גם הצורך שלא ממומש, הרצון שלך שבעלך יראה אותך, יכיר אותך ואת מה שאת אוהבת, יצ'פר אותך ויראה את האהבה שלו בדרך שעושה לך טוב.
וגם האכזבה כשאת טורחת להסביר, לבקש, לחשוב על דרכים שיתזכרו אותו, וגם הוא עם רצון טוב, ועדיין הוא לא זוכר, וזה עוד יותר נותן הרגשה של חוסר אהבה, חוסר מוכנות שלו להשקיע במשהו כל כך פשוט שהוא יודע שיהיה לך טוב...
השעה כבר מאוחרת, אבל מנסה לשתף בקצה מהמחשבות שלי בנושא-
הרגל זה דבר שקשה מאוד לשנות (וגם ללמוד הרגל חדש, כמו פה). כמה שהציפיה שלך ממנו היא לא בשמיים, אם הוא כן רוצה אבל לא מצליח ליישם, זה אומר שזה שינוי שקשה לו לעשות. גם אם לך זה נראה פשוט וקל, בשבילו כנראה שזה לא.
אצלנו זה מתבטא בדברים אחרים, אבל יש כמה דברים שביקשתי מבעלי המון פעמים ועדיין לא השתנו.
ופעם זה היה מאוד מכעיס אותי, וחוץ מהכעס על זה שהוא לא עושה כמו שרציתי, הייתי כועסת על זה שכבר אמרתי לו שזה מפריע לי ובכל זאת הוא לא עושה כמו שרציתי.
עד שפעם הבנתי שגם לי יש את הנקודות שהוא העיר עליהן או ביקש שאשנה המון פעמים ואני לא הצלחתי עדיין לשנות. ואני יודעת כמה אני כן משתדלת בהן או בדברים אחרים שכן הצלחתי לשנות, וכמה כן הצלחתי לפעמים, ואז אני כל כך נעלבת כשאני מפספסת ושוכחת, וזה מפריע לו. וכמה זה מעליב אותי שהוא לא רואה באותו רגע את כל מה שאני כן עושה, וכן משתדלת, וכן משנה בשבילו.
ואחרי ההבנה הזאת, אני משתדלת להסתכל על הדברים בצורה אחרת.
הדברים שמפריעים לי עדיין מפריעים לי. אבל אני יכולה הרבה יותר ללמד עליו זכות כשהוא עושה אותם. כמו שהייתי רוצה שהוא יתייחס אלי כשאני מפשלת בדברים שחשובים לו ואני לא מצליחה לשנות (וברגע שאני למדתי להיות יותר סלחנית כלפיו, זה בהחלט השפיע גם בכיוון השני).
ואני משתדלת לזכור שה' התאים אותנו אחד עם השני, כי אנחנו משלימים אחד את השני. וגם הנקודות תורפה האלו, הן חלק ממהשלמה שלנו.
חלק מההשלמה שלי זה להתמודד עם הנקודות האלו שקשות לי, ולעבוד מתוכן על לימוד זכות, על עין טובה, על אהבה שאינה תלויה בדבר.
וכל זה לא סותר את כל הדברים החכמים שנכתבו על דרכים לעזור לו לזכור וכן ללמוד את ההרגל הזה.
אבל במקביל, לנצל את הקושי הזה לעבודת המידות, שמעלה את הזוגיות בכמה רמות...
חח אם את רוצה כמובן
)
)
)