פורום הריון ולידה (עמוד 2601)

אז שנה ו 3 יכול להתאים?  הם כבר הולכים ורצים, אני מפחדת שינסה לרדת באמצע

בערב תשתדלי להרים את הרגליים על גבי  כריות זה יקל מעט.

תהני מכל רגע 

אם את רוצה הריון ומוכנה לקחת כדורים בשביל זה... אפשר לסדר את זה

אבל לדעתי כדאי לתת לגוף להתאושש ולהתאזן לבד

ואם זה מתמשך יותר מדי- רק אז לטפל

רק דעתי כמובן

בהצלחה רבה

אני כ"כ צריכה את זה (בוכהההה)

אני אדבר עם הרופא שלי!

והבעיה שההורים שלי גם בבידוד בגללנו (אגב היחידים שבעלי הכניס כי הוא ככככככ שמר והקפיד וזה מרגיש ככ לא פייר שדווקא הוא נדבק איך???????? )

אז אין ככ אנשים מסביב שאני יכולה להעזר בהם.

אבל אתן נותנות לי כוחות!! באמת!! חסד אמיתי!

באמת בעלי כל הזמן אומר לי ללכת להורים שלי וזהו

אבל אני לא שלימה עם זההה

זה המון ימים

ולהיות בלעדיו שבת ו.. גם ראש השנה אולי!!

תלוי אם יפסיקו לו התסמינים ואז אולי הוא יוכל לצאת מבידוד אמןןןןןן

פעם ראשונה שאני מחייכת היום

נותנים הרגשה כאילו אני אישית הבאתי את הקורונה מסין על הגב שלי. איכ

וזה קצת מסובך (רפואית וחוקית) שהוא יצא מהבית לאנשהו במיוחד שהם לא צריכים בידוד והם אנשים קצת מבוגרים והרבה שמנים (חמי ממש ממש ממש שמן) אז מפחיד מידי...

אבל תודה על העצות והחיבוק!! זה באמת עוזר!!

אבל אני מבינה בשכל (בלבד!!!) שזה לא באמת חכם...

בעזרת השם ראש השנה תחל שנה וברכותה.

לתפקד לבד ועוד לעבוד עם ילד בן שנה וחצי כלוא בבית ועוד בתחילת הריון?!

את גדולה מהחיים!

שולחת לך מלא חיבוקים ומלא כוחות ובאמת מי שמתקשר - בבקשה שיסייע

תכיני לך רשימת דברים לעזור לבחירתם ופשוט שיבחרו....

להרודי זבל

קניות במכולת

קניות בירקן

ארוחת צהריים

להביא משחק ותעסוקה לילד

וכן הלאה...

תודה על הכוחות והחיבוקים!! זה באמת באמת עוזר!!

וגם על העצות!!  

את גבורה אמיתית שככה את שומרת על שפיות, בנמיוחד ליד הילד...

אין לי מה להגיד- רק חיבוק!

ואולי לשבת תכיני את המינימום האפשרי?

מקווה שחמותי תבשל לנו

אולי ככה היא גם תהיה עסוקה בבישולים במקום בטלפונים...

(קורץ)

רק אם הוא בוכה או לא אוכל תדברי עם האמא,

סיפור קצר כמובן  שלא שייך אליך, הייתה לי בייבי סיטר 

שיום אחד התקשרה והשאירה את הקו פתוח ושואלת אותי 

זה שיר יפה,זה טוב שהוא צוחק,זה בסדר שאני ארקוד איתו,

וכן הלאה כמעט שעתיים,מצד אחד רציתי אותה מאוד, מצד

השני הייתה ''נודניקית'' ברוך השם עכשיו כבר במעון והכל בסדר,

בהצלחה רבה לך,ושנה טובה לך.

אבל כשיש מלא מלא מלא תגובות לא תמיד אני מגיעה לכולן.

מצד שני אני מודעת שלפעמים ״מתפספס״

עצם הידיעה שבטוח הפותחת קראה

ומן הסתם גם אחרות קראו ונהנו ונתרמו מהתשובה שלי (גם אם בשקט)

זה מספק אותי במקום תודה.

מהמקום ההפוך- כשאני פותחת שרשור אני משתדלת להודות אבל לפעמים אני אבחר לכתוב תודה כללית לכולן,

כי באמת קראתי כל אחת אבל אין לי עכשיו יכולת/ סבלנות לשלוח לב ותודה לכל מגיבה❤️

נ.ב. תגיבי למה שכתבתי עכשיו אחרת אחשוב שטרחתי לחינם...

