פורום הריון ולידה (עמוד 2543)

או ותק מאוד גדול פה בפורום.
אפשר לפנות ל@קרן-הפוך לקבל סיסמה לניק אנונימי שאפשר לכתוב דרכו שאלות שאת לא רוצה מהניק הרגיל.

דברים עוד יכולים להשתנות.
אפשר לשלוח פנייה מקוונת בלי לצאת מהבית. אולי יש עוד משהו להקל.
קורונה וורידים זה לא בדיוק הזמן לטיולים למרפאה.

אני לא שואבת משום מקום לגמרי קשה לי
אני רק מנסה להסיח את הדעת מהמצב זה הכי טוב שלי כרגע

א. כשיש ילדים אין ברירה...צריך לקום, להלביש, להאכיל, לכבס. השאלה היא איך עושים את זה. מתוך תסכול או מתוך שמחה. יש ימים כאלה ויש כאלה.
יש כל מיני מחשבות ואמירות שאני אומרת לעצמי כדי לחזק את עצמי ולשמוח.
ולפעמים באמת אין כוח ואין שמחה. מה לעשות.

ב. השמחה לא אמורה להיות פועל יוצא של המציאות החיצונית, אלא פועל יוצא של מציאות פנימית. אז זה דורש עבודה.

אני בנאדם מאד אופטימי ושמח מטבעי אבל משהו במצב הסטטי הזה....

ויש גם סוג אנשים שיכולים להיות בבית מלא ויאהבו את זה ויש אנשים ששואבים כוח מהיציאה, הבילוי, התרבות, האומנות, המפגש עם אנשים. אז אני מהסוג השני- וזה קשה.

עצם התודעה שיש סגר או בידוד או שיש עוצר זה מבאס פסיכולוגית ישר.

ואם יש משהו שאני עושה משהו יוזמת לשמוח זה תמיד קצר מועד וחולף או פג מהר לעומת המצב המתמשך.

 

 

 

לא תמיד יש כח ואולי לרוב אין.
אבל רק אולי...

ב"ה כשיש ילדים הם לא נותנים לי לפול, ופשוט להמשיך קדימה במירוץ החיים.
ורק בערב כשאני יושבת קצת לבד עם עצמי, אני מגלה שבעצם הם נתנו לי כח להתגבר על המון.

אין ברירה.
כשיש ברירה אני יכולה לקטר שהאוכל במסעדה לא היה משהו. כשאין ברירה אומרים תודה שיש בכלל מסעדה.
אותו דבר, כשיש ברירה, רואים את החסרונות,
כשאין- ברירה, נקודת המבט משתנה. במקום שהדברים החיצוניים יצמיחו שמחה פנימית,
הרצון לשמחה פנימית גורם להיאחז בטוב להעצים אותו ואז יש הפרייה הדדית בין השמחה האמיתית לבין גורם השמחה החיצוני.

וסליחה אם ישמע ביקורתי, אבל מי שלא מצליח למצוא שום דבר שישמח אותו אז או שהוא בדיכאון או שהוא קצת מפונק. לא מדברת על משברים נקודתיים וקושי להתאקלם עם המציאות, מדברת באופן כללי... כלומר לחוות קושי ולמצוא על מה ואיך לשמוח זה לא סותר. המציאות עכשיו הרבה יותר טובה מהרבה מציאויות אחרות יותר מורכבות שהיו ויהיו.
הופעה, קניון זה גירויים חזקים לכן יכול להיות שאת לא נהנית מלצאת להליכה ולהתאוורר. כדי להנות מהפעולות הפשוטות ייתכן וצריך לעבור גמילה נפשית מסויימת. עכשיו הכל אסור וזה מרגיש לך כמו בסיפור צפוף בבית, אח"כ כשהכל יעבור את תעריכי את הבילויים האלו הרבה יותר, רק אל תשכחי להנות גם מפקל קפה פשוט על גבעת טרשים סמוכה.

יש כתבה מצולמת איפשהו על מחלקה של חולים סופניים, תחפשי אותה או סתם תקראי הגיגים של מירית הררי או חני וינרוט או דסי רבינוביץ ז"ל. גם תקבלי פרופורציות וגם תביני איך מוצאים שמחה ואיך מוצאים במה להיאחז בחיים. (שוב, זה לא סותר את הקושי!)

