פורום הריון ולידה (עמוד 2585)

ש@מתואמת המליצה על רופאה שם.

אם היא תהיה עמוסה מדי, אז גם ד"ר תמר שלם וגם ד"ר נעמה סרבניק טובות. (מקווה שהאחרונה עדיין שם)

כנראה מרוב שהן עמוסות⁦☹️⁩
יש אולי עוד המלצות?
מישהי שמעה על ד"ר רויטל דרעי?

לא ידעתי שהיא בשע"צ...

אבל היא מקבלת באזורים שגם טובים לי בירושלים..
תודה!!

זה תור חודשיים קדימה במקרה הטוב

הייתי אצלה בסקירה והיא ממש מקצועית חמודה ורגישה.

ממליצה על רויטל ארבל. היא מלאך - תנסי להגיע אליה!

אבל חשבתי שהיא מטפלת רק במקרים שאחרי לידה וכו''... ולא בתור רופאת נשים למעקב הריון רגיל

היא מאד מאד מבוקשת ואולי יש הגבלה בתורים אליה...
תשאלי את המוקד או תנסי אותה בשר''פ שערי צדק

זה יכול לעשות כאבים ממש קשים בכל האזור
תאכלי המון שזיפים

הכאבי גב ובטן למטה חולפים.. לא פשוט
נסמקפה משחרר לי הרבה פעמים

אני גם סובלת מזה מאד נורא 

לשתות המון מים

מיץ תפוזים טבעי 

פרות יבשים בעיקר שזיפים

סיבים מלאים חיטה מלאה וכו'

פעילות גופנית

 

ועצה שממש קשה ליישם אבל עוזרת תנסי כמה שפחות לחשוב על זה פשוט להתעלם

כי כל הלחץ סביב לזה רק מחמיר את זה 

 

את לוקחת ברזל? או מולטיויטמין שמכיל ברזל?

אם כן כדאי להפסיק עד המצב משתפר ואז להחליף לסוג יותר טבעי כמו פלורויטל או ספאטון 

ואז גם להתייעץ עם הרופא שלך אם להוסיף ויטמינים אחרים בנפרד כמו חומצה פולית או B12

עצבים... הלוואי ותתבשרי בבשורות טובות במהרה..
בעזרת ה'

1. סופרים מתחילת ארוחה. קחי בחשבון שכוב היונקים לא מגיעים לשלוש שעות ברוב הזמן... יותר סביב השעתיים וחצי ואפילו פחות.
2.לא יודעת
3.שקפים זה כ 70 אחוז מניעה. תלוי כמה דחוף לך.
מזל טוב ובהצלחה!

אסטרוגן יובש שגורם לעודף הפרשות יש לזה טיפול לא תרופתי מן ג'ל תשאלי את הרופאה. אבל כדאי לעשות משטח לראות שאין דלקת.
3.מניעה של קוטלי זרע זה בסביבות 70 אחוז הנקה כל עוד אין ביוץ זה מאה אחוז רק שלא ניתן לדעת מתי הביוץ אז כן סטטיסטית 70 אחוז של הקוטל ועוד אחוז גדול לפספס ביוץ אבל אם את ממש לא רוצה סיכונים סטטיסטיקה לא ממש מעניינת
מה רע בהתקן?

3. אחוזי מניעה של קוטלי זרע הם כ70%. מכל הסוגים.

יש  אחרי לידה, אחרי שנגמר השלב של הדימום ממש, הפרשה צהבהבה כזו שיש לה קצת ריח לא נעים. אם זה זה, אז זה בסדר. אם זה ממש ריח חריף או הפרשה בצבע אחר אז יכול להיות שמדובר במשהו אחר ואז כדאי להיבדק. 

דפים/ שקפים/ נרות/ ספוגיות זה צורות שונות של קוטל זרע עם מניעה חלקית ביותר

יש את הריכוז הכי גבוה של הורמון ההריון,

וככה, במידה ויש הריון, התשובה תהיה ברורה יותר...

לפעמים יש 2 פסים ואז מגיעה הווסת.
וזה גורם לעוגמת נפש.

בשורות טובות!

אז כדאי לעשות בבוקר.
בד"כ הריכוז בו גבוה יותר.

בשורות טובות!

השאלה זה הריכוז שלו.
את יכולה לעשות.
אם זה שלילי, זה לא בהיכרח סופי.

ואם לא היה איחור אז גם חכי לאיחור
מבינה את הבאסה והסקרנות אבל באמת שזה חוסך אכזבות/גילויים של הריון כימי שנופל מיד

חדש. על הבוקר זה באסה לכל היום

לא קריטי לעשות בשתן ראשון
אם זה הריון יהיה פס גם בשתן דליל

מאחלת לך תשובה חיובית

משבוע באולטרסאונד הטכנאית אמרה שאוטווטו אני מקבלת לפי מה שנראה לה. אוףףףףףףףףףףףףףףףף

 

הרופאה אחרי האולטרסאונד אמרה שאם עוד שבוע לא מגיע לעשות שוב בדיקה ביתית.

מה ה רוצה ממניייייייייייייייייי

אבל בא לי להצטרף אליך

באיזור טבריה - דגניה יש סדנת שוקולד מקסימה

וממליצה על קמילון יש מלא מגוון ב-40 ₪

גם מקמיליון יש לי כמה סבבה

אבל אולי רק בחורף, אני לא בטוחה..

 

בעליאקספרס יש מלא דברים טובים, ואם את מהמרכז, אז בשוק ראש העין יש מישהו שמוכר מלא מטפחות (גם עבות) במחיר של 20 ש"ח, וכמו שכבר אמרו לפני- בקמיליון ובברצ'ה יש באזור המחירים האלה.

@עלמא22
כי הבנתי ששוק ראש העין רץ בעוד ערים, ובימי רביעי הוא באשדוד, ובאשדוד הוא מבוטל כבר חודשים רבים, די מתחילת הקורונה.. 😪😪 אני מתה על שוק אשדוד. מטפחות מהממות ב20 שקלים, שמלות, כלים למטבח, גרביים, תכשיטים ועוד מלאאאא - בגרושים..

בירושלים הוא בימי שני, בין 10-18,במתחם הרכבת מלחה (מתחם מקורה ומלא חנייה)

אז כנראה שהוא עדיין פעיל..
בראש העין הוא בימי שישי ואצלנו גם אוהבים אותו ממש, בעיקר לכיסויי ראש.

