למישהי יש נסיון עם זה?
זה טוב לרגל?
נעלי Adidas בתור נעלי צעד ראשוןYNZS
מצרפת תמונהYNZS
קניתי לתינוק שלי בדיוק את אלו יש להם יתרון גדול לרגל רחבהריקת
אבל חייבת לציין שהיא רב הזמן הולך יחף.... הוא הולך בערך חודשיים וזה הכי בריא. נועלת לו אותם רק במקומות שהוא באמת צריך נעליים כי אין אפשרות ללכת יחף (בגלל לכלוך, אבנים וכו..)
גם שלי הולך יחף בינתייםYNZS
רוצה לקנות לו בשביל המטפלת לתחילת שנה...
אז בגדול את מרוצה?
כן מאודריקת
תודה! עזרת לי מאוד!!YNZS
בשמחהריקתאחרונה
את צריכה לבדוק שהסוליה גמישה ורכהחילזון 123
לקפל את הנעל עם היד ולראות אם היא מתקפלת בקלות
תשווי לנעל צעד ראשון אחרת בחנות ואז תוכלי להחליט
גמישה ורכה?YNZS
היא לא אמורה להיות נוקשה כדי להחזיק את הרגל?
לא. אלא אם כן יש הנחיה מיוחדת מפזיותרפיסטיתאורוש3
במקרים של טונוס נמוך וכד'.
בעקרון צריך סוליה רכב וגמישה ש''הולכת'' עם התנועה של הרגל
בעקרון צריך סוליה רכב וגמישה ש''הולכת'' עם התנועה של הרגל
לא.בת 30
הנעל עצמה צריכה להחזיק את הרגל.
הסוליה- גמישה ברמה שאפשר לקפל אותה.
הסוליה- גמישה ברמה שאפשר לקפל אותה.
הכי גמישה ורכה שישרעותוש10
קשיחה זה כמו ללכת עם גבס בשביל תינוק....
למעט מקרים שיש גמישות יתר וממליצים נעל גבוהה וקשיחה בצדדים אבל לא בסוליה
למעט מקרים שיש גמישות יתר וממליצים נעל גבוהה וקשיחה בצדדים אבל לא בסוליה
הבנתיYNZS
תודה רבה רבה לכולכן!!
סקר: באיזה חודש הכי נוח ומשתלם ללדת?מצפה להריון.
לדעתי מרץ אפריל, שלא חם מידי ושהילדים הגדולים במסגרות ולא בחופש גדול בבית
מרץ ואפריל השנה היו שיא הקורונה...זה קצת מצחיק אותי שמנסיםאמהלה
דווקא עכשיו בעולם ההפוך שלנו לתזמן את ההריון...
ת'אמת- אני לא הצלחתי לתזמן אף פעם את ההריונות...
הם תמיד הגיעו בדיוק ברגע בו בחר הקב"ה שהכי טוב לי....
גם אם הלידה יצאה בערב ר"ה/אמצע חופש הגדול/סוכות וכד'...
גם אם רציתי שזה יהיה בחורף ואז שיזחלו בקיץ וכו'....
גם אם חשבתי שיבוא ילדון אחד ופתאום הגיעו שתיים...
אני מתכוונת בכללי, ללא קשר לקורונהמצפה להריון.
וואייירסיס אמונה
לתכנן 1 ומגיע 2.. הרגת אותי
קורה לפעמים 
ממליצה בחום!!!אמהלה
אומרת: מה שיוצא אני מרוצה 😁😁😁😁😁תפוחים ותמרים
לא לארסיס אמונה
יש כאלה שזה מתאים להן, מקווה שה' יתן את המתנה הזו למישהי אחרת
מפרגנת מכל הלב ;)
מפרגנת מכל הלב ;)
מאי היה לי מוש ברמות... בדיוק התחיל להתחמם. היה פשוט כיףהריוניסטית
עד השנה חשבתי שמרץ...התמסרות
ואז הופיע הקורונה והבנתי שאי אפשר באמת להחליט מתי הכי כדאי...
משתלם זה קצת מילה מוזרה.... אבל מבחינת נוחרעותוש10
לדעתי זה ללדת באביב סביב תחילת אייר
בהריון- בחורף לא קר משהו מחמם אותך מבפנים, את לא מתבשלת בקיץ שזה נורא...
זה עונה מאוד נעימה עם התינוק- לא מחממים לא מקררים, בגד דק ארוך ומאוד נעים להסתובב בחוץ לנסוע וכו' את לא כלואה בבית עם תינוק...
החסרון היחיד למי שלא מורה, סוף החלד יוצא בחופש הגדול ואת חוזרת לעבודה לפני תחילת שנה של הילדים... אפשר להאריך קצת כדי לחזור איתם ולא לפניהם
השנה היה קצת הזוי כי זה היה שיא הקורונה, אבל היה חוויה מעניינת...
בהריון- בחורף לא קר משהו מחמם אותך מבפנים, את לא מתבשלת בקיץ שזה נורא...
זה עונה מאוד נעימה עם התינוק- לא מחממים לא מקררים, בגד דק ארוך ומאוד נעים להסתובב בחוץ לנסוע וכו' את לא כלואה בבית עם תינוק...
החסרון היחיד למי שלא מורה, סוף החלד יוצא בחופש הגדול ואת חוזרת לעבודה לפני תחילת שנה של הילדים... אפשר להאריך קצת כדי לחזור איתם ולא לפניהם
השנה היה קצת הזוי כי זה היה שיא הקורונה, אבל היה חוויה מעניינת...
בתחילת ההריון שליושוב אתכם
כולן מסביבי אמרו לי, איזה כיף לך תלדי באפריל, אחרי פסח, מושלם!
ואז הגיעה הקורונה
ואז הגיעה הקורונה
מסכימהאמאשוני
סוף מרץ עד מאי
לי יש אחת בסוף יוני - כיףףףףף אבל מעולם לא ניסיתיתפוחים ותמרים
לתזמן שומדבר, בירכתי על השפע שקיבלתי, ומצאתי יתרונות ללידה בכל תאריך.
כל חודשי הקיץ מסיבה עיקרית חחחחהיושים
שקשה בטירוף לקום בלילה בחורףףף
בובלת מקור ברמות קשות
בובלת מקור ברמות קשות
חושבת אחרת מכולןרסיס אמונה
אוהבת ללדת בתקופת החגים, גם ככה רוב הזמן אני עם פיגמה..ככה אני מתלבשת מידי פעם לקניון או משהו. נעים. והחורף מגיע חודשיים-שלושה אחרי.
ובפסח שמתחיל להתחמם הם זוחלים..
וכשיש אפשרות להשאר עם הקטן/ה בבית עד ספטמבר הבא, ואז זה שנה עם אמא ואח"כ מסגרת ולא לפני בגיל קטן..
ובפסח שמתחיל להתחמם הם זוחלים..
וכשיש אפשרות להשאר עם הקטן/ה בבית עד ספטמבר הבא, ואז זה שנה עם אמא ואח"כ מסגרת ולא לפני בגיל קטן..
מיד אחרי החגיםבת 30
ואז יש לך חופשת לידה ארוכה עם חופשת חנוכה בלבד.
בלי חופש גדול
בלי חופשת ונקיונות פסח.
בלי חופש גדול
בלי חופשת ונקיונות פסח.
אבל אז גם מתחיל הקור...אנונימית לרגע1
לא מפריע לי...בת 30
ילדתי בסוף החופש,חודש לפני ר''ה ,
ילדתי שבוע לפני פסח,
ואין כמו אחרי החגים...
פעם ילדתי אחרי החגים אבל זה היה בלידות הראשונות אז לא ידעתי להעריך..
ילדתי שבוע לפני פסח,
ואין כמו אחרי החגים...
פעם ילדתי אחרי החגים אבל זה היה בלידות הראשונות אז לא ידעתי להעריך..
תלוי איפה גרים.44444אחרונה
אצלינו בחשוון רק מכבים את המזגן (וגם זה לא תמיד.....)
והחורף פה פי מיליון יותר נעים.
מישור החוף......
אני דווקא בחורף נמצאת הרבה בחוץ. בקיץ נוראי.
והחורף פה פי מיליון יותר נעים.
מישור החוף......
אני דווקא בחורף נמצאת הרבה בחוץ. בקיץ נוראי.
לגמרי. אידיאלי בעיני.....44444
בהריון הנוכחי ב"ה יוצא ככה.
מקווה שהקורונה לא תהרוס...
גם ההתחלה לא יוצאת בקיץ.
והקושי הגדול בהתחלה שלא רואים את ההריון ולא רוצים לשתף. נגיד בסוף בקיץ ממש קשה אבל לפחות הסביבה יודעת וזה מקל מאד, בעיקר בעבודה.
למורות זה בכלל אידיאלי (אני לא מורה).
מה שהכי טוב שיש רצף ארוך של שגרה שזו הצלה.
גם במיזור החוף החורף ממש נעים ודווקא הכי נעים להיות בחוץ בבקרים/ צהריים.
גם הילד מגיע לשלב זחילה באביב ככה שכל ההתפתחות שהמסורבלות מפריעה לה מתרחשת בתקופה עם פחות בגדים.
אפשר להאריך חל"ד עד אחרי פסח אם אין 2 אדרים ולנקות לפסח יותר בנחת.
והגדולים במסגרות.
אזור פסח, מנסיון- הכי גרוע שיש בעיני.
קודם כל זה חג טוטאלי מאד.
אסור שיהיה חמץ בבית ויתפוצץ העולם.
גם אם ילדת יום- יומיים לפני פסח.
אם לא מצליחים להכשיר מטבח בזמן זה סיוט.... (אנחנו היינו אצל ההורים).
גם ברית בפסח זה לא להיט.....
תחילת הריון- בקיץ עם ילדים בבית. זוועה.
גם יש הרבה חגים קטנים שהם מפגשים משפחתיים שרוצים ללכת אליהם אבל גם לא נחים....
גם יותר מבאס להיות אסורים כל התקופה הזו.....
גם אי אפשר להערך עם אוכל מראש וגם יותר בעייתי להעזר בחברים. ומי שלא אןכל קטניות גם אין מאיפה להזמין אוכל (אולי בירושלים/ גוש דן עוד יש באזור שלנו- כלום).
מקום שני- חגי תשרי.
הם פחות טוטאליים.
בר"ה אין באמת משהו שהוא חובה טוטאלית כמו פסח- רק תקיעת שופר וזה גם פחות טוטאלי וגם הרבה הרבה הרבה יותר פשוט.
סוכות- אין חיוב לאישה וגם להקים סוכה אפשר תוך שעות ספורות. הרבה יותר פשוט מהכשרת מטבח.
הקושי העיקרי שיש הרבה "שבתות" שצריך להערך אליהם במקרה שתצא עליהן לידה.
גם תקופת איסור ארוכה מבאסת ממש בתשרי.
מקווה שהקורונה לא תהרוס...
גם ההתחלה לא יוצאת בקיץ.
והקושי הגדול בהתחלה שלא רואים את ההריון ולא רוצים לשתף. נגיד בסוף בקיץ ממש קשה אבל לפחות הסביבה יודעת וזה מקל מאד, בעיקר בעבודה.
למורות זה בכלל אידיאלי (אני לא מורה).
מה שהכי טוב שיש רצף ארוך של שגרה שזו הצלה.
גם במיזור החוף החורף ממש נעים ודווקא הכי נעים להיות בחוץ בבקרים/ צהריים.
גם הילד מגיע לשלב זחילה באביב ככה שכל ההתפתחות שהמסורבלות מפריעה לה מתרחשת בתקופה עם פחות בגדים.
אפשר להאריך חל"ד עד אחרי פסח אם אין 2 אדרים ולנקות לפסח יותר בנחת.
והגדולים במסגרות.
אזור פסח, מנסיון- הכי גרוע שיש בעיני.
קודם כל זה חג טוטאלי מאד.
אסור שיהיה חמץ בבית ויתפוצץ העולם.
גם אם ילדת יום- יומיים לפני פסח.
אם לא מצליחים להכשיר מטבח בזמן זה סיוט.... (אנחנו היינו אצל ההורים).
גם ברית בפסח זה לא להיט.....
תחילת הריון- בקיץ עם ילדים בבית. זוועה.
גם יש הרבה חגים קטנים שהם מפגשים משפחתיים שרוצים ללכת אליהם אבל גם לא נחים....
גם יותר מבאס להיות אסורים כל התקופה הזו.....
גם אי אפשר להערך עם אוכל מראש וגם יותר בעייתי להעזר בחברים. ומי שלא אןכל קטניות גם אין מאיפה להזמין אוכל (אולי בירושלים/ גוש דן עוד יש באזור שלנו- כלום).
מקום שני- חגי תשרי.
הם פחות טוטאליים.
בר"ה אין באמת משהו שהוא חובה טוטאלית כמו פסח- רק תקיעת שופר וזה גם פחות טוטאלי וגם הרבה הרבה הרבה יותר פשוט.
סוכות- אין חיוב לאישה וגם להקים סוכה אפשר תוך שעות ספורות. הרבה יותר פשוט מהכשרת מטבח.
הקושי העיקרי שיש הרבה "שבתות" שצריך להערך אליהם במקרה שתצא עליהן לידה.
גם תקופת איסור ארוכה מבאסת ממש בתשרי.
אני אוהבת חל"ד בחורףאמא יקרה לי*
להתכרבל בפוך עם הגור התורן כשהגשם דופק בחלון ולא לרוץ לאף מקום.
אבל לא שיקול מבחינתי
הבאסה במרץאמא גם
שזה אזור פסח
לי קשה לעשות פסח גם בהריון מתקדם
וגם אחרי לידה,אפילו חודש אחרי הטיפול בתינוק כל כך אינטנסיבי שקשה
לי קשה לעשות פסח גם בהריון מתקדם
וגם אחרי לידה,אפילו חודש אחרי הטיפול בתינוק כל כך אינטנסיבי שקשה
אז החוכמה היא ללדת במרץ אחרי מעבר דירה
אם כל חי
ככה היה לי עם הראשון היה פצצה
היינו זו״צ יחסית לא עם הרבה ציוד
לידה ראשונהאמא וגם
זה שונה בדרך כלל...
אין את שיקולי שאר הילדים/חופש וכו
אין את שיקולי שאר הילדים/חופש וכו
אצלי בכל השנה הראשונה של התינוק זה קשהחולת שוקולד
אז אין מתי ללדת😜
(טוב, זה קשה לי גם בלי קשר, התינוק זה רק תירוץ)
(טוב, זה קשה לי גם בלי קשר, התינוק זה רק תירוץ)
כשחושבים על זה שוב,האמת שללדת במרץ זה תרוץ נפלאאמא גם
שהבעל ינקה
ובלי רגשות אשם
ובלי רגשות אשם
תלוי איפה עובדיםאמא וגם
מורות ושאינן מורות לא באותו מצב.
יכול להיות שהבחילות לא הולכות ומשתפרות מהיריון להיריון?אייר
היריון שלישי ב"ה.
בראשון היה בחילות והקאות ללא סוף, בשני ירד וכמעט לא הקאתי.
הייתי בטוחה שזה ימשיך וישתפר רק...
אבל עכשיו הבחילות וההקאות שוב חזרו עם הרבה מרץ!!! ייתכן?!
אשמח גם לרעיונות איך להקל...
תודה.
בראשון היה בחילות והקאות ללא סוף, בשני ירד וכמעט לא הקאתי.
הייתי בטוחה שזה ימשיך וישתפר רק...
אבל עכשיו הבחילות וההקאות שוב חזרו עם הרבה מרץ!!! ייתכן?!
אשמח גם לרעיונות איך להקל...
תודה.
לי נהיהמשמעת עצמית
גרוע להריון להריון.
דקלקטין עוזר.
ולהכריח את עצמך לאכול קצת, הרבה פעמים.
בעיקר דברים יבשים: טוסט, קרקרים, מלפפון.
אבל כל אחת אחרת...
דקלקטין עוזר.
ולהכריח את עצמך לאכול קצת, הרבה פעמים.
בעיקר דברים יבשים: טוסט, קרקרים, מלפפון.
אבל כל אחת אחרת...
יכול להיות. כל הריון הוא עם נתונים שונים.מוריה
אצלי לאאורי8
אותו דבר , גם בהריון תשיעי. אצלי היה קצת הבדל בין הבנים לבנות. אצל הבנות היה קצת יותר קל מהבנים.
אוישחיכיתי חיכיתיאחרונה
גם אצלי תמיד היתה את הציפיה שדברים יסתדרו...אך
מהריון להריון זה היה קשה יותר ויותר.
