איך מתכוננים ללידה מהירה?אמאשוני
אפילו לא יודעת איך להתחיל לתאר את הסחרור..
עברתי לידה באמבולנס טובה ומדהימה מבחינה נפשית כי היו סביבי אנשים שהשרו עלי רוגע ונחת וטיפלו באירוע באופן מעורר השראה. לי נותר רק לסמוך עליהם, לעשות מה שאומרים לי ולהילחם בשיניים לא ללדת רחוק מדי מהבי"ח.
סחבתי נזק לא קל לגוף אחרי הלידה הזאת.

לידה הבאה התרחשה בשבת. מדא פינה אותי לבי"ח הקרוב למרות שממש לא רציתי ללדת בו,
הצוות היה בסדר. באמת. אבל עדיין לידה בית חולימית כזאת.
לא רואים אותך כאדם אלא כאובייקט וכל ההתנהלות הייתה שיהיה להם הכי נוח לקבל את הלידה.
מבחינה רפואית זאת הלידה הכי טובה שהייתה לי אבל רגשית.. טראומטית ממש.
מי שתפעל את האירוע היה בעלי. הוא מהצד שלו ממש השתדל, אחרי הרבה מאוד שיחות שעשינו, מה שלא ממש הוכיח את עצמו, מבחינתי היה לי קשה מאוד מאוד בנוכחות שלו.
הרגשתי שהוא לא פועל למעני אלא עוד גורם שאני צריכה לפעול מולו.

עכשיו אנחנו גרים רחוק מבי"ח הכי קרוב (הדסה עין כרם) זה לפחות 35 דקות נסיעה. לא אתפלא אם ייקח גם 50 דק' בזמן אמת.
אם לא הייתה קורונה הייתי מנסה לשהות סמוך ללידה במקום קרוב.
הפחד הכי גדול שלי הוא לא מלידה בדרך, אלא מלידה בשלב שבין הגעה לקבלה ועד הכניסה לחדר לידה.
זה השלב הכי רגיש ש"קובעים" לי איך תהיה הלידה עם כל הפרוצדורות והכל.
לא אכפת לי ללדת מחוץ לחדר לידה,
אבל שיתנו לי את החמש דקות שלי להיות עם עצמי, עם הבגדים שלי, בתנוחה שנוחה לי ונסיים עם זה. ולא שיכריחו אותי למוניטור, יפשיטו אותי בכוח, יריצו לחדר לידה, יעלו אותי בכוח למיטת חדר לידה, יסובבו אותי על הגב בכוח וכו'.

זה ממש מכניס אותי לפחדים ולמועקה. 😓

אם רק יכולתי לעשות שיחת תיאום ציפיות להבין איזה בי"ח יאפשר לי את ה"פריווילגיה" הזאת של שליטה על גופי...
אבל אין לי מושג איך יוצרים קשר ואיך מבררים את זה עכשיו בקורונה..
על הנייר כולם נשמעים נפלאים ונחמדים ובעד לידות טבעיות ומיילדות מקסימות ורגישות והכל.. אני רוצה לדעת שאני הולכת למקום שמספק קבלות ולא רק הבטחות.

אה, ואין לי מלווה שאני יכולה לקחת ללידה ולהגיד כשהוא לידי אני רגועה...

לכן הפחד הזה על איזה צוות אפול ושהם לא מכירים אותי ואת היסטוריית הלידות שלי ואיך הם יפעלו איתי (הרבה יותר קל להכניע יולדת בלי ליווי) מתעצם שבעתיים.

עד היום 3 לידות ילדתי יומיים פלוס מינוס התאריך. ככה שמבחינת תזמון התאריך אני די יודעת לקרות מה אני הולכת.

שתבינו את הבלבול, כבר חשבתי "לביים" תחילת תהליך לידה (הרי כל הזמן יש צירונים..) ככה להירשם בקבלה עם כל הפרטים והיסטוריית הריון והסיטוריית לידות והכל.. ואז אוכל להסביר למה באתי מוקדם ומה הציפיות שלי מהלידה לבחון את התגובה ואז להיות יותר חכמה לקראת הצפוי בזמן אמת...

אני לא רוצה דולה, זה לא מה שיעזור לי.. (כלומר אולי זה יקל עלי את השניים וחצי צירים שיהיו לי אבל עיקר הבעיה כאמור היא בניהול הלידה..)

אני אפילו לא יודעת בעצם מה אני שואלת..
אבל אם יש מישהי שמזדהה עם הדילמה אשמח לשמוע מה היא עשתה ואיך היה לה.

(לידת בית עומדת על הפרק רק אם אפשרי שזה לא יהיה בבית שלי אלא בצימר לידה או משהו כזה)
מאתגר, מנסה דווקא כן להציע תומכת לידהמק"ר
שתתאמי מולה את הצורך שלך (מסאג'ים לא, ניהול לידה כן).
הן הכי אלופות בלנהל לידה, מכירות את המקום, את הצוות, הן אסטרטיביות (לא כולן, אבל תוכלי לברר על אחת כזאת)
ובזמן אמת להזעיק אותה להיות צמודה צמודה אליך.

קצת מצחיק לחשוב על תומכת לידה בהקשר הזה, אבל תנסי לברר על מישהי שתוכל לעזור לך דווקא בקטע הזה

בהצלחה!
רק כותבת שדולה בהחלט עוזרת ב'ניהול' הלידהקופצת רגע
ובתיווך הרצונות שלך לאנשי הצוות, אם זה החשש העיקרי שלך, הייתי ממליצה כן לקחת דולה- אפילו מתלמדת, ובשיחה איתה להסביר לך את הציפיות ממנה- היא ממש אמורה להיות מסוגלת 'לקנות' לך כמה דק' של שקט עם עצמך.

