פורום הריון ולידה (עמוד 2481)

בטח לא בפורום שלא מייצג את כל האוכלוסיה
זה יכול להיות קשור לגיל לזמן שנשואים להתאמה
יש נשים שלוקח להן שנים עד שמצליחות להינות מהרגע עצמו אבל הזוגיות ושאר העניין בזה טוב
ויש נשים שאם ממש בהתחלה לא מוצלח מבחינתן חייבות כבר יעוץ מקצועי
אז אין נכון ולא נכון זה תלוי איך את מרגישה ומתוך זה לנסות לדבר עם בעלך ולראות במה אפשר להשתפר ואם צריך לפנות ליעוץ

את תיהיה יותר "מוכנה" ובתוך הענין?
להגיע לשיא הנשי לפני, גם עוזר...

תנסו לעשות את זה בתנוחות שונות.
. את עשויה להיות מופתעת מההרגשה השונה והרבה פעמים המהנה יותר..
פעם שלחה @קרן-הפוך בפרטי מידע על תנוחות שונות. אולי יעזור לכם

המון פעמים קורה שלא נהנים ועושים את זה כי צריך,

לכן לדעתי אל תהיי בצער או בעצבות, וזה שאת עושה

בשבילו הגמרא אומרת שאת מצילה אותו מין החטא, ויש

לך שכר אדיר בעבור זה, כמובן זאת רק דעתי האישית,

בהצלחה רבה רבה לך אמן.

לדעתי חבל מאוד

האקט עצמו אמור להיות מהנה מאוד וממש לא משימתי,
אם את לא נהנית יש בעיה!
את ממש לא אמורה לבצע משימה אלא להנות לא פחות מהבעל

שיש מגע נעים וכיף לפני את מתכוונת שאת גומרת לפניו ואז לא צריכה יותר מגע או שאת לא גומרת בכלל?

הנורמה היא שאמורים להנות מיחסים ולא רק מחיבוקים.

לי זה חלק חשוב ומהנה
נראה לי שהיה מאד מעצבן אותי אם זה לא היה ככה
אולי שווה לפנות ליעוץ נקודתי, שיחה, אפרת צור אולי? חבל לא להנות באופן קבוע ממשהו נעים

שכדאי שלא תגיעי להנאה שלמה לפני
כי התוצאה שלה זה רפיון (מתוק ונעים) אבל זה לא הזמן
ואז בוודאי שאין חשק להמשך(כשתחווי את ההנאה בחיבור- זה ידרבן להשקיע בשביל זה-כי זה יותר עמוק ומשמעותי)

הצעה- לעשות בהתחלה רק מה שגורם לך להתעורר ולהשתחרר ודוקא כשאת מוכנה וקצת לפני אז..
ואח''כ אפשר גם בסוף להשלים .

במיוחד שאני רואה שזה באמת כן יכול להיות מהנה ממה שמספרות פה...

אבל במידה מסויימת זה טוב כי זה יכול לעזור לי לדחוף לעשות משהו בעניין.

כי כרגע התחושה היא של פספוס 

יש פה בעולם עוד סוג של עונג וכיף שאני לא מכירה. איזה כיף זה לגלות שיאים חדשים....

אבל אני לא יודעת אם אני יכולה להגיע לשם.... נראה רחוק

ודאי שאת יכולה!!!!!!
הרי לך, הנה, את כבר רוצה, מודעת ל"בעיה" שלך, אפילו עושה צעדים ממשיים לפתרון ( בירור ראשוני פה בפורום..).
הגוף שלך לא שונה מהגוף הנשי הרגיל. הוא גם מרתק, מלא סודות, ומשוכלל כמו של כולנו.
יודעת מה? אפילו לא הייתי ממהרת לשלוח אותך ליועצת (אם כי - אם בא לך- תמיד זה טוב) זה פשוט עוד ניסוי ותעיה במיטה, הנה, יש לכם אפילו תירוץ למה צריך להגביר מינון
כתבו לך כאן גם כמה רעיונות מעשיים, שתפי את בעלך, וצאו לדרך! מבטיחה שיהיה כיף ושתגלו רובד נוסף, עמוק ומענג יותר...

התחושה היא שזה באמת אקט שהוא טכני ובאמת מלווה בדברים לא נעימים.
צריך לשנות את התפישה בנושא ב180 מעלות,
זה מענג. צריך להרפות ולהנות.
ואם זה ממש מטריד עבורך, כדאי לפנות לייעוץ מיני.
חבל לעשות שנים דבר שגורם לך סבל, במקום לגרום לך הנאה גדולה כמו שהוא אמור.

מרגישה בדיוק את מה שתיארת..

חשק זה דבר שבא והולך בחיים של האישה, ובעז"ה מאחלת לך שברגיל כן זה יהיה נעים וכיף כ"כ- אבל עדיין אחרי לידה / הריון / הנקה / גלולות יש מצבים של פחות חשק...

