פורום הריון ולידה (עמוד 2508)

אין לי מושג ולא מבינה בזה,

אבל להבא תנסי לתפוס את העין של מי שמבינה בנושא כבר מהכותרת
בהצלחה!

עוזר לי ממש...
זה אומר שביוץ היה כבר?

ערך מצוין

הפרוגסטרון מתחיל לעלות אחרי הביוץ...

הרגעתן אותי

לב א.ק.ג כל מה שצריך אל תזניחי
אם היו לך הרבה צרבות יכול להיות שיש לך כיב זה כאבים נוראיים מקרין לכל הגוף.. נתנו לך טיפול לזה בהריון?

אולי תבדקי את נושא האבנים במרה, זה הרבה פעמים קורה בעקבות הריונות ודי מתאים לתיאור של הכאבים שלך. 

זה כאבים ממש ממש חזקים. 

אבל אני לא רופאה. תלכי לבדוק ואל תזניחי את זה.

לתפקודי כבד ותוך 6 שעות מהתקפת כאבים את עושה את הבדיקה והרופא יכול להגיד לך מיד אם זה זה או לא. 

 

רפואה שלימה

הרבה פעמים מתפתח בהריון.
לפני לקרוא משפחה, תתארח את המצב ותשאלי אם יש מצב שזה אבנים בכיס המרה

כאב שממש מקפל אותך זה סימן לא טוב.
בעז"ה זה כלום אבל חשוב לבדוק את זה

תשקלי שוב

 

ושיהיה לך בשעה טובה ובשמחה

מלשון להיות חכמה יותר

בטוחה שאחכים פה מלא

אני מפחדת להעלות על הכתב את הגיגי אחרי דברי החכמה שאני קוראת פה

 

 

בתחילה לא היה כלום.
עכשיי על התחתונים שוב הפרשות כהות, לא ממש קצת, אבל גם לא בכמות של מחזור..
וואי אני ממש במתח

מתבאסת ממש.
ממש ניסינו הפעם. היינו ביחד באותו שבוע 4 פעמים!
אז למה? איך?
עדיתי לפני 10 דק'בדיקת הריון, כי אמרתי לעצמי שאם זה השתרשות, בטח יהיה אפשר לראות, באה לקרוא את התוצאה- שלילי. שניה אחכ נכנסת לשירותים, ויש כבר על הפד ממש דימום כמו מחזור רגיל.
כאילו לא יכולת לבוא 10 דקות קודם?
הייתי חוסך לי את הציפייה בבדיקת היריון?
חוסך לי את הכסף של בדיקת הריון אפילו..

אוף.
אוף.
רציתי.
ולכאורה אם עכשיו הוא הגיע, סימן שהביוץ היה לפני שבועיים. וכן היינו ביחד באותו יום!!
חושבות שכדאי ללכת לרופאת נשים?
יהיה לה איך לעזור שבפעם הבאה כן נצליח?

בכל ביוץ יש סיכוי של 20 אחוז להריון... אז זה הגיוני שגם אם הייתם יחד שלא יקלט הריון..

תגובה נפוצה ממש שלי!

שניה אחרי בדיקה שלילית, הוא נזכר להגיע...קבוע!! אז כבר הבנתי שאני לא קונה יותר בדיקות...גם כשיש איחור

וכן זה תמיד הסרטים האלה של רגע, היה ביוץ, והיינו, אז מה התפספס?!

 

מבינה , ליבי איתך, בציפייה כבר שנתיים מתישות מאוד...

אבל הבנתי שזה המסע שלנו....וה' רוצה מאיתנו כרגע משהו אחר

אולי עבודה על זוגיות?

אולי קצת יותר להנות מהילדים שכבר ב"ה יש?

 

אנחנו לא יודעות.... אבל הכי בטוח - שזה הכי טוב ומדויק שיש.

 

אני חזקה כשאני כבר אחרי השבר...אבל יודעת מה זה להישבר כל חודש מחדש.

 

תזכרי,שהניסיונות האלו הם אלו שהכי מקרבים אותנו לה' שיש...אז תנצלי את זה לקרבת אלוקים.

 

והישועה כבר בדרך 

3>

נכון, דווקא הפעם לא קניתי בדיקת הריון. ורק קבעתי תור לבדיקת דם.
הקטע שגם אני חולה עכשיו בדלקת גרון ובעלי העלה חשש שאולי האנטיביוטיקה גרמה להפעלה או משהו, אז אמרתי לו שאני רוצה לעשות בדיקה מהר לראות- כי גם אם זה הפלה, לכאורה הבטא עדיין לא התאפסה לגמרי ותהיה תשובה חיובית.
אז צודקת, בכל מקרה רציתי לעשות בדיקה גם לראות אם זה הפלה או סתם מחזור.
בהודעה הקודמת פשוט שכחתי מזה שרציתי לבדוק אם זה הפלה.
אני לא במיטבי כאמור, וזה עוד קושי על קושי

מוכר עד כאב. כמה ניסיתי לחסוך מעצמי את המתח של לעשות בדיקת הריון והאכזבה..
בע"ה שתזכו לשני פסים בקרוב ממש!

וגם אני לא רזה

אני לא נמוכה בכלל, אבל רזה

בדכ אם יוצאת הבטן אז זה החל משבוע 12

וגם בערך בשלב שלך. אבל אני רזה... לא יודעת אם קשור.

גם אצלי זה ככה.
אצלי כל הריון הבטן יותר גדולה מהקודם בהתחלה ולאט לאט יורדת.
זה הריון ראשון?

בנתיים זה קצת קשה מול דימוי הגוף שלי, נלחמת כל החיים על המשקל וזה נראה שממש התנפחתי. ברור שאני שמחה לגמרי יודעת שזה נקודה שאני צריכה ללמוד לשחרר.

רואים באמת. לא נפיחות של הורמונים...

כל אחת ואיך שהגוף שלה🤷

הרחם לא בגודל שאפשר לראות אותו מבחוץ.
זה התנפחות של הבטן שאולי לא יורדת אחכ.
גם אצלי זה ככה אגב.

אצל כל הגיסות שלי רואים מתחילת שבוע 8 גם אצלי ראו אבל השתדלתי להסתיר ..

ועכשיו שבוע 12 ומי שמכיר כבר רואה בבירור. אני לא רזה אבל בדכ יש לי בטן שטוחה ואני נמוכה אז אולי קשור 

אבל בלי קשר  הגיוני באינטרנט ראיתי שבשלב שלך העובר בערך בגודל של אפרסק זה קטן אבל לוקח מקום יש מי שפיר וכו..

רק בעלך ייכנס איתו? ואת תוכלי להגיע לחתונה?

יש שירותים/מקלחת אחד. בית קטן.
זה יהיה פרוייקט.
אבל צריכנ להכניס לעצמי גם את האופציה הזו כנראה

אני לא הייתי משאירה את הילדים בבית.
לא יודעת מה איתכם אבל אחרי כל הסגרים וההגבלות שלוות הנפש של הילדים שלי כל כך שברירית שפשוט לא הייתי עושה להם את זה לשבועיים.
אולי רק מסוף חמישי שלפני החתונה.
יש בזה סיכון לחתונה, אבל גם בלהשאיר בבית יש סיכון.
והכסף הוא לא שיקול פה לדעתי.

