פורום הריון ולידה (עמוד 2437)

לא יצא לי, אבל אם תלמידה תשתעל, אתקשר להורים לברר ולהגיד להם,
בעיקרון אם השיעול הוא אלרגיה ידועה או אסטמה, מותר לבוא לבי"ס, ואם זה המקרה- אנהג במשנה זהירות ואקפיד יותר עם אותה תלמידה על מסיכה....

אלא משהו שהתחיל עכשיו. שזה די ברור שזה איזה וירוס.
יש אפשרות חוקית לשלוח הביתה? או להגיד לא לשלוח מחר? או שאפשר רק כשזה עם חום?

תקני סירופ לשיעול לפעמים זה עוזר
אם זה מהליחה תטפלי בנזלת (בצל ליד המיטה?! וגם לקפוץ, ואחכ להפוך שהראש למטה כדי לשחרר את הליחה)

מתוסכלת מזה שתלמידה הגיעה כמעט שבוע (ראשון עד רביעי) משתעלת ולא מרגישה טוב (וגם מנוזלת, שזה באמת מפחית את הסיכויים שזה קורונה כי זה לא תסמין של קורונה, אבל עדיין אי אפשר לדעת).
ביום רביעי (כשהיא היתה בבית הספר), האמא עדכנה שהיא דיברה עם הרופא הוא הפנה לבדיקת קורונה.
בסוף ב"ה היה שלילי, אבל כששאלתי את המנהלת איך יכול להיות שכל הימים האלה היה מותר לה להגיע לבית הספר, היא אמרה שחוקית אין לה אפשרות לשלוח הביתה אם אין חום מעל 38.
מנסה להבין איך זה הגיוני, ואם זה ככה גם במקומות אחרים (שרשמית צריכים לשלוח עם הצהרת בריאות, אבל גם אם היא שקרית והילד באמת משתעל אז אסור לשלוח הביתה).


(וזה עוד חינוך מיוחד, אז אין מסכות, ואין שמירת מרחק, ואין היגיינה בסיסית...)

תראי, לא על כל כאב בטן או כאב ראש אני שולחת תלמידה הביתה.
מאפשרת לצאת להתאוורר, לנוח, לשבת בצד ולצייר או לקרוא בשקט...
אם לא עוזר אז הביתה..
ובמקרה של שיעולים וכאבי גרון- שולחת הביתה..
ילד חולה לא אמור להיות בכיתה, נקודה.
(קרה לי שנה שעברה שתלמידה פיתחה משהו תוך כדי יום לימודים, שלחנו הביתה ותוך כמה ימים כמות לא קטנה של תלמידות נשארו עם אותו וירוס בבית)

כתוב שנזלת לא נחשב...אז שיעול כתוצאה מנזלת וצינון זה כנראה בקטגוריה הזאת.
האמת, מאוד קשה בעונה הזאת להשאיר יד בבית על כל שיעול.

פה לא היה מדובר בילדה שמרגישה מצוין עם קצת נזלת שגורמת גם לשיעול. היא לא הרגישה טוב באופן ברור, ושכבה על המזרון חלק ניכר מהיום. רק שלא היה חום אז נאמר שאי אפשר לשלוח הביתה.
(גם הרופא שנאמר התייעצה איתו שלח לבדיקת קורונה, זה לא היה מופרך לחשוב שזה מה שיש לה. ב"ה שיצא שלילי בכל זאת...)

זה קצת הזוי.
לא יודעת...כשהבת שלי שנה שעברה, בלי קשר לקורונה, התלוננה קצת שלא מרגישה טוב, המחנכת שלה התקשרה אלי מיד ודי דרשה שניקח אותה. למרות שידעתי היא קצת מפעילה מניפולציה...אבל לא היתה לי ברירה.
אז בחשש קורונה- בכלל. ממש מוזר שא''א לשלוח ילד שלא מרגיש טוב הביתה.
מסכן!!

גם בזה ..

זה באמת יותר מורכב.
רק נשמע שצריך איזשהו איזון כדי לשמור על בריאות הצוות.
דווקא בחנ''מ יש הרבה אנשי צוות שחשופים לכל ילד. יותר מאשר בחינוך הרגיל.

שמחה לשמוע שזה לא הזוי שזה מפריע לי...
אולי אני אנסה לדבר עם המנהלת שוב. מקווה שיצא מזה משהו...

ולמרות שהוא אסמטי ולמרות שהיה לי אישור רופאה!!!! הן רצו אישור מקוון או איזו שטות אחרת..הרופאה גערה בהן ורק אז הואילו בטובן.

ואיך שאת מתארת את הילדה כואב הלב.
הייתי מתקשרת להורים שיקחו אותה.
בלי קשר קורונה או לא. ילד לא מרגיש טוב צריך להתחזק בבית.