ולכן מעבר לעצם ההנאה הפיזית שלך (שבעז"ה עוד תגיע) הייתי ממליצה לך ללמוד ולמצוא בעצמך עוד סיבות שישמחו אותך ויגרמו לך להרגיש בכל מצב חלק מזה , ורצון בזה ולא כמו רובוט!!!

למשל ההנאה של בעלך, כל עוד זה עושה אותו מאושר, ואת רואה כמה זה עושה לו טוב זה כבר מגביר את החשק ואת הרצון לשמח אותו. ומהצד שלו תבקשי ממנו להחצין כמה שיותר את ההנאה.. תחשבי על זה שהגוף שלך נברא כדי לעשות את בעלך הכי מאושר שיש. אותי זה מרגש

או כמה שזה טוב לזוגיות שלכם, זה מחבר אתכם ואתם הופכים לאחד, תנסו לדבר תוך כדי, על כמה אתם אוהבים, מילים שמקרבות.. מעבר להנאה הפיזית מה שהכי מענג בשלב הזה בעיני זה דווקא הקרבה הנפשית שהוא מביא איתו...

הגוף שלך נברא - כדי להוות כלי לעונג והנאה שלך.
הגוף של אישך נברא - כדי להוות כלי לעונג והנאה שלו.
קיום היחסים, המגע, וכל מה שביניהם נבראו - כדי שתוכלו לענג זה את זו.
קצת צרם לי פשוט...

פירשו בזוהר פרשת בראשית, שיצר טוב נברא לאדם עצמו, לצרכו, ויצר הרע לצורך אשתו!!

כלאמר כל תכלית התענוג שיש לגבר והרצון היא כדי שיענג את אשתו!

כנראה שהבעיה היא לא רק ברגע החיבור...

להרבה נשים הרגע הזה לא מוסיף להנאה, יש כאלה כן. ויש כאלה שבתנוחות מסוימות כן.
אבל חשוב מאוד שבאופן כללי תגיעי להנאה, תגיעי לשיא (גם אם לא תמיד) תכירי את הגוף שלך ותאהבי את היחסים.
אני לא יודעת איפה את נמצאת בהקשר הזה, לגיטימי ונורמלי גם אם אתם לא שם. אבל חשוב לדעת לאן צריך לשאוף ולהתאמץ מאוד ללמוד ולהתנסות כדי להגיע לשם.

כשאת תהיי מסופקת ותהני מהעניין, גם אם רגע החיבור עצמו לא יהנה אותך הוא לא יהיה מלא במטען רגשי של פספוס ותסכול (לפעמים בכלל לא במודע, אבל הגוף יודע וזוכר) שכל העסק הזה נגמר בזה שהוא מסופק אבל את לא. שכל המגע הנעים נגמר מבחינתך ב-כלום.
וגם- את תהיי רטובה ורפויה יותר וגם פיזית זה יהיה יותר נעים ולא מציק

זה לא כזה קל ללמוד את זה אבל זה חשוב ממש לעצמך ולזוגיות.
ממליצה על אפרת צור יש לה הדרכה מאוד מקיפה.
ויש עוד כמה שיותר מהעולם החרדי.
וגם אפרת פרינס מרכז יה"ל מניחה שיש לה מידע גם לתת.

שווה להשקיע בזה,בלי זה השחיקה איומה מכל הבחינות...

בהצלחה!

אפשר לקנות אוכל מוכן מבית שמש יש המון מקומות לאוכל מוכן.

מה העובר עושה שם, בועט או שולח יד או כל דבר אחר. כל תחושה של תנועה היא בסדר.

בדיוק

אבל עדיף לעשות כמה שיותר צמוד, עדיף יום למחרת, אבל אפשר עד שבוע

אוף
ומחר אין
אז רק בראשון
מקווה שזה עדיין בסדר
תודה לכולן💜

ואחר השבח אני כותבת משהו שנראה שכדאי לשנות,

העיקר להעיר בעדינות, אל תשכחי שיש עוד אימהות וכל

אחת יש לה דעה, וזה לא הכי קל לקבל כל הזמן הערות,

בהצלחה רבה לך.

משתדלת לשים לב גם לדברים טובים. בלי קשר לביקורת שיש לי. משתדלת לומר תודה בבוקר וכשאנע מגיעה לקחת, אם יש משהו ספציפי להודות אני גם מודה עליו. נראה לי זה באופן כללי יוצר אווירה חיובית שמראה לגננת שאת סומכת עליה רואה גם את הדברים הטובים שהיא עושה.

אם יש לי משהו שאני רוצה להעיר עליו, אני משתדלת לעשות את זה בצורה של שאלה. לא כהתחכמות, אלא כי אני באמת רוצה להבין ולפעמים אני גם מקבלת את התשובה שלה.