כאילו ברור שלא נדע שיש דברים קשים פי כמה ומציאויות היסטוריות שהתמודדנו איתן.

אבל אותי באותה סיטואציה זה לא מעודד ומנחם.

כי אין מה לעשות זו סיטואציה עצובה ומצערת, חסרה, רחוקה מהאידיאל.

אני מקווה שישתפר בקרוב ושזו מציאות זמנית בלבד.

הקורונה לא תישאר פה לנצח.
אגב, אני לא מדברת רק על תקופות כמו השואה שזה משהו רחוק מאיתנו..
אני מדברת על צוק איתן למשל שהספקתי לחוות כאמא.
גם בקושי היה אפשר לצאת מהבית וכל יציאה הייתה כרוכה בלהיות דרוך אם יש אזעקה,
כל צעד אתה מחפש את הקיר הבטוח יחסית...
כל פעם שהילד עולה למגלשה למעלה את מנסה לחשב תוך כמה זמן את מורידה אותו ואיך את רצה איתו ועם העגלה ועל מי מהילדים את מסוככת בגופך.
באמת שעכשיו כל החנויות החיוניות פתוחות, המשלוחים מהארץ ומחו"ל הרבה יותר פעילים אז יש פתרונות. יש לאן לצאת, עושים סיבוב כל יום ברגל+ סיבוב בימבות.
החיים תותים.
אז לא התארחנו כל החגים.. נו..
ברור שזה קשה. אבל זה לא הכל בחיים. ב"ה כולם בריאים ושלמים. תודה על זה.
האם לפני הקורונה ידענו להגיד תודה על כל מה שהיום חסר לנו? לא בטוחה...

אולי החיים התהפכו לך במובן שאת עכשיו בשמירה, לשכב במיטה כל היום זה לא בדיוק מתכון לשמחה אבל זה לא קשור לקורונה..
הריון ראשון גורם למהפך בחיים.
עם תאומים לא נראה לי שהיית מגיעה להופעות כך או אחרת.

מהנסיון האישי שלי. שהתקופה של שמירת הריון לתאומים לפני הלידה.. היא לא קלה בכלל!!
מלאה במתח.. ואין אפשרות לעשות כלוםם.
זה לא קל..

נתת לי כמה נקודות טובות למחשבה!
תודה!!

ענו שם דברים ממש יפים. חוץ מזה חחח תנוחי. אל תצאי לבלות. תשמרי על ההריון. חיבוקים!

ואין יחסים עם האיש מאז שזה מעורר צירים,

זה גם משביז.

זו עכשיו המטרה. תחשבי על זה עם כל הקושי מסביב.

זה בעצם התשובה!!
להיות אמא זה ממלא. הילדים משמחים, וגם טכנית את כל הזמן עסוקה. לא תלויה כמו לפני זה בדברים חיצוניים כדי להיות עסוקה..

כן.. לא תמיד שמחים.. ויש רגעים לא פשוטים..
אבל יש משהו באמהות לקטנטנים שלא מאפשר לך לשקוע, חיוך של תינוק כל יום.. זה משמח. זה ממחא. זה מספק. סגר או לא סגר. יש לך בבית אטרקציה מהממת..

לא תמיד זה מצליח, כמובן, ולפעמים התפקוד הוא באמת ממצב של אין ברירה -
אבל האין ברירה הזה משמח מאוד! כי הוא נובע מזה שיש לי ילדים!
ומלבד זאת - ילדים חווים הכול בעוצמות חזקות. מספיק שתגידי להם שמתקרב חג - והם כבר ימלאו את הבית בקישוטים ובאביזרים לכבוד החג, וכבר כל המשחקים שלהם יסובו סביב החג.
למשל, בשמחת תורה הילדים שלי בנו "ארון קודש", קראו בתורה בתורנות (גם הבנות יכלו לקרוא! ), ואז עשו הקפות נלהבות (ורעשניות...) סביב ארון הקודש וברחבי הסלון.
קישוטים לסוכה? היו בשפע, עד שהרוב נזרקו.
תפילות מלאות פיוטים בקולי-קולות? שבענו מהן ביום כיפור.
צ'ופרים ושאר דברים לשנה החדשה? היו בכמות שמספיקה לבית-ספר שלם.
וכן הלאה...