והילדה באמת מסכנה.
אבל מבינה גם את ההורים. היו איתה כבר איזה 3 או 4 פעמים בבידוד, והיא ממש לא ילדה קלה.
אז כל עוד בית הספר לא מכריח להשאיר בבית, הם מעדיפים שצוות הכיתה יטפל בה...
(ואני לא זו שעומדת בקשר מול ההורים. עד כמה שהבנתי המורה דיברה עם האמא, וניסתה לרמוז באופן די ברור שמקום הילדה בבית, אבל האמא המשיכה לשלוח יום יום...)

שיעול ללא חום זה אחד מתסמיני קורונה
אם זה טיפונת שיעול שנגרם מנזלת תבקשי אישור מרופא

כמו שכתבתי קודם, אני שואלת מהכיוון השני, של עובדת משרד החינוך. המנהלת טוענת שאין לה סמכות לשלוח הביתה. מנסה להבין אם זה באמת ככה..

לשלוח הביתה או למנוע מילד להכנס לבי"ס בגלל מחלה.
נראה לי שהנוהל עכשיו בגלל הקורונה הוא לבודד את הילד עד שההורים שלו יגיעו.
בהחלט אפשר להתקשר להורים ולדבר איתם. ואם זה לא מספיק אז פונים לפיקוח

פשוט כי אצלנו מתנהגים לפי ההיגיון, ואם ילדה חולה ואני מתקשרת להסביר את זה לאמא- היא גם מבינה שזה לא הגיוני להשאיר אותה.
לא יצא לי להתמודד עם הורים שמתעקשים שהילדה תישאר. באמת לא יודעת מה הייתי עושה...

אני באופן אישי, וגם כמורה, חושבת שילד שלא מרגיש טוב מקומו בבית. גם בשבילו וגם בשביל כל הכיתה והמורה, גם לפני הקורונה.
מן הסתם במקרה כזה מתקשרים לאחד ההורים שיבוא לקחת את הילד.

גם טכנית יותר אפשרי להשאיר תלמידה חולה בכיתה (יש מזרון ופופים לנוח עליהם) וגם להורים יותר מורכב להשאיר בבית. אז כל השנים היה הרבה פעמים מצבים של תלמידים חולים שהשאירו בבית הספר.
חשבתי שעכשיו זה אמור להיות אחרת. אבל המנהלת טוענת שאין לה אפשרות חוקית. היא גם זו שעומדת מול ההורים ומרגישה את הקושי שלהם, אז היא מעדיפה להקל עליהם, ולוקחת בחשבון שהצוות גם כה מסתכן בעצם העבודה בתנאים כאלו... רק לי זה נשמע לא הגיוני?

אבל בהחלט מעולם לא עבדתי במסגרת של חינוך מיוחד ולא יודעת את המורכבות של זה.
מבאס להיות במקום עם חשיפה לילד חולה בלי יכולת לשלוח אותו הביתה...

אבל כעובדת בחנ"מ אני לא מאוד מופתעת מהסיפור שלך. 

לא משהו שלא ראיתי בעבר. עם או בלי קורונה.

אז גם אצלכם ככה?
מתלבטת כמה לנסות להתעקש על זה. צריכה עוד לחשוב על זה..

אבל כן היתה לנו תלמידה שלא הפסיקה לשלשל במשך כמה ימים ועדיין נשלחה מההוסטל לביה"ס.
תלמיד שהיה בבידוד (עם כל ביה"ס) וההורים הצליחו להביא לכך שהוא יחזור לביה"ס וצוות הגיע להיות איתו.

הדברים כאלה קורים המון בחנ"מ.

פעם הייתי מקבלת יותר בהבנה.
היום אני קצת נעלבת מזה (קוראים לזה שחיקה 🤦‍♀️)

זה שתלמיד הגיע בבידוד לבית הספר נשמע לי הזוי.
ומבינה אותך שזה מפריע לך, הכי הגיוני בעולם...
המנהלת אצלנו בגישה של להקריב את עצמנו בשביל התלמידים. כל עוד זו רק היא אני באמת מעריכה את זה (והיא בהחלט ראויה לזה), אבל כשהיא מצפה גם ממני זה כבר די מעצבן...

אנחנו נותנים באמת הרבה לתלמידים, גם לא בשעות העבודה, ועושים את זה בשמחה (דוגמאות ככה בקטנה- 06:00 בבוקר להיות בבית של תלמיד, במשך ימים, כדי לפתור איזו בעיה. לעבוד ב"חופש הגדול"- בין ה 16/8-31/8- בהתנדבות, כי משפחה זקוקה לעזרה דחופה. אני בכוונה לא מפרטת מעבר לזה, חיסיון וכו'), אבל יש מקרים מסויימים שאני מרגישה שלוקחים את טוב הלב שלנו קצת רחוק מידי ושוכחים שאנחנו בסופו של דבר אנשים. ובשנים האחרונות זה מתחיל להעליב אותי.