תרגישי טוב יקרה, בסוף זה משתלם
מהריון להריון זה היה קשה יותר ויותר.
תרגישי טוב יקרה, בסוף זה משתלם
אז העברנו את הילדה בת 8 חודשים לחדר נפרד.22252
אני פשוט לא ישנה בלילות ואני תמיד עייפה אז הייתי חייבת.
היא עדיין מתעוררת בלילה לינוק.
רוצות קצת להכין אותי לאיזה לילה יהיה לי?
היא כבר ישנה בחדר השני אז אין חרטות.
תאחלו לי בהצלחה... מוזר לי שהיא תהיה רחוקה...
גם אני בדיוק רוצה לעשות את התהליך. הלילה זה היה זוועהחגהבגה
היא קמה מ12 וחצי עד 6 הבוקר 6 פעמים!!
אני בגיל הזה הייתי נותנת מטרנה עם דייסה לפני השינה ואז זה היה משביע ובערך באיזה 4-5 לפנות בוקר היו מתעוררות לעוד בקבוק..
הגדולה הייתה ממש קטנה כש העברתי אותה, בת 4 חודשים וינקה בלילות והייתי בהריון, ולילה אחד הייתי כ"כ עיפה שלא מצאתי את הכוח לקום והיא קצת וחזרה לישון ומאז ישנה לילות רצוף.. עכשיו השלישית היא היחידה שלא מוכנה להכניס לפה מטרנה, אז נראה מה נעשה. תעדכנו איך הולך!
אני בגיל הזה הייתי נותנת מטרנה עם דייסה לפני השינה ואז זה היה משביע ובערך באיזה 4-5 לפנות בוקר היו מתעוררות לעוד בקבוק..
הגדולה הייתה ממש קטנה כש העברתי אותה, בת 4 חודשים וינקה בלילות והייתי בהריון, ולילה אחד הייתי כ"כ עיפה שלא מצאתי את הכוח לקום והיא קצת וחזרה לישון ומאז ישנה לילות רצוף.. עכשיו השלישית היא היחידה שלא מוכנה להכניס לפה מטרנה, אז נראה מה נעשה. תעדכנו איך הולך!
איזה אמיצה שאת!!!חיכיתי חיכיתי
עד שלא גמלתי מהנקת לילה הם ישנו צמוד אלי!!!
שיהיה בהצלחה, לילה שקט ורגוע
שיהיה בהצלחה, לילה שקט ורגוע
אין דרך לנבא מה יהיה בהצלחה!!!יעל מהדרום
בהצלחהאמא גם
תעדכני איך עבר
(אני לגמרי משאירה אצלי במיטה כדי להניק ולישון אחרי הפעם הראשונה של ההתעוררות.... אבל יודעת שלא כולן אוהבות..)
אז ביקשתם שאעדכן-22252
הנקתי אותה תוך כדי שינה לפני שנכנסתי לישון, קצת אחרי 12...
זה לא עבד. ב1 וחצי, היא קמה בבהלה שהיא לא מכירה וצרחה צרחות אימים. קפצתי אליה בלי לבדוק אפילו מה השעה. הנקתי אותנה שוב.נרדמה עלי. איך שהחזרתי אותה ללול פתחה עיניים ולא הסכימה לעצום אותם. כנראה מפחד שאעלם.. הערתי את בעלי. ככה נשארנו עד 2 וחצי איתה, נתננו לה עוד קצת מטרנה. היא היתה גמורה מעייפות אבל הכריחה את עצמה להשאר עם עיניים פתוחות.
אז פשוט הלכנו לחדר והיא היתה שקטה מלא זמן. באיזה שהו שלב בעלי הלך לבדוק אותה והיא ישנה!!! ישתבח שמו! ישנה עד 6 וחצי בערך. אכלה וחזרה לישון. אז שמתי לה משחקים בלול.
בפועל אין לי מושג מתי היא התעוררה כי שיחקה יפה... התחילה 'לקרוא' לנו רק לקראת 9. אלופה!!
נשארה בלול בעיניי פקוחות בלי לבכות??אמא גם
מעניין.אצלי בחיים זה לא היה קורה
בהצלחה בהמשך
בכתה אם זזנו ממנה.. אבל נתננו לה יד... אז היא היתה רגועה.22252
הלכנו לחדר אחרי שהיא ממש נרגעה באמת אבל עוד לא הסכימה לישון ממש..
אבל כמו שאמרתי- היא היתה גמורה!! אז אולי כשלא היתה צריכה להסתכל עלינו אז הם אוטומטית נעצמו. רק ה' יודע באמת מה היה שם. אבל היא לא בטראומה מהחדר. וחזרה לישון שם שנצ בלי שום בעיה... כנראה זה היה רק השוק של הפעם הראשונה... ב"ה.
יפה שהיא נרגעת עם ידאמא גם
גם זה בחיים לא היה קורה אצלי
מקווה שילך טוב
מקווה שילך טוב
מעודדתהריוניסטית
זה יומיים שלושה קשים קשים.
ואחכ גן עדן
ואחכ גן עדן
איזה כיף שהלך לך!! אפשר לנצלש?הבוקר יעלה
אני רוצה להעביר את הבת שלי באותו גיל שלך,
לחדר עם אחיות שלה בנות 3,5
אחת ישנה כמו בול עץ
אחת מתעוררת מכל פיפס
ואננ תוהה אם כדאי ושווה את הטרחה..
בלילה בעלי מאכיל בבקבוק..
מישהי עשתה זאת?
לחדר עם אחיות שלה בנות 3,5
אחת ישנה כמו בול עץ
אחת מתעוררת מכל פיפס
ואננ תוהה אם כדאי ושווה את הטרחה..
בלילה בעלי מאכיל בבקבוק..
מישהי עשתה זאת?
זאת הראשונה שלי אז אני לא יודעת... בהצלחה!!!22252
לא יודעת אם הייתי עושה את זהאמא גם
לא הייתי רוצה שהגדולה תתעורר
רק אבא קם להאכיל? יפה איך שכנעת אותו
וגם ההמלצה היום היא ילד בחדר הורים עד גילאמא גם
שנה
סתם כדאי לדעת
(בגלל ענייני מוות בעריסה)
חחח מרגע שאני מפסיקה להניק בלילההבוקר יעלהאחרונה
רק הוא קם..
אם אני לא ישנה מספיק אני נהיית מפחידה אז הוא הבין שעדיף ככה
אם אני לא ישנה מספיק אני נהיית מפחידה אז הוא הבין שעדיף ככה
אצל הבכור שלי הייתה תקופה די ארוכה שהייתי קמה להניק בחדר שלולפניו ברננה!
על כיסא כתר. נשבר לי הגב!!
אז דבר ראשון ממליצה ממש לדאוג לכורסת הנקה או ספפה שם
גם אני את הבכור העברתי בערך בגיל הזה וזה היה ממש שונה לטובה מלישון איתו בחדר כי הוא פשוט קם פחות פעמים.. כנראה לא הריח אותי או משהו...
באיזשהו שלב זה הפך להיות שהוא הולך לישון בחדר שלו, ישן שם עד 4 או 5 ואז ממשיך לישון איתי במיטה..
בהצלחה!
אז דבר ראשון ממליצה ממש לדאוג לכורסת הנקה או ספפה שם
גם אני את הבכור העברתי בערך בגיל הזה וזה היה ממש שונה לטובה מלישון איתו בחדר כי הוא פשוט קם פחות פעמים.. כנראה לא הריח אותי או משהו...
באיזשהו שלב זה הפך להיות שהוא הולך לישון בחדר שלו, ישן שם עד 4 או 5 ואז ממשיך לישון איתי במיטה..
בהצלחה!
תוצאות בטאמשתמשחדש1
היי קיבלתי עכשיו תוצאות בטא (כרגע שבוע 6 לפי מחזור אחרון)
האם תקין?
בשורות טובות לכל עם ישראל♥️
האם תקין?
בשורות טובות לכל עם ישראל♥️
מצוין. בשעה טובהבאורות
מעולה!!חגהבגה
בשעה טובה שיילך בקלות בע"ה
בשעה טובהחיכיתי חיכיתי
הריון קל,תקין ומשעמם...
תקין מאודהיושים
ברוך השםםם
תקין בהחלטיראת גאולה
בשלב כזה את כבר יכולה לקבוע תור לאולטראסאונד.
יקרות שאתן תודה♥️משתמשחדש1אחרונה
ישתבח שמו תמיד!
רעיונות לסדר יום לבן 3 ובן שנה ו8מחי
אז אחרי 5 חודשים שאנחנו בבית וזרמנו וזרמנו וזרמנו ו"סדר יום זה לא בשבילי" ו"אין לי כח להפעיל אותם", ו"לא יקרה להם כלום מלרבוץ ולהשתעמם כל היום", ו"אני בהריון וזהו, שיסתדרו", נמאס לי סופית. אי אפשר ככה לא לעשות כלום כל היום, הם מוציאים לי קרניים, ונכון שלהפעיל אותם ידרוש ממני יותר מאמץ, אבל מקווה שזה ישתלם. אין לי כח יותר להתנהגויות מופרעות והתפרצויות בכי שנובעות משעמום, רוצה לנסות שבוע אחד של סדר יום נורמלי ונראה אם זה מתאים לנו יותר.
אז מי יכולה לעזור לי להרכיב סדר יום בבית לשני בנים שובבים? (בלי גינה וטיולים, גג סיבוב בעגלה)
שיתופי סדר יום שלכן, רעיונות לפעילויות שידרשו מינימום מאמץ ובלגן ומתאימים לשני הגילאים (אפשר גם דברים שמתאימים רק לבן השלוש לזמן שהקטן ישן)
תודה, סומכת עליכן
אז מי יכולה לעזור לי להרכיב סדר יום בבית לשני בנים שובבים? (בלי גינה וטיולים, גג סיבוב בעגלה)
שיתופי סדר יום שלכן, רעיונות לפעילויות שידרשו מינימום מאמץ ובלגן ומתאימים לשני הגילאים (אפשר גם דברים שמתאימים רק לבן השלוש לזמן שהקטן ישן)
תודה, סומכת עליכן
אני אוהבת "תחנות" וביניהן פעילויות זורמותיראת גאולה
יש בוקר: קימה, נט"י, להתלבש, ארוחת בוקר, תפילה (אצלנו עכשיו מקבלים שלוק בסיום התפילה).
יש שעה של ארוחת צהריים, ולפניה אני מבשלת.
יש שעה של ארוחת ערב ולאחריה אמבטיות, התארגנות לשינה וסיפור במיטה.
יש שעה שמתאימה לסיבוב בעגלה? תעשי את זה, זה בריא... אם אפשר שהגדול ירכב קצת על בימבה בסיבוב הזה - בכלל מוצלח מאוד.
יש שעה קבועה שהקטן ישן. אולי בזמן הזה לבשל כשהגדול עוזר או משחק בכלי המטבח?
בין לבין יש סוגים שונים של פעילויות, בעבר הייתי מקפידה שבכל יום יחוו מהכל: מוטוריקה עדינה (משחקי הרכבה, צביעה והדבקה, השחלות), מוטוריקה גסה והוצאת מרץ (בימבה, ריקודים, קפיצות על מזרן, זחילה במסלול מכשולים, כדור), הקשבה לסיפור.
יש שעה של ארוחת צהריים, ולפניה אני מבשלת.
יש שעה של ארוחת ערב ולאחריה אמבטיות, התארגנות לשינה וסיפור במיטה.
יש שעה שמתאימה לסיבוב בעגלה? תעשי את זה, זה בריא... אם אפשר שהגדול ירכב קצת על בימבה בסיבוב הזה - בכלל מוצלח מאוד.
יש שעה קבועה שהקטן ישן. אולי בזמן הזה לבשל כשהגדול עוזר או משחק בכלי המטבח?
בין לבין יש סוגים שונים של פעילויות, בעבר הייתי מקפידה שבכל יום יחוו מהכל: מוטוריקה עדינה (משחקי הרכבה, צביעה והדבקה, השחלות), מוטוריקה גסה והוצאת מרץ (בימבה, ריקודים, קפיצות על מזרן, זחילה במסלול מכשולים, כדור), הקשבה לסיפור.
תודה! עשית לי סדר בראש מחי
עוקבת...מטילדה
ובהצלחה מחי!
מחי יקרה!חגהבגה
מנסה.
יש לך אפשרות לקנות חומרי יצירה?
כמו בריסטולים, מנקי מקטרות, צבעים, חוברות עבודה? אצלנו בגל ראשון בסדר היה ככה בערך-
מתעוררים בבוקר- ארגוני בוקר, מה שרגיל אצלכם, להתפנות, ליטול ידיים, לצחצח שיניים, אצלנו היה גם שוקו.
ואז משחק, נניח מגנטים (יש אצלכם), צינורות הרכבה, לגו, אצלי הגדולות בהפרש יותר קטן אז הן שיחקו גם יחד.
ואז הייתי מכינה א. בוקר לכולם, הגדולה הייתה מאוד אוהבת לעזור- להביא ירקות מהמקרר, חלב, קוואקר לדייסה וכו'. עד שבעלי היה מסיים להתפלל היינו מיושבים לאכול סביבות 10 וחצי 11.
ואז קבוע, הקטנה הייתה מעסיקה את עצמה (סגנון כזה, יודעת שהרוב לא כך), ואני הייתי עושה חוברת לימודית עם הגדולה, היא מאוד אוהבת. יש אצלנו פשוטות כאלו, שצריך להקיף יוצא דופן, למתוח קו, לסמן, לצבוע. באיזשהו שלב הקטנה גם הייתה רוצה לעשות איתנו, אז הייתי מושבה אותה איתי וקניתי לה סתם חוברת שתקשקש.
אז היינו מגיעים לשלב של שנ"צ.
אחרי זה אפשר לעשות יצירה- תורידי פינטרסט יש שם מליונים פשוטים ןנחמדים.
יש לך אפשרות לעשות להם משחקי מים עם בריכה קטנה/גיגית? אצלי עם משחקי מים ורובי מים הן ממש נהנות מזה להרבה זמן...
היו חלקים ביום שהלכנו לחדר משחקים ואחריו משחק והם שיחקו לבד- אמרתי, קודם אמא שיחקה איתכם, עכשיו אמא צריכה לעשות משהו ותביאו משחק, וממש עומדת על זה. כאמור אצלי הקונה ידעה להעסיק את עצמה יופי, והגדולה כל הזמן רצתה צומי אפילו פתחתי על זה שרשור פה...
אם את רוצה אפשר להגדיר זמן ביום לשעות מסך.
בערב א. ערב ואז מקלחת.
במהלך היום היו גם זמנים שעשיתי איתן מין פעילות גוםנית- מבינה שבמצבך זה לא פשוט.
ועשינו הזמנה ענקית של איזה 12 ספרי ילדים שהיו במבצע, וקראנו המון..
אז נניח הייתי עושה כך- שנת צהריים, קמים, ארוחת צהריים (או הפוך), יצירה, משחק לבד בלי אמא, סיפור, זמן מסך, סיבוב בחוץ, חוזרים פעילות עם מים, ארוחת ערב, מקלחת, עוד סיפור ולישון...
בהצלחה רבה!!
יש לך אפשרות לקנות חומרי יצירה?
כמו בריסטולים, מנקי מקטרות, צבעים, חוברות עבודה? אצלנו בגל ראשון בסדר היה ככה בערך-
מתעוררים בבוקר- ארגוני בוקר, מה שרגיל אצלכם, להתפנות, ליטול ידיים, לצחצח שיניים, אצלנו היה גם שוקו.
ואז משחק, נניח מגנטים (יש אצלכם), צינורות הרכבה, לגו, אצלי הגדולות בהפרש יותר קטן אז הן שיחקו גם יחד.
ואז הייתי מכינה א. בוקר לכולם, הגדולה הייתה מאוד אוהבת לעזור- להביא ירקות מהמקרר, חלב, קוואקר לדייסה וכו'. עד שבעלי היה מסיים להתפלל היינו מיושבים לאכול סביבות 10 וחצי 11.
ואז קבוע, הקטנה הייתה מעסיקה את עצמה (סגנון כזה, יודעת שהרוב לא כך), ואני הייתי עושה חוברת לימודית עם הגדולה, היא מאוד אוהבת. יש אצלנו פשוטות כאלו, שצריך להקיף יוצא דופן, למתוח קו, לסמן, לצבוע. באיזשהו שלב הקטנה גם הייתה רוצה לעשות איתנו, אז הייתי מושבה אותה איתי וקניתי לה סתם חוברת שתקשקש.