בעזרת ה' בשנה הבאה, גם אם המצב הזה עדיין יימשך חלילה, יהיו לך שני ילדים מתוקים לשאוב מהם שמחה. הם אמנם עדיין יהיו קטנטנים, אבל גם אותם תוכלי "ללמד" על החגים, ולהרגיש ביחד איתם את שמחת החגים...
אמן!

דבר ראשון, היה פה שבוע שעבר שרשור יפה בנושא שאולי יוכל לתרום לך תובנות. לא הספקתי לכתוב בו אבל, קראתי ונתרמתי המון.
תודה רבה קמה! זה היה כל כך מדוייק בשבילי - הריון ולידה

דבר שני, בשיעור לקראת שמחת תורה, הרב שלנו דיבר על המשל המפורסם, למלך שהשאיר את ידידו לעוד יום אחד של חגיגות ושמחה אחרי שכולם הולכים. בלשון הגמרא כתוב "סעודה קטנה". וזה קצת תמוה, כי היית מצפה שהוא יגיד ויעשה סעודה גדולה, כגודל חשיבותו וחיבתו של האורח. אבל זה לא כך, כי כשאין תוכן פנימי צריך סעודה גדולה,שיהיה במה להתעסק. כשיש קשר אמיתי וקרוב הסעודה לא יכולה לתפוס את מרכז תשומת הלב, ועיקר השמחה היא בקשר.
באופן כללי, שמחה שנשארת היא שמחה רוחנית. הקשר לקב"ה. זה המהות של שמחת תורה, וזה לדעתי מה שעוזר לנשים להמשיך בתקופה הזאת. אני ממש לא אומרת שאין לי שחיקה וקושי, אבל אם אני מסתכלת על המציאות כך שאני כל הזמן עושה חסד, הרבה יותר קל לי להמשיך בשמחה.
ולך, תמצאי משהו שיכול לתת לך ,סיפוק פנימי, רוחני. אני זוכרת שאת בהריון תאומים, את לא יכולה ולא צריך לצאת להתנדב מחוץ לבית. זה יכול להיות גם טלפונים לסבים ולסבתות.

הרבה מאוד נמצא בראש. תרימי ותמנפי גבוה את המעשים שלך. בהגדרות, במחשבה. במקום לחשוב שאת "סתם" שוכבת במיטה, את שומרת על ההריון היקר ועל הילדים שלכם.. וכיוצא בזה..

מה מעניין אותך? יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות מהבית..
ביוטיוב גדוש ברעיונות..עיצוב הפנים, ללמוד לצייר, תפירה...סתם זורקת דברים שמעניינים אותי.
ותחשבי שעוד מעט יהיו לך שניים שיתפסו כל רגע פנוי;)
האמת כשיש ילדים ובא להיות עצובה וליפול לייאוש...הם פשוט לא נותנים!! כי צריך לנקות אחרים/ להחליף להם/ לשחק/ להרדים..ואז אני שוכחת שרציתי להיות בדכאון!

כח ולא הרבה שמחת חיים. זה כמובן בהשוואה לתקופות אחרות בחיים..
פשוט זורמים עם מה שיש. מעבירים את הימים. ובלי ששמים לב פתאום יש רגעים מאוד משמחים שנותנים קצת אנרגיה להמשך. יש תקופות ויש תקופות
מודה שהסגר הזה לא עושה גם לי טוב בתוספת של עוד כמה דברים שקורים לי כרגע בחיים.
אומרת בעיקר לעצמי.. צריך להודות על הקיים כי יש הרבה. זה כשלעצמו אמור לשמח אותנו

ממליצה על דר אלון אנגלנוף. הוא מקבל במרפאה בפנים מאירות אצל החרדים.

אני בקשר איתו דרך האפליקציה ומענה טלפוני ומאד מרוצה.

