שרשור חדש
מישהי מכירה סושי כשר שיש לו פס נפרד לנשים בהריון?anonimit48
לא מוצאת כלום שלא בתל אביב 😔
בני ברק עוזר?הריון ולידה2


מצאתי מקום שעושה משלוחים לאיזור שלי ! תודה❤️anonimit48
מאיפה את?מצפה להריון.
אם בירושלים אני חושבת שסושי ברחביה עושים בפס נפרד
לא בטוחה שכדאי לך להסתכן לא אם זה מקום רק לנשים בהריוןאנונימיות
הרבה פעמים מעבירים סכינים כדומה. או שאפשר להכין בבית
צודקת. ספציפית שאלתי אם זה עם סכין מגש ועמדה אחרת...anonimit48אחרונה
תודה בנות רציתי להזמין היום אבל חזרה לי הבחילהanonimit48
אז לא נראה לי שדגים יעזרו...
❤️
למישהי יש המלצה איפה כדאי לעשות גרידה? פרטי/ לא פרטיליאניי
היי
מי שעברה גרידה אשמח לדעת איזה בית חולים מומלץ/ אם ביצעתן באופן פרטי אז איפה כדאי?
באיזה אזור?YaelL


איזור המרכזליאניי
מעייני הישועהאת פניך אבקש
לצערי שם עשיתי בהמלצת הרופאה, שהם יודעים איך לעודד במצבים כאלה.
לא נעים להגיד אבל בהחלט יצאתי עם הרגשה טובה.
כמובן שזה לא חסך מהבכי להגיע אבל הם כן מעודדים ומרגיעים....
וכמובן, חיבןק.את פניך אבקש
תודה רבהליאניי
שבוע הבא אדע סופית אם אאלץ לסיים את ההיריון בשל עובר לא תקין...
מקווה שיקרה נס רפואי אבל הרופאים ממזמן כבר המליצו לסיים את ההיריון.
לא מבינה איך אהיה מסוגלת לעבור את זה בחודש 4.. כאב עצום.
אני לא יודעת אם זה מנחם, אבל לעבור את זה ככה זה עדיף על פניאת פניך אבקש
לידה שקטה ל"ע....
שלא נדע שלא נדע שלא נדע...
ה' ישמור....
עצוב מאוד, כן, אבל ל"ע יש דברים גרועים יותר...
לא באה להמעיט מהכאב, מבינה אותך מאוד, אבל אפשר לנסות קצת קצת קצת, עם כל הקושי להגיד את זה ולחשוב על זה בכלל, לראות את הטוב...

שוב חיבוק... תעדכני, ורק טוב!
לא מנחם..😭😭. נדמה לי.מקווה לטוב מאוד
היא חלמה על תינוק מושלם ויקר. בכל מקרה לא נראה לי שלידה שקיטה הייתה בחלומות שלה...
מקווה שלא פגעתי, אם כן ממש סליחה
נו ברור. גם אני חלמתי על זה. אבל כל הזמן חשבתי על זה שיש דבראת פניך אבקש
גרועים יותר.
הכניס קצת, ממש קצת, לפרופורציות.
אם זה הפחית מהכאב? לא.
סליחה ממש לא התכוונתימקווה לטוב מאוד
אני הרגשתי כל הזמן שאין איך לנחם אותי. רק ה' יכול. אבל כנראה שכמו שיש הרבה פרצופים כך גם הרבה רגשות שונים לאנשים שונים.
נכון.. בעלי כל הזמן ניסה לנחם אותי שיהיה טובאת פניך אבקש
ולא הצלחתי לקבל את זה... אבל באמת שהזכרתי לעצמי שטוב שחוויתי את זה ככה ולא אחרת....
כל הכבוד לך, בכנות!מקווה לטוב מאוד
אותי די עצבן שאמרו לי כל מיני ל'פחותים'
לפחות לא לידה שקטה...
לפחות לא הסתבכת מהגרידה...
לפחות יש לך עוד ילדים...

הכל נכון, באמת, אבל לא עודד אותי ואפילו די עצבן.
אולי זה אחרת כשאת אומרת את זה לעצמך?
בטוחה שזה אחרת! היה לי ממש קשה לשמוע על הריונות של אחרותאת פניך אבקשאחרונה
שגיליתי שההריון שלהן התחיל באותה תקופה נגיד... ממש ממש קשה! ואפשרתי לעצמי לכאוב את זה ואם אחרים היו אומרים משהו אז הייתי אומרת שזה הכאב שלי ומותר לי.
גם פחות הייתי משתפת ב"קנאה" שלי...
אצלי זה היה הריון ראשון אז כאילו לא היה לי במה להתנחם אבל ב"ה היה לי את בעלי ולמדנו על עצמנו עוד קצת.... גם זה חשוב...

פותחת, סליחה שניצלשנו..
אוי איזה כואב!אם כל חי

אני עברתי גרידה לפני 3 חודשים

לא עשיתי פרטי ובדיעבד אני מתחרטת על זה.

גם מבחינת ההשלכות הגופניות- בפרטי את בוחרת רופא טוב שבעז״ה יעשה מלאכתו נאמנה.

גם היחס הוא אחר-

דיברתי עם אחותי שעברה גרידה פרטית והשוויתי בין מה שהיה לה לבין מה שהיה לי,

אצלה הכל היה זריז , אני הייתי צריכה לחכות בתור של כמה וכמה נשים ולבכות שאני לא מסוגלת כדי שכבר יכניסו אותי.

הבית חולים היה מעולה והיחס היה מקסים ורגיש (בירושלים)

אבל מה לעשות?

זה ההבדל בין רפואה ציבורית לרפואה פרטית

ובמקום כל כך רגיש כמו שלך ממליצה לך ללכת על הכי טוב

חיבוקים חמים בשורות טובות ישועות ונחמות💙💚🧡💛❤️

לא בטוח.. צריך להתפלל לשליחים טובים לדעתיאת פניך אבקש
בע"ה שנה חדשה תזכי לחבק תינוק חדש שלך בריא ושלםGinger


אני עשיתירסיס אמונה
בשלב כמו שלך.. שולחת לך לפרטי הכל
גם אני עברתי הפלה יזומה בשבוע כמו שלךרק בשמחה תמיד
עשיתי בהר הצופים בירושלים אצל פרופ' יגל שמחה
הייתי ממש מרוצה מהצוות
והאחיות המקסימות במחלקת נשים.

לפי דעתי שווה להשקיע במשהו טוב
מוזמנת מבפרטי לכל דבר
וחיבוק ענק ממני מתפללת עליך שהשנה החדשה תביא איתה כאלה בשורות טובות בשבילך
לכל אחיותיי שכמוני חוו כישלון וקושי היום 🤍קמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ד' בתשרי תשפ"א 21:49

לדלג

 

 

לדלג על הצעקה שצעקתי על הילדה 

לדלג על מה שלא הייתי בסדר עם האיש היקר 

לדלג על התפילות שמלמלתי בלי כוונה 

לדלג על השיחה המתוחה עם החברה הטובה 

לדלג על כל ההקשבה שלא הצלחתי להעניק 

לדלג על כל הסבלנות שלא הייתה לי 

לדלג על כל הזמן שלא ניצלתי נכון 

לדלג על כל המענה שלא נתתי לילדים שלי 

לדלג על ההרגשה שלא מספיק מבינים אותי 

לדלג על כל החום שלא הענקתי 

לגלד על תחושת הכישלון

לדלג על תחושת הבדידות

לדלג על תחושת התקיעות

לדלג על תחושת הייאוש

 

 

 

לדלג על ההרים המאיימים לקפץ על הגבעות המעכבות.

 

ואם להתמהמה, אז במה שכן היה.

לסמן במפת היום הזה כל ניצחון קטן בדגל אוהב.

 

יש לי תחושה שרק כך אמצא את הכוח להמשיך לגדול.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


מהממת!!! תודה על זהמק"ר
ויאללה, עכשיו לעשות רשימה של מה כן עשית היום.
שתפי אותנו!
אוקיי...קמה ש.
- עזרתי לילד להתחבר לזום (פעמיים)
- קמתי יחסית מוקדם
- שלחתי את בעלי לעבוד למרות שהרגשתי ממש על הקצה
- נתתי לבן שלי את הפלאפון שלי כדי שהוא יתקשר לחבר.
- הסברתי לילדה מה המשימה שהגננת נתנה.
- כינסתי את הילדים וסיפרתי להם על איזשהו מעשה חסד ענק שחברה שלי בדיוק עשתה
- הזכרתי לבן שלי שמותר להרגיש לא טוב
- לא ביטלתי את הפגישה החשובה שעמדתי לבטל מרוב קושי
- ניסיתי להיות בתקשורת עם החברה שלי
- ניסיתי להיות מסבירת פנים עם הבייביסיטר
- ניסיתי לבקש עזרה מאחותי
- כתבתי מכתב לבעלי
- הפעלתי מכונה
- התחברנו לזום של הילדה וכתבתי לגננת ש״היא לא רוצה לדבר מול כולם״
- הדפסתי דף יצירה לקטן
- ראינו פעמיים את הסרטון שהגננת שלו שלחה
- דאגתי שהם יגידו ברכת המזון
- צחצחתי לו שיניים והלבשתי אותו
- כתבתי את הפוסט הזה
- כתבתי דברים טובים על עצמי במחברת שלי (פחות מאשר בהודעה הזאת)
- ניסיתי לעודד את הילד שהרגיש מועקה
- אמרתי לכולם לילה טוב


אבל האמת? עדיין מרגישה תקועה מאד. מפחדת ממחר כי באמת שאין לי יותר כוחות במדף הכוחות.

קצת עזר להרכיב את הרשימה הזאת. תודה גם לך מק״ר יקרה.
אלופה!!!! מתפללת עליך להמון כוח היוםמק"ר
לא פשוט בכלל בכלל המצב הזה, קשה!!
תודה נשמה!!קמה ש.
את אלופה ומהממתאורוש3
הלוואי שתרגישי את הכוחות שאנחנו מרגישות שיש לך! חיבוק
תודה יקרה 🤍קמה ש.
בס״ד

עובדת על זה..... 🙏🏻
לא כיף להרגיש לא טוב. גם אם זה חלק מהחיים לפעמים.

תודה רבה על החיבוק ועל המילים!
וואי קמה מדהימה... כתבת בול בשבילי!טלטלולי
אחרי יום של כישלון ברובו...
מחזק
מרענן
נותן כח
ובעזרת ה',
מחר יום חדש!
בהצלחה היום טלטלולי יקרה!!קמה ש.
ותודה על המילים, באמת שחיזקת אותי בחזרה. 🤍
תודה רבה רבה יקרהקמה ש.
וואאוו۔۔ תודה על זה!רותי7
🤍קמה ש.
תודה לך גם!!
ממש כך!! אהבתי, וזה היה במקום!!!השם בשימוש כבר
השם בשימוש כברקמה ש.
תודה מותק שלי.
מהממת. חיזקת. תודה פשיטא
יקרהקמה ש.
בס״ד

כמה אני לא מרגישה מהממת בימים האחרונים. זמן של קטנות ממש.

כשאת כותבת שזה חיזק, זה גורם לי להרגיש קצת יותר חזקה. אז תודה לך.🤍
רק לראות את הניק שלך מחזק אותי...פשיטא
וואו נשמה 💗קמה ש.אחרונה
וואי איך קשה לי לשחרר!YNZS

אז אתמול הלכנו לגינה (הבן שלי בן שנה ו4 ואני) אחרי בידוד קשוח מאוד של שבועיים.

כמובן קרובה לבית ובלי הרבה ילדים והייתי עם מסיכה ובלה בלה

 

אבל פתאום לראות אותו בסיוטואציות חברתיות היה לי כ"כ קשה!!

קודם כל הוא מאוד חברותי! עושה שלום לכל דבר שזז!

