אז ככה,
דווקא חשבתי עליך היום, חשבתי שזה כן מנחם שזה רק שק הריון.
משום שזה אומר (נראה לי) שזה פשלה כזאת, אבל אין בעיות בעובר וכאילו...
יעבור, ותמשיכי הלאה. בעזרת ה'. (מסתמך על זה שיש לך כבר חמישה 
) וגם מסתמכת על זה שאני לא רופאה
בקשר לגרידה עצמה,
את תגיעי לבית החולים בבוקר בצום וישלחו אותך לקבלת חולים.
ושם תמתיני ותמתיני ותמתיני......
אחר כך תקבלי טפסים וישלחו אותך למחלקת נשים.
תגיעי למחלקה, תעשי קליטה למחלקה.
ייתכן שגם תהיה אחות חמודה שתדבר איתך ותסביר מה הולך להיות.
ואז ישלחו אותך לעשות אולטרסאונד נוסף,(הם תמיד עושים שמא אולי, פתאום יגלו שיש דופק וכו')
תמתיני לאולטרסאונד
כשתגמרי עם זה,
שוב תמתיני....
תחזרי למחלקה ויפגוש אותך איזה רופא צעיר שיקח ממך עוד פעם מליון פרטים על עצמך(סוג דם, מספר הריון וכו' וכו')
יעשו לך פתיחה לאינפוזיה (בגלל השעה נשכחה לי המילה)
ואם צריך גם יכניסו לך ציטוטק שאמור להתחיל לכווץ את הרחם ולהוציא את שק ההריון.
בשלב הזה כנראה כבר תקבלי מיטה... ציטוטק יכול להיות לא הדבר הכי נעים, ייתכן שתרגישי קצת רעדות של קור כזה. (באמת לא סוף העולם) תבקשי אקמול אם בא לך...
אחר כך (נחשי מה?)
תמתיני, תמתיני, תמתיני עד שיקראו לך מחדר ניתוח.
אז יורידו אותך לחדר ניתוח (סיפור לילדים שהיית באוטו כיפי כזה בבית חולים)
ואז את מגיעה לכניסה לחדר ניתוח...
ושוב כנראה ש........
תמתיני, תמתיני,תמתיני.
ואז יבוא רופא נחמד וגם מרדים ידברו איתך מעט, יבררו שאכן היית בצום וכו' וכו'
והופס לחדר ניתוח.
חדר ניתוח הוא חדר קצת מלחיץ אבל סופר מעניין.
מיטה די צרה... כולם מתרוצצים שם.
יחברו לך כל מיני מוניטורים ומסכת חמצן ועוד כל מיני (המרדים ושות')
יש מצב, שגם יתנו לך אנטיביוטיקה לווריד.
ואז יבוא הרופא, יגידו לך לילה טוב. ותשני לך בכיף כייפות עד שזה נגמר.
אח"כ יעבירו אותך לחדר התאוששות,
פה יכול להיות שתתעוררי דווקא סבבה, וחמודה. זה יכול להיות שינה די נחמדה
לאט לאט מתאוששים. בדר"כ אין כאבים.
מעבירים למחלקה לעוד כמה שעות.
אח"כ מחכים שתשתי משהו, תאכלי והופס הביתה.
הסיפור בהחלט יכול להגמר מאוד מאוד מאוחר. ממליצה לצ'פר את עצמך עם סנדוויץ טוב ממש לסוף הצום.
לך ולבעלך
ועכשיו לפחדים....
הרדמה זה מפחיד הרבה אנשים, כוללת את כותבת שורות הללו, כל פעם היא מרגישה צדיקה גדולה שנכנסת לחדר ניתוח
בפועל יכולה לשתף מה עוזה לה (לי, כן, מקווה שברור)
אני, משתדלת קודם כל למלא את החלל בבדיחות, אבל חוץ מזה, בפעם ה2 הקודמת שהיה לי (היו לי כבר 4 גרידות...)
החלטתי שאני לא נלחמת, יש לי את הקטע שמפחדת לאבד שליטה.
ופתאום החלטתי שאני הולכת לכיוון אחר, מקבלת את זה שמעכשיו רק הקב"ה הוא המחזיק אותי.
ממש שיננתי לעצמי, מותק תרפי, תרפי, ה' איתך, הוא לוקח את האחריות ואת לא מתקיפה את הרופא בשאלות. אלא רק מרפה מרפה מרפה.
כל הזמן התפללתי לה' שיהיה איתי ואני אצליח להשען רק עליו.
ו........ חייבת לאמר לך שזה עזר.
יש כזה קטע שנותנים אנטיביוטיקה וזה עושה סחרחורת כזאת, ואני אמרתי לעצמי מותק את לא נלחצת,
נותת את זה להקב"ה, ונהייתה לי סחרחורת אבל שלטתי, שלטתי בפחדים, והייתי גיבורה!!
זה היה איזה תהליך מדהים ורוחני שעברתי קשה לי להסביר בדיוק.
בתכל'ס ממליצה לך לנסות את זה
"כגמול עלי אימו"
וחמודה, אני אתפלל עליך, ויהיה בעזרת ה' טוב מאוד
)
).