אבל זה לא כל כך משנה, העיקר שיהיה רופא טוב

ממליצה מאוד על ד"ר רבקה הנהרט
לבן- ד"ר יעקב סלוצקין
או ד"ר צבי נבידובסקי

ממש אחד אחד. רופאים מצויינים קשובים נחמדים.

יצא לי גם לקבל טיפול ממנה- נעימה נחמדה מקשיבה...

למתישהו כשנכין מרק..

חותכים בצל לרצועת, איזה 3 גזרים לעיגולים, בערך כוס אורז ורסק עגבניות של 260 גרם. מוסיפים תבלינים (מל"פ, שום, טיפה סוכר כי הרסק חמוץ, אפשר גם פפריקה). אצל ההורים שלי עושים עם עגבניות מרוסקות. בעיניי אין כזה הבדל. מים, מרתיחים ומבשלים בערך 40 דקות כזה עד שהדברים מוכנים עושים בלנדר. אפשר כמובן לשחק עם הכמויות לפי ממה שאתם אוהבים וגם לשנות את כמות המים לפי הסמיכןת שאתם אוהבים.
אחים שלי ממש בררנים וכולם חולים על זה. גם הילד שלא נוגע בירקות.

תודה!
ועגבניות רגילות את שמה? או שרק רסק?
אפשר להמיר חלק מהרסק בעגבניה? או שבנוסף?

שרוצה מרק מהיר יכול לעשות רק עם רסק

היתרון של המרק הזה שהוא ממש מהיר 😅

אחרי הכישלון של המרק עגבניות (הסתכלו עלי אם לא החלקתי כל השכל)
ניסיתי השבת מרק כתום- הבנות כמעט בכו למה אין מרק..
אז זהו מרק= מרק ירקות עם קניידלך ולא שום דבר אחר.
כנראה שאצטרך לדאוג לעצמי למנה נוספת אחרת כל שבת.
לפחות לאמצ"ש יש לי מתכונים להכין כל מיני...
אז תודה בכל מקרה!

5+3 נחשב שבוע 5 ממה שאני יודעת לא שבוע 6

כדאי כ"כ מוקדם
על השבועות מדברים לפי השבוע הרשום ולא זה שאת נמצאת בו
זאת אומרת שאת כרגע בשבוע 5 ולא בשבוע השישי
לגבי וגינלי או לא .. אם את רוצה בטני את יכולה לנסות בשבוע יותר מאוחר

לק"י

ככה רוב הסיכויים שיראו כבר דופק, גם אם היה ביוץ מאוחר (וזה יכול לקרות פתאום).

בשבוע כזה לא תמיד רואים דופק. במיוחד אם יש ביוץ מאוחר. והלחץ שזה מביא לא שוחה את הסקרנות.
אני הולכת בשבוע 9 בערך

רק חיבוקי...

בהצלחה ובשורות טובות!

לא רוצה להאמין בגרוע מכל וההמתנה כבר הורגת אותי

מצד אחד מתפתח, מצד שני לא בקצב שאפשר להגיד שהכל בסדר.
קשה ממש!
מתפללת שיקרה נס ויתפתח בכל זאת.
מה שבטוח השבוע תדעי סופית מה קורה.
חיבוק ⁦❤️⁩

כמו בכל דבר בחיים, אם קרה לך משהו קשה/לא צפוי/מאכזב רק טבעי שתפחדי שיקרה לך שוב...

 

אפילו אם תרדי לשכנה לבקש כוס חלב והיא תתחיל לצעוק עליך, בפעם הבאה שתרדי תחששי שיקרה לך שוב...

 

כך שאת בהחלט נורמטיבית לחלוטין. 

 

בקשר לדבר בעצמו, 

מבחינה טבעית אין שום סטטיסטיקה שמצביעה שאם למשהו היה הריון כושל מסוים ההריון הבא יהיה בעייתי, במילים אחרות, האחוזים שההריון הזה יהיה בעזרת ה' תקין ושלם שווים לכל אחת אחרת !!!

 

מבחינה אמונית זה אפילו יותר חזק, אין לה' שום מניעה מלתת לך תינוק, הסיבה שלפני 5 חודשים קרתה לך הפלה היא לא בגלל איזה שהוא פשלה/ חוסר יכולת של ה' חס וחלילה להצליח בהריון. 

