פורום הריון ולידה (עמוד 2578)

וכעת, עם משלוחים.

רשום באתר שלהם.

https://www.leialondon.co.il/

אבל המחלקה הכי טובה בעייני בנקסט זה החזיות..
בזמנו קניתי כמה סוגים והחזרתי מה שלא התאים.

מזל טוב על אחותך
זהו, סתם שתדעי, שהצחקת אימא יהודייה, שזה אחלה דבר

שווה ממש.. זהירות התמכרות..
ממליצה על החזיות בייסיק שלהם יש עם ריפוד דק ממש ממש נח ונראה טוב. אני עם חזה גדול וקונה רק שם

חפשי belle lingerie זה באנגליה.

אני גם רק רק רק איתם.
אמנם עולה 400 (כמעט) אבל שווה כל אגורה.

Belle lingerie
אותה סחורה. שליש מחיר. תהני! 😁

להזמין מאתר והיה כתוב שיש להם זכיין בארץ אז אין משלוחים..
בכל אופן טוב לדעת. תודה!!!

יש להם אתר.

אבל אצלי זה חזיות הנקה, אז לא יודעת להמליץ על חזיות אחרות..

אולי אפילו תוכלי למדוד - להגיע אליהם או שהשליח יגיע פעמיים או משהו. מאד עזרו לי בסגר.

טיפ 1אחרי קיום היחסים שהאשה תרים את הרגליים למעלה. כך הזרע יכנס בפנים ולא יצא ישר בקימה.

אבל זה ממש שטויות..

@ קרן הפוך אשמח לדעת מה דעתך..

וממש לא זלזלתי

דווקא כי אני מכירה אני יודעת שזה שטויות.
לא משנה, כל אחת תעשה מה שטוב לה 

(:

לא מבטיח קליטה...

אני לא יודעת מה המקור אבל כך המדריכה שלי אמרה לי 

סגולות נוספות זה לעשות הבדלה על יין 

להמשיך לשכב חצי שעה אחרי יחסים ולא לשטוף במים את האזור אח"כ.

ארגיע אותך אם אומר לך שבספר של שמ'פ כתוב שאין קשר בין לחץ לאי-כניסה להריון.(אני חושבת שזה מרגיע הידיעה הזו)

שאמרנו שלא בודקים בו ופשוט נהנים יחד ולא חושבים מה יהיה בסוף החודש 🙏🏼 אז אצלי זה כן עבד

הכל בידי אבא שבשמיים. זה מה שמרגיע באמת

להשתדל לשמוח בשמחות של אלה שנפקדו..
וגם עין טובה על עצמך, לא לרדוף את עצמך, למה את לא מצליחה, קצת חמלה עצמית

התחתנו המון חברות ובנות משפחה ביחד מלא באותו החודש לפניו ואחריו . אחרי שהלחץ של החתונה שלי פתאום שמתי לב שהחברות שלי שהתחתנו חודש לפני בהריון, השכנות שלי שהתחתנו 3 חודשים לפני בהריון לא היה יום שלא בכיתי ככה כמה חודשים היה איזה יום שבכיתי המון לבעלי.. ואז אמרתי לו ביום שה׳ יחליט שאני יקלט זה יקרה הכל בידיים שלו! לא בדקתי בכלל מאז .. ואז נקלטתי ב״ה

אכילה של ריבת אתרוגים, הרמת רגליים לפחות20 דק לעשות את ההכנות לטבילה בנחת בכיף לחשוב מחשבות חיוביות❤️

זו הבעיה

3 שנים חיכינו, אז היה קשה כ"כ, אם מישהי הייתה אומרת לי להרגע רק הייתי מתעצבנת....
בדיעבד, מתבאסת שלא ניצלתי את השנים היפות האלו, למרות ש... כידוע, אף אחד לא באמת יודע מתי ייפקד, אם היה יודע היה קל יותר..
זה דרך העולם, אבל ראיתי כאלה אחרים, שהצליחו להנות מהדרך, והיה להם ברכה גדולה...

כי לי בהתחלה הרופאה אמרה מפורשות שיש מושג שנקרא עקרות פסיכולוגית...

ויש מלא נשים שנפקדו דווקא כשהפסיקו טיפולי פוריות (כי פשוט נמאס להם מהלחץ) ...לא מזמן ענהאל שמואלי כתבה על זה וזה פורסם כאן בערוץ...

ויש נשים גם שנפקדו אחרי שהתחילו תהליך פונדקאות, ואז קיבלו 2 ילדים...
ולא חסר סיפורים כאלה..

מעניין למה אומרים שאין קשר...

בהצלחה בעז"ה!

וגם לא להתקלח מייד אחרי

- תפילות
- לשער יום ביוץ ולהתחיל לקיים שלושה ימים לפניו
יום לפניו
ביום הביוץ
ויום אחרי
- בלי קשר ליום הביוץ המשוער:
להיות ערה לכל הפרשה שנראית לך פוריה והיא לא זרע ואז לקיים גם אם זה עבר את מועד הביוץ/לפניו.
- להרים רגליים לעמידת נר לכ20 דקות, יש שיגידו שזה שטויות... אבל מה איכפת לנסות? הגיוני שלא יהיה נוח אז תבקשי מבעלך שיתמוך בך עם הרגליים בגב התחתון. (מתנצלת אם הגזמתי בתיאור, אני רוצה לעזור...)
- אם את יכולה לסבול את זה, אז לא לקום מהמיטה אחרי קיום יחסים
- אם מכניסה אותך ללחץ המחשבה שאסור להיות בלחץ אז אל תחשבי על זה.

אחת מהן היא שהיינו קוואטרים בברית (אח, הימים היפים שלפני הקורונה), חודש אח"כ עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש. חודש אח"כ נקלטתי.

מכהן לטול ידיים  לתוך קופסה לפני שעולה לברכת כהנים בנעילה לוקחים את המים של הנטילה מרתיחים אותם על מנת שיהיו סטריליים ואז מקררים ושותים גם הבעל וגם האישה לפני קיום המצווה ורואים בזה ישועות.

כמובן שהכל מלמעלה
אבל להיות באמונה ורוגע תמידי

אמא שלי ילדה אותי אחרי 8 שנים של טיפולי פוריות וקשיים רבים, נקלטה באופן טבעי בדיוק ביום שהתפטרה מהעבודה שסבלה בה כלכך. בדיעבד היא גילתה את זה אחרי שזה יצא ממש כשהתפטרה.

