אני בת 19 בקשר כבר שנה עם בחור מדהים לאט לאט מתחילים כבר לדבר על חתונה ואירוסים בקרוב.
ממש משמח אותי כיף לי איתו אני אוהבת אותו טוב לנו ביחד אבל יש רק משו אחד שפשוט מפחיד אותי ומשחק אותי ומרגישה לא נעים להתייעץ עם אנשים .
דימוי גוף
בגדול טוב לי עם הגוף שלי אני לא שמנה מידי לא גבוהה מידי קטנה וקומפקטית ותעלה אני ממש אוהבת את זה אבל אני שעירה ולא מספיק זה בתור ילדה בכיתה ז שהחברה לראשונה את הסכין גילוח פשוט גילחתי בכל הגוף כמו איזה סתומה בבטן, שחי, מפשעות , ידין רגליים ומה לא אז ברוך ה' עושה חוזר בידיים רגלים יש לי דבר שבאמת עושה לי טוב ונותן לי להרגיש יותר טוב עם עצמי אבל נפשיות ובין החלטתי שלא ולא נעים לי להגיד שאני לא שלמה עם זה שיש לי שם שיירות מפחדת גם לגלי כי אז אצטרך לעשות על בסיס יומי והם יהיו שחורות ומוות בקיצור לא נעים לי לבוא ככה לנישואים וקשר מלא
דבר נוסף זה כל הנושא של חיי אישות אני נמשכת אליו רוצה בו (אפילו עובדים קשה כדי לא ליפול בנגיעה) אבל כל הקטע של בחיי אישות עצמם מפחדת שלא הצליח אפילו טיפול לא מצליחה
וזה מבאס ומסתכל כי ככ טוב לנו ביחד והכי הזה פשוט משתק אותי.
אשמח לעצות, הרגעות וכו



וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...