ודבר אחרון, מבחינתי כשאני שולחת למעון, זה אומר שאני סומכת על המטפלת שם, גם אם היא לא עושה הכל בדיוק כמו שעושים בבית. אז אם משהו נראה לי חשוב ממש, אני כמובן אשאל ואברר, אבל אם משהו הוא לא קריטי לי וזה רק עניין של התנהלות, יכול להיות שאחליט להחליק את זה

(על הפסקה האחרונה)

מסמיקה לי כאן

אני משתדלת לומר תודה. כמו שאומרים בוקר טוב, פשוט תודה. כי אני באמת ממש מעריכה את המטפלת ששומרת עליו, גם אם זו העבודה שלה.

אם יש משהו ספציפי - למשל קיבלה אותו בבוקר כשהוא היה קצת עצבני מהבית, אז אני אומרת לה תודה ומפרטת על זה. או למשל אם היא משתפת בקושי שהיה לו, או אם שאלתי שאלה והיא ענתה וידעה איך להתייחס. אם אני מעלה איזשהו חשש והיא עונה לי ברוגע ומראה מקצועיות, אם היא מחבקת אותו בבוקר.
לא יודעת להגיד על מה עוד, אני מעריכה אותה מאוד מאוד! זו עבודה ממש קשה, לי קשה עם ילד אחד בבית, והיא מקבלת אותו כל בוקר בסבלנות עם חיוך וחיבוק ונשיקה ויש לה עוד 10 ילדים לטפל בהם! בקיצור, זה ממש לא מובן לי מאליו, אז משתדלת להודות

בקשר למגבונים, בעיניי זה לגיטימי, גם אני לפעמים מנקה את החבר'ה עם מגבונים ולא עם מים, זה יותר קל, ומוריד אוכל שומני מהפנים והידיים יותר טוב ממים בלי סבון.
בקשר למזגן, הייתי שואלת אם זה הכרחי המזגן בחדר כשהם ישנים. אם היא תגיד שכן, חם לה והיא לא יכולה בלי, לדעתי בתור אחת שסובלת מחום, אין לך ברירה אלא להתפשר על זה, ולהלביש את הבת שלך בבגדים חמים יותר, ולבקש שהיא תקפיד לכסות אותה טוב, כי היא מצוננת.

מדובר בילדים רכים וזה ממש מסוכן. הם ישנים בגן, היא לא! (לפחות ככה אני רוצה להאמין )

סתם נראה לי כזה קומנסנס להבין שבשלב הזה של העונה לא צריך מזגן והיא רואה ילדים מנוזלים ומשועלים... לא יודעת... קצת מוזר לי

לא להעיר
הרי מזגן היא בטח שמה בשביל עצמה אז תלבעשי את הבת שלך יותר טוב
מגבונים בהחלט לא אידיאלי אבל גם משהו שאפשר להחליק אלא אם כן לבת שלך יש רגישות מיוחדת ואז אפשר לומר שיש לה רגישות למגבונים ואת מבקשת שתשטוף במקום לנגב..
בקיצור אין מטפלת או גננת מושלמת ואף אחת לא תטפל בכל הילדים בדיוק כמו שכל האמהות רוצות ומצפות.

כמו, לפני הארוחה ואחרי שוטפים פנים וידים ?
או כשהם ישנים המזגן דלוק ?
ככה אני בכל אופן עושה, לא אוהבת להעיר, אבל שואלת שאלות ענייניות

מפריע לך משהו? הגיוני ממש.
סביר להניח שהמטפלת משקיעה את כל כולה ועושה מה שנכון בעיניה,
ואם יש משהו שמפריע, זה סבבה להגיד- אבל בבקשה- בהערכה, בעדינות...
לא בדרישה..
להגיד לה שממש תשמחי אם תוכל לשים לב שלא קר/חם מידי לבת שלך כי זה גורם לה להצטנן בקלות,
להגיד לה שאם היא מצליחה תשמחי אם היא תוכל לשטוף לה פנים וידיים במים...

לומר יםה שהילדה מצוננת ואם אפשר בבקשה להשכיב אותה בחדר בלי מזגן כרגע כי היא מצטננת בקלות
תסבירי דברים שמפריעים *לך*
למשל במקום-
לא צריך מזגן בתקופה הזו, הילדה מתטננת
לומר-
הילדה שלי רגישה לקור ומצוננת בקלות, את יכולה בבקשה לשים אותה בחדר אחר ללא מזגן לישון?

בצורה עדינה... כותבת לה למשל שהיא קצת רגישה עכשיו ומצוננת אם אפשר לבקש לא להדליק מזגן בחדר שהיא ישנה.. פשוט פתאם גם יצאו לה פצעים על הפנים שלא היה לה ככה אף פעם.. נראה לי שזה קשור למגבונים... אז אולי אנסה לומר לה באמת.. פשוט מרגישה באמת לא נעים עם כל הדרישות שלי וגם אומרת לה תודה על כל מיני דברים ומחוות שעושה ממש משתדלת להודות לה

או רצית להעיר לה חוץ מזה?

יש מצב שהיא משתמשת במגבונים מאד פשוטים לחסוך. תביאי לה חבילה איכותית ותגידי אם אפשר לבת שלך להשתמש רק באלו כי יש לה פצעים. ככה גם הנוחות שלה נשמרת וגם כנראה זה יעזור

שלקחת אותה והוא אמר שלא להשתמש במגבונים.. ותתנצלי שזה מכביד עליה..