אני פחדתי שזה יעבור אליי, והייתי מאוד לחוצה,
אחרי קצת דיבורים והרצאות
חיזקתי את האמונה שלי בקב"ה
מה שאומרים- שלח לחמך על המים..ותודה לאל
הכל הכל, גם הבדיקות אחרי הקליטה

כל מוצאי שבת ליטול ידיים ולברך ולאכול לחם ממש כך לחם,

לכוון לכבוד דוד המלך, לברך ברכת המזון בכוונה ובעזרת השם

יהיה לך בשורות טובות, כך שמעתי מרב וגם בעלי המליץ לי וזה

בס''ד עזר, בהצלחה רבה ובקרוב תבשרי לנו שהכל בסדר אמן.

אם כן פשוט תגיעי סתם ותגידי שאת לחוצה בגלל ההיריון הקודם ותבקשי לבדוק שוב באולטראסאונד...

והכל יהיה בבריאות ובידיים מלאות.

אם הרופא אימת שאת 5+2 הייתי הולכת עוד שבוע - שבוע וחצי לאולטרסאונד לוודא שיש דופק בעז״ה.

מתי נצפה דופק בערך

ולא רואים... ואז חוזרים כעבור כמה ימים. זה ממה שאני יודעת.

הייתי הולכת אחרי הצום ❤️

רציתי לדעת שלא מוקדם מידי גם הפעם

קבעתי תור לעוד כמה ימים, אהיה בשבוע 6+3, רק רציתי לדעת אם כעבור שבוע ויומיים מהרגע שנצפה שק הריון זה לא מוקדם מידי כדי ללכת שוב

לכן ממליצים ללכת משבוע 8-9 שצריך כבר להיות דופק

אם הרופא אמר לה 5+2 ולא היא עצמה אמרה, לדעתי אין בעיה להגיע כעבור שבוע. כי העניין נובע מחישובים שגויים של נשים
למרות שבאמת לפעמים נצפה בשלב יותר מאוחר.

אבל קחי בחשבון שיכול להיות שאת מגיעה מדי מוקדם

אל תיבהלי אם לא יהיה דופק💕

לכל התגובות שלכן, זה לא מובן מאליו, ביום שלישי אלך מקווה לבשורות טובות (:

הייתי בדיוק במצבך . הריון אחרי חוץ רחמי טראומתי שהתפוצץ וטראומה של כאבי תופת. הייתי בלחץ מטורף והלכתי רק לראות שק הריון בשבוע 4 כי דמיינתי שזה שוב חוץ רחמי. אני זוכרת שישבתי מחוץ לחדר בדיקה רועדת. ואחרי שב"ה היה שק חיכיתי עד לשבוע 6-7 לראות דופק, אין טעם ללכת לפני זה . ציפייה לא פשוטה שבה לא ישנתי בלילות בגלל הפוסט טראומה. מאחלת לך שהזמן עד לדופק יעבור בקלות ובמהירות והכי חשוב זה מחשבות חיוביות. הרבה בהצלחה ובשורות טובות ב"ה!!

דוקא בגלל שראו שק הריון בתחילת שבוע 5 זה אומר שגיל ההריון אצלך הוא אכן נכון ותואם ואמצע שבוע 6 אמורים לראות דופק. בהצלחה!

והכי טוב לקבוע תור לשבוע 8

 

 

הייתי היום באולטרסאונד, הפעם היא ראתה שק הריון שגדל משבוע שעבר לגודל 12 מילימטר, ושק חלמון (שזה לא היה שבוע שעבר), היא דווקא נראתה אופטימית ואמרה שזה נראה לה תקין לחלוטין ושלדעתה בימים הקרובים יתפתח שם עובר (לא נצפה כרגע הד עוברי כך ציינה), ביקשה שאגיע עוד שבוע. אני ממש בלחץ ואתן המקור היחידי שלי לשמוע סיפורים. לפי הספירה שלי אני אמורה להיות בשבוע 6+2 כרגע, האם זה תקין?

הכל יהיה טוב, גם ריבוי בדיקות זה מאוד לא תורם
מניחה שזה קצת קשה להרגיע אותך בגלל ההיסטוריה, אבל תשתדלי כמה שפחות לחשוב, לבדוק, לקרוא...

כמו שכתבתי לך קודם- אל תלחצי אם עוד לא יהיה דופק

זה באמת עדיין מוקדם ובכלל לא מחייב שיהיה

בהצלחה, זה באמת מתח....

למה היא אומרת לך לבוא כל שבוע לבדיקה?

עדיף לקבוע מראש לשבוע 8 וזהו, זה יחסוך לך דאגות מיותרות

הרבה מהם חיקוי

לא יודעת אים מפריע לך או לא

 

ואני אישית ממליצה מאד על ארגו, אאבךל לא מכירה ביביביורן

תגידי לי אם את מבסוטה מזה...

תמיד מרגיש לי שמנשא זה לא לתינוקות כבדים

שקלה עשר קילו בגיל חצי שנה
היתה על הגב עד גיל שנה וחצי.

יצאתי וזהו. אין דרך חזרה.
כבר לא בטוחה מה לחשוב.

בס״ד

אל תיבהלי! תחזרי ובגדול!!!


את עוברת דברים מטורפים.
כבר הרבה הרבה הרבה מאד זמן.

תגידי -
מי סביבך יכול לעזור לך?
האם זה עדיין סוד מוחלט?
האם יש עוד מישהו שאת יכולה לשתף בעולם האמיתי?
אם קצת יותר אנשים ידעו את מה שאת עוברת (!!), סביר מאד הם מעצמם יציעו לך כל מיני הצעות לעזרה.

לא חייבים לספר את הכל, רק מספיק שיבינו שאת בהתמודדות מטורפת ובמצב כבר לא טוב. הרי אף אחד לא יכול לבד לגמרי בעולם הזה...


תשמרי על עצמך, נשמה יקרה.

ושוב - את תחזרי, ובגדול מאד בע״ה 💕

אין דרך חזרה למי שהיית לפני, אבל בעז"ה מתוך הקושי תיבני להיות מישהי חדשה.
עכשיו קשה לראות את זה, צריך להרפות, אבל תדעי שמתישהו הטוב הזה יגיע... ה' אוהב אותך!!