וכל הדברים שתיארת: להפשיט בכוח, לסובב על הגב ללא רצונך, אלו דברים שעברת? נשמע מפחיד ממש ממש. חיבוק גדול. לא אמור לקרות בלידה למיטב ידיעתי.
תודה!אמאשוני
אבחן את האופציה הזאת שוב.
מקווה שדולה תהיה מספיק אמינה כדי להגיד לי אם כדאי לקחת אותה למקרה כזה או לא.

@מק"ר תודה גם לך!

ולגבי הסוף, כן לצערי עברתי את כל זה..
מסכימה עם זה מאוד מאודהריון שישי
כמובן שחייב דולה טוב אבל אצלי לגמרי היא תיווכה וניהלה כדי שהעניינים יקרו כמו שאני רוצה
אני לא חושבת שלבוא ולשקר זה רעיון טוב. תתקשריבתי 123
ותבקשי לדבר עם המיילת שם.
בקשר ללידת בית לפי מה שאני יודעת לידות בזק במיוחד חוזרות זו סכנה לרחם ולא מתכננים מראש לידה כזו בבית.
ולצימר לא בטוח שתספיקי להגיע כמו שלחדר לידה לא בטוח.

זה יעזור לדבר טלפונית?אמאשוני
הם ערוכים בכלל לקבל שיחות כאלו?
בצימר אין קבלה שלוקחת חצי שעה שהיא השלב הכי קריטי...
וגם אם אלך לצימר זה יהיה במחצית הדרך לבי"ח,
בכל מקרה אסור במרחק מעל חצי שעה ועוד בבית שלי יש מדרגות בלי מעלית..

לגבי לשקר, אני מבינה מה את אומרת ולכן כתבתי שאני מבולבלת בקטע הזה..
רק אל תשכחי שאני לא יכולה לחכות לצירים סדירים כדי לצאת.
וצירונים יש לי כל הזמן שבועיים לפני התאריך
ככה שאצטרך לצאת בכל מקרה לפי תחושת בטן לא מוסברת ולא לפי מדדים מדוייקים.
אז אם נגיד אגיע פעם ראשונה יומיים לפני התאריך ואסביר את ההיסטוריה שלי זה לא כ"כ לשקר.. ואם לא תתפתח לידה באותו יום אז למחרת אגיע שוב לבי"ח אפילו רק להסתובב בחנייה.. כי אני כבר רשומה והכל.. לא יודעת..
ברור שהצירים האמיתיים יכולים להפתיע אותי בכל זמן ובכל מקום אבל אז כנראה שבכל מקרה לא אספיק ללדת בבי"ח, אין לי איך באמת למנוע את זה לכן פחות מטריד אותי. למרות שכולם יגידו שהכי מסוכן זה ללדת בדרך. יותר מלידת בית לא מתוכננת, הרבה יותר מלידת בית/צימר מתוכננת.
אבל זה בהחלט יכול לקרות כשמשאירים על השולחן רק את האופציה של לידה בחדר לידה בבית חולים.

הקטע הזה שאם יתמזל מזלי ואספיק להיכנס לקבלה ואז כל הזמן יתבזבז על רישומים וקשקושים והיכרות ובדיקות שגרתיות, ואז עד שיבינו שיש להם פה לידה אהיה בפתיחה מלאה ואז יעשו בי כרצונם זה פשוט מטריף אותי המחשבה על לעבור את זה שוב..
בכל מקרה כדאי להירשם קודם ללידהאם הבנים12
ככה יש להם את כל הפרטים שלך.

גם לי יצא להגיע כמה פעמים לשערי צדק בפתיחה מלאה, המיילדת המתוקה ראתה שאני רגועה ואמרה לי לא ללחוץ כי היא רוצה קודם שאכנס לחדר לידה, העבירו אותי עם המיטה של הקבלה ובינתיים היא ארגנה את עמדת הקבלה לתינוק ושמה כפפות. כשראיתי שהיא מוכנה שאלתי אם אפשר ללחוץ... היא לגמרי זרמה איתי.

בעין כרם הגעתי קצת מוקדם כי פחדתי מהדרך לשם המפותלת, אבל מרגע שירדו המים ידעתי שזה יתקדם מהר והמיילדת המקסימה גם זרמה איתי לגמרי.

אני חושבת שלא כדאי לך להילחץ מראש, בע"ה תגיעי בזמן ותהי רגועה ויהיו לך שליחים טובים. כן אפשר להיעזר בבעלך שהוא מכיר אותך הכי טוב שיגיד להם שאם הם לא מכניסים אותך את יולדת בקבלה... ולגבי התזמון- קשה לדעת מראש מתי בדיוק תהיה הלידה אפילו שהוקדמים היו ממש קרוב לתאריך..
אמבולנס, ואז אין קבלה -תבקשי שיקחו ישירות לידה ויבדקו שם הכלתאומים


יש קבלהאמאשוני
מדא מכניס למיון יולדות.
מניסיון של פינוי באמבולנס בשתי לידות..
אבל את ראשונה בתור, לא צריכה לחכות בכללתאומים


שולחת לך משהו באישי.הריוניסטית


אשמח שתשלחי לי גם אם תוכלי...רבע ל7
גם עוקבת אחרי השרשור..