בעיקר באמת חתונה שאנחנו מאוד מאוד מתרגשים לקראתה. חיכינו ליום הזה כמה שנים

פשוט זאת באמת דילמה ורק את מכירה את כל הניואנסים ואין איזה נוסחה ברורה שאפשר לתת לך להחלטה, זאת החלטה שצריכה לנבוע ממקום מאוד פנימי האם שווה לקחת את הסיכון או לא
וכדי לקבל החלטה נכונה,
לדעתי צריך לנטרל כמה שיותר רעשי רקע ולהגיד לרעשים האלו בפה מלא- אתם עכשיו מחוץ לשיקולים.
לעשות סדר ולהשאיר רק את מה שהכי רלוונטי (למשל נגיד אם אמא שלך תכעס על חוסר האחריות שלכם, אני יכולה להבין אותה ואת הצורך להתגונן אבל זה גם רעש רקע)

אפשר גם לכתוב את היתרונות והחסרונות בכל בחירה ולראות אם אפשר למזער נזקים. זה גם יכול לעזור להחלטה.

בהצלחה ובמזל טוב!

האמת אם זה כ''כ נפוץ , הייתי נכנסת לבידוד עצמי שבועיים לפני החתונה. או שבוע וחצי.
נראה לי הכי מבאס אבר להיות בבידוד בחתונות האחות!

לא הייתי שולחת....
שיצאו לגן שעשועים, לעשות ספורט בחוץ. אבל לא היינו נפגשים עם אנשים שהם לא משמפחה...
אצלנו אין מצב שהייתי מוכנה לאפשרות מראש שבעלי מקסימום יהיה בבידוד עם אחד הילדים ואני אלך לחתונה בלעדיו...
אם זה לא משהו סופר סופר סופר קריטי ונדיר- ברור שכולנו נהיה בחתונה.
הוא שמח כמעט כמוני.
וככה זה אצלנו... מבינה שיש משפחות שזה אחרת אצלם.
לכן אני אישית הייתי משאירה את הילדים ועושים כיף ביחד

לי ממש .
מעסיק אותי נורא הסיםור הזה. ואני צריכה להחליט בימים הקרובים מה אני עושה

כי היום מכניסים לבידוד מי שנחשף לחולה עד 4 ימים לפני שהתחילו תסמינים, ואם לא היו תסמינים (שיותר נדיר שנבדקים במצב כזה) אז 10 ימים אחורה מהבדיקה החיובית.
אז שבוע לפני לדעתי זה די בטוח.
ואם היתה לי אפשרות מבחינת העבודה אז יש סיכוי טוב שהייתי עושה את זה. עדיף להישאר בבית מרצון ובלי הגבלות של בידוד, מאשר להיתקע בבידוד שהוא הרבה יותר מגביל וגם גורם לפספס את החתונה...
אחרי כל כך הרבה בידודים ששרדתם, לא חושבת שעוד שבוע בבית, שאפשר גם לצאת החוצה לגינה, יעשה כל כך רע לילדים. והאכזבה של להפסיד חתונה גדולה הרבה יותר. (וחוץ מזה גם יותר נכון לדעתי לבוא לחתונה עם סיכון מינימלי להדביק אחרים...)

ברגע שכן כבר נכנסים לבידוד, הבידוד הוא של שבועיים (אולי קיצרו ל12?)
כך או כך,
אם לצורך העניין הם נכנסים לבידוד עצמי שבוע לפני החתונה, אבל אז מגלים שאחד הילדים פגש חולה מאומת יום לפני תחילת אותו שבוע... אז הוא צריך בידוד לשבועיים, וזה כולל החתונה...

שאז יש לי ממש חשיפה מינמלית לאנשים. החשש העיקרי שלי באמת זה לא המקומות עבודה שלהו אלא הילדים. שכל הבידודים שלנו הגיעו בעצם מהמסגרות שלהם

אחי התחתן ונורא חששתי מבידוד
נפשית הרגשתי שלא יכולה לוותר על החתונה הזו..
בקיצור הגדולים עוד היו בבית לא היו להם מסגרות ואת החינוך מיוחד שכן היה לו גן לא שלחתי משבוע לפני החתונה..
מה שהתברר כחכם ביותר והציל אותנו מבידוד
בחתונה עצמה קיבלתי הודעה שכל הגן נכנס לבידוד כי אחת מאנשי הצוות התגלתה כחולה.
ובגלל שהבן שלי לא היה בגן לא נכנסנו לבידוד.
ההחלטה מאוד קשה ובאמת תלויה בילדים שלך האם זה טוב להם שיהיה להם נורא קשה..
מאחלת לך הרבה מזל טוב והרבה הצלחה.

זהו שמבחינת הילדים מאוד אוהבים להשאר בבית.. (כשאחד מהם היחידש שנשאר זה סיוט ת אבל כשהם שלושתם ביחד הם עושים בלגן יחד)
בעיקר חבל לי שיפספסו ימים בגנים שגם ככה בקושי נמצאים שם. או בידודים או סגרים.
וגם חודש כסליו חודד נחמד.. פעילויות לחנוכה וכו'.
מצד שני.. החשש מלקבל את ההודעה על הבידוד.

מאשר להצטרך בידוד בחתונה של משפחה קרובה..
אז יפסידו עוד קצת מהמסגרת, לא כזה נורא בעיני..

שלום לכולם אז אני לא בהריון ולא אחרי לידה אפילו לא נשואה אך חיפשתי פורום של נשים שאפשר להתייעץ קצת.
אני בת 19 בקשר כבר שנה עם בחור מדהים לאט לאט מתחילים כבר לדבר על חתונה ואירוסים בקרוב.
ממש משמח אותי כיף לי איתו אני אוהבת אותו טוב לנו ביחד אבל יש רק משו אחד שפשוט מפחיד אותי ומשתק אותי ומרגישה לא נעים להתייעץ עם אנשים .
דימוי גוף
בגדול טוב לי עם הגוף שלי אני לא שמנה מידי לא גבוהה מידי קטנה וקומפקטית וואלה אני ממש אוהבת את זה אבל אני שעירה ולא מספיק זה בתור ילדה בכיתה ז שגילתה לראשונה את הסכין גילוח פשוט גילחתי בכל הגוף כמו איזה סתומה בבטן, שחי, מפשעות , ידין רגליים ומה לא אז ברוך ה' עושה ליזר בידיים רגלים וזה דבר שבאמת עושה לי טוב ונותן לי להרגיש יותר טוב עם עצמי אבל מפשעות ובטן החלטתי שלא ולא נעים לי להגיד שאני לא שלמה עם זה שיש לי שם שערות מפחדת גם לגלח כי אז אצטרך לעשות על בסיס יומי והם יהיו שחורות ועוות בקיצור לא נעים לי לבוא ככה לנישואים וקשר מלא
דבר נוסף זה כל הנושא של חיי אישות אני נמשכת אליו רוצה בו (אפילו עובדים קשה כדי לא ליפול בנגיעה) אבל כל הקטע של בחיי אישות עצמם מפחדת שלא הצליח אפילו טמפון לא מצליחה
וזה מבאס ומסתכל כי ככ טוב לנו ביחד וזה פשוט משתק אותי.
אשמח לעצות, הרגעות וכו