בשנה הראשונה שלי כמורה היה לי תלמיד שהרביץ לי בממוצע כל 5 דקות. לא כאפה ידידותי, אלה כאפה כאפה (אני עובדת עם תיכוניסטים). עד שאחת המורות לא איבדה את ההכרה בגלל המכות האלה, אף אחד לא חשב שכדאי לעשות משהו משמעותי. 

אז לא חשבתי שיש עם זה בעיה. היום אני כבר רואה את הדברים אחרת.

 

 

(ומתברר שהייתי צריכה לפרוק )

ואני ממש מסכימה איתך שלפעמים זה מגיע למקומות בעייתיים...

נשמע קצת לא הגיוני מה שהמנהלת אומרת.
אצלי אני המנהלת גן אז אני זאת שצריכה להתעסק עם זה ולהפעיל שיקול דעת.
ואני גם הרבה פעמים בוחרת 'להתעלם' רק כדי להקל על ההורים כמובן שכל מקרה לגופו ואם זה משהו שנראה לי ספק אתקשר להורים.

שילד השתעל, ואכן האמא לא יכלה להצהיר שהוא לא משתעל.

והם אסמטיים.

רק בדיקת קורונה שלילית החזירה ללימודים

מדברת פה מהצד השני.
את הילדים שלי השארתי בבית כשהיו מנוזלים גם בלי שיעול, והחזרתי רק אחרי שאני (שגם לא הרגשתי טוב) קיבלתי תשובה שלילית על בדיקת קורונה.
(לא יודעת אם ננהג ככה כל החורף, אבל זה מה שהיה לנו עד עכשיו)

בטח שהיא יכולה להחזיר הביתה. אלא אם יש אישור רופא או בדיקת קורונה שלילית. זו לא שנה רגילה.

אני גם עובדת במוסד חינוכי ותמיד יש לי את ההתלבטות הזאת.
אם אני רואה שהילד לא חיוני ושפוך, אתקשר ואודיע לקחת את הילד..
אבל על קצת נזלת וכו' אני תמיד בהתלבטות...
מנסה להפעיל שיקול דעת בכל מקרה.

אז כן מיידעת את ההורים.
קרה לי כבר שהורה אמר לי- אה כן, היא לא הרגישה טוב גם בבוקר אבל מיהרנו אז שלחנו אותה...
אז הבהרתי שלא שולחים ילדה שלא מרגישה טוב והם באו לקחת.

שהבת שלה השתעלה, עשתה פעמיים בדיקות ויצא שלילי, וביהס הסכימו לקבל אותה רק עם אישור מהרופא

הוא לא אמור להגיע לבית הספר...

חתומים על זה בהצהרת בריאות,
אם זה שיעול פה ושם זה סביר אבל שיעול כל הזמן זה בעיה ללא בדיקה

היא קצת הצטננה בקטנה וכבר איזה שבועיים-שלוש משתעלת קצת..זה בקטע של להוציא ליחה...
מרגישה מעולה בלי חום
וגם לא שיעולים נטורפים

אני שולחת כי ברור לי שזה לא קורונה..

הבן שלי השתעל.. ממש ממש!!

אבל מצד שני הוא השתעל ככה גם שנה שעברה. המון פעמים.
וזה יכול לקחת גם שבועיים עד שמפסיק להשתעל.

אצלנו בהצהרה של המעון לא רשום ספציפית על שיעול. אהל לא רציתי לקחת סיכונים מיותרים. עשיתי בדיקת קורונה יצאה שלילית ואז שלחתי.

ככה אני הייתי אגועה וכך כם המטפלות.

הלוואי שככה ההורים אצלנו היו נוהגים...

לגבי לנטון אני יודעת שמותר

נשמע שכדאי להתייעץ

תשאלי את הרופאה שלך בקשר להריון, ממליצה לך לנסות. 

כף אחת 3 פעמים ביום. 

בוודאות

חשובים לו כרגע הרבה יותר מאשר חופש הביטוי🙂
יקרה את עם תאומים כל עוד הם מקבלים את הצרכים שלהם בכל השאר תזרמי עם מה ששומר לך על השפיות

אני חושבת שזה אפילו נמצא כמפחית סיכון למוות בעריסה
אבל דבר ראשון זה מפחית נדודי שינה

מניחה שהמטרה שהוא ירדם, בשבילו. אז זה טוב לו המוצץ שיעזור לו להרגע ולהרדם..

וספציפית בשינה זה מומלץ למניעת מוות בעריסה אז בכלל...

מנסיוני תינוק רעב לא יזרום עם מוצץ..

חזקים שמגיעים עם לחצים- ככה התחיל אצלי הפעם
אבל לקח 4 ימים עד שהפך לצירים שהובילו ללידה
בנוסף התרוקנות תכופה ובחילה

הבוקר זה נרגע ,
אמשיך לעקוב . תודה לך

התקשות חזקה של הבטן שנמשכת מעל 45 שניות ומופיעה מעל 4 פעמים בשעה=ציר. כמעט תמיד זה יהיה מלווה בכאב.
אבל, צירים יכולים להופיע ככאבי מחזור ממושכים או כאבי גב ולחץ.
התקשות בלי כאב לרוב לא נחשבת כציר. יותר ברקסטונים.
שבוע 37 בהחלו יכול להיות שבוע בו הגוף מתחיל להתאמן לדבר האמתי... בהצלחה!