אלא שפשוט אז הקב"ה החליט שזה הדבר שמגיע וטוב לך!!! ולכן זה קרה. 

 

הפירוש הוא שהקב"ה יש בכוחו לקיים את ההריון הזה ללא שום בעיה! ואין שום מניעה מלפניו לעשות את זה. 

 

ודווקא כמה שתבטחי בו ותאמיני שהכל בידיו ולא ביד הטבע בשכר זה יתן לך ה' הריון בריא ושלם.

 

להרגיש את כל זה, זה ממש לא קל!!! וחיבוק על השבוע הקשה שאת עוברת. בעזרת ה', את תעברי את זה ותמשיכי הלאה ברוגע ובשלווה

 

הכותבת לצערה, (זאת אומרת אני ) יודעת מה זה הריון לאחר הפלה, וזה עצמו מסלול קשה יותר שה' מביא לחלק מהנשים בעולם💗🧡💛💚💙💜 

מצד שני תזכרי, שזה אומר שאת מתפללת ומתקרבת יותר לה'

זה באמת מלחיץ אבל זה רק בראש!

אנחנו כל כך מצחיקות... אם מרגישות רע, קשה לנו...

אם מרגישות טוב, קשה לנו כי מי יודע מה זה אומר?

 

באמת קשה, 

אני במצבך, תמיד קופצת לעשות אולטרסאונד. 

מברכת אותך שהכל יהיה תקין ושלם וסתם תרוויחי הריון קל ופשוט

עכשיו זה בטוח ילחיץ כי לא יראו דופק בשבוע כזה.

אז כן, כל מה שנשאר לך לנצל את השבוע הזה...

 

למה תרצי לנצל? לתפילה? לבסס את נושא האמונה והבטחון בה'?

בקיצור פשוט עוד שבוע לא קל שה' נתן לך ובעזרת ה' שילך רק לכיוון חיובי

מחליפים את הפירות / ירקות בארוחה של חלב וזה לא מספיק מבחינה תזונתית
אז שתי כפיות זה מצויין ואפשר בהדרגה גם פירות וגם ירקות הכי טוב לזרום עם הילד

יש לך מושג מה עם דייסה?

טוב לזרום על הילד יש ילדים שיותר רעבים וכבר יכוליל לאכול קערה שלימה של דייסה אבל אל הוא יאכל כמה כפיות וישבע וזה על חשבון בקבוק חלב אז לא

מגיל חצי שנה להגדיל כמויות בהדרגה

הקדמת אותי.
תודה..

לא ממליצה לך. קצת קשה לעיכול ויכול לגרום לעצירות אם הוא לא שותה מספיק.

ומה עם הדופלר? הגיע ליעדו?

אצלי❤
בקשר לדייסה אין לי ממש תשובה בשבילך. עם הגדול שינק ניסיתי דייסה וזה עשה לו ממש עצירות. וזה היה בגיל מאוחר יותר משלך. והבאים בתור ממש לא זרמו עם מטרנה ודייסה. מאוחר יותר הייתי מערבבת להם בגרבר דייסת אינסטנט.לא משנה איזה סוג

זה רק אצלי . אולי תנסי ותראי איך הוא יגיב. יכול להיות שזה רק אצלי בעיתיים.

ותודה על הפירוט

עד גיל 6 חודשים רק דייסת קורנפלור, לא? (זה כתוב על האריזה)

שאוותר

כף של שקדיה.

בריא ומזין ומשביע

אני מערבבת לו עם חלב אם וזה ממש ארוחה ולא עושה לו עצירות בכלל למרות שלא שותה מים.. אבל באמת לא סגורה על זה אם אפשר לפני חצי שנה, לדעתי עדיף שלא.. עד חצי שנה זה ברמת הטעימה פה ושם ולא אמור להחליף ארוחה

הרסת אותי

חנקת!!

ועכשיו יושן מקסים לילות, טפו טפו.
אז לפחות אצלי זה לא היה קשור

ויכול להיות כתמים.
אין לדעת.

בשורות טובות!

אף פעם ..