(מדברת על שוק אשדוד, שהוא כנראה גם שוק ראש העין בשינויי מוכרים ודוכנים)בשם משה, שמוכר מטפחות ב20 שקלים, כאלה שמתומחרות במקומות אחרים ב100!!
כמה חברה שלי התבאסה לגלות ששלמתי חמישית מחיר ממנה על אותה מטפחת בדיוק נמרץ. יותר נכון-ששילמה פי חמש ממני, על בול, אבל בול - אותה מטפחת.

אחותי פעם התלהבה שקנתה מטפחת עבה בירושלים במחיר זול יחסית, 50 ש"ח, ואז היא ראתה את אותה מטפחת בדיוק בשוק ב- 20 ש"ח..
יש לו מבחר ענק ומחירים ממש טובים

איפה הדוכן ממוקם בדיוק?

מצאתי שם את שאהבה נפשי;););)
ממליצה!! פשוט! זול, נח לא מחליק (לעת עתה;)) מבחר של צבעים.. פשוט כיף!
תודה!!

לגמרי שווה,
גם למטפחות, גם לבגדי ילדים
וגם לסתם שטויות ושופינג.
יצאנו היום עם שלל...

אעשה טיול לאזור ירושלים
אני אוהבת צעיפים דקים לא עבים

רחוב ההסתדרות

ב6 שקלים
פעם ראשונה קניתי והשתמשתי ולא מבינה מה הקאצ' של המחיר הזול
יש בעיקר בצבע אחיד או מבד מחליק (סאטן?)

קשה לעשות קשירות

אבל ציינתי את זה כי יש שני סגנונות ממה שראיתי..
אני קניתי את הרגיל שהוא צבע אחיד (מתאים לי לשמלות צבעוניות)
אם מישהי עוברת שווה להציץ

אבל הנצנצים ירדו מהמטפחת בלי סוף, בקטע הזוי, והיא הייתה דקה ממש....

נשמע הזיה.
אם זה אמיתי,
משטרה, רווחה, פסיכיאטר אתמול.
מה השאלה בכלל?

לשכת הרווחה באזור: 118
ומשטרה: 100

אין שום דבר נורמטיבי במה שתארת.

זה כבר עניין שלך.
לפי מה שכתבת זה מה שצריך לעשות.
ואגב,
בשביל מה לפתוח שרשור כפול גם בנשו"ט?

אני לא יודעת מה לעשות  , אני אובדת עצות . 
אני צעירה מה זה ולי ??? אלוקים אוף !!! 
לא יודעת למה זה , אני בן אדם טוב , לא מושלמת אבל טוב , לא מבינה מה , לא מבינה
במקום שאתעסק בטיול לצפון לדוגמא , בעבודה , בדברים טובים , עסוקה בזוועה הזאת . 
אי, באמת שאני אובדת עצות , 

שכתבתי או שיש ברשימה שנתנו לך בנשו"ט.
את לא אמורה ולא יכולה להתמודד עם זה לבד.

ותראי לאן זה יתפתח.

ככה לא.

שכאילו סתם לערב גורמים רפואיים , ובסוף אין לו שום בעיה וסתם הוא פשוט מעוצבן אז הוא מדבר ככה? לא יודעת

אני לא יודעת איזו אבל אדם נורמטיבי לא מתנהג ככה.

יש בעיות שמתפרצות באמצע החיים בעקבות איזשהו טריגר.

את בוודאות צריכה לפנות למישהו.
רופא משפחה, פסיכיאטר, עו"ס, מישהו.

משטרה משפחה חברים טובים
שכנים? רב?
וזה שנעלת אותו בבית שם הוא לא יכול לעשות לעצמו כלום?

פתאום התעורר בבוקר אחד שבוע שעבר והחליט לקלל אותך ולאחל לך איחולים? מה קרה שהביא אתכם למצב הזה... לערב רופא משפחה זה מעולה, עם הקשר עם ההורים טוב אז לידע אותם גם., למה שתסבלי? למה התינוק צריך להיות בסיטואציה כזאת?
תנשמי תחשבי טוב ותפעלי❤️

שמכל דבר נשבר?
את יודעת אולי ממה הוא נשבר?
איך הוא התנהג לפני השבוע וחצי?

במיוחד אם אין תלונות קודמות על אלימות. למה שמישהו יאסור אותו?

לא יאסרו אותו.
איומים אסורים, אבל לא מקבלים בגינם מאסר. היי רגועה.
תפני לרווחה.
חושבת עליך יקירה. שיהיה בהצלחה.

את כותבת שבדרך כלל הכל רגיל אצלכם. בדרך כלל בעלך לא מדבר ככה? או שרק מאיים בהתאבדות ולא מקלל? מה שהולך בשבוע וחצי האחרונים אצלכם שונה מאוד מההתנהלות הרגילה שלכם או שזו החמרה של מצב קיים?

אם יש שינוי דרסטי בבתנהגות של בעלך, הייתי פונה, בדחיפות, לרופא משפחה, מתארת את המצב הקיים ומבקשת הפניה דחופה למי שיכול לטפל (אולי אפילו הפניה למיון פסיכיאטרי)

מחמיא בלי סוף , נמשך אליי וכו 
אבל כשהוא מתעצבן, "וכל זה איננו שווה לי" , לא שווה לי כל המילים שלו , הוא פשוט מזעזעעעעעעעעעעעעע 
את לא מבינה כמה הוא מקלל אותי עכשיו, כבר שבוע וחצי אלוקים 
אין לי כח כבר
ההתאבדות - כל פעם שאנחנו רבים או מתווכחים הוא מאיים להתאבד.

רק מנסה להראות גם כיוון שונה

אולי הוא צריך קצת מנוחה 

שום דבר שהיא אומרת לא מצדיק את ההתנהגות הזו, אל תכניסי לה רגשות אשם.

ואדם נורמטיבי ובריא בנפשו לא מאיים להתאבד.

לוקחת אותו לקצה? הוא מאיים להתאבד. ולא פעם-פעמיים, אלא כמעט כל פעם שיש וויכוח. לא משנה כמה היא לכאורה מעצבנת אותו זה לא תקין!

מה זה השטות הזו "לוקחח אותו לקצה??" אנשים מבוגרים אמורים לשלוט בעצמם, גם אם לוקחים אותם לדיון על משהו שמאוד קשה להם.
ואם הוא ירביץ לה? זה גם באשמתה, כי היא לקחה אותו לקצה????