למה לגלגל סרטים מעכשיו על מה שיקרה לכם אחרי החתונה?
עוד לא התארסתם, אתם רק יוצאים..לאט לאט.
לגבי השערות, אם זה מאוד מפריע לך אני כן ממליצה לך לעשות לייזר גם שם, בשבילך נטו, לא בשביל בחור כלשהו. אגלה לך סוד, יש הרבה גברים שבכלל לא שמים לב לזה. לגלח מאוד מאוד לא מומלץ באזורים כאלה, אם כבר, עדיף לעשות שעווה.
וגם אם יהיו לך שערות, הכל בסדר! לגבר אין שערות? יש גברים שעירים פחד, עם שערות במקומות שאתה לא מדמיין שיכולות לצמוח שם ככ הרבה. את חושבת שהם נגעלים מזה לרגע? זה רק אנחנו הנשים עם השריטות שהכניסו לנו לראש בפרסומות שכל הנשים חלקות ורזות וחטובות..שקר...כולנו שעירות, כולנו עם צלוליטיס פה ושם. אין אישה מושלמת. ובעז"ה בעלך לעתיד יאהב אותך כפי שאת, עם שערות ובלי. ואם זה יפריע לו בכל זאת, תוכלו להחליט אחרי החתונה לעשות עם זה משהו באופן הדדי.

לגבי הנושא שכתבת בסוף. אין מה לחשוש. כשתגיעי לשלב של הדרכת כלות, תתייעצי על זה עם המדריכה. תמצאי מדריכה טובה שתוכלי לדבר איתה על הכל בפתיחות. עד אז, לדעתי, סתם חבל שאת חושבת על זה ומתעסקת עם זה. ואם זה עוזר, המון נשים לא מצליחות לשים טמפון ואין להן שום בעיה בחיי הנישואין שלהן.
מלא בהצלחה..ממליצה לצאת מהפורומים האלה בנתיים

תודה רבה האמת שהרגעת אותי על זה שיש עוד נשים שלא ידעו לשים טמפון ובסדר עם זה...
האמת שאת צודקת ככ אבל זה פשוט מפריע לי לשמוח ולזרום

אי אפשר כל החיים לפחד ממה שעתיד לבוא.. צריך לפעמים לחיות את הכאן ועכשיו

לפי התבניות שהצבנו אותם בהם...

תודה על התגובה וכנראה שבאמת זה פשוט עבודה שלי עם מתי להצליח לשחרר

ובבית השחי - מצוין! כך תעשי.
אחרי החתונה, בעז"ה, לאט לאט, תראי איך זה מרגיש, איך את מרגישה ככה עם הגוף...הרבה פעמים משתנה לנו הדיעה, והרבה פעמים - לא. ושני המצבים בסדר לגמרי.
אחרי החתונה תראי גם עם בעלך, האם זה מפריע לו או לא. ואז גם תוכלי להכניס את השיקול הזה למערך השיקולים שלך.
אם אכן תרצי כן להוריד - רק לייזר במקומות האלה. במיוחד אם את מאוד שעירה. מאמינה שאחרי החתונה וההיחשפות שהיא גוררת בעקבותיה, יהיה לך קצת פחות לא נעים לחשוב על לייזר, אם תרצי אכן לעשות. אם כי, אף פעם זה לא הופך להיות חוויה😅.
לגבי יחסי האישות, הטמפון, והחששות - יש הרבה בחורות שמתקשות בהכנסת טמפון, ואחרי החתונה מסתדרות יופי. ושוב, לאט לאט, בקצב שלך...אל תחששי לזה מעכשיו.
והי, איזה כיף זה להתחתן!🙂

זה משפיע לרוב כבר מהטיפול הראשון במיוחד אם השיער עבה ובשלבים מתקדמים נותן לך שקט לכמה חודשים

1. אם זה מאוד מפריע לך אפשר לעשות לייזר
2. לא יודעת אם זה יעודד, אבל בחיים לא הצלחתי לשים טמפון והנה אני נשואה כבר 7 שנים. הכל טוב.
ועוד משהו- הקב''ה ברא את גוף האישה בצורה מסויימת ואת גוף האיש בצורה מסויימת , אין סיבה שלא תסתדרי ביחסים. לפעמים צריך קצת סיוע, בהתחלה, אבל תחשבי על זה כמה נשים עשו את זה במשך אלפי שנים ואלפי דורות, אין סיבה שאת תסתבכי סתם. ואל תשווי את זה לטמפון, זה לא אותו דבר.
והכי חשובה את לא אמורה להתעסק בזה עכשיו, קודם כל תחליטי שאת מתחתנת איתו, תתארסו ואז ... כי להכניס מלא חרדות, דמיונות שלך ושלום ביחד ואז בסוף להיפרד... זה לא ממש מומלץ

נורמלי לגמרי, עד שאת לא מתנסה, זה נראה זר ומוזר.
כן ממליצה בין האירוסין לחתונה לקרוא את עת דודין, יש 2 גרסאות, אחת של הרב קנוהל השני לא זוכרת והוא יותר מפורט.
בעייני ככל שלומדים, ואחרי החתונה לומדים ביחד, איך ומה, בעז"ה יהיה טוב וכיף..
כרגע, לא ממליצה לך להטריד את עצמך בעניין יותר מידי, זה יבוא...

כשזה יהיה קרוב ורלוונטי כן חשוב ללמוד ולהתכונן לקראת זה.
יש לאפרת צור סדרה במיוחד לכלות, וגם יש עוד הרבה חומר מותאם לדתיות.
חשוב ללמוד עם עין ביקורתית כדי לאסוף כלים ואחרי החתונה תראו מה נכון ומתאים לכם

כולה נשואה 8 שנים..
נשמע טוב סידרה של אפרת צור..

ומצטרפת למשפט האחרון.
זה נכון תמיד, בכל נושא, וקל וחומר באישות..

לעזור לך רק חיבוק ענק על ההתמודדות.
בקשר לשאר העניינים..
1.ההנחיה היא להשכיב על הגב ואם יש מצבים של רפלוקס צריך לקבל הדרכה מהרופא איך להשכיב.
2.חיתולי בד ממש לא צריך להרתיח אם לא משתמשים בהם בתוק טיטול תכבסי הכל יחד על 30 מעלות.
3.לדעתי בגיל הזה ממש חשוב לעקר את הבקבוקים לשפוך מים רותחים ממד לא מספיק. סטריליזטור למיקרוגל זה מצויין וצריך להפריד את הפטמה ושאר החלקים.
4. לחתל כשצריך לא רואה טעם לחתל סתם לפני כל האכלה ובמיוחד שלרוב צריך להחליף אחרי.
5. משחה זה לא הכי בריא לדעתי לשים רק לפי הצורך
6. מישהו רוצה לבוא לעזור לך? תקפצי על זה! תבקשי שישלחו לך הודעות ולא יתקשרו
7. תנסי להוריד כמה שיותר עומס. לא יקרה כלום אם תוכלו בחד פעמי תקופה. אם אין מייבש זה הזמן לקנות. מה שאפר לקנות מוכן. נסי לעשות משמרות עם בעלך שיהיה זמן למקלחת..

