האם פריטין 8.1 זה נמוך ?
יכול להיות שזו סיבה לסחרחורות שאני חווה כשאני מתרוממת מישיבה לעמידה?
שאלה על פריטיןmiki052
זה סופר סופר נמוך!!פשיטא
וממש יכול להפוך אותך לסמרטוט, אפילו אם ההמוגלובין גבוה, ובהחלט יכול לגרום לסחרחורות.
תטפלי בזה! שלא תגיעי למצב יותר גרוע ומסמורטט...
תטפלי בזה! שלא תגיעי למצב יותר גרוע ומסמורטט...
איך מטפלים?miki052
במקרה עשיתי בדיקת דם.
שאלה, זה יכול להפריע להקלט להריון?
לא חושבת שיכול להפריע להיקלטפשיטא
לקחת ברזל ולראות אם זה מעלה את הפריטין. אם לא- ללכת להמטולוג לבקש ערוי ברזל.
כן!ברכת ה
נמוך.
איך ההמוגלובין?
איך בי 12?
איך ההמוגלובין?
איך בי 12?
עונהmiki052
b12- 422.2
והמוגלובין - 12.8
ערכים סבבה.פשיטא
תודה 
כבר ענו לה הכל... בהצלחה!מק"ר
זה נמוך. יכול להיות יותר נמוך, אבל חבל לחכות שירד עוד..תוהה לי
לי היה פריטין 2, ואחת פה בפורום כתבה שהיה לה 0!
תבקשי מרופא משפחה שלאור התוצאות הנמוכות והסחרחורות את מעוניינת לקבל עירויי ברזל, תתחיחי מזה, תראי אפ הוא זורם איתך.. אם לא אפדר לפנות להמטולוג
תבקשי מרופא משפחה שלאור התוצאות הנמוכות והסחרחורות את מעוניינת לקבל עירויי ברזל, תתחיחי מזה, תראי אפ הוא זורם איתך.. אם לא אפדר לפנות להמטולוג
פריטין זה מחסני ברזלשירוש16
כשהגוף מזהה שהוא מאבד ברזל הוא מפזר בנדיבות ומרוקן את המחסנים.
לכן הרבה פעמים כשיש ברזל נמוך בדם הפריטין נמוך אבל ההמוגלובין בטווח הנורמה.
סחרחורות אכן מהוות תופעת לוואי של אנמיה באופן כללי (מחוסר ברזל/B12/ח.פולית/דימום וכו)
ממליצה בחום להיבדק אצל רופא משפחה ובמקביל לקבוע תור להמטולוג.
אישה בריאה בדרך כלל לא אמורה להסתובב עם פריטין נמוך.
בהצלחה!
לכן הרבה פעמים כשיש ברזל נמוך בדם הפריטין נמוך אבל ההמוגלובין בטווח הנורמה.
סחרחורות אכן מהוות תופעת לוואי של אנמיה באופן כללי (מחוסר ברזל/B12/ח.פולית/דימום וכו)
ממליצה בחום להיבדק אצל רופא משפחה ובמקביל לקבוע תור להמטולוג.
אישה בריאה בדרך כלל לא אמורה להסתובב עם פריטין נמוך.
בהצלחה!
תודה לכולן !miki052אחרונה
מותר להסתפר?פרח קטן
האם לנשים מותר להסתפר היום? בתשעת הימים? לא תספורת מיוחדת.. רק לקצר את השיער שארך מידי והתחיל להציק....
אני חושבת שאם זה מטעמי צניעות יש מה לברראמאשוני
אבל אם זה בגלל שזה מציק.. אז דיני אבלות לא נועדו להיות נעימים...
תנסי לחכות עד יום שישי
תנסי לחכות עד יום שישי
לדעתי לא.. כל עוד זה לא משהו קריטי להרגעאנונימית לרגע1
לאמשמעת עצמית
למה אי אפשר לחכות עד שישי אחרי חצות?
זה דחוף?
ראיתי באיזה מקום שאם זה מדין צניעות שבורח שערות מהכסוי ראש אז אפשר להקל.
אבל לא פוסקת הלכה.
זה דחוף?
ראיתי באיזה מקום שאם זה מדין צניעות שבורח שערות מהכסוי ראש אז אפשר להקל.
אבל לא פוסקת הלכה.
הייתי מחכה. זה ממש עוד כמה ימים.מוריה
ויש מגוון דיעות בנושא. תשאלי את הרב שלך.
נראה ליאמא וגם
שעדיף לחכות כמה ימים.
גם אני בדיוק מחכה
גם אני בדיוק מחכה
הוא ממש מציק לי פתאוםפרח קטן
מרגישה בהריון... מחכה כבר למחר לבדיקת דם שתאשר/ תשלול הריון
בהצלחה רבה...אמא וגם
את יכולה גם לשאול רב.
נראה לי שיש איזה היתר אם זה צניעות
נראה לי שיש איזה היתר אם זה צניעות
לא מבינה מה הקשר בין להסתפר לבין צניעות?ליבי ער
אם השיער מציץ יותר מדי מתחת לכובע/מטפחתתמרי.
יש בזה חוסר צניעות ואז אולי יש סיבה להסתפר, בכל מקרה לשאול רב
אה כאילו אם הוא באורך ביניים כזה שיוצא מהקוקוליבי ער
פשוט קראתי כנראה בלי לחושוב ולא הבנתי את זה ככה..
למרות שעדיין..אפשר לישים סיכה שלא יצא..ולשרוד עוד יומיים
גם אם מציק- סגלל זה יש את ההגבלות כדי שקצת יציק
למרות שעדיין..אפשר לישים סיכה שלא יצא..ולשרוד עוד יומיים
גם אם מציק- סגלל זה יש את ההגבלות כדי שקצת יציק
^^^אמא וגםאחרונה
דברים כאלה...
....צמיד זהב
אז אני לא בהריון...פרח קטן
ורב התיר לי אתמול לגזור כיוון שהאורך של השיער הפריע לפיאה לשבת עליי נורמלי...
לא נראה ליאמא גם
ביום ראשון עדיף
בטן היריון!!!נועה1111
בנות מה יהיה אני שלושה וחצי חודשים אחריי לידה קיסרית והבטן מסרבת לרדת.. אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע אוכלת בריא ואני תקועה במשקל יורדת ממש לאטטטט שום דבר לא עולה עליייייי..אני כל כך עצובה אני על הגבול של בכי כל יום..
בשישי היינו צריכים לצאת לארוחה מדדתי את כל הארון הבגדים הקודמים לא עולים עליי...והתחלתי לבכות זה כל כך קשהההה..
בשישי היינו צריכים לצאת לארוחה מדדתי את כל הארון הבגדים הקודמים לא עולים עליי...והתחלתי לבכות זה כל כך קשהההה..
יקרה את רק שלושה וחצי חודשים אחרי לידהבאורות
אני מבינה את התסכול אבל באמת שזה לא כזה הרבה זמן. את מניקה?
לא..אני נותנת תמלנועה1111
לכי לקנות בגדים חדשים שישמחו אותךאורוש3
איזה מלכה שאת אוכלת בריא ומתאמנת!! דקה אחרי לידה. את יודעת כמה את מלכה? ממש אבל!!
אני בשלב הזה רק הולכת ומשמינה.
את אלופה.
לאט לאט המשקל ירד. לגבי צורת הבטן לא רוצה ממש לבאס אבל אחרי קיסרי יותר קשה. הצורה לא תמיד חוזרת למה שהיה. לי לא חזר אבל גם לא התאמצתי. הגיוני שעם תרגילי בטן (שניתנו על ידי פיזיותרפיסטית מקצועית. חשוב לא להזיק ולאט לאט) אפשר להחזיר למצב יותר טוב.
בקיצור להמשיך מה שאת עושה כי את עושה מעולה. לקנות בגדים חדשים וכיפים. ולנסות לעבור תהליך של השלמה אוהבת עם הגוף שהביא חיים. לא קל.
אני בשלב הזה רק הולכת ומשמינה.
את אלופה.
לאט לאט המשקל ירד. לגבי צורת הבטן לא רוצה ממש לבאס אבל אחרי קיסרי יותר קשה. הצורה לא תמיד חוזרת למה שהיה. לי לא חזר אבל גם לא התאמצתי. הגיוני שעם תרגילי בטן (שניתנו על ידי פיזיותרפיסטית מקצועית. חשוב לא להזיק ולאט לאט) אפשר להחזיר למצב יותר טוב.
בקיצור להמשיך מה שאת עושה כי את עושה מעולה. לקנות בגדים חדשים וכיפים. ולנסות לעבור תהליך של השלמה אוהבת עם הגוף שהביא חיים. לא קל.
כן אני יודעתנועה1111
שאחריי קיסרי יותר בעייתי לחזור לבטן הקודמת..אבל לפחות להוריד במשקל משהו אני מרגישה ששלושה וחצי חודשים זה כבר המון זמן והייתי צריכה לחזור לעצמי..
תודה על העידוד ♥️
תודה על העידוד ♥️
לא. לא היית אמורה לחזור לעצמך. זה שניה אחריאורוש3
זה שאת לא משמינה זה כבר הישג. באמת. את מדהימה!
תודה ♥️♥️נועה1111
אנחנו אף פעם לא נחזור לגמרי לעצמנובאורות
כי העצמנו הוא חדש. הגוף משתנה, אי אפשר לצפות ממנו להיות בדיוק אותו דבר כמו שהיה לפני שנשא ילד וילד..
יש כאלהנועה1111
שכן חוזרות לעצמן ..כניראה שאני לא אחת מהן חחח
אני מאלה שחוזרות לעצמן. אבל ממש לא 3 חוד אחרי לידה!מהמרחקים
יותר לקראת שנה אחרי.
אין מה חעשות, הגוף חטף טראומה, במקרה שלך גם שרירי הבטן עצמם עברו חתך ולוקח לזה זמן לחזור לעצמו.
ממליצה ממש בלי כל קשר למשקל אלא מבחינה בריאותית ללכת לפיסיותרפיסטית שמתמחה באחרי לידה- היפרדות ביטנית, חיזוק רצפת האגן וכו.
ממש אל תצפי מעצמך לחזור למה שהיית. זה לא יקרה במהירות שאת חושבת שזה יקרה.
תמשיכי לחיות באורח חיים בריא ותקפידי לעשות תרגילים שמתאימים לאחר לידה (כפיפות בטן ודומיהן- לאאאא אחד גדול. יכול להחמיר את המצב של שרירי הבטן, מעמיס על רצפת האגן).
תקני בגדים שמחמיאים לגיזרה החדשה ומטשטשים את הבטן.
תזכרי שלכל אחת פרמטרים משלה, וזה תלוי בהמון גורמים כמו אורח חיים, ספורט, תזונה, הנקה, אופי הלידה, ובעיקר גנטיקה ומבנה גוף.
אין מה חעשות, הגוף חטף טראומה, במקרה שלך גם שרירי הבטן עצמם עברו חתך ולוקח לזה זמן לחזור לעצמו.
ממליצה ממש בלי כל קשר למשקל אלא מבחינה בריאותית ללכת לפיסיותרפיסטית שמתמחה באחרי לידה- היפרדות ביטנית, חיזוק רצפת האגן וכו.
ממש אל תצפי מעצמך לחזור למה שהיית. זה לא יקרה במהירות שאת חושבת שזה יקרה.
תמשיכי לחיות באורח חיים בריא ותקפידי לעשות תרגילים שמתאימים לאחר לידה (כפיפות בטן ודומיהן- לאאאא אחד גדול. יכול להחמיר את המצב של שרירי הבטן, מעמיס על רצפת האגן).
תקני בגדים שמחמיאים לגיזרה החדשה ומטשטשים את הבטן.
תזכרי שלכל אחת פרמטרים משלה, וזה תלוי בהמון גורמים כמו אורח חיים, ספורט, תזונה, הנקה, אופי הלידה, ובעיקר גנטיקה ומבנה גוף.
גם החזרה היא לא אותו דברבאורות
כמה שנהיה "רזות" הגוף שונה.
אל תהיי מאוכזבת מעצמך. סך הכל את נשמעת לגמרי בדרך הנכונה. כן ממליצה ללכת לפזיותרפיסטית לבדוק הפרדות שרירי בטן ולקחת ליווי מקצועי תזונתי. יש את "אמא חוזרת לג'ינס" יש לי כמה חברות שעשו את הסדנא שלהן וזה ממש עזר להן.
אל תהיי מאוכזבת מעצמך. סך הכל את נשמעת לגמרי בדרך הנכונה. כן ממליצה ללכת לפזיותרפיסטית לבדוק הפרדות שרירי בטן ולקחת ליווי מקצועי תזונתי. יש את "אמא חוזרת לג'ינס" יש לי כמה חברות שעשו את הסדנא שלהן וזה ממש עזר להן.
התורים שמה רחוקים ממשנועה1111
ניכנסתי לרשימת המתנה לפיזתיורפיסטית רצפת האגן
אז אולי שווה לקבוע לפרטית..באורות
בדרכ יש החזרים ואז זה יוצא לא יקר בכלל
כן חשבתי על זהנועה1111
צריכה לברר בקופה..
גם אני במצב שלךמצטרפת למועדון
אמנם לא מקפידה על ספורט כל כך אבל כן משתדלת למתן באכילה ולא מצפה כרגע כבר לחזור למה שהיה. אני עם 7 קילו יותר ממה שהיתי לפני ההריון. כלום לא עולה עלי אבל קניתי המון המון דברים חדשים כי פשוט לא היתה ברירה וזה מזה שמח אותי ההתחדשות הזאת.
יקרהמחיאחרונה
ההריון לקח 9 חודשים, לחזור לעצמך (עד כמה שאפשר לקרוא לזה כך, כי הגוף משתנה) גם כן יקח לפחות 9 חודשים. אל תצפי לקפוץ בחזרה למצב של לפני הלידה תוך 3 חודשים, זה פשוט לא עובד ככה, במיוחד אחרי קיסרי. מצטערת לבאס, אבל עדיף שלא לצפות מעצמך ציפיות לא הגיוניות ולהתאכזב שזה לא קורה. 3 חודשים אחרי לידה זה ממש כלום.
מצטרפת ממש לעצה לצאת לקניות, להתחדש בבגדים חדשים ומחמיאים במידה החדשה ולהשלים עם זה שהירידה במשקל תיקח קצת יותר זמן ממה שחשבת. ואת אלופה על כל מה שאת עושה, באמת מדהים כזה כח רצון וכוחות שניה אחרי לידה!
מצטרפת ממש לעצה לצאת לקניות, להתחדש בבגדים חדשים ומחמיאים במידה החדשה ולהשלים עם זה שהירידה במשקל תיקח קצת יותר זמן ממה שחשבת. ואת אלופה על כל מה שאת עושה, באמת מדהים כזה כח רצון וכוחות שניה אחרי לידה!
פותחת תיבת פנדורהשוב טריה
ממש לא לראשי, תודה...
אז אני חושבת שיש לי איזה הפרעה סביב נושא של אכילה והשמנה ודימוי גוף.. ואני יודעת שזה מהבית שגדלתי בו. בית טוב והורים אוהבים ומקסימים.
אבל... הנושא הזה לא מדובר שם בצורה בריאה. אני חושבת שמכל הילדים, אני הושפעתי מזה הכי חזק.