אבל אם הכל סבבה מהצד שלה

אבל הוא "עושה הכל בבית" "מחמיא בלי סוף" ציטוטים של הפותחת

בעיניי היא צריכה קצת לחשוב עם עצמה הוא זה קשור להתפרקות שלו???

זה לא נשמע תקין כל כך

כמובן שבמקביל חייבים לפנות לעזרה מקצועית

מאירה גם צד שני

לדעתי אם יש לך קשר סביר ומעלה עם ההורים שלך, תספרי להם על כל מה שקורה.
במקביל תפני לרופא משפחה, אפילו בטלפון תתקשרי לקופה ותשאלי האם יש רופא זמין שאפשר לשאול כמה שאלות.
או באמת להרים טלפון לרווחה ולשאול עם מי אפשר לדבר.
בע"ה זה יתחיל תהליך שיעזור לו

אחרי שנשמת תתקשרי בבקשה לגורם מקצועי לעזרה .
עדיף שתתרחקו עד שתחשבי מה את עושה עם הזוגיות הזו בטח ובטח לנוכח העובדה שיש חסר ישע שתלוי בך, כמו כן לערב את גורמים מהקהילה לצורך ליווי (רווחה)

דורשת שיטפל בעצמו זה לא נורמטיבי

היה הרבה דיבור לאחרונה שלא עלינו עם אנשעם אובססיביים דיבורעם על פרידה יכולים להוביל לדברים נוראיים. לא אומרת שזה המקרה בהכרח, אבל תשימי לב. אולי בת מלך או עמותה כלשהי דומה.

תהיי אדישה, הוא רוצה להתעלל בך רגשית
גבר שאין לו בטחון בעצמו ושהאישה קצת מראה שהיא משחררת את החבל, הוא נלחץ ומאיים להתאבד אם תעזוב וכו', הוא בדרכ היה קנאי אובססיבי?! כי בדרכ זה לא משהו שקורה ביום בהיר, אבל כן יכול להחמיר בעקבות משבר וריבים
לא נראה לי שהוא צריך פסיכיאטר וכאלה,אבל אם הוא מרביץ לך תזמיני משטרה, לא מגיע לך לחיות בפחד אישה יקרה ואהובה

"תידרסי", "שיאנסו אותך"
אני קוראת ומתפלצת!
קחי את הרגליים שלך, את הבייבי שלך ולכן משם כבר אתמול!
אם יש לו בעיה שיטפל בעצמו ומהר!
את לא צריכה לחיות ככה. לא מגיע לך קללות, צעקות ואיומים התאבדות.
המצב שאת מתארת הוא רע מאד.

הלוואי שתפני לעזרה. המצבים האלו לא משתפרים מעצמם, הם רק מדרדרים. חייב טיפול חיצוני.

ממש צמרמורת לקרוא
מיד לגשת למשטרה/ רווחה

הייתי מנסה לפנות דבר ראשון למשפחה שיעזרו לך. ולא אין לך מה להתבייש בשום צורה ואופן. נשמע שיש לו בעיה רצינית כלשהי והוא צריך עזרה מקצועית.
אם הוא איש טוב לדעתך ואת אוהבת אותו אז הדבק הכי טוב שיש לך לעשות עבורו זה להתעקש על עזרה מקצועית וכמה שיותר מהר.
למשטרה ממש לא הייתי פונה, יש מספיק עזרה בקהילה, עו״ס, פסיכולוג וכו.

שחוות אלימות
מקווה שהמרכז עוד קיים
תתקשרי ותבקשי את מרכז לאישה

אפשג לנסות גם ויצו
ואמונה
לנסות לומר שאת חווה אלימות מילולית יצריכה לדבר עם מישהו,לשאול למי לפנות?
את צריכה אנשי מקצוע שמבינים בזה

מה שלומך??? עדכני אותנו שאת והתינוק בסדר, אל תשארי לחיות בפחד

לכי להורים שלך.
תתקשרי למשפחה שלו ולגורם נוסף משטרה או רופא משפחה.
אל תיהי חלק מהסטטיסטיקה וסליחה זה כבר לא רק את.
יש לך תינוק בבית. בשבילו תקומי ותלכי.

הוא צריך טיפול . זה לא נורמלי!
אני חושבת שעובר עליו משהו רציני.
לא פירטת יותר מדי. הוא עובד? יש לו מסגרת חיים קבועה? כל כמה זמן זה פוגש אתכם? האם זה החמיר לאחרונה?

ועוד משהו - הוא לא רכיכה לדעתי. הוא כנראה רגיש יותר מאנשים אחרים. לא כל הגברים נכנסים לתבנית ה'מאצ'ו' הגיבור שיושבת לנו בראש. החיים קצת יותר מורכבים מזה. ובמצב נורמלי אפשר גם לראות בזה יתרונות.

נשמח שתעדכני מה איתך.

אוף
אין לי דברים חכמים לומר
נשמע כל כל קשה
חיבוק גדול!!

אולי ההריון דווקא יקרב אתכם אחד לשניה?

חיבוק לך!!!

מלא אנשים חושבים ככה.

המציאות, וכל יועצי הנישואיןם והזוגיות וכל מי שהתנסה\מבין\יודע יאמרו את האמת- טעות פטאלית.

כשיש בעיות, הריון מעצים אותם. פי אלף. וילד מעצים אותם. עוד יותר. והמון המון המון מקרי גירושין לא עלינו הם עם ילד אחד קטן שהזוג חשבו שיקרב בינהם, יפתור בעיות ומה לא. הרבה פעמים זה ההיפך ממש.

כשיש מציאות בעייתית צריך לעבוד עליה ורק אז להביא ילדים.

להביא ילד לעולם מתוך מחשבה שהוא יפתור זוגיות בעייתית זה באופן מציאותי טעות גדולה מאד. 

הרי כל זוג הוא שונה...

אותנו ההריון ממש ממש קירב.

והיו הרבה קשיים לפני, שבגלל הקירוב שנוצר בהריון אז היה יותר קל לעבור את הקשיים.

 

לי נשמע שהבעיה פה היא לא איזו בעיה שורשית,

אלא מצב שלשני בני הזוג קשה במעגלים שלו וזה מתנגש.

אני לא יודעת מה הייתי עושה באותו המצב,

ושוב- כל זוג הוא שונה.

אם לנו זה עשה טוב לא מחייב שלזוג אחר זה אכן יעשה טוב...