תודה
בעין כרם אפשר לתאם איתם שיחה לפני הלידהילדת יום הולדת
יש להם את השירות הזה, לדעתי גם בקורונה. מדברים שם עם מיילדת ומכינים ביחד תכנית לידה. כשאת מגיעה ללדת, הכל כבר שמור להם במחשב. בכל מקרה, הצוות שם מקסים ממש.
וואו נשמע כמו חלום!אמאשוני
יש לך פרטים על זה?
את מכירה מניסיון?
הם באמת קוראים במחשב כשמגיעים?
אוף, אני כ"כ סקפטית בגלל מה שעברתי 😣

אשמח ממש אם תוכלי לפרט מה שידוע לך על זה
אני עשיתי את זה, אני חושבת שקראו לזה בואי נדברפצלש להיום
עשיתי איתם שיחת תיאום ציפיות מראש (בגלל שהיה לי ווגאניסמוס לפני) והם קראו את זה (המיילדת קראה את זה לידי)

רוב הצוות ממש ממש התחשב

לדוגמה אמרתי שאני רוצה רופאה אישה ולא גבר והם באמת הקפידו על זה
בבדיקת פתיחה הראשונה הביאו רופאה ממש ממש עדינה (בבדיקה השניה הביאו רופאה אחרת פחות עדינה אבל אח"כ היא לא באה שוב) והמיילדת היתה מדהימה

באישפוז היה לי קצת פחות טוב שם
אבל זה ממש תלוי באחות, ביום האחרון החליפו לי אחות והיא היתה ממש מקסימה
תודה מרגיעאמאשוני
למרות שזה קצת שונה,
כי השאלה היא איך הם מתפעלים לידה בלחץ זמן..
אבל בהחלט מרגיע לדעת שמתייחסים לזה בכלל..
תודה רבה!
לא מניסיון, ראיתי פרסומות לזה כשהייתי שם.ילדת יום הולדת
כמו שכתבו לך, זה כנראה יעיל (: גם אני לא אהבתי את מחלקת היולדות שלהם, אבל הצוות בחדרי הלידה היה מדהים ממש
זה לא ככה בכל מקום??שלומצ'

עשיתי את זה בלניאדו. 

זה לא היה ממוחשב. אבל הדף בוודאות היה בתיק שלי כשהגעתי (ראיתי אותו במו עיני)

אין לי מושגילדת יום הולדת
אין לי ניסיון עם לידותשלומצ'

אז יכולה רק לשתף שממה שידוע לי (כך הבנתי מהדולה שליוותה אותי בהריון ובלידה) בבית חולים אמורה להיות מישהי לתאם איתה ציפיות מראש. 

לא יודעת כמה יכולו לבוא לקראתך בסיטואציה הספציפית (כאמור, לא מבינה בזה), אבל אפשר לנסות להבין עם מי לדבר ואולי לקדם את העניינים משם.

 

ולהבנתי התפקיד של הדולה זה בדיוק זה- להגיד לצוות את מה שאת לא פנויה להגיד, ולנהל את הלידה בהתאם למה שתיאמת איתה מראש. 

אני גם עם לידת בזקחן מלכות
ואני ממש לא חושבת שזה אמור לקרות מה שתיארת!
בחיים אין מצב 'אמורים להכריח אותך שום דבר

אם את מגיעה כבר בסוף - אז פשוט תכנסי ותגידי להן אני יולדת עכשיו עכשיו הוא עוד רגע יוצא לי קחו אותי מהר לחדר לידה.
יגידו לך כל מיני עיכובים פשוט תגידי אני יולדת לידות בזק ואני עכשיווו יולדת תטיסו לחדר לידה ו שתיילדו אותי במסדרון. שם תעשו לי מוניטור אם תספיקו אני כרגע לא עושה שום בדיקה

אני אישית הגדלתי מעבר לזה..
היתי כבר ממש עם ראש כמעט בחוץ בעלי הטיס אותי עם כיסא גלגלים נכנס למחלקת יולדות ופשוט דילג באלגנטיות על המיון יולדות ורק אמר ברול- איפה יש מיילדת ?! היא יולדת עכשיוווו אני נכנס לחדר לידה. ופשוט נכנס חח .
המיילדות נכנסו ללחץ רגע רגע מי אתם איך קוראים נרשמתם בקבלה?
ואני פשוט התעלמתי לחלוטין..אמרתי להן נשמות אח''כ דיבואם ורישומים אני יולדת הרגעע
ופשוט קפצתי על המיטה על 6 ולחצתיייי ירדו המים בבת אחת..
ואז המיילדת קלטה שאני רצינית . אז אמרה לי רגע אני אבדוק אותך
וברגע שנשכבתי כדי שתבדוק- היא כזה- וואוו אוקייי עכשיו הבנתי אותך!!! הוא פשוט פה!!וקוראת בטיל למיילדת אחרת שתכין לה ערכת לידה

לי אישית היה חלומי. תוך 3 דקות מהכניסה לבית חולים חיבקתי את הקטן שלי.
וזה היה רק 45 דקות אחרי שהתחילו צירים.
אבל זה באמת אישי החוויה של לידת בזק- לי זה היה החלום שלי ממש. ולא היתי לחוצה מזה אפילו שכמעט כמעט ילדתי באוטו


יא וואלי!שלומצ'

