש מבינה אותך. בגלל שידוע לי מראש מה יהיו התגובות ממש לא בקטע שלי לשתף
אבל זה נורא קשה
ומוזר שככה אמא שלך באמת היה מצופה ממנה להבין יותר.
מצד שני, אולי בגלל שהיא כל כך אוהבת אותך ובאמת פחדה שתמותי חס ושלום וזה היה בשבילה מאד טראומה, אז קשה לה לחשוב שתיכנסי לכל זה שוב. כנראה שזה מגיע מהמקום הזה של הפחד שלה בגל להאהבה הגדולה שלה אלייך
וואו איזה סיפורים עברת , איזה. את באמת נס, והלואי הלוואי שיבוא לך בקלות במהירות והעיקר בבריאות.
מבינה אותך כל כך
![]()
לא פלא שאני תמיד מוצאת פה מפלט למרות שכל פעם אומרת זהו דיי להתמכרות! אבל אי אפשר אתן פשוט מהממות אחת אחת....
מרוב תסכול גם רבתי עם בעלי.. לילה ראשון שישנו בלי לדבר ( נשואים 5 שנים אוטוטו)
כי גם הוא לא תמיד מבין.. וישר אומר למה שיתפת?
ולמה את צריכה דיקור סיני?
כאילו טיפולי פוריות הוא לוחץ אבל משהו טבעי זה כבר מעל הטבע שלו לאחוז.....
לא מבין את העומק..
וגם ככה קשה לי מאוד לשתף אני מאוד מופנמת וסגורה בטבעי.. בעיקר גם בגלל חסימות כאלה ואחרות.
בעלי התחנן ליום שאפתח את הפה כשהתחתנו
אני מאוד קשה עם עצמי... מאווווד. אז אוט' נסגרת שמקבלת כאלה תשובות, אז לא עניין אותי שבא בלילה לחוץ כי לא עניתי לו לטלפונים פחד שקרה משו(מאז הפעם ההיא שחזר וראה אותי מעולפת הוא נהיה חרדתי)
ואמר אבל אני אוהב אותך זה רק בגלל זה
והוא הכי מדהים בעולם. אבל אני אבן
פשוט המשכתי לישון. אטומה וקרה.
מסע חיים פשוט............................
תודה רבה יקרה... אתמול קראתי קצת מהשרשורים שלך יצא לי לעקוב..ליבי יצא אלייך! זה באמת גבורה.
זה באמת מה שאעשה, פשוט אשאיר את זה לקומץ קטן קטן שבאמת מבין..( שזה אולי רק בעלי ואתן פה. כל השאר כמו שאמרתי או בהריון, או משפחה שלא מבינה את הרצון הזה...)
שה' ישלח לך ולכולכן בכלל כפול ומכופל
אבל עדיין זה סגר אותי מאוד..
כי אני מנסה לראות את עצמי מהצד, אם מישהי קרובה אליי הייתה משתפת אותי בצער כזה הייתי רק רוצה לחבק ולחזק
וזה לא קורה.. והאמת לא קרה מעולם.
יש לי קצת קשר מורכב עם אמא שלי מגיל 0 ,
צריכה פשוט להפסיק לצפות ..
תודה אהובה !! הלוואי אמן ואמן..
3>
צמרמורת....
כנראה זה באמת טיפוס מסוים, שבוחר לאטום את עצמו כשרואה שלקרובים אליו קשה.. מפחדים להראות חולשה לדעתי..
תודה על השיתוף מעריכה מאוד מאוד, מקווה שעברת את המסע הזה של הפוריות ושזה מאחורייך 3>
מדהימה
כמה טיפולים עברת עד שנקלטו?
להבנתי.. אחת שכבר החזיקה הריון ולידה, הסיכויים שלה טובים יותר להצליח יחסית מהר
ככה הרופא הסביר
כמובן שה' הוא רופא כל בשר והוא המחליט היחידי..
תודה רבה ריגשת אותי מאוד! 3>
באמת מחמם את הלב שיש מקום שאפשר לפרוק בלי שישפטו.. וזה אפילו לא עולה כסף 
תודה תודה תודה
(הריון אחרי הפלה)
שמור עליו
על ילדי הקט
שמור על חייו
שעוד לא החלו.
על דופק, פעימה-
וליבי המחסיר פעימה.
תן לי שמחה
במתנה הקרבה
מלא את ליבי
רק באושר ואהבה
תן בי את הכוח-
לחיבור וקרבה
ברוגע,
קבלה,
בשלווה!
מרגישה באמת רצון כל-כך חזק להתחבר להריון, לחוות אותו
מול פחד גדול שעוצר אותי מהנטייה הטבעית
ועצם ההעלאה של זה למודעות כבר עזרה לי
וכך בעצם נוצר השיר הזה...
@השם בשימוש כבר חסרות העצות היפות שלך

גם לקודמות...
מרגש לחוש את ההבנה וההזדהות
נותן לי תחושה שאני לא לבד במערבולת הרגשות...
miki052
לא נראה שקשור לכיסוי ראש, בינתיים כשאת חופפת תנגבי יותר טוב את השיער,
ושוב אם זה לא עובר תראי לרופא.
שבוע 26, נפלתי בבית בעקבות החלקה על אחד המשחקים של הבנות.
קיבלתי מכה בבטן בצד וביד..
מרגישה תנועות הכל רגיל, חוץ מקצת כאב שהולך ובא
מה הייתן עושות ?
בסופו של דבר הלכתי להיבדק היום, תוך כדי היערות של למה לא באתי כבר אתמול..
בדקו הכל וב"ה הכל בסדר..
רק שלא הבנתי דבר אחד, אמרו לי שבגלל שהוא גדול בערך כשבועיים וחצי שלוש אז הרופאה תשנה לי את התאריך..
ומצד שני במיון המילדותי אמרו לי שלא משנים בשלבים כאלה בכלל
אז מה כן כי לא הבנתי בכלל מה הולך עם זה
תודה רבה על ההתעניינות, וסורי שרק עכשיו מגיבה..
בלי אינטרנט בטלפון
בשעה טובה!אנונימית לרגע1
לא מחוברתאם כן זה יכול בהחלט להיות תוצאה מההורמונים שאת לוקחת. במידה ואת לא לוקחת כלום אז אולי באמת כבר זה סימנים... כך או כך מאחלת לך המון המון הצלחה ובשורות טובות!!
לבדוק כמובן ברזל וגם B12 לאכול יותר חלבון בריא, כמו שקדים לא קלויים,
טחינה שומשום טחון, כל זה אמור לעזור בעזרת השם, בהצלחה רבה אמן.