אז הוא נעמד מול חבורה של אמהות והתחיל לעשות להם שלום.

עכשיו הוא חמוד וזה חמוד ונגנבתי אבל אחרי 5 שניות גם להם נמאס ואני התפדחתי ולקחתי אותו.

אז הוא חזר לשם.

ועשה שלום

והן לא התייחסו אליו ואני הכי מבינה את זה בעולם.

אבל הוא יצא הילד הנדבק והחסר טקט 

 

ואז היו חבורה של ילדים שישבו על הריצפה וצבעו עם גירים

הוא ניגש אליהם

התיישב בין כולם (לא מכיר אף אחד. כן?)

מצא גיר והתחיל לאכול אותו.

הגיעה איזה חמודה, חטפה לו את הגיר מהיד.

אני כמעט בכיתי

הוא... לא אכפת לו ככה זה נראה. מצא מסיכה וניסה להביא לאחד הילדים שלא התייחס אליו

אז הבן שלי פשוט קם והלך

והמשיך לשחק ולרוץ ולשיר!

 

אמאלההה זה לא בשביל הלב שלי!!

ואני יודעת שזה טוב ומלמד ומפתח אבל לא מצליחה לשחרר! חייבת שיהיה לו תמיד הכי טוב! שהוא יהיה הכי אהוב! שכולם יעשו לו שלום! שגם אם לא מכירים אותו הוא יהיה מלך הגינה!

 

טוב אחרי שאני קוראת את זה נשמע שאני התינוקת והוא הבוגר בסיפור

 

האמת היאנפש חיה.
שנשמע שהוא מתפקד בהתאם לגיל
החברה עשתה לו טוב
והוא שמח ממנה.


שאלות למחשבה

*את חייבת שהוא יהיה מלך הגינה ומקובל חברתית כדי שאת תהיי מרוצה מזה?
*כדי שהוא יעבור את המסך בעינייך?
אהבתי את השאלותYNZS

אחשוב על זה... 

תודה יקרה!

שימי לב בין רצון שלך,עולם שלך לבין רצון שלו, עולם שלו.נפש חיה.
איזו מתוקה אתPandi99
חח תודהYNZS


קראתי פעמיים כדי להבין אם הוא בן 4 או שנה ו-4אם כל חי

כי בן 4-זה באמת קשה ולא מתאים

בן שנה וארבע- מקסים ונהדר ומתאים לגיל...

אני חושבת שהאמהות זה כמו שריר, שמאמנים...

את עכשיו מתאמנת על הההכרה בכך שהילד הוא ישות נפרדת ממך, יש לו צרכים אחרים, אנחנו לא נוכל לנצח לנהל את חייו והוא עושה בחירות שלא תמיד מוצאות חן בעינינו.

קודם כל- כדאי להכיר במציאות שילדים זה עם פדחן. הם לעולם לא יעשו את הרושם הנכון כשנרצה בו... 

וכזה קטן- זה פשוט חמוד התיאור שלו, לא נראה לי שהייתה אם בגינה שחשבה שהוא לא חמוד או מוזר

פשוט יכול מאוד להיות שלא מעניין אותה  ילדים של אחרים.

יש לי ילד שעד גיל 4 רייר המון. החולצה נרטבת ומלכלכת  וגם יש לו משקפיים. אז הוא לא היה נראה להיט בכל מיני זמנים...

השתדלתי לטפח אותו בלבוש חמוד. ולאהוב אותו כמו שהוא כי הוא באמת חמוד, ופעם כשקרוב ת משפחה בת 8 סיננה לידו ״איכס״ לקחתי את זה ללב... אבל התגברתי. כי הוא זה הוא. ואני אמא שלו שמעניקה לו חוסן נפשי ואהבה בלי תנאים.

חפרתי, מקווה שיסייע...

וואי עשית לי סדר בראשYNZS

ואיזה עבודה מטורפת זה!!

אבל ההבנה שהוא ישות נפרדת ממני כנראה תעזור לי להפוך לאמא הרבה יותר טובה....

 

תודה לך על זה!

 

איזה ילד דבש כי לעולם חסדו
איזה מותק!!!יראת גאולה
אויש את מאמי!! תתעודדי מזה שהוא לא לקח את זה קשה..וואוו
וגם אם כן, הוא ילמד.. מתי עושים ככה ומתי אחרת... איזה מובנת את!
תודה תודה תודה יקרה!!YNZSאחרונה


קורס הכנה ללידת תאומים-מישהי מכירה כזה?Batyam

אז היינו בשיעור 1 מתוך 3 של קורס הכנה לתאומים בתל השומר (פספסנו 2 שיעורים)

פספסתי כל מה שקשור להכנה ללידה, סימני לידה, נשימות, לחיצות צירים וכל מה שחשוב.

מצד שני הכיוון הוא קיסרי (87 אחוז שאני רוצה) והיינו בסיור קיסרי עם מיילדת באיכילוב.

אז בין לבין מרגיש שאני עוד שניה שבוע 29 בתאומים עם חשש ללידה מוקדמת ולא קבלתי מספיק ידע או ידע חלקי.

 

השאלות שלי הן:

 

1. האם אני צריכה קורס הכנה אם אלך על קיסרי? (יש גם סיכוי ללידה טבעית ולזה לא התכוננתי)

2. האם מישהי מכירה מיילדת\דולה שמכינה במפגשים פרטניים ללידת תאומים, קיסרי וכל מה שקורה אח"כ, האתגר ההנקה וכו? וממליצה עליה?

 

תודה ענקית!

 

לא מכירה. אבל בע"ה שיהיה בבריאות בידיים מלאות, ובשמחהמביטה אל השמים


אמן תודהBatyam


מקפיצה-אשמח לתגובותBatyam


מכירה דולה בירושלים. עוזר לך?מתואמת
לא. צריכה במרכז...ולתאומים מילדת או דולהBatyamאחרונה
היי לכולן קצת הזוי אבל אצלי הריונות מגיעים בזמנים שאנינס גלוי

הכי לא מאמינה שיבואו ,אז החודש לא הייה לי בכלל במחשבה הריון (אני מאד רוצה רק קצת כבר התייאשתי ופניתי לברור רפואי מעקב זקיקים ופרופיל הורמונלי)אני לא שמה לב כזה ואז קולטת שעוד שבוע וקצת יש לי מעקב זקיקים ובכלל לא קיבלתי מחזור איחור של 4 ימים ואני כל רגע בטוחה שאני מקבלת והפלא ופלא לא..... אין לי בדיקת הריון בבית ואין לי כוח ללכת לקנות יש מצב שזה הריון? או רק איחור שבסוף אתה כזה מתפרק שבכלל חשבת שזה הריון?יש לכן דרך לזהות הריון בחלי בדיקה בייתית ?

מרגישה קצת כאבים כמו כאבי מחזור כאלה לא יודעת אם זה פסיכולוגי מהפחד להתאכזב או שזה אמיתי דייי משתגעת תעזרו לי....

תעשי בדיקה. שום דרך אחרתאורוש3
כן לעשות בדיקה זה הדרך הכי קלה אבל לצערי אין לי אפשרות כרגענס גלוי

להשיג בדיקה אז אשמח בינתיים לאפשרות אחרת לזהות או למשהי שעברה משהו כזה

אין. סורי נשמהאורוש3
אולי להזמין מסופר פארם אונליין?
היי אז מעדכנת בדקתי ואין הריון עצוב לי מאד מנסהנס גלוי

להמשיך בשגרה ,לפני ההריון הראשון מכל מחזור הייתי מתפרקת ,

עכשיו קצת יותר חזקה אבל זה עדיין קשה מאד כנראה שאין מנוס משוב מעקב זקיקים בדיקות דם וכל הכרוך בכך ...

כואב לי כל כך קיותי שאולי הפעם ...

☹️☹️☹️☹️☹️איתך בלב יקרה. איזה אכזבה.....אם כל חי

בעז״ה שכל ההשתדלות שאת עושה תתקבל באהבה וברצון מלפניו

ותזכי לשנה מבורכת בהריון

❤️

מצטרפת לאיחול, שיהיה לך ולכולן נס גלוי בקרוב ממש ממשחצי שני


אוף הלוואי ותזכי בקרוב !!ציפיה:)
תודה אהובות חיממתן לי את הלב קצת עזרתן לי לקום מהדכדוךנס גלויאחרונה

שהשם יתן לכול מי שמצפה 

אין עליכן

קבלו בתופים ומחולות את סיפור הלידה שלי. ארוך!!מחי
2 הודעות חשובות:
1. ספוילר: זו לא היתה לידת מים בסוף
2. הלידה היתה קצרה אבל אני כותבת נורא ארוך אז תתמודדו מי שרוצה יכולה לקפוץ לסוף...