ממליצה על אהובה צוקרמן 052-475-2071

שמוציאה מכולנו צדדים לא נעימים תמיד, ומקשה על הכל, ומעצימה כל דבר קטן

פשוט מטורף

חיבוק גדול לך!

לפעמים כשנמצאים בקשיים לא רואים בהם מוצא, רק טיפוס ועוד טיפוס. אבל החיים זה עליות ומורדות ובטוחה שיבואו זמנים הרבה יותר טובים ושפתאום יהיה יותר קל.
הרבה כוחות!!

בגוגל יש הרבה מחשבוני הריון דמכנעסעם בהם תאריך ווסת אחרונה והוא אומר לך באיזה שבוע את.

מומלץ להגיע לרופא לראשונה סביב שבוע 8.

אני רוצה / חושבת לעשות שינוי בתחום הזה ופשוט אין לי אומץ !
איפה הנערה הזורמת שהייתי לפני עשור ? לא היה לי גרוש ועשיתי מה שהיה נכון לי *בלב*

אבל כל מיני דברים שקרו לאחרונה גרמו לי להבין ולהרגיש שאני מעדיפה אותם איתי בבית. הם אמנם היו במסגרת לפני, לא להרבה זמן אבל היו, וכאילו עוד לא באלי לשחרר אותם ממני. אני מרגישה שהם קטנים לי מדי ואחרי חצי שנה איתם בבית לא בא לי להיפרד עכשיו

אני מבינה שהאופציה היא או להשאיר אותם בבית איתך ולא לעבוד או להכניס למסגרות ותהיה חייבת לעבוד בעבודה מכניסה?

פשוט תזרמי הסיכוי שיהיה בלאגן בתחילת השנה הוא די גדול
ואם תראי שאת רוצה להכניס את הגדול לפחות בעז"ה תמצאי מקום
תזכרי שזה זמני הם גדלים ואם טוב לך איתם בבית אל תפספסי את זה

בטוחה שיהיה לכם כיף! בע''ה! הרמות גבה או משפטים מחלישים מסביב פשוט תוציאי מהאוזן השניה.
רק לגבי המניעה אם את צריכה שמירה ומנוחה אז מה תעשי עם הילדים??? לא אומרת לך מה לעשות ואת לא צריכה לענות לי. אבל ברור שתצטרכי גיבוי. בהצלחה

בגדול כן אצטרך עזרה, שתהיה לי בעז"ה. לא עזרה מפליגה אבל גם משהו. בגדול גם בשמירה בהריון הקודם הייתי עם הגדול בבית אז אני מכירה את ההתמודדות.
כאילו קצת באלי לקפוץ למים העמוקים של הקמת המשפחה כל עוד אני צעירה ולא לחכות בשביל הקריירה שגמככה כבר נקטעה. באלי להשאיר את הקריירה לשלב מאוחר יותר בחיים כי את השנים האלה שלי לא אוכל להחזיר לאחור

איך שאת מרגישה עם הילדים היכולות והכוחות שלך עכשיו עם השמירה ואת צריכה ללדת האם תרצי להיות עם שלושתם בבית זה שיקול אחד
והשני זה הרצון לפתח את עצמך אני סיימתי תואר פלוס לימודים נוספים עבדתי אבל בשלב מסויים כבר לא השתלם לי לעבוד ונשארתי בבית יש רגעים ממש כיפים עם הרגשת מלאות שאני עושה את הדבר הנכון אבל מצד שני כן חסר משהו שימלא אותי מבחוץ לפעמים

תראי, אני אגיד לך ככה
עד שלא 'הוכרחתי' להיות עםהילדים בבית בגלל הקורונה היה נראה לי אחלה שהם יהיו במעון ואני אתפתח לי. למרות שגם תוך כדי עבודה היה לי איתם הרבה זמן בבית ממה שיש להורה בדר"כ בגלל תנאי עבודה מפליגים
ועכשיו שאני איתם יום יום כבר הרבה זמן אני רואה ומבינה שהם יכולים לגדול יפה גם אם אעבוד אבל הלב שלי יותר שלם כשאני איתם. ואני רואה כמה שזה יותר טוב להם.
לא יודעת מה להגיד לך לגבי ההמשך.

זה דיון שאני מפתחת עם עצמי כבר הרבה זמן. האם לא תחסר לי הכביכול הגשמה עצמית? האם אני לא יכולה להרגיש מסופקת רק מלהיות אמא?
אני שמה בצד רגע צורך כלכלי
לא יודעת לענות על זה. אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שזה אמור להיות זמני קודם כל. והריון עכשיו כן יכול להתאים מבחינת זה שאני לא צריכה להתבייש להגיד למעסיק שהריתי בפעם השלישית בשלוש שנים.אני גמככה בבית אז נראה לי כמו הזדמנות טובה כי אני כן רוצה את זה לאחרונה רק לא ממש סגורה עם התזמון

או גילאים יותר גדולים?

מעניין אותי איפה זה פגש אותך נבחינת גיל הילדים

פשוט הכל היה נשמע בסדר עד השמירת הריון עם שניהם בבית. בע''ה שהכל יהיה בקלות ולא תצטרכי.

בטוח שזה יהיה להם דבר מושלם וטוב!
ממליצה לראות איך משמחים אותך במשך השבוע ונותנים לך כוח.

וגם שתפגשי חברות וכו'

וממליצה לראשות הרצאות מחזקות על הנושא, הרבה פעמים כשמשהו ברור לנו בראש יותר קל לנו לבצע.

באמת החלטה מוערכת!

רק לגבי הפסקת המניעה ממליצה לך קודם להתחיל את השנה לראות איך.זורם ואז להחליט.