אז דילגת על הקבלהאמאשוני
יופי טופי לכן הייתה לך לידה חלומית..
ואני מבינה שבעלך זרם איתך.
בעלי היה לוקח אותי לקבלה במצב הזה.
וללדת במסדרון זה לא אופציה. אני בן אדם.
בלידה הקודמת הגעתי לקבלה אף אחד לא האמין לי שאני עם צירים. החובש ממדא אמר הבאתי אותה היא טוענת שיש לה צירים אבל ממעקב שלנו הם לא כל 5 דקות כמו שהיא טוענת. (טמבל!)
באמצע המוניטור תקפו אותי שני צירים כואבים.
הראשון הביא אותי לפתיחה 7 והשני לפתיחה מלאה.
מה היה הסיפור להוביל אותי לחדר לידה זה לא אבין לעולם. העיקר הם היו עסוקים אם המכשיר תקין או לא.
וזה אחרי שאמרתי להם אלף פעמים שלידה קודמת הייתה באמבולנס ושגם בלידות קודמות לא היה דופק תקין במוניטור אז בואו נלד ונסיים עם זה,
לא הם התעקשו לקחת אותי לחדר לידה, לעשות את כל מה שהם רצו
להעביר מהמיטה של הקבלה למיטה של חדר לידה כשאני עם צירי לחץ והכל כי "המיטה בחדרי לידה יותר נוחה" ושטויות כאלו.
לי גם יש לידות בזקאחתפלוס
ושאני מגיעה אני מודיעה להם מראש שאני עם צירי לחץ ואין מה לבדוק אותי וכו' וכו'
ובדרך כלל הם נלחצים וישר מעבירים אותי למיטה ואם יש מקום אז לחדר לידה.
בעלי בדרך כלל נשאר בקבלה להביא פרטים שבכל מקרה כבר שמורים במערכת כי נרשמתי מראש.
וזה בשערי צדק
וואי, נשמע שבעיקר נפלת על צוות גרועבשאיפה
אני הגעתי למיון יולדות ואמרתי להם "באתי ללדת, זאת לידה רביעית, אני יולדת מהר, המים יורדים" הכניסו אותי לבדיקה *מיד* , משם על מיטה לחדר לידה *מיד*. בחדר לידה קצת מרחו אותי בשאלות אינספור, אבל אני מניחה שאם הייתי צורחת או משהו כבר היו מיילדים אותי .
אמל'ה!!!!! מה חלומי בזה? לחץ של החיים!!חדשה ישנה
חחחח... מצחיק אותי שזה חלומי בשבילך, אני קוראת על לידות בזק ונכנסת ללחץ אטומי.
עכשין אני מבינה למה אצלי כל לידה זה מינימום 15 שעות. כנראה אני צריכה את הקצב הזה😵
בעין כרם ממש הולכים עם היולדתחרות
ילדתי עם הבגדים שלי, עשו לי מוניטור תוך כדי שהייתי באיזו תנוחה שרציתי...
גם בשערי צדק הם ממש השתפרו ועשו שינוי בגישה, ובלידה האחרונה שלי היה בדיוק כמו עין כרם (אמרתי מראש שרוצה טבעי), זרמו איתי וילדתי איך שרציתי...
כדאי להרשם מראש באינטרנט ואז הפרטים כבר אצלם

שיהיה בשעה טובה!!
לידת בזק בשערי צדקבאש ובמים

האמת שלא מכירה את עין כרם אבל אם רלוונטי, ילדתי לידת בזק בשערי צדק. בלי שאלות בכלל הטיסו אותי לחדר לידה וקצת ניסו לעשות לי רישום תוך כדי הלידה, בפועל עשינו את הרישום אחרי הלידה והספקתי ללדת בחדר לידה

יש מצב ביומיים סביב התאריךתוהה לי
לישון בירושלים?
קורונה..אמאשוני
אילולא הקורונה זה מה שהיינו עושים.
אבל לא, אין מי שיקבל אותנו לשינה..
אבל אוכל להיות רוב שעות היום. זה כבר מאפשר סיכויים של בערך 50% להיות בסביבה.
מקווה רק שיהיה לי כוח להסתובב או סתם לשבת להנות מלהעביר את הזמן ככה.
נראה גם לפי המצב רוח.
כתבתי לך בפרטיתוהה לי
מלון.? בית הארחה או צימריערת דבש

צימרים יש עכשיו וגם חלק מהמלונות פתוחים

אם זה יכול להועיל הייתי עפה על זה

 

ולא הבנתי לגמרי-

בעלך היה לוקח אותך לקבלה נגד רצונך? למה?

 

ומצטרפת לאלה שמעלי

דולה זה לגמרי בשביל לנהל את הלידה לפעמים..