אז היינו מגיעים לשלב של שנ"צ.
אחרי זה אפשר לעשות יצירה- תורידי פינטרסט יש שם מליונים פשוטים ןנחמדים.
יש לך אפשרות לעשות להם משחקי מים עם בריכה קטנה/גיגית? אצלי עם משחקי מים ורובי מים הן ממש נהנות מזה להרבה זמן...
היו חלקים ביום שהלכנו לחדר משחקים ואחריו משחק והם שיחקו לבד- אמרתי, קודם אמא שיחקה איתכם, עכשיו אמא צריכה לעשות משהו ותביאו משחק, וממש עומדת על זה. כאמור אצלי הקונה ידעה להעסיק את עצמה יופי, והגדולה כל הזמן רצתה צומי אפילו פתחתי על זה שרשור פה...
אם את רוצה אפשר להגדיר זמן ביום לשעות מסך.
בערב א. ערב ואז מקלחת.
במהלך היום היו גם זמנים שעשיתי איתן מין פעילות גוםנית- מבינה שבמצבך זה לא פשוט.
ועשינו הזמנה ענקית של איזה 12 ספרי ילדים שהיו במבצע, וקראנו המון..
אז נניח הייתי עושה כך- שנת צהריים, קמים, ארוחת צהריים (או הפוך), יצירה, משחק לבד בלי אמא, סיפור, זמן מסך, סיבוב בחוץ, חוזרים פעילות עם מים, ארוחת ערב, מקלחת, עוד סיפור ולישון...
בהצלחה רבה!!
תודה רעיונות מצוינים!מחי
אהבתי את המשחק/פעילות עם אמא ומשחק חופשי לסירוגין
באמת לא תזיק לי קצת פעילות גופנית חח... תלוי ביום, אבל אולי מדי פעם
באמת לא תזיק לי קצת פעילות גופנית חח... תלוי ביום, אבל אולי מדי פעם
מנסה (למרות שגם אני לא טיפוס של סדר יום):מתואמת
קימה בבוקר
נטילת ידיים (עדיף במנגינה כזו שתהפוך להם מוכרת)
התלבשות (אפשר גם עם שיר מלווה)
תפילה (שניהם על הספה לידך, תפילה עם הרבה שירים)
ארוחת בוקר קלה
משחקי התפרקות (נסיעה בבימבה, קפיצה על הספה, הקפצה על הרגליים שלך - כמה שיש לך כוח...)
יצירה - דפים, צבעים ומדבקות
שוב משחקי התפרקות
משחקי הרכבה
שנת בוקר לקטן (אם הוא עדיין ישן בבוקר)
הקראת סיפור לגדול/לשניהם
ארוחת צהריים (הם יכולים "לעזור" לך להכין)
משחקי דמיון (בובות, פליימוביל... את יכולה להמציא איתם סיפורים לפי המשחקים)
משחקי התפרקות (שוב)
ריקודים ושירים
אם אפשר - סיבוב בחוץ
יצירה (משהו מושקע יותר - עם פלסטלינה, אולי קצת גואש, חומרים נפסדים כמו גלילי נייר טואלט וקרטוני קורנפלקס. ראיתי כל מיני רעיונות ליצירות לגיל הזה, ואני יכולה גם לחשוב בעצמי אח"כ אם תרצי)
משחקי התפרקות
משהו "לימודי" (מתאים יותר לגדול. אין לי ממש רעיונות... אולי הכנה לחגים המתקרבים?)
משחקי הרכבה/דמיון (אם יש זמן)
ארוחת ערב
מקלחות
ולישון... (עדיף בליווי שירים רגועים, לסגירת היום)
מעניין אם זה יצליח...
הקטנים שלי באותו גיל, אבל מצבי בכ"ז שונה, כי יש לי גדולים שמעסיקים אותם, ואני גם לא בהיריון...
בהצלחה! הכי חשוב זה לא להילחץ ולא להידכא אם סדר היום לא מצליח בדיוק...
נטילת ידיים (עדיף במנגינה כזו שתהפוך להם מוכרת)
התלבשות (אפשר גם עם שיר מלווה)
תפילה (שניהם על הספה לידך, תפילה עם הרבה שירים)
ארוחת בוקר קלה
משחקי התפרקות (נסיעה בבימבה, קפיצה על הספה, הקפצה על הרגליים שלך - כמה שיש לך כוח...)
יצירה - דפים, צבעים ומדבקות
שוב משחקי התפרקות
משחקי הרכבה
שנת בוקר לקטן (אם הוא עדיין ישן בבוקר)
הקראת סיפור לגדול/לשניהם
ארוחת צהריים (הם יכולים "לעזור" לך להכין)
משחקי דמיון (בובות, פליימוביל... את יכולה להמציא איתם סיפורים לפי המשחקים)
משחקי התפרקות (שוב)
ריקודים ושירים
אם אפשר - סיבוב בחוץ
יצירה (משהו מושקע יותר - עם פלסטלינה, אולי קצת גואש, חומרים נפסדים כמו גלילי נייר טואלט וקרטוני קורנפלקס. ראיתי כל מיני רעיונות ליצירות לגיל הזה, ואני יכולה גם לחשוב בעצמי אח"כ אם תרצי)
משחקי התפרקות
משהו "לימודי" (מתאים יותר לגדול. אין לי ממש רעיונות... אולי הכנה לחגים המתקרבים?)
משחקי הרכבה/דמיון (אם יש זמן)
ארוחת ערב
מקלחות
ולישון... (עדיף בליווי שירים רגועים, לסגירת היום
)מעניין אם זה יצליח...
הקטנים שלי באותו גיל, אבל מצבי בכ"ז שונה, כי יש לי גדולים שמעסיקים אותם, ואני גם לא בהיריון...
בהצלחה! הכי חשוב זה לא להילחץ ולא להידכא אם סדר היום לא מצליח בדיוק...
תודה!!מחי
נכון, אכין סדר יום ואזכור שהוא בגדר המלצה
אשמח לרעיונות ליצירות פשוטות עם חומרים נפסדים לגיל הזה
אשמח לרעיונות ליצירות פשוטות עם חומרים נפסדים לגיל הזה
העבירו לי לפני כמה זמן במייל את חוברת הרעיונות הבאה:מתואמת
20200803195753.pdf
מרפרוף קצר נראה שיש שם דברים ממש טובים.
(אני יכולה לחשוב על רעיונות גם בעצמי, אבל כרגע המוח שלי מחוק...)
תודה! עזרת גם לי בתנועה מתמדת
מקסים!!מחי
בדיוק מה שהייתי צריכה לגיל הזה
ונתן לי גם רעיונות לנושאים שמתאימים לאלול-תשרי (דגים - תשליך, עננים - משיב הרוח ומוריד הגשם, תרנגול - כפרות, ואפשר לעשות צורות של כל דבר ולהדביק עליו מדבקות/פונפונים/נוצות וכו' - שופר, סוכה, סידור, קופת צדקה ולגזור מטבעות ועוד)
ונתן לי גם רעיונות לנושאים שמתאימים לאלול-תשרי (דגים - תשליך, עננים - משיב הרוח ומוריד הגשם, תרנגול - כפרות, ואפשר לעשות צורות של כל דבר ולהדביק עליו מדבקות/פונפונים/נוצות וכו' - שופר, סוכה, סידור, קופת צדקה ולגזור מטבעות ועוד)
וואו מקסים ממש!ושוב אתכם
והיי, אני מכירה את מי שהכינה את הקובץ הזה
אז תמסרי *לה* שזה מקסים מתואמתאחרונה
אפשר לעשות להם אמבטיות ארוכוווותחולת שוקולד
עם קצף אמבטיהoo
זה הופך ממש לאטרקציה. הבן שלי כל פעם שעה עם זה באמבטיה
הנקה אינסופיתהיופי שבשקט
איך שורדים את זה?!
הקטנה, בת ארבעה שבועות, יונקת בלי סוף. היא נולדה קטנה ובהתחלה לא עלתה מספיק במשקל אז הנחו אותי לדחוף לה הנקות.
עכשיו היא דורשת הנקה כל זמן שהיא ערה. לפעמים היא מתנתקת ורגועה, אבל רק לחמש-עשר דקות לפני שהיא מחפשת שוב. והיא לא רעבה- במקרים כאלה היא מתחברת, מוצצת לשניה ואז נרגעת. אבל אוי ואבוי אם אני אנסה לנתק אותה.
היא נרדמת רק בהנקה ולפעמים מתעוררת תוך עשר דקות ושוב רוצה לינוק כדי להרדם. וניסיתי להרדים אותה בדרכים אחרות, זה פשוט לא עובד.
לפעמים קורה שאני מניקה אותה ארבע שעות רצוף, כי היא כל פעם נרדמת ומתעוררת אחרי דקה בחיפוש אחרי ההרגעה שבהנקה.
הקטנה, בת ארבעה שבועות, יונקת בלי סוף. היא נולדה קטנה ובהתחלה לא עלתה מספיק במשקל אז הנחו אותי לדחוף לה הנקות.
עכשיו היא דורשת הנקה כל זמן שהיא ערה. לפעמים היא מתנתקת ורגועה, אבל רק לחמש-עשר דקות לפני שהיא מחפשת שוב. והיא לא רעבה- במקרים כאלה היא מתחברת, מוצצת לשניה ואז נרגעת. אבל אוי ואבוי אם אני אנסה לנתק אותה.
היא נרדמת רק בהנקה ולפעמים מתעוררת תוך עשר דקות ושוב רוצה לינוק כדי להרדם. וניסיתי להרדים אותה בדרכים אחרות, זה פשוט לא עובד.
לפעמים קורה שאני מניקה אותה ארבע שעות רצוף, כי היא כל פעם נרדמת ומתעוררת אחרי דקה בחיפוש אחרי ההרגעה שבהנקה.
בגיל הזה זה ממש נורמלי אני חושבת שהתקופה הזובתי 123
של ההתחלה שווה את ההמשך שהרבה הרבה יותר קל וההנקות המרובות גם עוזרות להגברת יצור החלב אצלך את יכולה גם להתייעץ עם יועצת הנקה שתדריך אותך להנקה יותר הפקטיבית ושמירה על עירנות התינוקת שלא תרדם באמצע לפני ששבעה
בכל אופן אם את צריכה קצת נשימה מדי פעם תני בקבוק ואם את בטוחה שהיא שבעה תנסי מוצץ
בכל אופן אם את צריכה קצת נשימה מדי פעם תני בקבוק ואם את בטוחה שהיא שבעה תנסי מוצץ
תודה, טוב לשמוע שזה נורמליהיופי שבשקט
גם זה שמדי פעם היא יונקת ארבע שעות רצוף זה נורמלי?
כן .. את יכולה לנסות לדגדג לה את הלחי ולהצמידבתי 123
בעדינות את הישבן שלה לבטן שלך זה מעיר ומשפר את האחיזה
אני אנסה, תודה!היופי שבשקט
אצלי היא היתה ככהאין לי הסבר
עד שהחלטתי שזה כבד עליי.
אז קיצרתי הנקות.
והיא פשוט התאימה את עצמה אליי.
גיליתי שהיא ממש אוהבת להיות בחוץ, איך שיוצאת מהדלת היא משתתקת,
במובן מסויים זה החליף את ההנקה של"סתם כדי לינוק"
ככל שהם גדלים ההנקות מתקצרות...
תנסי לחשוב מה מתאים לך, כאמא.
אם מתאימה לך המתכונת הנוכחית, אין סיבה לשנות כי זה לא נהוג.
אם לא מתאים לך תנסי לחשוב בדיוק מה,
זה שהיא תופסת לך את הידיים,
זה שבא לך זמן לעצמך,
זה שזה מעייף אותך,
או כל דבר אחר...
שאלה טובההיופי שבשקט
אני חושבת שבעיקר מפריע לי שאני לא מספיקה לאכול ולנח. וזה שחשבתי שזה לא נורמלי שהיא יונקת כל כך הרבה זמן.
אין לי נסיון בהנקהoo
אבל לא הייתי מגדירה נורמלי שאין זמן לאכול ולנוח. וגם אם יש שחושבות שזה נורמלי להניק תינוק כל הזמן את לא חייבת לחשוב כך ולעשות כך
זה באמת נשמע מתיש להניק כמה שעות רצוףיעל מהדרום
לק"י
לגבי המנוחה- את יודעת להניק בשכיבה?
אם כן, תנצלי את זמן ההנקה גם למנוחה.
לגבי המנוחה- את יודעת להניק בשכיבה?
אם כן, תנצלי את זמן ההנקה גם למנוחה.
פחות נח לי להניק בשכיבההיופי שבשקט
אבל כשאני ממש עייפה אני בכל זאת עושה את זה
ניסית עיטוף? אולי גם ירגיע אותהיעל מהדרום
לק"י
אני לא רואה את עצמי מניקה 4 שעות רצוף.
זה נשמע קשה...
אני לא רואה את עצמי מניקה 4 שעות רצוף.
זה נשמע קשה...
ניסיתי, היא לא אוהבת. מציק לה כשהרגליים תפוסותהיופי שבשקט
וזה באמת קשה... מזל שזה קורה רק פעם-פעמיים ביום ולא בכל הנקה
גם שלי לא אהבoo
עיטוף ברגלים, הייתי עוטפת אותו רק מסביב לידיים
זה רעיון. לא חשבתי על זההיופי שבשקט
אני פשוט עוטפת עם שמיכה מתחת לידיים ומטהיעל מהדרום
לק"י
לא עיטוף "אמיתי".
נראה לי שאם אני מניחה אותה עם השמיכה שלה ביחד זה פחות גורם לה להתעורר (אבל לא בטוחה שזו הבעיה אצלך)
לא עיטוף "אמיתי".
נראה לי שאם אני מניחה אותה עם השמיכה שלה ביחד זה פחות גורם לה להתעורר (אבל לא בטוחה שזו הבעיה אצלך)
אני ממש מציעה להתייעץאמא גם
שקלת אותה ועכשו העליה במשקל תקינה? זה הכי חשוב
יכול להיות שיועצת תוכל לעזור לך לייעל את ההנקה וזה יעזור
יש תינוקות שיונקים המון המון המון,וזה נורמלי,אבל כדאי לבדוק כי לפעמים זה מעיד על יעילות
ויכול להיות שהיא רוצה לינוק כדי להרדם,שזה ממש בסדר אם נוח לך להרדים ככה. אבל את יכולה גם לנסות להרדים במנשא או בעגלה
ועוד עצות להרדמה:
https://amotherlifeblog.blogspot.com/2020/06/blog-post_21.html
כן, העליה במשקל תקינה עכשיוהיופי שבשקט
ניסיתי להרדים במנשא ובעגלה, אבל היא פשוט צורחת. מרגיש לי אכזרי לתת לתינוקת בגיל הזה לצרוח במשך חצי שעה, אז ויתרתי...
מה עם להרדים בידיים בלי הנקה?חולת שוקולד
עובד לפעמים, בעיקר כשבעלי מרדים. אצלי היא מיד מחפשתהיופי שבשקט
היא לוקחת מוצץ?מצטרפת למועדון
אצלי היא גם ישר מחפשת אז פתחתי שיטה שאני מערסלת אותה בתנועה של הנקה תוך כדי שהיא לוקחת מוצץ. היא מאד אוהבת את זה ולרב זה מרדים אותה
לפעמים לוקחת מוצץ, אני אנסההיופי שבשקט
ברור שלא לתת לצרוחאמא גם
מסכימה איתך לגמרי
מציעה להרגיל אותה למנשא ולעגלה בזמן שהיא ממש רגועה ובמצב רוח טוב
כי כשהיא עצבנית יהיה לה קשה להסכים לדבר חדש ותרצה רק את המוכר שלה שזה אמא וחלב
אחרי שתתרגל שזה נחמד ונעים כשהיא במצב רוח טוב ולא עייפה,יש סיכוי שתסכים גם בזמנים שהיא עייפה.אולי זה יקל עלייך קצת
ויופי שהיא עולה במשקל טוב כבר.כל הכבוד לך! וגם על ההתמדה בהנקות האלה. זה ממש אינטנסיבי
תודה היופי שבשקט
אני באמת מרגילה אותה כשהיא רגועה. אני מקווה שהיא תלמד להנות מהם
הייתי ממש כמוךמלאת אושר
אצלי ספציפי זה התחיל בגלל צהבת שאמרו לי להניק כמה שיותר כדי שהבילירובין יצא..