לכולנו קשה עם כל הדרישות של הלמידה מרחוק ומתארת לעצמי שלך הרבה יותר עם כל מה שעברת לאחרונה.
אגלה לך שגם לי יש את הימים האלה שאין לי כח לכלום ומלהיבה את הילדים להכין לעצמם ארוחת ערב... הם חותכים ירקות, מכינים כריכים וטוסטים ובזה נגמר הסיפור.
הרשי לעצמך להנמיך ציפיות מעצמך, מהילדים, מהבית...
קחי לך את הזמן להתאושש מכל מה שעברת בתקופה האחרונה.
מעריצה אותך ומתפללת עליך שהקב"ה ישלח לך מלאאאא כוחות ושיהיה לך חג שמח ותכנסי לתקופה של שפע של טוב

❤️❤️❤️

תודה @קמה ש.
אני מאד לבד. מאד.
והתעייפתי

תודה @חיכיתי חיכיתי
אני יודעת שאחזור להיות אחרת.
זה לא המשבר הראשון שלי בחיים.
פשוט.... עד עכשיו בכלל לא קלטתי שזה משבר.

האנשים שסביבו.
אוהבים. מאד.
וגם: כולם עמוסים.
אף אחד לא חף מהתמודדויות.
לכולם קשה.

המסקנה המעשית:
אני צריכה עזרה.
אני ממש צריכה עזרה.
כרגע המציאות הזו גדולה עלי.
אני מארגנת לי עזרה.
בעלי - האהוב - הבן היחיד המפונק כפרעליו- גם ככה לא במיוחד נחשב בעיני עזרה בעניינים שוטפים (אצבעות על הסמרטפון/טוסיק על הספה/ תכף, אחר-כך ושלל חבריהם לא מורידים ממני את הנטל היומיומי)

והנטל היומיומי עם תינוק זוחל ופיצית בסוף גמילה הוא פשוט מעל ומעבר למה שאני מסוגלת.

לתייג אותך @אל הר המוריה

מבחינתי את עדיין יולדת עם כל המשתמע מכך, וכן, הלוואי שתמצאי ותיקחי עזרה והרבה, מתפללת שתשיגי את הנפשות הנכונות, גם למשק בית, גם לעזרה עם הקטנים.... ושתצליחי להנמיך ציפיות כמה שאפשר וזה בסדר גמור טוסטים /פיתות וכד כרוחות כרגע, את צריכה לחדש אנרגיות ובזה תהיי עסוקה עכשיו.

הלידה כבר עברה מזמן..... וואו, כמה מזמן....

וכן - טוסט וחביתה כ3גע הולך
חלק מהשבתות עצמן בכלל אוכלים 'בופה' חלבי (בורקסים, ביצים קשות, סלטים, תפוא)
ואני מכינה ארוחה חמה רק לליל שבת

אני מחפפת בהכ-ל
וישנה כמה שיותר
ונחה
וקוראת

רק.... בינתיים, בכלל בכלל לא מתמלאת

ובמצבך גם חשבון וקריאה זה המון.
כל הכבוד!! שאת מצליחה להחזיק את הראש מעל המים.
זאת תקופה, והיא תעבור. ועד אז- שולחת מלא כוחות להתמודדות עכשיו ❤

פלא שאין לך כוח???
בבקשה תקחי עזרה, בייביסיטר ותצאי להתאוורר.
את במצב כ''כ רגיש ועמוס.
הלמידה מרחוק מתישה את כולנו, לא נראה לי שיש אמא שאוהבת את זה...אז קל וחומר את, עם העומס.
שולחת חיבוק!!

סתם מיץ שזיפים לא מרכך את היציאות.
אלא רק שזיפים מיובשים שהושרו במים כמה שעות ואז שותים את המים.
ולהכין כזה דבר כל יום, אפילו פעמיים ביום לשתות.

מה שהיה במחלקה לא מספיק.
צריך להמשיך להכין ולשתות עד שיהיו יציאות קלות ובלי מאמץ.

פעמיים ביום כרגע בגלל המצב והסבל שלך.

מקווה שנצליח לקנות..

גם יותר עזר לי, וגם השזיפים מושרים במים עשו לי תחושה שאני שותה חשופיות 🤢

הביאה לי לשתות משהו והכל השתחרר.
לא זוכרת מהזה. אבדוק איתה
היא קנתה מבית מרקחת
יש לזה ריח זוועתי, אבל עושה פלאים

מגנולקס .. קונים מהבית מרקחת
פלאים!

במקרים קשים תצטיידי בנרות גליצרין
זה עוזר לשחרר את העצירות
ואח"כ יותר קל לשמור על היציאות.
אל תסחבי את זה רק נהיה יותר גרוע

מזל טוב וחיבוק!
מה שלי עזר
קודם כל שתיתי שזיפים שמושרים במים. הכי טוב לטחון יחד. (להשרות לילה, בבוקר לטחון ולשתות על בטן ריקה, פצצי)
נמנעתי מקמח כדי לא להעמיס על המערכת
ו..
הרבה עבודה של הרפייה בשירותים.. מישהו שמחזיק את התינוק ושם עין על כולם, לשבת בנחת, בשקט, רגועה ורפויה ולנסות כמה שיותר בלי ללחוץ.
נשמה בהצלחה!! ממש לא להגרר עם זה... לא שווה את זה!
חיבוק

נכנסת בראש להרפות. יושבת ואז כואב ממש וזה מקשה חזרה...

אחרי שמצליחים להתפנות פעם אחת, זה כבר נהיה הרבה יותר קל.
אם את לא מצליחה באחת השיטות הטבעיות, קני נר בבית מרקחת בשביל הפעם הראשונה.


עוד רעיון - אולי תנסי לשבת באמבטיה בכריעה? (כי כתבת שהישיבה בשירותים מותחת את האזור) מניחים שקית ניילון מתחת... אפשר גם מעל הרצפה.
וכמובן כדאי לנסות להניח את הרגליים בשירותים על שרפרף או משהו מגביה, זה גם עוזר לתנוחה שקל יותר לרוקן וגם אולי יעזור למתיחה.

תשתי נורמלקס זה טוב לשחרור מידי. אחכ לעבוד על לא להתאפק כדי שזה לא יגרר סתם...
תעשי מקלחת טובה, תשבי על האסלה עם רגליים מורמות על גבי שרפרף או קערה וברז פתוח(הקול של המים הזורמים מרגיע ומשחרר לפחו אצלי), אל תלחצי חזק, פשוט תהיי קשובה לעצמך ומתי שאת מרגישה שזה לוחץ לצאת תקחי נשימות עמוקות ואל תתנגדי...