שגם כאב מחזור ללא התקשות כשהבטן גמישה יכול להיות ציר?

ההגדרה היא לא ההתקשויות, אלא שזה כאב שבא והולך.

נדיר אבל שצירים כאלו הם צירי לידה שצריך כבר לצאת לבי"ח, בד"כ כשיש צירים כאלו והן סדירים,
הם מתחילים משהו ואח"כ מגיעים עם ההתקשויות והכאבים.
אבל בגלל שזה לא משנה לך מה קורה "בד"כ"
תנסי לתזמן ותראי.
אם יש לך כל חמש דקות ציר במשך שעתיים זה הזמן לצאת ולא משנה אם זה בא רק בצורת כאבי גב, מחזור, וכו'.

סביר להניח שמה שיש לך עכשיו זה עוד לא ממש צירים אלא הכנה.

בשעה טובה!

אלא אם כן צירים ממש סדירים שנמשכים הרבה זמן גם לדעתי כדאי ללכת להבדק

התקשויות סתם זה לרוב צירים מדומים
את כבר בשבוע שאפשר ללדת כך שממש אין מה להלחץ פשוט לחכות שיהיו צרים במשך זמן יותר משעה וסדירים יחסית או מתגברים בעוצמה או כואבים.
הכי חשוב לעקוב אחרי תנועות ולא נורא אם את לא בטוחה ומגיעה לחדר לידה סתם
שתהיה בעז"ה לידה קלה ובידיים מלאות

אני מקווה ממש שאצליח להגיע ברגע הנכון בעזרת ה'

ועושה את הבדיקה לבד ונותנת לאחות

עשיתי לבדו הבאתי לאחות. הרופא הדריך איך לעשות.
דווקא כשהייתי בלאומית הרופאה התעקשה לעשות בעצמה כי טענה שנשים לא יודעות לעשות זאת טוב

בהריון השני קיבלתי הפניה עשיתי לבד והבאתי לאחות

אני מקווה שיתנו לי לבד במעבדה. הרופאה זרמה עם הפניה ולא ביקשה שאגיע או משהו
כמה זמן לוקח לתוצאה להגיע?

לך איך עושים.
קיבלתי באותו אחרצ- ערב

יש רופאים שעושים בעצמם ומעבירים למעבדה.
יש כאלה שיביאו הפניה וצריך לקחת מטוש מהמעבדה ולעשות לבד.

בהצלחה.

האם אפשר לבצע את הבדיקה בוקר אחרי קיום יחסים?
או שעדיף לחכות לבוקר אחר(בגלל ההפרשות מהאזור).
תודה

שתמיד עדיף להתייעץ
בטח בכאבים שמחשידים לצירים בשבוע כל כך מוקדם.

את יכולה להתקשר למוקד אחיות, ושם יכווינו אותך יותר

אני שבוע 24 וכל השבת עם כאבים בבטן התחתונה בצד ימין..באים והולכים..

מה
נסגר
איתנו
😆

תרגישי טוב!!
שיעבור מהר💗

כדאי לך לבדוק בסביבות 6-8 בערב כל יום באותה שעה ולא לפני 2 בצהריים

לא התאפשר לי כל יום באותה שעה:/ אז לא היה ביוץ עדיין?

אני מהר מאוד סיימתי עם בדיקות הביוץ פשוט לא הולך. לא יודעת לה את עושה בדיקה. מהמקווה יום כן יום לא. זו הנוסחא וזהו. או שיד סיבה אחרת? ואז עדיף ממש בדיקת דם. הייתי גם אצל מומחית שאמרה חי שהן ממש לא אמינות..

בוודאות ביום ה14 ובאמת ביום ה28 קיבלתי וסת. אז זה כן היה אמין
החודש לא יודעת מה קורה...

לנסות בערב.
אני גם פספסתי ביוצים ככה כי לא בדקתי מספיק מאוחר
ובפעם שנקלטנו ב״ה בדקתי בשעה 20:00 בערב

אם באמת ימשיך להיחלש יש מצב שפספסת את הpeak
ולכן אני חושבת שכבר כתבתי לך- מרגע שאת רואה שיש עלייה לא לחכות לפיק אלא לקיים יחסים

על אותה שעה.. בתקווה שלא אצטרך!!

עברו לך הכאבים?

אבל סחבתי איתם עד הלילה ממש אתמול.
מקווה שזה חד פעמי.
תודה!!

אולי לאדון גוגל יש רעיון?