אפשר גם רק כמה חודשים ואז להיכנס להריון ותלדי כבר בשנה שאחרי והגדול יכנס לגן

וכן בהחלט רציתי לחכות עוד קצת כדי להפסיק למנוע כי יש לנו עוד כמה דברים לעבור אבל אולי בכל זאת כן להתחיל להתרגל לרעיון שיקרה בקרוב

את לא מבינה עד כמה
ואין לי זמן לכתוב ארוך
אבל את עושה החלטה מדהימה
ואת לא ״רק״ בבית וכל זה. שטויות. את ״הכל״ הכל!!!!
הלוואי הלוואי הלוואי שיכולתי גם. הלוואי
ואני אשת קריירה מצליחנית בלה בלה בלה . שתדעי לך
מקנאה בך!!!!!!
עלי והצליחי ותעשי מה שטוב לך ושימי פס על דעות ומוסכמות ואנשים מצקצקים.
תהני כל רגע מהילדים שלך
זה עובר כל כך מהר
כל כך מהר
בסוף כתבתי ארוך...
💐💐💐💐

אני לא יודעת לעשות אימוג'ים חח אז שולחת לך לב

הקורונה לימדה אותנו הרבה...
וגם, דברים שרואים מ״שם״ (בגיל מבוגר בסוף פוריות עם בעיות פוריות עם ילדה שחיכו לה שניייייים) לא רואים מ״כאן״ (אני הצעירה של פעם היתה חושבת שאני של היום השתגעה. אז מה, זה רק מראה שהשכל מגיע עם הגיל. אז מי שתחשוב שהשתגעת, לא התבגרה עדיין )
תהני!!! ❤️

בס''ד

 

בשנים האחרונות אני רוב הזמן הייתי בבית. יש לי געגוע ענק לקריירה שלי (שומרת אותה על האש הכי נמוכה שיש), ולפעמים זה צובט לי קצת. אבל בשבילי זה פשוט אושר גדול. הרגשה שאני עושה את הדבר שהכי נכון לי. שאני מונחת במקום הנכון לי.

 

לצערי אני לא מצליחה לעשות להם כל מיני פעילויות בסגנון 'חינוך ביתי'. פה ושם משחק או יצירה אבל ממש לא על בסיס קבוע. אבל אני מרגישה שהם איתי, וזה אושר גדול.

 

לפעמים זה קשה, לפעמים זה משגע. אין מושלם. כמו שבעבודה אין מושלם. בעיניי מה שחשוב, זה שהרוב יהיה טוב. שבמכלול של הכל תרגישי שאת בעיקר שמחה. 

 

ואתם עושים ממש חכם שאתם מחליטים ''לא להחליט'' לטווח ארוך. תנסי, תראי איך זה בשבילך, ומקסימום תשנו. חשוב להיות עם יד על הדופק וכל כמה זמן לבדוק האם טוב לי, האם אני שמחה, האם טוב להם? בכל אופן, גם אם כעבור כמה חודשים תחשבו מסלול מחדש, בתחושה שלי תרוויחי משהו אדיר: תהיה לך ידיעה עמוקה שניסית! שבדקת את האופציה! שנתת לזה צ'אנס! שלא וויתרת על החלום. 

 

לגבי עצה: לקבוע לעצמך זמנים אישיים קבועים. אם אפשר פעם ביום. זמן שאת לבד בלי ילדים ויכולה לעשות משהו שכיף לך. אם אי אפשר פעם ביום אז מספיק פעמים בשבוע כדי שתרגישי שיש לך תחנות 'תדלוק', בהן את נטענת כל פעם.

 

בהצלחה אחותי!!

קודם כל בהצלחה ענקית.
הטיפ הכי חשוב: תקפידי לצאת את בעצמך לבד פעם ביום או יומיים. מינימום. ממש.
אפילו לעיר לחצי שעה לשבת על קפה..
אל תתני לעצמך להגיע למצב שאת במשך כמה ימים רק איתם במשך 24 שעות ביממה ואין לך זמן לעצמך.

ועוד אחד, סדר יום מאורגן, עם שעות שינה אוכל מוגדרות יעשה לכם רק טוב.

ואחרון, תפנקי את עצמכם בחומרי יצירה, משחקים, שיהיה לכם כיף ביחד .

תהני! זה יכול להיות תקופה מהממת

זאת בהחלט תקופה לא פשוטה, להיות עם כולם בבית ולהחזיק חוסר ודאות לגבי ההמשך התעסוקתי שלך.
אני בדעה שכשהאמא לא פנויה או מוכנה לגמילה זה לא ילך....
את אומרת שהיא מוכנה אבל בכל זאת יש הרבה מאוד פיספוסים אז אולי היא קטנה מידי?
תרגישי טוב עם עצמך, את אמא נהדרת ונפלאה! לכולנו יש ימים שאנחנו פחות סבלניות ומכילות את הילדים.
במיוחד בתקופה כזאת שכל כולה נתינה וכמעט ואין טיפת זמן אישי עבורנו..

והחלטות טובות בקשר לעבודה.
בסופו של דבר צריך לזכןר שיש מי שמכוון עבורנו את הדברים מלמעלה. בטוחה שתקבלי את הכי טוב עבורך!

זה ממש נוראי תקופה קשה ומאתגרת עם קטנטנים..
לגבי הגמילה מניסיוני הדל שנתיים זה ממש מוקדם ואני יודעת שהעום יש גישה לגמול מוקדם אבל אנינפחות מתחברת מודה..
וגם אם היא מוכנה הייתי מחכה..
לגבי העבודה לגיטימי לגמרי שתדעי באיזההתנאים מדובר זה לא שאת רק מחכה לתשובה מהמנהלת זה צריך להתאים גם לך וזו זכותך.
ומי שמתקשר בנתיים תשאלי אם אפשר לדבר עוד כמה ימים כי כרגע את מחכה לתשובות ...
ושוב חיבוק גדול גדול ומקווה שתיכף הכלללל יסתדר

את אמא מקסימה שלא תעזי לחשוב אחרת

מתגמלת ומספקת, בקרוב ממש ממש.
ושהילדונת תגמל במהירות ובקלות!!
🧡💙💜

כל כך הרבה על הראש שלך, ואת עדיין מטפלת, מכבסת, מחליפה ומנקה ואני בטוחה שעוד מלא דברים שככ ברורים לך מאליהם, אבל הם לא!!! ואת עושה את כולם!!
ממש מבינה את הלחץ שלך, דאגות כמו ענייני עבודה יכולים ממש לגזול את כל שלוות הנפש והאופי הרגוע שבך, וזה ממש לא קל!
תזכרי שזאת תקופה שתבוא על פתרונה בעזרת השם.
ואל תשכחי לפנק את עצמך מידי פעם בדברים שמשמחים אותך ונותים לך קצת פסק זמן...
חיבור ענק ענק! ❤