וכך זה מתחיל...
יום חמישי ז' אלול - מעקב שגרתי, פתיחה 1.5
בשבת בצהריים התחלתי להרגיש התקשויות סדירות כל 10 דקות, אחר כך כל 5 דקות, אבל הכל עדיין בגדר התקשויות. אולי טיפה יותר משמעותי
כך זה המשיך במשך יומיים וחצי, הותשתי מההתקשויות הסדירות והחלשות יותר ופחות, מנסיונות לתזמן אותן ולא להבין מה הסיפור שלהן שהן סדירות אבל חלשות... נסיונות לשתות מלא מים שלא הועילו. בסוף אחרי יומיים מציקים כאלה לאט לאט התדירות שלהן פחתה עד שהם נעלמו.
יום חמישי י"ד אלול, שבוע 39+2, מעקב. הרופאה צוחקת איתי על הצירים שהיו ונעלמו, שואלת אם אני רוצה בדיקת פתיחה. לא ממש בא לי, פעם שעברה חשבתי שכבר תהיה לי פתיחה משמעותית כמו לפני הלידה הקודמת והיה רק 1.5 שזה לא ממש נחשב פתיחה בלידות חוזרות... הרופאה ממליצה לבדוק ואני מסכימה (וטוב שכך!!). פתיחה 3 וראש נמוך מאוד מאוד.
אני בהכחשה מוחלטת, אז מה שפתיחה 3, לידה קודמת הסתובבתי הרבה זמן עם פתיחה 3. הרופאה מפקפקת בזיכרון שלי ומחליטה לבדוק במחשב את ההסטוריה שלי. אנחנו רואות שבאמת בפעם הקודמת ילדתי 5 ימים אחרי שהיא בדקה אותי והייתי עם פתיחה 3. אני מרוצה, חמי וחמותי שאצלם תכננו להשאיר את הילדים נוסעים לשבת אז לא מסתדר לי ללדת עכשיו, וגם לא רוצה להיות מאושפזת בשבת, אז עוד 5 ימים יהיה מצוין, שני שלישי כזה... הרופאה אומרת לי בעדינות: תראי, לדעתי את יולדת מחר. הראש מאוד נמוך, ובדיקת פתיחה יכולה לעורר צירים. אבל יכול להיות שיש לך עוד 3-5 ימים.
אוקי, נראה. זה לא בידיים שלנו גם ככה, נכון? חוזרת הביתה עם הוראה לשים לב אם יש צירים ולא להתעכב בבית יותר מדי כי מנסיון העבר ועם מצב מתקדם שכזה צפויה לי לידה מהירה גם הפעם.
חזרתי הביתה ב2 בערך, משתרעת על הספה מותשת (חודש תשיעי, יצאתי מהבית וחזרתי, מובנת התשישות?) ואומרת לבעלי שצריך לעשות קניות לשבת. הוא: "אבל אמא שלי שולחת הכל, את לא צריכה להכין כלום" (חמותי הצדיקה הרגישה ממש לא נעים שהם נוסעים ומשאירים אותנו ככה דקה לפני לידה אבל היתה שמחה משפחתית, אז היא בישלה לנו הכל). אני מתעקשת, צריך שיהיה משהו בבית, פירות ירקות... בסדר, הוא לוקח את שני הילדים ויוצא איתם. יופי, יש לי שקט ;) מתכתבת עם אמא שלי, מעדכנת אותה בפתיחה המתקדמת. היא: בשעה טובה!! תעדכנו. ואני כזה לא לא, שום דבר רציני בנתיים. מתכתבת עם החברה, היא מנסה לחשבן על מה נופלת לה התחזית של עוד 3 או 5 ימים. אני מתעצבנת, מותק הרופאה לא נביאה! זה יכול לקרות גם היום או מחר או בשבת, לא יעזרו לך החשבונות. ממליצה לה להתחיל לחשוב באופן מעשי מה נעשה אם הלידה תהיה בשבת, או בערב שבת.
בסביבות 5:30-6 בערב מתחילים צירים חלשים, כמעט לא מורגשים. אני די משוכנעת שזה שוב צירים מדומים. ארוחת ערב, מקלחות, ערב תוסס כרגיל. אני מנסה לתזמן ולא מצליחה להתרכז. באמצע הבלגן פתאום אומרת לבעלי נראה לי שיש לי צירים. והוא כזה כן? כבר למוד צירים מדומים וגם כן לא מתלהב מדי. פתאום תוקפת אותי עצבנות ואני מתחילה להרים דברים בתזזיות, מסדרת פה ושם אבל לא באמת מרוכזת, זורקת דברים למכונה. בעלי שואל מה קורה לי ופתאום פורצות לי דמעות ואני כזה די, אני רוצה שהילדים ישנו כבר. מרגישה לחץ פנימי כזה ולא יודעת בעצמי מה קורה לי. הוא לוקח אותם, מקלח, משכיב. בנתיים אני נכנסת להתקלח ומחליטה לא לשים פיג'מה אלא את הבגד הנח ששמרתי ללידה. לא יודעת אם אני בלידה או לא. לפי הצירים לא, לפי המצב הנפשי כן. המקלחת מאפסת אותי קצת אבל לא מספיק. לאט לאט משתרר שקט בבית ואני לא רגועה, רצה מפה לשם. בעלי מתחנן שאפסיק לסדר ואנוח קצת. אני נכנעת ומשתרעת על הספה שהפכה לחלק ממני בחודשים האחרונים, מצטיידת באוזניות איכותיות ומקשיבה להרפיות מהקורס של היפנובייביס שלמדתי. מעבירה ככה 40 דקות, כשזה מסתיים אני רגועה יותר ומנסה לתזמן את הצירים שקצת כואבים אבל ממש לא רציניים. המספרים קופצים לי מול העיניים - 7, 10, 5, 2, 3, 5, 3, 7, 2... לא סדיר בעליל, מצד שני לפעמים המרווחים בין הצירים ממש קצרים. עוד שעה עוברת והכל אותו דבר. מנסה להגיד לעצמי שהצירים לא חייבים להיות ממש סדירים, אבל גם לא מרגישה שעוצמת הכאב עולה. מתחילה להתייאש, לא מבינה מה קורה פה, לידה או לא לידה? איך אני אמורה לדעת? ולמה שום דבר לא מתקדם? מתוסכלת. כותבת לרופאה, אומרת לה שאני לא יודעת אם זה צירי לידה. היא אומרת שנחכה קצת ונראה, אבל אם אני לא בטוחה אני יכולה לבוא והיא תבדוק אותי בקבלה (היא גרה מול הבית יולדות). לא בא לי להיטרטר סתם, ממשיכה לחכות.
10 בלילה, עייפה ומבולבלת כבר. מחליטה שזה לא צירים (בהכחשה מוחלטת כבר אמרנו?). כואב קצת, נכון, אבל לא יותר מזה. מחליטה שזהו, הולכים לישון. אומרת לבעלי שילך לישון כי אולי בהמשך הלילה תתפתח לידה. כותבת לרופאה ולאמא שלי שלא נראה שזה מתקדם ושאני הולכת לישון. כותבת לחברה שאולי נדבר בהמשך הלילה.
😂מחי
תודה!!
הרהורים ושאלה למקסימות שבפורום הזה...מקווה לטוב מאוד

אז ככה, אני קוראת סמויה כבר תקופה. הגעתי מהפורום השכן של אובדן הריון ובזמן האחרון כבר לא כ"כ סמויה... 

 

מנסה לשתף אתכם במחשבות שלי, 

מדהים איך העולם הזה מחולק, ממש באותם רגעים שאחת מקבלת את האושר הגדול בעולם, השניה מתאכזבת עד עמקי נשמתה.

 

בהתחלה פתחתי פה בחשש, לא ידעתי אם יהיה לי את כוחות הנפש לקרוא על הריונות ולידות של אחרות.

אבל גיליתי משהו מעניין, יש פה בנות שממש ממש לא בהריון ולידה כל הזמן. 

נשים ובנות מדהימות אחת אחת,

אני עדיין לא זוכרת או אפילו לא יודעת מי הם אילו שמחכות ומצפות, ומפרגנות בלי סוף...

אולי תסבירו לי מאיפה הכוחות נפש האילו, הפירגון והשמחה עם השני???

 

ופניה מיוחדת למיואשת***** שכל פעם שאני קוראת אותך אני מתמלא בהערצה,

ויש בהחלט עוד הרבה בנות גדולות ומיוחדות מהסוג הזה.

 

אפשר לתת לי קצת מכוחות הנפש הללו?

זאת שאלה אמיתית, איך אתם מסוגלות? קוראות את כל הבשורות הטובות ושמחות באמת ובתמים עם האחרות.

אני באמת רוצה להבין, כדי ללמוד ממכם. 

גם לעולם הווירטואלי אבל בעיקר לעולם המעשה

 

נ.ב. איך מתייגים משהי?

 

זה פורום יחיד ומיוחד, באמת, יש פה את מיטב בנות ישראל מק"ר
גם אני שואלת את עצמי לפעמים מאיפה הכוחות...


את מתייגת: @ ומתחילה לרשום את שם הניק, זה משלים לך אופציות.

בשורות טובות יקרה!
כותב לי שאין לי הרשאותמקווה לטוב מאוד
נפתח בוידוישלומצ'

קראתי את ההודעה לפני איזה שעתיים, ולא הייתי פנויה להגיב, ועכשיו כבר מחזיקה את העיניים עם גפרורים, אז עונה מה שזכרתי שרציתי לענות, בלי לקרוא שוב. מקווה שלא אכתוב שטויות.

 

אני חושבת שבשלב כלשהו בחיי הבוגרים (ואני בוגרת כבר די הרבה זמן, לפחות כרונולוגית), הבנתי שאף אחד לא לוקח שום דבר שהוא שלי. ואז נהיה לי קל מאוד לשמוח עבור אחרים. 

ודבר שני, שהוא אולי היה צריך להיות הראשון- אני לא באמת זוכרת אם פרגנתי על הריונות לפני שהיו לי ילדים. יודעת שבתור רווקה היה לי מאוד לא קל לפרגן לחלק ממכרותי שהתחתנו (עם חברות לא היתה בעיה, אולי צער על עצמי, אבל שמחתי בשבילן כי ידעתי עד כמה הרווקות קשה). רוצה לומר- יש מצב שבכלל לא פרגנתי. נראה לי שאפשר לקבל בהבנה חוסר פרגון מצד מי שחווה חוסר (לא מדברת על להתלכלך, פשוט לא לשמוח בלב שלם)

אתייג אותה בשבילך ושולחת לך הרבה כוחות❤ זהבתי 123
פורום ממש מגוון יז פה נשים בכל השלבים
@מיואשת******
ראשית- ברוכה הבאה, יקרה 🙂השם בשימוש כבר
שנית- בעולם הוירטואלי קל עשרת מונים לפרגן מאשר בעולם האמיתי... לא כן?
את מהממתמיואשת******
ואני לא חושבת שיש השואה. הגעתי לפה בהריון הרביעי.
ואמנם עכשיו כואב לי כבר בנשמה מרצון לעוד אחד אבל עדיין יש לי אוצר בת שנתיים לידי.
אני לא חושבת שאם הייתי פה לבד היה לי כח בכלל. בכלל.
הייתי מאד מרירה לפני שהיא הגיעה. והיה לי קשה לראות גיסות עם תינוקות. התחמקתי ממפגשים ואירועים. אני לא מלאך. ואני לא חושבת שאת צריכה להיות.
ומשהו מוזר אם כבר בא לך, עד היום תאומים זה צובט אותי. כל אזכור כל מילה כל חכמה כל משהו שמכיל תאומים חותך לי בלב. למה? ככה. אין לי ממש מושג זו שאיפת חיי ממש ואני לא תמיד מצליחה לענות לשאלות שקשורות להריון תאומים. אני לא חושבת שאני לא בסדר בגלל זה. קשה לי. מותר ונורמלי.
וגם לך מותר ונורמלי. זה ל אומר שאין לך עין טובה!! זה לא אומר שאין לך כוחות נפש!
את מחייכת כל יום? את קמה בבוקר ועובדת? מבשלת לפעמים? מפטפטת עם בעלך? מתפללת לה׳? את יודעת כמה כוחות נפש יש לך?? המוןןןןן! למה חייב שיהיה לך כוחות נפש גם לעזור פה? למה לגרד בכח את הפצע? לשפוך מלח. מה, אם אני אכניס יד לאש ולא אצרח זה אומר שיש לי כוחות נפש? לא חושבת.
אני חושבת שכוחות נפש כולל גם לדעת מה טוב לנו ומה לא. להקיף את עצמינו בסביבה תומכת, בדברים טובים, באנשים מכילים. למה להקשות סתם...
הפורום הזה מהמם! יש לה נשים מדהימות ואם עושה לך טוב להיות איתנו אנחנו נשמח! וגם את. אבל בכח? ממש לא. אף
אחת פה לא נמצאת לדעתי מתוך התגברות על כאביה, בגדלות. מי שנמצאת פה נמצאת כי זה כיף לה. ולפעמים זה לא כיף לי ואני נעלמת קצת.
לפעמים אני משתפת בקושי כי אני מקבלת תמיכה וזה טוב ולפעמים אני יודעת שלא יבינו. וזה בסדר.
ואת, את צריכה לאהוב את עצמך ולפרגן לעצמך הכי טוב ושמח שיש. אם זה פה, נפלא. אם זה לא פה, גם נפלא. מה שטוב לך יקרה! את עוברת מספיק בלי להעמיס על עצמך עוד נסיונות
מחכה מאד מאד מאד לשמוע ממך בשורות טובות, מוסיפה אותך לתפילות שלי, ושיהיה לך הכי טוב. הכי הכי. שנה מבורכת בכל הדברים שאת רוצה ❤️❤️❤️❤️❤️
מחכה לך 🌹
איך כתבת יפה...מאוהבת בילדי

כמו תמיד.

אמיתי. מבלב.

תודה על התגובות המקסימותמקווה לטוב מאוד
את עדיין תחשבי את מה שכתבת אם תדעי שכבר יש לי ילדים? דווקא אני אוהבת לקרוא פה. זה נותן לי חשק להיות גם אני טובה ומפרגנת. רק באמת רוצה אסטרטגיות כדי להצליח.
מה נראה לך, אני שופטת? 😉🌹❤️מיואשת******
שאני אחליט לפי הנתונים שלך אם מותר לך להיות עצובה או מפרגנת???? מתוקה לב לא עובד ככה. חויתי אבדן הריון גם. אני לא יודעת כמה קשה ומתקדם היה האבדן שלך וזה לא חשוב.
כואב לך? טרי לך? גדול עליך? תני לעצמך לכאוב. לעבור. להרגיש.
זה מותר. זה לא אומר שאת לא מפרגנת למישהו אחר זה אומר שכל פעם שאת רואה מישהו אחר זה מזכיר לך את הכאב שלך. זה הכי נורמלי בעולם.
וכל אחת צריכה את הזמם שלה.
ואני עדיין חושבת שאנחנו צריכות להקל על עצמינו כמה שאפשר. להקיף את עצמינו במה שהכי עוזר וטוב לנו. גם בעולם הוירטואלי וגם בעולם האמיתי. עד כמה שאפשר
❤️
עברתי במשך השנתיים האחרונות 3 רצופיםמקווה לטוב מאוד
בשבועות מתקדמים. ובאמת באמת קשה לי!
הידיים שלי נשרפות מגעגועים ליצור קטן חמוד ומושלם...
אויייייייייי. וואומיואשת******

וואו. איזה כאב. הצילו. 3 רצופים?? אמאלה. אני לא יודעת איך את נושמת . 