כדאי לך לנסות

כמה דברים מנסיוןאחת מהחברות
בשערי צדק מכירים את המושג לידות בזק ומתייחסים ממש יפה ונכון.
נכנסנו (על הרגליים!) אמרנו שיש לידות בזק הקודמים ותוך דקות הייתי על מיטה בקבלה (לא בכניסה עם הוילנות אלא בחדר עם דלת) אמרו לי לשכב שם 2 דקות עד שמפנים חדר לידה ובינתיים הגיעה אלי מיילדת עם ערכת לידה! וכן, לא הספקתי להגיע לחדר לידה אבל המיילדת שהיתה חכמה (ולא שיגעה אותי עם בדיקת פתיחה או את בעלי עם טפסולוגיה..) הספיקה לקבל את הקנטנציק לידיים תוך דקות ספורות, בנחת ובסטרליות.
ממליצה אבל ממש ממליצה לבוא עם מישהו אסטריטיבי (דולה /בעל/ אחות/ חברה) או עם דף ועליו באותיות קידוש לבנה משפט/ 2 שיבהירו היטב את רצונך.
^^מסכימה ממשרעותוש10
מצטרפת להצעות לדולהיוצאת לאור
דולה בהחלט בהחלט מנהלת את האירוע.
במקרה שלך רק מישהי ותיקה ומנוסה שאכן תעשה זאת בזמן אמת. אני יולדת על שש ומעולם לא הכריחו אותי להתהפך. הדולה שלי קיצרה לי את זמני ההמתנה משמעותית לא פעם ולא פעמיים. בפעם האחרונה גם דאגה שאהיה בפתיחה 10 על שש ועודדה אותי עד שאזרתי כוח ויאללה. וזה שווה הכל. הבעל קיבל הנחיות מהדולה וקיבל עדכונים. זו הדרך שלך להבטיח שליטה טובה יותר על התהליך אבל כמובן שבסוף הכל מאת ה'
צודקת. וגם כל מי שהציעה דולהאמאשוני
איך אדע מתי לקרוא לה??
רוב הסיכויים שממילא היא לא תספיק להגיע 😏
אבל נתתם לי רעיון אולי כן אתייעץ עם מישהי תותחית ואפרט לה את הסיטואציה.
אני רק צריכה לשקול עם עצמי אם בא לי לשלם כשסיכוי סביר שהיא לא תגיע. התשלום הוא יהיה בעצם "ליתר ביטחון" כזה
השאלה אם בזמן אמת זה לא יגרום לי ליותר לחץ להתמודד בלעדיה..

יש לי עוד זמן לחשוב על זה...
בכל מקרה ממש ממש תודה!!
עצם הידיעה שיש בידי לעשות משהו כבר מקלה על המועקה הזאת..
לדולות יש כליםהריוניסטית

תבחרי מישהי שגרה באיזורך ממש,

ותאמרי לה שיש לך היסטוריה של לידות בזק.

לדעתי לא צריכה להיות בעיה..

נשמע לא פשוט, בהצלחה!מכחול
רק רוצה להעיר שלא הייתי בטוחה על התאריך, זה ש3 לידות היו ככה לא מבטיח לגבי התאריך...

שיעבור בשלום ובקלות!
טוב אני חוויתי לידה מהירה אחתהמקורית

והאמת אף אחד לא יכל להכריח אותי לעשות כלום כי לא אפשרתי

לא חיברו מוניטור ולא שכבתי ולא נעליים

הגעתי עם פתיחה 9 רצו לבדוק אותי על המיטה לחבר מוניטור וכאלה (כאילו קבלה רגילה ללידה) אמרתי שאני יולדת ולא האמינו לי. התעקשתי שתבדוק פתיחה לפני המוניטור הארור ואז הבינו שחייב חדר לידה

התבייתתי בתנוחה שהייתה לי נוחה ותוך 20 דקות הכל נגמר.

 

אני חושבת שהמפתח הוא ביטחון ואסרטיביות. אולי מלווה שיעזור.אם הבעל לא מתאים אז לחפש מישו אחר.

באופן אישי לא הייתי מסתכנת בלידת בית, בטח אם זו לידת בזק כי איאפשר לדעת מתי המיילדת תגיע ואולי זה יהיה מאוחר מדי ויצור טראומה נוספת חלילה

 

בהצלחה בכל החלטה שתהיה והכי חשוב שיעבור בקלות

איזה תותחית!!אמאשוני
הלוואי עלי..
אבל אל תשכחי שזה לא רק ביטחון זה גם כוח פיזי..
וגם להילחם בכמה חזיתות במקביל ב4 אנשי צוות כשבעלי משתף פעולה איתם ולא איתי 😨
איזה סיכוי יש לי שכל אחד תופס לי יד או רגל ומעביר אותי בכוח? איזה סיכוי יש לי להילחם בהורדת בגדים כשכל אחד מושך בגד אחר ובעלי איתם???
אוף אוף אוף
עושה לי רע כ"כ לכתוב את זה אפילו שעברו כבר 3 שנים.. ורואים שזאת מדיניות בי"ח כי הצוות כן ניסה להיות רגיש. המיילדות וכוח עזר שעשו לי את כל זה לא עשו מכוונה רעה, ראו להם בעיניים שזה לא מרוע אלא כי זה הנהלים ואני לא הסכמתי לכל הפרוצדורה הזאת והייתי נורא נורא כאובה אז עשו הכל בכוח.
וכל הפאשלות שהם עשו זה מתוך לחץ וחוסר תשומת לב לכבוד המטופל.
איכסססס. זהו.
וואי... זאת באמת חוויה קשהשלומצ'
הלוואי והפעם יהיה תיקון! ❤
לא קראתי הכלאורוש3
אבל את מה שכתבת כן. אין לי ניסיון בשום לידות חח. אבל נשמע לי מאוד מאוד טעון מול הבעל. ורק בגלל זה הייתי לוקחת דולה. שתהיה בצד שלך בלבד. ושתהיה זמינה וגרה קרוב מאוד כדי שתגיע. בהצלחה מותק
יאבלה!! אסור להם לעשות את זה!רותי7
איזה חוויה נוראית!
אם את חושבת שתלכי לעין כרם אולי תעשי איתם שיחה מקדימה ותסבירי שאת באה ללדת - ישר לחדר לידה ולשאול אותם מה לעשות כדי שזה יקרה۔
אולי להיות בכיס עם תוכנית לידה כתובה כשבראש הדף כתוב באותיות ענק 'לידות בזק חייבת להכנס עכשיו לחדר לידה'۔