את לא מכשפה ולא אמא רעה את א-נו-ש-ית!!אז החזרת חיתול! ביג דיל! נכון הבת שלך מוכנה, אבל גם אמא צריכה להיות מוכנה לתהליך!!
גם אצלי פעם המעבר דירה התנגש עם הגמילה והחזרתי.
תורידי מעצמך ציפיות! כמה שאת יכולה! הכל יחכה!
ואני שמחה שיש לך שיעור ספורט לברוח אליו!!
ממש קשה החוסר וודאות עם התעסוקה!! שמתי לב שהרבה נמצאים במצב הזה עכשיו..בקרוב הכל יתבהר לך , את תראי!!
והתגעגעתי לתגובות מצחיקות שלך

ראיתי הודעה ממך וחשבתי שיהיה צחוקים,.... אך לא 😳
איזה באסה שככה את מרגישה! 😣
אני לא מאמיננ שאת אומרת שאת אמא מכשפה,
תדעי שאני תמיד קוראת אותך וחושבת איזו אמא חמה וחמודה את נשמעת!
אני בטוחה שאת אמא אליפות, שעכשיו קשה לה. אז תחבקי את עצמך ותזכרי שאת מדהימה ובקרוב יגיעו ימים שמחים יותר. ⁦❤️⁩💛💚

אני בול במצבך
(וקצת גרוע יותר מכמה בחינות)
אז שולחת חיבוק מזדהה מעומק הלב

לא מנחם אותי שקשה גם לאחרים, הלוואי שהכל יסתדר גם אצלך יקירה!

מבינה שזה נסיונות באמונה. משתדלת לא לאבד את זה עד הסוף. להירגע, לנשום ולהתחיל מהתחלה.
תודה לכולכן על התגובות המחבקות, מכניס קצת פרופורציה ❤

כל החיים זה נסיונות וכשהכל קשה וסוגר זה לא קל להגיע לאמונה😕
חושבת שקודם כל תוריד מעצמך משהו דחוף. וזה הגמילה. היא עוד לא בת שלוש אפילו אין למה למהר.
אם לא הולך אז שלום.
נסי עוד כמה חודשים. לא מגיע לך להגיע לקצה..
ואגב גם גרבר זה אוכל. לא מתים מזה.. זה אפילו טעים😁

תהליך גבמילה לדעתי הוא הרבה יותר רגשי מטכניקות. ומה זה ייתן לה אם אני אהיה מתוסכלת ועצבנית?
בנוגע לגבר אני יודעת. אבל אני אמורה לבשל לה מרק ולטכון ולטכון פירות. ואני עושה והיא לא אוכלת. אז מ. ייעוץ ולא משקיעה...

ו.... שלי עולה לגן עיריה.
לא מסוגלת פשוט.
נקודה.
וזה תהליך משותף.
כשהחיים שלי יהיו קצת יותר מסודרים - אסיים את התהליך שהתחלנו.
כרגע - זה מה שיש.

ו.... תסתכלי במראה, בבקשה
ותאמרי לעצמך בקול - אני אמא נהדרת!!!!

שכל כך שם אותי במקום ומסדר את הדברים בנפש שלי...

בא לי לבעוטנאת כולם למיטות כי כבר הגיע לי החופש עד
מעל מעל הראש...
אז את נורמלית לחלוטין אם לרגע חששת שלא

תקופה קשה והיא תעבור! עוד מעט דברים יתחילו לאט לאט להסתדר ותוכלי לנשום עמוקק...
רק שמחה לשמוע שאת עדיין מניקה..

ממש תודה לה'

הזדהתי איתך לגמרי בקטע של העצבים. אוף.

את לא מיחדת בקטע הזה, כולנו ככה

זה פשוט סיוט להיות תקועה בבית!!!

 

בסדר, גמילה זה קשה. ומתיש.

ושהכל הולך עקום- אז הגמילה עוד יותר מתישה.

 

וזהו.

את נורמאלית.

יותר מנורמאלית.

בעז"ה הוא ימצא לך עבודה, פרנסה זה רק מהקב"ה...

 

ו....

חיבוקים

אצלי הוא בן 3 עולה לגן!
אבל לא הולך....
לא יודעת מה לעשות🤷‍♀️

מבינה שאין ברירה הרבה פעמים, אבל קפץ לי כי אני באותה סירה . התחלתי עם גלולות ומוצאת את עצמי צועקת הרבה, כל הזמן על הקצה ,ממש מבאס . אמנם עם קטנטנים בבית , חופש -קורונה וזה ויש עוד הרבה גורמים ללחץ , אבל אני כמעט בטוחה שיש לזה קשר מובהק. שוקלת לחזור להתקן( אפילו שזז לי פעם קודמת . הבנתי שזה נדיר). אולי תבדקי אופציה...

ממש מפחדת שיהיו הרבה דימומים

נשמע מלא עומס נפשי. ובסדר. אז לא גמילה. לא יקרה כלום אם תחכי קצת עד שיהיה לך קצת יותר רוגע. תנסו כן לצאת קצת. לאיזה דשא, חורשה, מקום פתוח. זה ממש מאוורר. המון הצלחה במציאת עבודה. ממש מורט עצבים

בס״ד

יש תקופות כאלה, שבקושי מצליחות (בגבורה!) להחזיק את הראש מעל המים.



קורונה!

חיפוש עבודה!! מנהלת-לעתיד-אולי לא הכי סבלנית...
אי וודאות... איפה תעבדי, עם מי, כמה שעות, באיזה פורמט...

אי וודאות כלכלית...

שלוש ילדות (ג׳ינג׳יות )
בית אחד
בו היינו גם ככה די והותר השנה...

חופש גדול!
שיעמום-מריבות-הצקות-צעקות-אמא-אמא-אמא-אמאאא

גמילה....!



ברור שאת מאבדת את זה יקרה! אובייקטיבית זה ממש ממש קשה. המון לחצים. המון עומס. המון אתגרים.

תסלחי לעצמך על הצעקות ועל העצבים, את עושה את ההכי טוב שלך. את המקסימום. חבקי את עצמך כמה שיותר, תשנני לעצמך שאת טובה, ושזאת רק תקופה סופר קשה.❤️

אם יש אפשרות כזאת תנסי להעזר. אם יש אפשרות, תנסי להתפלל ולבקש כוחות והצלחה.

ובע״ה בסוף יעבור הכל.

החופש ייגמר, השקט יחזור, הקטנה תיגמל, תדעי סוף סוף מה קורה איתך בשנת הלימודים ותחזרי להיות אמא כייפית ונינוחה!❤️


ולגבי הגרברים והחטיפים - עזבי יקרה, שזאת תהיה אחרונת הבעיות שלך. ממני שגם התחילה את החופש עם גרברים (עם קצת מצפון אמנם, אבל שרדנו), כי הייתי מוצפת לחלוטין, ולאט לאט מתחילה להאכיל את הקטנה אוכל ביתי...