ואת מגדלת ילדים? מחייכת? מתמודדת? יש לך כוחות נפש עצומים. עצומים!

לדעתי האישית אין מקום לרגשות אשמה לא פה ולא בעולם האמיתי. 

מאחלת לך ידיים מלאות במהרה בקלות ובבריאות!!!!!!חיבוק

את מקסימה שאת כל כך מכילה.מקווה לטוב מאוד

האמת היא שעברו כבר איזה שלושה חודשים, 

ובא לי לגדול מהסיפור הזה לפחות, וכן ללמוד לשמוח בשביל אחרים. 

 

ופה אני רואה את זה ובגדול ורוצה להיות כמוכן. 

 

ברור לי שבעולם האמיתי זה קשה יותֳר, אז ממש משתדלת עכשיו על הנושא. 

הגעתי לתפילה בר"ה ראיתי את בת דודה שלי בהריון השלישי מאז ההפלה הראשונה שלי...

 

ואני אוהבת אותה מאוד, אבל בכל זאת מה שיצאו לי אילו דמעות... לפחות זה היה בזמן הנכון בבית הכנסת בתפילה. 

אני חושבת ששלושה חודשים זה ממש כלום זמן 💕מיואשת******
נשארה לי רק שאלה אחת אליך...מקווה לטוב מאוד

למה השם הלא מתאים לך הזה???

מאיפה הבאת את המיואשת

אם מיואשת היתה מקבלת שקל על כל פעם שואלים אותה את זהבוקר אור
היא היתה מיליונרית היום
@מיואשת****** סטארט אפ בשבילך!
לפחות השם שלך נראה מתאים 😃😃מקווה לטוב מאוד


חחחבוקר אור
כן בחרתי אותו בבוקר..
אני קמה מאוד מוקדם (למרות שאני לא אוהבת את זה)
זה רק מראה כמה תקווה יש. הכל ניתן לשינוימיואשת******
הייתי כל כך מיואשת ואומללה כשהצטרפתי לפה.
ולשנות ניק זה סיפור מסובך
אז נשאר
🙈
הקטע עם מיואשתמצטרפת למועדון
שהצלחת לשנות לי את הסכמה במח לפרשנות המילה מיואשת.. היום כשאני שומעת את המילה אני קודם כל רואה 4 כוכביות מסתדרות לידה ומדמיינת משהו כזה מאיר, מפכח, מבגר...
חחחח. וואלה. חשיבה חיובית! תודה מיואשת******


וואו זה מדהיםמקווה לטוב מאוד
את באמת בחרת את זה מהמקום של היאוש?
אני חושבת שזה הדבר הכי מעורר תקוה פה.
כן, באמת באמת מיואשת******

נכון, את יודעת משהו, עכשיו כשאני חושבת על זה זה מעורר בי המון המון שמחה גדולה

תראי איפה הייתי ואיפה אני היום

אף פעם לא חשבתי על זה לעומק ועכשיו בזכותך כן

באמת , ה' גדול ולא עוזב אותנו לרגע

בקרוב אצלך!

נשיקה

אוי אני בוכה איתך. איזה צער זה😥אם כל חי

עונה מהמקום שלי-

ברור שכאשר הכל טוב וזוהר מאוד קל להגיב לכל השרשורים השמחים

וגם לגייס כוחות נפש ורגישות לעצובים...

אני בחוויה שלי- חושבת שזה חלק מלהיות חברת פורום להגיב גם לאחרות ולא רק לפתוח שרשורים

האם אני חייבת?!

האם מישהו עושה אחרי מעקב?!

ממש לא.

היו ימים שפשוט לא יכולתי מרוב ריסוק

היו ימים שקיבלתי על עצמי בתור אימון לנפש, דווקא להגיב לשרשורים משמחים, למרות שהייתי רחוקה מאוד משם.

היו ימים שסתם צבט לי בלב. ופשוט לא הגבתי.

הכל בסדר

הכל לגיטימי

אוי כואב לי כל כך לשמוע על אובדנך..אני זה א
וקודם כל את כל כך נורמאלית.
את נושמת,את קמה בבוקר..
את אלופה כי אני במקומך לא הייתי מצליחה לצאת מהמיטה.
לפעמים בנקודת זמן שאנחנו נמצאים בה קשה להתמודד וזה בסדר זההלא מראה על חולשה בעייני.
גם אנינחוויתי אובדן וכשגיסתי,חברה ודודה שלי היו בהריון ממש באותו הזמן היה לי קשה לפרגן אפילו שכבר היתה לי ילדה בבית עדין שרף לי וכאב לי.
את כל כך אצילית שלא מוותרת על הרצון לפרגן לאחר בעיני זה יותר מהכל!!
ודבר אחרון גם אם יש לך עשרה ילדים בבית ויש בך כעת כמיהה לעוד זה בסדר זה נורמאלי זה בסדר מותר לך.
חיבוק גדול על אובדנך
קראתי אותך מיד כשכתבת והתחלתי לענות אבל לא היה לי זמן...מרווה כחולה
אז חיפשתי עכשיו את השרשור הזה במיוחד כדי לענות לך, כי זאת שאלה מתוקה וגרמת לי לחשוב

אז כמו שהשם בשימוש כבר כתבה, קל יותר לפרגן בעולם הוירטואלי מאשר במציאות, זה נכון והפרגון הזה כל-כך חשוב ובונה קומה בנפש...
וחוץ מזה, כאן מפרגנים גם לי, כאן אני יכולה לפרוק את הכאב שלי ולפתוח את הדברים הכי עמוקים שבי ולקבל פירגון ועידוד וחיבוק, ואחרי שמקבלים גם קל יותר לתת.

ועוד משהו, בעולם האמיתי אני רואה מישהי בהריון ומקנאה בה, רוצה גם, ופה אני שומעת את המעבר, חושפים פה גם את הקושי, כשאני שומעת בפורום על מישהי בהריון אני יודעת גם את המעבר לפעמים, כמה היא חיכתה לזה, כמה היא לא מקבלת את זה בשוויון נפש כמובן מאליו, במצב כזה קל יותר לפרגן
וואו תודה על התגובה המושקעת.מקווה לטוב מאודאחרונה
באמת שמעתי פעם שאם מצליחים להשתתף עם משהו בשמחה שלו לעזור לו ולהתקרב אליו, הופכים לסוג של שותפים ואז במילא הקנאה נחלשת. אחותי ילדה תאומים אחרי ההפלה הראשונה בשבוע 20 בסדרה האחרונה של ההפלות. ממש ממש היה לי קשה. במקום לשמוח בכיתי בחדר איזה שעה.
ואז ניסיתי לעשות את העיצה הזאת. זה קצת עזר... לא מספיק אבל בהחלט עזר קצת. היו עוד דברים שעזרו. הזמן שעושה את שלו... הבעל שהבין והכיל את הכאב שלי. והתפילה והאמונה . איכשהו שרדתי...
דווקא אחות שאני חברה איתה מאוד. אבל מאוד סגורה ולא מגלה כלום ולכן זה אפילו קשה לי יותר.
אז מה עושים עם שני בני שנתיים בסגר?סלט
(הם לא תאומים פשוט אחד שנה וחצי ואחד שנתיים וחצי אז אני מעגלת)

ביום הראשון שיחקנו בכל המשחקים שיש בבית ביום השני שוב שיחקנו בכל המשחקים שיש בבית אבל בעצבים ובמכות ובכנות אני קצת חוששת לקראת היום הזה. הם רגילים למלא תעסוקה, שניהם קופצניים ולא נחים לרגע, ואם אין צעצועים אז הם בודקים איזה מהאיברים של האח שלהם ניתנים לעקירה.
בזמן שאני לא שופטת מגשרת ומפרידה בין הניצים אני צריכה עוד לבשל לנקות אחריהם ולעבוד, כן כן לעבוד הדבר הזה שמכניס כסף הביתה והיום כבר לא כי לא עושים אותו כמו שצריך.

אז מה עושים? מה אתן עושות? ברגעים אלו ממש הם אוכלים עוגייה ואני מפחדת מהרגע שבו העוגייה תיגמר לכן אני כותבת מהר אם אני לא אחזור תוך שעה תדעו שאני-
חמודה שאת. רק שלא תעלמי לנו. עדיין זקוקות לך! מציעה רעיוןאמהלה

תמלאי אמבטיה, שימי מלא משחקים,תכיני מראש בגדים לאח"כ....

שימי לקטן כסא באמבטיה שיהיה יציב

ו- תביאי אתך כסא ואת המחשב לאמבטיה

כך משלבים עבודה והנאה

בהצלחה יקרה

חחחחחסלט
חחחחחחחח
אמבטיה מבחינת הבן שלי זה לא רק לו
זה גם לרצפה ולסובבים
זה תמיד נגמר אצלי בספונג'ה
מעולה! כולם יוצאים מורווחים אמהלה


😂😂😂😂😂😂השם בשימוש כבר
אין לי אלא רק להצטרף לתהיות שלךמק"ר
סיוט סיוט סיוט!

יש לנו מקבלי החלטות מטומטמים, אני לא מוצאת להם כינוי אחר, סליחה
מותר לצאת מהבית בסגר הזה (500 מטר)מרווה כחולה
לכו לגן שעשועים, עכשיו עדיין לא חם מדי בחוץ...
אין לי רעיונות חכמים אבל תודה שהעלת לי חיוך על הבוקר ⁦♥️⁩מרגרינה
בהצלחה ותשרדי כדי לספר לנו איך היה🙊🤗🤗
אחריפלאי 1234
העוגיה תביאי להם שלוק ענק ענק לכל אחד
ואיןפלאי 1234
לי באמת עצות לתת לך כי אני בערך באותה סירה- שני בני שנה וחצי ואחד בן שלוש שמנצח על התזמורת.
הצחקת אותי מתואמת
(בכוונה רמזת לשיר הידוע על קרון הרכבת בשואה, שנקטע במילה "שאני"?... רק שלא יאשימו אותך בהשוואת הסגר לשואה ובחילול שמה של השואה... )

מה בתכל'ס? אין לי הרבה עצות...
אבל - בובות יש לכם? תני להם לפרק את האיברים שלהן...
וצבעי פנדה? תניחי דף ענקי על הרצפה ותני להם לקשקש את כל המרץ מהידיים שלהם...
או שתניחי כל אחד על בימבה משלו, ותני להם לשחק במכוניות מתנגשות...
או - מסלול מכשולים שמורכב מכיסאות ושמיכות וכו', שיטפסו עליו וגם ייפלו ויבכו מזה ולא ממריבות דו-אחיות...
אפשר גם לתת להם לקפוץ על הספה או על מזרן על הרצפה.
וכמובן - להזמין מלאי של עוגיות ושאר מיני מתיקה, כדי שיהיו לך עוד רגעי שקט כמו עכשיו (או כמו לפני כמה שעות, בעצם)...
אז אני מעגלת, פה עצרתיהנורמלית האחרונהאחרונה
יש למישהי רעיון איך אפשר להכנס לכותל?אחתפלוס
הגעתי עם הבת שלי עכשיו לכותל. יש לה היום ברוך השם בת מצווה. ו החגיגה נדחתה לתאריך לא ידוע, אז היום רצינו לפחות להגיע להתפלל בכותל. ושער יפו סגור, הם לא נותנים לאף אחד להכנס.
יש איזה אתר שאפשר להזמין מקום או משהו כזה?
תודה
אין לי מושג.. מקפיצה לך. המון מזל טוב!!!מרגרינה
זה פתוח רק לתושבים.אונמר

את יכולה לנסות להגיד שאת גרה ברובע.