אני מכירה אמהות גם לתאומים וגם שלישיות בסוף הם ב"ה גדלים וזה נהיה הרבה יותר קל אז הרבה הרבה כוחות❤❤❤

ככה:
1. על הגב.
2. אני מכבסת את כל הלבן (חיתולים, גטקס, גופיות) על60
כל השאר 30.
3. בקבוקים אני פשוט שמה בקערה גדולה כשהכל מפורק עם סבון ושופכת 2-3 קומקומים רותחים.
להכנה: ממליצה על מחלק מנות של תמ"ל, להשאיר על השיש כמה בקבוקים עם מים רתוחים בטמפ החדר ואז כשמכינים פשוט לשים מים רתוחים ולהוסיף טיפה רותח. מהר מאוד מבינים כמה זה וכמה זה (נגיד לבקבוק של 60: 50 רתוחים ו10רותח)
לא הייתי מכינה מראש במקרר כי גם ככה זה לחמם.

4. לחתל כשצריך. להשתדל מיד כשעושים קקי שלא יהיה אדום. פיפי אפשר לחכות טיפה עד שיגמרו לאכול...
5. משחה כשצריך.
6. מי שרוצה לעזור: כדאי למנות מישהו מהמשפחה שיהיה אחראי לקבל הצעות לעזרה ולשבץ תורנויות. שלא ייתאמו איתכם בכלל. שהאחראי יכתוב לך כל בוקר מי מגיע היום ומתי. שתדעי מה הולך להיות. וגם שלא תאבדו את הפרטיות.

7. עושים רק מה שחייבים עד שטיפה יתאזן:מטפלים בקטנים, אוכלים, מתקלחים.
לא שוטפים כלים- רק חד פעמי
לא מבשלים - או מזמינים או שמישו אחר ידאג. (משפחה, שכנים, ארגון חסד ליולדות)

8. ממליצה מאוד מאוד על אחות לילה בתשלום. לפחות 3 לילות בשבוע.
זה אומר שצריך חדר או בסלון והיא עם התאומים בלילה מ12 עד 6, ואתם י-ש-נ-י-ם. זה נותן כח לכל היום למחרת.
אבדוק לך מספרים. ואעדכן (לאחותי יש תאומות, בטח תדע להגיד)
ועזרה נוספת: האם יש באיזור שלכם ארגון חסד? עזר מציון? עזר ליולדת? זה יכול לעזור ממש עם מטלותהבית כביסה בישול נקיון.


זו תקופה מטורפתתתתת
אתם ממש בהתחלה.
זה הולך ונהיה יותר קל בעז"ה.
לומדים להתארגן ביעילות, לחטוף שעות שינה וכו.

בהצלחה נשמה!!

יש לתינוקות רפלקס להזיז את הראש הצידה כשהם פולטים כשהם על הגב אז שזה לא ילחיץ אותך (את יכולה לבדוק באינטרנט)

לגבי כל השאר אני לא מספיק מנוסה כדי לענות...
אבל שולחת חיבוק..
אני עם אחד הרגשתי כמו שאת מתארת, אז עם שניים זה נשמע קשה פי כמה...

אמנם לא תאומים, אז זה הבדל עצוווום, אבל עשיתי הכל לבד לבד
החזרת אותי לטירוף של החודשים הראשונים..
מבחינת סדר עדיפות,כשיש רגע לשבת, תאכלי אוכל טוב, ותנסי לישון. כל השאר יחזור לעצמו לאט לאט..

אני חושבת שאת צריכה להיות יותר קשובה לעצמך, זה משגע כל הזמן לחשוב איך הנחו בבית חולים, ומה אחרים אומרים

אני לא נתתי בקבוק אז לא יודעת לגבי זה
משחה אני מאלה שלא רואות סיבה לשים סתם,ומאד בגישה של כמה שיותר טבעי. אם יש אדום אני מורחת קצת חמאת שיאה.
כביסות אני עושה הכל על 40 או 30. לא צריך להשתגע.

תנשמי עמוק, ותעשי הכל בדרך *שלך*
זה באמת קשה מאד בחודשים הראשונים. חיבוק והזדהות.
מזל טוב!

לדעתי שטיפה עם מים חמים וסבון אחרי כל האכלה זה מספיק.
אם לא מגיעים לזה והבקבוק עומד סגור הרבה שעות אז כן סטריליזציה.

פתרון זה לשים קערה גדולה עם מים וסבון ובסיום כל האכלה לשפוך שאריות, שטיפה של שניה וחצי במים זורמים ולקערה.
מתישהו להוציא את כל החלקים מהקערה ולשטוף יסודי.
אין סיבה שבאופן כזה יצטברו חיידקים אז לא צריך סטריליזציה.

לגבי מים חמים בהכנה: לא צריך כל פעם להרתיח מים ולקרר,אפשר פעם ביום להרתיח כמה ליטרים מים, לקרר ולשמור בכלי סגור על השיש והנה לך מים רתוחים מוכנים לשימוש מיידי לכל היום.
לא צריך לקרר ולחמם ולהתעסק יותר מדי.
אפשר להוסיף למים לפני האבקה טיפה מים רותחים רק בשביל לאזן את הטמפ' אבל גם זה לא חובה.
בטח לא לקרר ואז לחמם שוב..

חלקים כן הייתי מפרקת מסילה מפטמה.

הכלל הכי חשוב-
כל הכללים האלה
לא
קריטיים
בכלל
חוץ מאיך להשכיב- כי זו הוראה של משרד הבריאות.
למה להכין מראש ולחמם???
הכי טוב להכין לפני האכלה.
בבי"ח יגידו לך משהו נחמד אבל לא ריאלי.
לחלל כשהטיטול מלא, וזהו.

לא יקרה כלום אם תשימי משחת החתלה- כל פעם, זו לא תורה מסיניי,...
תעקבי, אם את רואה אדמומיות- תשימי, אם אין אפשר בלי.

לא יודעת איפה ראית, אבל בכלל לא מכבסת חיתולים על 60. בכלל בכלל. אולי כביסה ראשונה- זהו.
כל הכביסה על תכנית הכי פשוטה- 30 מעלות ואז מייבש.
למה לכבס שמיכות פליז?

בקבוקים-
הכי פשוט, לשטוף טוב, לשים בערה ולשפוך מים רותחים.
עזבי את הסטרליזטור, דורות שלמים של תינוקות בריאים גדלו בלעדיו.


לגבי מטפלת לדעתי תביאי מישהי שתעזור לך עם הילדים ואת תוכלי לנוח ולהירגע-
כלים- חד פעמי.
כביסות- יחכו, ואם אין מייבש- אתמול לקנות!
לא חייבים לקפל. להכניס למכונה- להעביר למייבש, לשים בסל כביסה גדול ונקי וזהו.

אוכל- שיכינו לכם, או שתזמינו. אפשר לקנות דברים שקל להכין מהר.