הם לא תינוקות הבת שלי עוד מעט בת שנתיים וגם רוב הילדים כך.. הגיוני ששוטפים כבר ידיים ופנים בשלב הזה בגנים לא? איך זה אצלכם?

פנים וידיים מרגע שהם אוכלים טעימות כי זה דוחה ומסריח. אבל וואלה, לא הייתי מעירה על זה למטפלת במעון נראה לי, כל מה שלא ממש קריטי, מעדיפה לשתוק. אני מורה ואני יודעת בדיוק מה זה הורים שמעירים 'בעדינות'. את נותנת את נשמתך ובסוף ההורים זוכרים רק הערות, 'בונות', ובסוף זורקים תודה ושהילד ממש אוהב אותך. ואז אני הולכת עם ההערה, קטנה ככל שתהיה, במשך שבועיים. אם היו יוצאים פצעים כן הייתי מבקשת, אבל נותנת תחושה שהבקשה שלי יוצאת דופן ולא כי זה מה שאני מצפה.

לפני אוכל שחוזרים מהחצר ויושבים לאכול צהריים שצריך לשטוף ידיים? הבת שלי לא תמיד אוכלת עם מזלג לפעמים עם ידיים מניחה שאולי עוד ילדים עדיין ככה ולדעתי זה מינימום לשטוף להם ידיים אפילו רק עם מים לפני האוכל..

זה באמת חוסר היגיינה. חשבתי שאחרי האוכל לא שוטפים.
במקרים כאלה אני פונה למנהלת של המעון ומבקשת ממנה להקפיד על זה. לא פונה ישירות למטפלת.

פעם הייתי שם וראיתי שהלכו לאכול ישר אחרי החצר.. אבל אולי אני טועה לא יודעת האמת אני גם מתביישת לשאול.. זה נראה לי ברור שעושים אבל היא לבד במשפחתון אז אולי לא הכי מקפידה ..

לאף ולפנים איכותיים כאלו וביקשתי שתקנח לה בהם היא הסכימה בלי בעיה.. ביקשתי כדי שלא יהיה לה אדום מסביב לאף ויכאב לה ..

מטפלות הן במשפחתון./ מעון..

והמון הזדהות...
בעלי רופא מתמחה ואני עם הבן שלי בן השנה ובהריון בחודש תשיעי ב"ה... ובכל חודש לבעלי יש 2 תורנויות שבת... ואני רוב השבתות האלה לבד בבית במיוחד בתקופת הקורונה.
מזדהה עם התחושות, גם אני הרגשתי ומרגישה לפעמים עצבות ובדידות בשבתות האלה...
אבל גיליתי שיש כמה דברים שעוזרים לי להתמודד עם השבתות האלה בצורה יותר טובה... לדוגמה שיהיה לי לפחות ספר חדש אחד שעדיין לא קראתי... אז אני מתכוננת לפני ודואגת לקחת מהספריה ספרים. וכשהספריה סגורה בגלל הקורונה אני מזמינה מראש ספר חדש באינטרנט. ועכשיו אני מתכוונת לעשות מנוי לפנימה ולקרוא אותו רק בשבתות האלה..
למצוא פינוק מיוחד רק לשבתות האלה עוזר לי קצת.
דבר נוסף שמאד עוזר לי זה לשיר שירי שבת בארוחות ולרקוד עם הבן שלי קצת כשאני מרגישה עצבות. זה ממש משפיע עלי ומשפר לי את המצב רוח!!
וחוץ מזה אני מנסה להזכיר לעצמי שב"ה אני נשואה ויש לי משפחה(התחתנתי מעל גיל 30) יש לי הרבה חברות שלצערי עדין לא התחתנו. אני נזכרת ברווקות שאומנם היו מסביבי המון חברות בשבתות הביצה וכו' אבל כל כך רציתי משפחה וב"ה זכיתי.
אולי זה לא משהו שמלכתחילה הייתי רוצה שבעלי לא יהיה איתי חצי מהשבתות בחודש, אבל זה השליחות שלנו וזה עובדה קיימת ואיתה צריך להתמודד ..
קבלי חיבוק והמון כוחות ושמחה... 🤗

הרבה זכויות יש לך!

אבל עוקבת.
גם כזוג לםעמים יש קצת יובש ורוצים להרים את השמחה....

בערך 30 שקל לחליפה

החנות ב50%.
אבל תמיד ש שם מבצעים ומחירים טובים

אם את צריכה מהר תבדקי בגולף קיווי וטרמינל איקס

בקסטרו יש מלא דוגמאות, גולף קידס

לק"י

אבל אני באמת תוהה על זה השנה. הבת שלי בת כמעט 3, מצד אחד לא תינוקת ומצד שני- לא בגיל שהיא יכולה להוריד וללבוש קפוצ'ון לבד לפי הצורך.

