יש כמה 'רמות' של ממתקים.
יש פירות שאני מרשה בערך בלי הגבלה (הם אוהבים חתוך ולא תמיד מתאים לי לחתוך, אז לפעמים קורה שהם מתבקשים ואני אומרת שלא מתאים, אבל בגדול תמיד אפשר). לרוב לפחות פעם באמצע היום הילדים מבקשים פירות, ואני אומרת להם להוציא פירות מהמקרר ואז חותכת להם קערה גדולה עם הרבה סוגי פירות.
לפעמים הם גם אוהבים מוזלי - פירות חתוכים עם יוגורט. גם זה ברמת העיקרון בלי הגבלה, אבל רק כשמתאים לי או לבעלי להכין (יש ילד שאוהב קבוע כל בוקר, ובהמשך היום לפעמים מבקשים).
חוץ מזה אני משתדלת שיהיה כל הזמן עוגות או עוגיות ביתיות בבית, ולפעמים גם קרקרים ביתיים.
פה אני קצת יותר מגבילה, אבל בגדול אם הם מבקשים אני בדרך כלל מרשה, עד פעמיים ביום (לפעמים מרשה שתי פרוסות או שתי עוגיות, ואז אם מבקשים שוב במשך היום אני לרוב אציע משהו אחר). למעשה לרוב זה לא יותר מפעם ביום. ואם יצא שביקשו רגע לפני הארוחה אז אני אגיד להם שנשמור את הפרוסה למנה אחרונה כדי שלא תמלא את הבטן ולא ישאר מקום לאוכל שיותר מזין אותנו.
כשאני מכינה את העוגות והעוגיות, אני תמיד מפחיתה את כמות הסוכר והשמן, ומכינה גם מקמח מלא, כך שגם כשהם אוכלים אני יודעת שזה הרבה יותר טוב מכל ממתק קנוי.
ובערך באותה רמה יש גם בייגלה קנוי. בעלי אוהב ולכן לרוב יש בבית, וכשהם מבקשים אז לרוב אנחנו נותנים להם צלחת עם מעט בייגלה (אבל זה לא קורה כל יום).
ויש גם שוקולד צ'יפס, וגם פירות יבשים (מהסוגים שמוכרים ללא סוכר - אננס, מנגו, חמוציות) שמבחינתם זה ממש 'ממתק', ומקבלים בזמנים מיוחדים.
במשך השנה כשהילדים במסגרות, אז בערך כל יום שישי וגם בעוד כל מיני הזדמנויות מקבלים ממתקים מהמסגרות. את הממתקים שהם מקבלים במסגרות הם יודעים שהם יכולים לאכול, אבל אם הם רוצים לוותר ולטעום רק קצת, הם יכולים לקבל ממתק ממני במקום (משוקולד צ'יפס או מהפירות יבשים).
חוץ מזה, עכשיו כשאין ממתקים מהמסגרות, אז אחרי הדלקת נרות של שבת אני נותנת להם צלחת 'ממתקים' ממה שיש לנו.
וזה גם משמש לתת משהו מתוק אחרי שלוקחים תרופה שלא אוהבים, או כפרס קטן בהקשרים שיש צורך (בעיקר סביב גמילה, על כל הצלחה מחלקים לכולם קצת שוקולד צ'יפס או חמוציות).
וחוץ מזה יש דברים מיוחדים שאנחנו לא מחזיקים בבית באופן שוטף, ובעלי מידי פעם מפנק את הילדים כשקונה להם אותם - מעדנים, שוקו, לפעמים רוגלך. לרוב לכבוד חג או ראש חודש, אבל לפעמים כשהילדים מצטרפים אליו לקניות הוא מחליט לפנק אותם על ידי קניה של משהו מיוחד.
ומבחינת שתיה - יש בבית תרכיז תפוחים, מכינים ממנו קנקן מיץ כל שבת בסעודת הבוקר. במשך השבוע משמש לעיתים רחוקות לשתיה אחרי תרופה לא טעימה, או סתם לפינוק מרווה. אבל רוב הזמן שותים רק מים.
ב"ה בעלי איתי בעניין, אז אין לי עצות טובות בנושא. (הוא כן בא מבית אחר בהקשר הזה, אבל בהחלט הושפע ממני ושמח בצורה בה אנחנו חיים ומגדלים את הילדים)