ובלידה הראשונה שלי הזמנו אמבולנס כשהייתי עם צירי לחץ۔ אז האמבולנס הכניס אותי והפרמדיק אמר להם היא בלידה תכניסו אותה۔ אז אמנם לא ישר הכניסו אותי לחדר לידה אלא לחדרים נפרדים של מיון - אבל לא עשיתי מוניטור، פתיחת וריד וכו' לפני בדיקת פתיחה۔
ומבינה אותך לגבי דולה - בלידה הראשונה היא לא הספיקה להגיע ובגלל זה אני לא לוקחת מאז۔
אימלהההההיערת דבש

נשמע חוויה מזעזעת

 

יקירתי

רק כדי לפתור את זה מול הבעל

כי זה נשמע מאוד טעון וכאוב מולו והכי טבעי שיהיה ככה

(כי זה לא טבעי בכלל איך שהוא פעל)

ממליצה לך מאוד שתלכו למספר פגישות לטיפול זוגי טוב כדי לעבד את הדברים

ולהציב מולו מראה איך את מרגישה עם מה שהיה ומה נכון מכאן להבא..

וואו נוראי. חוויה קשה מאוד. הייתי מתלוננת וצועקת עד השמייםהמקורית

אני בכלל ילדתי פעמיים עם הבגדים שהיו עליי. לא נתקלתי ברוך השם במצב כזה ונראה לי שזה ממש חריג ויוצא דופן.

אף אחד לא אמור לעשות שום פעולה נגד רצונך. בטח שלא פעולה כמו להוריד בגדים. ממש לא הכרחי כדי ללדת.

חיבוק על החוויה המזעזעת. מקווה שתהיה לך חוויה מתקנת בפעם הזו

בשערי צדק ילדתי פעמיים עם בגדיםאחתפלוס
אבל אם יש אפשרות בוודאי שכדאי להוריד כי הבגדים הלכו לפח אחר כך(החצאית)
אני הייתי מאד קשובה לגוף שלי ונסעתי לבית החולים בשלב מוקדםתאומים


פליזזזזז חייבת לנצלשמשמעת עצמית
כל מי שכתבה פה על לחיצות ולידה על 4 או 6 ולא על הגב,
בבקשה תגידו לי איך זה עובד
אפשר עם אפידורל?
במה מחזיקים?
איך התנוחה?
צריך לבקש מראש?

אני ממש רוצה ללדת ככה אחרי שבלידה הקודמת הרגשתי כמה לא הגיוני ללחוץ על הגב ואפחד לא הקשיב, ובסוף היה ואקום😑

ותזדרזו פליז
כי אני כבר ב40+3...🤭
תודההההההה
אני הייתי עם אפידורל אבל ביקשתי והתעקשתי להיות על הצדאמא חדשהה
בלי המגוון יותר רחב כמובן..
אני הייתי עם אפידורלפשיטא
והמיילדת ממש עודדה אותי ללדת על הצד, זה אפשרי ויותר טוב וקל ללחוץ מאשר על הגב, בסוף לא יצא לי ללדת ככה אבל רוב הלחיצות היו על הצד והם היו הכי אפקטיביות.
אני מכוונת את הגב של המיטה לכמעט ישיבהחן מלכות
ואז לוחצת .. זה לא כמו לשכב על הגב כי הגוף מוטה כלפי מטה ועוזר ללחיצות. זה בערך ללדת בישיבה
קל ללחוץ ככה -תופסת בידיות של המיטה בזמן שלוחצת
ואצלי ב''ה גם היה קל להם לצאת ובלי תפרים
וזה אפשר גם עם אפידורל(לא לקחתי מעולם.אבל לא רואה בעיה)
לא לבנות על תזמון התאריך ולהבהיר לצוות את המצב124816
ילדתי לידה חמישית בשבוע 38 אחרי ארבע לידות בתאריך המשוער (או יום לפני).
כל הלידות שלי היו יחסית מהירות, אבל החמישית היתה מהירה במיוחד.
התחילו לי צירי לחץ בדרך,ירדנו מהמונית בחניה ושלחתי את בעלי להביא לי כסא גלגלים כי לא מומלץ ללכת עם צירי לחץ. ואז קלטתי שאני עוד יותר לא רוצה ללדת לבד בחניה בגשם באמצע הלילה אז הלכתי אחריו. הגעתי ומצאתי אותו מנסה להסביר שצריך כסא גלגלים... אמרתי לצוות בקבלה שלא צריך ,אני כבר פה ואני לידה חמישית עם צירי לחץ ולידות מהירות בעבר, הכניסו אותי מיידית. 4 דקות אחר כך התינוק כבר היה בחוץ.
ברור שהכל יכול לקרותאמאשוני
ועדיין מבחינת השתדלות יש תאריכים שאפשר להשתדל בהם יותר.
אני לא הולכת לגור ברחוב חודש בגלל שיש סיכוי מסויים ללדת כל יום מחודש תשיעי.
אם לפי אופי הלידות שלי הסבירות ללדת ב36+0 היה שווה לסבירות ללידה ב40+0
כנראה שהייתי עושה פעולות אחרות ולא בונה על בי"ח. אבל הסבירות לא זהה.
אם אחכה בבית לצירים אני יולדת בבית.
אם לא אחכה להם והם יבואו פתאום אז פתאום אלד בבית.
זה לא סותר את ההכנה שאני רוצה לעשות ללידה בזמנה שיש לי יכולת לעשות פעולות מסויימות להוביל אותה בצורה בטוחה ונעימה.
יש ימים מסויימים (נניח מ39+4) שבהם יותר הגיוני לבלות את היום בסמיכות לבי"ח (דוגמה להשתדלות אפשרית)
כנל לקבוע עם דולה/ לערוך שיחת תיאום ציפיות וכד' שהציעו פה..
לכן פתחתי את השרשור.. להחזיר לעצמי את יכולת השליטה החלקית לפחות בתהליך הלידה.
תודה רבה לכל מי ששיתפה מנסיונה!אמאשוני
נשמע ששערי צדק יותר מתאים ל"בלתם" של לידה מהירה.
לא בטוח שתהיה לי את האפשרות לבחור להגיע לשם אבל טוב לדעת.
בהחלט מרגיע.
אם למישהי יש ניסיון בלידה מהירה בעין כרם אשמח לשמוע איך הם מתמודדים עם זה..
אם הם זורמים עם היולדת או עושים מאמץ שהלידה תהיה "לפי הספר" קרי אחרי כל הבדיקות והכנה וכניסה לחדרי לידה וכו'.

