זה תמיד טוב לעשות תבקשי כבר מהרופא משפחה בדיקה מורחבת לראות שאין חוסרים והכל תקין
כלומר, בדקת את זה על ידי סטיק או בדרך אחרת,
אז באמת מוזר שיש לך כזה איחור...
הייתי מנסה אולי לבדוק שוב הריון מחר בשתן ראשון
רק כמה ימים אחרי התברר לי שאני בהריון....
שלפני 1000 שנה נשים נחו שבועיים אחרי כלביוץ?
נשים עבדו ממש קשה בעבר (גם כיום,אבל אז לא היה ידע לתהליך ההפריה)
האנושות היתה נכחדת אם פעילות פיזית היתה מקשה על הביצית לעבור את כל החוצוצרות וכן הלאה
בכל ההתלבטות וההנהלות שכתבת פה.
וגם חכמה
את באמת וגם עשית דברים עצומים בחיים.מקווה לטוב מאודוואו!!!
תני לעצמך להרגיש אותו... עם כל הכאב.
אבל... זה באמת לא מה ששאלת
התייחסות.... כך נדמה לי.
כתבת שטוב לך בזוגיות, אני חושבת תבליגי ובהזדמנות שאת רגועה ושמחה
תגידי לו שזה הכאיב לך, חבל להרוס את מה שבנית, גם כתבת שהוא בעל צדיק
ומשתדל, לכן יקירה תלכו הביתה בשמחה ואל תתנו ליצר הרע להיכנס ולהפר
את השלום בית, בהצלחה רבה רבה לך אמן.
מקווה לטוב מאודרציתי רק לכתוב איזה מיוחדות אתם...
בליתי היום קצת יותר מידי זמן בפורום🙈.
אבל באמת יש פה בנות אחת אחת
גם בתעצומות הנפש, גם באהבה אחת לשניה, גם בחכמה.
בלי סוף
ולמי שלא ברור שתשרוף גם היא כמה שעות על קריאת שרשורים פה 
מקווה לטוב מאודאחרונהמחבקת! ואמן ותזכי לישועות ובשורות טובות בקרוב בע"ה
ה' ישמח אותך בקרוב ממש ממש!
הרבה תפילות...זה הכוח האמיתי
חיבוק
מקווה לטוב מאודBatyamחיבוק יקרה.
ישועות בקרוב לך ולי ולכל המצפות 
תבשרי אותנו שהכל בסדר ואת שמחה וכונו נשמח אתך אמן.
mango
אל הר המוריהבעיקר מזדהה עם חוסר הטקט של (א)נשים.. ששואלים ובוחנים אותך, כאילו שזה העניין שלהן..
שיהיה בשורות טובות!!
את מדהימה איך שאת מגיבה לכולם ושמחה עם כולם 
בטח שאת רוצה להיות אמא וזה כל כך מגיע לך! הלוואי שבקרוב תבשרי לנו בשורות טובות!כל כך הרבה נשים גם בפורום וגם מחוצה לו חוות כעת או חוו בעבר את התחושות האלה. שולחת חיבוקים וחיזוקים, בע"ה תורך יגיע בקרוב ממש!
כ"כ מבינה אותך..אולי בקרוב כל כך מזדהה.ציפייה, והניתור בלב, ואז האכזבה המנפצתבעוז וענווה!
אבל אני לא אספר לך מתי הן מתעוררות 
)בטוחה שיונקים מהטבור...
היה לי סימפיו ב2 ההריונות הקודמים.. גם עכשיו. אבל עוד לא ילדתי
והלידה הייתה בסדר גמור.
בכלל אני לא זוכרת שכאב לי בכל הקשור לזה באגן וכו'. או שדברים אחרים כאבו יותר או שבגלל שהבטן ירדה עוד והמנח שונה באגן- זה פחות כאב.
לא יודעת.