בס״ד

אצלי בהתחלה היא גם לא הצליחה עם הדברים שטחנתי לה.
אבל היא היתה ממש רעבה...!

חופש גדול, עצבים וזה - שחררתי ועברנו לצנצנות. המרקם החלק-המתועש היה לה הרבה יותר קל לבליעה (מה לעשות) ואחרי 2-3 שבועות (או קצת יותר, אני לא בדיוק זוכרת) שהיא תרגלה ככה ״אכילת מוצקים״, כשניסינו שוב אוכל ביתי טחון - זה עבד...

ומרקמים שונים במעון, אוכלת מנת פירות ומנת מרק מצויין!
רק בבית...
היא מאוד אוהבת חביתה
ופירה
וגבינת שמנת וקוטג'
ופירות אין לי איזה בלנדר לטחון לה רק בלנדר סטיק..

בס״ד

כרגע, כשאת נאבקת בעשר חזיתות, העיקר שהיא הולכת לישון שבעה 🙏🏻


בהצלחה יקירתי!!

לק"י

אני באמת בבית כמעט ולא טחנתי אוכל. נראה לי שנתתי מה שהיה...

זה מעמיד אותי במקום מזה לא נעים מול עצמי, וכמה שאני יודעת שאני שווה, ומורה מעולה וכו' וכו' וכו' זה עדין מקטין כל כך. ומעצבן.
ובטח כשחייבים כסף.

בקיצור חיבוק

ועכשיו עם המתווה החדש יש כאילו מלא משרות אבל תנאים פח.
אבל כשאין ברירה- אין ברירה

יוסל'ה קמצן קדוש
תהנו

צפו בהצגה באורך מלא: 'יוסל'ה קמצן קדוש' - כיכר השבת

זה סדרה של סרטים לילדים (כל פרק באורך של 15-20 דקות), לדעתי ממש מקצועית ואיכותית, עם עלילה מותחת וגם לומדים תוך כדי על לימוד משנה (משולב לגמרי בעלילה).
יש את 'רצים למשנה - החותם' שאני לא מכירה
ויש את 'רצים למשנה - מגילת הנחושת' שאני נותנת לילדים שלי (בני 4.5. ו6.5) לראות כל יום פרק או שניים. וגם אני נהנית לצפות איתם...
כל הפרקים נמצאים ביוטיוב.. (ממה שהבנתי, הסרט של 'מגילת הנחושת' הוא חדש להזנה, וכל יום עולה פרק נוסף, אז אם רוצים לראות ברצף עד הסוף, יכול להיות שהסוף עוד לא עלה)

בס״ד

אחלה סדרה!!

יש עוד עונה בשם ״המשניות האבודות״.

עידן הקרח 1 ו-2 פשוט מעולים.
יש איזה סרט מדהים על ילד שמתחבר לזקן שהתאלמן והם יוצאים יחד למסע מקסים ושכחתי את שמו אם תרצי תגידי ואחפש
בית ספר למפלצות בע״מ מוצלח מאד

כל אלו סרטים נקיים (בעיני) ומצוינים

את בטח לא יודעת אם יש מדובב..
אחפש תודה רבה על ההמלצה!

אם אמצא קישור בדרייב אשלח לך...

למרות שעדיף לסחוב עוד קצת...

בכל מקרה צירים שמתחילים מהתייבשות זה לא טוב, חשוב מאוד לשתות כל הזמן ולהגיע ללידה בכוחותיך ולא מיובשת

צירים כאלה מהתייבשות לרוב לא מתחילים לידה ממש אלא פשוט מציקים לך, וגם אם מקדמים לידה, שוב- זה לא טוב להגיע מיובשת

בכל מקרה שזה יהיה אמיתי זה יקרה גם אם תשתי המון המון

גם בשבת, גם במהלך הלילה וגם הבוקר
וזה לא מפסיק

זה אומר שאם אני מגיעה עם צירים למיון לא מנסים לעצור אותם?
כי אז אולי עדיף לי לא ללכת ולחכות שיתפתח משהו, לא?

תמיד טוב לסחוב עוד יום בתוך הבטן.
אם זאת לידה השתיה לא תעצור את הצירים.

בהצלחה וגיבורה שאת שהצלחת לסחוב עד עכשיו!!
אמא לביאה שכמותך!

בשבוע כזה זה נחשב לידה מוקדמת? פג?

המים לא עצרו את הצירים לצערי.

הלוואי שמה שהכי טוב יהיה.
ושאני והוא נהיה בריאים ושלמים וחזקים.

אמא ותינוק בריאים. אנחנו לא מבינים בחשבונות שמים. אם התאריך שלו לצאת זה היום- שום דבר לא יעצור..את עשית את ההשתדלות שלך, את במעקב רפואי...
עד כמה שידוע לי פעם עד שבוע 37 היה נחשב פג (בכל מקרה את שם עוד כמה ימים)
היום אם אני לא טועה זה תלוי במשקל הלידה.

שתהיה לידה קלה ורק בבריאות בע"ה!

משבוע 34 התינוק שיוצא לאוויר העולם לא סובל מבעיות מיוחדות מאחר וריאותיו כבר בשלות והוא כרגע רק צובר עוד שומן ועוד ניסיון בהוצאת פסולת מהגוף.

הכל יהיה בסדר לידה קלה בידיים מלאות

יש לי כמה חברות שילדו בשבוע כזה תינוק במשקל תקין ולא היו צריכות שהות בפגיה וכד'
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה רבה!!!

רק אחרי בדיקה פנימית סביר להניח שיידעו מה המצב.

בשורות טובות!
לידה בעיתה ובזמנה!

בשלב כזה כבר ממש לא עוצרים לידה.

בעז"ה שתהיה לידה קלה ורגועה, בידיים מלאות מתוך בריאות שלמה!

כמה הערכת משקל? 

אז בכלל זה פחות מלחיץ

אם הגוף כבר בלידה זה לא יעצור אותו
אבל אם זה צירים שקרו מהתייבשות אז בכל מקרה לא טוב להגיע מיובשת ללידה..

לא יאומן איך הכל בראש

ואת! תשתי מלא בכל מקרה!!! שני ליטר!