מאחלת לך  מכל לב הריון ❤️

וזה היה ממש כתם קטן ורוד

גם לי לא היה אף פעם

והגיוני גם פצע.
אי אפשר לדעת.. רק סבלנות שכמובן קשה מאוד להתאזר בה...

בלילה זה של הושענה רבה מברכת אותך שתחזרי לאיתנך הראשון במהרה.
ישועת ה' כהרף עין!
רק בשורות טובות!!!

אבל מכירה כמה נשים שהחלימו לגמרי וחזרו לעצמן במאה אחוז ממש מהר.

אחיות ואחים שלי היו חולים וב'' ה עברו לגמרי ללא זכר
בקרוב אצלך שיעבור לגמרי.
חג שמח

הייתי חולה ואני מרגישה רגיל לגמרי. ב"ה!
גם בעלי והתינוק
כמה זמן? בערב ר"ה יצאנו מבידוד
רפואה שלימה!
אל תהיי בלחץ זה גם לא בריא..
חג שמח נשמה!!❤❤

זה ממש מכניס ללחץ....
היה לך גם בעיה עם חוש הריח?

חזר ממש מהר
ב"ה

השתפר. וחוץ מזה אני ממש אני! אז זה לא נעים אבל לא משתק או משהו בסגנון ח"ו!!

נדבקתי בקורונה לפני כמעט 3 חודשים, ואני רחוקה מלחזור לעצמי....
מקווה בשבילך שתתחזקי, ותחזרי לעצמך מהר!!!!
חוצמזה, ממליצה לך לקחת הרבה ויטמין בעיקר סי ודי
רק בריאות ❤

תודה רבה

במילים אחרות את מבקשת- הדרכה אונליין ועוד בכתב לטיפול בהיגוי

לא חושבת שיש מישהו שיוכל לתת לך את זה...

סליחה וחג שמח

קלינאית מרחה לו שוקולד על החיך איפה שהלשון אמורה לגעת כדי לתרגל את זה.

אחלה רעיון. אנסה!

לנו הקלינאית נתנה כמה תרגילים לחיזוק שרירי הלשון.

שתצטרכו...

גם הגיל אחר, בן 4.
ולא, לצערי לא הספיקו כמה מפגשים בודדים. אבל הדיבור שלו השתפר לאין ערוך.


רק רציתי לומר שזה נשמע שהתרגילים לחיזוק שרירי הלשון יעזרו לו. (זה על אותן עיקרון שכתבו לך כאן עם מריחת שוקולד והחזקת שוקולד צ'יפס... רק לדעתי צריך קלינאית שיודעת כדי לבדוק שהוא מבצע את זה נכון)

והקלינאית תיתן הדרכה הביתה.

והקלינאית שמה לה שוקולד צ'יפס בחיך, והיא היתה אמורה "להחזיק" אותו עם הלשון...

נכון שיש לכם בעיה מאוד ספציפית לעבוד עליה,
ועדיין טעות בתום לב יכולה להוריד לו את הביטחון ולהחמיר נואשות את הבעיה ולפתח בעיות אחרות.
את רואה שניסית לבד לא זכית לשיתוף פעולה.
יכל להיות חמור יותר שהוא היה יאבד את הביטחון לדבר איתך.. מוכנה לקחת סיכון כזה?
אני לא קלינאית תקשורת, אלא אמא לילדה שעברה טיפול וזה מאוד קריטי לדעתי.
היית עושה טיפול שיניים ביתי? למה לא ללכת לטיפול מקצועי?
אגב הייתי אומרת אותו דבר לקלינאית תקשורת שצריכה לעבוד עם הילד שלה, גם אם היא לא תעשה טעויות מקצועיות, המקום של אמא צריך להיות נקי מכל שיפוט סמוי. הקלינאית היא זאת שמדריכה איך ומה לתקן וההורים נותנים טיפול תומך.

הקלינאית הדריכה אותי לעבוד איתו על מילים עם ל, כל פעם סט של מילים, מילים שמתחילות בל׳/ שמסתיימות בל׳/ באמצע מילה, בכל סט מילים באותה התנועה.
כל מילה שאומר לא מתקנים אותו, אלא חוזרים עליה שוב כמה פעמים.
כל פעם שאומר מילה נותנים משהו בתמורה, לדוגמא חתיכה של פאזל, ובסוף מרכיבים.
בנוסף שמתי לו את האצבע על החיך, איפה שהלשון אמורה להגיע, כדי שיבין איפה לשים את הלשון

בן כמה היה הבן שלך באותה תקופה?