בכל מקרה אחרי הלידה זה כזה הקלה!!! פשוט לקום מהמיטה! בלי שזה ייקח חצי שעה עם בכי. פשוט להחיל ללכת בלי לדדות את הצעדים הראשונים בכאב...
אמהלהלא יכלתי לישון, להתהפך במיטה ובוודאי לא ללכת יותר ממס' פסיעות.
לצערי לא הייתי מודעת למושג אוסתיופט (לא יודעת איך כותבים...) קראתי פה שזה ממש עזר לבנות.
במקרים הבודדים שיצאתי מהבית לבשתי חגורה מיוחדת שגיסתי הביאה לי. שכאילו שמים מתחת לבטן וזה תומך.
אני יודעת שיש אפשרות לקבל שמירה על זה. זה לא כ"כ פשוט וקל, אבל אם יש המלצה מיוחדת מאורטופד מומחה ורופא נשים מומחה, זה אפשרי.
התנוחה שהייתה לי הכי נוחה הייתה חצי שכיבה בכורסאת הנקה. לפעמים גם ישנתי שם בלילות מחוסר ברירה....
אמרו לי גם להוסיף סידן ומגנזיום.
לי אישית זה לא הפריע בלידה כי הייתי עם אפידורל. זה במקרה הייתה הלידה הכי קלה שלי....
והנחמה היחידה- יום למחרת הלידה הצלחתי לקום מהמיטה, ללכת להתקלח, לעלות מדרגות, לגרוב גרביים - פשוט לחיות
אז חיבוק גדול
שיהיה בקלות, הריון תקין וקל ובידיים מלאות
לי כבר היריון שני, התחיל לי בערך בשבוע 14 בנוכחי
ותשכבי הכאב ממש ייחלש, בקשר לשינה תנסי משעה 3 לא לשתות שום קפאין,
תה, קפה, שוקולד,בהצלחה יקרה.
פתאום כואב לי בראש למעלה כשאני מזיזה את העיניים ימינה שמאלה וכו'..
אני בלחץ אוף מישהי מכירה?
לא נראלי בהריון ..
אולי תתקשרי למד"א לשאול?
והכל טוב...
לא להלחץ בכלל.
פעם התקשרתי והם אמרו שהם רק מביאים אמבולנס ואין להם רשות לענות על שאלות
אני ממש רגישה לעצמי ז"א כל הזמן בודקת איך אני מרגישה (חרדה) ופתאום זה..
בעיקר שאת צריכה להרגע... תנסי לשכב קצת עם עיניים סגורות על הספה לכמה דקות, אולי יעזור.
להרפות את הראש כי בעיקר כאב ראש אומר לחץ על הראש ואם תצליחי להרפות (וגם תקחי אקמול) זה ממש עוזר
לא יודעת אוף אני בלחץ..
לא יכולה לשכב כרגע כמה דק
רפוי רפוי רפוי את השרירים של הראש.
ולקחת משהו להקלה?
קחי אקמול או שניים,אחרי כרבע שעה זה יעבור לך,
אם ממשיך בבוקר תפני לרופא,אבל נראה לי שעד
הבוקר הכל מאחוריך,רפואה שלמה.
צריכים לקנות. אין לי מושג מה ואיך לבדוק.
מישהי יכולה לתת עצות או אפילו להמליץ על דגם שלה? (מבחינת בטיחות אבל שיהיה שפוי כלומר גג כמהה מאות שקלים)
לא ממש הצלחתי להבין משהו...
יש איזשהו אתר שפשוט כותב דגמים מומלצים? (עם התייחסות לפרמטרים השונים כמובן..)
מה יצא לך בשורה התחתונה של המחקר?
לא ידעתי שגם בוסטרים זה תסבוכת...
ואגב במומלצים שם כתוב שזה מעודכן ל-2015-2016 זה רלוונטי?
זהו שאנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו יותר מ600 שח.
יש למישהי המלצות על משהו במחיר הזה?