אני לא אשה שמנה. יש אומרים אפילו רזה... לרוב אני מרוצה מהמשקל שלי, אבל זה לא בא לי בקלות בכלל. כל דבר שאני מכניסה לפה או לא, מלווה במחשבה ולפעמים במצפון "זה היה מיותר", "זה סתם"...
ועד היום אני מוצאת את עצמי, אם בא לי משהו טעים כשאני בבית של ההורים, אני מחכה שלא יהיו בסביבה כדי להרשות לעצמי. בלי שיהיו הרמות גבה... (כשהייתי ילדה ומתבגרת, כנראה הרגלתי את עצמי לזה כדי לא לקבל נזיפות והטפות "זה סתם משמין", ובגלל שהתביישתי ולא רציתי לשמוע את זה, לא נגעתי... ואז זה התהפך, ונהייתי הזאת שלא נוגעת אף פעם)
זה בסדר לי, לא אכפת לי. כשאני בוחרת לפרגן לעצמי, זה במודע, לפעמים הייתי שמחה להיות קצת יותר משוחררת בעניין הזה (בעלי למשל מגיע ממשפחה של דקיקים (וגם זה כשלעצמו מכניס אותי להשוואות מיותרות), קונה לי לפעמים איזה ממתק, למרות שאני מבקשת ממנו לא להכניס אותי לפינות האלו... הוא פשוט לא מבין את זה)
למדתי להשלים עם זה, עם הדיונים הפנימיים האלו, עם זה שאני כמעט לא אוכלת בציבור ובטח שלא מפרגנת לעצמי "שטויות" לעיני אחרים..
וכנראה שבגלל שבגדול אני שמחה בתוצאה, אני בסדר עם זה.
העניין שמטריד אותי הוא הילדים שלי...
איך אני מלמדת את עצמי לשחרר אותם מהעול הזה.
חשוב לי שיאכלו בריא. בבית שלנו אין ממתקים ואין מעדנים ואין שתיה מתוקה.
יש אוכל שאני משתדלת שיהיה כמה שיותר מזין ובריא, ויש פירות בין הארוחות. ובשבת יש עוגה..
הילדה שלי בת שנתיים וחצי אוהבת אוכל. היא לא ילדה רזה, ולא ילדה שמנה. היא ילדונת בת שנתיים וחצי עם בטן..
הרבה פעמים היא מבקשת "עוד", בגלל שהרגלי האכילה שלה חשובים לי אני מאפשרת כמובן תוספת של ירקות ללא הגבלה וכן מגבילה בתוספת פחמימות.
לאחרונה היו כמה מקרים אצל סבא וסבתא שפשוט גרמו לי מועקה רצינית והרבה מחשבה איך אני לא יוצרת לילדים שלי את אותה הפרעה שפיתחתי, או שפיתחו לי בילדות...
למשל, אחרי ארוחת ערב, המבוגרים אכלו מה שאכלו, הילדה פחות אהבה מה שהוגש ואחרי שכבר פינו את השולחן, ביקשה ממני יוגורט. ראיתי שהיא לא אכלה טוב ונתתי לה בלי שום בעיה יוגורט טבעי. סבא רואה אותה אוכלת ומזדעק: "מה היא שוב אוכלת?? אחר כך אל תתפלאו מאיפה הבטן שלה"
ואני מוצאת את עצמי מתנצלת, חצי לו, חצי לעצמי, עם חץ בלב, ש"היא לא אכלה כמעט", במקום לחייך ולהעביר הלאה בלי להתרגש, כי אני יודעת שהיא אוכלת בריא וטוב.
או שהיא מקבלת פרוסת עוגה בשבת, פעם בשבוע. ומבקשת עוד. (זה לגיטימי שילדה בת שנתיים מבקשת עוד עוגה, לא?)
אני מיד מעבירה נושא, מציעה לה ללכת לשחק והיא שוכחת.
שם היא מקבלת הטפות "לא צריך עוד עוגה, זה סתם משמין"... (היא בת שנתיים למען ה'. מה היא יודעת מה זה משמין)
או, סבתא יודעת שאני לא אוהבת לתת לה הרבה שטויות ודברים מתוקים. (מבחינתי, כי זה סתם לא בריא ואני לא מעוניינת ליצור הרגלים לא טובים) אז היא מוציאה מעדן מהמקרר ושואלת אותי: אני יכולה לתת לה? זה רק 57 קלוריות... 🤦♀️
אני דואגת שזה ישפיע עליה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
רוצה לשחרר אותה מהעול שיש לי כלפי עצמי. לא רוצה שיהיה לי כל כך אכפת ממה חושבים ואומרים
רוצה שהיא תהיה יפה בעיני בכל מצב
חשוב לי שהיא תהיה בריאה, בגוף
אבל גם בנפש...
איך מתמודדים?
אז אני חושבת שיש לי איזה הפרעה סביב נושא של אכילה והשמנה ודימוי גוף.. ואני יודעת שזה מהבית שגדלתי בו. בית טוב והורים אוהבים ומקסימים.
אבל... הנושא הזה לא מדובר שם בצורה בריאה. אני חושבת שמכל הילדים, אני הושפעתי מזה הכי חזק.
אני לא אשה שמנה. יש אומרים אפילו רזה... לרוב אני מרוצה מהמשקל שלי, אבל זה לא בא לי בקלות בכלל. כל דבר שאני מכניסה לפה או לא, מלווה במחשבה ולפעמים במצפון "זה היה מיותר", "זה סתם"...
ועד היום אני מוצאת את עצמי, אם בא לי משהו טעים כשאני בבית של ההורים, אני מחכה שלא יהיו בסביבה כדי להרשות לעצמי. בלי שיהיו הרמות גבה... (כשהייתי ילדה ומתבגרת, כנראה הרגלתי את עצמי לזה כדי לא לקבל נזיפות והטפות "זה סתם משמין", ובגלל שהתביישתי ולא רציתי לשמוע את זה, לא נגעתי... ואז זה התהפך, ונהייתי הזאת שלא נוגעת אף פעם)
זה בסדר לי, לא אכפת לי. כשאני בוחרת לפרגן לעצמי, זה במודע, לפעמים הייתי שמחה להיות קצת יותר משוחררת בעניין הזה (בעלי למשל מגיע ממשפחה של דקיקים (וגם זה כשלעצמו מכניס אותי להשוואות מיותרות), קונה לי לפעמים איזה ממתק, למרות שאני מבקשת ממנו לא להכניס אותי לפינות האלו... הוא פשוט לא מבין את זה)
למדתי להשלים עם זה, עם הדיונים הפנימיים האלו, עם זה שאני כמעט לא אוכלת בציבור ובטח שלא מפרגנת לעצמי "שטויות" לעיני אחרים..
וכנראה שבגלל שבגדול אני שמחה בתוצאה, אני בסדר עם זה.
העניין שמטריד אותי הוא הילדים שלי...
איך אני מלמדת את עצמי לשחרר אותם מהעול הזה.
חשוב לי שיאכלו בריא. בבית שלנו אין ממתקים ואין מעדנים ואין שתיה מתוקה.
יש אוכל שאני משתדלת שיהיה כמה שיותר מזין ובריא, ויש פירות בין הארוחות. ובשבת יש עוגה..
הילדה שלי בת שנתיים וחצי אוהבת אוכל. היא לא ילדה רזה, ולא ילדה שמנה. היא ילדונת בת שנתיים וחצי עם בטן..
הרבה פעמים היא מבקשת "עוד", בגלל שהרגלי האכילה שלה חשובים לי אני מאפשרת כמובן תוספת של ירקות ללא הגבלה וכן מגבילה בתוספת פחמימות.
לאחרונה היו כמה מקרים אצל סבא וסבתא שפשוט גרמו לי מועקה רצינית והרבה מחשבה איך אני לא יוצרת לילדים שלי את אותה הפרעה שפיתחתי, או שפיתחו לי בילדות...
למשל, אחרי ארוחת ערב, המבוגרים אכלו מה שאכלו, הילדה פחות אהבה מה שהוגש ואחרי שכבר פינו את השולחן, ביקשה ממני יוגורט. ראיתי שהיא לא אכלה טוב ונתתי לה בלי שום בעיה יוגורט טבעי. סבא רואה אותה אוכלת ומזדעק: "מה היא שוב אוכלת?? אחר כך אל תתפלאו מאיפה הבטן שלה"
ואני מוצאת את עצמי מתנצלת, חצי לו, חצי לעצמי, עם חץ בלב, ש"היא לא אכלה כמעט", במקום לחייך ולהעביר הלאה בלי להתרגש, כי אני יודעת שהיא אוכלת בריא וטוב.
או שהיא מקבלת פרוסת עוגה בשבת, פעם בשבוע. ומבקשת עוד. (זה לגיטימי שילדה בת שנתיים מבקשת עוד עוגה, לא?)
אני מיד מעבירה נושא, מציעה לה ללכת לשחק והיא שוכחת.
שם היא מקבלת הטפות "לא צריך עוד עוגה, זה סתם משמין"... (היא בת שנתיים למען ה'. מה היא יודעת מה זה משמין)
או, סבתא יודעת שאני לא אוהבת לתת לה הרבה שטויות ודברים מתוקים. (מבחינתי, כי זה סתם לא בריא ואני לא מעוניינת ליצור הרגלים לא טובים) אז היא מוציאה מעדן מהמקרר ושואלת אותי: אני יכולה לתת לה? זה רק 57 קלוריות... 🤦♀️
אני דואגת שזה ישפיע עליה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
רוצה לשחרר אותה מהעול שיש לי כלפי עצמי. לא רוצה שיהיה לי כל כך אכפת ממה חושבים ואומרים
רוצה שהיא תהיה יפה בעיני בכל מצב
חשוב לי שהיא תהיה בריאה, בגוף
אבל גם בנפש...
איך מתמודדים?
יקרה קראתי בעיון את מה שכתבת ואני חושבת כמה דבריםבתי 123
דבר ראשון את אישה נורמלית עם מחשבות נורמליות בקשר לעצמך המון אנשים גדלו בבית כזה אחת מאשימה את ההורים שדיברו על דיאטות והשמנה והשנייה מאשימה שלא אמרו כלום.
ברור שזה לא אידאלי אבל כן נורמלי להרגיש ככה.
בקשר לבת שלך לא מגבילים ילדים בכמות האוכל בטח שלא בגיל הזה גם לא פחמימות את קובעת מה אוכלים והיא קובעת כמה עכשיו התפקיד שלה זה לגדול וגם אם יש לה בטן זה לא אומר כלום על העתיד ולהיפך אם היא לא תואכל מספיק לפי מה שהיא מרגישה וצריכה זה יכול לגרום לה בשלב מאוחר יותר להשמנה.
עוגות וממתקים זה דבר אחר בהחלט אפשר להגביל ולומר שזה לא בריא הרבה או יכול לגרום לכאבי בטן.
נשמע שאת קצת בחרדה בגלל זה אולי תשקלי איזשהו טיפול לחרדה אולי שיחות אולי משהו טבעי..
בכל הנוגע לחינוך. לסבא וסבתא צריך לתת גבולות ברורים מה מותר ומה אסור לומר לידה אולי השינוי לא יהיה מיידי אבל לאט לאט הם יפנימו
ברור שזה לא אידאלי אבל כן נורמלי להרגיש ככה.
בקשר לבת שלך לא מגבילים ילדים בכמות האוכל בטח שלא בגיל הזה גם לא פחמימות את קובעת מה אוכלים והיא קובעת כמה עכשיו התפקיד שלה זה לגדול וגם אם יש לה בטן זה לא אומר כלום על העתיד ולהיפך אם היא לא תואכל מספיק לפי מה שהיא מרגישה וצריכה זה יכול לגרום לה בשלב מאוחר יותר להשמנה.
עוגות וממתקים זה דבר אחר בהחלט אפשר להגביל ולומר שזה לא בריא הרבה או יכול לגרום לכאבי בטן.
נשמע שאת קצת בחרדה בגלל זה אולי תשקלי איזשהו טיפול לחרדה אולי שיחות אולי משהו טבעי..
בכל הנוגע לחינוך. לסבא וסבתא צריך לתת גבולות ברורים מה מותר ומה אסור לומר לידה אולי השינוי לא יהיה מיידי אבל לאט לאט הם יפנימו
לדעתי כדי לשחרר אותה את חייבת לשחרר את עצמךתפוחים ותמרים
ילדים יודעים איך אנחנו עם עצמנו.
והיא קולטת ממך הרבה הגבלות (לא הייתי מגבילה באוכל בכלל בגיל הזה, ונותנת לה כמה פחמימות שהיא רק רוצה. היא גדלה!! וגם 2 פרוסות עוגה אם זה רק פעם אחת בשבוע).
ה"אישיו" סביב האוכל עובר אליה, גם אם היא לא שומעת את המילה קלוריות, או שמנה. או שוכחת מהפרוסה השניה. ומה תעשי כשהיא תהיה בת 5? היא בטוח תזכור.....
ממליצה לך לפנות לטיפול מקצועי.
והיא קולטת ממך הרבה הגבלות (לא הייתי מגבילה באוכל בכלל בגיל הזה, ונותנת לה כמה פחמימות שהיא רק רוצה. היא גדלה!! וגם 2 פרוסות עוגה אם זה רק פעם אחת בשבוע).
ה"אישיו" סביב האוכל עובר אליה, גם אם היא לא שומעת את המילה קלוריות, או שמנה. או שוכחת מהפרוסה השניה. ומה תעשי כשהיא תהיה בת 5? היא בטוח תזכור.....
ממליצה לך לפנות לטיפול מקצועי.
תודה לכןשוב טריה
גם על הקריאה
גם על העצות
אני גם חושבת לפנות ליעוץ או טיפול.
אם יש לכן רעיונות לנשות מקצוע שיוכלו לעזור לי אשמח..
גם על העצות
אני גם חושבת לפנות ליעוץ או טיפול.
אם יש לכן רעיונות לנשות מקצוע שיוכלו לעזור לי אשמח..
ממליצה לךבעצמי
בשביל שיעזור לך לשחרר מהמחשבות על הילדה, להיכנס לקבוצת תזונה כלשהי, יש למשל את "המתכוניה" בפייסבוק. מנהלת אותה תזונאית תינוקות/ילדים. ויש שם כל מיני נושאים שעולים על אכילת תינוקות/פעוטות וכמובן התזונאית מגיבה המון ומסבירה דברים חשובים.
לדעתי זה יוכל לתת לך פרופורציות בריאות לגבי הילדה שלך עם "אישור" של תזונאית בלי עכשיו ללכת לטיפול ודברים מסובכים אלא דרך הבית ללא תשלום.
לדעתי זה יוכל לתת לך פרופורציות בריאות לגבי הילדה שלך עם "אישור" של תזונאית בלי עכשיו ללכת לטיפול ודברים מסובכים אלא דרך הבית ללא תשלום.
כל הכבוד לך שאת משתדלת בשביל הבת שלך!מכחול
כן אני חושבת שאת מחמירה איתה יותר מדי. ילדים יכולים לקבל תוספת פחמימה, וגם תוספת עוגה זה ממש סבבה בעיני.