זה מתיש לגמרי לגמרי לגמרי. עד שבזהו שלב הבנתי שהבכי והרצון לינוק בד"כ לא מגיע דווקא מרעב ועובדה שהוא מפסיק לינוק אחרי שתי שניות, אלא מרצון לרוגע ולמגע אוהב- וגילינו שסקין טו סקין על בעלי מספק במדוייק את הצורך הזה. ככה שברגע שהוא שיחרר את האחיזה בהנקה העברתי אותו לבעלי ולי היה קצת זמן לנוח עד שהוא הראה שוב סימני רעב..
לא אשלה אותך, גם זה היה רק זמן קצר, אבל עדין מספיק בהחלט כדי לנוח ולאכול בנחת!!!!
זה מתיש לגמרי לגמרי לגמרי. עד שבזהו שלב הבנתי שהבכי והרצון לינוק בד"כ לא מגיע דווקא מרעב ועובדה שהוא מפסיק לינוק אחרי שתי שניות, אלא מרצון לרוגע ולמגע אוהב- וגילינו שסקין טו סקין על בעלי מספק במדוייק את הצורך הזה. ככה שברגע שהוא שיחרר את האחיזה בהנקה העברתי אותו לבעלי ולי היה קצת זמן לנוח עד שהוא הראה שוב סימני רעב..
לא אשלה אותך, גם זה היה רק זמן קצר, אבל עדין מספיק בהחלט כדי לנוח ולאכול בנחת!!!!
מעניין, ננסה את זההיופי שבשקט
מוצץ אנושי ?הריונית ותיקה
האמת שזה נשמע המון , יש לי ניסיון של הרבה שנים וילדים עם אופי שונה וזה באמת נשמע קצת קיצוני.
ניסת מוצץ ? ממליצה להתעקש היא לא באמת רעבה 24 שעות ביממה אלא מחפשת נחמה
ניסת מוצץ ? ממליצה להתעקש היא לא באמת רעבה 24 שעות ביממה אלא מחפשת נחמה
לפעמים היא לוקחת מוצץהיופי שבשקט
זה מרגיע אותה לכמה דקות. הזרת שלי מרגיעה אותה אפילו יותר, אבל גם זה מחזיק מעמד מקסימום עשר דקות.
וברור לי שזה לא תמיד רעב, אבל כל דבר אחר מרגיע רק לדקות ספורות ורק הנקה מרגיעה אותה לזמן ארוך.
וברור לי שזה לא תמיד רעב, אבל כל דבר אחר מרגיע רק לדקות ספורות ורק הנקה מרגיעה אותה לזמן ארוך.
גם שלי לא לוקחת מוצץ יותר מכמה דקותמצטרפת למועדון
לכן אני משתמשת בו רק למטרות ספציפיות כמו שכתבתי להרדים אותה שהיא מעורסלת ואז המוצץ תחוב ביני לבין הפנים שלה ולא נשמט
חוויתי את זה גםסורבהאחרונה
באמת ממש קשה. נראה לי פשוט יש תינוקות כאלה.
עם הזמן זה השתפר אבל היה לי מאתגר מאוד.
אין לי טיפים, מצטערת
אבל כן, אני חושבת שזה נורמלי (אולי בדיעבד הייתי משלבת תמ"ל? לא יודעת. תלוי במצב הנפשי ובכוחות שלך).
בהצלחה רבה 🌷
עם הזמן זה השתפר אבל היה לי מאתגר מאוד.
אין לי טיפים, מצטערת
אבל כן, אני חושבת שזה נורמלי (אולי בדיעבד הייתי משלבת תמ"ל? לא יודעת. תלוי במצב הנפשי ובכוחות שלך).בהצלחה רבה 🌷
התייעצות--לנשים בלבד!אני אנונימית!
ילדתי לפני כמה זמן ועדיין לא נטהרתי..😔
הייתי אמורה לטבול שבוע שעבר ואז ביום השביעי בבדיקה ראיתי דם. מאז אני מדממת משהוא כמו ווסת.
רציתי להתחיל לקחת סרזט רק אחרי הטבילה אבל בנתיים זה לא קרה.
השאלה שלי האם הייתן מתחילות לקחת סרזט במקרה הזה? מצד אחד אני חושבת שהדימום יפסיק לגמרי לפחות עוד יומיים שלוש, מצד שני לא באלי שאם יהיה לי דימום מהסרזט זה יאריך לי את הזמן עד שאוכל לטבול..🤔
אשמח לעצות!! תודה לכולן!!
הייתי אמורה לטבול שבוע שעבר ואז ביום השביעי בבדיקה ראיתי דם. מאז אני מדממת משהוא כמו ווסת.
רציתי להתחיל לקחת סרזט רק אחרי הטבילה אבל בנתיים זה לא קרה.
השאלה שלי האם הייתן מתחילות לקחת סרזט במקרה הזה? מצד אחד אני חושבת שהדימום יפסיק לגמרי לפחות עוד יומיים שלוש, מצד שני לא באלי שאם יהיה לי דימום מהסרזט זה יאריך לי את הזמן עד שאוכל לטבול..🤔
אשמח לעצות!! תודה לכולן!!
בדכ דימוםרסיס אמונה
הסתגלות בא אחרי 10 ימים
אם זה וסת אז יהיה לך שבוע, שקט ל4-5 ימים ושוב דימום. עדיף לטבול ואז יותר קל להתיר..
(אבל לא בטוח שהייתי עושה ככה, כי כדי להיות מוגנת צריך לחכות x ימים, ואני מאלו שעד שלא בטוחות במאה אחוז שזה בסדר אני מחכה במילא.. גם אחרי טבילה.)
אם זה וסת אז יהיה לך שבוע, שקט ל4-5 ימים ושוב דימום. עדיף לטבול ואז יותר קל להתיר..
(אבל לא בטוח שהייתי עושה ככה, כי כדי להיות מוגנת צריך לחכות x ימים, ואני מאלו שעד שלא בטוחות במאה אחוז שזה בסדר אני מחכה במילא.. גם אחרי טבילה.)
תודה על התשובה המפורטת!אני אנונימית!
לרוב יש דימום? בלידה הקודמת לקחתי מיקרולוט ולא היה לי דימום. זה לא אמור להיות אותן תגובות?
לא מחייברסיס אמונה
אצלי עם אותה גלולה פעם היה לי דימום הסתגלות ופעם לא 🤦♀️
לא הייתי מתחילה סרזט לפני הטבילהבתי 123
סגורה על סרזט דווקא? ממני..מעריצת ההתקן....וואוו
אני רוצה מניעה לתקופה קצרהאני אנונימית!
גג של שנה.
התקן לרוב זה ליותר זמן לא?
התקן לרוב זה ליותר זמן לא?
גם לשנה אפשר התקןבתי 123
התקן שמים לתקופה של שנה עד חמש שניםלאה1234
זה שווה לך לשים התקן גם אם את מונעת רק לשנה. אבל גם התקן עלול לגרום לדימום קל/ כתמים בהתחלה.
המניעה לשים התקן לפחות משנה היא משתי סיבותמקרמה
1. כלכלית
התקן הופך לעסקה כלכלית משתלמת ככל ששמים אותו חיותר זמן
2. טהרת המשפחה
יש נשים שיש להם דימומי הסתגלות ולוקח להם זמן להנות היתרונות ההתקן
אבל מצד שני יש גם נשים שלא סובלות מדימומים וזה מעולה להם.
אני שמתי התקן לשנה מתוך אילוץ וזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי (מסיבות בריאותיות גלולות משולבות הם לא אופציה אצלי)
התקן הופך לעסקה כלכלית משתלמת ככל ששמים אותו חיותר זמן
2. טהרת המשפחה
יש נשים שיש להם דימומי הסתגלות ולוקח להם זמן להנות היתרונות ההתקן
אבל מצד שני יש גם נשים שלא סובלות מדימומים וזה מעולה להם.
אני שמתי התקן לשנה מתוך אילוץ וזה היה הדבר הכי טוב שקרה לי (מסיבות בריאותיות גלולות משולבות הם לא אופציה אצלי)
לא!תיתי2אחרונה
הדימום יכול להיות כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי (טבעי אחרי לידה)
וסרזט יכול לשבש את המערכת יותר.
לקחת רק אחרי שהדימום מפסיק...
ואני גם ממליצה על התקן ולא על הגלולות המאתגרות האלה.
וסרזט יכול לשבש את המערכת יותר.
לקחת רק אחרי שהדימום מפסיק...
ואני גם ממליצה על התקן ולא על הגלולות המאתגרות האלה.
הבן שלי בן שנה וחודשייםהריון ולידה2
כל פעם שאני מנסה להקריא לו סיפור אז הוא מנסה לתפוס את הספר ולקרוע אותו
ולא ממש יושב ומקשיב....
זה נורמלי?
חברות מספרות לי שהילדים שלהם יושבים ממש יפה ומקשיבים לכמה וכמה ספרים וזה פשוט לא קורה אצלי
את מותק!אם כל חי
העלית לי חיוך על הפנים עם התאור שלך....
סגולת רבי מתיה בן חרשחמודה מאוד
מי עשתה את הסגולה של הרבי מתיה בן חרש עם ה18 נרות ואכן ראתה ישועה? 🤞
אני עשיתי לפני שהייתי אמורה לקבל תשובה של טיפול ולצעריהיושיםאחרונה
לא קרה משהו אבל חברה שלי עשתה חודש לפניי ונכנסה להריון טבעי למרות שיש לה בעיה וגם הייתה זקוקה לטיפולים ובסוף זה קרה טבעי
היא אומרת שעשתה את זה פעמיים ואז זה קרה
היא אומרת שעשתה את זה פעמיים ואז זה קרה
מה יהיהתפילה ואמונה (:
תגידו מה יהיה עם כל הפרשות המזעזעות האלה עם התעללויות בגנים ??
למדתי דבר ראשוןצמיד זהב
אחרי ששמעתי ממקור ראשון על סיפור שהתנפח ולא היה ולא נברא!!!!! ( והגננת הוגנה על ידי משרד החינוך ואת זה אפאחד לא אמר בתקשורת!!!!)
לא להאמין להכל...
דבר שני, להתפלל.. ה' יעזור. ולבדוק טוב איפה שמים את הילד ועדין להתפלל... ושוב ושוב..
אהה ועוד קצת להתפלל
לא להאמין להכל...
דבר שני, להתפלל.. ה' יעזור. ולבדוק טוב איפה שמים את הילד ועדין להתפלל... ושוב ושוב..
אהה ועוד קצת להתפלל
פשוט אכזריות לשמה.הריוניסטית
יש דברים שהם מזעזעים ואני עוד יכולה להבין מה עומד מאחורי המוח השפל שהגה אותם.
ויש דברים, כמו בפרשיה הזו, שהם נטו אכזריות ורוע, בלי טיפת היגיון. גם לא היגיון מעוות.
רע לי לקרוא על זה. רע לי.
אני מפחדת על הבנות שלי. רועדת מהמחשבה.
עוד ועוד מטפלות שמתעללות.
אחת קיבלה שנה בכלא. לאחר שחנקה תינוק, גרמה לו להקיא מרוב האבסה, הכתה אותו ועוד.
אחת נוספת שבגללה התאשפזו 4-5 תינוקות עם דימומים ושברים בגוף בגלל טיטולים והכאות, במקום להיות בכלא- פתחה את המעון שלה מחדש! הורידו נגדה הליכים פליליים.
היה חוק שכל פגיעה בתינוקות/ילדים- בום 7 שנות מאסר.
ומה? טירפדו אותו.
פשוט מפחיד ללדת ילדים במדינה שאין בה הרתעה.
מפחיד לי. באמת.
ויש דברים, כמו בפרשיה הזו, שהם נטו אכזריות ורוע, בלי טיפת היגיון. גם לא היגיון מעוות.
רע לי לקרוא על זה. רע לי.
אני מפחדת על הבנות שלי. רועדת מהמחשבה.
עוד ועוד מטפלות שמתעללות.
אחת קיבלה שנה בכלא. לאחר שחנקה תינוק, גרמה לו להקיא מרוב האבסה, הכתה אותו ועוד.
אחת נוספת שבגללה התאשפזו 4-5 תינוקות עם דימומים ושברים בגוף בגלל טיטולים והכאות, במקום להיות בכלא- פתחה את המעון שלה מחדש! הורידו נגדה הליכים פליליים.
היה חוק שכל פגיעה בתינוקות/ילדים- בום 7 שנות מאסר.
ומה? טירפדו אותו.
פשוט מפחיד ללדת ילדים במדינה שאין בה הרתעה.
מפחיד לי. באמת.
מסכימה איתך !תפילה ואמונה (:אחרונה
זה פשוט מטורף מה שהולך פה כל יום נחשפות פרשיות חדשות,
אין כבר אמון במערכת, אין אמון באף אחד..
ההרתעה פה לא מספקת לדעתי,לצערנו התחום הזה די נשחק,
לא כל אחת מתאימה לעבוד עם ילדים, זו שליחות !
וחבל שפוגעים בקטנטנים שלנו ממש עצוב 
היluisa
הי אני נמצאת בשבוע 36+5 , הייתי בהערכת משקל העובר במשקל 2.600 הטכנאית טענה שהעובר מעט קטן ..
האם זה באמת קטן לשבוע שלו?
האם זה באמת קטן לשבוע שלו?
לא נשמע מאוד קטן..באורות
בשלב הזה כל שבוע הריון הם עולים סביב ה150- 200 גר'. זה אומר שאם תלדי בתלמ הוא כבר יגיע ל3 קילו שזה סטנדרטי לגמרי
תודהluisa
לא נשמע לי קטן וגם הערכת משקל היא לא מדוייקתבתי 123אחרונה
מעשה בשני סנדליםהריוניסטית
אז רציתי לצאת עם הבנות לגינה.
נעלתי לקטנה סנדלים, וביקשתי מהגדולה להביא את הסנדלים שלה גם.
היא ישר צרחה "לא רוצה".
מאז התחילה סאגה של בכי בלתי נגמר.
היא בעצם מצפה ממני להביא לה את הנעליים,
וכי למה שאני אעשה את זה?
הילדה בת 3, גדולה ועצמאית.
אז התעקשתי איתה שהיא תמצא,
ועד עצם הרגע הזה סאגת הבכיות נמשכת.
אין לי כח להיות אמא חינוכית
בא לי פשוט למצוא לה את הסנדלים
ותפסיק
כבר
לבכות
אלוקיםםםםםםםםם
נעלתי לקטנה סנדלים, וביקשתי מהגדולה להביא את הסנדלים שלה גם.
היא ישר צרחה "לא רוצה".
מאז התחילה סאגה של בכי בלתי נגמר.
היא בעצם מצפה ממני להביא לה את הנעליים,
וכי למה שאני אעשה את זה?
הילדה בת 3, גדולה ועצמאית.
אז התעקשתי איתה שהיא תמצא,
ועד עצם הרגע הזה סאגת הבכיות נמשכת.
אין לי כח להיות אמא חינוכית
בא לי פשוט למצוא לה את הסנדלים
ותפסיק
כבר
לבכות
אלוקיםםםםםםםםם
אולי צופרצמיד זהב
תחרות מציאת נעליים הכי מהר...
לקיחת נעליים אחרות
ולפעמים. כן. לפעמים פשוט בא להביא לה את הסנדלים ולצאת כבר!!!! זה לא עושה אותך פחות חינוכית. מבטיחה!!
תהנו בגינה
לקיחת נעליים אחרות
ולפעמים. כן. לפעמים פשוט בא להביא לה את הסנדלים ולצאת כבר!!!! זה לא עושה אותך פחות חינוכית. מבטיחה!!
תהנו בגינה
אם זה גורם לשתיהן לבכות באטרףהריוניסטית
ברמה שאני בורחת לחדר ובוכה בעצמי,
זה נראה לי איבד מהחינכויות שלו...
אין לי כח להתמודדויות האלו. פיזית ונפשית.
אולי כדאי שאוותר קצת...
זה נראה לי איבד מהחינכויות שלו...
אין לי כח להתמודדויות האלו. פיזית ונפשית.
אולי כדאי שאוותר קצת...
אני נכנעת במצבים כאלה, גם בגילאים גדולים יותרתפוחים ותמרים
הכוחות שלי מוגבלים, ולא כל ויתור נחרט לנצח, ובעיני - חינוך הוא לא רק הצבת גבולות, אלא גם גמישות, יצירתיות, גיוס סבלנות גם כשממש אין... ועוד מליון דברים.