בימים האחרונים מתחדדת לי ההרגשה שהבן שלנו נמצא בבית ספר שלא מתאים לו 
. זה בית ספר שבחרנו לכתחילה כי ראינו ששמים שם דגש בעיקר על חינוך למידות טובות, על להיות אדם טוב. מקום ששם לב לצרכים של הילדים. ככה התרשמנו מאד.
בפועל, מאז שהוא נכנס לכיתה א' לפני שנתיים, משהו התחיל לדעוך בתוכו. מילד שמח הוא נהיה ילד שונה. טרוד יותר, לחוץ יותר. לא כל יום, יש ימים שהוא חוזר שמח. אבל כהרגשה כללית על פני תקופה ארוכה זה מה שאני נוטה לראות. אני גם חושבת שבנוסף לכל מתחילים להיות לא קצת קשיים חברתיים (די הגיוני בסך הכל עם כל מה שהוא עובר....). (לפי כל מה שאנחנו יודעים, הוא לא עבר שם פגיעה או התעללות ב''ה. יש לו תקשורת מאד פתוחה איתנו אז אני ממש לא חושבת שפספסנו משהו כזה).
והכי קשה לי... כשחשבתי לנכון לעדכן את המנהל (שבעקרון אדם מהמם), את המחנכת ואת היועצת (שלוש שיחות שקרו במועדים שונים, לפי הצרכים שעלו), קיבלתי תגובות מאד לא אמפטיות, יבשות, קצרות וחסרות סבלנות. מערכתיות כאלה. ''ענייניות'' (אבל לא עוזרות בפועל גם בזה). זה כל-כך חרה לי. דיברתי איתם באופן הכי גלוי שאפשר, תוך זה שהייתי צריכה להתגבר על כל הכאב והמבוכה. וקיבלתי התייחסות בלי לב. אני כ''כ מאוכזבת . כל-כך. וגם פגועה כל-כך.
הכל ביחד, המצוקה של הילד והיחס של הצוות בשיחות שהיו לי איתם, הכל ביחד גורם לי להרגשה מאד לא פשוטה שכשאני שולחת אותו בבוקר, אני שולחת אותו לסבול 
. אני יודעת שזה לא מדויק. ואולי רחוק מלהיות מדויק אפילו. אבל יש בזה ממד של אמת אני חושבת. ואולי ממד גדול. וזאת מחשבה והרגשה נוראיות.
לכאורה התשובה לכל הנ''ל היא ''תחפשו בשבילו מקום טוב יותר''. וזה כנראה מה שנתחיל לעשות. אבל זה תהליך שדורש כ''כ הרבה אנרגיות וכוח. ואני מרגישה כ''כ מרוקנת, עמוסה ועייפה. יתכן שזה ידרוש מאיתנו שינויים גדולים אחרים כמו מעבר דירה. וגם אין לי רישיון ואין לנו רכב. שזה דבר פתיר אבל זה עוד משהו שמקשה עלי. ואני חוששת מהסעות, בעיקר כשהוא במצב כזה שברירי.
ויש בי גם מחשבה שבית ספר זה בית ספר. זה לא בית. זאת לא חממה. זאת המציאות, ומה לעשות המציאות לא עשויה מצמר גפן ולבבות. אז אולי זה יהיה ככה בכל מקום. (ככה בעלי נוטה לחשוב). בעיקר אם בסך הכל זה באמת בית ספר ממש טוב (לא מתכוונת לימודית אלא לגבי האנושיות שבו. בעיקרון...........).
אשמח שתחבקו ותעודדו אותי.
מי שהעבירה את הילד/ה שלו בית ספר מסיבות דומות ורוצה לתת לי קצת הזדהות וכוח, אשמח.
ומי שיש לה המלצה על בית ספר בירושלים, מקום שיודע להכיל גם ילדים עם קושי רגשי גדול, בעדיפות למקום לא המוני - אשמח לשמוע.
ובעיקר!!! זקוקה למקום לרגשות שמציפים אותי בבקשה... כואב לי...