אנחנו כרגע בשלב שמרשים ממתק אחד ביום, וזה נראה לי סביר לגמרי. יש כאלה במשפחה המורחבת שחושבים שזה ממש מעט...
אולי תנסי למצוא דמות שאת סומכת עליה בעניין הזה, ולתת לה לקבל את ההחלטות בנושא התזונה של הילדה לזמן הקרוב?
זה יכול להיות בעלך, או יכול להיות חברה שאת חושבת שנוהגת נכון בזה, או דיאטנית מקצועית. מישהו שיקבל החלטות בשבילך מראש (האם נותנים תוספת פחמימה, כמה פירות מותר לאכול, וכו').
בהחלט הייתי מבקשת מההורים לא לדבר על אוכל לידה.
ובטן של ילדה בת שנתיים זה ממש ממש לא השמנה.
בהצלחה!
אנחנו כרגע בשלב שמרשים ממתק אחד ביום, וזה נראה לי סביר לגמרי. יש כאלה במשפחה המורחבת שחושבים שזה ממש מעט...
אולי תנסי למצוא דמות שאת סומכת עליה בעניין הזה, ולתת לה לקבל את ההחלטות בנושא התזונה של הילדה לזמן הקרוב?
זה יכול להיות בעלך, או יכול להיות חברה שאת חושבת שנוהגת נכון בזה, או דיאטנית מקצועית. מישהו שיקבל החלטות בשבילך מראש (האם נותנים תוספת פחמימה, כמה פירות מותר לאכול, וכו').
בהחלט הייתי מבקשת מההורים לא לדבר על אוכל לידה.
ובטן של ילדה בת שנתיים זה ממש ממש לא השמנה.
בהצלחה!
רק רוצה לומרWeAreFamily
הבת שלך קטנה
היא ממש פעוטה..
זה בסדר לתת לה עוגה פעמיים.ועוד יותר בסדר לתת לה פחמימות כמה שהיא צריכה. אין עניין להגביל קלוריות בגיל כזה.... זה ברמה של השפעה התפתחותית
ועוד דבר, שלדעתי הוא הכי חשוב
ילד שמבין שיש אישיו סביב אוכל (כפי שהיה אצלך למשל), מפתח גם הוא כשגדל אישיו סביב אוכל.ולפעמים זה בכיוון של לאכול הכל מהכל כשההורים לא רואים, ו"להתחטף" על כל מה שאין בבית כשמתארחים איפשהו למשל
אני במקומך הייתי משחררת
וכן נותנת לה מדי פעם חטיף או עוגיה גם באמצע שבוע
בהצלחה!
היא ממש פעוטה..
זה בסדר לתת לה עוגה פעמיים.ועוד יותר בסדר לתת לה פחמימות כמה שהיא צריכה. אין עניין להגביל קלוריות בגיל כזה.... זה ברמה של השפעה התפתחותית
ועוד דבר, שלדעתי הוא הכי חשוב
ילד שמבין שיש אישיו סביב אוכל (כפי שהיה אצלך למשל), מפתח גם הוא כשגדל אישיו סביב אוכל.ולפעמים זה בכיוון של לאכול הכל מהכל כשההורים לא רואים, ו"להתחטף" על כל מה שאין בבית כשמתארחים איפשהו למשל
אני במקומך הייתי משחררת
וכן נותנת לה מדי פעם חטיף או עוגיה גם באמצע שבוע
בהצלחה!
תודה רבהשוב טריה
כתבתי בגדול כתבתי מה קורה ביומיום אצלנו.
אין ממתק על בסיס יומיומי.
כמובן שכשאנחנו אופות יחד עוגיות, אז היא מקבלת,
או לפעמים מתחשק לי לפנק אותה אז אני קונה לה קרטיב ומביאה לה אחרי שחוזרים מהגן....
פשוט אין את זה קבוע בבית (כמו שכן יש בבית של ההורים, למשל🤔)
אין ממתק על בסיס יומיומי.
כמובן שכשאנחנו אופות יחד עוגיות, אז היא מקבלת,
או לפעמים מתחשק לי לפנק אותה אז אני קונה לה קרטיב ומביאה לה אחרי שחוזרים מהגן....
פשוט אין את זה קבוע בבית (כמו שכן יש בבית של ההורים, למשל🤔)
את לא ממוצעת ביחס שלך לאוכל, אלא קפדנית מאדתפוחים ותמריםאחרונה
קרטיב?
זה ממש כלום בקלוריות
היא תגדל מהר מכפי שאת חושבת
השליטה לא תהיה בידייך
האישיו לגבי נושא האוכל כבר חלחל
וזה מצע נהדר לפיתוח הפרעות אכילה
מהרי לטפל בעצמך
את יכולה להתחיל (מחר!!!) בוידאו עם רופא ילדים/דיאטנית ומשם להמשיך לפסיכולוג של הקופה
זה לא רגיל להגביל את ***כמות האוכל**** לפעולה!
שימי לב לזה ועכשיו, בבקשה ממך
זה לא בריא פיזית
ומזיק נפשית
היא צריכה להיות שבעה כל הזמן!!!!
זה ממש כלום בקלוריות
היא תגדל מהר מכפי שאת חושבת
השליטה לא תהיה בידייך
האישיו לגבי נושא האוכל כבר חלחל
וזה מצע נהדר לפיתוח הפרעות אכילה
מהרי לטפל בעצמך
את יכולה להתחיל (מחר!!!) בוידאו עם רופא ילדים/דיאטנית ומשם להמשיך לפסיכולוג של הקופה
זה לא רגיל להגביל את ***כמות האוכל**** לפעולה!
שימי לב לזה ועכשיו, בבקשה ממך
זה לא בריא פיזית
ומזיק נפשית
היא צריכה להיות שבעה כל הזמן!!!!
מבינה אותך מאד. גם אני גדלתי בבית כזה. והחלטתי באופן מודעסופי123
שבבית שלי לא יהיה שום "דיבור שמן". כלום. לא קלוריות ולא משמין ולא בטן ולא אני מול המראה אומרת לעצמי איזה שמנה אני. הילדים שלי ממוצעים, אחת קצת רזה ובת ה8 קצת שמנמנה. ואני לא מתייחסת לזה בכלל. בבית יש אוכל בריא סה״כ ואין שטויות, יש המון ירקות ופירות. הגישה של הילדים למקרר חופשית ומי שרוצה תוספת מוזמן. הם פעילים, הם בריאים ב"ה והאוכל בבית בריא. הגוף שלהם מושלם כמו שהוא וזהו. זה החינוך שאני נותנת ואם יום אחד הילדה שלי תרצה לרזות כי היא תרצה זה יהיה בנוי על דימוי גוף בריא ושמח ולא על רגשי אשמה ושנאה עצמית.
תודהשוב טריה
כל הכבוד לך, איך הצלחת להביא את עצמך למקום הזה שאת כל כך שלווה עם הקיצוניות וזה לא מעיק עלייך והמטענים מהבית לא מתגברים עלייך?
זה מה שאני מנסה להגיע אליו עם עצמי...
זה מה שאני מנסה להגיע אליו עם עצמי...
עבודה קשה. החלטתי במודע. הרבה פעמים רגשית קשה ליסופי123
ואני חושבת בלילה אוי לא הילדה שמנה. אבל באופן קר. מה חשוב יותר? ילדה רזה או ילדה עם דימוי עצמי בריא? אני מודדת בריאות בהאם האוכל בריא, האם הילד פעיל וספורטיבי, והאם הילד אוהב את עצמו. שמן או רזה אלה מילים שלא נכנסות אליי הביתה, ויותר מזה- אורח חיים שלא נכנס אליי הביתה. כילדה אני זוכרת את אמא שלי מודדת את עצמה, את אחיותיי ואותי. בוכה על קילו שנוסף ושמחה על קילו שירד. זה מחלחל. ככ הרבה שנים מדדתי את עצמי במונחים של האם אני מספיק רזה? בלידות עבר לי. אני שמנמנה, הגוף שלי נשא וילד ארבעה ילדים בריאים, ברוך השם, ואם הוא קצת עגלגל אז מה, רק תודה ואהבה אני חייבת לו.
(ואגב, הבת שלך פעוטה. להגביל ילד בגיל הזה באוכל זה נשמע לי רק אחרי ייעוץ פרטני מאשת מקצוע.)
(ואגב, הבת שלך פעוטה. להגביל ילד בגיל הזה באוכל זה נשמע לי רק אחרי ייעוץ פרטני מאשת מקצוע.)
גביעוניותצמיד זהב
משהו כזה..
אמרו לי שכדאי להצטייד בזה כבר בתיק ללידה.
מישהי מכירה? יודעת להסביר לי מה זה בבקשה? ויודעת איפה להשיג את זה?
) כי הבנתי שקשה למצוא את זה סתם ככה)
אמרו לי שכדאי להצטייד בזה כבר בתיק ללידה.
מישהי מכירה? יודעת להסביר לי מה זה בבקשה? ויודעת איפה להשיג את זה?
) כי הבנתי שקשה למצוא את זה סתם ככה)
גביעונית ללידה? ממש לא... נראה ששיבשת מידע שקיבלת.קרן-הפוך
גביעונית היא פתרון לאיסוף הדם בימי הוסת, במקום פדים או טמפונים.
לא משתמשים בגביעונית אחרי לידה.
לא משתמשים בגביעונית אחרי לידה.
חחחחחחחצמיד זהב
משהו להנקה לשים על הפטמה במקום פדים.
שעוזר לסדקים וכו.. ובכלל עוזר יותר
לא גביעוניות?! אולי משהו דומה? ..
איזה הפוכה אני
שעוזר לסדקים וכו.. ובכלל עוזר יותר
לא גביעוניות?! אולי משהו דומה? ..
איזה הפוכה אני
קונכיות להנקה ...קרן-הפוך
פתרון לריפוי פטמות מאוד מאוד פצועות, עוזר לשמור את הפטמות באויר ללא מגע ישיר של חזיה או בגד, כאשר את לא יכולה להסתובב עירומה בחלק העליון ולתת לפטמות להחלים.
אבל לא צריך כבר בימים הראשונים בבית החולים
אבל לא צריך כבר בימים הראשונים בבית החולים
תווודה!צמיד זהב
אבל נניח כמה ימים אחרי לידה?
במקום לחכות לפצעים ולסדקים. ניתן כבר להשתמש בזה? כהקדמה למכה כזה...?
איפה משיגים כאלה?
במקום לחכות לפצעים ולסדקים. ניתן כבר להשתמש בזה? כהקדמה למכה כזה...?
איפה משיגים כאלה?
אם אין פצעים וסדקים אין צורך בקונכיות.קרן-הפוך
משיגים בפארמים, בחנויות למוצרי תינוקות כמו שילב, ויש גם לקניה באינטרנט.
Avent, למשל, יצרנית הבקבוקים לתינוקות, מייצרת גם קונכיות.
יש לעוד יצרנים.
חפשי בגוגל קונכיות להנקה.
Avent, למשל, יצרנית הבקבוקים לתינוקות, מייצרת גם קונכיות.
יש לעוד יצרנים.
חפשי בגוגל קונכיות להנקה.
חבל חבלמלאת אושר
אני לפני הלידה קניתי את כל הדברים שחברות שלי הכאובות המליצו לי עליהם, להקלה על תפרים להקלה על הכאבים שבטוח יהיו לי בהנקה- ובסוף לא השתמשתי בכלום ברוך ה'!
חבל גם סתם להכניס לראש שיהיה לך סדקים וכו' זה ממש לא תמיד קורה, ולי שימוש חד פעמי בלנולין שחילקו במחלקת יולדות הספיק!
חבל גם סתם להכניס לראש שיהיה לך סדקים וכו' זה ממש לא תמיד קורה, ולי שימוש חד פעמי בלנולין שחילקו במחלקת יולדות הספיק!
אני משתמשת וממש נהנית,Small light
אבל נראה לי שהתבלבלת...גביעונית ממש ממש לא מיועדת לאחרי לידה.
אחרי לידה רק פדיםאורוש3
אולי פטמת סיליקון?אמא חדשהה
אולי. יכול להיות.צמיד זהב
מה זה? עוזר? הגיוני לאחרי לידה?
זה להנקהאמא חדשהה
לא השתמשתי אז לא יודעת להגיד
אולי תשאלי את מי שאמר לך?
אולי תשאלי את מי שאמר לך?
כן כן אשאלצמיד זהב
רק עד שאשאל ואגיע אליה... רציתי לשאול גם פה.
תודה
תודה
אולי התכוונת לקונכיות?ורד הבר
כן ישמצב. היה לזה שם מוזרצמיד זהב
יודעת פרטים?
בטח זה פטמות סיליקון להנקהחגהבגה
זו תוספת שמתלבשת על הפטמה ומסייעת בחיבור יותר קל ליונקים/לאם שלא יהיו סדקים.
בעיקרון, זה משהו שהוא ברירת מחדל, לפי דעתי צריך לנסות בכל תוקף להניק בלי זה, כי אח"כ ליונק קשה להתרגל לינוק בלי זה... בחיים לא ראיתי /שמעתי מישהי שהביאה את זה בתיק לחדר לידה. מקסימום שולחים את הבעל לסופר פארם לקנות...
בהצלחה!
בעיקרון, זה משהו שהוא ברירת מחדל, לפי דעתי צריך לנסות בכל תוקף להניק בלי זה, כי אח"כ ליונק קשה להתרגל לינוק בלי זה... בחיים לא ראיתי /שמעתי מישהי שהביאה את זה בתיק לחדר לידה. מקסימום שולחים את הבעל לסופר פארם לקנות...
בהצלחה!
יש קונכיות נרסיקייר אומרים שממש עוזר לריפוי פצעים בפטמותאורוש3
לא ניסיתי. לי הספיק לנולין ב''ה. לנולין במשחה לפטמות של לנסינו שלא צריך לשטוף. יש בבתי מרקחת בקופות
נרסיקר זה לא קונכיות. זה רפידות כאלהנפשי חמדה
לא חושבת שצריך כבר בתיק לידה*כוכבית*
אם את מוטרדת תוודאי שיש לך בבית..
בביח׳ נסי להניק כמה שתוכלי- ואם תתחילי להרגיש שאת זקוקה לעזרה יש שלל דברים שיכולים לסייע.
אבל ראשית- להרגע.. להבין שהנקה לרוב לא נעימה בהצחלה.. ולוקח זמן להתרגל גם ליונק וגם לאם המניקה.
.
שיהיה בע״ה בבריאות ובשמחה! ובידים מלאות!
בביח׳ נסי להניק כמה שתוכלי- ואם תתחילי להרגיש שאת זקוקה לעזרה יש שלל דברים שיכולים לסייע.
אבל ראשית- להרגע.. להבין שהנקה לרוב לא נעימה בהצחלה.. ולוקח זמן להתרגל גם ליונק וגם לאם המניקה.
.
שיהיה בע״ה בבריאות ובשמחה! ובידים מלאות!
קונכיות עולות 70 שח חבל על הכסף אם לא משתשיםבתי 123
אם תראי שאת צריכה בהמשך תקני
לגבי קונכיות - מניסיוןחיפושית אדומה
כאחת שתמיד סובלת מפצעים בפטמה בהנקה, באמת קונכיות זה הדבר היחיד שעזר.
את הקונכיות שלי קניתי בשילב בבית חולים שבו ילדתי בזמן האישפוז אחרי הלידה.