דווקא מבחינת תנוחות לידה עין כרם נחשבים לפתוחים יותר. השאלה גם אם במקרה של לידה "לא מסודרת" נניח לידה שקורית לפני כניסה לחדר לידה...

בכל מקרה ארשם לשניהם.

תודה רבה שוב לכולכן! כל הודעה עזרה לי וסביר שאחזור לשרשור הזה לקראת הלידה.

⁦❤️⁩
שערי צדקמומין אמאאחרונה

לידה האחרונה שליהיתה בשערי צדק  לפני כחודש וחצי היתה לידה הכי מהירה שלי וכמעט ילדתי באמבולנס

העבירו אותי ישר למיון בכניסה ,בכלל לא הספקתי להגיע ליולדות

לא מסכה,לא החלפת בגדים , ילדתי כשהייתי על הברכיים, המיילדת הגיע ממש ביציאה של התינוקת כבר החוצה

הצוות היה מקסים,נתנו לשילייה לצאת  בלי שום עזרה חיצונית

היה מדהים

 

חייבת לציין שאחרי שתי הלידות הראשונות שלי שהיו בבתי חולים שונים שתמיד הצליחו לסובב אותי על הגב ולהשאיר אותי ככה עד הסוף ויצאתי עם טראומה של חששות מול הצוות ועוד כל מיני ,בהריון השלישי הלכתי להכנה ללידה חוזרת ועשיתי מעיין טיפול שלי מול הטראומה ובלידה השלישית אחרי זה פשוט הבנתי כמו שנשים אחרות כתבו פה צריך לעמוד על שלך

את היולדת והגוף שלנו יודע איך לילד את עצמו הצוות הרפואי אמור להיות לעזר ולא להפך

את יכולה להשאר עם הבגדים שלך עם הם נוחים ולא מסורבלים , לגבי תנוחת לידה רוב הבתי חולים זורמים עם היולדת לפעמים צריך להתעקש וגם להתעקש שיבדקו מה הפתיחה בתנוחה שאת נמצאת 

אין צורך לשכב על הגב לבוק פתיחה- לי זה היה ממש חידוש כשיועצת הנקה סיפרה לי את זה

פשוט זה התנוחה הכי נוחה לאחות לבדוק

 

תאמיני בעצמך שאת יכולה ללדת ושאת הכי טוב מכירה את הגוף שלך והרגשות שלך

תלכי ללידה בשמחה עם בטחון בה' שאת בידיים שלו , מול הצוות עם יש צורך תעמדי על רצונות שלך

ובעז"ה עם הרבה תפילות יהיה לך טוב

 

בבריאות ,בשמחה בידיים מלאות

בהצלחה

 

 

ממליצה לך על הר הצופיםשאלונת10
יש אפשרות שם לעשות תוכנית לידה עם מיילדת קודם הלידה ובכללי גם הם זורמים יותר ויש שם הרבה מיילדות בגישה טבעית

קישור לתוכנית
המרכז הרפואי הדסה - המרפאה לחוויית לידה מתקנת
ובצד הרוחני-להתפלל לשליחים טובים. מוריה
לא יודעת להמליץ לך על הרבה בתי חולים רק לספר מהחוויהניפגש בשמחות:)
האישית שלי. בלידה ראשונה, לא ידעתי מה זה צירים, חשבתי שסתם כואבת לי הבטן, כי לא אכלתי טוב וכו' יצא שיצאנו באמבולנס בשלב ממש מתקדם, הגענו ללניאדו, הטיסו אותי על האלונקה, מיד כשנכנסנו לבניין היתה לי ירידת מים וכשהגענו למיון יולדות, הפראמדיק ממדא אמר להם "היא יולדת עכשיו!" קיצור הכניסו אותי מיד לחדר לידה ואכן ילדתי תוך 10 דקות... את כל הרישום וכו' הם עשו עם בעלי אחרי הלידה.. לא יודעת אם לניאדו רלוונטי בשבילך אבל אם כן- שווה לבדוק את העניין הזה..
בהצלחה בכל אופן! ושיהיה בידיים מלאות ובבריאות בכל מקום שתלדי
למרות שכבר הסקת את זה, אספר מניסיוני לגבי שערי צדקיראת גאולה
לא לידת בזק, אבל הגעתי בפתיחה מלאה,
קיבלו אותי ישר מהמונית למיון הרגיל שצמוד לכניסה, סגרו וילונות, כך שמבחינתם אני יכולה ללדת שם... בדקו פתיחה והריצו אותי במיטה לחדר לידה.
לא עברתי במיון יולדות בכלל.
לא שיגעו אותי בכלל, לא מוניטור, לא בגדים, לא תנוחה, לא פתיחת וריד וגם לא מסיכה... מה שהם כן רצו / חשבו, הם ביקשו או שאלו ממש יפה.