לא צריך שיבואו לבקר- זה לוקח כוחות!!!! להגיד בנעימות, כולם יבינו.

אם אין לכם- מאוד ממליצה טרמפולינה/מאמא רו, זה כיסא כזה שה תינוקות יכולים לישון בו בנעימות וזה לא בשכיבה.

מתי עובר?
כל יום שעטבר- את בדרך לשם.
את יותר עם התינוקות, יותר מתרגלת והם אלייך.
חודש ראשון זה טירוף
אח"כ לאט לאט מאזן

בהצלחה אהובה!

כל כללים חהחוקים האלה הם המלצות, או גימיקים שיווקיים של חברות.
בסופו של דבר, אם את קורסת, ממש אבל ממש לא חייבים את כל אלה..אני לא עשיתי חצי מזה גם עם אחד, סתם כי לא עשיתי.
השכבה- ההנחיה היא על הגב. אני שמתי לפעמים גם על הצד. לדעתי מחזק ומונע נטיה לצד אחד.
אבל תעשי מה שזורם לך.
בלי חימום בקבוקים (אני הנקתי, אבל כמו שאמרו לך, יש מלא תינוקות שפשוט רגילים מגיל אפשר לאכול בטמפרטורת חדר).
בלי סטריליזציה. מדי פעם לשפוך מים רותחים, להוסיף סבון כלים ולנער. בזהירות, כי מים רותחים יוצאים מהר מהחוק של הפטמה, אז ישר לתוך הכיור.
אפשר אפילו רק פעם בשבוע.
ואני עשיתי גם פחות מזה.
משחת החתלה- תעשי מה שנח לך.
מעדיםה להתרגל כל החתלה? סבבה. אם לא, אז כשאת רואה אדמומיות.
כביסה- רק בראשונה נפרדתי את הבגדים שלה משלנו, ועשיתי צבעים נפרדים וכו.
עם השני.
הכל ביחד, עם הבגדים שלנו, אפילו לפעמים כהה עם בהיר. תמיד על 40 מעלות וזהו.
אם יש בגד מלוכלך, מרססת לפני איזה חומר מסיר כתמים
כל אישה תגיד לך משהו אחר.
תעשי מה שטוב לך. מה שנח לך. מה שזורם לך.

החודשים הראשונים עם תאומים הם קשים!!!!
4. תחתלי כשצריך. כשהחיתול מלא.
5. אני שמה רק כשצריך ויש אדמומיות.
7. סדר עדיפויות- מקלחת מקלחת מקלחת. תדאגי שיהיו לך כמה דקות ביום למקלחת לנקות את הגוף ואת הראש בזמן שבעלך שומר על התאומים.
9. זה קשה. קורסים. ולאט לאט מתרגלים ואפילו לפעמים נהיה כיף.
ועצה בנוגע ללילות. בהתחלה התנגדתי לרעיון אבל בסופו של דבר זה מה שהציל אותנו והחזיר לנו את השפיות. חצי לילה ראשון אני ישנתי ובעלי שמר על התאומים וחצי לילה שני הוא ישן ואני שמרתי עליהם. אמנם הטיפול לבד בשניים קשה אבל השינה הרציפה מאוד מאוד חשובה, מחזירה את השפיות ומאפשרת לתפקד.
אם את צריכה עוד תמיכה ויש לך עוד שאלות אשמח לענות בשמחה כאן או בפרטי

כביסות- זה מעסיק אותך הרבה לפי מה שנשמע.
זה לא קריטי בכלל!
תכבסי הכל כמו שהיית מכבסת רגיל (30-60 מעלות). מעולם לא הרתחתי לתינוקות חיתולי בד (לפחות לא בכביסה שוטפת) ולא כלום. שמיכות צמר כביסה הכי קצרה פשוט כדי שלא יהרסו אבל ברוגע, הכי גרוע תזרקי כמה בגדים לפח או שיהיו כתמים שלא יורדים. זה תינוקות- ממש לא אכפת להם! העיקר שיהיה להם חם ונעים.

האכלה- הדבר היחיד שכדאי להקפיד זה בקבוק נקי ומים רתוחים. זהו.
תעשי סטריליזציה פעם ביום. בטח לא כל האכלה, מיותר!
ותכיני לך כל בוקר כלי גדול עם מים שהרתחת וקיררת לטמפרטורת חדר, אם יש לך מחמם אז אפשר לשמור את המים במקרר עדיף.
את הבקבוק אם מכינה לקראת האכלה אין שום סיבה להכין מראש ולשמור. רק אם יצא במקרה...
שמה מים ואבקה ומחממת קצת

להשכיב הכי בטוח על הגב, הם לא יחנקו מהפליטה כי יש להם רפלקס לפלוט הצידה.
אפשר גם על הצד או על הבטן אם יותר נח להם כל עוד הם בהשגחה

תחתלי מתי שנראה לך מתאים (בד"כ כשהם עושים קקי), כנ"ל משחה- מתי שמרגיש לך שיש צורך, ממש לא צריך כל החתלה. זה לא כזה קריטי ולא מדע מדויק.

תדאגו לעצמכם, לצרכים החשובים של התינוקות (לא אכפת להם נגיד כמה יפה הם לבושים העיקר שיהיה להם נעים. וגם ממש הם לא רוצים להתקלח כל יום ולהחליף בגדים כשלא מלוכלך, בגיל קטן טוב להם ולכם לצמצם הלבשות ומקלחות)

הבית כמובן בעדיפות שניה, זה קשה אבל חייבים לשחרר, אין ספק שנקיון פחות חשוב ממקלחת או שינה שלכם.

קחו עזרה- מה שאפשר ואיפה שאפשר

כל זה נכון לתינוק אחד. אז לשניים?! פי שניים!

בהצלחה!!
בעז"ה בקרוב תתרגלו וגם יהיה קל יותר כשהם יגדלו(אבל לא קל מדי אל תדאגי, שלא תשתעממו )

תראי, יקרה, ההתחלה תמיד הכי קשה, ואח"כ נהיה יותר קל.

אבל עם תאומים מורכב יותר, וכדאי לראות מאיפה משיגים עזרה, כדי שיהיה שפוי יותר..

 

 

לגבי השאר-

ברוכה הבאה לאמהות.

כל אחד עושה אחרת, כל אחד ימליץ אחרת..

את צריכה לבדוק מה נכון לך, ולסנן את השאר..

אישית אני מאוד אוהבת להתייעץ ולשמוע, ואחכ בוחרת את הדרך המתאימה לי.

אפשר גם לנסות משהו אחד, ואז לשנות.

יש דברים שאפשר לקרוא מה הרציונל, לראות אם זה מתחבר לך.

 

את האמא של 2 האפרוחים האלו, ואת יודעת הכי טוב מה נכון עבורם!

נכון, את עכשיו לא מרגישה את זה, אבל אני לאט לאט תצברי בטחון, ותראי שזה לא כ"כ נורא לקבל החלטות, ואפילו לטעות..

אם בעלך מבין בעניינים, אפשר לשבת ביחד ולנסות לסנן את העצות..

 

ו.... קחי נשימה.. יהיה בסדר... לאט לאט...