אם זאת לידה ראשונה שלך, אז באמת לא חובה לרכוש מיד.
תראי איך הולך בהנקה ובמקרה הצורך תקני.
אםשר גםלשאול ממישהי לפני הלידה ולהיות ערוכה מראש. אולי אפילו עדיף - כי הפצעים האלה יכולים להיות מחסום לביסוס ההנקה.
את הקונכיות שלי קניתי בשילב בבית חולים שבו ילדתי בזמן האישפוז אחרי הלידה.
אם זאת לידה ראשונה שלך, אז באמת לא חובה לרכוש מיד.
תראי איך הולך בהנקה ובמקרה הצורך תקני.
אםשר גםלשאול ממישהי לפני הלידה ולהיות ערוכה מראש. אולי אפילו עדיף - כי הפצעים האלה יכולים להיות מחסום לביסוס ההנקה.
רק אומרתלפניו ברננה!
שאת כל העניינים האלו (קונכיות, פטמות סיליקון וגם גביעוניות 😅) אפשר לקנות ממש בזול בעלי אקספרס
אם את בעניין ואוהבת להיות מצויידות מראש, זה מה שאני הייתי עושה כדי להיות מוכנה אבל לא לשפוך על זה כסף, כי זה ממש ממש בפער מכמה שעולה בארץ..
(אני גיליתי את זה לקראת לידה שניה, ולא הזמנתי אז אין לי קישורים. היה נראה לי לא נצרך להיערך לכל התרחישים מראש..)
אם את בעניין ואוהבת להיות מצויידות מראש, זה מה שאני הייתי עושה כדי להיות מוכנה אבל לא לשפוך על זה כסף, כי זה ממש ממש בפער מכמה שעולה בארץ..
(אני גיליתי את זה לקראת לידה שניה, ולא הזמנתי אז אין לי קישורים. היה נראה לי לא נצרך להיערך לכל התרחישים מראש..
)אני לא סומכת על איכות ובטיחות החומרים בעליאקספרס.חיפושית אדומהאחרונה
ובגלל שמדובר בתזונת תינוק רך אני חושבת שלא כדאי לקחת סיכונים וצריך לקנות רק של חברות מוכרות עם תקן.
תכנון ותזמון הריוןגברת שוקולד
אני יודעת שצמד המילים תזמון ותכנון לא הולכים בהכרח עם המילה הריון. עברתי כבר הריון שהפסיק באמצע, ואני יודעת שאף אחד לא מבטיח לי להיקלט ברגע שאפסיק מניעה.
ובכל זאת מתייעצת פה..
רקע:
ילד בן 7
ילד בן 3
ילד בן שנה וחצי
לאחד הילדים יש נכות מסויימת שמשפיעה על כל המשפחה בתפקוד ביום יום.
אני עובדת במשרה חלקית במשרד החינוך
בתחילת שנות ה30.
מחשבות בעד להפסיק מניעה- הריון יותר קל בגיל צעיר, פער קטן יותר בין הילדים ורצון לסיים ללדת יחסית מוקדם
מחשבות נגד- קשה לי עכשיו עם 3 אז מה יהיה עם 4, אני לא מצליחה להגיע לכולם, מאבדת סבלנות, רצפת האגן לא משהו
ועוד שיקול מרכזי- להפסיק עכשיו אומר שיכול להיות חופשת לידה ביולי אוגוסט.
הייתן מחכות כמה חודשים כדי "להבטיח" שזה לא יקרה?
ואיך יודעים שיש כוח לעוד הריון ולידה?
אני לא בטוחה שהרצון בכלל מגיע מהבטן. יותר מהשכל.
אוף אוף אוף אני מסתבכת עם עצמי.
ובכל זאת מתייעצת פה..
רקע:
ילד בן 7
ילד בן 3
ילד בן שנה וחצי
לאחד הילדים יש נכות מסויימת שמשפיעה על כל המשפחה בתפקוד ביום יום.
אני עובדת במשרה חלקית במשרד החינוך
בתחילת שנות ה30.
מחשבות בעד להפסיק מניעה- הריון יותר קל בגיל צעיר, פער קטן יותר בין הילדים ורצון לסיים ללדת יחסית מוקדם
מחשבות נגד- קשה לי עכשיו עם 3 אז מה יהיה עם 4, אני לא מצליחה להגיע לכולם, מאבדת סבלנות, רצפת האגן לא משהו
ועוד שיקול מרכזי- להפסיק עכשיו אומר שיכול להיות חופשת לידה ביולי אוגוסט.
הייתן מחכות כמה חודשים כדי "להבטיח" שזה לא יקרה?
ואיך יודעים שיש כוח לעוד הריון ולידה?
אני לא בטוחה שהרצון בכלל מגיע מהבטן. יותר מהשכל.
אוף אוף אוף אני מסתבכת עם עצמי.
אגיד לך על עצמיהמקורית
אני עם 2 צפופים. בת 29
מאוד רוצה עוד אחד מצד השכל כי לא בא לי ללדת עד גיל מאוחר. וגם אני כבר בהתעסקות עם תינוקות וכו
מצד שני ההריונות שלי קשים מאוד וההורות היא כמובן עבודה אינסופית
החלטתי עם עצמי שלא להפסיק מניעה כרגע כי בראיה לעוד כמה חודשים יהיה לי מאוד קשה.אני מעדיפה להשקיע את האנרגיות בקיים וכשארגיש שהרצון מבטן עולה על שאר השיקולים אני מאמינה שזה מה שייתן לך כח להתמודד עם הקשיים הקיימים. כל עוד זה לא המצב לא אפסיק למנוע
כן היתי מתזמנת עם זאת את ההפסקה עם חופשת לידה בזמן רצוי אפילו שיכול להיות שזה לא יהיה לפי התכניות
מאוד רוצה עוד אחד מצד השכל כי לא בא לי ללדת עד גיל מאוחר. וגם אני כבר בהתעסקות עם תינוקות וכו
מצד שני ההריונות שלי קשים מאוד וההורות היא כמובן עבודה אינסופית
החלטתי עם עצמי שלא להפסיק מניעה כרגע כי בראיה לעוד כמה חודשים יהיה לי מאוד קשה.אני מעדיפה להשקיע את האנרגיות בקיים וכשארגיש שהרצון מבטן עולה על שאר השיקולים אני מאמינה שזה מה שייתן לך כח להתמודד עם הקשיים הקיימים. כל עוד זה לא המצב לא אפסיק למנוע
כן היתי מתזמנת עם זאת את ההפסקה עם חופשת לידה בזמן רצוי אפילו שיכול להיות שזה לא יהיה לפי התכניות
בעיני הגיוני לגמרי לחכות כמה חודשים כדי להמנע מחל"ד ביולי44444
אוגוסט.
כל עוד אין בעיות מיוחדות או גיל מבוגר הכמה חודשים האלה לא עקרוניים בעיני..
כל עוד אין בעיות מיוחדות או גיל מבוגר הכמה חודשים האלה לא עקרוניים בעיני..
נשמע שאת רוצה קצת לחכותאמא גם
מכל מיני סיבות
תחכי ותחשבי שוב עוד חודש
תחכי ותחשבי שוב עוד חודש
לגמרי הייתי מחכה, אם יש ספק אין ספקחולת שוקולד
בעיקר בגלל הסיפא של דברייך
יכולה לספר לך על עצמי שהרבה זמן היה לי רצון לא מאוד חזק שבא והולך, כבר חשבתי להפסיק את המניעה כי אולי זה ימשיך ככה תמיד ואני יותר רוצה מלא רוצה וגם ככה הפער כבר לא ככ קטן
ממש שמחה שחיכיתי בסוף (כבר הפסקתי מניעה ליום יומיים ובסוף חזרתי למנוע, שתביני) עכשיו הרצון הרבה יותר חזק ויציב וזה בעיני השיקול המרכזי
יכולה לספר לך על עצמי שהרבה זמן היה לי רצון לא מאוד חזק שבא והולך, כבר חשבתי להפסיק את המניעה כי אולי זה ימשיך ככה תמיד ואני יותר רוצה מלא רוצה וגם ככה הפער כבר לא ככ קטן
ממש שמחה שחיכיתי בסוף (כבר הפסקתי מניעה ליום יומיים ובסוף חזרתי למנוע, שתביני) עכשיו הרצון הרבה יותר חזק ויציב וזה בעיני השיקול המרכזי
רק אומרתיראת גאולה
לעובדי הוראה משתלם מאוד, כלכלית, להיות בחל"ד ביולי-אוגוסט
אכן. מקבלים משכורת כפולה.44444
אבל זה משתלם יותר ביולי שיש קייטנות.
כן,אבל אם החופשת לידה במשך השנהאמא גם
החודשים האלה נחשבים כחודשי עבודה בקיץ כשמשלמים את משכורת הקיץ לפי כמה חודשים שעבדת
אם יולדים בחופש הגדול ומאריכים עוד כמה חודשים,החודשים האלה כבר לא יחשבו בקיץ הבא כשתקבלי משכורת בקיץ
מקווה שזה מובן..
(כבר לא עובדת במערכת החינוך,אבל פעם עבדתי)
אבל זה קיים בכל הארכה של חל"ד במערכת החינוךיראת גאולה
לא משנה מתי ילדת.
נכון.אבל את לא מרווחיה מזה כשאת יולדת בקיץאמא גם
זה לא נספר
מקהלים כפול כסף וזהו
מקהלים כפול כסף וזהו
תכנונים לחוד ומציאות לחודמצפה להריון.
אני אישית כן הייתי מפסיקה מניעה עכשו, כי את לא יודעת באמת כמה זמן יקח לך להקלט
ממני שהפסיקה מניעה במאי,
ונקלטתי רק בספטמבר ובסוף ילדתי ביוני , דקה לפני חופש גדול זה היה סיוט חיי
היו ימים שהייתי מאבדת את זה במיוחד אחרי לילות של גזים ועם עוד ילדים בבית
ממני שהפסיקה מניעה במאי,
ונקלטתי רק בספטמבר ובסוף ילדתי ביוני , דקה לפני חופש גדול זה היה סיוט חיי
היו ימים שהייתי מאבדת את זה במיוחד אחרי לילות של גזים ועם עוד ילדים בבית
מניסיוןשירוש16
תחכי עד שאת באמת מוכנה 'מהבטן' לעוד אחד. מהלב.
אחרת יכול להיות לך מאוד קשה. מחשבות לא נחמדות בנושא. וכל כאב מוכפל במאה...
אני מסתכלת עכשיו על הילד שלי ולא מתחרטת לרגע שהוא בעולם. מאוהבת בו בצורה לא נורמלית.
אבל בהחלט בראייה לאחור חושבת שהיה כדאי לחכות קצת עם האתגר. לחכות לזמן שיותר מתאים לתא המשפחתי.
להביא עוד נשמה לעולם זו זכות אבל גם חובה לא קטנה. לדעתי, ילד צריך להגיע לעולם מתוך רצון, אהבה וציפייה. לא מתוך חוסר ברירה...
חכי עם זה קצת (כל עוד בעלך איתך בנושא)
אפילו עוד חודש אחד. ותראי מה מתאים לך.
בהצלחה!
אחרת יכול להיות לך מאוד קשה. מחשבות לא נחמדות בנושא. וכל כאב מוכפל במאה...
אני מסתכלת עכשיו על הילד שלי ולא מתחרטת לרגע שהוא בעולם. מאוהבת בו בצורה לא נורמלית.
אבל בהחלט בראייה לאחור חושבת שהיה כדאי לחכות קצת עם האתגר. לחכות לזמן שיותר מתאים לתא המשפחתי.
להביא עוד נשמה לעולם זו זכות אבל גם חובה לא קטנה. לדעתי, ילד צריך להגיע לעולם מתוך רצון, אהבה וציפייה. לא מתוך חוסר ברירה...
חכי עם זה קצת (כל עוד בעלך איתך בנושא)
אפילו עוד חודש אחד. ותראי מה מתאים לך.
בהצלחה!
חייבת להגיבגפנונית
לאחרונה ילדתי ובהריונות הקודמים נקלטתי תוך שניה ככה שהפסקתי גלולות כדי לתכנן להקלט בדיוק מתי שרציתי ואז גיליתי (לפחות אצלי) שזה ממש לא כבקשתי בשנות ה30 הגוף מתבגר ומשתנה ולהכנס להריון לא הולך בקלות, הביוץ השתבש לי לגמרי ממש לא מה שהיה בשנות ה20
לקח לי 6 חודשים להקלט שזה סבבה ולא נורא אבל תוך כדי זה היה מאוד מלחיץ
מה המסקנה שלי? רוצים עוד ילד משחררים את שאר השיקולים ורק מתפללים שיקלט הריון תקין ובריא זה גם לא מובן מאליו
לקח לי 6 חודשים להקלט שזה סבבה ולא נורא אבל תוך כדי זה היה מאוד מלחיץ
מה המסקנה שלי? רוצים עוד ילד משחררים את שאר השיקולים ורק מתפללים שיקלט הריון תקין ובריא זה גם לא מובן מאליו
אני אמנם עברתי רק הריון 1פשיטא
אבל נקלטתי אליו בקלות מאוד (למעשה בפעם הראשונה שהביוץ היה אחרי הטבילה, למרות שזה היה יותר מחצי שנה אחרי החתונה)
ובאמת לא הפסקתי גלולות עד שהייתי בטוחה במאה אחוז שאני רוצה הריון שיבוא בקלות,
והנה עברו כמה חודשים ולוקח כנראה לגוף זמן
גם בשנות ה20 המוקדמות
והכל בסדר.. מקווה
ובאמת לא הפסקתי גלולות עד שהייתי בטוחה במאה אחוז שאני רוצה הריון שיבוא בקלות,
והנה עברו כמה חודשים ולוקח כנראה לגוף זמן
גם בשנות ה20 המוקדמות
והכל בסדר.. מקווה
לדעתי האישית רצון לילד הוא מאסטמיואשת******
אלא אם כן יש שיקולי גיל או בעיות פוריות שאז אין זמם לחכות לרצון אמיתי. אבל אם אין סיבה רצינית ממש ילד אמור להגיע לעולם מתוך רצון אמיתי בו.
זאת דעתי האישית (והלא תמיד פופולארית )
זאת דעתי האישית (והלא תמיד פופולארית
)אם יש לחץ של גיל,סורבה
את חושבת שנכון להביא ילד בלי רצון? 😔
זה לא תמיד מאסט בכל מקרה?
זה לא תמיד מאסט בכל מקרה?
יש כל מיני סוגי רצוןאורי8
יש רצון שבא מהשכל ואיזשהו רצון כללי לילד נוסף, ויש רצון בוער , עם רגש חי שרוצה תינוק עכשיו
אם אישה כבר מבוגרת והיא יודעת שהיא רוצה ילד נוסף, רק שעכשיו זה פחות בוער אצלה, זה לא שהיא לא רוצה עוד ילד, היא מאוד רוצה , תתאכזב מאוד אם לא יהיה לה, רק שאם היתה צעירה יותר היתה מעדיפה לחכות עוד שנה שיהיה רצון בוער .
אם היא תחליט בעל זאת להפסיק מניעה, היא עדיין עשתה את זה מתוך רצון.