וגם אנחנו הולכים ברגל למסגרות, אז מכנסיים למשל אי אפשר ללבוש ולהוריד כשמגיעים או לפי הצורך.
והם גם יוצאים לחצר...

כל הזמן הייתי שואלת את הרופאה אם זה תקין.. והיא הבטיחה לי שכן במיוחד בהריון ראשון.
בחודש  חמישי אנשים התחילו לגלות שאני בהריון.
בחודש שביעי שכנות שאמרתי להן שאני בשביעי היו בשוק ואמרו שזה נראה כמו רביעי..

 

ואחרי הלידה, חבר של בעלי שהיה אצלינו בבית כשבועיים לפני הלידה אמר לו- "מה? אבל אשתך לא הייתה נראית בחודש תשיעי!"

לי יצאה הבטן בסביבות שבוע 21

כתבת במיוחד לנמוכות - אז אני אציין שאני דווקא ממש ממש גבוהה (אמור להיות הבדל בין גבוהות לנמוכות בנושא הזה?)

מתפרש למעלה ולא החוצה

במיוחד בהריונות מתקדמים

אבל גם בהריון ראשון כבר בסביבות 16 היה לי בטן נחמדה

אולי בגלל זה יצא מאוחר? מעניין

יצא לי בסביבות שבוע 24
עד אז אף אחד לא האמין שאני בהריון חח

ההריון הזה יצא יותר מוקדם בשבוע 21 🤰🏼

וממתי פופיק צריך לצאת החוצה חחחחח? פעם ראשונה שאני שומעת דבר כזה🤷🏻‍♀️

זה ממש עניין של מבנה גוף

הריון ראשון.. ואני בהחלט מטר ובמבה

בשבע ברכות. טחנו בלי סוף
והייתי נראית בהריון.
עד שבאמת הייתי בהריון..
חחחח סתם
סביבות שבוע 14 כזה

זה ממש תלוי במבנה

אבל בהחלט לא נחשב ממש גבוה

ניסוח לא מובן..

אני כן לובשת קצת רחב כדי שיהיה לי נוח (לוחץ מידי בבטן מציק לי)
לא גבוהה ולא נמוכה אבל ממש לא רזה אז האמת חשבתי שכבר יראו עלי ממש..

איפשר היה לפספס.
היריונות אחרי זה גם יוצא לי תמיד מוקדם...
היריון הזה דווקא לא שמו לב עד חודש חמישי...
עליתי במידה מאז.. אולי קשור

בקושי את הלידה אני יכולה לשחזר 🙈

ואז שוב נצרח.. מה חשבתי לעצמי (אני פשוט לא מפסיקה להקיא ועם בחילות עד הסוף) איזה טימטום... אני שרוטה.. ואז אני אומרת לבעלי זאת פעם אחרונה, אל תתן לי לעשות שוב את הטעות הזאת ובעלי מבטיח לי. שיזכיר לי . ואמא שלי כל הזמן דואגת להזכיר לי... אבל זה לא באמת עוזר... אני נכנסת להיריון בתמימות... בטוחה שהפעם יהיה שונה. אבל הפעם זה יותר זוועה מפעמים קודמות...
ואז הלידה . וואי הלידה... הצילו. איזה כאבים חוויתי.. ושניה אחרי אני עוד בהלם אומרת לבעלי כמדי לידה... תשכח מעוד ילדים בעשר שנים הקרובות...
או תדע לך שאני סגרתי את הבאסטה.. ואז כמה חודשים אחרי שאני מאוהבת בתינוק.. פתאם רוצה עוד ילדים ולא מאמינה שבאמת סבלתי כמו שאני חושבת.. פשוט הזיה. . נס שה' משכיח מאיתנו את כל הבלאגן. . אחרת לא היו בני אדם בעולם... לפחות אצלי..

פרי בוסר. אננס. משהו מאוד חמוץ?
אולי אפטה?

וואו..
ואיך מעבירים?

וירוס

זה יכול להמשך כמה ימים

זה לא כוויה אני מכירה..
ופצעים מתחת ללשון...

היה לי כמה פעמים שחצי מהלשון כאבה וזה עבר לבד אחרי יום יומיים
יכול להיות איזה שהוא וירוס, או סוג של פטריה אולי. כנראה יעבור לבד. אם לא תבדקי את זה

שלפני הרבה שנים הייתה לי סוג של פטריה (סליחה זה נשמע מגעיל)
הייתה לי הרגשה מוזרה בפה ובגרון ולקח הרבה זמן עד שעלו על מה זה. נתנו לי משחה ותוך כמה ימים עבר
אז אם לא עובר עוד יום-יומיים כדאי ללכת להיבדק
תרגישי טוב!

ככה זה אמור לעלות? (סביבות 1500..)

עד 25 קילו.. אפשר גם נגד כיוון הנסיעה וגם עם כיוון הנסיעה..

יש לנו אותו. לא מכירה את החנות הזאת ספציפית. אנחנו קנינו במוצצים. שם היה לנו הכי זול.

כשהוא נגד כיוון הנסיעה אפשר לשים אותו קצת שוכב או שהוא ממש יושב?