קראתי הכל.
ברוך ה' יצא קצת. וזה כאבבב למרות שלא לחצתי בכלל. התפר ממש קרוב לשם..
וקנו לי שזיפים אז אשתה מהם קצת כדי שלא להגיע שוב למצב הזה..

לאט לאט.. בע'ה
ממש בהצלחה לך יקרה!!
משהו שמעודד אותי - קצת טיפשי אבל אולי יעזור 😅
הלידה כבר מאחוריי-
כ----ל השאר- קטן עליי

נראלי יותר מהלידה במצטבר (עם אפידורל אבל היה לא כיף בכלל)
מה לי עזר? לא יודעת להגיד בדיוק ניסיתי הכל.. העיקר שיעבור
לא לאכול קמח/אורז/פסטה וכאלה, קשה בטירוף במיוחד אחרי הלידה
לאכול כמה שיותר חסה ופירות וירקות חיים
נורמלקס
להשרות פשתן במים ואחרי לילה לשתות
אחרי שהיה לי שם פצע (כנראה פיסורה) אז משחת הממליס
לעשות פעילות גופנית (קלה! זהירות על רצפת האגן)
לעשות עם שרפרף לרגליים- בכללי בריא יותר

וכשלא יכולתי יותר- חוקן. זה לא טוב באופן קבוע. אסור שהגוף יסמוך על זה להתרוקן אבל אותי זה הציל. לוקחת קבוע איתי בתיק רחצה מאז עולה שקלים בודדים בקופח
נרות לא עזרו לי בכלל, לדעתי רק פצעו אותי ביציאה.

וסליחה על הטיפ, 
להיות בתנוחה שכמה שיותר קרובה לכריעה, אז או להרים רגלים על שרפרף יחסית גבוה

ואז הזווית מאפשרת יותר פתיחה

ולנשום 

ולא  להיבהל מהכאב טיפה

 

וגם- לאכול מלא פירות וירקות

את יכולה גם לשתות קצת שמן זית, לאכול שזיפים מיובשים כמו שהם, וגם תמרים. בכלל, לאכול תמרים באופן קבוע זה טוב.
גם אכילת פירות קיץ כמו אפרסק, שזיף וכד' יכולה לעזור

כמו בפנטן. אם לא יעזור תלכי לכיוון של אגיסטן או טבע קוטן (סטרואידים- טוב לדלקת פלוס לפטריה).

תתארי בקצרה ששורף לך מאוד בשפתיים ובפתח הנרתיק.
בינתיים עד שתשיגי טבעקוטן, תתחילי עם אגיסטן.

בטבעקוטן יש את המרכיבים שיש באגיסטן + מעט מאוד סטרואידים.

ואם כן אז בשעה מוקצבת מראש ...

הקורונה והעבודה והעיסוקים הבלתי נגמרים מהבית זה פשוט ככה

כבר פחות.
הוא ממש משתדל לעשות עבודה בשבילי...
אחרי שיחה ארוכהה בנושא. דיברנו עלזה המון.

אני פשוט אומרת לו שעכשיו אני צריכה צומי. גם אם אני פונה אליו בצורך קריטי.
אני פונה אליו כי אני צריכה שהוא יענה לי.
משמע-- צריכה את תשומת הלב שלו.
אז אומרת לו שעכשיו באלי לדבר איתו. את תשומת הלב שלו(נשמע טיפה ילדותי, אבל מה אכפת?)

ו..זהו.
הוא לאט לאט לומד להיות קשוב יותר לצרכים שלי ולהתפנות אליי גם אם הוא עסוק בעצמו...🙂

(אני לא מדברת כאן על עבודה מהבית/ שהוא באמצע שיחה חשובה, אלא סתם ככה שעסוק בדברים שוליים...)

חשבתי להוריד את כמות הפעמים שאני ניגשת אליו, בתקווה שיעזור למשהו אבל זה נתפש אצלי כריב וגם לא עוזר במיוחד. הוא לא שם לב...

הוא לא מבין שאם אני שותקת אני רוצה שייתייחס!!
חיבוקק🤗🤗

אז זה משתפר בכל מיני עיניינים, במקרה הזה פחות. ואני לא מבינה למה הוא לא פונה אלי ומדבר איתי סתם ככה? יכול לעבור כמעט יום שלם (לא יום שלם, אבל כמעט) והוא לא יפנה אלי

אינלי תשובות מחכימות...

הכי מעצבן אותי שכל פנייה שלי אליו התשובה תהיה "רק רגע.."
הבנתי שאני צריכה לקבוע איתו שיפנה אליי מתי שיש לו זמן כלומר כל פעם שאני פונה אליו והוא כמובן עסוק אז לשאול בפשטות "אז מתי כן נוכל לדבר?

כאילו אתה שוטף כלים אתה לא יכול לדבר תוך כדי?!
הוא לא מרוכז..הוא מרוכז בכלים...
כאילו זה ככה " אני שוטף כלים אני שוטף כלים...לסבן לפתוח ברז...לא לא לחתוך לי את חוט המחשבה אני שוטף כלים!!"

הקצנתי אבל...

לפחות תגידי תודה על זה😆😘❤

בשטיפת כלים הוא מדבר אבל הוא עסוק בדברים שמעניינים אותו, ספרים וידע

מוכר..

רק חיבוק
ממי שכתם הפך לה למחזור
מפתיע ולא רצוי בכלל 😭

וכמובן תשאלי שוב את הרב!
אל תוותרי על הסיכוי שזה כן פצע
קורה המון גם כשזה נראה ומרגיש כמו מחזור

למרות שקשה לי להאמין אז זה היה בניגוב ועכשיו על התחבושת 😔

שהיה על התחבושת ולא אסר
אבל באמת נדיר

אוף!
תנוחי ותשתי מלאאא וחיבוק ממש גדול 🤗💖
בערך באותה סירה כרגע 😟

אכן ממש מבאס....
תשאלי רב, מקסימום הוא יתיר אותך...