רק כתוב שזה יכול לקרות בחודשים האחרונים
אבל מה עושים עם זה מהה! 😭

אולי באמת שווה לנסות אוסטאופת
מתייגת את@אל הר המוריה יש לה ניסיון

אולי היא תוכל להחכים אותך.
תרגישי טוב😘

מחר אראה רופא זה קצת מלחיץ אותי.

אם זה רק בגב יש מצב שנמתחים לך שם השרירים אבל אני לא באמת יודעת

פשוט כואב לי.
לא הצלחתי להירדם אתמול

לפעמים בעלי עושה לי מסאג שקצת מקל ואז אני נרדמת אחרי, אמבטיה חמימה, בקבוק מים חמים/כרית חמה.. ובגדול די סובלת..
עבל תשימי לב שזה לא בא בגלים כמו צירים כי נראלי זה מצריך בדיקה אם זה ככה

אני בגיל הזה נותנת בקטנה ממש... נותנת עם האצבע שלי ממש טיפה רק כדי שתטעם.

שאם ראית שהיא מגיבה לזה פחות טוב תעברי למשהו אחר ותחזרי לתפוח בהמשך

אני נותנת מייד מעוכים. ברור שיהיה שלשול. ומהר מאד שילוב של בננה תפוח. לא רק הציץ.

עם שתי הבנות האחרות גם הייתי מתחילה ישר ממעוכים.

יותר טוב ברוך השם

למועדון הצרבות
אני סובלת ברמה קשה !!!!

אבל תודה!

יחד עם הקרח הדק שנוצר.... מרענן גם בחורף

בדיוק התרוממתי עכשיו מהכרית בגלל זה

מציל את חיי
לוקחת חצי או רבע כל פעם.

חלב גם עוזר

תודה 🙏🏼

הצרבת מופיעה לי מידי פעם גם בלי הריון.. אבל לעיתים רחוקות)
בהריונות, התייעצתי אלף פעם עם הרופאים אם מסוכן הטאמס. אם עדיף לעבור למשו אחר..
הרופאה אמרה לי להמשיך עם הטאמס. ועדיף לא להגיע לאוםמרדקס וכו')

ואני גם מקטינה מינון כי מספיק לי חצי...

מי שדוגל רק בהתערבות טבעית ללא תרופות
גם לא לוקח אקמול. אז...🤷‍♀️

אלו השעות שלי בימי שישי...

ב8-9 בערב. וקמה לפנות בוקר לבשל בשקט.

מחכים שיעבור או לשתות מים.
כדאי להמעיט במאכלים שגורמים לצרבת כמו דברים מטוגנים למשל.

גם לשתות במשך היום תה קמומיל ותה ג'ינג'ר, ואם כבר יש צרבת מעט סודה לשתייה עוזר.

אבל בגדול תנסי לאכול יותר טיבעי. 

ולא כשיש התקף צרבת, אלא כל הזמן, קצת פה וקצת שם... ככה במהלך היום.

ואם זה בערב, אז תבדקי שאת לא אוכלת יותר מידי ולא מזון כבד לעיכול בארוחת ערב.

וזה עוזר גם לבחילות.
הבעיה בלאכול לפני השינה זה הסוכר.

של מלפפון בשבוע

וחיבוק על התוכנית שהתפקששה.🥰

שמשהו רע קורה בהם ואז כל דבר סתמי אוטמטית מוסיף שמן למדורה .... כואב💔

כאילו רק היה צריך "גפרור" קטן בשביל להצית את הלב הרגיש(אולי מדי) שלי

נשמה זכית בלב 💓 מרגיש!!
תודה לה', יש כאלה ששלהם אטום...
הוא מרגיש והוא פועם, והוא מבין דברים..
תנתבי את הכאב לתפילה. תבקשי מה' מה שכואב לך..תתפללי על אנשים ש../מקרים ש... / על הלב שלך ש...
💓

גרמת לי להתרגש

אוף מבינה אותך כל כך...

גם לי היה אתמול ערב מזעזע.
אצלי הכל התחיל להתחרבש בגלל איזור חניה עמוס וצפוף עם אנשים שמתנהגים כמו חיות.
בסוף אחרי חצי שעה של סיבובים הורדתי את הילדים ונשארתי עם הקטנה באוטו אבל אז הם רבו, וצעקתי עליהם, ואיימתי בעונש שתוך שניה חזרתי ממנו והכל היה מגעיל ומעצבן
ואז בבית היו הדברים המעצבנים הרגילים אבל אחרי שמאבדים את זה פעם אחת יותר קל להמשיך לאבד את זה ולא להתמודד בצורה נורמלית עם הדברים.

ומחרפן אותי כשהבן שלי עונה לי.
אתה רואה שאמא עצבנית למות, די שחרר מהתגובות שלך!

בקיצור היה ערב מגעיל מגעיל

מקווה שהיום יהיה טוב יותר 🙏

מה שהכי מטריף אותי שעונים לי..(הילדים כמובן)
מקווה שהבוקר שלך התחיל טוב יותר היום
חיבוק גם לךעל הערב

איך את היום?