בכללי כשלילד מאד חשוב משהו - אני רוב מחריגה ולא נכנסת לפינה.
ובגיל 3 -- בטוח לא!!!!
זה גיל הרבה יותר קשה משנתיים
והיא גם עדיין ממש קטנה
בכללי כשלילד מאד חשוב משהו - אני רוב מחריגה ולא נכנסת לפינה.
ובגיל 3 -- בטוח לא!!!!
זה גיל הרבה יותר קשה משנתיים
והיא גם עדיין ממש קטנה
סתם שואלת-אין לי הסבר
אם היא תבכה, אז?
היא לא תינוקת שבוכה כי היא רעבה.
זה נשמע כאילו היא מנסה לראות כמה אפשר למתוח את החבל...
שהיא תבין-
אם אני לא מביאה סנדלים,
אמא לא תביא לי,
אני לא אסכים להביא,
לא הולכים לגינה.
מי הפסיד כאן?
היא.
ברגע שהיא תבין את זה אז זה לא יקרה שוב...
אוי אוי מוכראמא גם
לפעמים הם נכנסים לסרט כזה שאין לו סוף
בכל גיל זה הרי קורה
מנסה למצוא דרך לרדת מהעץ אני עצמי ולאפשר לה גם
להסיח את הדעת, לעזור לה והלציע שכל אחת תביא נעל, לעשות את זה בשחילה,בקפיצות.משהו מצחיק.
על חם לא פותרים בעיות. על קר אפשר לומר כשהכל נגמר,שבבית הזה כל אחד מביא את הנעליים שלו,או כל כלל אחר
גם בגיל 6 לא כולם מוצאים את הסנדלים שלהםאמאשוני
זה מאוד תלוי אופי.
אם ברור איפה הסנדלים, קחי בחשבון שאולי היא מקנאה באחותה שאת נועלת לה סנדלים והיא צריכה לעשות זאת לבד.
את אומרת שהיא גדולה ועצמאית, למה לא לפנק מדי פעם? עצמאות זה לא זבנג וגמרנו.
לא יקרה כלום מבחינה חינוכית אם תנעלי לשתיהן וזהו אם זאת האופציה שתקל עלייך את ההתארגנות.
ולגבי הסיטואציה עצמה לדעתי לא תמיד צריך להיות "חינוכיים" עד הסוף.
נכון ילדים זקוקים לגבולות כמו אוויר לנשימה אבל לעמים מותר לשחרר במיוחד אם זה מביא אותך למקומות פחות טובים.
אפשר לומר: אני רואה שאת מאוד רוצה שאמא תנעל גם לך סנדלים. הפעם אני מוכנה.
אפשר גם לנעול לה בלי להגיד כלום ובזמן אחר רגוע להסביר לה שהיא עצמאית ולרוב יכולה לבד ואם היא מרגישה עדיין קצת קטנה אז אמא מדי פעם תנעל לה סנדלים אבל לא כל הזמן.
אצלי בהחלט יש סיטואציות שאעדיף "לסתום את החור" בפתרון כאן ועכשיו, נכון שבהמשך זה יעלה לי בריבית דה ריבית אבל אז יהיה לי גם יותר קל להתמודד. (נגיד אם אני רעבה טילים וחייבת להכניס משהו לפה או שקשה לי לנשום בבית וצריכה לצאת לנשום אוויר)
מעדיפה להתמודד עם 3 סיטואציות של הפגנות בחוץ מאשר עכשיו להיתקע עם הפגנה בבית...
נשמע שאת מאוד מודעת למה לא צריך להתקפל, אז הבעתי את הצד הגמיש יותר, כדאי לשמור אותו למקרים חריגים אבל לא חושבת שאסור להתגמש בכלל, החיים גם ככה מלאים שינויים...
אם ברור איפה הסנדלים, קחי בחשבון שאולי היא מקנאה באחותה שאת נועלת לה סנדלים והיא צריכה לעשות זאת לבד.
את אומרת שהיא גדולה ועצמאית, למה לא לפנק מדי פעם? עצמאות זה לא זבנג וגמרנו.
לא יקרה כלום מבחינה חינוכית אם תנעלי לשתיהן וזהו אם זאת האופציה שתקל עלייך את ההתארגנות.
ולגבי הסיטואציה עצמה לדעתי לא תמיד צריך להיות "חינוכיים" עד הסוף.
נכון ילדים זקוקים לגבולות כמו אוויר לנשימה אבל לעמים מותר לשחרר במיוחד אם זה מביא אותך למקומות פחות טובים.
אפשר לומר: אני רואה שאת מאוד רוצה שאמא תנעל גם לך סנדלים. הפעם אני מוכנה.
אפשר גם לנעול לה בלי להגיד כלום ובזמן אחר רגוע להסביר לה שהיא עצמאית ולרוב יכולה לבד ואם היא מרגישה עדיין קצת קטנה אז אמא מדי פעם תנעל לה סנדלים אבל לא כל הזמן.
אצלי בהחלט יש סיטואציות שאעדיף "לסתום את החור" בפתרון כאן ועכשיו, נכון שבהמשך זה יעלה לי בריבית דה ריבית אבל אז יהיה לי גם יותר קל להתמודד. (נגיד אם אני רעבה טילים וחייבת להכניס משהו לפה או שקשה לי לנשום בבית וצריכה לצאת לנשום אוויר)
מעדיפה להתמודד עם 3 סיטואציות של הפגנות בחוץ מאשר עכשיו להיתקע עם הפגנה בבית...
נשמע שאת מאוד מודעת למה לא צריך להתקפל, אז הבעתי את הצד הגמיש יותר, כדאי לשמור אותו למקרים חריגים אבל לא חושבת שאסור להתגמש בכלל, החיים גם ככה מלאים שינויים...
היא מבקשת עזרה להביא לה את הסנדליםנקולאי הקטן
למה לא בעצם?
גם אני לפעמים מבקשת מהילדים עזרה להביא לי חפצים גם כשאני עצמאית ומסוגלת לבד.
גם אני לפעמים מבקשת מהילדים עזרה להביא לי חפצים גם כשאני עצמאית ומסוגלת לבד.
היא לא ביקשה עזרה. היא דרשה שאביא לה במקומה.הריוניסטית
היא לא ניסתה אפילו.
רק הכריזה שלא בא לה והתחילה לבכות.
זה לא לגיטימי בעיני כי זה לא כמו לבקש עזרה.
רק הכריזה שלא בא לה והתחילה לבכות.
זה לא לגיטימי בעיני כי זה לא כמו לבקש עזרה.
ואל תשכחי שהיא ילדה מאד קטנהתפוחים ותמרים
עצמאות פורחת יותר כשהיא צומחת מעצמה
מאשר כאשר מאלצים אותה
ובכלל.... בכוח פשוט כמעט כלום לא הולך
מאשר כאשר מאלצים אותה
ובכלל.... בכוח פשוט כמעט כלום לא הולך
מכירה את הביטוי "תבחרי את המלחמות שלך"?יראת גאולה
זה נהדר שהיא עצמאית ומסוגלת, אבל היא באמת קטנה.
היא נכנסה ל"אטרף" של בכיות, ולא יודעת איך לצאת מזה.
את המבוגר האחראי, תושיטי לה סולם לרדת מהעץ...
נכון שלא כדאי "להיכנע", זה אכן לא חינוכי ללמד אותה שבאמצעות בכי וצרחות משיגים דברים,
אבל אפשר למצוא פתרון ביניים,
חבל להיכנס לסאגה שגם לך היא לא נעימה.
אפשר לומר לה: "את מאוד עייפה היום? קשה לך למצוא לבד את הסנדלים? אז בואי, אני אמצא לך ואת תנעלי (או להיפך)".
אפשר כמו שכתבו לך לעשות תחרות או לספור (בואי מראה אם תצליחי למצוא אותם לפני שאני מגיעה ל5).
הרבה פעמים הבכור נראה לנו ענק, בפרט שיש לו יכולות שאין לקטן,
אבל היא קטנה. באמת. ומותר לה לבכות. ומותר לה להיות בכריזה. והתפקיד שלנו זה לא להשתגע מזה😬
(לגלות לך שאני מביאה בגדים גם לבן 7.5?? יש דברים שחבל לי להתעקש עליהם. גם אם הם לא שיא החינוכיים. גם אמא שהבכיות משגעות אותה זה מספיק חשוב כדי שיהיה מותר לאמא להתגמש כדי שזה לא יקרה).
היא נכנסה ל"אטרף" של בכיות, ולא יודעת איך לצאת מזה.
את המבוגר האחראי, תושיטי לה סולם לרדת מהעץ...
נכון שלא כדאי "להיכנע", זה אכן לא חינוכי ללמד אותה שבאמצעות בכי וצרחות משיגים דברים,
אבל אפשר למצוא פתרון ביניים,
חבל להיכנס לסאגה שגם לך היא לא נעימה.
אפשר לומר לה: "את מאוד עייפה היום? קשה לך למצוא לבד את הסנדלים? אז בואי, אני אמצא לך ואת תנעלי (או להיפך)".
אפשר כמו שכתבו לך לעשות תחרות או לספור (בואי מראה אם תצליחי למצוא אותם לפני שאני מגיעה ל5).
הרבה פעמים הבכור נראה לנו ענק, בפרט שיש לו יכולות שאין לקטן,
אבל היא קטנה. באמת. ומותר לה לבכות. ומותר לה להיות בכריזה. והתפקיד שלנו זה לא להשתגע מזה😬
(לגלות לך שאני מביאה בגדים גם לבן 7.5?? יש דברים שחבל לי להתעקש עליהם. גם אם הם לא שיא החינוכיים. גם אמא שהבכיות משגעות אותה זה מספיק חשוב כדי שיהיה מותר לאמא להתגמש כדי שזה לא יקרה).
בדיוק! גם אני רציתי לכתוב שאני משתדלת לבחור את המלחמות שלייעל מהדרום
לק"י
לא שאני לפעמים לא נכנסת למאבק מיותר עם בת ה-2.5, אבל מבינה בשכל שזה מיותר.
לא שאני לפעמים לא נכנסת למאבק מיותר עם בת ה-2.5, אבל מבינה בשכל שזה מיותר.
אוךבת 30אחרונה
מבינה אותך.
לא יודעת אם מה שאכתוב לך הוא בכלל ישים במצב כזה, ובכל זאת...
תקשורת מקרבת יכולה לעזור לפעמים, לזהות את הצורך שלה ולגלות הבנה או לתת מענה לצורך. אבל באמת צריך להיות בפוקוס כדי ליישם.
דוגמה: הילדה צורחת , רוצה שתביני לה את הסנדלים שלה.
את: אני רואה שאת ממש ממש רוצה שאני אביא לך!
הילדה, אופציה א': נרגעת קצת, אומרת ''נכון''!
אם הילדה אומרת ככה זה אומר שהיא כבר מרגישה שהיא בצד שלך, ושאת לא ''נגדה''.
את: את מרגישה שקשה לך לקחת סנדלים עכשיו?
''לא''!
את: את ראית שהבאתי לקטנה ואת גם רוצה?
''כן''!
את: הבנתי.
וכאן יש שתי אפשרויות- או שאת תתרככי, אבל לא בתור ויתור, אלא מתוך רכות והבנה, ותגידי לה ''בסדר, מתוקה, אני רואה שזה חשוב לך''
או שתחליטי לעמוד על שלך ותגידי לה ''אני מבינה מתוקה, אבל בכל זאת את כבר גדולה וכשגדולים- מביאים לבד סנדלים, אז רוצי מהר להביא כדי שנספיק לשחק הרבה זמן בחוץ''.
הילדה, אופציה ב: ממשיכה לצרוח, ולא מגיבה
את: תקשיבי מתוקה, אני לא יכולה בכלל לדבר עם ילדה שצועקת ככה, וכל עוד את צועקת, אנחנו בכלל לא הולכים לגינה.
ואחרי שהיא נרגעת, לנהל שיחה כמו למעלה.
בכלל, למרות שבמצב כזה זה קשה, כדאי לנסות להרים אותה עלייך, זה יכול לתת מענה לצורך לתשומת לב, אם אכן זה הצורך, ובכלל, עוזר להרגעות כללית...
שוב, ממש לא תמיד זה קל לעשות את זה, בתוך הצרחות והבלגן לנסות לזהות את הצורך של הילדה ולתת לו מענה
אבל מנסיוני, ככל שמכניסים את זה יותר למודעות, ככה מצליחים מדי פעם, וככל שמצליחים יותר, ככה מצליחים עוד יותר...
לא יודעת אם מה שאכתוב לך הוא בכלל ישים במצב כזה, ובכל זאת...
תקשורת מקרבת יכולה לעזור לפעמים, לזהות את הצורך שלה ולגלות הבנה או לתת מענה לצורך. אבל באמת צריך להיות בפוקוס כדי ליישם.
דוגמה: הילדה צורחת , רוצה שתביני לה את הסנדלים שלה.
את: אני רואה שאת ממש ממש רוצה שאני אביא לך!
הילדה, אופציה א': נרגעת קצת, אומרת ''נכון''!
אם הילדה אומרת ככה זה אומר שהיא כבר מרגישה שהיא בצד שלך, ושאת לא ''נגדה''.
את: את מרגישה שקשה לך לקחת סנדלים עכשיו?
''לא''!
את: את ראית שהבאתי לקטנה ואת גם רוצה?
''כן''!
את: הבנתי.
וכאן יש שתי אפשרויות- או שאת תתרככי, אבל לא בתור ויתור, אלא מתוך רכות והבנה, ותגידי לה ''בסדר, מתוקה, אני רואה שזה חשוב לך''
או שתחליטי לעמוד על שלך ותגידי לה ''אני מבינה מתוקה, אבל בכל זאת את כבר גדולה וכשגדולים- מביאים לבד סנדלים, אז רוצי מהר להביא כדי שנספיק לשחק הרבה זמן בחוץ''.
הילדה, אופציה ב: ממשיכה לצרוח, ולא מגיבה
את: תקשיבי מתוקה, אני לא יכולה בכלל לדבר עם ילדה שצועקת ככה, וכל עוד את צועקת, אנחנו בכלל לא הולכים לגינה.
ואחרי שהיא נרגעת, לנהל שיחה כמו למעלה.
בכלל, למרות שבמצב כזה זה קשה, כדאי לנסות להרים אותה עלייך, זה יכול לתת מענה לצורך לתשומת לב, אם אכן זה הצורך, ובכלל, עוזר להרגעות כללית...
שוב, ממש לא תמיד זה קל לעשות את זה, בתוך הצרחות והבלגן לנסות לזהות את הצורך של הילדה ולתת לו מענה
אבל מנסיוני, ככל שמכניסים את זה יותר למודעות, ככה מצליחים מדי פעם, וככל שמצליחים יותר, ככה מצליחים עוד יותר...
היי בנות כמה ימים בדכ יש לכן הפרשה קרמית לפני הפרשה פוריה?anonimit48
רב/רבנית לבדיקת עדי טהרהחנה7
שלום,
זו פעם ראשונה שלנו שאנחנו צריכים לפנות לרב לבדיקת עד טהרה [מוזר.....].
אנחנו גרים באזור בקעה, מישהי יודעת למי ואיך אפשר לפנות? עדיף באנונימיות..
תודה!
באזור בקעה בירושלים? באזור הבקעה? מקפיצהצמיד זהב
באזור בקעה ירושלים..חנה7
הרב אברג'ל. רב השכונהבאר מריםאחרונה
050.622.5041
בעלי מכיר אז נתן לי את המספר..
בעלי מכיר אז נתן לי את המספר..
מחפשת המלצה לטיולון🙂רק טוב=)
חשוב לי שיהיה גגון גדול, לא רחב מידי ואם יהיה אפשר לקפל ביד אחת זה בכלל נחמד
משהי מכירה טיולון capri של Gobaby?
משהי מכירה טיולון capri של Gobaby?
טיולון של joieכי כל פה
ממש נח וגם יחסית חזק..
את יודעת להגיד לי איזה דגם?רק טוב=)
כי ראיתי שיש הרבה..
בייבי ג'וגר סיטי מיני עונה לך על הכלאביול
טיולון מושלם נוח מאוד.
מתלבש עליו גם סלקל ואמבטיה
מתלבש עליו גם סלקל ואמבטיה
^^^^!!22252
מצטרפת להמלצהבתי 123
וייפר של ספורטליין.ושוב אתכם
תודה לכולן!!רק טוב=)
סילבר קרוס, דגם ווינג. ממליצה מאוד!רק להודות
טיולון של פור בייביהנורמלית האחרונה
יש לי את c9 של איפנטיבאר מריםאחרונה
מבחינתי מעולה.