שהוא מתיר דברים כאלה זה היה ממש אדוםםם

לפי איזו פסיקה אתם הולכים, אבל לפי הפסיקה הספרדית יש 3 אופנים שהכתם לא אוסר.
איזה כיף!!! 🙂

משמח כל-כך 😍

לפחות דיברתי עם הרופאה היא אמרה שזה לא תקין ושנעשה בדיקות דם ואולטרה סאונד לשלול פוליפ או תזוזה של ההתקן וגם לבוא לביקור לראות אולי זה מצוואר הרחם.

תודה על החיבוקים וההזדהות ❤️

שיש פסיקות שתחתונית (מגן תחתון) לא מטמא.
אז שייך לבדוק.
אני פעם גם הסתבכתי עם זה, ושאלתי רב שאמר לא אוסר ובזכות זה הרב שבעלי אז התייעץ איתו בדק וראה שזה לא אוסר


אז שייך מאוד לבדוק

מתסכל ממש.
אני בעד תמיד לשאול. תנסי אולי תחתונית שחורה..

עם דימום קל וכאבים?
פעם ראשונה שזה קורה לי, אני קצת בלחץ..

זה פצע?
כאבים נשמע ממש ביוץ

יתכן שמלווה בדימום קל? משהו קל בניגוב
מן הסתם זה גם אוסר..

בכללי כשטהורה לא להסתכל בניגוב בכלל אלא אם חיכית 15 שניות לפני הניגוב.

ועכשיו - לשאול יועצת הלכה או רב עם כל הפרטים. רב הסיכויים שלא יאסור. יש כל כך הרבה צדדים להקל...

לגבי הרפואי- מחזור ראשון אחרי לידה, כ"כ הרבה יכול להשתבש. לא הייתי נבהלת מדימום קל חד פעמי.
מניקה? מונעת?
זה גם יכול לגרום לכתמים

מניקה, ללא אמצעים

רק בתחתונית ראיתי קצת דימום שהרב לא אסר , הוא היה בגוון ורדרד חום בהיר

זה מחזור שהגיע שבועיים וחצי אחרי הקודם, והוא מוזר ממש..
גם בגלל כמות הדימום המועטה וגם בגלל האורך שלו
בהתחלה היב בקושי ועכשיו התגבר (נניח כמות כמו ביום ה3), ועכשיו זה כבר 8 ימים..
מישהי מכירה? למה ככ ארוך, אני בדרכ אחרי 5-6 ימים מסיימת.. ולמה ככ מוזר וצפוף לקודם?

זה קורה אם למשל לא היה ביוץ במחזור הקודם

מניחה שהפעם הבאה תהיה יותר כמו מה שאת רגילה, אם לא עדיף ללכת לרופא. נראה גם שהמחזור הקודם היה ארוך מהרגיל? שאחרי כ 9 חודשים מניחה שזו פשוט התרוקנות של הרחם מכל מה שהצטבר שם במשך הזמן הזה

מנסיוני, היחיד שמועיל.
אממה, יש מלא שיטות ולא כולן עוזרות אותו דבר, כדאי לקבל המלצה.
אישית צריכה כל חודש בערך לעשות, וזה פשוט עולם אחר...
תכתבי אזור, ננסה לעזור לך..

ומותר בכלל בסגר?

יש שם את יוסי זמיר האלוף..
תמיד אני אומרת למסור לו דש, אבל את לא יודעת מי אני הייתי אצלו לפני שנים.. והמטפלת הנוכחית שלי גם ממש ממליצה עליו. (היא מקבלת דרך מכבי בירושלים אם רלוונטי)

לדעתי יש גם אחת שהמליצו עליה בשער בנימין, תחכי אולי מישהי תכתוב, אני אישית לא מכירה..

וכן, מותר רפואה אלטרנטיבית באופן יחידני.

אבל נראה כבר..
אשמח באמת לשמוע על כאלה גם בירושלים, אני בכללית..
איזה מין טיפול זה? מה עושים בו?

אבל על הבגדים.
בגדול- הם מחזירים את העצמות למקומן הטבעי.
יש כמה שיטות, לכן קשה לי להגיד בדיוק..

אז איך באמת יודעים לאן ומי כדאי?

זה לנסות ולראות.
ככה לפחות היה אצלי, ניסיתי עד שמצאתי.
אבל באמת, מבטיחה שהציל את חיי.
בהריון ראשון נפגשתי באוסטאופטיה רק בשמיני, הגעתי עם כיסא גלגלים... הכל היה לי עקום.
בהריון הבא הקפדתי ללכת כל 4-5 שבועות והיה בגדול סבבה, עד חודש תשיעי 😬

על המטפלת שמקבלת דרך מכבי בירושלים.

אני גם במכבי, כמה זה עולה דרכם(מגן זהב).

ואשמח אם תוכלי יותר לפרט מה עושים בטיפול

תודה רבה

קוראים לה הילה שזיפי
אני לא סגורה איפה היא מקבלת, אולי באגריפס?
לקחת טיפול כפול, כי גם זה לא מספיק (40 דק, אני בדכ אצלה שעה וחצי בפרטי)
אני לא יודעת מחיר, צריך לשאול שם, אני לצערי לא במכבי היום.
בגדול, שוכבים על המיטה, היא בודקת עם הרגליים איפה הבעיה, אומרת לשים יד על הכתף, מתחת לראש וזה.
ואז כשהיא תופסת את הנקודה היא משחררת נקודתית עד שזה חוזר לאיזון.

וראיתי שמותר ליסוע לטיפולים לאטרנטיביים

היא מעולה האוסטיאופטית מנתניה

 

תרגישי טוב

ואשמח למספרים

+97289741542

אם תרצי אשלח לך מספר

היא פזיוטרפיסטית? או מה היא?

מה שאת עושה במהלך ואיך את מנצלת את ההעדרות - לא מעיניינו של מקום העבודה.

עובדת במשרה מלאה זכאית להיעדר בשל הבדיקות עד 40 שעות במשך חודשי הריונה, ועובדת במשרה חלקית זכאית להיעדר מספר שעות באופן יחסי לחלקיות משרתה

הניצול של 40 השעות (או חלקן, אם את עובדת במשרה חלקית) - הוא לגמרי שלך. כולל נסיעות או מאידך את יכולה לשלב גם קניות, כל עוד לא חרגת מארבעים שעות.

מכיוון שנדרשים להביא אישור על בדיקות שקשורות להריון על מנת לנצל את השעות הללו.
האם מחשיבים נסיעות או לא? נראה לי תלוי במקום העבודה.