(אמאל'ה איזה ענתיקה אני, מה נזכרתי בזה פתאום..)

שבת קודש יש מצווה עצומה להיות בשמחה.

מעניין מתי אספיק.. 😏

פליזזזזזז
ונהנתי מההצגה של הבגדים, מותק אמיתית!!!

דואגת לזה עכשיו

איזה כיף! היא ממש חמודה! ולא מפריעה בכלל!

ההסברים ממש יפים. עשית חשק לנסות להזמין משם... עד עכשיו פחדתי מהבדים...

ושייהיה כמה שפחות פוליאסטר.
אפשר לבחור ב'סינון' שיהיה כותנה ו. מרובות כותנה...
זה היה כשהיא הייתה אמורה לישון צהריים, ופתאום יצאה, אז זרמתי...

את מקסימה ומתוקה
יש לי בקשה אישית-
את יכולה לעשות סרטו על קשירת מטפחות?
או שעשית ופיספסתי?? 🙈🙈🙈
תודה!!

תגידי, מה שבמידות הגדולות יש גם במידות "הרגילות"? פשוט ממש אהבתי את השמלה בירוק זהבבב יושבת עלייך שלמות

באמת קיבלתי עליה המון מחמאות

צריך לבדוק, יש דברים שכן..

קשה, אבל עובר.
אל תתרגשי ממנה. תביאי לה הרבה חום ואהבה, בלי ויתורים, ומצד שני תחשבי איך אפשר למזער חיכוכים ומאיזה מריבות את נמנעת...

הם לומדים להבין שהם נפרדים מההורה ולהילחם על עצמאות ונפרדות. זה תהליך בריא ונורמלי. דברים מסוכנים באמת לדעתי צריך להיות גבול מוחלט. להרחיק אותה וזהו. דברים אחרים שסתם בוכה. למשל היום הקטן שלי בן שנה ושבע התחיל לבכות כי רצה לחגור את עצמו בכסא לבד. אז התחלתי לשיר לו עם טיפה מנגינה (הוא ממש אוהב שירים) ''ביחד ביחד'' לקחתי את היד שלו והקלקנו יחד. הרבה שיתוף. לתת בחירה אם אפשר. להסיח את הדעת. להעלים דברים שלא רוצים שתגיע אליהם. להקטין כמה שיותר את המקומות בהם צפויה סצנה.

גיל שנתיים הצדיק

איך מחליטים

שני הפוסטים האלו מומלצים מאוד, עזרו לי מאוד בהתנהלות עם בני שנתיים אצלי.
בתמצות - מצד אחד לשתף ולאפשר כמה שאפשר להעשות דברים כמו גדולים, ומצד שני כשאי אפשר - אז לשים גבול ברור, אבל בהרבה אמפתיה והבנה שזה קשה לה (גם אם היא לא ממש מדברת, זה לא אומר שהיא לא מבינה, וכשמדברים איתה ומראים לה שמבינים אותה זה יכול לעזור לה מאוד. אני זוכרת שעם הגדולה שלי ממש הופתעתי כמה זה שינה ועזר לפעמים...).

אצלי כולם מורדים מהבטן. אין שינוי מיוחד בגיל שנתיים, הכול כרגיל 🙈

אז אני רק אוסיף. הילד הראשון זה באמת קצת קשה. אבל אח''כ זה הופך להיות מצחיק...כי כבר יודעים שככה זה בגיל שנתיים (אגב ,גם גיל ארבע) ולכן מצליחים לראות את זה אחרת ולצחוק מזה.

ורק עם הרביעית וואי אני בשוק כמו ילדה ראשונה

זה לא שהקודמים לא בכו כשאמרו להם לא והיו גם מתעקשים על אני בעצמי אבל סה''כ היה סביר


אבל אצלה וואי איזה דרמטיות
היא גם קצת עם אופי 'קשוח' רגשית לא משתחררת מהר
נגיד תבואי לחבק להתלהב ממנה- כשזה לא אנחנו היא לרוב תובך מזה ודוקא לא תחייך ולםעמים הפוך
כשלא מקבלת משהו- כועסת ממש
צריך להיות איתה ממש רגישים
וכשביא שמחה- היא מהמממת ומוארת וכזאת מתוקה
אבל זה פשוט קשה לי הדרמטיות הלא הגיונית הזאת בתגובות
וגם שקשה לי להבין איך להתקרב אליה- כי כשהיא בטוב זה סבבה היא אוהבת סיפורים ובובות ומחבקת ומקסימה
וכשקצת עיפה או רעבה או סתם בסיטואציה לא רגועה- אז מכל מילה קטנה היא מתקפדת כזה וזה מעצבן..
אני כבר יודעת לא להגיע לפינות ולא להתרגש

אבל רק חייבת להבין- זה יעבור נכון?