ולחרטט איזה ם של רחוב. בדר"כ הם לא בודקים באמת.

 

עוד אופציה, 

את יכולה להיכנס מהשער החדש. אין שם שמירה בדר"כ.

 

אבל לכותל עצמו לא תוכלי להיכנס. כי שם לא נותנים. תוכלי מרחוק.

תודה. התייאשתי והלכתיאחתפלוס
הם בודקים אחד אחד עם תעודות
מחילה על השאלה,Pandi99
אבל למה להגיע לכותל תוך כדי רמייה של כוחות המשטרה.? למה יש צורך לשקר?
מקווה שהשאלה במקומה 😘
צודקת. ואנו הרי גם מאמינים שהתפילות מתקבלות בכל מקום.קרן-הפוך
ולא מצווה הבאה בעבירה.
נשמע אולי מוזר, אבל מבחינתי אין לי פה בעיה לשקראחתפלוס
כי החוקים לא הוגנים. אם הייתי מוכיחה שאני באה להפגין ברובע היו נותנים לי להכנס
במיוחד שמיוחסים ומקורבים מקבלים אישורי כניסה ככה שהכל שקר מלכתחילה
ובכל זאת לעצמי הייתי מתפללת משם אבל הבת שלי לקחה את זה קשה, ממש בכתה
אויש, איזה מבאסאורוש3
אני שואלת מבחינה הלכתית, לא מבחינת מה דעתי על החוקיםPandi99
מקווה שחלילה את לא לוקחת את דבריי אישית
ממש לא לוקחת אישית את רק שואלתאחתפלוס

אבל סתם  לרעיון .שאלתי את בעלי ולא ראה סתירה בין לעבוד על השוטר ובין להתפלל לה'.סוג של עם עקש תתעקש ועם...תתפתל

לדעתי, צריך לבדוק את זה מול הלכות אמירת אמת ומתי מותר לשנותPandi99


יש בזה אמת וצדק.מעניין מה בעלי יענה ליאחתפלוס


תעדכניPandi99
זה גם נראה לי מאוד תלוי השקפה .. ההשקפה על המדינה וחוקיה מהווים נגזרת לכך, לדעתי
דווקא שאלתי את בעלי והןא התחיל להתפלסף בעניין כך שאיבדתי אתאחתפלוסאחרונה

הכיוון.בגדול אמר לי שלפעמים מותר לשקר והתורה רחבה וכל מקרה לגופו 

 

ובעלי מזה מקפיד על האמת.לעומתי שפה ושם מרשה לעצמי לעגל פינות אם זה לא מזיק לאף אחד ותמיד יש לנו ויכוח על זה 

 

אין שום צורך. נתתי לה אופציה. אולי זה סבבה לה.אונמר


כי נהלי הקורונה העקומים והמפלים בין אנשיםרעותוש10
הפכו את כולנו לעבריינים...

מספיק אנשים נכנסים עם אישורי כניסה כי איך אומרים " אם יש קשרים לא צריך פרוטקציות)

ועוד אלפים מפגינים כמה קילומטרים משם בשם החופש להפגין...

גם אני עבריינית לצערי- נסעתי לחג להורים שלא יהיו לבד (הם לא מבוגרים) וחזרתי הביתה בהפרת הסגר.. לא משנה שהכנתי ספר תירוצים שלם ולא פגשתי אפילו שוטר אחד בכל הדרך שעה נסיעה
לא חושבת שזה סיבה לשקרPandi99
אם נסעת (ואין לי שום ביקורת על כך, כל אחד עושה כראות עיניו) אז זה אומר שאת מוכנה לקחת עליך את הקנס..

דעתי על החוק לא נותן לי היתר לשקר, בטח שלא היתר הלכתי..

מקווה שאת חלילה לא נפגעת מדבריי הם לא אישיים

פשוט דעתנו על הנהלים אינה קשורה לכל שעלינו לציית להם, או לפחות לומר את האמת מתי שאנחנו לא מצייתים. זה הבסיס לחברה
מזל טוב לך! איזה תאריך מיוחד!!!פנינה 0

רק תעדכני אותנו איך והאם הצלחת בסוף להכנס....

לא, ניסיתי להתקשר לקבל אישור ממשטרת הכותל והם לא הסכימואחתפלוס
אז חזרנו כלעומת שבאנו
שולחת לך מזל טובים ענקיים ומלאנטו'ת של חיבוקים...פנינה 0

שהקורונה יעבור אמן!!

שנחזור לשמח ולחגוג את האירועים/שמחות שלנו כרגיל עם לב שמח ובלי הגבלות.חיוך

אמן ותודהאחתפלוס


אני לא ישנה, ומתחילה לה שנה.אין לי הסבר
אני ערה,
וליבי ישן.
קול דודי אינו דופק,
אינו מעיר אותי משרעפיי.
וראשו נמלא טל,
אני יודעת שהוא מחכה.
אבל אפילו לא פשטתי את כותנתי,
רק נפלתי למיטה בבגדי.
ואיך אוכל לפתוח דלתי,
כשמלאה אני בבגדי העבר,
בבגדי חטאי.

דודי אינו חמק,
הוא עדיין על המפתן,
אך שמן המור מחליק את ידיי,
והן מסרבות לפתוח את דלת ליבי.
דודי!!
האר עיניי!!
הדלק בי להבה!
אני חליל לשירייך, חרדל דיז'ון!!!!!!השם בשימוש כבר
👍🧡
😂⁦❤️⁩אין לי הסבר
ואו מרגש ממש! כ"כ מזדהההרפו ודעו..
בעז"ה שיפתח לך הלב!
שתרגישי..
שתהיי נוכחת בזה!
מה שמחזק אותי ברגעים כאלה
שעצם זה שזה מפריע לך זה חלק ענק!
זה אומר שאת חייה!!
שאנחנו חיות
ורוצות יותר..
רוצות באמת לחיות
אבל המקום הזה לא מת..
בתפילה

תודה לך!
כתבת את תפילתי..
אמן ואמן⁦❤️⁩אין לי הסבר
מדהימהאם כל חי

תארת אותי בפרוטרוט.

גם בפן המעשי (כן כן נרדמתי בתשע בערב עם בגדים וקמתי אחר כך מלאת עיזוז)

וגם בפן של ההשאלה

הדלקת הלהבה

אמן!!!

😂😂אין לי הסבר
כיף לשמוע!!
בעזה!!!⁦❤️⁩
מהממת את!פשיטא
איזה שיר יפה ונוגע!מתואמת
השתמשת פה נהדר בשיבוצים משיר-השירים, עד שהם מרגישים כאילו את עצמך חיברת את הביטויים האלו...
ריגשת!
תודה נשמה!!🙃אין לי הסבר
וואו. מדהים וחודר. מוכשרת!!אורוש3
תודה לך!!אין לי הסבר
יפיפה!מק"ר
תודה🥰אין לי הסבראחרונה
סיבוך של נזל הריונית?mom11

בס"ד
בוקר אור יקרות!
חייבת התייעצות.. אני ב"ה בהריון (רביעי) בשבוע 28, ואני מאוד מאוד משתעלת..
לא להילחץ, לפני שישר אומרים לי לבדוק שזה לא הנגיף, זאת תופעה שמוכרת לי מהעבר..
בהריון הראשון לא זכור לי דבר כזה, בהריון השני היה לי לחץ באוזניים, האוזניים היו פשוט נסתמות לי במהלך היום (מסתבר שגם זה קשור לכל המערכת של אף-אוזן וגרון) ובהריון הקודם זה הרגיש כמו השיא.. שיעול נבחני שהתפתח יחד עם ההריון, ויחסית בסופו, בשבוע 34 אם אני זוכרת נכון, הפך לבלתי נסבל.. מדובר בשיעול נבחני, שגרם לי יחד עם כל שיעול לדליפות שתן ואז התווסף גם חום וכד'. 
בהתחלה הרופא חשב שמדובר באלרגיה (לפני עליית החום), כשעלה לי החום והלכנו לטר"ם, כי פשוט בקושי נשמתי, חשבו שמדובר בברונכיט, אך האנטיביוטיקה לא עזרה ולבסוף אשפזו אותי לשלושה ימים במחלקת הריון לסיכון, עם מה שהתגלה כדלקת ריאות סמויה. 
גם אחרי ששוחררתי, הרופא הסביר לי שהשיעול והליחה הם מההורמונים, ושבכדי למנוע את ההתפתחות שלו עליי לעשות אינהלציות, לנסות את מזלי עם תרופות סבתא בכדי להקל וכד'- אין באמת פתרון עד הלידה, ושזה כנראה סיבוך של נזלת הריונית.
ד"א, בלידה הכל פשוט נעלם ב"ה ב"ה כאילו כלום!!! 
הקטן כבר בן שנתיים ושלושה חודשים ב"ה, וב"ה אני בהריון רביעי- רק שהשיעול חזר, ואני מזהה את זה.. אם אפנה לרופאים ברור לי מה יהיו תשובותיהם- נתחיל עם בדיקה של הנגיף (שבע"ה ישללו), ננסה אנטיביוטיקה שלא תועיל ונחזור לזה שזה הורמונלי ואין מה לעשות חוץ מלנסות להקל על הסימפטומים ולחכות ללידה בע"ה.
השיעול ממש מפריע לי בשגרת החיים!!! בעיקר בתקופה הזאת, שאני ממש מתביישת להשתעל, כי כולם מסתכלים עליי כאילו אני ח"ו נושאת את הנגיף או משהו כזה.. 
לא יצאתי מהבית כבר תקופה ארוכה.. ככה שאין מצב שזה זה ב"ה, אבל אפילו מהשכנים אני מתביישת.. בטוח חושבים שח"ו נדבקתי..
נשמע טיפשי משהו, אבל בתקופה הזאת ככה זה.. וזה ממש לא נעים..
אשמח לדעת אם יש כאן עוד נשים שחוות את התופעה הזאת, מה הן עושות בכדי להקל ואלו תרופות סבתא יעילות אתן מכירות..
בתודה רבה רבה,
אני ♥

קודם כל הייתי עושה בדיקת קורונהאמאשוני
מה אכפת לך לעשות? זה ירגיע את הצוות המטפל השכנים וכו'.
דבר שני, הייתי חוזרת לרופא הריון בסיכון שמכיר את העבר הרפואי שלך ויודע הפעם לא לנחש את כל הכיוונים.
יכול להיות שיתנו לך אנטיביוטיקה למניעה. ולעשות הינהלציות וכל מה שמקל...
אל תזניחי..
רפואה שלמה!!
מה שהיא אמרהאורוש3
אויש איזה מעצבן זהמהלב שלי
מזדהה.
היה לי לקראת סוף ההריון צינון קשה. לא קשור לכלום. הרופא הסביר שזה יצור ריר מוגבר בהריון ולא נדיר.
איזה סיוט. ממש נהיה סינוסיטיס
הרגשתי שלא נכנס לי חמצן למוח🥴
לצערי אין יותר מידיי פיתרונות.
להקלה - להרתיח סיר עם מים חמים, כשנוצר אדים להכניס את הראש ולכסות עם מגבת.
- להשפריץ מי מלח
-אינהלציה
אולי סוכריות מציצה, לפעמים השיעול מגיע מתחושת יובש בגרון

זה פשוט עבר בבום ממש סמוך ללידה
חיבוק, זה מעצבן בטירוף, כאילו שחסר..
לחתוך בצל ולשים בחדר בו את נמצאת...שמחה
תחליפי את הבצל כל בוקר וכל ערב.
מאוד מקל
נשמע ממש קשה!!מתואמת
לא מניסיון אישי - אבל חשבת לנסות רפואה משלימה? נשמע שזה מה שיכול לעזור כאן, במקום שהרפואה הרגילה לא יודעת מה לעשות...
דבש אורגני ניסית?Ginger


תה קורנית- טימין. וסירופ של בצל עם דבשנפש חיה.
חותכת בצל לרבעים
מוסיפה כפית דבש
מחכה שהבצל יוציא נוזל כזה לדבש
ואז נוצר סירופ. לוקחים כל שעה בערך כפית.