ואז זה שוכב נגד כיוון הנסיעה

הביאו לי כיסא של גוי
רוצה לקנות לו ריפוד חדש וגם את הריפוד הקטן יותר שיתאים לתינוק קטן אבל לא יודעת איזה דגם.
או שאולי בכלל אין דגמים ויש רק סוג אחד?

בדרך כלל מופיע איפשהו אולי זה תחת הריפוד

ומשקל 9 קילו. צריך את שניהם למיטב ידיעתי (כלומר אם שוקל 9 ולא בן שנה עוד לא.. וההיפך גם)

כי יש כיסאות בטיחות מגיל 0 (נגד כיוון הנסיעה)

אם זה כיסא שמתאים מגיל לידה זה משהו אחר
וגם שם יש התאמות לגבי הגיל..
פה היא שאלה לגבי מעבר מסלקללכסא תינוק.
ההנחיות מוםיעות באתר של טרם אם מישהו רוצה לודא
יצא לי לבדוק את זה לא מזמן...

אשמח אם מישהי יכולה להמליץ על כיסא בטיחות נקסט פיט של צ'יקו, או על size4me 65 של גרקו (יש עליו מבצע מצוין...)

לנו יש אותו ואנחנו ממש מרוצים.
הבנתי שהוא ממש מומלץ מבחינת בטיחות

זה קצת מראה ביתי כזה..
אם זה גיל קטן אפשר בלי חצאית
אם זה גיל גדול יש טייצים ממש מחממים..
אם זה מקובל אצלכם בשכונה תשאלי שכנות, ואם זה לא מקובל אז אולי עדיף שלא..

אגב יש שמלות פוטר ממש מחממות אם את מכירה

וזה נעים ומחמם ממש
יש גם טיץ טרמי
לכל גיל מגיל שנתיים ובטח לגדולות
ואז יכולה להתלבשצרגיל בחצאיות או שמלות

האמת בימים ממש קרים היו רגילות לשים חליפות פוטר
זה יותר מחמם משמלה וטייץ לא?

לרוב הם גם במקום עם חימום חוץ מהדרך..אז לא צריך להסחף

ומעל את החצאיות הרגילות שלהן...

וזאת לא עייפות

אבל למה לצרוח?
ומה הקטע שזה תמיד באותה שעה?

הןא בן חודשיים וחצי

לפני הוא ישן
אולי אנסה פעם הבאה להעיר לפני?

מרבע לשלוש הוא קם לא רגוע

אני לא זוכרת באיזה גיל זה עובר והוא מתרגל לעשות בטיטול.

במיוחד אם הוא בתנוחה של אוכל.

לא עושה על עצמו.
ולאט לאט הוא לומד שאין לו ברירה. אלא לעשות בטיטול.
יש תינוקות שלא מתפנים למשל בתנוחת הנקה. כי זה תנוחת אוכל.

ויש לי איך לעזור לו?

מעולם לא היה לי כוח או סבלנות לנסות אותה, אבל יש כזה דבר.
האמא לומדת לזהות מתי התינוק צריך לעשות ולוקחת אותו לכיור או לאסלה

לא חסרה לי תעסוקה איתו...
@מוריה

את יכולה לנסות להחזיק אותו בכריעה. לבוש.
אולי זה יעזור.

הילד מתקשה לשחרר ובמקום לעזור לו אני מלמדת אותו הרגלים מגונים, לעשות על עצמו 😅

אמא עצבנית זה לא עדיף.
לא התכוונתי לייצר לך מצפון על מה שיש.

לי זה מאוד עזר. וגם להחזיק בתנוחה של כאב בטן כשהיד תומכת בבטן ולוחצת עליה טיפה

תחפשי שיטת הקסם של יוקטנה.
וגם שיטת הקשב נראה לי קוראים לה.

אבל מהרגע שהם נולדים הם עושים בטיטול

אז אני שואלת מה זה לאט לאט.
התינוקות שלי ברגע שיונקים בפעם הראשונה מיד עושים בטיטול. הם הרגע נולדו, מתי הם הספיקו ללמוד?

ככה קראתי בעבר. אני לא בקיאה בזה.

סתם כי ככה... זאת השעה המעצבנת שלה....

ביחד עם הבת שלי ועוד מלא!

תקשיבי את אלופה שהגעת לשבוע 36 בהריון תאומים!!!
זה לא היה ברור מאליו והיה הרבה לחץ וחששות...
אשכרה מעכשיו זה נחשב לחלוטין לידה בזמן!!
את משתמשת בכריות נוספות בלילה?