לא צריך להרתיח כל פעם, ברגע שהמים עברו הרתחה אחת הם כבר רתוחים
נזכרתי שיש לי חברה שפשוט העמידה מיחם מלא מים שעברו הרתחה וכל פעם מילאה משם את הבקבוק

הכנו בקבוקים עם מים להמשך הלילה דצריך להוסיף להם סימילאק
לשים אותם במקרר או בחוץ?

יותר מזה כדאי במקרר (בייחוד אם יש לך מחמם בקבוקים אז קל לך לחמם)
זה חא שאת אוטמת בוואקום אז חיידקים יכולים לחזור ולהתפתח

אבל בלי לחץ.
ההנחיות הם רחוקות מאוד מסיכון, לא יקרה נזק אם קצת חורגים מהם ,תסמכי על עצמך

תאומים ראשונים...
בהצלחה יקרה!

גם להסברים אם תרצי ובעיקר- מפרגנת לך שעת שינה ובכיף אשמור עליהם לשעה!
תפני אלי גפרטי
במילא בפתח תקווה מחר אחה''צ ויש לי שעה פנויה אז ממשש בשמחה מאוהבת בפיצים
אמא ל5 וגם בעבר היתי מטפלת של תאומים קבוע

קודם כל נשמה, תנשמיייייי עושה סחרחורת לקרא אותך רק. ליבי איתך. פשוט תנשמי עשר נשימות. את תדעי בדיוק מה לעשות ותמצאי את השביל שהכי נכון לך. מבטיחה. בינתיים מנסה שוב לעזור.
1. ההנחיה היא על הגב. אמורים להזיז את הראש ולהסתדר. בפועל או שתשנו לידם (ויש לאמא חושים אם משהו קורה חלילה) או בהשגחה. בשלב הזה אני ממעטת להשאיר לבד. כן משכיבה ביום על הבטן בהשגחה לידי. אבל זה בניגוד להנחיות.
2. לא צריך להרתיח שום דבר. תכנסי רגיל לפי צבעים. לבן. כהה. בהיר. שמיכות מכבסת רק אם פלטו עליהן מלא או פיפי. אצלי התוכנית המהירה היא פשוט חכמות קטנה של כביסה. תלוי במכונה שלך.
3. לא מבינה בסטריליזטור. אני הייתי שוטפת במים וסבון רגילים ואז שופכת מעל מים רותחים. או שמה בסיר שופכת לתוכו מים רותחים ומשאירה חמש דקות (הכי מושקע שלי). בכל מקרה קודם לנקות במים וסבון.
4. אין כללים נוקשים. אם יש טונות פיפי או קקי. תחליפי אם לא אז תאכלי. בנחת. לא קריטי לשום כיוון.
5. מה שבא לך. אני לא בעניין שזה לא בריא. החלטה שלך. אצלי אם לא מורחת הם אדומים.
6. אין לך זמן או חשק. תסנני. הכל מתקבל. אם מציעים עזרה תגידי כן. ותגידי מה- אוכל. לבוא להחזיק ולעזור בטיפול. לקנות בגדים. לקנות מייבש. תפרטי ותעזרי כמה שאת יכולה.
7. באמת תאומים זה טירוף בהתחלה. אני בטוחה. לאט לאט. הערפל מתפזר בהדרגה. כל מה שאפשר להקל כמו ניקיון עזרה נערה לכביסןת וכלים. זה הזמן. מה שמתאים לך.
מותר להתפרק. מותר לבכות. מותר שיהיה קשה. יהיה מאתגר. אבל גם משמח וממלא בע''ה בקרוב. חיבוקים

לא קורה כלום אם מכבסים הכל יחד ב30-40 מעלות לא חייבים להרתיח כלום.
אז מה אם אמרו בהית חולים להחליף לפני אוכל? גידלתי ב"ה 9 ילדים והחלפתי חיתול ובגדים רק כשהחיתול היה מלא וכשהבגד היה מלוכלך( או שקילחתי)
אין לי נסיון עם מטרנה , אבל כל התהליך שתארת נשמע מיותר ומתיש- למה לחמם ולקרר ושוב לחמם?
לא משנה בדיוק התהליך ניקוי של הבקבוקים והסטרליזטור, פשוט תנקי .
התינוקות כ"כ קטנים שיש הרגשה שאם לא ניצמד לכללים ולמה שאמרו הם יפגעו. אבל לא, יש הרבה דרכים לגדל תינוקות, את צריכה לבנות את מה שמתאים לך.
ומאוד נורמלי ש9 ימים אחרי לידה ראשונה ובמיוחד תאומים מרגישים שהחיין נגמרו ונהינו עבדים של התינוקות. זה עובר.
תדאגי לעצמך, במיוחד שאת לא מניקה וכל אחד יכול לתת בקבוק. תמצאי מישהו שאת סומכת עליו שישמור עליהם כמה שעות ולכי לישון.

תרגישי טוב!
אם את יודעת מה לצפות את הכאבים אולי תקחי כדור מראש ותיכנסי למיטה..

עוד ידירו אותי מהפורום על כבדות יתר...
מותר פה להתלונן (תופים)

@אין לי הסבר

אני דוגלת בלהתלונן!!
אבל לא ממליצה ללמוד ממני😅.
תלמדי מאמאשוני הצדיקה🤗

כמה הייתי רוצה לדעת בקלות מתי אני מבייצת! איזה מתנה זה בעיני!
אבל ברור שאם היה לי כואב הייתי מתבאסת מצד שני. חחחח. כאלה אנחנו

שכשהייתי במעקב ביוץ עם בדיקות דם צפופות כדי לדעת בדיוק מתי היה הביוץ- הכאבים היו לי בערך יום אחרי הביוץ בפועל והרופאה אמרה שזה הגיוני. רק לקחת בחשבון...

אז במקום כאבי מחזור יש לך כאבי ביוץ... חלק מהקללה של חוה זה צער הנידות שזה המחזור....

יש כאלו שפשוט מרגישות יותר. לי הליכה ממש עזרה.
אם הכאבים ממש מפריעים לתפקוד אפשר לקחת משכך כאבים

אני גם לא רוצה לחזור לגלולות (גם כי החשק שלי היה ברצפה).
נראה מה יהיה

בהתחלה התעצבנתי על זה אבל אח"כ אמרתי לעצמי שדווקא זה נחמד שהוא לא מגיע עכשיו כל 28 אלא קצת יותר.. נותן זמן עם הבעל.. ופשוט מנסה לזהות ביוץ לפי הפרשות וככה לצפות מתי הוא אמור להגיע..

בימים לפני הביוץ הן מימיות יותר ויותר קרוב לביוץ עצמו הן נמתחות כמו חלבון ביצה.. יש פה הרבה שרשורים על זה.. אני לא טובה כל כך בלחפש..

אחרי הביוץ ממשיכות הפרשות אבל הן יבשות ומתפוררות יותר..

הוסת תגיע 12-16 יום אחרי הביוץ אז אם מצליחים לזהות את ההפרשות, אז יהיה אפשר לצפות מתי תגיע הוסת פחות או יותר..

שהגוף יכול "להשתגע" גם בלי גלולות..