אלא שהיא מבינה שאם תחכה לרצון בוער יש יותר סיכון לקשיים בכניסה להריון או לבעיות שונות.
זה עדיין מתוך רצון
אם אישה כבר מבוגרת והיא יודעת שהיא רוצה ילד נוסף, רק שעכשיו זה פחות בוער אצלה, זה לא שהיא לא רוצה עוד ילד, היא מאוד רוצה , תתאכזב מאוד אם לא יהיה לה, רק שאם היתה צעירה יותר היתה מעדיפה לחכות עוד שנה שיהיה רצון בוער .
אם היא תחליט בעל זאת להפסיק מניעה, היא עדיין עשתה את זה מתוך רצון.
אלא שהיא מבינה שאם תחכה לרצון בוער יש יותר סיכון לקשיים בכניסה להריון או לבעיות שונות.
זה עדיין מתוך רצון
אני לגמרי הייתי מחכהתפוחים ותמרים
א. העומס נשמע גדול
ב. את מפקפקת בכוחותייך
ג. אני מאמינה בהבאת חיים לגמרי מהבטן, כשמאד מאד רוצים, אדום בעיניים ממש - ואז יש אמונה בכוחות וביכולות, תחושת מסוגלות, בטחון עצמי וכמיהה עזה לתוכה נקלט התינוק החדש.
סעיף ג מבחינתי קריטי. אני התחלתי ללדת מאד מאוחר, והיה הריון שנקלטתי אליו בצפיפות רבה והתחושה הנפשית היתה איומה. הוא לא החזיק וזה היה עוד יותר נורא.
ברור שהמחשבות הקשות שלי לא היו אלה שגרמו להפסקת הדופק... אבל זה עדיין משא כבד. לכי תסבירי את זה לבטן.
ב. את מפקפקת בכוחותייך
ג. אני מאמינה בהבאת חיים לגמרי מהבטן, כשמאד מאד רוצים, אדום בעיניים ממש - ואז יש אמונה בכוחות וביכולות, תחושת מסוגלות, בטחון עצמי וכמיהה עזה לתוכה נקלט התינוק החדש.
סעיף ג מבחינתי קריטי. אני התחלתי ללדת מאד מאוחר, והיה הריון שנקלטתי אליו בצפיפות רבה והתחושה הנפשית היתה איומה. הוא לא החזיק וזה היה עוד יותר נורא.
ברור שהמחשבות הקשות שלי לא היו אלה שגרמו להפסקת הדופק... אבל זה עדיין משא כבד. לכי תסבירי את זה לבטן.
שחררי שיקולים כמו יולי אוגוסטאורוש3
זה לא שיקול מרכזי בכלל. זו לא תוכנית כבקשתך. גם אם בעבר נקלטת בשניה שלא מנעת זה לא אומר כלום לגבי עכשיו.
בעיני ההתבוננות שלך צריכה להיות פנימה. רק פנימה. מה מצב הכוחות- גוף, נפש, זוגיות. מה מצב הרצון? לא מהראש, מהלב, את רוצה עוד ילד?
רק את יכולה לענות על השאלות האלה.
אם את בראש רוצה. עוד ילד אבל הגוף והנפש לא שם. תחשבי מה את יכולה לעשות כדי כן להיות שם.
למשל, זורקת, תחשבי בעצמך.
אולי הדרכת הורים כדי לעבוד על האווירה בבית, טיפול לך כדי לחזק את הנפש וההתמודדות עם הילד המיוחד, פיזיותרפיה לחזק את רצפת האגן, עזרה בבית כדי להוריד מהעול.
דעתי. וזו דעתי האישית בלבד. לא מכניסים עוד ילד למשוואה של חוסר בכוחות. וכן, הריון זה כבר עוד התמודדות אז זה נכלל מבחינתי. ברור שתמיד יש התמודדויות ותמיד אנחנו עייפות ותמיד אנחנו לא מושלמות. אבל יש כן מקום של איזון כללי ותחושה של כח כשדברים נכנסים לאיזון כלשהו. יש מישהי שזה קורה אצלה שנה אחרי הלידה האחרונה ויש מישהי ששלוש שנים. זה תלוי במליון גורמים ומשתנה מפעם לפעם.
רק את יודעת. אבל מהתאור שלך לי נשמע שאת לא שם. את מתארת גוף שצריך תחזוק. נפש שקשה לה- חוסר סבלנות, ילד עם קושי. אני לא שופטת אותך. בכלל לא. בעיני שנה וחצי זה עוד תינוק ואני לא מפסיקה מניעה בשלב זה בשום צורה.
אבל כמו שאמרתי אם בראש את רוצה אז אפשר לעבוד על להתכונן לזה. לנסות להגיע לאיזון כלשהו. לראות אם הרצון מגיע. הרצון לילד הוא כן משהו בטבע של האשה. אני מרגישה ש-ה' די ''מדבר'' איתנו דרך הרצון הזה. אצלי הוא מושפע גם מהשכל. לגמרי. אבל אני כן גם מחכה לחוש אותו בלב.
בעיני ההתבוננות שלך צריכה להיות פנימה. רק פנימה. מה מצב הכוחות- גוף, נפש, זוגיות. מה מצב הרצון? לא מהראש, מהלב, את רוצה עוד ילד?
רק את יכולה לענות על השאלות האלה.
אם את בראש רוצה. עוד ילד אבל הגוף והנפש לא שם. תחשבי מה את יכולה לעשות כדי כן להיות שם.
למשל, זורקת, תחשבי בעצמך.
אולי הדרכת הורים כדי לעבוד על האווירה בבית, טיפול לך כדי לחזק את הנפש וההתמודדות עם הילד המיוחד, פיזיותרפיה לחזק את רצפת האגן, עזרה בבית כדי להוריד מהעול.
דעתי. וזו דעתי האישית בלבד. לא מכניסים עוד ילד למשוואה של חוסר בכוחות. וכן, הריון זה כבר עוד התמודדות אז זה נכלל מבחינתי. ברור שתמיד יש התמודדויות ותמיד אנחנו עייפות ותמיד אנחנו לא מושלמות. אבל יש כן מקום של איזון כללי ותחושה של כח כשדברים נכנסים לאיזון כלשהו. יש מישהי שזה קורה אצלה שנה אחרי הלידה האחרונה ויש מישהי ששלוש שנים. זה תלוי במליון גורמים ומשתנה מפעם לפעם.
רק את יודעת. אבל מהתאור שלך לי נשמע שאת לא שם. את מתארת גוף שצריך תחזוק. נפש שקשה לה- חוסר סבלנות, ילד עם קושי. אני לא שופטת אותך. בכלל לא. בעיני שנה וחצי זה עוד תינוק ואני לא מפסיקה מניעה בשלב זה בשום צורה.
אבל כמו שאמרתי אם בראש את רוצה אז אפשר לעבוד על להתכונן לזה. לנסות להגיע לאיזון כלשהו. לראות אם הרצון מגיע. הרצון לילד הוא כן משהו בטבע של האשה. אני מרגישה ש-ה' די ''מדבר'' איתנו דרך הרצון הזה. אצלי הוא מושפע גם מהשכל. לגמרי. אבל אני כן גם מחכה לחוש אותו בלב.
הנקודה היאגברת שוקולד
שאנחנו בעיקרון "מאוזנים".
בטיפול עם הילד, גם אני התחלתי במקביל
גופנית- עושה ספורט קבוע ורציני, משתדלת גם רצפת אגן
הפעם היחידה שממש רציתי הריון מהבטן היה אחרי שאיבדתי הריון. ורציתי אח לגדול. ההריון הראשון הגיע בעיקר מהשכל וגם האחרון.. ואני רואה שכשהם גדלים יחד הרבה יותר קל לי ולהם-הקשר של הקטנים כל כך מיוחד שאני נמסה כל פעם, ולכן המחשבה על פער שיהיה גדול ממש קשה לי.....
ואני חושבת שעוד 9 חודשים כשהקטן יהיה כבר גדול יהיה יותר קל וב"ה ההריונות שלי בסדר באופן כללי, חוץ מעייפות וטיפה בחילות אין איזה דרמות. ולכן מנסה לחשוב 9 חודשים קדימה ולא דווקא עכשיו.. ואני לא יודעת אם יגיע רצון כל כך חזק. אני מוכנה לעוד אבל אם בעלי לא היה רוצה ואם החברה שלנו לא הייתה מעודדת ילודה כנראה הייתי מבפנים מרגישה ששלושתם ממלאים לי את החיים וטוב לי ככה ולא חסר לי כלום. זה לא שפתאום תצמח לי אהבה וסבלנות יותר ממה שיש לי..
קשה לי עם ההתלבטויות האלו.. הלוואי שה' היה מכוון אותי או שולח סימן ברור מה נכון לי😭
בטיפול עם הילד, גם אני התחלתי במקביל
גופנית- עושה ספורט קבוע ורציני, משתדלת גם רצפת אגן
הפעם היחידה שממש רציתי הריון מהבטן היה אחרי שאיבדתי הריון. ורציתי אח לגדול. ההריון הראשון הגיע בעיקר מהשכל וגם האחרון.. ואני רואה שכשהם גדלים יחד הרבה יותר קל לי ולהם-הקשר של הקטנים כל כך מיוחד שאני נמסה כל פעם, ולכן המחשבה על פער שיהיה גדול ממש קשה לי.....
ואני חושבת שעוד 9 חודשים כשהקטן יהיה כבר גדול יהיה יותר קל וב"ה ההריונות שלי בסדר באופן כללי, חוץ מעייפות וטיפה בחילות אין איזה דרמות. ולכן מנסה לחשוב 9 חודשים קדימה ולא דווקא עכשיו.. ואני לא יודעת אם יגיע רצון כל כך חזק. אני מוכנה לעוד אבל אם בעלי לא היה רוצה ואם החברה שלנו לא הייתה מעודדת ילודה כנראה הייתי מבפנים מרגישה ששלושתם ממלאים לי את החיים וטוב לי ככה ולא חסר לי כלום. זה לא שפתאום תצמח לי אהבה וסבלנות יותר ממה שיש לי..
קשה לי עם ההתלבטויות האלו.. הלוואי שה' היה מכוון אותי או שולח סימן ברור מה נכון לי😭
שימי לב שהקושי לא יתחיל עוד 9 חודשיםתפוחים ותמרים
את לא יכולה להגיד שהריון הוא לא קשה, זה לא נכון, לא פיזית, לא נפשית, לא זוגית ולא משפחתית.
אצלי כל הריון שינה את המאזן המשפחתי, השליך על הזוגיות, על הכוחות שלי ועל הזמן שלי לעצמי (מי אמר אמא נרדמת על הספה בצהרים ומפסידה איזה שעה וחצי חיים ככה קבוע????)
שלא לדבר על החרדות (מה יהיה? איך אסתדר/נסתדר? ההריון יחזיק?)
ויש עוד
המוןןן
את פשוט שכחת קצת 😁
אני איתנה ברושם שלי שכדאי לך לחכות. קצת. חודשים בודדים. ואז לחשוב שוב. משהו בכתיבה שלך מרגיש עמוס, אפילו שאת כותבת שיש איזון. אז תהני ממנו עוד קצת לפני שתטלטלי את הכל.
אצלי כל הריון שינה את המאזן המשפחתי, השליך על הזוגיות, על הכוחות שלי ועל הזמן שלי לעצמי (מי אמר אמא נרדמת על הספה בצהרים ומפסידה איזה שעה וחצי חיים ככה קבוע????)
שלא לדבר על החרדות (מה יהיה? איך אסתדר/נסתדר? ההריון יחזיק?)
ויש עוד
המוןןן
את פשוט שכחת קצת 😁
אני איתנה ברושם שלי שכדאי לך לחכות. קצת. חודשים בודדים. ואז לחשוב שוב. משהו בכתיבה שלך מרגיש עמוס, אפילו שאת כותבת שיש איזון. אז תהני ממנו עוד קצת לפני שתטלטלי את הכל.
צודקתגברת שוקולד
מחכה לפחות חודשיים ואז אכתוב פה בטח שוב.. תודה לכולן!!!
טוב שכתבתאמא גם
לעבד את הדברים ממש חשוב בדרך להריון
תהני מהזמן הזה ❤❤תפוחים ותמריםאחרונה
זו באמת החלטה קשהאורוש3
לא מסכימה שלא צומחת אהבה וסבלנות. אולי לא צומחת אבל בהחלט משתנה בין תקופות. למשל בתקופת לחץ בעבודה, בסוף הריון הסבלנות שלי יורדת לאפס. נכון? אז כן. זה בהחלט מושפע ממה שקורה מסביב. אם בעבר נכנסת להריון מהשכל וזה בסדר לך אז אולי זו דרכך. לי קשה המחשבה שלא חסר לך עוד ילד אפילו קצת וזה רק בגלל הבעל והחברה. במצב כזה אני כן הייתי מחכה קצת. ומנסה לעורר בתוכי את הרצון ואת החוסר.
נשמע שאת לא רוצהחולת שוקולד
אז מה ההתלבטות? לא נשמע שיש בכלל סיבות למה כן
אני גם לא מסוגלת לחשוב ללדת בקיץפעם שנייה2
מתחילה רק מאוקטובר לכוון ללידה.
לי תמיד יש סבלנות לתינוק ופחות לגדולים ):
לי תמיד יש סבלנות לתינוק ופחות לגדולים ):
כשאת לא עובדת הוראה...תיתי2
דווקא קיץ ממש נחמד.
כי לא צריך לשבור את הראש על סידורים לילדים במשך חודשיים.
זה קרה לי פעם אחת שילדתי באמצע יוני - היה מושלם!
כזה רוגע של קיץ וחוויה משפחתית לא היתה שוב...
לעומת זאת לידה באוקטובר זה גם לסבול סוף הריון בקיץ, וגם לעבוד, וגם ילדים בבית.
העיקר בבריאות!
כי לא צריך לשבור את הראש על סידורים לילדים במשך חודשיים.
זה קרה לי פעם אחת שילדתי באמצע יוני - היה מושלם!
כזה רוגע של קיץ וחוויה משפחתית לא היתה שוב...
לעומת זאת לידה באוקטובר זה גם לסבול סוף הריון בקיץ, וגם לעבוד, וגם ילדים בבית.
העיקר בבריאות!
לידה שקטהשחרית2
זו כבר פעם שניה שאני כותבת את זה פעם ראשונה הכל נמחק לי. מקווה שזו הפעם האחרונה ושלעולם אני לא אצטרך יותר לכתוב את זה. לפני שבוע עברתי לידה שקטה שהחלה בבית לידה פיתאומית של תאומים בשבוע 22 אחרי הלידה עברתי גרידת חירום כי איבדתי המון דם כי לא הצליחו להוציא את השליה. השנה הזאת הייתה מאוד מאתגרת עבורנו זה שנה שאני נלחמת להיכנס להריון ומצליחה אבל ההצלחה הזאת לא מולידה שמחה ואושר אלא הפלה בשבוע 14 שגם היא הייתה פיתאומית לגמרי וגם בה נאלצתי לעבור גרידה. רציתי לדעת אם יש עוד נשים שעברו לידה שקטה לתאומים/ עובר אחד ואיך הן הצליחו לקום נפשית מה עזר להם. דבר נוסף תוך כמה זמן הן נכנסו להריון ותוך כמה זמן אישרו להן את זה מבחינה רפואית. הבעיה אצלי היה קיצור צוואר הרחם. דבר נוסף אם יש כאן נשים שהתמודדו על הפרשי גילאים בין הילדים בעקבות המצב... ב"ה יש לנו ילד אחד בן שנתיים ואני כל הזמן חושבת על פער הגילאים שנוצר ...אשמח לדעת אם למישהי יש פער ואיך זה משפיע על הילדים והמשפחה האם זה באמת כזה נוראי
יקרה שולחת לך חיבוק ענקחיכיתי חיכיתי
ומאחלת לך שה' ימלא חסרונכם במהרה.