את יכולה אולי לתרגל איתו שליטת לשון ומגע עם הלשון בחך ממש מאחורי השיניים אבל את רואה בעצמך שזה לא הזמן למילים ואת רק מתסכלת אותו. אז ממש לא

אגב. ממש לא בטוח שיספיקו חמישה מפגשים. אין שום דרך לצפות את זה. רק שלא תתאכזבי אם ייקח יותר זמן. תגיעי לקלינאית כשתוכלי. לא יקרה כלום אם תחכי לאחרי הסגר.

והשיטה היא לא לתקן את הילד בכלל, אלא רק לתרגל, וכך גם להציג לו את זה.
נשמע שהתסכול נבע מהתיקון

@אמאשוני @ליד ה' אני מתכוונת בעזרת ה' לקחת אותו לקלינאית, בגלל כל התקופה הזו של הקורונה והעומס עם הילדים בבית לא התפנתי לזה.
בסהכ רציתי לשמוע מכאלו שמכירים מקרוב משהו כזה כדי לקבל פידבקים, ואיך בנתיים אפשר לנסות קצת לתרגל איתו.

תודנ על התגובות בכל מקרה!

רק לתת לו הרגשה טובה ולא חריגה.
לשמור על ביטחון ושטף הדיבור שלו.

מבחינה פורמלית סופרים את זה שבוע 2, אבל בתכלס זה שבוע 0.. לא בטוח שהביצית הופרתה עדיין וודאי שלא הושרשה ברחם. אין עדיין עליה בהורמון ההריון שגורם לכל התסמינים להופיע... לפני סוף שבוע "3" הכוונה כמה ימים לפני האיחור.. לא הגיוני בכלל.

בדיקה ביתית? בדיקת דם?

מתכוונת.
אם ידוע לה בוודאות על הריון או לא

שכמובן עדיין לא ידוע, אבל אם יש אפשרות לחוש סימנים בשלב הזה לפני הגילוי.. והתשובה היא לא..

ידעתי שאני בהריון. ולא יודעת איך להסביר
חשבתי שאולי היא לא סופרת נכון את השבועות או משהו

אבל לא מפקפקת בהרגשותייך❤ אין שום דבר ודאי שקובע חוץ מבדיקת דם/סטיק שתן... ובטח עוד בדיקות רפואיות שאני כנראה לא מכירה חחח. גם לא הייתי אומרת לפותחת לבנות על אי אלו תחושות.. יכול רק לאכזב יותר בסוף אם לא..

אבל זה אכן קרה לי.

בשבוע כזה הבדיקת דם שלי היתה שלילית למהדרין וגם באולטרסאונד לא ראו כלום

האוויר ממש ממש יבש עכשיו.
בהריון הגוף צורך הרבה יותר נוזלים מהרגיל, אז אם לא שותים כמות מופרזת מידי (תראי לי הריונית שמצליחה) אין סיבה לפחד.
תשתי, תשתי, תשתי, הגוף שלך עובד לייצר תינוק, הוא צריך נוזלים.

משום מים זה החשק העיקרי שלי בהירונות.
קרים ,מלא קרח..
ככה גם מרגישה תנועות חח

תודה!

סיוט, אבל לא יכולתי פחות, 3 ליטר זה הרגיל שלי..
והיה קיץ..

שמעתי שגם עודף מים לא בריא

בגלל זה אני גם צמה עם עירוי ביוהכ..
לא נראה לי שמומלץ 6 ליטר, 3 זה בהחלט מספיק.

ובלי לשים לב הייתי מגיעה ל4 ביום.

נשמע שאני צריכה להתחיל משטר מים
תודה רבה על ההארה!
בשורות טובות בעז"ה

תחשבי לפי בקבוקים גדולים או קטנים. ככה יהיה לך יותר קל לעקוב כמה שתית.
תסתובבי עם בקבוק לכל מקום.