מה שכן - בנוסף למיילדת נכנסה המיילדת הראשית או אחראית משמרת או איך שקוראים לה, כנראה בגלל השלב בו הגעתי, וכנראה שיש לה מספיק ביטחון וניסיון כדי לזרום עם מה שהתאים לי.
גם מוסיפה לך על שע"צהעוגב
שהם מאוד קשובים ליולדת,
לידה אחת לא היה חל"ד פנוי אז בקבלה שמו אותי בחדר סגור (ולא הווילונות)
ולידה אחרת גם היו לגמרי איתי, בדקו פתיחה לפני מוניטור ווריד, היה 6, וכשביקשתי שוב אחרי 10 דקות כי כבר יש לחץ, לא התווכחו, פשוט בדקו שוב (פתיחה 9, הריצו לחל"ד עם המיטה וב"ה בדיוק בזמן..)

מבחינת פתיחות ללידות טבעיות- גם היה מהמם, ילדתי דם על הברכיים, ובלידה אחרת מלאו לי את הבריכה ללידת מים שפשוט לא הספרתי אותה, אבל בינתיים נתנו לי לנסות על הברכיים וכו..
אני ילדתי פעמיים בלידת בזק.סיפור לידה
אני מפה בניק אחר. פשוט לא רוצה להחשף..
המרחק ביני לבית חולים גדול יותר משלך משהו כמו 50 דק'.. התגלגל כך, אבל באיזשהו מקום גם בחרתי ללדת בבית. 2 הלידות הגיעו בהפתעה ילדתי בעזרת צוותי אמבולנס בבית. אחד רגיל ואחד נט"ן. היה ח-ל-ו-מ-י. לאחר מכן התפנתי לבית חולים לבדיקות והוצאת השליה. ושם כבר פחות חלומי. (בעקבות לידה ראשונה עם משקעים קשים על צוות רפואי) תרגלתי ועבדתי ובעיקר הבנתי, את המשמעות של הגוף שלי הוא שלי!! מה המשמעות של הבדיקות השונות, האפשרות לוותר עליהם וההבנה שהרבה מהדברים שהם פרוטוקול בית חולים הם בעיקר כסת"ח, כלפי הרופאים ונועד לעזור להם ולא דווקא לך (לצערנו). כמו להחליף בגדים, לשכב על הגב וכו'.
נדרשתי למלוא האסרטיביות שלי כדי שלא ילחצו לי על הבטן להוצאת שליה לדוגמא. דבר שגרם לי לדימום מוגבר אחרי הלידה הראשונה.
אבל מבט איתן בעיניים, נימה אסרטיבית וחזרה על דברי בתוקף אם יש צורך עשו את שלהם...
סיפורי הלידה שלי נמצאים בפורום תחת הניק הזה. אם את מעוניינת ממליצה לך לקרוא ולהווכח שאפשרי ;). (לא יודעת איך מחפשים)
אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא שתבחרי איזה מקום נותן לך ביטחון ושם תלדי. צוותי אמבולנס מיילדים נהדר ולא חייב להזמין דווקא מיילדת.
בכל אופן אם בחרת ללדת בבית חולים ובכלל מול כל איש צוות רפואי. הדבר הנדרש הוא בטחון בעצמך ואסרטיביות.
אסרטיביות היא דבר שצריך לתרגל. ממש כמו שאת מתרגלת תנוחות ללידה אפשר לתרגל משפטים אסרטיביים. אפילו לתרגל מצבים אסרטיביים שבעלך או חברה יציקו לך בשאלות או אמירות רפואיות ותתאמני על איך לענות להם...
אין לאיש צוות שו-ם זכות בעולם לגעת בך, או לעשות משהו נגד רצונך. ואם הדבר נעשה קוראים לזה אלימות מילולית אפשר להתלונן ואף לתבוע על כך.
אם את מרגישה שאינך מסוגלת לכך בעצמך תקחי לך מלווה לידה (מהסיפור שלך לא נשמע בהכרח שבעלך הוא האדם הנכון בסיטואציה כזו). מלווה לידה צריך להשרות בך בטחון ושקט ולהיות שר החוץ שלך כלפי הצוות.
וזה יכול לכלול מענה לשאלות אישיות, על מצבך הרפואי, התנגדות למתן טיפול כזה או אחר וכו'.
רק לחדד שאסרטיביות אינה כוחניות. היא רק עוצמה שקטה חיבור וידיעה פנימית מה טוב לך!
מאחלת לך לידה בטוחה ורגועה ושתתקלי רק באנשי צוות שיתנו לך הרגשה טובה ויהיו לרוחך. הלואי שתתאים מהלידה עם כוחות מחודשים וחיבוק פנימי עמוק.
והעיקר בידיים מלאות ובבריאות.
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.יאחרונה

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

שאלהאחת כמוני

לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?

אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏

לא תמיד זה מספיק.מוריה

יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.

(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)

👍אחת כמוניאחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוני

נכון! הוא באמת יוצא דופן(: וצריך לשים לבקנמון

שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..

מענייןאחת כמוניאחרונה

גם קישואים את מאחסנת בלי שקית?

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמי

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

עוד דברים שחשבתי עליהם. אבל זה יותר להמשך.מוריהאחרונה

להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.

להתכונן לאפשרות של פגייה.

להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.

להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה

להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.

להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.

בהצלחה.

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️