בכל מקרה תוציאי את הכסף למה לא לעזור לחברה במקום לאמאזון?

כמובן רק אם זה במצב ממש חדש. אם השתמשה בזה הרבה אז תגידי לה כמה את מוכנה להוציא על זה.

וגם לא הרבה.. 
זה די חדש.. והיא מוכרת ב100.. 

אני מניחה שהמשאבה עצמה קרי: המנוע, בסדר

חלקים שעמדו חצי שנה מלוכלכים וללא שימוש

בחיים לא הייתי משתמשת!

ועוד לתינוק קטן ורך...

תזרקי את החלקים ותקני חדשים

ותאמת לא מרגישה עדין קשורה אליו  כאילו לא מצליחה לדמיין שיש לי משהו בבטן ולהתחבר עמוק

האם זה בעיה שלי או שזה בגלל שזה הריון ראשון?

את מדהימה ואיזה מרגש שאת רואה את הטוב גם בתוך המצב המזוויע

❤️❤️❤️

מאנימה שהיא זולה.

למדה את התחום ועוסקת בו

לדעתי כל הגישה שלך בעייתית ולא נכונה. לא אנחנו המצאנו את המושג כבדהו וחשדהו.

אפשר להסכים שאנשים מיסודם הם טובים אבל לצערינו המון אנשים גם טובים מיסודם נופלים בכל מיני דברים.

ההנחה שאם מישהו עשה משהו רע- הוא מיסודו רע, גם היא לא נכונה. 

אנשים טובים מיסודם עושים דברים רעים. לא חסר דוגמאות לצערי בהם מישהו שהוא אבא נפלא לילדים שלו, באמת לדוגמא ומופת, ניצל מינית אשה במרותו. חס ושלום. האם הוא אדם רע מיסודו? ילדיו יעידו אחרת

מישהו שלא עמד בפיתוי וגנב משהו יכול להיות אדם שגומל חסדים רבים בזמנו הפנוי. באמת. אלו מקרים אמיתיים שקורים. 

אבל לא זה הדיון אז נעזוב את זה.

בתכלס, זרים זה דבר מסוכן. ולעומת זאת פגיעה מינית קורית ב95 אחוז על ידי אנשים מוכרים.

כך שצריךללמד מוגנות, על הגוף שלי , שמירת סוד מאבא ואמא וכו.

אבל צריך גם להזהיר מזרים, לא רק במובן של פגיעה מינית . לא לוקחים טרמפים, לא לוקחים אוכל, ולא סוחבים יותר סלים לזקנות הביתה כמו בחנהלה ושמלת השבת. עצוב מאד אבל זה העולם שלנו היום

כמובן לילדים נתווך את זה בעדינות אבל כבדהו וחשדהו זה מושג חשוב מאד.

בס''ד

לפני הכל, לבי איתך על הפגיעה שתיארת.

להיפגע מינית זה ניסיון גדול, לא משנה מה היו הנסיבות המדויקות. 

שומעת בין המילים את כל המורכבות שהייתה שמה.

את תהליך ההתפכחות שעברת. את כל מה שהיית זקוקה להבין ולעבד.

חיבוק אוהב ענק על כל זה ❤

איזה מדהים שלמרות הניסיון המאד לא פשוט הזה יש לך ראייה כזאת על העולם ועל בני האדם!!

זה רק אומר כמה את נפלאה את בעצמך.

ואיזה מדהים שיש לך היום משפחה, שאת מגדלת ילדונת מתוקה ובוטחת בעולם. אשרייך פשוט.

***

לעצם השאלה, לעניות דעתי צריך לחנך לשני הדברים.

מודעות למוגנות, כפי שפירטת בצורה מצוינת. 

וזהירות מזרים. זאת כי למרות שרוב הפגיעות אכן מתבצעות על-ידי אדם מוכר (אני מכירה שהסטטיסטיקות אומרות כ-85%), עדיין חלק לא מבוטל מתבצע על-ידי זרים (15% הנותרים). היה לא כל-כך מזמן תחקיר שהראה איך בערים בהם יש ריכוזים גדולים של ילדים שמשחקים בחוץ (''למטה, בכניסה לבניין''), יש גם ריכוזים גדולים של פדופילים ש-שלא נדע - שלוקחים בכוח ילדים הצידה ופוגעים בהם מינית. 