התינוק בפעם האחרונה שקל 2600 אבל לא מאמינה להם כי שבוע קודם הוא היה שמן ושקל 2800 ושיגעו לי תמוח על זה
מה שבטוח, קטנציק מידי הוא לא.
אבל זה לא מטריד אותי, יותר חוששת שיהיו דברים לא מפותחים בלידה מוקדמת (הריאות כנראה מפותחות כי כבר קיבלתי זריקה להבשלת ריאות בכל מקרה)

אבל....
תיכננו לנסוע היום לטיול
ועכשיו עם הצירים המעפנים האלה שבטח לא יקדמו ללידה אני חוששת לנסוע
ואני סתם מרגישה אשמה כשאני לא.
ואני מאוד מאוד רוצה לנסוע
ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.

ואני שותה, לא יודעת אם זה מועיל
ומתלבטת אם לסמוך על זה ולנסוע
מקסימום אלד אי שם בצפון 😐

בכל אופן, במוניטור היה צירים סדירים ואמרו לי שאם הם יתחזקו אז ללכת לחדר לידה
בינתיים מהבוקר הם נחלשו, כמו שקורה כל פעם
אבל עוד לא נעלמו אז מחכה לנס...

רק המחשבה על צירים צפופים באמצע חור או באמצע נסיעה ארוכה..

תנוחי בבית.

גם אם זה כבר תקין ברמה מסוימת, כל יום נוסף ברחם זה טוב ובריא לו.

אני אישית לא הייתי נוסעת במצב כזה.

זה ממש לא נחמד ללדת רחוק מהבית....

חזרתי אתמול בלילה
ועוד לא ילדתי

זה היה מתיש, במיוחד הנסיעה הארוכה הלוך וחזור
חזרתי מפורקת והצירים (לא סדירים) ליוו אותי כל הטיול
אבל היה שווה

תודה!!!

זה כיף ממש שיש איפה לשים אותם חוץ מעל אוניברסיטה...
רק לא יותר מידי זמן שלא יהרסו לה הגב

רק לשים לב שהיא לא מתכופפת קדימה יותר מידי.. (עלולה להתהפך)

חושבת שתצליח להגיע למשחקים שנפלו לה על הרצפה...

חיה בסרט

מיד רכנו קדימה כזה ופחדתי שיתהפכו. עוברים שלב. מחכה לילד הבא בע''ה. ישיבה על הרצפה זה שונה. יגיע בהמשך

היא לא אוהבת להיות על הרצפה,

כי היא לא מצליחה עדיין להתיישב,

ואז היא נהיית קריזי ועוברת אחר כבוד לטרמפולינה.

וממש לא מתאים לי להרים אותה על הידיים כל היוםם...

את הבכור שמתי קצת לשבת עם כריות מסביבו. עם משחקים. או עלי. וטוב. עושה רושם שאנחנו די שונות בזה. אבל שלי בהחלט עלי רוב היום והלילה בכללי ככה. אז לא יודעת חחחחח. אפשר בעגלה עם קשת משחקים. לרוב יש מצב כזה חצי יושב חצי שוכב.

כמו כפיפות בטן.

לא מנסה להתיישב מהצד, אז אין מצב חצי חצי

 

רעיון, נשים אותה יותר בעגלה...

אבל היא כזאת פיצית...

5 ח' זה לא מוקדם?

אצלי בשני הראשונים לא הייתה אמבטיה. טיולון מאוד מוגן וישר 180 שהוספנו מזרן. לבכור שהיה סקרו מאוד והתיישב כמו שאת מתארת מהר הרמתי לחצי ישיבה בגיל ארבעה חודשים. לשניה אולי קצת אחרי.
אין בזה כללים באמת. תנסי. מקסימום תחזירי

אחליף

אם זה קורה זה הזמן באמת להחליף

הטרמפולינה זה חצי ישיבה אז זה יותר קל להתיישב...

ברגע שהיא תשב לבד אז ברור,

אבל כרגע זה מצב ביניים כזה...

נראה לי העברתי את הגדולה לטיולון בערך בגיל הזה.

את הקטן קצת יותר מאוחר, כי זהה היה בתקופה של הסגר וממילא לא יצאנו מהבית.

ובבית היה לי יותר נח להשכיב אותו לישון באמבטיה.

ראיתי שכבר מאד מעניין לה לראות מעבר לעגלה, ובאמבטיה זה פחות אפשרי, והיא ממש נהנתה לעבור לטיולון.
כמובן כל עוד היא לא יושבת אני לא מיישרת לה אותו למצב ישיבה עד הסוף.

חושבת שזה מה שנעשה

כתוב שאסור לשים בזה תינוק שיושב לבד.

רק בטרמפולינה היא מתיישבת...

נראה לי נעשה הפסקה מהטרמפולינה

מעדפה שתהיה על הידיים מאשר תתהפך...

אם את רוצה לדעת בנקודת זמן כלשהיא אם היה ביוץ, את יכולה לעשות בדיקת דם ל פרוגסטרון.
מתחת ל 3 זה לפני ביוץ, בגדול.
ואפשר לבקש כמה מרופא המשפחה, שיהיו לך במחשב.

ניסית?

לשים המון מרכך ולסרק? או שאחרי מקלחת

קודם לפתוח את הקשרים כמה שאפשר עם הידיים ואז עם מסרק

בתור ילדה כל השיער שלי היה קשר אחד

וכשהלכתי לספרית היא לימדה אותי את עצת הקסמים-

אם מסרקים את השיער מלמעלה למטה- כל הקשרים נתקעים באמצע

 

אם מתחילים לסרק את הקצוות ולאט לאט עולים למעלה- משחררים את הקשרים למטה ואז לאט לאט את כל הקשרים שלמעלה וכל השיער מסורק בלי קשרים

לוקח קצת יותר זמן אבל חוסך המווווון זמן!

כי כל פעם פותחים רק קומה אחת של פלונטרים, וכשזה קרוב לקצה זה משתחרר בקלות. אפשר גם להחזיק את השיער כמו קוקו ואז גם שערות שנמשכות לא נמשכות מ הקרקפת.

עצת זהב.

לא זה שבקופסה אלא זה שבשפופרת עבה וקצרה. שמים לפני הסירוק, ללא שטיפה.

במקלחת לברר מלמטה של הקצוות עד למעלה
גם קורה לי אחרי לידה ואם יש ממש קשר מסורבל אני גוזרת טיפה בלית ברירה