הדבר הראשון שאת צריכה להתעסק בו ולחשוב עליו כרגע הוא את! כן , את! מניסיון אני יודעת כמה שזה קשה, אבל עברת לידה על כל המשתמע מכך, את זקוקה למנוחה, זקוקה לקחת לעצמך זמן לבכות, לכאוב ולהתאבל על החלום הכפול שלפתע פתאום התנפץ.
אל תעסיקי את עצמך כרגע במחשבות על אחרים ופערים...כי בסופו של דבר ילדים גדלים ביחד ומסתדרים!
תקחי לעצמך את הזמן להתאושש מהלידה הפתאומית והכואבת הזאת, לעבד אותה, לשוחח עליה ועל הרגשות שלך.
לידה כזאת מטלטלת מאוד מבחינה אישית, זוגית ומשפחתית ולוקח זמן לעבד ולעכל אותה.
מניחה שבשלב כזה גם צריך להתמודד עם כל מיני אמירות של הסביבה שראו שאת בהריון... לא פשוט בכלל.
לי אישית עזר מאוד לשוחח עם נשים שעברו חוויה דומה ולהשתתף בקבוצת תמיכה. הרגשתי שרק מי שעברה חויה שכזאת יכולה באמת להבין אותי.
אם תרצי מוזמנת לשוחח איתי בפרטי...
הרבה כוחות ושבעז"ה תצאו מהחויה הזאת מחוזקים ושתדעו מעתה ואילך רק בשורות טובות
הדבר הראשון שאת צריכה להתעסק בו ולחשוב עליו כרגע הוא את! כן , את! מניסיון אני יודעת כמה שזה קשה, אבל עברת לידה על כל המשתמע מכך, את זקוקה למנוחה, זקוקה לקחת לעצמך זמן לבכות, לכאוב ולהתאבל על החלום הכפול שלפתע פתאום התנפץ.
אל תעסיקי את עצמך כרגע במחשבות על אחרים ופערים...כי בסופו של דבר ילדים גדלים ביחד ומסתדרים!
תקחי לעצמך את הזמן להתאושש מהלידה הפתאומית והכואבת הזאת, לעבד אותה, לשוחח עליה ועל הרגשות שלך.
לידה כזאת מטלטלת מאוד מבחינה אישית, זוגית ומשפחתית ולוקח זמן לעבד ולעכל אותה.
מניחה שבשלב כזה גם צריך להתמודד עם כל מיני אמירות של הסביבה שראו שאת בהריון... לא פשוט בכלל.
לי אישית עזר מאוד לשוחח עם נשים שעברו חוויה דומה ולהשתתף בקבוצת תמיכה. הרגשתי שרק מי שעברה חויה שכזאת יכולה באמת להבין אותי.
אם תרצי מוזמנת לשוחח איתי בפרטי...
הרבה כוחות ושבעז"ה תצאו מהחויה הזאת מחוזקים ושתדעו מעתה ואילך רק בשורות טובות
נפילה / חבלה בהריוןשמלה אדומה
מה ההגדרה?
החלקתי מדרגה אחת במדרגות ונפלתי על הישבן...מקסימום סימן כחול לא משהו חמור מידי
אבל הבנתי שזה יכול להשפיע על העובר בפנים ...
אני מרגישה טוב אבל לא רוצה להיות חסרת אחריות
החלקתי מדרגה אחת במדרגות ונפלתי על הישבן...מקסימום סימן כחול לא משהו חמור מידי
אבל הבנתי שזה יכול להשפיע על העובר בפנים ...
אני מרגישה טוב אבל לא רוצה להיות חסרת אחריות
באיזה חודש/שבוע את?בימבה אדומה
שבוע 19-20שמלה אדומה
חובהההה להיבדקבימבה אדומה
מחשש להיפרדות שליה חלילה
יש תגובות מרגיעות יותר ?🙈שמלה אדומה
לא.. מצטער יקרה, לכי להבדק זה חשובמק"ר
בשורות טובות
אתקשר למוקד נשים תודהשמלה אדומה
רעיון מצוין. בע"ה בשורות טובותבימבה אדומה
באמת יש סיכוי די טוב שהכל בסדר אבל א"א לדעת ולכן יש חובה להיבדק... בע"ה שהכל יהיה תקין!!
בשורות טובות!מרגרינה
לא להתקשר, ללכת. את חייבת לעשות א"ס לראות שהכל בסדר.פשיטא
סימן כחול זה אומר נפילה חזקהאמאשוני
אלו ההוראות.
החשד הוא לא מהסימן הכחול.. אלא כמו שכתבו מהיפרדות שיליה.
את יכולה להתייעץ עם מוקד נשים אם בכל זאת לא בא לך לצאת.
תראי ב99 מהמקרים הכל יהיה בסדר אבל במקרה ה100 יכול להיות בעיה.
אי אפשר לדעת באיזה מקרה את תהיי...
החשד הוא לא מהסימן הכחול.. אלא כמו שכתבו מהיפרדות שיליה.
את יכולה להתייעץ עם מוקד נשים אם בכל זאת לא בא לך לצאת.
תראי ב99 מהמקרים הכל יהיה בסדר אבל במקרה ה100 יכול להיות בעיה.
אי אפשר לדעת באיזה מקרה את תהיי...
הייתי אחראיתשמלה אדומה
מסתבר שלוקח יותר משעתיים כדי להיות אחראי
בה שהכל טוב
בה שהכל טוב
יופי!!!!!!בימבה אדומה
ב"ה משמח לשמוע!!
ב"ה שהכל טובמכחול
וכל הכבוד לך
יופי ברוך השם!מק"ר
בגדול להיות אמא גוזל מאיתנו הרבה זמן
פעם מישהי שהיא מיילדת וותיקה אמרה לי את זה, האחריות ההורית שלנו מתחילה עוד כשהם בבטן
פעם מישהי שהיא מיילדת וותיקה אמרה לי את זה, האחריות ההורית שלנו מתחילה עוד כשהם בבטן
ממש ככה הרגשתישמלה אדומהאחרונה
אמצעי מניעה לאישה מניקה אחרי לידהבנגקוק
מה האפשרויות המומלצות?
וגם אשמח לשמוע מנסיון-איך הגלולות בשם סרזט-פומיניק?
עושות כתמים? משפיעות על מצברוח?
הרופאה אמרה שצריך לקחת אותם שבוע לפני ספירה של 7 נקיים, למה?
וגם אשמח לשמוע מנסיון-איך הגלולות בשם סרזט-פומיניק?
עושות כתמים? משפיעות על מצברוח?
הרופאה אמרה שצריך לקחת אותם שבוע לפני ספירה של 7 נקיים, למה?
כן בטחהבוקר יעלה
אני מניקה איתו
שבועיים וחצי אחרי לידה. מן כאב בטן כזה, היה אתמול ועכשיו שובתיתיק
מזה יכול להיות? ועצירות אחרי לידה זה דבר נפוץ? אולי זה מהעצירות?..
חייבת לציין שאני משתדלת לאכול הרבה םירות וירקות אבל לא מספיק, יודעת שצריכה יותר.
ואולי גם ב3 ימים האחרונים קצת התאמצתי, ופחות נחתי..
חייבת לציין שאני משתדלת לאכול הרבה םירות וירקות אבל לא מספיק, יודעת שצריכה יותר.
ואולי גם ב3 ימים האחרונים קצת התאמצתי, ופחות נחתי..
מאוד נפוץ עצירות. יש תפרים?אנונימיותאחרונה
הרבה פעמים יש סוג של פחד להתפנות ולפגוע בתפרים וזה ם כואב ואז נהיית עצירות. חשוב לשתות מלא. לאכול שזיפים מיובשים
אוביטרלששלי11
היי בנות,שאלה קצת מוזרה..מי שקיבלה זריקת אוביטרל ,יכול להיות שיצאו לה פצעונים בפנים? ממש יום יומיים אחרי..כמו לפני מחזור,אבל אין מצב שזה מתסמונת קדם וסתית כי יום לפני הטבילה קיבלתי את הזריקה,כלומר רק יצאתי ממחזור..
תראיבימבה אדומה
בטיפול הורמונלי הגוף משתגע... אז תגובת פצעונים הגיונית ביותר... הכל יכול להיות היון תסמיני הריון/מחזור (זה היינו אך)
אוביטרלשלי11אחרונה
כל כך מהר? רק סיימתי מחזור😱
בע"ה מקווה שזה תסמין הריון אמן!!
בע"ה מקווה שזה תסמין הריון אמן!!
כניסה להריון אחרי הפלהאני16
היי בנות, ממש צריכה תמיכה ועידוד, לפני 3 חודשים עברתי הפלה בשבוע 7.
מאז אני סובלת ממתח חרדה ודכאון. במהלך השלושה חודשים היה שבועות יותר טובים ופחות טובים..
החודש ניסינו שוב להכנס להריון בפעם השניה מההפלה. אני 5 ימים לפני איחור, עשיתי בדיקה ביתית שיצאה שלילית. מודעת שייתכן שזה מוקדם.
אני הגעתי למצב שאני לא ישנה בלילות מציפייה ממתח וחרדה.
מישהי חוותה דבר כזה? מאיפה שאבתן את הכוחות?
מאז אני סובלת ממתח חרדה ודכאון. במהלך השלושה חודשים היה שבועות יותר טובים ופחות טובים..
החודש ניסינו שוב להכנס להריון בפעם השניה מההפלה. אני 5 ימים לפני איחור, עשיתי בדיקה ביתית שיצאה שלילית. מודעת שייתכן שזה מוקדם.
אני הגעתי למצב שאני לא ישנה בלילות מציפייה ממתח וחרדה.
מישהי חוותה דבר כזה? מאיפה שאבתן את הכוחות?
עברתי משהו דומה. לצערי כמה הפלות...דובדובה
ואכן לאחר הפלה ראשונה נתקפתי בחרדות שהשתלטו עלי . עד למצב שהגעתי לפסיכאטר שהוא איבחן את הבעיה... ונתן לי שבועיים כדורים שהרגיעו אותי.. אבל בהחלט מה שאת חווה הוא נורמלי. בהפלה השניה למדתי את הלקח (שלא תדעי ותצטרכי) ונתתי מקום לכאב ולאובדן (מה שלא עשיתי בהפלה ראשונה) ואחרי שישה שבועות של בכי פורקן ואבל חזרתי לעצמי עם כוחות מחודשים ועיבוד החוויה.
אני ממליצה לעבד את החוויה שעברת.. באיזה דרך שתבחרי.. או עם עצמך.. או עם איש מקצוע. אבל חשוב מאוד שתעשי עיבוד ותתני מקום לכאב... ולסיכום חיובי ומעודד.. כרגע בהיריון מאוד מאוד מתקדם. רואה את הסוף. בתחילת ההיריון קיבלתי תמיכה הורמונלית. ההיריון החזיק ברוך ה'. את צריכה להתחזק. בנפש ובגוף. לעשות מה שטוב לך ולשתף בלי סוף את הבן זוג.. לא להיות "גיבורה".. הגבורה האמיתית לדעתי היא להיות מודעת לעצמך ולתת לעצמך מענה איפה שצריך.. אל תשאירי את מצב החרדות ככה. זה לא בריא . שלא תגיעי למצב בו אני הייתי .. בהצלחה יקרה . לכל שאלה מוזמנת לפנות לפרטי.
אני ממליצה לעבד את החוויה שעברת.. באיזה דרך שתבחרי.. או עם עצמך.. או עם איש מקצוע. אבל חשוב מאוד שתעשי עיבוד ותתני מקום לכאב... ולסיכום חיובי ומעודד.. כרגע בהיריון מאוד מאוד מתקדם. רואה את הסוף. בתחילת ההיריון קיבלתי תמיכה הורמונלית. ההיריון החזיק ברוך ה'. את צריכה להתחזק. בנפש ובגוף. לעשות מה שטוב לך ולשתף בלי סוף את הבן זוג.. לא להיות "גיבורה".. הגבורה האמיתית לדעתי היא להיות מודעת לעצמך ולתת לעצמך מענה איפה שצריך.. אל תשאירי את מצב החרדות ככה. זה לא בריא . שלא תגיעי למצב בו אני הייתי .. בהצלחה יקרה . לכל שאלה מוזמנת לפנות לפרטי.
חיבוק גדול!מיוחדותאינסופיתאחרונה
מבינה אותך,
גם אני עברתי הפלה (בשבוע 6)
פשוט נתתי לעצמי לבכות ולהתאבל.
אחרי זה מה שחיזק אותי זה האמונה שכל מה שקורה זה לטובה וזה מה שהיה צריך לקרות. אני לא אומרת שהיה לי קל והיה לי רגעי יאוש, אבל בהחלט זה הרים אותי כל פעם מחדש. האמת גם שבעלי תמך בי מאוד.
עכשיו אחרי 8 חודשים מההפלה ( מאתגרים מאוד, כל חודש אכזבה מחדש) אני בתחילת הריון מתפללת כל יום שהכל תקין ויעבור בטוב.
שבעז"ה תתבשרי בבשורות טובות בקרוב!
גם אני עברתי הפלה (בשבוע 6)
פשוט נתתי לעצמי לבכות ולהתאבל.
אחרי זה מה שחיזק אותי זה האמונה שכל מה שקורה זה לטובה וזה מה שהיה צריך לקרות. אני לא אומרת שהיה לי קל והיה לי רגעי יאוש, אבל בהחלט זה הרים אותי כל פעם מחדש. האמת גם שבעלי תמך בי מאוד.
עכשיו אחרי 8 חודשים מההפלה ( מאתגרים מאוד, כל חודש אכזבה מחדש) אני בתחילת הריון מתפללת כל יום שהכל תקין ויעבור בטוב.
שבעז"ה תתבשרי בבשורות טובות בקרוב!
סקר: כמה זמן אחרי שהפסקתן ליטול גלולות נקלטתן?רותם וקנין
יש פה סקר כזה כל שבוע בערךבאורות
לשאלתך, אצלי טפו טפו פעמיים מיד כשהפסקתי נקלטתי
הפסקתי לפני כארבעה חודשיםפשיטא
ועדיין לא נקלטתי...