(קשה לי לכתוב שוב את כל הרקע. זה כואב... נראה לי שהרוב כבר זוכרות את הסיפור. מי שלא עקבה ורוצה להגיב, אשמח שהיא תציץ בכרטיס האישי כי זה מקרה קצת לא סטנדרטי). תודה לכן.
טוב, אז אני אמא כמעט מיואשת..
לא אלאה בפרטים אבל אנחנו בגמילה כמעט שנתיים, הילדה תכף בת 4 ובתכלס, לא גמולה. ניסינו כמעט הכל.
אשמח להמלצות (ממש עדיף מנסיון אישי) של יועצת גמילה שיודעת להתמודד עם הדברים שהסתבכו, לא עם הבסיס הפשוט.
תודה
1
על פי מיקרומדקס, עד כמה שזה נשמע מוזר, אין עדויות על השפעתו בהריון. מכיוון שבכל יום בכל העולם שותים כמויות גדולות ממנו, ההגבלה היחידה היא לא לעבור את כמות הקפאין. כלומר – 4 כוסות תה שחור או 8 כוסות תה ירוק (למרות שאישית זו נראית לי כמות גדולה מדי של תה. רוב השתייה שלנו צריך להגיע ממים, עדיף להסתפק ב-5 כוסות תה ירוק). שימו לב שככל שהתיון נמצא זמן ממושך יותר כך כמות הקפאין גדולה יותר.
בשורה התחתונה: אפשר כל עוד לא עוברים את כמות הקפאין המקסימלית המותרת בהריון,
2
קפה ותה:
משרד הבריאות ממליץ לא לעבור כמות של 3 כוסות ביום סה"כ של כלל המשקאות המכילים קפאין- כולל קפה, תה שחור, קולה. משרד הבריאות ממליץ להימנע כלל מקפה שחור ומשקאות אנרגיה, המכילים פי 3 קפאין מקפה נמס ומגיעים לעובר בבת אחת.
הקפאין עובר שילייה, וגורם גם בכמויות קטנות להגברת לחץ הדם של האם והעובר.
מחקרים מצאו קשר בין צריכה מוגברת של קפאין בהריון ושכיחות מוגברת של הפלות, פגות ומשקל נמוך.
הקפאין מפריע לספיגת הברזל בגוף.
באשר לתה ירוק- במחקר מ2008 נמצא כי תה ירוק ותה שחור, אפילו בריכוזים נמוכים, נמצא באינטראקציה עם חומצה פולית ולמעשה מפריע לספיגתה בגוף האם. במחקר נוסף מ-2006 נמצאו תוצאות דומות. חומצה פולית חשובה ביותר לעובר ועל כן יש לצמצם מאוד צריכת משקאות אלה ולא לצרוך אותם ביחד עם כדורי החומצה הפולית.
מ0-6
ל6-18?
הילדונת המתוקה בת חצי שנה
ובדיוק אבדו לי המוצצים הקטנים
מתלבטת מה לקנות עכשיו
של מאמ אם זה משנה משו
אבל לפחות אצל מאמ המוצץ עצמו (החלק שנכנס לפה) ב0-2 וב0-6 הוא אותו דבר, רק החלק החיצוני הפלסטיק שונה.
שההמלצה היא להישאר עם המוצץ הקטן, לא זוכרת מה הסיבה. משהו שקשור לאורטודנטיה נדמה לי.
ורק הצ'ופצ'יק שמחזיקים נשאר בחוץ, לקחתי את כל המוצצים הקטנים ושמתי בצד, והשארתי רק את המידה הגדולה יותר
אבל שלי אף פעם לא ממש לקחו מוצץ, יותר כמשחק, ומהר מאוד אחרי זה הפסיקו לקחת מוצץ לגמרי
ולתחושתי היה לה הרבה יותר נוח שעברנו למידה גדולה יותר (כמובן כשהיא היתה בגיל המתאים).
המוצץ הקטן דרש ממנה הרבה מאמץ.