מיקל.
רק להזהר עם הקורנית והטימיןחמניה
הם מייבשים, ופחות מומלצים בהריון
נכוןנפש חיה.אחרונה
גרף חום השחרגול27
היי בנות אני חדשה פה
לפני חודשיים חויתי הריון כימי לצערי
המשכנו לנסות וזיהיתי ביוץ ביום ה20 למחזור לפי בדיקות ביוץ ביתיות (33-35 ימים). החל מהיום ה10 למחזור ניסינו יום כן יום לא.. האם קיים סיכוי?
התחלתי למדוד את חום השחר ובאמת רואים שבימים שהיה ביוץ יש ירידה ולאחר מכן עליה.
האם יש משהו שיכול לבשר על הריון?
תודה!!

אני חושבת שאי אפשר להסיק על הריון מהגרף הזה...מרווה כחולהאחרונה
יש קצת ירידה בימים האחרונים. אבל זה לא אומר שאין סיכוי... בהצלחה! מתפללת עלייך!
ה' תן לי כוח..תן לי כוח
עייפה נפשית. נמאס לי לרדוף את עצמי כל הזמן. כמה לא הספקתי, כמה יכולתי לעשות עוד, האם בעלי מרגיש טוב עם כל השינויים שעוברים עלינו, לדאוג לכלכלת הבית. ובסוף גם להרגיש צורך להתנצל או לתרץ את עצמי אם אני צריכה קצת מנוחה או להיות יום-יומיים בחוסר מעש.

בעלי מקסים, אבל מרגישה שהוא לא רואה את כל התמונה. אולי לא מעריך. למרות שכן דואג להגיד שכן אבל משום מה זה לא עובר אליי. אולי כי אני לא מעריכה את עצמי..
למרות שמפזזת בין עבודה, לקניות ובישולים וסידורים ונמצאת בחודש תשיעי.. מרגישה אחראית לאושר של בעלי. ואת האושר שלי שמה בצד. אם כואב לי אקח את זה פחות קשה מאשר אם כואב לו. אם בתחילת הנישואין נקרע לי הלב כי גרנו רחוק מהמשפחה שלי, והיו רגעים לא פשוטים, עכשיו כשגרים רחוק (לא יותר מדי) מהמשפחה שלו והוא קצת מתגעגע מרגישה אשמה. (וזה לא שלא רואים אותם אחת לשבוע-שבועיים..). בזמנו הוא לא הבין את התחושות שלי, את גודל השינויים שעברו עליי ואצלי הנושא הזה היה יותר מורכב..

אין הרבה רגעים של נחת. כל הזמן "להספיק ולהספיק" ואז לחץ לישון מוקדם כי קמים מוקדם. מרגישה שנעלמו לי הרבה הנאות. למרות שעל פניו הזוגיות באמת טובה ויש תקשורת וחיבור ומשיכה. אבל עדיין..אני בהריון ראשון, רוצה קצת נחת, מנוחה ושמחה. להשען עליו ולדעת שהוא שמח במה שיש לנו. כי יש לנו המון.

צריכה כנראה לחשוב גם על עצמי ולעבוד על הביטחון שלי.. חייבת. נמאס לי לנסות לרצות. לרצות אותו ולרצות אחרים. מפחדת רק לא לפגוע. רק שלא ירגיש לבד, שלא יכנסו לו מחשבות לא טובות עליי או על הזוגיות שלנו.

חפרתי אבל הנפש שלי כבר מלאה בכל כך הרבה דברים שאני לא יודעת להסביר את כולם גם לעצמי. קוראת סמויה וזה המקום היחיד שמצאתי לפריקה.. צריכה קצת כוח וביטחון, ובעיקר אמונה..
קשה ככ.אין לי הסבר
את מעלה נקודות כואבות.
את בחודש תשיעי, בקושי סוחבת את עצמך ואת התינוק, ומתזזת בין עבודה לסידורים לבית. כל זה בלבד קשה.
והבלאגן של ההורמונים, שאת לא מבינה מה את מרגישה בכלל, ומה הוא.
קשה ביותר!!

הרגשתי ממש כמוך כשהייתי בסוף ההריון.

כשהייתי בתשיעי אמרתי לעצמי "אין לי הסבר, סטופ! תנשמי. את במצב לא שגרתי. תנוחי. לא יקרה כלום אם הבית יהיה מבולגן. ואם לא תיקחי אחריות, אולי הוא ייקח אותה"
אז הרפתי.
והוא יזם קניות.
ושטיפת רצפה.
והנחת הזאת של "לא יקרה כלום אם" ממש עזרה לי להרפות ולשמוח.

לא יודעת אם עזרתי איכשהו...
מקווה שכן⁦❤️⁩
נשמע קשוח מאודלאה1234
קודם כל פרגני לעצמך את מלהטטת בין אינספור מטלות
אז פרגני לעצמך גם מנוחה יזומה או פינוק שווה
כמו כן אם זה הריון ראשון אז ייתכן שבעלך לא מבין כמה קשה לך. ממליצה לך להושיב אותו לשיחה יסודית בנושא ולפרט מה הציפיות שלך ממנו,
מבינה אותך מאוד...השם בשימוש כבר
ושולחת לך את הזדהותי והכלתי.
קשה לי כרגע לאסוף את המחשבות שלי בעקבות דברייך ולתרגמן למילים, אולי אעשה זאת בהמשך.
הולכת להתפלל קצת, אתפלל גם עלייך בל"נ.
בשורות טובות!
ולידה קלה וטבעית בזמנה בע"ה!
וואי נשמה נשמע שאת צריכה שיחת הכוונה דחוףאמאשוני
יש מטפלות מהממות שיכולות לעשות לך סדר במחשבות. את לוקחת על עצמך יותר מדי,
תיזהרי.. לכל בן אדם יש את הגבולות שלו שעד שהוא לא עובר אותם ונופל הוא לא יודע מה הם.
בחודש תשיעי לקראת לידה ועל אחת כמה וכמה אחרי לידה, זה ממש לא הזמן לבדוק את גבולות היכולת שלך!!
תתרכזי בעצמך פיזית ונפשית. את חייבת את זה למשפחה שלך.
אם את רוצה שלא תקרסו, את חייבת לדאוג לעצמך. להתרכז בצרכים שלך.
וכדאי מאוד שבעלך יקבל הדרכה מסודרת מה מצפה לו מבחינת הקושי הפיזי והנפשי ונפילת ההורמונים אחרי לידה.
כמה הכנה שלא תהיה אין כמו להתמודד עם המציאות, אבל עדיף הכנה כלשהי מהלם מוחלט.

בהצלחה יקרה!
כל מילה שלך זהב היום חחח. מצטרפתאורוש3
וואי, אהובה -כי לעולם חסדו
פשוט להרפות קצת!!!!!
את מושלמת כמו שאת, סוחבת נשמה גדולה בבטן, דואגת לכולם, רוצה שיהיה טוב וטעים

אל תשכחי את עצמך!
את ממש חשובה...!
אישה היא כל הבית ויש בזה מצד אחד אחריות ומצד שני נחמה.
תדאגי לעצמך, תלמדי לומר: אני צריכה לנוח, אני רעבה, אני צריכה שקט לחשוב רגע, אני צריכה רגע לעצמי.
זה מותר ואפילו חובה.

אני ממש אחת כזאת שמרגישה שכל העולם על כתפיה והיא חייבת לדאוג להכל.
סבתא שלי נתנה לי עצה טובה לפני שנים - אמא חייבת לדאוג קודם כל לעצמה.
גם לקראת הלידה, כל הזמן תחשבי מה יעשה לך טוב ומה יקל עלייך.
מי את רוצה שיגיע ללידה? איפה את רוצה ללדת? איפה תרצי להיות אחרי הלידה?
כמובן שהכל בתיאום עם בעלך, בעין טובה ולהסביר ולתווך הכללל, כי לא בטוח שמישהו בכלל לימד אותו מה את צריכה וזה נורמלי.

תהיי את האמא של עצמך, המצפן של עצמך. תשאלי את עצמך מה את צריכה ומה שלומך?!
גם אם בהתחלה זה נראה מלאכותי. לאט לאט זה עובד.
תדאגי לזמנים של כיף, לגלידה מול הים או שווארמה מול סרט טוב (או שניהם ), תשירי ותמצאי את הרגעים הקטנים שמשמחים אותך, לא משהו בומבסטי בהכרח.

חיבוק גדול גדול♡

נהניתי לקרוא אותך,השם בשימוש כבראחרונה
@כי לעולם חסדו
ו-
סחטיין על האורך,
ועל זה שאין

😘
אחרי טיפולים ולפני שובנרלידקיק
שנה וחצי אחרי החתונה התחלנו טיפולי פוריות. אחרי שנה של טיפולי פוריות זכינו בתינוק מתוק וחכם ב"ה. היום הוא כבר בן שנה וקצת ואני מרגישה שהרכבת נוסעת ורוצה שוב (ולא רק מלחץ של הסביבה -יותר לחץ מתוך עצמי)
וכבר הייתי אצל מטפלת כדי לעכל את הלידה הקשה שהיתה לי (קיסרי חירום) ולדבר על ההמשך. ועכשיו אני כבר רוצה. כנראה שעוד שבועיים אני אשכרה מתחילה טיפול שוב. כל כך מקווה שהפעם זה יצליח בפעם הראשונה. מצפה וכמהה להרגיש הריון שוב. הלוואי.. אם יש למישהו עצות איך לשמור על שפיות בתקופה כזאת בתוך טיפול, לשמור על זוגיות נורמלית וסתם עצות לא להכנס ללחץ אשמח לשמוע ממש! תודה
וואו, גיבורה, הלוואי שילך בקלות...מקווה לטוב מאוד

אין לי נסיון בזה, אבל בגדול הרפיות עוזר המון בהורדת לחץ. 

אמן.נרלידקיק
מאיפה משיגים הרפיות ? זה מוקלט?
איזה גיבורה שאתאני זה א
הלוואי שילך בקלות הפעם ובידיים מלאות ,לב שמח ובריאות
אין לי עצות במיוחד, רק המון הזדהות!מיואשת******

לםעמים יש לי תקופות שאני רגועה לפעמים אני סיר לחץ

לא יודעת מה קובע כל כך

באופן כללי בטיפול הקודם שילבתי שיחות עם פסיכולוגית וזה מאד מאד מאד עזר לי

ולדבר עם הבעל המון. לא לשתוק, לא לנסות להיות גיבורה. לשתף אותו בכל מה שאת מרגישה 

הרבה כוחות ובשורות טובות!חיבוק

אני מסכימה איתך מאוד!!! ומעריכה!מקווה לטוב מאודאחרונה
הגבורה בעיני זה לדעת לשתף.
לקבל כוח מכל מי שמוכן לתת.
לטפל כמה שרק אפשר.
בכלל לטפל זה מה זה כיף. זמן של התמקדות בי ובסיבות ובצרכים שלי. אני מוצאת שגדלים מזה מאוד לא רק לנושא שאליו באים. אצלי כמובן זה בנוגע להפלות אבל פתאום מבינה ומתקדמת בכל המישורים.