למה כל הילדים שלי כאלה סופר סופר רגישים😮

כלומר, אם זה האופי שלה באופן בסיסי, רגישות נפשית כזאת, אז זה ילווה אותה כל חייה כנראה.
רק שבכל גיל זה יתבטא בצורה אחרת.

לק"י

לאחרונה אני הרבה כועסת עליה. וזה עצוב...

מה היא עושה שמכעיס?

לק"י

כאילו לא שומעת.
וכשהיא רוצה משהו, היא לפעמים נתקעת ולא זזה, וכשזה בבוקר כשיוצאים מהבית זה מחרפן....
והבכי.... לפעמים על סתם.

אני לא חושבת שהיא מתנהגת נורא ואיום, אבל לי אין מספיק סבלנות. היא ילדה מתוקה, מדברת מקסים. אבל מאוד דעתנית ויש לה מה לומר על כל דבר.
מצאתי פטנט איך לזרז אותה, אני עוצמת עיניים וסופרת, וכרגע זה עובד כמו קסם.

זה באמת לפעמים מעבר חד מדי - מהתינוק הרך והמתוק, לילדון הדעתן והעקשן...
אבל באמת כבר לומדים כלים מהילדים הקודמים, ולומדים קצת פחות להתרגש (למרות שזה קשה!) - ובעיקר כבר מחכים מתי הגיל הזה יעבור, ויגיע גיל ההתבגרות הבא... (אפילו כתבתי על זה שיר פעם, על כל גילאי ההתבגרות האלה...)

הגילאים האי זוגיים יותר נוחים מאלו הזוגיים.
לפחות אצלי.

זה אינדיבידואלי לכל ילד, נראה לי...

האמת שנראה לי שב17 קצת נרגע, לא?
גיל ההתבגרות מתחיל כ''כ מוקדם, אולי גם מסתיים מוקדם יותר

נראה לי ש17 זה עוד לא הסוף...
אני עובדת עם הגיל הזה, לא רוצה לאכזב אותך...
אולי בשירות לאומי מתאפסים כשנזרקים לחיים ורואים מציאויות שונות, ומבינים כמה שפע כל טוב יש לך בחיים...

אני יודעת שהיום יש שמושכים עד גיל 60.
אבל בכל זאת, הטלטלות הרגשיות וההורמונליות, וכל תופעות הלוואי שקשורות לזה- נראה לי שכן מתמתנות.
אני מניחה שזה גם תלוי במי מדובר.

לכי ביום ראשון להיבדק...

בשביל מה להבדק?
אם מרגישים גרוע או שיש דימום בכמות גדולה ומסוכנת, אז מבינה.
אם מרגישים טוב וכמות הדימום סבירה, אז או שחלילה בהריון נפל או שהוא ממשיך - יש לרופא משהו לעשות בשלב הזה? אני תמיד חשבתי שממילא אין מה לעשות. אולי להגיד לנוח ולשתות וזה רעיון טוב ממילא ( בניגוד לשבועות מתקדמים יותר שאז יש הרבה מה לעשות ולעקוב ואפשר אפילו ליילד במהירות ולדאוג ליילוד מחוץ לרחם וכו').
אני מפספסת משהו? יש צורך להבדק בדחיפות בשבועות האלה?

שמצריכות מעקב והנחיות מיוחדות

הנחיות מיוחדות מרופא.
ויש לא מעט נשים שמקבלות תמיכה הורמונלית שיכולה להציל הריון.
ויש לא מעט מצבים רפואיים שיכולים לקרות וצריכים השגחה ועיניים מקצועיות.

בקיצור- לפותחת- לכי להיבדק. דימום בהריון מחייב בדיקה.
מקסימום בעז"ה תלכי סתם.

מה שהן אמרו

אבל השאלה עד כמה זה דחוף?

לא נסעתי למיון בשבת, וגם במוצאי שבת לא.

אם חיכיתי עד עכשיו, מה ההבדל אם אני אבדוק מחר בבוקר, או בערב, או ביום שני?

אם הדימום לא מתחדש?

אם אין לך כאבים, דימום מסיבי או חולשה קיצונית אין דחיפות בלנסוע עכשיו. הדבר היחיד שיכול להיות דחוף זה עם חלילה מדובר בהריון חוץ רחמי (במידה ועדיין לא עשית אולטרסאונד שראו בו הריון ברחם) ואז במידה וזה שלב קריטי אז יהיה משהו מהתופעות הנ"ל. כמו שאמרת, אם מדובר בהפלה חלילה אז בלאו הכי אין מה לעשות. גם אם זו המטומה אז זה לא שיש לזה פתרונות קסם, מומלץ להימנע מקיום יחסים ופעילות מאומצת ואת זה בכל מקרה כדאי לעשות אם יש דימום, גם מבלי שנאמר לך שיש המטומה. לגבי טיפול הורמונלי תומך- זה נחמד, אבל לא באמת הוכח כיעיל. זה בעיקר נותן הרגשה טובה שעושים משהו. זה משמעותי באמת רק בהריונות מהפריה חוץ גופית. בהצלחה ובשורות טובות!