גגון נפתח לגמרי - מכסה כמעט את כל הילד. מעולה גם כנגד שמש וגם כנגד רוח.
בלי שתי ידיות אלא מעקה אחד שמבחינתי יתרון עמום כי אפשר להחזיק את העגלה רק ביד אחת ויד שניה לילד אחר..
מתקפל ביד אחת, צר יחסית אז קל לניוד לאוטובוס. נכנס בקלות לרכב.
סל תחתון ממש גדול.
הניווט קל והגלגלים נטסעים מעולה.
וממש זול! ככה לא מהססים להחליף...
אני מאלה שהורסים טיולונים בקצב.. אז מעדיפה לקנות זול ולא לרחם עליו עד שיהרס..
גגון נפתח לגמרי - מכסה כמעט את כל הילד. מעולה גם כנגד שמש וגם כנגד רוח.
בלי שתי ידיות אלא מעקה אחד שמבחינתי יתרון עמום כי אפשר להחזיק את העגלה רק ביד אחת ויד שניה לילד אחר..
מתקפל ביד אחת, צר יחסית אז קל לניוד לאוטובוס. נכנס בקלות לרכב.
סל תחתון ממש גדול.
הניווט קל והגלגלים נטסעים מעולה.
וממש זול! ככה לא מהססים להחליף...
אני מאלה שהורסים טיולונים בקצב.. אז מעדיפה לקנות זול ולא לרחם עליו עד שיהרס..
שאלה על פריטיןmiki052
האם פריטין 8.1 זה נמוך ?
יכול להיות שזו סיבה לסחרחורות שאני חווה כשאני מתרוממת מישיבה לעמידה?
זה סופר סופר נמוך!!פשיטא
וממש יכול להפוך אותך לסמרטוט, אפילו אם ההמוגלובין גבוה, ובהחלט יכול לגרום לסחרחורות.
תטפלי בזה! שלא תגיעי למצב יותר גרוע ומסמורטט...
תטפלי בזה! שלא תגיעי למצב יותר גרוע ומסמורטט...
איך מטפלים?miki052
במקרה עשיתי בדיקת דם.
שאלה, זה יכול להפריע להקלט להריון?
לא חושבת שיכול להפריע להיקלטפשיטא
לקחת ברזל ולראות אם זה מעלה את הפריטין. אם לא- ללכת להמטולוג לבקש ערוי ברזל.
כן!ברכת ה
נמוך.
איך ההמוגלובין?
איך בי 12?
איך ההמוגלובין?
איך בי 12?
עונהmiki052
b12- 422.2
והמוגלובין - 12.8
ערכים סבבה.פשיטא
תודה כבר ענו לה הכל... בהצלחה!מק"ר
זה נמוך. יכול להיות יותר נמוך, אבל חבל לחכות שירד עוד..תוהה לי
לי היה פריטין 2, ואחת פה בפורום כתבה שהיה לה 0!
תבקשי מרופא משפחה שלאור התוצאות הנמוכות והסחרחורות את מעוניינת לקבל עירויי ברזל, תתחיחי מזה, תראי אפ הוא זורם איתך.. אם לא אפדר לפנות להמטולוג
תבקשי מרופא משפחה שלאור התוצאות הנמוכות והסחרחורות את מעוניינת לקבל עירויי ברזל, תתחיחי מזה, תראי אפ הוא זורם איתך.. אם לא אפדר לפנות להמטולוג
פריטין זה מחסני ברזלשירוש16
כשהגוף מזהה שהוא מאבד ברזל הוא מפזר בנדיבות ומרוקן את המחסנים.
לכן הרבה פעמים כשיש ברזל נמוך בדם הפריטין נמוך אבל ההמוגלובין בטווח הנורמה.
סחרחורות אכן מהוות תופעת לוואי של אנמיה באופן כללי (מחוסר ברזל/B12/ח.פולית/דימום וכו)
ממליצה בחום להיבדק אצל רופא משפחה ובמקביל לקבוע תור להמטולוג.
אישה בריאה בדרך כלל לא אמורה להסתובב עם פריטין נמוך.
בהצלחה!
לכן הרבה פעמים כשיש ברזל נמוך בדם הפריטין נמוך אבל ההמוגלובין בטווח הנורמה.
סחרחורות אכן מהוות תופעת לוואי של אנמיה באופן כללי (מחוסר ברזל/B12/ח.פולית/דימום וכו)
ממליצה בחום להיבדק אצל רופא משפחה ובמקביל לקבוע תור להמטולוג.
אישה בריאה בדרך כלל לא אמורה להסתובב עם פריטין נמוך.
בהצלחה!
תודה לכולן !miki052אחרונה
מותר להסתפר?פרח קטן
האם לנשים מותר להסתפר היום? בתשעת הימים? לא תספורת מיוחדת.. רק לקצר את השיער שארך מידי והתחיל להציק....
אני חושבת שאם זה מטעמי צניעות יש מה לברראמאשוני
אבל אם זה בגלל שזה מציק.. אז דיני אבלות לא נועדו להיות נעימים...
תנסי לחכות עד יום שישי
תנסי לחכות עד יום שישי
לדעתי לא.. כל עוד זה לא משהו קריטי להרגעאנונימית לרגע1
לאמשמעת עצמית
למה אי אפשר לחכות עד שישי אחרי חצות?
זה דחוף?
ראיתי באיזה מקום שאם זה מדין צניעות שבורח שערות מהכסוי ראש אז אפשר להקל.
אבל לא פוסקת הלכה.
זה דחוף?
ראיתי באיזה מקום שאם זה מדין צניעות שבורח שערות מהכסוי ראש אז אפשר להקל.
אבל לא פוסקת הלכה.
הייתי מחכה. זה ממש עוד כמה ימים.מוריה
ויש מגוון דיעות בנושא. תשאלי את הרב שלך.
נראה ליאמא וגם
שעדיף לחכות כמה ימים.
גם אני בדיוק מחכה
גם אני בדיוק מחכה
הוא ממש מציק לי פתאוםפרח קטן
מרגישה בהריון... מחכה כבר למחר לבדיקת דם שתאשר/ תשלול הריון
בהצלחה רבה...אמא וגם
את יכולה גם לשאול רב.
נראה לי שיש איזה היתר אם זה צניעות
נראה לי שיש איזה היתר אם זה צניעות
לא מבינה מה הקשר בין להסתפר לבין צניעות?ליבי ער
אם השיער מציץ יותר מדי מתחת לכובע/מטפחתתמרי.
יש בזה חוסר צניעות ואז אולי יש סיבה להסתפר, בכל מקרה לשאול רב
אה כאילו אם הוא באורך ביניים כזה שיוצא מהקוקוליבי ער
פשוט קראתי כנראה בלי לחושוב ולא הבנתי את זה ככה..
למרות שעדיין..אפשר לישים סיכה שלא יצא..ולשרוד עוד יומיים
גם אם מציק- סגלל זה יש את ההגבלות כדי שקצת יציק
למרות שעדיין..אפשר לישים סיכה שלא יצא..ולשרוד עוד יומיים
גם אם מציק- סגלל זה יש את ההגבלות כדי שקצת יציק
^^^אמא וגםאחרונה
דברים כאלה...
....צמיד זהב
אז אני לא בהריון...פרח קטן
ורב התיר לי אתמול לגזור כיוון שהאורך של השיער הפריע לפיאה לשבת עליי נורמלי...
לא נראה ליאמא גם
ביום ראשון עדיף
בטן היריון!!!נועה1111
בנות מה יהיה אני שלושה וחצי חודשים אחריי לידה קיסרית והבטן מסרבת לרדת.. אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע אוכלת בריא ואני תקועה במשקל יורדת ממש לאטטטט שום דבר לא עולה עליייייי..אני כל כך עצובה אני על הגבול של בכי כל יום..
בשישי היינו צריכים לצאת לארוחה מדדתי את כל הארון הבגדים הקודמים לא עולים עליי...והתחלתי לבכות זה כל כך קשהההה..
בשישי היינו צריכים לצאת לארוחה מדדתי את כל הארון הבגדים הקודמים לא עולים עליי...והתחלתי לבכות זה כל כך קשהההה..
יקרה את רק שלושה וחצי חודשים אחרי לידהבאורות
אני מבינה את התסכול אבל באמת שזה לא כזה הרבה זמן. את מניקה?
לא..אני נותנת תמלנועה1111
לכי לקנות בגדים חדשים שישמחו אותךאורוש3
איזה מלכה שאת אוכלת בריא ומתאמנת!! דקה אחרי לידה. את יודעת כמה את מלכה? ממש אבל!!
אני בשלב הזה רק הולכת ומשמינה.
את אלופה.
לאט לאט המשקל ירד. לגבי צורת הבטן לא רוצה ממש לבאס אבל אחרי קיסרי יותר קשה. הצורה לא תמיד חוזרת למה שהיה. לי לא חזר אבל גם לא התאמצתי. הגיוני שעם תרגילי בטן (שניתנו על ידי פיזיותרפיסטית מקצועית. חשוב לא להזיק ולאט לאט) אפשר להחזיר למצב יותר טוב.
בקיצור להמשיך מה שאת עושה כי את עושה מעולה. לקנות בגדים חדשים וכיפים. ולנסות לעבור תהליך של השלמה אוהבת עם הגוף שהביא חיים. לא קל.
אני בשלב הזה רק הולכת ומשמינה.
את אלופה.
לאט לאט המשקל ירד. לגבי צורת הבטן לא רוצה ממש לבאס אבל אחרי קיסרי יותר קשה. הצורה לא תמיד חוזרת למה שהיה. לי לא חזר אבל גם לא התאמצתי. הגיוני שעם תרגילי בטן (שניתנו על ידי פיזיותרפיסטית מקצועית. חשוב לא להזיק ולאט לאט) אפשר להחזיר למצב יותר טוב.
בקיצור להמשיך מה שאת עושה כי את עושה מעולה. לקנות בגדים חדשים וכיפים. ולנסות לעבור תהליך של השלמה אוהבת עם הגוף שהביא חיים. לא קל.
כן אני יודעתנועה1111
שאחריי קיסרי יותר בעייתי לחזור לבטן הקודמת..אבל לפחות להוריד במשקל משהו אני מרגישה ששלושה וחצי חודשים זה כבר המון זמן והייתי צריכה לחזור לעצמי..
תודה על העידוד ♥️
תודה על העידוד ♥️
לא. לא היית אמורה לחזור לעצמך. זה שניה אחריאורוש3
זה שאת לא משמינה זה כבר הישג. באמת. את מדהימה!
תודה ♥️♥️נועה1111
אנחנו אף פעם לא נחזור לגמרי לעצמנובאורות
כי העצמנו הוא חדש. הגוף משתנה, אי אפשר לצפות ממנו להיות בדיוק אותו דבר כמו שהיה לפני שנשא ילד וילד..
יש כאלהנועה1111
שכן חוזרות לעצמן ..כניראה שאני לא אחת מהן חחח
אני מאלה שחוזרות לעצמן. אבל ממש לא 3 חוד אחרי לידה!מהמרחקים
יותר לקראת שנה אחרי.
אין מה חעשות, הגוף חטף טראומה, במקרה שלך גם שרירי הבטן עצמם עברו חתך ולוקח לזה זמן לחזור לעצמו.
ממליצה ממש בלי כל קשר למשקל אלא מבחינה בריאותית ללכת לפיסיותרפיסטית שמתמחה באחרי לידה- היפרדות ביטנית, חיזוק רצפת האגן וכו.
ממש אל תצפי מעצמך לחזור למה שהיית. זה לא יקרה במהירות שאת חושבת שזה יקרה.
תמשיכי לחיות באורח חיים בריא ותקפידי לעשות תרגילים שמתאימים לאחר לידה (כפיפות בטן ודומיהן- לאאאא אחד גדול. יכול להחמיר את המצב של שרירי הבטן, מעמיס על רצפת האגן).
תקני בגדים שמחמיאים לגיזרה החדשה ומטשטשים את הבטן.
תזכרי שלכל אחת פרמטרים משלה, וזה תלוי בהמון גורמים כמו אורח חיים, ספורט, תזונה, הנקה, אופי הלידה, ובעיקר גנטיקה ומבנה גוף.
אין מה חעשות, הגוף חטף טראומה, במקרה שלך גם שרירי הבטן עצמם עברו חתך ולוקח לזה זמן לחזור לעצמו.
ממליצה ממש בלי כל קשר למשקל אלא מבחינה בריאותית ללכת לפיסיותרפיסטית שמתמחה באחרי לידה- היפרדות ביטנית, חיזוק רצפת האגן וכו.
ממש אל תצפי מעצמך לחזור למה שהיית. זה לא יקרה במהירות שאת חושבת שזה יקרה.
תמשיכי לחיות באורח חיים בריא ותקפידי לעשות תרגילים שמתאימים לאחר לידה (כפיפות בטן ודומיהן- לאאאא אחד גדול. יכול להחמיר את המצב של שרירי הבטן, מעמיס על רצפת האגן).
תקני בגדים שמחמיאים לגיזרה החדשה ומטשטשים את הבטן.
תזכרי שלכל אחת פרמטרים משלה, וזה תלוי בהמון גורמים כמו אורח חיים, ספורט, תזונה, הנקה, אופי הלידה, ובעיקר גנטיקה ומבנה גוף.
גם החזרה היא לא אותו דברבאורות
כמה שנהיה "רזות" הגוף שונה.
אל תהיי מאוכזבת מעצמך. סך הכל את נשמעת לגמרי בדרך הנכונה. כן ממליצה ללכת לפזיותרפיסטית לבדוק הפרדות שרירי בטן ולקחת ליווי מקצועי תזונתי. יש את "אמא חוזרת לג'ינס" יש לי כמה חברות שעשו את הסדנא שלהן וזה ממש עזר להן.
אל תהיי מאוכזבת מעצמך. סך הכל את נשמעת לגמרי בדרך הנכונה. כן ממליצה ללכת לפזיותרפיסטית לבדוק הפרדות שרירי בטן ולקחת ליווי מקצועי תזונתי. יש את "אמא חוזרת לג'ינס" יש לי כמה חברות שעשו את הסדנא שלהן וזה ממש עזר להן.
התורים שמה רחוקים ממשנועה1111
ניכנסתי לרשימת המתנה לפיזתיורפיסטית רצפת האגן
אז אולי שווה לקבוע לפרטית..באורות
בדרכ יש החזרים ואז זה יוצא לא יקר בכלל
כן חשבתי על זהנועה1111
צריכה לברר בקופה..
גם אני במצב שלךמצטרפת למועדון
אמנם לא מקפידה על ספורט כל כך אבל כן משתדלת למתן באכילה ולא מצפה כרגע כבר לחזור למה שהיה. אני עם 7 קילו יותר ממה שהיתי לפני ההריון. כלום לא עולה עלי אבל קניתי המון המון דברים חדשים כי פשוט לא היתה ברירה וזה מזה שמח אותי ההתחדשות הזאת.
יקרהמחיאחרונה
ההריון לקח 9 חודשים, לחזור לעצמך (עד כמה שאפשר לקרוא לזה כך, כי הגוף משתנה) גם כן יקח לפחות 9 חודשים. אל תצפי לקפוץ בחזרה למצב של לפני הלידה תוך 3 חודשים, זה פשוט לא עובד ככה, במיוחד אחרי קיסרי. מצטערת לבאס, אבל עדיף שלא לצפות מעצמך ציפיות לא הגיוניות ולהתאכזב שזה לא קורה. 3 חודשים אחרי לידה זה ממש כלום.
מצטרפת ממש לעצה לצאת לקניות, להתחדש בבגדים חדשים ומחמיאים במידה החדשה ולהשלים עם זה שהירידה במשקל תיקח קצת יותר זמן ממה שחשבת. ואת אלופה על כל מה שאת עושה, באמת מדהים כזה כח רצון וכוחות שניה אחרי לידה!
מצטרפת ממש לעצה לצאת לקניות, להתחדש בבגדים חדשים ומחמיאים במידה החדשה ולהשלים עם זה שהירידה במשקל תיקח קצת יותר זמן ממה שחשבת. ואת אלופה על כל מה שאת עושה, באמת מדהים כזה כח רצון וכוחות שניה אחרי לידה!
פותחת תיבת פנדורהשוב טריה
ממש לא לראשי, תודה...