הריון חמישי ומעלה- מתי הבטן יוצאת?הריון ולידה2
או אפילו הריונות קודמים.....
אני בשבוע 13 וכבר א"א לפספס את הבטן...🤔
מה יהיה? נראלכן שזה באמת בטן הריון או סתם השמנתי?
אני אחריי דיאטה רצינית ולא היה לי כמעט שאריות בטן ופתאום היא יצאה לה..
קצת מוקדם מידי לא?
מצחיק שצריך לספר למעסיק רק בשבוע 19 אם כבר רואים לפני...😅
הריונות חוזרים הבטן יוצאת יותר מהר זה ידועבתי 123
וזה שרואים בטן ואנשים כבר בטוח חושדים לא אומר שבודאות יודעים וזה ממש לא מחייב אותך לספר לפני אז תפעלי איך שמרגיש לך
תודה. הייתי עם בטן כמעט שטוחה לגמריהריון ולידה2
ופתאום צמחה לה בטן.
יכולים לחשוב או שהשמנתי או שזה הריון
אך מטבעם של אנשים לחשוב בעיקר על....🤔😎
שיחשבו.... זה גם יכול להיות מההורמונים. אם את רוצה לספר עודאת פניך אבקשאחרונה
כמה שבועות, תספרי.
אם שואלים, תעני מה שבא לך...
אסטרופםקרן אור זורח
שלום,
שנה שעברה לקחתי אסטרופם בגלל מחזור של 25 יום וביוץ לפני המקווה. נכנסתי להריון בפעם הראשונה שלקחתי..
כמה חודשים אחרי הלידה התחלתי לקבל מחזור למרות ההנקה,וכשהפסקתי להניק קיבלתי אחרי 25 יום
לא חשבתי פעמיים ולקחתי את האסטרופם בלי להתייעץ עם רופא לפני..
כרגע עברו כבר 5 ימים ללא מחזור וכאבי המחזור שהיו לי התמעטו .. עשיתי 3 בדיקות הריון ביתיות שמגלות 4 ימים לפני האיחור ויצא שלילי...
מה זה אומר? כמה ימים אמור להידחות המחזור? יכול להיות שגרמתי לעצמי בלאגן??? מה עושים?
אשמח לעזרתכן!!
יום הכיפורים ותחילת הריון ב"המשתמשת חדשה123
לקראת יום הדין והאימה ממנו..ב"ה מצטרף חשש קטן מנסיבות משמחות- הריון.
בעז"ה אהיה בשבוע 11. שאלתי כבר את הרב שלנו איך להתנהל והרב אמר שכמובן שאני צריכה לצום אבל שאם יתעורר צורך- מותר לי לשתות לשיעורים.

ואני שואלת אתכן- מנסיונכן, מהו אותו צורך שמאשר לשתות לשיעורים?
כמובן לא מדברת על תופעות שח"ו מובילות לקצה של עילפון וכו. כיצד אדע שאותו צורך הוא לגיטימי לשבירת הצום לשיעורים?

(מתווספים לחששות 3 קטנים מתוקים עד כדי שאני שוקלת להפר את הסגר ולברוח להורים, שאמי היקרה תעזור לי בזמן התפילות..גם בכדי להשאיר במקום האחרון את האופציה שבעלי יוותר על התפילות עבורנו)
הצום הוא מצוות היום, דאורייתא, וחשוב מלצאת לתפילות.קרן-הפוך
אם תהיה לך עזרה של אמא ותוכלי להיות רוב היום במיטה, זה מאוד יקל עלייך לעבור בשלום
היו לי 2 התחלות הריון ביום כיפור (בערך בשלבים כמו שלך)אם כל חי

לשכב במיטה זה הפתרון היחיד היעיל

התפילות פחות חשובות

אם אמא יכולה לשמור על הילדים- מצוין! תעזרו בה!

ואחד מהם באמת התחלתי שיעורים כשהרגשתי חלשה ומסוחררת. לא חיכיתי ליותר מזה...

בשביל זה בדיוק הרב פסק לך את מה שפסק.

תרגישי טוב 

תשאלי שוב את הרב שיסביר לך בדיוק מה זה צורךבתי 123
שנה שעברה הייתי בתחילת הריוןפולניה12
אני ממש לא אחת שחלשה בצומות, והייתי כל היום במיטה... ממש לא יכולתי לקום. בקושי בקושי להתפלל משהו בשכיבה.. לא שתיתי לשעורין, אם כי היה בקבוק מוכן ליד המיטה.

לשם השוואה, את תשעה באב השנה ההנקה מלאה לא ממש הרגשתי..

בקיצור, אם תרגישי שאת ממש לא יכולה יותר, שברי.
רק בריאות והריון קל ותקין!
שלום יקרה,קול ברמה
נראה לי שההגדרה למהו 'צורך' היא שאלה הלכתית. אני הייתי חוזרת לרב לברר איתו...
מאוד חשוב להיערך מראש - לשתות מלא בימים שקודמים ולאכול דברים מזינים. ביום כיפור עצמו להיות במזגן וכמה שיותר לנוח..בהצלחה וממש בקלות בע"ה!
לא נראה לי ריאלי לצום ולשמור על ילדיםאמאשוני
סורי...
תנסו בערב למשוך אותם ערים ושבעלך יתפלל ותיקין ויגיע אחרי שחרית לראות מה שלומך. אצלנו בד"כ לפני מוסף הם עדיין ישנים ואז הוא בא מטפל בהם זריז ולוקח ילד או שניים למוסף (כלומר הילדים בחוץ והוא חצי מתפלל חצי שומר עליהם)
לא יודעת כמה כוחות יש לאמא שלך, כשאני חושבת על אמא שלי גם בנכדים הראשונים זה יותר מדי להסתמך שהיא תתפקד כמו אמא כשהיא בצום...
אתם בדרך לילד רביעי, צריך לדעת מה סדרי העדיפויות ותפילה במניין בנחת זה לא במקום הראשון ביו"כ.
תודה לכל העונות!משתמשת חדשה123אחרונה
יום מועיל לכולן ובשורות טובות בעז"ה
ויטמין c קורונה היריון!יעל 12
בוקר טוב,
אני בהיריון שבוע 25, נדבקתי בקורונה חבר של בעלי המליץ לקחת ויטמין סי , מישהי לקחה? אין בעיה לקחת?
זה באמת מחזק?
תודה מראש!
אני יודעת שממליצים גם על ויטמין די.מוריה
בכל מקרה, תתייעצי עם רופא לגבי מינונים.
את צריכה לקחת בכמויות ענקיותאל הר המוריה
עד שאת משלשלת ואז לרדת.
ויטמין d, ברגיל מומלץ 10,0000 לדעתי כשחולים כדאי להכפיל.
ואבץ, לא יודעת כמויות..

ויטמין c מומלץ באבקה, או הנוזלי של אקוסאפ.
נשמע מוגזם ממשאורוש3
לא, זה נבדקאל הר המוריה
בכמויות קטנות זה לא מועיל..
על ידי מי? אני כבר שמעתי על הרעלת ויטמיניםאורוש3
שקרתה למישהי שקיבלה הנחיות מאיזה אלטרנטיבי מוכר ידוע ומומלץ בלה בלה. חטפה הרעלה במערכת העצבים. מזל שלא נשאר נזק קבוע. ויטמין די בבדיקת דם של קופת חולים יש ערך שכתוב מעליו שזה הרעלה.
ויטמין c שונה מכל הויטמינים כי הוט מסיס במיםאל הר המוריה
ולכן כשמשלשלים יודעים שהגוף מוצף, ואז אפשר לרדת.
זה תרופת פלא מדהימה שיש לה ככ הרבה אסמכתאות.
וגם עכשיו בקורונה השתמשו בזה הסינים וראו הבדל מטורףףףףף.
השאלה בהריון אם הוא עובר את השליהרעותוש10
האם זה טוב שגם גוף העובר יהיה "מוצף" בזה ?

אני כן לוקחת ויטמינים מהרבה סיבות,
אבל אם זה ברמת אינטנסיבית- צריך להיזהר ולקבל הדרכה מרופא (כמובן למצוא רופא שזה האנגדה שלו)
לגבי הריון אני לא יודעת 100%אל הר המוריה
לא מדובר על לקחת באופן קבוע, הפוך, לא מומלץ לקחת ויטמין c באופן קבוע, רק כשחולים.
זו חומצה, ובמינון גבוה זה עלול לגרום נזק כמו חומצות אחרות.מ.א.
אין שום הוכחה רפואית ומחקרית לזהמיואשת******

אם את רוצה לקחת כל עוד את לוקחת במינון מתאים ולא משתגעת לכמויות ענק אז קחי. זה לא מרפא, אל תצפי לזה. זה גם לא מזיק בכמויות הגיוניות (מלבד אולי לכיס)

אבל אין לזה שום הוכחה מחקרית כמועיל 

יש בהחלט הוכחות מחקריותאל הר המוריה
אין. את מוזמנת להפריך אותי בעובדות מיואשת******
יש, ואני ממש ממש לא מתכוונת לחפש רפרנטים ולחפור בענייןאל הר המוריה
אין לי כוחוך לדיוני סרק.
אז לא. מי שרוצה שתחפש ותגלה שאין.מיואשת******
סליחה, זה היה מתנשא קצת..אל הר המוריה
אני פשוט לא עם כוחות נפש כמעט לכלום.. סורי..
אין בעיה. באמת שהלכתי לקרוא על הנושאמיואשת******
ויש כל מיני ניסויים עכשיו בכל העולם ומלא רופאים מנסים את זה ויש מקרים בודדים שמדווחים שזה עזר למישהו ספציפי איפשהו. זה לא מחקר. ולא הוכחה ולא כלום. המחקרים מתנהלים כרגע וכשיהיה מידע ירוצו לספר לכולם. אני בכל אופן לא מצאתי שום מקום שכתובה בו הוכחה . רק - מנסים, זה במחקר, חושבים ש... וכו.
זה לא מזיק אז למה לאאורוש3
אל תקחי כמויות מעבר למה שמומלץ לדעתי. אבל כדור ויטמין סי ואלף יב''ל ויטמין די זה כמות מומלצת בכל מקרה למבוגרים ובטח לא בעיה. אז קחי. יכול לחזק קצת את הגוף
ויטמין c ממש אין שום צורך לקחת מעבר למנה היומית המומלצתאנייי88
לא מומלץ ולא עוזר בשום צורה שהיא..
ויטמין סי אמור להקל בהחלט,רויטל.

רק אל תיקחי בלילה רק ביום.

למה? אני גם לוקחתשירקי
מעניין
הרוקחת אמרה לי לא לקחת בלילה...רויטל.

כנראה זה מעורר או משהו כזה, לכן אני לוקחת ביום.

אני הרגשתי על הפרנטל לפעמים שהפריע להרדםאורוש3אחרונה
אם לקחתי לפני השינה
משתפת כי ממש קשה לי לישוןאמא ל6 מקסימים
מישהו (נער) שמפר בידוד, בביהכנ"ס שבעלי הוא הגבאי ואחראי על מה שקורה.
אז בעלי איים על ההורים שאם הוא שוב יהיה באיזור ביהכנס, הוא יפנה למשטרה.
ענו לו בצורה ממש גסה, שהוא מויסר, ואיך הוא לא מתבייש ככה לאיים על יהודים. ושיבדוק קודם, ושבכלל הבידוד הסתיים הבוקר. ועוד כינויים פוגעים ומעליבים. ומזכירים לנו שעכשיו עשרת ימי תשובה. ואני לא מבינה למה להם כן מותר לפגוע? אצלם לא עשרת ימי תשובה?
ביררנו והבידוד לא מסתיים עד אחרי יוכ"פ.
אני כועסת וזה לא פייר שאנחנו צריכים להרגיש לא נעים כשהמשפחה של הנער היא זאת שלא בסדר, והם החצופים.
אני יודעת שאנחנו לא צריכים להרגיש לא נעים, אבל כשאתה מקבל הודעות בווטסאפ שאתה מויסר, ואיך העזת לחשוב על לפנות למשטרה בכלל, וכו' וכו' אז ההרגשה בלב מתגברת על השכל...
לא יודעת מה אני רוצה ממכם. רק רציתי לכתוב למישהו.
כבר מרגישה קצת יותר טוב. תודה חברות.
חיבוק גדול!!לפניו ברננה!
הם רודפים. אתם לא מויסרים!
הבעיה היא לגמרי אצלם, ולא אצלך.
שוב חיבוק. מבינה ממש את ההרגשה...
נשמהמשמעת עצמית
יש אנשים זבל בעולם.
וטוב שכתבת.