ירדתי 9 קילו עד חודש רביעי פשוט תדאגי לא להתייבש
לשתות זה מה שחשוב
בהצלחה

אבל מותר ורצוי לעבור לתזונה בריאה: נטולת סוכר לבן (להחליף לדבש, פירות, סילאן) וקמח לבן (להחליף לכל קמח אחר), חלב בהמה ומוצריו (להחליף לחלב צמחי לטעמך), משקאות ממותקים.

כמו כן, אפשר לאכול 3 פעמים ביום ולא בלי סוף

ואפשר להשתמש בכל צורת הכנת האוכל מלבד טיגון, במיוחד לא בשמן עמוק. גם סופגניות ופלפל יוצאים מעולה בתנור.

בהצלחה

אני פשוט לא מסוגלת לאכול..

אני משתדלת לאכול, ולפעמים האוכל עוזר לי למנוע בחילות, אבל יש לי פחות תיאבון בחלק מהזמן. בחילות, סוגים של אוכל שקשה לי לאכול (כי יש שמן ודברים אחרים, וזה מגעיל אותי פתאום).

בגדול, כמובן שכדאי להתייעץ עם האחות, אבל כל עוד את מקפידה לאכול באופן כללי, וחשוב יותר: מקפידה להכניס מספיק נוזלים, לא הייתי דואגת. אלא אם כן זה ממשיך ולא נעצר.

זה טבעי ונורמלי.

בשני ירדתי 3
בשלישי רק 2 קילו
😅

בת כמה היא

עדיף בלי ואם היא רוצה אז כרית דקה לתינוקות

גם שלי מורידים את השמיכה, להלביש חם ואם זה לא מספיק לחמם את הבית

זה גיל גדול, היא כבר יודעת להסתדר, אם את מצמצמת סיכונים ודואגת שבסביבת הפרצוף שלה יש רק דברים נושמים כמו טטרה עם חורים- זה בסדר, בגיל הזה הם זזים הרבה, מסתובבים, ויש הרבה פחות סיכון שיחנקו מלתקוע את הפרצוף מתוך הטטרה...

אבל זו דעתי ואני לא לוקחת אחריות.
(שלי בלילה כל כמה דקות מתהפכת מהגב לבטן, לאורך, לרוחב, ידיים למעלה, בצדדים, רגליים מפוסקות, צמודות.....)

או לשים כרית שמיועדת לתינוקות

אני חושבת שרק מגיל 3 מתחילים לשים כרית, לא זוכרת בדיוק

עדיף שתשים את הראש על טטרה נושמת אם זה נוח לה.
יש סדינים מפלנל למיטת תינוק, לנו יש אחד כזה.
החדר שלה לא מחומם?
גם הבית שלנו קפוא והיא נרדמת לרוב עם שמיכה אבל מעיפה אותה מהר מאוד. (משנה תנוחות לפי קצב הנשימות שלה בערך)
אני פשוט מחממת היטב אץ החדר עם רדיאטור טוב. זה עושה את העבודה מעולה!

ואז כל הלילה אני עסוקה להזיז לה את זה😫 אין לי רדיאטור אני מפחדת 😳😳

ורדיאטור זה חימום הכי בטיחותי חוץ ממזגן כמובן, אם אין לך...
אני שמה אותו מספיק רחוק מהמיטה שלה וזה מחמם נהדר. משקיעים וקונים רדיאטור טוב ובטיחותי.
תמיד בחורף צריך להיזהר, מכל חימום. אבל זה הרע במיעוטו ולדעתי חובה חימום בחדר ילדים כשגרים במקום קר.
מספיק שהפרצוף חשוף לקור בחדר והילד מתקרר (מניסיון).

אני שמה מצעי פלנל
פיגמה חמה מאוד או 2 שכבות.
מחממת רק בתחילת הלילה כזה שעה ואז זהו

המזגן עושה סטרידו נוראי לילדים שלי...
אבל הבית שלי יחסית מבודד אז אולי זה לא דוגמא טובה

שמיכה בכלל לא מתאימה כשהם זזים הרבה, עדיף להלביש עוד שכבה במידה גדולה או שק שינה

אני מלבישה 2 שכבות גופיה דקה ומכנס עם רגליות ופיגמה פוטר ובנוסף מדליקה רדיאטור בחדר פותחת מעט את החלון גם .
אני לפעמים עדיין לא שקטה ושמה לו שמיכה באמצע הלילה אבל בגדול הוא מסתדר עם הרדיאטור.

אפשר לשים שמיכת פליז במקום סדין.
אם רוצים יש מצעי פליז או מצעי פלנל

ופטריה בנרתיק בהחלט יכולה לגרום לריח רע

וכמובן עשיתי גם וידוא. מותר עד שבוע 38