אז אני חושבת שיש לי איזה הפרעה סביב נושא של אכילה והשמנה ודימוי גוף.. ואני יודעת שזה מהבית שגדלתי בו. בית טוב והורים אוהבים ומקסימים.
אבל... הנושא הזה לא מדובר שם בצורה בריאה. אני חושבת שמכל הילדים, אני הושפעתי מזה הכי חזק.
אני לא אשה שמנה. יש אומרים אפילו רזה... לרוב אני מרוצה מהמשקל שלי, אבל זה לא בא לי בקלות בכלל. כל דבר שאני מכניסה לפה או לא, מלווה במחשבה ולפעמים במצפון "זה היה מיותר", "זה סתם"...
ועד היום אני מוצאת את עצמי, אם בא לי משהו טעים כשאני בבית של ההורים, אני מחכה שלא יהיו בסביבה כדי להרשות לעצמי. בלי שיהיו הרמות גבה... (כשהייתי ילדה ומתבגרת, כנראה הרגלתי את עצמי לזה כדי לא לקבל נזיפות והטפות "זה סתם משמין", ובגלל שהתביישתי ולא רציתי לשמוע את זה, לא נגעתי... ואז זה התהפך, ונהייתי הזאת שלא נוגעת אף פעם)
זה בסדר לי, לא אכפת לי. כשאני בוחרת לפרגן לעצמי, זה במודע, לפעמים הייתי שמחה להיות קצת יותר משוחררת בעניין הזה (בעלי למשל מגיע ממשפחה של דקיקים (וגם זה כשלעצמו מכניס אותי להשוואות מיותרות), קונה לי לפעמים איזה ממתק, למרות שאני מבקשת ממנו לא להכניס אותי לפינות האלו... הוא פשוט לא מבין את זה)
למדתי להשלים עם זה, עם הדיונים הפנימיים האלו, עם זה שאני כמעט לא אוכלת בציבור ובטח שלא מפרגנת לעצמי "שטויות" לעיני אחרים..
וכנראה שבגלל שבגדול אני שמחה בתוצאה, אני בסדר עם זה.
העניין שמטריד אותי הוא הילדים שלי...
איך אני מלמדת את עצמי לשחרר אותם מהעול הזה.
חשוב לי שיאכלו בריא. בבית שלנו אין ממתקים ואין מעדנים ואין שתיה מתוקה.
יש אוכל שאני משתדלת שיהיה כמה שיותר מזין ובריא, ויש פירות בין הארוחות. ובשבת יש עוגה..
הילדה שלי בת שנתיים וחצי אוהבת אוכל. היא לא ילדה רזה, ולא ילדה שמנה. היא ילדונת בת שנתיים וחצי עם בטן..
הרבה פעמים היא מבקשת "עוד", בגלל שהרגלי האכילה שלה חשובים לי אני מאפשרת כמובן תוספת של ירקות ללא הגבלה וכן מגבילה בתוספת פחמימות.
לאחרונה היו כמה מקרים אצל סבא וסבתא שפשוט גרמו לי מועקה רצינית והרבה מחשבה איך אני לא יוצרת לילדים שלי את אותה הפרעה שפיתחתי, או שפיתחו לי בילדות...
למשל, אחרי ארוחת ערב, המבוגרים אכלו מה שאכלו, הילדה פחות אהבה מה שהוגש ואחרי שכבר פינו את השולחן, ביקשה ממני יוגורט. ראיתי שהיא לא אכלה טוב ונתתי לה בלי שום בעיה יוגורט טבעי. סבא רואה אותה אוכלת ומזדעק: "מה היא שוב אוכלת?? אחר כך אל תתפלאו מאיפה הבטן שלה"
ואני מוצאת את עצמי מתנצלת, חצי לו, חצי לעצמי, עם חץ בלב, ש"היא לא אכלה כמעט", במקום לחייך ולהעביר הלאה בלי להתרגש, כי אני יודעת שהיא אוכלת בריא וטוב.
או שהיא מקבלת פרוסת עוגה בשבת, פעם בשבוע. ומבקשת עוד. (זה לגיטימי שילדה בת שנתיים מבקשת עוד עוגה, לא?)
אני מיד מעבירה נושא, מציעה לה ללכת לשחק והיא שוכחת.
שם היא מקבלת הטפות "לא צריך עוד עוגה, זה סתם משמין"... (היא בת שנתיים למען ה'. מה היא יודעת מה זה משמין)
או, סבתא יודעת שאני לא אוהבת לתת לה הרבה שטויות ודברים מתוקים. (מבחינתי, כי זה סתם לא בריא ואני לא מעוניינת ליצור הרגלים לא טובים) אז היא מוציאה מעדן מהמקרר ושואלת אותי: אני יכולה לתת לה? זה רק 57 קלוריות... 🤦♀️
אני דואגת שזה ישפיע עליה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
רוצה לשחרר אותה מהעול שיש לי כלפי עצמי. לא רוצה שיהיה לי כל כך אכפת ממה חושבים ואומרים
רוצה שהיא תהיה יפה בעיני בכל מצב
חשוב לי שהיא תהיה בריאה, בגוף
אבל גם בנפש...
איך מתמודדים?
אז אני חושבת שיש לי איזה הפרעה סביב נושא של אכילה והשמנה ודימוי גוף.. ואני יודעת שזה מהבית שגדלתי בו. בית טוב והורים אוהבים ומקסימים.
אבל... הנושא הזה לא מדובר שם בצורה בריאה. אני חושבת שמכל הילדים, אני הושפעתי מזה הכי חזק.
אני לא אשה שמנה. יש אומרים אפילו רזה... לרוב אני מרוצה מהמשקל שלי, אבל זה לא בא לי בקלות בכלל. כל דבר שאני מכניסה לפה או לא, מלווה במחשבה ולפעמים במצפון "זה היה מיותר", "זה סתם"...
ועד היום אני מוצאת את עצמי, אם בא לי משהו טעים כשאני בבית של ההורים, אני מחכה שלא יהיו בסביבה כדי להרשות לעצמי. בלי שיהיו הרמות גבה... (כשהייתי ילדה ומתבגרת, כנראה הרגלתי את עצמי לזה כדי לא לקבל נזיפות והטפות "זה סתם משמין", ובגלל שהתביישתי ולא רציתי לשמוע את זה, לא נגעתי... ואז זה התהפך, ונהייתי הזאת שלא נוגעת אף פעם)
זה בסדר לי, לא אכפת לי. כשאני בוחרת לפרגן לעצמי, זה במודע, לפעמים הייתי שמחה להיות קצת יותר משוחררת בעניין הזה (בעלי למשל מגיע ממשפחה של דקיקים (וגם זה כשלעצמו מכניס אותי להשוואות מיותרות), קונה לי לפעמים איזה ממתק, למרות שאני מבקשת ממנו לא להכניס אותי לפינות האלו... הוא פשוט לא מבין את זה)
למדתי להשלים עם זה, עם הדיונים הפנימיים האלו, עם זה שאני כמעט לא אוכלת בציבור ובטח שלא מפרגנת לעצמי "שטויות" לעיני אחרים..
וכנראה שבגלל שבגדול אני שמחה בתוצאה, אני בסדר עם זה.
העניין שמטריד אותי הוא הילדים שלי...
איך אני מלמדת את עצמי לשחרר אותם מהעול הזה.
חשוב לי שיאכלו בריא. בבית שלנו אין ממתקים ואין מעדנים ואין שתיה מתוקה.
יש אוכל שאני משתדלת שיהיה כמה שיותר מזין ובריא, ויש פירות בין הארוחות. ובשבת יש עוגה..
הילדה שלי בת שנתיים וחצי אוהבת אוכל. היא לא ילדה רזה, ולא ילדה שמנה. היא ילדונת בת שנתיים וחצי עם בטן..
הרבה פעמים היא מבקשת "עוד", בגלל שהרגלי האכילה שלה חשובים לי אני מאפשרת כמובן תוספת של ירקות ללא הגבלה וכן מגבילה בתוספת פחמימות.
לאחרונה היו כמה מקרים אצל סבא וסבתא שפשוט גרמו לי מועקה רצינית והרבה מחשבה איך אני לא יוצרת לילדים שלי את אותה הפרעה שפיתחתי, או שפיתחו לי בילדות...
למשל, אחרי ארוחת ערב, המבוגרים אכלו מה שאכלו, הילדה פחות אהבה מה שהוגש ואחרי שכבר פינו את השולחן, ביקשה ממני יוגורט. ראיתי שהיא לא אכלה טוב ונתתי לה בלי שום בעיה יוגורט טבעי. סבא רואה אותה אוכלת ומזדעק: "מה היא שוב אוכלת?? אחר כך אל תתפלאו מאיפה הבטן שלה"
ואני מוצאת את עצמי מתנצלת, חצי לו, חצי לעצמי, עם חץ בלב, ש"היא לא אכלה כמעט", במקום לחייך ולהעביר הלאה בלי להתרגש, כי אני יודעת שהיא אוכלת בריא וטוב.
או שהיא מקבלת פרוסת עוגה בשבת, פעם בשבוע. ומבקשת עוד. (זה לגיטימי שילדה בת שנתיים מבקשת עוד עוגה, לא?)
אני מיד מעבירה נושא, מציעה לה ללכת לשחק והיא שוכחת.
שם היא מקבלת הטפות "לא צריך עוד עוגה, זה סתם משמין"... (היא בת שנתיים למען ה'. מה היא יודעת מה זה משמין)
או, סבתא יודעת שאני לא אוהבת לתת לה הרבה שטויות ודברים מתוקים. (מבחינתי, כי זה סתם לא בריא ואני לא מעוניינת ליצור הרגלים לא טובים) אז היא מוציאה מעדן מהמקרר ושואלת אותי: אני יכולה לתת לה? זה רק 57 קלוריות... 🤦♀️
אני דואגת שזה ישפיע עליה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
רוצה לשחרר אותה מהעול שיש לי כלפי עצמי. לא רוצה שיהיה לי כל כך אכפת ממה חושבים ואומרים
רוצה שהיא תהיה יפה בעיני בכל מצב
חשוב לי שהיא תהיה בריאה, בגוף
אבל גם בנפש...
איך מתמודדים?
יקרה קראתי בעיון את מה שכתבת ואני חושבת כמה דבריםבתי 123
דבר ראשון את אישה נורמלית עם מחשבות נורמליות בקשר לעצמך המון אנשים גדלו בבית כזה אחת מאשימה את ההורים שדיברו על דיאטות והשמנה והשנייה מאשימה שלא אמרו כלום.
ברור שזה לא אידאלי אבל כן נורמלי להרגיש ככה.
בקשר לבת שלך לא מגבילים ילדים בכמות האוכל בטח שלא בגיל הזה גם לא פחמימות את קובעת מה אוכלים והיא קובעת כמה עכשיו התפקיד שלה זה לגדול וגם אם יש לה בטן זה לא אומר כלום על העתיד ולהיפך אם היא לא תואכל מספיק לפי מה שהיא מרגישה וצריכה זה יכול לגרום לה בשלב מאוחר יותר להשמנה.
עוגות וממתקים זה דבר אחר בהחלט אפשר להגביל ולומר שזה לא בריא הרבה או יכול לגרום לכאבי בטן.
נשמע שאת קצת בחרדה בגלל זה אולי תשקלי איזשהו טיפול לחרדה אולי שיחות אולי משהו טבעי..
בכל הנוגע לחינוך. לסבא וסבתא צריך לתת גבולות ברורים מה מותר ומה אסור לומר לידה אולי השינוי לא יהיה מיידי אבל לאט לאט הם יפנימו
ברור שזה לא אידאלי אבל כן נורמלי להרגיש ככה.
בקשר לבת שלך לא מגבילים ילדים בכמות האוכל בטח שלא בגיל הזה גם לא פחמימות את קובעת מה אוכלים והיא קובעת כמה עכשיו התפקיד שלה זה לגדול וגם אם יש לה בטן זה לא אומר כלום על העתיד ולהיפך אם היא לא תואכל מספיק לפי מה שהיא מרגישה וצריכה זה יכול לגרום לה בשלב מאוחר יותר להשמנה.
עוגות וממתקים זה דבר אחר בהחלט אפשר להגביל ולומר שזה לא בריא הרבה או יכול לגרום לכאבי בטן.
נשמע שאת קצת בחרדה בגלל זה אולי תשקלי איזשהו טיפול לחרדה אולי שיחות אולי משהו טבעי..
בכל הנוגע לחינוך. לסבא וסבתא צריך לתת גבולות ברורים מה מותר ומה אסור לומר לידה אולי השינוי לא יהיה מיידי אבל לאט לאט הם יפנימו
לדעתי כדי לשחרר אותה את חייבת לשחרר את עצמךתפוחים ותמרים
ילדים יודעים איך אנחנו עם עצמנו.
והיא קולטת ממך הרבה הגבלות (לא הייתי מגבילה באוכל בכלל בגיל הזה, ונותנת לה כמה פחמימות שהיא רק רוצה. היא גדלה!! וגם 2 פרוסות עוגה אם זה רק פעם אחת בשבוע).
ה"אישיו" סביב האוכל עובר אליה, גם אם היא לא שומעת את המילה קלוריות, או שמנה. או שוכחת מהפרוסה השניה. ומה תעשי כשהיא תהיה בת 5? היא בטוח תזכור.....
ממליצה לך לפנות לטיפול מקצועי.
והיא קולטת ממך הרבה הגבלות (לא הייתי מגבילה באוכל בכלל בגיל הזה, ונותנת לה כמה פחמימות שהיא רק רוצה. היא גדלה!! וגם 2 פרוסות עוגה אם זה רק פעם אחת בשבוע).
ה"אישיו" סביב האוכל עובר אליה, גם אם היא לא שומעת את המילה קלוריות, או שמנה. או שוכחת מהפרוסה השניה. ומה תעשי כשהיא תהיה בת 5? היא בטוח תזכור.....
ממליצה לך לפנות לטיפול מקצועי.
תודה לכןשוב טריה
גם על הקריאה
גם על העצות
אני גם חושבת לפנות ליעוץ או טיפול.
אם יש לכן רעיונות לנשות מקצוע שיוכלו לעזור לי אשמח..
גם על העצות
אני גם חושבת לפנות ליעוץ או טיפול.
אם יש לכן רעיונות לנשות מקצוע שיוכלו לעזור לי אשמח..
ממליצה לךבעצמי
בשביל שיעזור לך לשחרר מהמחשבות על הילדה, להיכנס לקבוצת תזונה כלשהי, יש למשל את "המתכוניה" בפייסבוק. מנהלת אותה תזונאית תינוקות/ילדים. ויש שם כל מיני נושאים שעולים על אכילת תינוקות/פעוטות וכמובן התזונאית מגיבה המון ומסבירה דברים חשובים.
לדעתי זה יוכל לתת לך פרופורציות בריאות לגבי הילדה שלך עם "אישור" של תזונאית בלי עכשיו ללכת לטיפול ודברים מסובכים אלא דרך הבית ללא תשלום.
לדעתי זה יוכל לתת לך פרופורציות בריאות לגבי הילדה שלך עם "אישור" של תזונאית בלי עכשיו ללכת לטיפול ודברים מסובכים אלא דרך הבית ללא תשלום.
כל הכבוד לך שאת משתדלת בשביל הבת שלך!מכחול
כן אני חושבת שאת מחמירה איתה יותר מדי. ילדים יכולים לקבל תוספת פחמימה, וגם תוספת עוגה זה ממש סבבה בעיני.
אנחנו כרגע בשלב שמרשים ממתק אחד ביום, וזה נראה לי סביר לגמרי. יש כאלה במשפחה המורחבת שחושבים שזה ממש מעט...
אולי תנסי למצוא דמות שאת סומכת עליה בעניין הזה, ולתת לה לקבל את ההחלטות בנושא התזונה של הילדה לזמן הקרוב?
זה יכול להיות בעלך, או יכול להיות חברה שאת חושבת שנוהגת נכון בזה, או דיאטנית מקצועית. מישהו שיקבל החלטות בשבילך מראש (האם נותנים תוספת פחמימה, כמה פירות מותר לאכול, וכו').
בהחלט הייתי מבקשת מההורים לא לדבר על אוכל לידה.
ובטן של ילדה בת שנתיים זה ממש ממש לא השמנה.
בהצלחה!
אנחנו כרגע בשלב שמרשים ממתק אחד ביום, וזה נראה לי סביר לגמרי. יש כאלה במשפחה המורחבת שחושבים שזה ממש מעט...