ממש מגניבות
מניחה שבהריון הזה זה כבר לא יהיה רלוונטי עד שיגיע
אפשר לנסות לגלגל שמיכות

כל כך מבינה אותך!!
אני מחודש שמיני ממש לא הצלחתי לישון בגלל הבטן... לא היה נוח לי בשום צד וכמובן לא על הגב או הבטן.
הייתי נרדמת ממש באפיסת כוחות מותשת לחלוטין לשעה שעתיים עד שמתעוררת פתאום וככה כל לילה.
אחרי הלידה בעזרת ה תהיי עסוקה בתאומים המתוקים והבריאים בעזרת ה כך שכל שנייה של שינה תהיה אצלך מבורכת.
כל שאר התופעות אני לא מכירה...
אהה ... שירותים הייתי הולכת אפילו 3 פעמים בשעה והיה לוחץ לי נוראות כאילו לא התפניתי יומיים.
תהיי חזקה!! עוד מעט את הולכת לקבל נסיכים לידיים!!
בשורות טובות ותרגישי טוב!
נקווה שיש פה כאלו אחרות בפורום שיוכלו יותר לעזור..

ממש ממליצה על טיפול וואטסו במים. יכול להקל קצת על הכאבים ולעזור להרפיה.

לא רוצה לדמיין בכלל מה את עוברת...
אבל זה ממש פה הלידה מעבר לפינה.
תעשי לוח הגומר עד הניתוח

ממש כבד ..קשה לישון אין תנוחה וכבד
אבל את ממש בסוף
וזה לא מעודד אבל יש ימים שהייתי מוכנה להחזיר אותם לבטן🤭🤭🙄שם הם מוגנים אוכלים חחח
בקיצור יש משהו חוויתי ומרגש גם בהריון עוד שניה זה נגמר
תנסי לנוח ולאגור כוחות גם בסוף השתגעתי
אבל שמחתי על המשקלים ושלא הצטרכנו פגייה ברוך השם
אז כל יום בבטן שווה

תקפידי על ויטמינים ומנרלים. ולאכול טוב.
ותעקבי אחרי המשקל שלה שהיא לא יורדת.

ויש מקרים שבהם לא מומלץ להניק בהריון.
אם היה דימומים/הפלות/לידות מוקדמות/צירים מוקדמים בהריונות קודמים.

ב"ה תקין ושימשיך ככה
אולי אוסיף לה עוד ארוחה או תמל פעם ביום.. מקווה שישאר לי חלב עד שהיא תהיה בת שנה
חלום שלי להניק את שניהם

תקפידי מעכשיו על תוספים.

אח"כ אם אפשרי להמשיך להניק, אין כל כך הרבה מה לעשות בשביל לשמר את ההנקה... ימים יגידו

תור לרופאה יש רק עוד שבועיים אז לא אפשרי לי להתייעץ,גליתי הריון יחסית מאוחר אז מקווה שהכל בסדר בעז"ה
נחה המון

בגדול מתי שלא מומלץ להניק בהריון זה למי שיש לה היסטוריה של צירים מוקדמים או הפלות לא עלינו.

באחד ההיריונות הינקתי עד חודש שישי, ורק אז היונק הפסיק מעצמו לינוק (היה בן שנה וחצי). אבל מניחה שיש תינוקות שלא יפריע להם כלום, וימשיכו לינוק עד הלידה...
אבל שימי לב לכוחות שלך. היא בכל-זאת תינוקת קטנה שיונקת יחסית הרבה...

אי אפשר לדעת מראש אם החלב יגמר או לא
אם אני לא טועה בסביבות שבוע 16 הטעם משתנה. יש תינוקות שזה ירתיע אותם ויש כאלה שימשיכו לינוק ולא יפריע להם.
מקווה שתצליחי! וכמובן שימי לב לכוחות שלך שזה לא יגמור אותך... ותקפידי מאוד על ויטמינים, שלא יהיה לך חוסרים מלהאכיל 3 אנשים

למשל פיזיותרפיה רצפת אגן הוא בא איתי, מודה שהיה לא קל כי הוא בכה חלק מהזמן אבל הפיזיותרפיסטית הביאה לי אותו והוא אפילו ינק קצת תוך כדי.
קוסמטיקאית - אם יש זמנים שהתינוק ישן או אם הוא רגוע עלייך במנשא, אפשר לבוא איתו.

הרבה סידורים לוקחת איתי..
כולל בודקת, שהייתי צריכה, ורופאה
פיזיו נניח, הייתי משאירה עם בעלי... אחרי שהייתי ויש בבית חלב שאוב, זה לזמן קצר וקצוב.
כנ"ל הסידורים האסתטיים

טיול לבודקת עם התינוק אחרי הלידה הראשונה... זה לא היה כייף (הוא בכה ולא היה לי לב להשאיר אותו בוכה בעגלה במשך כל זמן הבדיקה שארכה זמן, ביקשתי ממנה רשות להחזיק אותו בזמן שהיא בודקת... היתה בהלם קצת אבל נתנה. ואני קצת התפתלתי איתו בידיים כי האזור אחרי לידה... אהמ... בקיצור חוויה)

ומה שלא אז מתזמנים עם הבעל

שאר הדברים בעל/ אמא/ ביביסיטר

רק בעלי ממש לא שש להישאר עם תינוק קטנטן?
ולהשאיר איתו זה אומר בשעות אחר הצהריים כשהילדים כבר בבית, אז זה לא רק להישאר עם התינוק אלא עם 3 תינוקות