נשמע נורא אבל זה כנראה ממש שיבש לי את המחזור

לק"י

האמת שאת לא יכולה לדעת מה היה המצב שלך בלי הנקה/ גלולות.

נניח אצלי בלי מניעה ועם הנקה, המחזור חזר שנה+ אחרי הלידה (תוך כדי הנקה), ואז הוא הגיע פעם ב6-7 שבועות.
וכשנכנסתי להריון חשבתי שיזיזו לי את תאריך הווסת בשבועיים, ודוקא לא. הזיזו בפחות. כנראה שאם הייתי מקבלת מחזור הוא היה מגיע אחרי 5 שבועות בערך.

ודוקא אחרי המניעה חזר לי מדוייק כל חודש.

ויש כאלה עם מחזור מסודר שלא נכנסות להריון.

כל עוד הגוף מייצר חלב אז מופרש הורמון פרולקטין. וההשפעה משתנה ממליון גורמים... וכמובן מאשה לאשה...

בערך שמונה חודשים עד שהגוף הסתדר.
אבל אל תצטערי שהנקת...זה לא מההנקה, זה מהגלולות. אפשר למנוע בדרך אחרת...

הרגשות מועצמים בגלל ההורמונים, והכל נראה הרבה יותר נורא ממה שזה באמת...

לפחות עכשיו אין את הלחץ של הטיפול בתינוק

כדאי מאוד ללמוד להירגע ולהרפות מכל מיני שטויות שגורמות לריבים ולדעת לנהל ריבים נכון,

כשהתינוק יוולד זה גם הורמונים וגם חוסר שינה והלחץ של הטיפול בתינוק או כל מיני הבדלים בין איך את חושבת שהדברים צריכים להיות לבין מה שהוא עושה וכו.

ילדים מוסיפים הרבה אתגר בזוגיות

מזדהה..
אבל רוב הסיכויים שהוא לא אשם, וגם אם כן תנסי לרתום אותו אלייך ולא לשים אותו בצד שנגדך..

משפטים לדוגמה:
*ההריון גורם למשפט שאמרת עכשיו לעצבן אותי
*ההריון גורם לי להיות לא מובנת וזה מחרפן אותי שאתה לא מבין אותי
*ההריון גורם לי לרצות שהכל יקרה כאן ועכשיו, זה לא אני הלוחצת...

תנסי, זה שובר קרח וממתן את הפגיעה ואת העצבים.
הדבר הכי קשה לדעתי זה להרגיש אחד נגד השני.
התקופה הזאת תעבור אבל המשקעים עלולים להישאר חלילה...

ואם אתם בהריון ראשון, ובעלך לא מבין/ לא מספיק מבין ומפנים מה עובר עלייך
אז תתני לו לקרוא על השינויים שעוברים עלייך...
ושיהיה לו מקור לתמיכה "גברית" להבין שאתם לא חריגים בנוף ושיהיו לו כלים מתאימים להתמודד.

וכשאת מגיעה לפקעת עצבים ממש תצאי קצת החוצה לנשום אוויר אולי לעשות גם פעילות גופנית. זה עוזר להשתחרר.

מוסיפה על אמאשוני שחכול להיות שלא רק בעלך לא מספיק מודע לשינויים שעוברים עלייך, יכול להיות שגם את. בזמן רגוע לקחת צעד אחורה ולכתוב (בכוונה לכתוב, כדי שיישאר "כהוכחה"), שאת רואה שזה הכל מאז ההריון, שאת מבינה שאת מושפעת מההריון בצורה שאת לא מכירה, ששניכם יחד לומדים את האני החדש שלך ההורמונלי, ההריוני. שבאמת כל הלחץ והעצבים והשגעונות זה קליפה לזה שסה"כ את אוהבת אותו ואכפת לך... להפנים את זה בעיקר בזמנים רגועים, כי כשההורמונים תוקפים קשה לשלוף את זה...
וכשאת משתגעת, פשוט להגיד שזה הכל הורמונים, לנער כל אמירה אישית ממך אליו, כמו שאמאשוני כתבה לך- אני משתגעת ממך בגלל ההורמונים, אני לא מסוגלת להקשיב לך כי אני הורמונלית כרגע.

זה יכול להשמע בהתחלה כבריחה, אבל תכל'ס, זה משאיר את היחס ביניכם טהור מצבירת כעסים חסרי פרופורציה, ולטווח ארוך זה עובד הרבה יותר טוב מלשחק אותה משחררת ששולטת בעצמה 24/7..

גם אני עם בחילות, מה שכן הצלחתי  לאכול עכשיו:

שמתי שני פרוסות לחם במצנם, מרחתי קצת חמאה והוספתי מעל סילן, את יכולה לשים דבש או קוטג או גבינה, מה שבא לך.

 

בתיאבון

יש בו 6-7 קופסאות ממיונות לפי סוג
כמו שאת אומרת, עפרונות ומחקים לבד, צבעים לבד, טושים וכו'

ציוד משרדי
קונים כמה, וככה לא הכל מבולגן יחד, ושמים מעל הספריה בסלון.
ככה זה רחוק מהקטנים.

של פטריות בדרכ..

אןלי כמה קלמרים זה אפשרי... תודה

ובפנים מחלקת לחלקים עם קופסאות פלסטיק שטוחות, בגדלים שונים

(כלומר קופסאות אתרוג ממוחזרות)
קופסה לטושים, קופסה לצבעים, קופסה לכל השאר.
(דבק סטיק, סלוטייפ, מהדק, מספריים וכיו"ב)
זה לא הרבה דברים, לא קופסה ענקית ולא מתבלגן.
מחק ועפרונות זה לצורכי ש"ב שממילא מוציאים קלמר.
הקופסה זה יותר לצורכי יצירות ותעסוקה.

חוץ מהקופסאות הנ"ל שנמצאות בהישג ידם של ילדים, במדף חומרי היצירה הנגישים, יש לי פינה אחרת בבית שם יש כלי כתיבה חדשים, חומרי יצירה מיוחדים, דבק חזק, דבק חם. זה בסלסילה גדולה אבל לא מתבלגן כי רק אני בעיקרון מוציאה משם דברים. אה ושם גם יש טושים יקרים יותר, חבילת טושים פשוטים נוספת מרקרים וכד'

או המטומה קטנה ברחם
או שזה בגלל מה שציינת שהצוואר רגיש.

כל עוד לא דימום מעבר
ואין כאבים
ועשית ממש לאחרונה us ותקין
לדעתי אין סיבה לדאגה.

היה לי בשני ההריונות הקודמים והיה בסדר גמור.

תשימי לב שלא מתפתח לכאב או דימום.
זהו.

בחמישי הרופא אמר שנראה שנספגה. לא יודעת החוסר וודאות מטריף אותי ממש

לא הייתי נלחצת.
יכול להיות שזה הסוף.

לא חייב עכשיו אפשר גם מחר...

בהריון מחייב בדיקה

בהצלחה

כל 21 לחודש..קשור?

כבר שמונה שבועות לא קיבלת וסת, הגוף שלך עובר שינויים הורמונליים. לא סביר בכלל שזה קשור לתאריך שהיית מקבלת בו וסת לפני ההיריון.