אולי תנסי למצוא דמות שאת סומכת עליה בעניין הזה, ולתת לה לקבל את ההחלטות בנושא התזונה של הילדה לזמן הקרוב?
זה יכול להיות בעלך, או יכול להיות חברה שאת חושבת שנוהגת נכון בזה, או דיאטנית מקצועית. מישהו שיקבל החלטות בשבילך מראש (האם נותנים תוספת פחמימה, כמה פירות מותר לאכול, וכו').
בהחלט הייתי מבקשת מההורים לא לדבר על אוכל לידה.
ובטן של ילדה בת שנתיים זה ממש ממש לא השמנה.
בהצלחה!
רק רוצה לומרWeAreFamily
הבת שלך קטנה
היא ממש פעוטה..
זה בסדר לתת לה עוגה פעמיים.ועוד יותר בסדר לתת לה פחמימות כמה שהיא צריכה. אין עניין להגביל קלוריות בגיל כזה.... זה ברמה של השפעה התפתחותית
ועוד דבר, שלדעתי הוא הכי חשוב
ילד שמבין שיש אישיו סביב אוכל (כפי שהיה אצלך למשל), מפתח גם הוא כשגדל אישיו סביב אוכל.ולפעמים זה בכיוון של לאכול הכל מהכל כשההורים לא רואים, ו"להתחטף" על כל מה שאין בבית כשמתארחים איפשהו למשל
אני במקומך הייתי משחררת
וכן נותנת לה מדי פעם חטיף או עוגיה גם באמצע שבוע
בהצלחה!
היא ממש פעוטה..
זה בסדר לתת לה עוגה פעמיים.ועוד יותר בסדר לתת לה פחמימות כמה שהיא צריכה. אין עניין להגביל קלוריות בגיל כזה.... זה ברמה של השפעה התפתחותית
ועוד דבר, שלדעתי הוא הכי חשוב
ילד שמבין שיש אישיו סביב אוכל (כפי שהיה אצלך למשל), מפתח גם הוא כשגדל אישיו סביב אוכל.ולפעמים זה בכיוון של לאכול הכל מהכל כשההורים לא רואים, ו"להתחטף" על כל מה שאין בבית כשמתארחים איפשהו למשל
אני במקומך הייתי משחררת
וכן נותנת לה מדי פעם חטיף או עוגיה גם באמצע שבוע
בהצלחה!
תודה רבהשוב טריה
כתבתי בגדול כתבתי מה קורה ביומיום אצלנו.
אין ממתק על בסיס יומיומי.
כמובן שכשאנחנו אופות יחד עוגיות, אז היא מקבלת,
או לפעמים מתחשק לי לפנק אותה אז אני קונה לה קרטיב ומביאה לה אחרי שחוזרים מהגן....
פשוט אין את זה קבוע בבית (כמו שכן יש בבית של ההורים, למשל🤔)
אין ממתק על בסיס יומיומי.
כמובן שכשאנחנו אופות יחד עוגיות, אז היא מקבלת,
או לפעמים מתחשק לי לפנק אותה אז אני קונה לה קרטיב ומביאה לה אחרי שחוזרים מהגן....
פשוט אין את זה קבוע בבית (כמו שכן יש בבית של ההורים, למשל🤔)
את לא ממוצעת ביחס שלך לאוכל, אלא קפדנית מאדתפוחים ותמריםאחרונה
קרטיב?
זה ממש כלום בקלוריות
היא תגדל מהר מכפי שאת חושבת
השליטה לא תהיה בידייך
האישיו לגבי נושא האוכל כבר חלחל
וזה מצע נהדר לפיתוח הפרעות אכילה
מהרי לטפל בעצמך
את יכולה להתחיל (מחר!!!) בוידאו עם רופא ילדים/דיאטנית ומשם להמשיך לפסיכולוג של הקופה
זה לא רגיל להגביל את ***כמות האוכל**** לפעולה!
שימי לב לזה ועכשיו, בבקשה ממך
זה לא בריא פיזית
ומזיק נפשית
היא צריכה להיות שבעה כל הזמן!!!!
זה ממש כלום בקלוריות
היא תגדל מהר מכפי שאת חושבת
השליטה לא תהיה בידייך
האישיו לגבי נושא האוכל כבר חלחל
וזה מצע נהדר לפיתוח הפרעות אכילה
מהרי לטפל בעצמך
את יכולה להתחיל (מחר!!!) בוידאו עם רופא ילדים/דיאטנית ומשם להמשיך לפסיכולוג של הקופה
זה לא רגיל להגביל את ***כמות האוכל**** לפעולה!
שימי לב לזה ועכשיו, בבקשה ממך
זה לא בריא פיזית
ומזיק נפשית
היא צריכה להיות שבעה כל הזמן!!!!
מבינה אותך מאד. גם אני גדלתי בבית כזה. והחלטתי באופן מודעסופי123
שבבית שלי לא יהיה שום "דיבור שמן". כלום. לא קלוריות ולא משמין ולא בטן ולא אני מול המראה אומרת לעצמי איזה שמנה אני. הילדים שלי ממוצעים, אחת קצת רזה ובת ה8 קצת שמנמנה. ואני לא מתייחסת לזה בכלל. בבית יש אוכל בריא סה״כ ואין שטויות, יש המון ירקות ופירות. הגישה של הילדים למקרר חופשית ומי שרוצה תוספת מוזמן. הם פעילים, הם בריאים ב"ה והאוכל בבית בריא. הגוף שלהם מושלם כמו שהוא וזהו. זה החינוך שאני נותנת ואם יום אחד הילדה שלי תרצה לרזות כי היא תרצה זה יהיה בנוי על דימוי גוף בריא ושמח ולא על רגשי אשמה ושנאה עצמית.
תודהשוב טריה
כל הכבוד לך, איך הצלחת להביא את עצמך למקום הזה שאת כל כך שלווה עם הקיצוניות וזה לא מעיק עלייך והמטענים מהבית לא מתגברים עלייך?
זה מה שאני מנסה להגיע אליו עם עצמי...
זה מה שאני מנסה להגיע אליו עם עצמי...
עבודה קשה. החלטתי במודע. הרבה פעמים רגשית קשה ליסופי123
ואני חושבת בלילה אוי לא הילדה שמנה. אבל באופן קר. מה חשוב יותר? ילדה רזה או ילדה עם דימוי עצמי בריא? אני מודדת בריאות בהאם האוכל בריא, האם הילד פעיל וספורטיבי, והאם הילד אוהב את עצמו. שמן או רזה אלה מילים שלא נכנסות אליי הביתה, ויותר מזה- אורח חיים שלא נכנס אליי הביתה. כילדה אני זוכרת את אמא שלי מודדת את עצמה, את אחיותיי ואותי. בוכה על קילו שנוסף ושמחה על קילו שירד. זה מחלחל. ככ הרבה שנים מדדתי את עצמי במונחים של האם אני מספיק רזה? בלידות עבר לי. אני שמנמנה, הגוף שלי נשא וילד ארבעה ילדים בריאים, ברוך השם, ואם הוא קצת עגלגל אז מה, רק תודה ואהבה אני חייבת לו.
(ואגב, הבת שלך פעוטה. להגביל ילד בגיל הזה באוכל זה נשמע לי רק אחרי ייעוץ פרטני מאשת מקצוע.)
(ואגב, הבת שלך פעוטה. להגביל ילד בגיל הזה באוכל זה נשמע לי רק אחרי ייעוץ פרטני מאשת מקצוע.)
גביעוניותצמיד זהב
משהו כזה..
אמרו לי שכדאי להצטייד בזה כבר בתיק ללידה.
מישהי מכירה? יודעת להסביר לי מה זה בבקשה? ויודעת איפה להשיג את זה?
) כי הבנתי שקשה למצוא את זה סתם ככה)
אמרו לי שכדאי להצטייד בזה כבר בתיק ללידה.
מישהי מכירה? יודעת להסביר לי מה זה בבקשה? ויודעת איפה להשיג את זה?
) כי הבנתי שקשה למצוא את זה סתם ככה)
גביעונית ללידה? ממש לא... נראה ששיבשת מידע שקיבלת.קרן-הפוך
גביעונית היא פתרון לאיסוף הדם בימי הוסת, במקום פדים או טמפונים.
לא משתמשים בגביעונית אחרי לידה.
לא משתמשים בגביעונית אחרי לידה.
חחחחחחחצמיד זהב
משהו להנקה לשים על הפטמה במקום פדים.
שעוזר לסדקים וכו.. ובכלל עוזר יותר
לא גביעוניות?! אולי משהו דומה? ..
איזה הפוכה אני
שעוזר לסדקים וכו.. ובכלל עוזר יותר
לא גביעוניות?! אולי משהו דומה? ..
איזה הפוכה אני
קונכיות להנקה ...קרן-הפוך
פתרון לריפוי פטמות מאוד מאוד פצועות, עוזר לשמור את הפטמות באויר ללא מגע ישיר של חזיה או בגד, כאשר את לא יכולה להסתובב עירומה בחלק העליון ולתת לפטמות להחלים.
אבל לא צריך כבר בימים הראשונים בבית החולים
אבל לא צריך כבר בימים הראשונים בבית החולים
תווודה!צמיד זהב
אבל נניח כמה ימים אחרי לידה?
במקום לחכות לפצעים ולסדקים. ניתן כבר להשתמש בזה? כהקדמה למכה כזה...?
איפה משיגים כאלה?
במקום לחכות לפצעים ולסדקים. ניתן כבר להשתמש בזה? כהקדמה למכה כזה...?
איפה משיגים כאלה?
אם אין פצעים וסדקים אין צורך בקונכיות.קרן-הפוך
משיגים בפארמים, בחנויות למוצרי תינוקות כמו שילב, ויש גם לקניה באינטרנט.
Avent, למשל, יצרנית הבקבוקים לתינוקות, מייצרת גם קונכיות.
יש לעוד יצרנים.
חפשי בגוגל קונכיות להנקה.
Avent, למשל, יצרנית הבקבוקים לתינוקות, מייצרת גם קונכיות.
יש לעוד יצרנים.
חפשי בגוגל קונכיות להנקה.
חבל חבלמלאת אושר
אני לפני הלידה קניתי את כל הדברים שחברות שלי הכאובות המליצו לי עליהם, להקלה על תפרים להקלה על הכאבים שבטוח יהיו לי בהנקה- ובסוף לא השתמשתי בכלום ברוך ה'!
חבל גם סתם להכניס לראש שיהיה לך סדקים וכו' זה ממש לא תמיד קורה, ולי שימוש חד פעמי בלנולין שחילקו במחלקת יולדות הספיק!
חבל גם סתם להכניס לראש שיהיה לך סדקים וכו' זה ממש לא תמיד קורה, ולי שימוש חד פעמי בלנולין שחילקו במחלקת יולדות הספיק!
אני משתמשת וממש נהנית,Small light
אבל נראה לי שהתבלבלת...גביעונית ממש ממש לא מיועדת לאחרי לידה.
אחרי לידה רק פדיםאורוש3
אולי פטמת סיליקון?אמא חדשהה
אולי. יכול להיות.צמיד זהב
מה זה? עוזר? הגיוני לאחרי לידה?
זה להנקהאמא חדשהה
לא השתמשתי אז לא יודעת להגיד
אולי תשאלי את מי שאמר לך?
אולי תשאלי את מי שאמר לך?
כן כן אשאלצמיד זהב
רק עד שאשאל ואגיע אליה... רציתי לשאול גם פה.
תודה
תודה
אולי התכוונת לקונכיות?ורד הבר
כן ישמצב. היה לזה שם מוזרצמיד זהב
יודעת פרטים?
בטח זה פטמות סיליקון להנקהחגהבגה
זו תוספת שמתלבשת על הפטמה ומסייעת בחיבור יותר קל ליונקים/לאם שלא יהיו סדקים.
בעיקרון, זה משהו שהוא ברירת מחדל, לפי דעתי צריך לנסות בכל תוקף להניק בלי זה, כי אח"כ ליונק קשה להתרגל לינוק בלי זה... בחיים לא ראיתי /שמעתי מישהי שהביאה את זה בתיק לחדר לידה. מקסימום שולחים את הבעל לסופר פארם לקנות...
בהצלחה!
בעיקרון, זה משהו שהוא ברירת מחדל, לפי דעתי צריך לנסות בכל תוקף להניק בלי זה, כי אח"כ ליונק קשה להתרגל לינוק בלי זה... בחיים לא ראיתי /שמעתי מישהי שהביאה את זה בתיק לחדר לידה. מקסימום שולחים את הבעל לסופר פארם לקנות...
בהצלחה!
יש קונכיות נרסיקייר אומרים שממש עוזר לריפוי פצעים בפטמותאורוש3
לא ניסיתי. לי הספיק לנולין ב''ה. לנולין במשחה לפטמות של לנסינו שלא צריך לשטוף. יש בבתי מרקחת בקופות
נרסיקר זה לא קונכיות. זה רפידות כאלהנפשי חמדה
לא חושבת שצריך כבר בתיק לידה*כוכבית*
אם את מוטרדת תוודאי שיש לך בבית..
בביח׳ נסי להניק כמה שתוכלי- ואם תתחילי להרגיש שאת זקוקה לעזרה יש שלל דברים שיכולים לסייע.
אבל ראשית- להרגע.. להבין שהנקה לרוב לא נעימה בהצחלה.. ולוקח זמן להתרגל גם ליונק וגם לאם המניקה.
.
שיהיה בע״ה בבריאות ובשמחה! ובידים מלאות!
בביח׳ נסי להניק כמה שתוכלי- ואם תתחילי להרגיש שאת זקוקה לעזרה יש שלל דברים שיכולים לסייע.
אבל ראשית- להרגע.. להבין שהנקה לרוב לא נעימה בהצחלה.. ולוקח זמן להתרגל גם ליונק וגם לאם המניקה.
.
שיהיה בע״ה בבריאות ובשמחה! ובידים מלאות!
קונכיות עולות 70 שח חבל על הכסף אם לא משתשיםבתי 123
אם תראי שאת צריכה בהמשך תקני
לגבי קונכיות - מניסיוןחיפושית אדומה
כאחת שתמיד סובלת מפצעים בפטמה בהנקה, באמת קונכיות זה הדבר היחיד שעזר.
את הקונכיות שלי קניתי בשילב בבית חולים שבו ילדתי בזמן האישפוז אחרי הלידה.
אם זאת לידה ראשונה שלך, אז באמת לא חובה לרכוש מיד.
תראי איך הולך בהנקה ובמקרה הצורך תקני.
אםשר גםלשאול ממישהי לפני הלידה ולהיות ערוכה מראש. אולי אפילו עדיף - כי הפצעים האלה יכולים להיות מחסום לביסוס ההנקה.
את הקונכיות שלי קניתי בשילב בבית חולים שבו ילדתי בזמן האישפוז אחרי הלידה.
אם זאת לידה ראשונה שלך, אז באמת לא חובה לרכוש מיד.
תראי איך הולך בהנקה ובמקרה הצורך תקני.
אםשר גםלשאול ממישהי לפני הלידה ולהיות ערוכה מראש. אולי אפילו עדיף - כי הפצעים האלה יכולים להיות מחסום לביסוס ההנקה.
רק אומרתלפניו ברננה!
שאת כל העניינים האלו (קונכיות, פטמות סיליקון וגם גביעוניות 😅) אפשר לקנות ממש בזול בעלי אקספרס
אם את בעניין ואוהבת להיות מצויידות מראש, זה מה שאני הייתי עושה כדי להיות מוכנה אבל לא לשפוך על זה כסף, כי זה ממש ממש בפער מכמה שעולה בארץ..
(אני גיליתי את זה לקראת לידה שניה, ולא הזמנתי אז אין לי קישורים. היה נראה לי לא נצרך להיערך לכל התרחישים מראש..)
אם את בעניין ואוהבת להיות מצויידות מראש, זה מה שאני הייתי עושה כדי להיות מוכנה אבל לא לשפוך על זה כסף, כי זה ממש ממש בפער מכמה שעולה בארץ..
(אני גיליתי את זה לקראת לידה שניה, ולא הזמנתי אז אין לי קישורים. היה נראה לי לא נצרך להיערך לכל התרחישים מראש..
)אני לא סומכת על איכות ובטיחות החומרים בעליאקספרס.חיפושית אדומהאחרונה
ובגלל שמדובר בתזונת תינוק רך אני חושבת שלא כדאי לקחת סיכונים וצריך לקנות רק של חברות מוכרות עם תקן.