שנתיים פלוסoo
פעמיים מידאמא גם
ואחר כך לקח זמן הרבה חודשים
אבל זה לא אומר כלום על אחרות,אפילו על עצמי זה לא אומר כלום
אבל זה לא אומר כלום על אחרות,אפילו על עצמי זה לא אומר כלום
1. מיד 2. אחרי 4 חודשים 3. אחרי 7חודשיםאם כל חי
אחרי 3 חודשים, מיד, אחרי 5 חודשיםחולת שוקולדאחרונה
מרגישה אמא הכי מגעילה בעולםםםםהריון ולידה2
לא מפסיקה לבכות היום, התברר לנו ששני ילדים שלנו התנהגו ממש לא בסדר לשכנים והיינו בהלם, לא מפסיקה לבכות, מרגישה אמא נוראיתתתת בלי טיפת זמן לילדים שלה כל היום במחשב ובעבודה ובעיסוקים לא משקיעה בהם כמעט בכלללל לא האמנתי שאהיה אמא כזו מגעילה החלום שלי היה להיות אמא טובה מבטיחה!!!! כל הזמן כועסת עליהם צועקת עליהם לא מקשיבים רותחת מעצבים מגיבה מגעיללללל לילדים ואמרתי כבר שמרגישה אמא מגעילה??????
גם הילדים שלכן כבר איבדו את זה??? או רק שלי? זה הקורונה? חוסר מסגרת? אני חסרת תקנה? אני רוצה כל עצה כי אני ממררת כאן בבכי שבורההה אני רוצה שיהיה לילדים שלי טוב!!!!!! אבל אני לא טובה להם לאאא טובההה להםםם
תעזרו לי?
את אמא מקסימהחיכיתי חיכיתי
עצם זה שאת מעלה את הדברים ומודעת להם זה אומר שאת אמא מדהימה.
לכולנו בתקופה האחרונה של חוסר השגרה יש פחות סבלנות וימים טובים יותר או פחות.
תנסי להגדיר לעצמך זמנים מסויימים בהם את מתנתקת מהעבודה, מהמחשב ושמה את הפלאפון בצד כבוי או על שקט ותקדישי את הזמן נטו לילדים. את יכולה לשבת לאכול איתם ארוחה ולשוחח, לשחק משחק, להכין עוגיות או כל דבר אחר שנם אוהבים לעשות.
אצלי סדר יום בחופש מאוד עוזר לי ולילדים להתנהל נכון, הם יודעים פחות אויותר מה מצופה מהם בכל שעה. יש זמנים שאני איתם, זמנים שהם מעסיקים את עצמם/צופים בסרט, זמנים שמוקדשים לעזרה בבית ועוד.
אישית למדתי שכשאני צועקת על הילדים זה לא עוזר.....זה רק גורם לי להרגיש רע יותר עם עצמי ומרגיש לי פעמים רבות שאני מאבדת שליטה ובמצבים שלא מוצאים חן בעיני למדתי להיות אסרטיבית, לשים גבול ברור אבל בנחת- וזה עובד!
הילדים מכבדים ומקבלים יותר את האמא שבשליטה מלאה משוחחת ברוגע ודורשת.
זה לא פשוט...וצריך להתאמן על זה וכל פעם מחדש להזכר שכך עדיף לנהוג....
את האמא שהכי טובה לנשמות הטהורות שהבאת לעולם. לא סתם הם הופקדו אצלך. תשתי משהו, תרגעי ותחשבי איך את מנהלת מחר את הדברים אחרת, ברוגע ובנועם. ואיך ומתי את מקדישה להם זמן אישי נעים וכייפי איתך.
שיהיה בהצלחה!
לכולנו בתקופה האחרונה של חוסר השגרה יש פחות סבלנות וימים טובים יותר או פחות.
תנסי להגדיר לעצמך זמנים מסויימים בהם את מתנתקת מהעבודה, מהמחשב ושמה את הפלאפון בצד כבוי או על שקט ותקדישי את הזמן נטו לילדים. את יכולה לשבת לאכול איתם ארוחה ולשוחח, לשחק משחק, להכין עוגיות או כל דבר אחר שנם אוהבים לעשות.
אצלי סדר יום בחופש מאוד עוזר לי ולילדים להתנהל נכון, הם יודעים פחות אויותר מה מצופה מהם בכל שעה. יש זמנים שאני איתם, זמנים שהם מעסיקים את עצמם/צופים בסרט, זמנים שמוקדשים לעזרה בבית ועוד.
אישית למדתי שכשאני צועקת על הילדים זה לא עוזר.....זה רק גורם לי להרגיש רע יותר עם עצמי ומרגיש לי פעמים רבות שאני מאבדת שליטה ובמצבים שלא מוצאים חן בעיני למדתי להיות אסרטיבית, לשים גבול ברור אבל בנחת- וזה עובד!
הילדים מכבדים ומקבלים יותר את האמא שבשליטה מלאה משוחחת ברוגע ודורשת.
זה לא פשוט...וצריך להתאמן על זה וכל פעם מחדש להזכר שכך עדיף לנהוג....
את האמא שהכי טובה לנשמות הטהורות שהבאת לעולם. לא סתם הם הופקדו אצלך. תשתי משהו, תרגעי ותחשבי איך את מנהלת מחר את הדברים אחרת, ברוגע ובנועם. ואיך ומתי את מקדישה להם זמן אישי נעים וכייפי איתך.
שיהיה בהצלחה!
קוראת ובוכההריון ולידה2
זה מחזק אותי תודה! יש לך עוד רעיונות מה אפשר לעשות עם הילדים חוץ ממה שכתבת? מסכימה לשתף גם מהלוז שלך?
קודם כל את לא אמא מגעילהחגהבגה
יש פה שרשור על אמא מגעילה- שחורות וצועקת ומניחה ומרביצה.
עצם זה שאת שמה לב לזה, ומרגישה שזה לא תקין ורוצה לשנות, זה מדהים!
אנחנו חיים בעולם משוגע- יולדות ילדים ובמקום לגדל אותם, כדי שיהיה להם מה לאכול חייבות לעזוב אותם.
נכון, יש בחירה ויש כאלו שבו חרות לא לעבוד אבל זה הרבה על חשבון משהו, ו המיינסטרים זה לעבוד.
וזה כל כך קשה לתמרן בין הכל!
לעבוד, לטפח בית, וזוגיות ומשפחה וילדים, ואת עצמך..
אז קודם כל גם אם יש לך ביקורת עצמית, מגעילה זה ממש ממש לא מילה שהייתי משתמשת בה..
בקשר לילדים- לא יודעת מה בדיוק היה, אבל, קורה לכולם.
תמיד יש פאשלות.
זה 2 דברים שונים- טיפול נקודתי בסיפור הזה
והתנהלות כללית.
יש לך זמן לעצמך? זה לפני הכל. כי אם את ממלאת את עצמך, ורגועה ועם כוחות הרבה יותר קל לתמרן.
אני מבינה שאת עובדת מהבית אז את יכולה להקציב לך שעות מסוימות לעבודה, ושעות מסויימות לתשומת לב.
וכשאת עצובה וחסרת סבלנות, זה בסדר לומר לילדים שניה, להיכנס לחדר לישון 10 נשימות עמוקות ולצאת שוב. עוזר, מנסיון.את מהממת!
בהצלחה
עצם זה שאת שמה לב לזה, ומרגישה שזה לא תקין ורוצה לשנות, זה מדהים!
אנחנו חיים בעולם משוגע- יולדות ילדים ובמקום לגדל אותם, כדי שיהיה להם מה לאכול חייבות לעזוב אותם.
נכון, יש בחירה ויש כאלו שבו חרות לא לעבוד אבל זה הרבה על חשבון משהו, ו המיינסטרים זה לעבוד.
וזה כל כך קשה לתמרן בין הכל!
לעבוד, לטפח בית, וזוגיות ומשפחה וילדים, ואת עצמך..
אז קודם כל גם אם יש לך ביקורת עצמית, מגעילה זה ממש ממש לא מילה שהייתי משתמשת בה..
בקשר לילדים- לא יודעת מה בדיוק היה, אבל, קורה לכולם.
תמיד יש פאשלות.
זה 2 דברים שונים- טיפול נקודתי בסיפור הזה
והתנהלות כללית.
יש לך זמן לעצמך? זה לפני הכל. כי אם את ממלאת את עצמך, ורגועה ועם כוחות הרבה יותר קל לתמרן.
אני מבינה שאת עובדת מהבית אז את יכולה להקציב לך שעות מסוימות לעבודה, ושעות מסויימות לתשומת לב.
וכשאת עצובה וחסרת סבלנות, זה בסדר לומר לילדים שניה, להיכנס לחדר לישון 10 נשימות עמוקות ולצאת שוב. עוזר, מנסיון.את מהממת!
בהצלחה
אתן נותנות לי כוח!!!!הריון ולידה2
באמת אני מרוסקת היום וכתבת שאני לא מרביצה אבל בשבועיים האחרונים נתתי לאמצעי כמה וכמה פליקים על היד ובלחי, נכון שזה היה חלש כמו ליטוף ורק להראות אבל זה עדיין מגעילללל ומבייש ואני לא יכולה לעשות לו את זה!!!! ואני עושה!!!! ובטוח הוא מרגיש דפוק בגללי וילד רע והוא לאאא הוא ילחד טוב ואני אמרתי לו אתה ילד טוב והוא לפעמים אמר לי אני ילד רע! אמרתי לו לא נכון!!! אתה ילד טוב עם התנהגות לפעמים רעה וגם אני עם התנהגות לא בסדר כי אני גם טועה וכולם!!! אבל הוא ילדדדד!!! הוא לא יכול להרגיש שהוא רע אפילו לשנייה!!! ועוד בגללי?!?! ולמה לעזאזל אני לא יכולה לשלוט על עצמי ולא לתת לו גם את הפלךיקים האלה גם אם זה חלש למה???? למה אני לא יכולה פשוט לגרום לו להרגיש ילד טוב כל הזמן???? וגם לאחים שלו גם אם זה לא תמיד, עדיין זה קרה!!!! ולא פעם אחת!!! אז מה דפוק בי מה???? מה אני אעשה שהם יהיו שמחים ויהיה להם טוב אם אני אמא שלהם ולא מצליחה כל הזמן והם רק ילדים קטנים???????
שאלת השאלות את שואלתחגהבגה
למה אנחנו לא מושלמות.
כי זה קשה וזה עבודה!
המודעות שלך לעניין, היא 70 אחוז מהדרך לתקן את זה.אל תהיי קשה עם עצמך.
מה שהיה- עבר, עכשיו תסתכלי עם הפנים קדימה.
אני בטוחה שעכשיו את כותבת ממקום מאוד עמוק של כאב- דבר שמובן לחלוטין ולכן את מתארת את הפעמים שנהגתה בצורה שאת לא אוהבת.
אבל בעצם, אם תסתכלי על החיים באופן כללי, זה ברור לי שרוב הזמן את אמא מדהימה, תומכת, מחזקת, מרימה ומרוממת..
נכון יש מפילות- צריך לדעת לקום.
וזה בסדר לדעתי לבוא לילד ולומר לו- סליחה, אני מצטערת לא התכוונתי, נורא כעסתי ולא מגיע לך.
זו גדולה, לא חולשה...
לדעתי לפחות.
הם ילדים, הכל בר תיקון!!!
כל יום הוא יום חדש וכל התמודדות- יש לך בחירה, איך את פועלת עכשיו. לא מה היה אתמול ולא מה יהי מחר.
כי זה קשה וזה עבודה!
המודעות שלך לעניין, היא 70 אחוז מהדרך לתקן את זה.אל תהיי קשה עם עצמך.
מה שהיה- עבר, עכשיו תסתכלי עם הפנים קדימה.
אני בטוחה שעכשיו את כותבת ממקום מאוד עמוק של כאב- דבר שמובן לחלוטין ולכן את מתארת את הפעמים שנהגתה בצורה שאת לא אוהבת.
אבל בעצם, אם תסתכלי על החיים באופן כללי, זה ברור לי שרוב הזמן את אמא מדהימה, תומכת, מחזקת, מרימה ומרוממת..
נכון יש מפילות- צריך לדעת לקום.
וזה בסדר לדעתי לבוא לילד ולומר לו- סליחה, אני מצטערת לא התכוונתי, נורא כעסתי ולא מגיע לך.
זו גדולה, לא חולשה...
לדעתי לפחות.
הם ילדים, הכל בר תיקון!!!
כל יום הוא יום חדש וכל התמודדות- יש לך בחירה, איך את פועלת עכשיו. לא מה היה אתמול ולא מה יהי מחר.
מקפיצה לעוד תגובותהריון ולידה2
יש לך מודעות ואכפת לךחולת שוקולדאחרונה
וזה העיקר
קודם כל תנסי למצוא בעצמך את הצדדים החיוביים בטוחה שיש הרבה, תחזקי את עצמך ותזכירי לעצמך כמה את טובה
אח"כ תנסי לעשות שינוי, מתוך קבלה של זה שזה כרגע המצב, את לא אשמה בזה ואת עושה מה שביכולתך כדי לשנות
ויש לי הרגשה שקצת הגזמת ואת לא באמת כככל הזמן צועקת ובכללל לא איתם ושזה תקופה ולא ככה תמיד ושרוב האימהות שלך טובה, כי לא נראה לי שמישהי שכ"כ אכפת לה תהיה כמו שתארת
קודם כל תנסי למצוא בעצמך את הצדדים החיוביים בטוחה שיש הרבה, תחזקי את עצמך ותזכירי לעצמך כמה את טובה
אח"כ תנסי לעשות שינוי, מתוך קבלה של זה שזה כרגע המצב, את לא אשמה בזה ואת עושה מה שביכולתך כדי לשנות
ויש לי הרגשה שקצת הגזמת ואת לא באמת כככל הזמן צועקת ובכללל לא איתם ושזה תקופה ולא ככה תמיד ושרוב האימהות שלך טובה, כי לא נראה לי שמישהי שכ"כ אכפת לה תהיה כמו שתארת
שאלה לגבי שקיפות עורפית האם ניתן לזהות את מין העובר???Orel
כן, בדכ כבר ניתן לזהות בשלב הזה, אבל זה לא וודאי.אין לי הסבר
יכולים להגיד לך שזה בן וזו תהיה בת ולהיפך...
בדיוק מה שקרה ליחמודה מאוד
אמרו לי בן בשבוע 13 ואחכ בסקירה בת
אפשר לדעתאמא גםאחרונה
לא בודאות
תזונה נכונה לקראת היריוןיש שימוש בשם
הי,
האם ידוע לכן על דברים שכדאי להרבות באכילה/להימנע מהן בתקופת הניסיון להיקלט? למשל, לא לשתות הרבה קפה וכו..
האם ידוע לכן על דברים שכדאי להרבות באכילה/להימנע מהן בתקופת הניסיון להיקלט? למשל, לא לשתות הרבה קפה וכו..
לקחת חומצה פולית.מוריהאחרונה
קפצתי לביקורגלויה
סתם לספר שבליל תשעה באב התעלפתי ופרכסתי אז לקחו אותי לבית חולים ולא צמתי... מתפללת שבשנה הבאה כולם לא יצומו בתשעה באב.
(רופא: יש סיכוי שאת בהריון?
אני: קטן מאוד
ואז ...הגיע המחזור)
אגב ההתעלפות היתה כנראה בגלל שינוי בכדורים
זה מה שהרופאים חשבו.
ואני מנסה לעשות צעדים בדרך לספרון בעזרת ה'
גם אם הם קטנים
עוד רגע אני בת 30 והייתי רוצה להחזיק אותו בידיים עד אז
.(טוב, לפחות את האב טיפוס...)