לילה טוב 🤗
להיות שליחי ציבור זאת מסירות נפשאמאשוני
תחשבי על מי שאתם מצילים ההקפדה על ההנחיות, וכל קללה/ מילה לא מתאימה תכווני שתשפיע עליכם שפע!
אתם בכלל לא ברמה של המשפחה הזאת. אל תדברו ואל תחשבי ברמה שלהם.. תנסי "לקרוא" את הדברים מהרמה שלך 😘

(רק אומרת שלפעמים משפחה של מתבגר כ"כ סובלת ממנו שהיא מנסה להגן עליו בכל כוחה, מן הפוך על הפוך כזה.. אז אולי צריך לרחם קצת על ההתמודדות שלהם ולהתפלל שה' יצליח דרכינו בחינוך הילדים שלנו ושילכו בדרך הישר והטוב)
אז מוסיפה עוד פרטיםאמא ל6 מקסימים
ואם יזהו אותי, אז לא אכפת לי:
א. לא, זה לא המצב עם הנער הזה. ההורים מזלזלים בהנחיות מההתחלה. מייד אחרי הסגר הראשון כשפתחו חזרה את בתי הכנסת, האבא לא הקפיד על מסכה, וכשבעלי העיר לו הוא אמר לו: בסדר, שמעתי, אתה עשית את שלך. וזהו...
ב. בגלל שככה הוא הגיב בעבר, אז בעלי לא ניסה בכלל לדבר, רק כתב לו שנפנה למשטרה. ואז הוא כותב לו בחוצפה למה אתה לא מנסה בדרך יפה? לדבר?
מה למה? כי אתה שם קצוץ...
מפרסמים בציבור - נאלצים לסגור את בית הכנסת בגלל מקרה זה וזהקרן-הפוך
הלחץ הכללי כבר ישפיע לדעתי על אותה משפחה.


בית הכנסת מחולק לקפסולות?
בין כה וכה מותר להכניס רק מניין לבית הכנסת אם אין קפסולות.
לא?

ואצלנו בקהילה כשעשו רישום לראש השנה, חילקו לקפסולות, והרישום לעזרת נשים עבר ב -2 את הכמות המותרת, פרסמו שאם שתי נשים לא יוותרו לצאת מהרשימה, מבטלים את כלל הרישום לכל הנשים.

גבאי בית הכנסת אינם צריכים לריב ולהיות שוטרים.

כל הכבוד לבעלךלאה1234
שלא יירתע ממשפחה כזאת שמזלזלת בבריאות הציבור
אשריו
תודה לכל אחת מכןאמא ל6 מקסימים
העלתן לי קצת חיוך בכל העצבים.
ועלה לי רעיון בזכות התגובות שלכן: יש לנו גיס שנמצא במצב מאוד קשה, וצריך ישועה גדולה.
אני אגיד לבעלי שמחר בבוקר אם ההוא יגיד לו משהו ויפגע בו, שלא יענה ויתפלל לה' שבזכות שהוא נעלב ולא עולב, שהגיס יזכה לישועה גדולה.
הלוואי אמן!
תודה חברות. עכשיו אני יכולה לישון
מדהימה אחתמקווה לטוב מאוד


תודה רבהמ.א.
בשם כל המתפללים אצלכם, שאתם משקיעים כל כך בשמירה עליהם.
צדיקים!
וואו כל הכבוד לכם!מיואשת******
במצבים כאלו לדעתי הכי טוב ישר לפנות למשטרה בלי להודיע קודם. מי שמפר בידוד יכול להיות שיתפסו אותו בלעדיכם. יש לכם אחריות ואתם לא צריכים לספוג כלום. אם קורה לכם שוב עם מתפלל אחר ישר תרימו טלפון למשטרה וזהו. מי שמפר בידוד זה אחריות שלו. הוא לא ידע איך המשטרה עלתה עליו. אתם לא צריכים לסבול. כל הכבוד לכם וזה טירוף. אני לא מבינה איך אנשים מוכנים לקחת אחריות לרצח פוטנציאלי ועוד אחרי ראש השנה!!!!
יש אנשים בעולם... שאני באמת לא מבינה מאיפה העזות והחוצפההשם בשימוש כבר
והגועל והרוע.
חיבוק גדול,
אל תראו ואל תחתו, אתם בצד הנכון והחכם.
ולמעלה- יושב בסתר עליון,
המביט על כל הארץ...
בשורות טובות
אתם עושים את המעשה הנכון.סלט
הוא לא מויסר בכלל, הנער שמפר בידוד עלול לגרום למוות של מישהו.
תפני למשטרהסופי123
מה זה השטויות האלה. זאת עבריינות מסוכנת. אמן יתנו להם קנס
הייתי פונה למשטרהפשיטאאחרונה
לא רואה בעיניים אנשים שמסכנים את הציבור.
הם עבריינים שמגיע להם להיענש.
אל תפחדו, האמת אצלכם ואתם עושים את הדבר הנכון.
שלבי התפתחות הילדשמרית31
אז כתבתי בעבר על הנושא (מזווית שונה) אבל בתקופה האחרונה אני מרגישה קושי נפשי להתמודד עם העובדה שהילדה בת שנה ושבע ועדיין לא אמרה מילה ראשונה.

מצד אחד בהגדרה (לפי חלוקה לגיל) היא פעוטה. היא הולכת, אפילו רצה. משחקת, מתעניינת כמעט בכל דבר אפשרי ואוהבת לעשות בלאגן. מצד שני בהתנהגות היא תינוקת לכל דבר-זה מתבטא בבכי רב (בעיקר כשלא נותנים לה משהו שהיא רוצה) אבל זה כמעט על כל דבר אפשרי.

לפעמים אני מרגישה שאני מתבלבלת.. מוצאת את עצמי צועקת עליה ששברה בקבוק סויה ואז לוקחת את עצמי רגע ואומרת (היא תינוקת! היא לא מבינה מה שאת אומרת לה.. זה לא יעזור).. ורגע אחר כך, בעלי מבקש ממנה להביא את הנעליים שלה והיא הולכת ומביאה (ואז אני שוב מתבלבלת ומרגישה שאני צריכה להתייחס אליה כילדה כי יש דברים שהיא כן מסוגלת להבין)..

בקיצור, אני ממש מבולבלת מהמצב הזה.. זה נשמע מעט מצחיק אבל אני באמת לא יודעת אם יש לי תינוקת או ילדה ואיך אני אמורה להתייחס אליה.

קיבלנו כבר הפניה לרופא מטיפת חלב.
את מתארת פער קלאסי בין הבנה- הבעה- יכולת ויסות רגשיאם כל חי

הקטנה המתוקה שלך מבינה יפה לגילה

מביעה מעט מאוד (גורם תסכול והרבה פעמים מתבטא בבכי וטנטרם)

ובמיוחד בגיל הזה אצל כל הילדים בולט הפער בין ההבנה הבוגרת(את מתארת אותה כילדה) לבין המקום הרגשי (מתארת. אותה כתינוקת)

הפער הזה נורמלי מאוד וההגדרה הנכונה לגיל הזה ״פעוטה״. משהו באמצע.

אנחנו כהורים צריכים לעזור לפעוטות ולתווך להם את העולם שהם חווים. 

אצל הפעוטה שלי- לפעמים לא עוזר לתווך ולהסביר (בת שנתיים) פשוט צריך להעביר נושא ולהסיח את הדעת.

כי יש להם שכל אבל אין להם הגיון!

אני שמחה שהתחלתם תהליך להפניה ואבחון.

יש אפשרות בהתפתחות הילד להדרכת הורים ע״י עו״ס. ממליצה על זה בחום.

 

 

וספציפית לגבי הדוגמא של הסויה- אחרי מעשה בוודאי היא הבינה מה עשתה ומה שאמרת לה!

לפני מעשה לא הייתה לה היכולת לווסת לעצור את עצמה ולא לעשות את המעשה ,וכן לא בטוח שהבינה מה ההשלכות של מעשה כזה. (אלא אם כן כבר קרה בעבר כזה דבר).

הילדה שלי עם  פרצוף הכי תמים הולכת ולוקחת ענבים לבד מהמקרר. היא יודעת שאני לא מרשה. היא מבינה שאני אגיד לה נונונו, אבל אני מבינה שפעוטה בגילה לא חייבת להצליח לעמוד בפיתוי הזה...

הייבתי 123
דבר ראשון היא בהחלט תינוקת עדיין ואת אמורה להתייחס אליה כתינוקת .. היא לא אומרת בכלל מילים? אמא אבא? עיכוב שפתי הולך יחד עם התנהגות תינוקית פשוט אין להם דרך אחרת לבטא את עצמם. הכי חשוב לבדוק ממה זה נובע אם יש בעיה בשמיעה או ראיה שמשפיע על השפה
אבל באופן כללי הכי חשוב מבחינה התפתחותית בשלב הזה זה לראות שהם מבינים ומגיבים בהתאם גם רגשית וגם מעשית. וממה שאת מספרת נראה שהיא לגמרי בסדר
יקרה!היא תינוקת,פשוט תינוקת!שלאט לאט מסתגלת לעולם של מבוגריםאמהלהאחרונה

אין לה עדיין הבנה מה כ"כ בעייתי בלשבור בקבוק סויה על הרצפה

גם לא הבנה מה מסוכן כ"כ להחזיק סכין

ולמה לא כדאי לשפוך בקבוק שמן על הרצפה

או לחילופין- למרוח שפופרת של משחת החתלה על הגוף והשיער (דוגמאות חיות מהווי הבית שלנו בחודשים האחרונים)

ובהחלט, היא מתחילה להבין הוראות פשוטות

וזו חוויה לצפות עליה ולראות שאת אומרת משהו והיא עושה

אבל- היא תינוקת

שלא מדברת עדיין, אז לא מצליחה לבטא את עצמה ואת רצונותיה,

ולכן היא בוכה

גם כשמשעמם לה, או כשהיא רוצה חיבוק מאמא היא בוכה

וכך גם צריך להתייחס אליה

ולעניין הדיבור-

קודם כל תבצעו בדיקת שמיעה, ובמקביל תפנו לרופא התפתחות.

לדעתי, כמו שאת מתארת, ההתפתחות שלה תקינה לגמרי. אלי מעט עיכוב בדיבור...

יש לי ב"ה תאומות בנות שנה ו9. רק לפני שבועיים הן התחילו לדבר, וגם זה- מלא מלמולים וג'יבריש

ורק קצת מילים ברורות

אבל- הן מבינות הכל! מתקשרות נפלא ולאו דווקא במילים. הא, וגם בוכות מלא מלא מלא,לפעמים נראה לי סתם ולפעמים יש סיבה נראית לעין.

כדאי לשבת אתה עם הרבה ספרים, להקריא לה, להצביע על חפצים: זה כדור, הנה כובע וכו'

לשיים לה כל פעולה שעושים אתה- הנה, אנחנו מחליפים טיטול עכשיו, שופכים מים על הראש. אוכלים בננה וכד'

ובעיקר, לנסות להרגע, להתענג על המתיקות שלה ולחבק כמה שיותר

בהצלחה יקרה, מקווה שעזרתי