קרוב או באוטו

זה אומר לצאת מהעבודה.
הוא עשה את זה כמה פעמים, אבל מרגישה שזה כבר יותר מדי. כל שבוע יש לי משהו ויש גבול כמה הוא יכול להחסיר... לכן אני מתלבטת פה

אני ממעטת ביציאות אחרי הלידה, ולמה שאפשר לוקחת את התינוק איתי במנשא.
למה שאי אפשר (בדיקת רופא אחרי לידה, טבילה וכו') הוא נשאר עם הילדים לזמן הכי קצר שאפשר (אם זה אומר שכולם צריכים לנסוע איתי אז זה מה שאנחנו עושים...). אם אפשר לקבוע בבוקר כשהילדים במסגרות ואז הוא נוסע איתי רק עם הקטן אז זה עדיף, אבל קרה גם שנסענו כל המשפחה בשביל התור שלי.
רק עם הילד השלישי קרה שהשארתי אותו כשעה או אפילו קצת יותר (למסיבת חנוכה של האח בגן, לא רציתי להיכנס איתו לגן מלא באנשים בגיל כל כך פיצי), מיד אחרי הנקה כדי שלא יסתבך עם בקבוקים.

לא פשוט...
וכן, טבילה אחרי לידה זה אחד המלחיצים כשצריך להשאיר כזה תינוק קטנצ'יק... אבל לפחות זה בערב בשעה שהוא כבר אמור גם ככה להיות בבית.

תינוק קטן שרק יונק זה באמת מאתגר יותר, אבל עם ילדים גדולים יותר הוא יכול ללמוד להסתדר...
איך היה כשהייתי בבית החולים אחרי הלידה? איך הוא הסתדר איתם?
ומנחמת אותך שמגיע שלב שבו אפשר להשאיר את הילדים לבד, וללכת לדברים אפילו פחות חשובים - כמו דייט עם הבעל

אבל לא עם הגדולים פלוס התינוק. שזה מובן לגמרי, גם אני מתקשה להסתדר עם שלושתם...

מנסה להתנחם ומצד שני... יש לי 3 בנים, אז עד שהם יגדלו הם כבר יצאו מהבית 🤦‍♀️ אין תקווה חחח

צריך לנסות לתזמן את היציאה לאחרי שהוא אוכל, ואולי אף ישן...
(והבת שלי בת 12.5 ונשארת עם הילדים לבד... לפעמים גם בן ה-11 נשאר לבד לזמן קצר עם אחיו הקטנים... אז זה יכול להגיע לפני הזמן שהם יוצאים לישיבות )

תראי, מניקור ותספורת זה לא דברים שהפנאי אשאיר אותו עם פיצי בשבילם.
אז אין מניקור ויש שיעור ארוך😁
תור לרופאה ופיזית אגן- כן.
הוא ממש לא שש
אבל ברירה אין. זה מה יש.

אוקי עודדת אותי

אז לא שש ויתמודד

אם תשני את השאלה ל- הוא אבא שלהם ואדם בוגר בדיוק כמוך וברור שהוא שומר על הילדים שלו כולל התינוק .
וגם אם עכשיו מרגיש חוסר בטחון- הוא ילמד ויתנסה וילמד לתמרן וירגיש מקרוב מה הצרכים ויסתדר.
פשוט למחוק את השאלה
הוא אבא שלהם ורוצה בטובתם
וגם אם דברים יתנהלו בסדר שונה מהרגיל ה בסדר

כשלאישה זה ברור זה משדר גם לבעל בטחון ללמוד

וזה לא נכתב כהאשמה- את לא בסדר או משהו חלילה

רק כהצעה להתבונן מחדש

אצלי מעולם לא עלתה מחשבה אחרת
מעולם לא שאלתי אותו - אתה מסכים להשאר עם הילדים כולל התינוק? אתה מסוגל? תצליח?
אלא -אבאלה יש לי תור לרופאה אז אשמח אם תהיה עם הילדים
זה לא אקסטרה לתת לו עוד ילד
יש לכם 3 ילדים אז זה עסקת חבילה לשניכם.
ותמרון זה נרכש
לא מולד

והרופאות אפילו ביקשו תמיד, כדי לראות אותם במציאות (ולא דרך האולטרסאונד...)

אצלי הם לא מסתדרים עם אף אחד בגיל קטן...
מניקה אצל הקוסמטיקאית תוך כדי... מזל שהיא נחמדה ומבינה...
כשזה משהו שאי אפשר לעשות עם תינוק (רופא שיניים) אז בעלי מגיע

מה שכן- לוקחת איתי/ משאירה עם בעלי/ בייביסיטר.
אחרי הלידה הראשונה, כשהיינו אצל ההורים, יצאתי יום אחד לקניות עם אמא שלי, ואבא שלי שמר עליה.
את השני השארתי עם בעלי בגיל 3 שבועות, כשהיה לי תור עם הגדולה.