(רופא: יש סיכוי שאת בהריון?
אני: קטן מאוד
ואז ...הגיע המחזור)
אגב ההתעלפות היתה כנראה בגלל שינוי בכדורים
זה מה שהרופאים חשבו.
ואני מנסה לעשות צעדים בדרך לספרון בעזרת ה'
גם אם הם קטנים
עוד רגע אני בת 30 והייתי רוצה להחזיק אותו בידיים עד אז
.(טוב, לפחות את האב טיפוס...)
😱 מקווה שאת כבר מרגישה טוב ! בהצלחה עם הוצאתבתי 123
הספרון
כן השתחררתי למחרת בצהרים. תודה!גלויה
ואמן
תרגישי טווובאמא גם
🧡❤
מקווה שעכשו תהיי מאוזנת והכל טוב
מקווה שעכשו תהיי מאוזנת והכל טוב
יאוו מלחיץ. הלוואי שדברים יתאזנו. תרגישי טוב אהובהאורוש3
תרגישי טוב!! מחכות לך ולספר הכ"כ נוגע.. בהצלחה🙂השם בשימוש כבר
תרגישי טוב יקרהחיכיתי חיכיתי
כיף לראות אותך פה מידי פעם.
שבעז"ה תראי ברכה בכל עמלך
שבעז"ה תראי ברכה בכל עמלך
תרגישי טוב😘רסיס אמונה
תרגישי טוב!!קמה ש.
בס״ד
איזה פחד...
ובהצלחה עם הספרון ❣️
איזה פחד...
ובהצלחה עם הספרון ❣️
תרגישי טוב!!דבורית
איזה כיף על הספרון!!
ספר שירים?
או עלילה?
כמה נפלא שאת כותבת.... מרפא
וכולנו מרוויחים מהכתיבה שלך 😘
ספר שירים?
או עלילה?
כמה נפלא שאת כותבת.... מרפא
וכולנו מרוויחים מהכתיבה שלך 😘
תודה לכולן!גלויהאחרונה
ספרון שירים... כבר חפרתי פה עליו.
מישהי מכירה את האתר שרייבר? יצא לכן לקנות?אנונימית לרגע1
אני קניתי שםמצטרפת למועדון
והגיע לך בזמן? הסחורה טובה?אנונימית לרגע1
כן היתי מרוצה ממה שהזמנתימצטרפת למועדון
כן. קניתי משם לפני פסח. סחורה מעולה כרגיל והגיע בזמן.אמהלה
מעולה תודה!אנונימית לרגע1
מה זה האתר הזהאמא גם
של איזה מוצרים
יש שם חצאיות שמתאימות לביהסאנונימית לרגע1
וחולצות תלבושת בעיקר למגזר החרדי מכופתרות
יש גם כותנות לילה צנועות לילדות
בגדי ים צנועים
גופיית ציצית
מגבות לניגוב ידיים עם איורים מתוקים של ארץ זבת חלב ודבש..
וכו
תכנסי
יש גם כותנות לילה צנועות לילדות
בגדי ים צנועים
גופיית ציצית
מגבות לניגוב ידיים עם איורים מתוקים של ארץ זבת חלב ודבש..
וכו
תכנסי
אבדוקאמא גםאחרונה
ואוליצמיד זהב
ואולי
אולי יום אחד
הכל ייגמר
ואני
אגמר
אשכב בשקט
עם עצמי
בעצמי
אסתכל לשמיים
ואלחש לכוכבים.
ואולי
אולי יום אחד
אבין
שאי אפשר
להבין
את דרכו של אלוקים
כי הוא הכל
והכל
זה הוא.
ואולי
אולי יום אחד
פשוט
ארפה
והשרירים ינזלו
והגוף ימס
לנוכח עצמו.
יום מהממם מלא כוחות!!!
אולי יום אחד
הכל ייגמר
ואני
אגמר
אשכב בשקט
עם עצמי
בעצמי
אסתכל לשמיים
ואלחש לכוכבים.
ואולי
אולי יום אחד
אבין
שאי אפשר
להבין
את דרכו של אלוקים
כי הוא הכל
והכל
זה הוא.
ואולי
אולי יום אחד
פשוט
ארפה
והשרירים ינזלו
והגוף ימס
לנוכח עצמו.
יום מהממם
מלא כוחות!!! מהממת ומרגשתחיכיתי חיכיתי
כתבת ממש יפה!
יום מקסים, הרבה כוחות ורק בשורות טובות
יום מקסים, הרבה כוחות ורק בשורות טובות
איזה יפה!!אין לי הסבר
ההבנה הזאת, שאנחנו לא צריכים לדעת את כל הנסתרות, ממש צריכה לחלחל אליי.
בתור אחת שתמיד רוצה לדעת הכל...
מהמם!!!
נותן כוח!מק"ר
את נץמדהימהחרדית צעירה
וכתבת מרגש מאוד
תודהצמיד זהבאחרונה
לפעמים זה "פשוט"
להרים ידיים
להרים ידיים
2 שאלות קשור ולא קשורהריון ולידה2
1- יש מצב שכשאני ישנה בלי חזייה יש לי יותר חלב? מרגישה שאני קמה יותר שופעת מאשר כשאני ישנה בלי קורה למישהי?
ובמעבר חד
2- מה אתן מכינות לסעודה מפסקת? ולסעודה שלפני? לא מצליחה להחליט מה להכין אשמח לרעיונות
ובמעבר חד
2- מה אתן מכינות לסעודה מפסקת? ולסעודה שלפני? לא מצליחה להחליט מה להכין אשמח לרעיונות
עונהמאוהבת בילדי
1- כן. גם לי יש יותר חלב כשאני ישנה בלי חזיה. כאילו יש לחזה לאן לגדול...
2- אני מכינה מרק עם קווקר וקינואה לצהריים
ולסעודה מפסקת לחם עם ביצה קשה
1-אין לי שמץ. 2. לסעודה שלפני-דגים אפויים אורז וסלט.השם בשימוש כבר
לסעודה המפסקת-קוסקוס.(+מרק כמובן )
3.לא שאלת אבל בא לי לשתף
שלסעודת צאת הצום ( שלא יהיה אמן) בע"ה אכין חלבי- סלט ירקות, ביצים קשות, בורקס ספידי ממולא בטונה, גבינה ופיתות בצל תוצרת בית.
3.לא שאלת אבל בא לי לשתף
שלסעודת צאת הצום ( שלא יהיה אמן) בע"ה אכין חלבי- סלט ירקות, ביצים קשות, בורקס ספידי ממולא בטונה, גבינה ופיתות בצל תוצרת בית. נראה לי שיש מנהג שבסעודה מפסקת אוכלים רק תבשיל אחד...אמהלה
אבל נשמע טעים ביותר
נכון, אבל קוסקוס ומרק לא נחשבים יחד תבשיל אחד? הרי לאהשם בשימוש כבר
אוכלים קוסקוס יבש?
יודעת מה, אשאל את בעלי אולי אני טועה באמת. תודה לך!
יודעת מה, אשאל את בעלי אולי אני טועה באמת. תודה לך!
יש כאלו שכן אוכלים יבש...המפונקים שלי למשלאמהלה
אני חושבת שזה נקרא שני תבשילים
אבל כמובן שבעלך הוא הפוסק...
אז בזכותך שאלתי ואכן בעלי אמר שזה נחשב שניים.. אז אניהשם בשימוש כבר
ממש מודה לך שהארת את עיני!!
עכשיו צריך לחשוב על רעיון אחר..
עכשיו צריך לחשוב על רעיון אחר..
אוכלים מה שרוצים ואז בסעודה מפסקת אוכלים ביצהמיואשת******
וזה התבשיל.
ואת הסעודה שלפניה אפשר לאכול גם עשר דקות לפניה זה עדיין לא נחשב סעודה מפסקת
כך אצלינו 😁
ואת הסעודה שלפניה אפשר לאכול גם עשר דקות לפניה זה עדיין לא נחשב סעודה מפסקת
כך אצלינו 😁
אבל עשיתי דגים ואורז לצהריים, אז נראה לי שאכין תבשילהשם בשימוש כבר
עדשים כתומות וזהו... אחפש לי מתכון ברשת. תודה🙂
רק אציין שזה לא לכל הדעות מותר לעשות הפסקה ככ קצרהנקודה טובה
(בעניין הסעודה)
חושבתכי כל פה
1. חושבת שזה הגיוני..
2. ארוחה לפני אורז עםמלא בוגים של ירקות בתנור ונראלי מרק כתום/ קציצות טונה..
סעודה מפסקת ההכי רגיל- בימה עם לחם ואפר..
2. ארוחה לפני אורז עםמלא בוגים של ירקות בתנור ונראלי מרק כתום/ קציצות טונה..
סעודה מפסקת ההכי רגיל- בימה עם לחם ואפר..
באמת יש כאן מי שטובלים ביצה באפר ואוכלים? לא מכירה בחיים הלאהשם בשימוש כבר
וירטואליים מישהו שבאמת עושה את זה. חשבתי שזה שייך רק לגדולי עולם. כל הכבוד.
לא גדולי עולם... עמך פשוטים. זה סה"כ ביצה קשה ונוגעים איתהאמהלה
בטיפה של אפר.
אנחנו אוכלים ארוחת ערב פשוטה-
לחם, סלט/גבינות וביצה
חחחח. אנחנו פשוטי עולם ואוכלים אפר גפרורים כל שנהמיואשת******
ברורמשמעת עצמית
שורפים דף
וטובלים את הביצה
זה טעם של תשעה באב...
וטובלים את הביצה
זה טעם של תשעה באב...
נראה לי מנהג אשכנזי....יעל מהדרום
אשכנזים עושה רושם חחחחאורוש3
כן..בת 30
אטרקציה לילדים דווקא...
הילדות שלי חושבות שזה טעים דווקאמיואשת******
גדולי עולם חדשה ישנהאחרונה
אנחנו שורפים גפרור, ומהאפר שלו טובלים טיפה מהביצה.
כתמים בתחילת היריוןבתנועה מתמדת
טוב החלטתי כן לכתוב.. פחדתי לשתף כדי לא לקבל תשובות מלחיצות🙈 לפי תאריך וסת אחרון אני בסוף שבוע 6 (לא יודעת בדיוק איך להתייחס כי ה"וסת" האחרונה הייתה הדימום שבסוף חבילת הגלולות. ב"ה נכנסתי להיריון ישר אחרי המקווה של הפסקת מניעה, לא בדקתי בטא, רק בדיקות ביתיות שיצאו חיובי)
צמתי את כל הצום אתמול, וכשנכנסתי לשירותים אחרי ששברתי את הצום ראיתי כתם חום כזה, לא מאוד גדול.. בניגוב לא היה שום דבר..
בגלל שיום שישי היום ולא בא לי לבלות במיון אם לא דחוף לא התקשרתי למוקד, כי מניחה שהם לא יקחו אחריות וישר ישלחו להיבדק..
מאז לא היה כלום, עכשיו רק ממש קצת סימנים חומים כמעט בלתי נראים.. עוד לא הייתי אצל רופא לבדוק דופק, מתכננת להידחף בין התורים בראשון.
למישי קרה פעם? לגיטימי לחכות עד ראשון להיבדק?
קצת כואבת לי הבטן, אבל כבר לא יודעת אם זה מהלחץ..
אוף אם לא היה שישי הייתי נחה ומחכה לראות איך יתפתח, וקובעת לרופא.. מעצבן התזמונים האלה😞
*הריון שלישי ב"ה, לא קרה לי מעולם בקודמים
יצא ארוך🙈 תודה לענות! אשמח בעיקר להרגעות..
צמתי את כל הצום אתמול, וכשנכנסתי לשירותים אחרי ששברתי את הצום ראיתי כתם חום כזה, לא מאוד גדול.. בניגוב לא היה שום דבר..
בגלל שיום שישי היום ולא בא לי לבלות במיון אם לא דחוף לא התקשרתי למוקד, כי מניחה שהם לא יקחו אחריות וישר ישלחו להיבדק..
מאז לא היה כלום, עכשיו רק ממש קצת סימנים חומים כמעט בלתי נראים.. עוד לא הייתי אצל רופא לבדוק דופק, מתכננת להידחף בין התורים בראשון.
למישי קרה פעם? לגיטימי לחכות עד ראשון להיבדק?
קצת כואבת לי הבטן, אבל כבר לא יודעת אם זה מהלחץ..
אוף אם לא היה שישי הייתי נחה ומחכה לראות איך יתפתח, וקובעת לרופא.. מעצבן התזמונים האלה😞
*הריון שלישי ב"ה, לא קרה לי מעולם בקודמים
יצא ארוך🙈 תודה לענות! אשמח בעיקר להרגעות..
הופבתנועה מתמדת
כן זה קורהאמאשוני
תשתי ותנוחי טוב
אם יש דימום טרי בכמות גדולה מוסת או כאבים חריגים או חום להתפנות למיון גם בשבת.
בשורות טובות!
אם יש דימום טרי בכמות גדולה מוסת או כאבים חריגים או חום להתפנות למיון גם בשבת.
בשורות טובות!
תודה!בתנועה מתמדת
הרגעת אותי..
זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע- מתי זה מתחיל להיות בעייתי ודורש בדיקה❤
זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע- מתי זה מתחיל להיות בעייתי ודורש בדיקה❤
אז אני אחדדאמאשוני
על כל דימום בהריון צריך להיבדק בתוך 24 שעות.
בגלל שיש לך רק כתמים לא נראה לי לחוץ בכלל להיבדק דווקא היום ולא ביום ראשון.
הסימנים שכתבתי זה מצריך פינוי למיון גם בשבת.
(לא פוסקת הלכתית אבל אומרת את הנחיות הרפואה שקיבלתי)
בכל מקרה, בגלל שטרם נבדקת, חשוב להקפיד על שתיה, מנוחה ולהימנע מהרמת חפצים כבדים.
תרגישי טוב ושבת שלום!
בגלל שיש לך רק כתמים לא נראה לי לחוץ בכלל להיבדק דווקא היום ולא ביום ראשון.
הסימנים שכתבתי זה מצריך פינוי למיון גם בשבת.
(לא פוסקת הלכתית אבל אומרת את הנחיות הרפואה שקיבלתי)
בכל מקרה, בגלל שטרם נבדקת, חשוב להקפיד על שתיה, מנוחה ולהימנע מהרמת חפצים כבדים.
תרגישי טוב ושבת שלום!
בשלושת ההריונות היו לי כתמים חומים בהתחלהיעל מהדרום
לק"י
נראה לי שבשבוע יותר מאוחר.
לא עשיתי עם זה כלום, הבנתי שזה קורה.
ב"ה הכל תקין.
נראה לי שבשבוע יותר מאוחר.
לא עשיתי עם זה כלום, הבנתי שזה קורה.
ב"ה הכל תקין.
תודה!!בתנועה מתמדת
זה חדש לי..
בשניים הקודמים הכל היה חלק ב"ה..
בשניים הקודמים הכל היה חלק ב"ה..
מעדכנתבתנועה מתמדתאחרונה
ב"ה הייתי היום אצל הרופא, נצפה עובר אמנם קטן לשבוע (החזיר אותי שבוע קודם🤦🏻♀️) אבל ב"ה עם דופק!
חסדי ה'
חסדי ה'