ההעדרות.

הבאת אישור שהיית בבדיקות דם.
או אישור שהיית במעקב אחות הריון.

אם תעדרי באותו יום, עם האישור, 5 שעות נניח, אף אחד לא ישאל ויחקור מה עשית כל כך הרבה זמן בבדיקות דם....

לא נותנים כ"כ הרבה זמן... אז תמיד די נדפקתי... (העבודה שלי רחוקה מהבית)

בעקרון, אם יצאת וחזרת באמצע היום, ישלמו לך גם על זמן הנסיעה.
גם במקרה שהבדיקה על הבוקר ליד הבית שלך ואת נוסעת אח"כ לעבודה. או שאת יוצאת מוקדם.

היו דורשים ממני לציין באישור באילו שעות בדיוק הייתי במרפאה. אני יודעת שלא כולם דורשים ויש כאלה שלא אכפת להם אם היה לך תור ב10 בבוקר ואחכ לא הגעת לעבודה. הם בכז ישלמו לך.

אם את מתחילה לעבו ב7:00 והמעבדה נפתחת ב9:00 ואז את נתקעת בפקקים מה זה אשמתך?

אבל החוק לא מספיק ברור בעניין

הכי טוב שתשאלי את המעסיק שלך מה דעתו 

אחרי שהיא כבר ישבה לבד יפה

אבל במבט לאחור זה לא ראה לי בטיחותי ולא הייתי חוזרת על זה

תודה לל על המענה🙂

בסוף לא שמתי אבל חושבת שפעמים הבאות אשים כמובן בלי להוריד ממנה לשניה את העיניים.

עם חיתול בד מקדימה וחיתול בד מאחורה...
ככה ריפדתי קצת...
היא הייתה מבסותית ממש והחזיקה את עצמה מדהים🙂

אין סיכוי שייכנס...

אני עד גיל ממש גדול לוקחת במנשא ככה גם לא מושכים לי את כל מה שבעגלה חחח

זה גיל שמכניסים דברים לפה / נוגעים בפנים הרבה. ועגלת קניות בסופר זה לא דבר כל כך סטרילי בלשון עדינה.. גם בלי הקורונה. אז עם קורונה- לא הייתי נותנת לילד שלי לגעת בה בכלל.
אם יש לך אפשרות ללכת עם העגלה שלה ולשים בסל מתחת / שקיות בצדדים של העגלה.

כך שהיא לא נגעה בעגלה.
החיתולים כבר בכביסה😁

בכלל עם הקורונה עדיף לא להביא בכלל, אז מי שקוראת אתזה--
מראש אל תביאו!!
רק אם אין ברירה...

אבל בכמ היה מפחיד אותי, כי בסלקל היא מתיישבת ממזמן וזה סכנת נפשות איתה...

עכשיו עדיין לא הצלחתי אז לא יודעת לומר.
הדימום עדיין ממש כבד ואדום.

את חושבת שרופא יכול לדעת בדיעבד אם היה ביוץ?

ללא ביוץ.

ולא לוקחים גלולות זה נדיר שלא יהיה ביוץ
מתי הפסקת את הגלולות?

אך ממה שאת משתפת, אין לך בעיה של דימום שנמשך ונמשך ונמשך עד בלי סוף.

אם זה כך, שהדימום תמיד נמשך מעבר לשבוע, זה כבר סיפור אחר.

דימום מוגבר וארוך משבעה ימים יכול להעיד על שינויים הורמונליים המשפיעים על מחזורי הביוץ. ייתכן שמדובר בהפרעות הורמונליות חולפות. ואולם, אם זה כבר חודשים, דימום מוגבר יכול לנבוע מסיבות נוספות, בהן פוליפים, זיהומים, הפרעות קרישה, מיומות (שרירנים) ועוד.

כדאי שתפני לבירור רפואי.

שלפעמים מי שיש לה דימומים מאוד חלשים זה אומר לפעמים שיש בעיה עם הביוץ(גם עם רירית הרחם לפעמים אבל זה כבר עניין אחר)
הרבה פעמים אחרי לידה הדימום משתנה ונהיה כבד יותר בעיקר בפעמים הראשונות שמקבלים.
אם זה מטריד אותך הייתי הולכת להיבדק אבל שתדעי שבאמת רוב הסיכויים שהכל בסדר.
לי יש דימומים מאןד כבדיםמואין שום ממצא רפואי שמסביר את התופעה

סתם הבנתי שאמרת תודה לה' אלף פעם...

מקווה שמהר תמצאי את הבעיה. 

נראה לי שאפשר לעשות פרופיל הורמנלי ממש בקלות, 

רופאת נשים זה בדיוק הכתובת. 

חיבוק

יכול להיות שהגוף עוד מתנקה

הייתי ניגשת לבירור רםואי.

יכול להיות קשור לכמה דברין:

כיוון אחד זה חוסר ביוץ
לא כתבת - בת כמה את? מה אורך המחזור כולו? מזהה ביוץ?

כיוון אחר זה בעיה בבלוטת התריס (אם יש לך את הספר של שמפ כתןב על זה שם..)
יכול להיות קשור לקרישיות יתר

אם זה חד פעמי לא הייתי מתרגשת.

בעיקרון ממה שלמדתי בהדרכת כלות אם באופן קבוע לא מצליחים לעשות הפסק ביום השביעי כדאי לפנות לבירור רפואי...

לרוב זה מקצר את המחזור

מבינה אותך ממש!

אם זה היה גורם לי לבוא רגועה יותר, הייתי עושה שוב. הרוגע מבחינתי שווה את הפדיחה
הייתי כותבת לרופא/רופאה שאני לא בטוחה שעשיתי טוב ואני רוצה לעשות שוב כדי לבוא רגועה יותר.

לא מאמינה שיצא שלילי אם החיידק נמצא.
אם הכנסת לנרתיק (ואין מצב שלא הכנסת, מספיק שנכנס קצת) - התשובה מהימנה.
לפי הטבעת למיטב ידיעתי לא צריך להכניס, רק לגעת באזור.
(אני בכלל לא עושה בפי הטבעת כי הרופאה הראשונה שהסבירה לי מה לעשות לא חשבה שצריך בפי הטבעת. ומבחינתי זה הגיוני יותר)

@קרן-הפוך

יש מלא אתרים באנגלית בחיפוש פשוט בגוגל.
בלי תמונות זימה וכדו.
כמובן כל אתר על רמות הצניעות שלו, אבל תמונות זימה ממש לא ולא.
כמובן שגם בעברית יש. אבל באנגלית יש יותר שפע.