צהוב חלבי כזה..ללא זכר לדם..אמור להרגיע?
לא היו כלל כאבים בשום שלב

זה נשמע בסדר.
אבל אם את חוששת, למה לא להרים טלפון למוקד האחעות של קופת החולים שלך כדי להתייעץ?
זה נכון שהנשים כאן בפורום חכמות ויודעות, אבל יש שלבים שבהם נכון לפנות לאשת מקצוע.

מאתמול בצהריים לא היה לי כלום כלום כלום..עכשיו בניגוב יש לי שוב פעם דם בהיר..אני משתגעת..לא יודעת כבר מה לעשות..אין לי שום כאבים..מפחדת ממש.
בשנה האחרונה בלי שום קשר היו מספר פעמים שדיממתי לאחר קיום יחסים. בדיקת פאפ תקינה. הלוואי וזה רק מצוואר רחם רגיש. חיכיתי לזה ככ..

יום אחרי..השתדלנו לא לקיים יחסים מאז תחילת ההיריון. יום אחד אחרי שקיימנו ממש בקטנה היה לי הפרשה עם מעט דם
..ברוך השם נצפה דופק לאחר מכן...בחמישי האחרון בוצעה בערב בדיקה וגינאלית של הרופא והעוגר תואם לשבוע עם דופק תקין ב"ה. אבל משישי ועד היום פעם ביום יש לי דם בניגוב..דם אדום מעורב בהפרשה צהובה. מרגיש לי שזה לא מהרחם כי אין לי שום כאבים...

יש מצב באמת שזה מצוואר הרחם כי אצלך הוא רגיש

ביטחון. אפשרי לבקש בשבוע 9? עכשיו התפנתי ואין שום דם בניגוב. הפרשה צהובה רגילה..מה זה יכול להיות?זוכרת שבהפלה הראשונה שלי להבדיל הדימום לא נעלם בשום שלב וממש לא היה רק בניגוב.

נתפלל לטוב יש הרבה הריונות תקינים שהתחילו עם דימומים.

למה את מתכוונת הפרשה צהובה? כי הפרשה צהובה יכולה להיות גם מפטריה או שאריות דם.

לגבי בטני למיטב ידיעתי תלוי כמה את רזה האמת ... אצלי ישר הלכו על וגינלי בשבוע כזה. אבל תבקשי ובעזרת ה׳ יראו והכל יהיה בסדר.

יש מצב שבכל מקרה יצטרכו לבדוק לך את צוואר הרחם מבפנים

בואי אני לא רזה...חח מלאה.
יכול להיות שבאולטרסאונד של חמישי צוואר הרחם גורה והוא מדמם בכל פעם קצת? בא לי שהכל יהיה רגיל ויעלם, כמו בהיריון הקודם שלא הרגשתי אותו בכלל.
שומעת שהמון היריונות בטרימסטר הראשון עוברים בצורה תקינה עם דימומים...זה באמת כך?

אני גם מלאה לכן אישית הלכו איתי על וגינלי עד השקיפות...

יכול להיות אבל זה באמת תלוי בך כי בכללי זה לא אמור לעשות דימומים. אני לא בקיאה בגורמים לדימום ובכל מקרה את חייבת להיבדק ! אולי ההמטומה לא 100 אחוז נספגה ואולי עוד דברים.

וכן תסתכלי פה בפורום יש הרבה שכותבות על זה. שהיו דימומים ובכז המשיך הריון תקין.

בעזרת ה׳ יהיה תקין גם אצלך אבל אל תהיי שאננה ותיבדקי עדיף בשביל השקט הנפשי במיוחד שיש כבר ב״ה דופק וכבר רואים שם עניינים

חזרתי מהרופא..ברוך השם הכל תקין ולקטנציק יש דופק. תואם לגילו. צוואר סגור ושמור
בדק אותי עם מפסק ואמר שלא רואה משהו חריג ויכול להיות שיש לי פצע בפנים.
מקווה שהכל ימשיך תקין בע"ה. חוששת. אנוח בימים הקרובים ואשתה המון.

יופי שמחה שאת נחה ושותה. תשתדלי באמת לשכב כמה שיותר ולא לעשות פעילות פיזית
ומקווה שתבשרי לנו שכל הדימומים נפסקו ואין להם זכר

חיבוק ❤️

לא ראיתי אם התייחסו..
אז באמת קינוח אף כמו שאת מתארת עלול להזיק לשרירי רצפת האגן שהם מחזיקים את הרחם שתלך ותגדל,
יש להם מספיק עבודה בחודשים הקרובים, כדאי להימנע מהפעלת לחץ אם אפשר.
אם זה רק שבת אחת שהיית מצוננת אז לא נורא, אבל אם את מהמצוננות כל החורף תנסי להתרגל לקינוח עדין.
תנסי לנשום אדים או לשטוף פנים עם מים חמים, זה יעזור להוציא את מה שצריך בלי קינוח חזק.

פעם הלכתי לרופא עקב איחור משמעותי וכתמים כמו שתארת, את התגובה שקיבלתי לא כיף לי להיזכר בו-

זלזול מזעזע מצידו של הרופא.

לכן אני מייעצת לך ואומרת לך שיש מצב שזה טבעי , יעבור כמה ימים ויגיע המחזור.

בהצלחה.

שסיפרה שסבלה תקופה מאוד ארוכה מכאבי גב , בגלל האפידורל.

 

אולי תנסי בקבוק חם?

 

תרגישי טוב

אפידורל יכול לגרום לכאבי גב

אבל אם זה משהו חדש שקרה עכשיו לא חושבת שיש קשר

 

רפואה שלימה!

אבל אפידורל לא גורם לכאבי גב. מה שיכול לגרום הוא הריונות ולידות שמעמיסים על הגב. עובדה שגם נשים שלא לקחו אפידורל סובלות לפעמים מכאבי גב.. 

לא יודעת לגבי המקרה הספציפי, אבל זה יכול לקרות.

לכי לרופא בהקדם.. מסכנה

ולא באופן גורף,
בתינוקות, דלקת בדרכי השתן מתבטאת בעייפות, בלבול, בכי, חום- סימנים לא ספציפיים.
מה שאת מתארת מתאים אולי לגירוי בעור, או גירוי פנימי כלשהו.
כמובן שזו יכולה להיות גם דלקת, אבל בסבירות נמוכה יותר.
פני לרופא ילדים, כמובן, זו העצה הטובה ביותר כרגע.
רפואה שלמה!

תנסי לשים משחה כלשהי כמו אלוורה או משחת החתלה אם זה מרגיע קצת אז זה לא דלקת

אם את ממשיכה להתלבט לכי למרפאה אפשר לעשות תרבית

פשוט ניסיתי להקל עליה ללילה..

אצל בנות הן עולות לפות הרבה פעמים...

תקני גוזיית הנקה או אפילו גוזיה רגילה.
לא לוחץ
נח
ובעיקר - אפשר לשים בפנים את הרפידות

ממליצההההה!

יודעת איפה אפשר לקנות באינטרנט? או איך קוראים לזה באנגלית?

החזיק לי מעולה את הרפידות