ולגבי הגוזיית הנקה, אני קניתי וממש לא מרוצה.
לא תופס כלום ולא יכולה בכלל ללבוש אותן

אני הזמנתי מדלתא (באתר) גוזיית הנקה. היא אחלה... לא סגורה אם זה כותנה.

ממישהי מקדומים..130 שח.
אם רלוונטי יכולה לשלוח לך מס' שלה בפרטי

מכסה טוב ובובי גדול

אשמח למספר שלה בבקשה

0508754901
קוראים לה חיה

לא זוכרת איך קוראים למותג, אבל זה המספר של המוכרת - 054-766-1334
צריך לבדוק אם היא עדיין מייצרת

ואת יכולה לתפור לבד מבד כותנה.

מקפלים את הבד לארבע, גוזרים את הפינות בצורה עגולה, עושים חור באמצע כנ"ל, ועושים תפר על כל הבד מסביב. מקסימום תביאי לתופרת שתעשה לך אוברלוק ב20 שח.

קניתי שם ואני מרוצה. חזיות הנקה מכותנה עם וגם בלי ריפוד קל, ממש נוחות על הגוף. בשילב יש גם גופיית הנקה

אם היא עוד עושה. תחפשי בפייסבוק
חזיות - אתר הנקה טובה, במשביר

גם אני אוהבת אותה..

תנסי לשאול אותה במספר שכתבתי.

אולי בייבי פארם , חנות גדולה וזולה! עולה בערך 60-79

אבדוק בעה

וגזרתי עיגול באמצע.. זה ממש נח!!

שלני הלידה, או ה6 האחרונים המלאים, הגבוה מבינהם. ככה ידוע לי...

התלושים של ספטמבר לא יילקחו בחשבון לחישוב הסכום.
כך שאין הבדל בין שני התאריכים מבחינה זו.

בת שנה וחצי

כרגע גומלת רק מהלילה....

ניסיתי להציע מטרנה...לא רצתה
רצתה מים ועכשיו לא רוצה כלום.
אם היא ישנה ממש מוקדם אז אני כן מניקה אותה בסביבות 4 לפנות בוקר....
מה שכן בגלל שינקה הייתה צמודה אליי עכשיו אני פשוט מחבקת אותה אם היא צריכה להרגע

תודה!

22:30 כזה...מתפנקים פה חח

בבית היא ישנה בסביבות 20:30-21:00 שעד 7 בבוקר זה נראלי מלא שעות בלי הנקה....

האמת שאני יכולה בכל זאת להציע מים אבל אין לי כוח חחח ונראלי היא קצת נהיית רעבה

חייבים להפחית כמויות הנקה המהלך היממה בהדרגה, לרדת עד להנקה אחת, ואז לייבש.

מסביב כמו שרשמת תמיד יש סיבה למה לא עכשיו

שזה היה הקושי הגדול בדרך כלל. הנקות היום ירדו לאיטן מעצמן... פתאום גיליתי שכבר יום שלם הקטן לא ינק... ואז פתאום זה היה יומיים... ואחר-כך כבר לא היה זכר לתינוק היונק... רק ילדון שרץ ומקפץ
מדובר בגילאים גדולים יחסית, שנה וחצי ומעלה. את חלקם כן הייתי צריכה קצת להגביל במהלך היום, ולהסיח את הדעת מהנקה לדברים אחרים - כשרציתי לגמול, כמובן. (עכשיו אני עם תינוקת בת שנה ושמונה, ורוצה שהיא תמשיך לינוק עוד כמה חודשים לפחות, אז לפעמים אפילו מציעה לה מעצמי לינוק...)

הסברתי לתינוק שעכשיו לילה (הצבעתי על החלון החשוך בחוץ) ובלילה לא יונקים. רק כשיהיה בוקר אפשר לינוק.
הוא כמובן בכה והתנגד, והצעתי הרבה תחליפים במקביל - בקבוק, מוצץ (למי שהיה), טיול בעגלה, בובה, לפעמים אפילו מיני מתיקה או סרטון.
בעיקר בעלי עשה את כל אלה, בעצם, כדי שלא יהיה לא "פיתוי". וכל הזמן חזרנו על המנטרה שעכשיו לילה ועכשיו לא יונקים.
לא היה קל... אבל אחרי כמה ימים קשים הבכי קצת התמעט. ואחרי כמה שבועות - הגמילה הושלמה. עד כדי כך שעם אחת הבנות שלי, כשהיה לילה אחד שהיא ממש בכתה ופשוט נכנעתי והצעתי לה לינוק, היא אמרה מיד בנחרצות: "לא! ל(י)לה!"
(עם הקטנה הנוכחית אני הרבה פחות עקבית... אבל היא גם ככה כמה פחות מהקודמים בלילות, אז פחות נורא לי...)

אוףףף

היא לא לוקחת מוצץ, לא מעניין אותה שום דבר ברגע שהנחת אותה במיטה.
פשוט צורחת...

אבל טיולים בעגלה הרגיעו אותם. אם אתם לא בבידוד או משהו - תתחילו לחרוש את הקילומטר שליד הבית בלילות...

לחתוך בבת אחת זה לא טוב,
לא ריגשית לילד לא פיזית לך, גודש וכו' אני פעמיים גמלתי בנחת והתייבש לבד בלי שום כאבים

בהתחלה- הורדתמ את ההנקה של הבוקר- כי מיהרתי לעבודה והילדה קיבלה אוכל בגן על הבוקר, הורדתי את המנה השאובה במעון, אחר כך אחרי המעון הייתי מניקה גם- הורדתי את זה. נתתי פרי ומשכתי אותה עם אוכל.
לפני השינה נשאר מלא זמן- ומתישהו עם הרבה אומץ הפסקתי ובאמצע הלילה יחד עם הלפני השינה.

מדגישה שמדובר על תינוקות מעל גיל שנה ! כבר לא קיבלו מטרנה אלא פשוט אכלו.
אם מעבירים למטרנה זה נשמע לי לא מניסיון יותר קל "לדחוף" בקבוק במקום אוכל

אז הכל יותר מורכב.
בגדול - הכי קשה זה ההנקות בלילה. היא נעמד. במיטה וצורחת, לא מוכנה לישון בשום מצב אחרת.
בוכה בטירוף, יכולה לבכות גם שעתיים.
לא רציתי שזה יהיה ככה...

זה מאוד תלוי גיל ומה הוא אוכל (לוקח בקבוק? או רק מוצקים) ואם הוא לוקח מוצץ (כי אם לא ההנקה מהווה לא רק אוכל אלא גם אמצעי הרגעה)

שלי בן שנה ושמונה.
סרבן בקבוקים (ומוצצים)
לפני שנה כשנכנס למעון הוא בעצם נגמל מההנקה במהלך היום.
נשארנו עם בבוקר, לפני השינה ובמהלך הלילה (כמה פעמים)
לפני קצת יותר מחצי שנה נמאס לי מהקימות בלילה והחלטתי שדי ובכמה לילות לא פשוטים נגמל מהקימות בלילה,
באורך פלא במקביל מיוזמתו הוא הפסיק לבקש כשחזר מהמעון.
ולאט לאט גם ההנקה בבקרים התפוגגה.
נשארתי רק עם הנקה לפני השינה (כולל תוספת של הנקה לפני שנת הצהריים החל מתחילת אוגוסט)

ולפני שבוע אמרתי די!
וברוך ה' הלך ממש טוב
כנראה כבר היה בשל לכך

לא לוקחת מוצץ...

קודם כל ההמלצות שאת הגמילה יעשה הבעל לא עבד אצלנו... הילד רוצה אך ורק אמא.

התחלתי בזה שנמאס לי שהוא היה מתנחל עלי בלילות, מתחיל לינוק ולא מסיים... רק נרדם עלי
ובשניה שהייתי מנסה להניח אותו היה מתעורר.

אז בהתחלה אחרי 5/10 דק או אם היה נרדם הייתי מניחה אותו וכמובן היה מתחיל בכי.

הסברתי לו שהוא ינק הרגע ועכשיו די.
השתדלתי שהטון ישדר את המסר באופן ברור ולא להיגרר לחוסר סבלנות או תסכול, והשתמשתי במילים קבועות שיווצר לו התניה
(קיבלת לינוק ועכשיו די)
במקביל נישקתי חיבקתי ליטפתי וכל מה שיכל להרגיע אותו.
ד.א. כל פעם שבעלי ניסה לגעת בו הוא רק התעצבן והטונים של הבכי עלו

תוך יומיים ראינו שיפור משמעותי
הוא בכה הרבה פחות והיה נרדם הרבה יותר מהר
מ3 פעמים בלילה עברנו לקימה פעם אחת.

ולאט לאט גם הקימה הפכה להיות הרבה יותר קצרה עד שהרגשתי שגם היא לא ממש נצרכת עבורו והחלטתי שאנחנו מוכנים לצעד הבא.
באותו יום אמרתי לו בצהרים שהוא גדול ושהוא כבר לא צריך לינוק בלילה.
הראתי לו שיש אור בחוץ ולפני השינה שיש חושך ושאמא תניק אותו שוב כשיהיה אור.(לא בטוחה שהוא הבין... חושבת שזה היה יותר בשבילי)
ובלילה ניסיתי במקום להניק אותו פשוט להגיד לו חושך עכשיו... תקבל שוב בבוקר והוא בכה מעט ונרדם.

אני חושבת שההכנה העיקרית היתה שלי

קודם כל מיפיתי את הקושי שלי.
ההבנה שהכי קשה לי שהוא לא מרפה ולאו דווקא ההנקה עצמה היתה נק מפתח.
לא היה אכפת לי להמשיך להניק, הפריע לי בעיקר ההנקות הארוכות שלא נגמרות ושהוא היה מתנחל עלי
ובאמת האמנתי בכך שהוא מוכן לתהליך גמילה ושאני לא מאיצה בו לצעד שהוא לא מסוגל.
אז עיקר הגמילה שלנו היתה בלקיחת המושכות לידיים שלי ולהוביל אותו בדרך שאני חושבת שנכונה לשנינו ולא לתת לו להכתיב את מהלך הענינים
שאר הדברים הגיעו בעקבות זה

התבשלתי בזה שבועיים לפני שהתחלתי לפעול, חקרתי, התבחבשתי שיתפתי את בעלי בכל האסטרטגיות כדי שתתגבש לי אחת בראש

והכי חשוב גייסתי את בעלי שהוא מעודד ולא מרפה מאת ידי (יש לו לב מחמאה, ואם אני לא עושה לו הכנה מראש הוא מסוגל באמצע הלילה ה להגיד לי משפט כמו "נראה לי כדאי שתתני לו... הוא ממש רוצה)

ד.א. אותו דבר עשיתי עם ההניקה עכשיו לפני השינה, בעיניי את התהליך העיקרי אני הייתי צריכה לעבור

אחד עשה את ההדרגה בעצמו ואני הורדתי בסוף מיוזמתי את ההנקות שנשארו כי היה ברור לי שזה כבר ממש בא ממנו כל התהליך(זה היה בגיל שנה ו3)
והשני אני יזמתי את התהליך והורדתי הנקות בהדרגה ממש לאט
לא אגיד שלא היה בכי בכלל היה אבל ממש לא מלחמות וצרחות..כן המשיך לחפש גם כמה חודשים אחרי..
ועוד אחד אנינגמלתי מיוזמתי בבת אחת כי לא היצה לי ברירה גיליתי על הריון ואסןר לי להניק בהריון היה קשוח ממש כי הוא לא אכל כלום חוץ מהנקה(למרות שהיה גדול ממש בן שנה ושמונה) אבל זה לקח ממש כמה ימים קשים אחכ פשוט התחיל לאכול אוכל וזה היה לגמרי לטובתו. ואחרי שילדתי הוא ביקש לינוק קצת עם אחיו אז נתתי לו כמה פעמים אבל הוא המכור היחיד מבחינתו גם היום אם היה אפשר היה יונק חחח

עם הבן הראשון שנגמל מעצמו החלטתי שאת ההנקה האחרונה אוריד כשאקבל מחזור(כבר קיבלתי משנה הכוונה למחזור שהיה אמור להגחע כי הייתי באמצע חודש) ופחדתי משיבושים ואז במחזור עצמו שכחתי מזה נזכרתי בסוף חח ובאותו חודש נכנסתי להריון נוסף חחח