אז כן, ילד חייב לדעת את כל מה שהזכירו כאן - שלא מתחילים לשוחח עם זרים, שלא עוזרים להם ברחוב (מבוגר אמור לבקש עזרה ממבוגר אחר, לא מילד), שלא מקבלים ממתקים ללא רשות, שבשום פנים ואופן לא הולכים בעקבות מישהו שלא מכירים, לא נכנסים לרכב שלו וכו'. ובמקרה של ילדים קצת יותר גדולים, חייבים ללמד מהם כללי הבטיחות כשגולשים ברשת. (לפני כמה ימים, משתמש בפורום 'נשואים טריים' כאן בערוץ שיתף בסיפור מחריד שקרה לו בתור נוער מתבגר בעקבות יצירת קשר וירטואלית עם אדם שהוא לא הכיר).

ולא פחות חשוב מזה, ילד צריך לדעת איך להגיב בפועל אם ח''ו מתבצע ניסיון חטיפה ופגיעה (שלושת הלמ''דים - ''לצעוק, לרוץ, לספר'').

[עמותת ''אל הלב'' מארגנת סדנאות למוגנות (על שלל גווניה) לילדים. כמו כן, גליה סברסוב מלמדת בצורה מפורטת איך ללמד את ילדנו מוגנות (כולל תגובות מצילות חיים)].

בהצלחה יקרה! נשמע שהילדה שלך זכתה לאמא מיוחדת ומהממת!! 

הייתה מלווה בהרצאה של להתרחק מזרים, אם מציעים לך משהו לא לקחת, אם מישהו קורא לך ואומר שאמא שלחה אותו זה לא נכון וכו וכו וכו

סה"כ גדלנו די טוב

לא נמנעה ממנו חברויות עם ילדים בבית הספר ולא גדלנו עם פחדים או משהו כזה

יש סכנות בעולם וצריך להיזהר ובטח ובטח שלשמור על הילדים שלנו

לי יש סטייה לבהות במשהו לדמיין איך אני מיישרת אותו

ולא לסדר אותו

נגיד טישו מבצבץ זה ממש דוגמא טובה...

אבל ממש צחקתי

ויוצא לי ;

;-D

חוזרת לחדר שירות, לקחת את המגהץ, אין, לא נמצא על המדף, מסתכלת למעלה, למטה, נאדה. (הוא מסודר כך שלא היה מה להפוך).

חוזרת בייאוש לחדר, המגהץ על הקרש ממתין ודלוק. מתי ואיך הבאתי אותו?אלוקים יודע.

או משקפי שמש במקרר, שגם רק אלוקים יודע את דרכם לשם ועוד.

@נועה נועה

הנה, תייגתי גם אתך💕

מצרפת את עצמי..לכל המחכות פרי בטן בקרוב מאוד

@מחכה להריון

מתוייגת

(האמת שהתלבטתי אם לתייג את כל הניקים של מחכה מצפה להריון וכו׳, אבל פחדתי לפדח ולתייג מישהי שזה ניק ישן וכבר לא רלוונטי...)

@אשה שלו

לא רק אשה שלו , בקרוב מאוד גם אמא שלו (או שלה, או שלהם.... מה שתבחרי)

לא הכרתי אותך, ניקית חדשה

בקרוב מאוד מאוד @Tm123 !!!

אמן!

מוזמנת גם לכאן

ומאחלת בקרוב ממש

@עלעלית

אני כל פעם קוראת את התלאות שעוברות עליכן, יקירות.

ורק מתפללת שהשרשור הבא יהיה שרשור מזל טובים נרגש לכל אחת ואחת מכן...

שנזכה לשנה פוריה ושמחה ומתוקה מדבש!

אני שמחה שה׳ דאג לך למה שטוב לכם עכשיו,

ושאת מבינה ומכירה בצרכים שלך...

תודה ששיתפת

בהתחלה אחרי החתונה גם אני הוצאתי המון כסף לבדיקות. עשיתי כמעט כל יום בדיקת ביוץ במקלון ותמיד יצא לי שלילי.

ובסוף נשארתי עם חור בכיס ובלי תשובות ברורות והמון שאלות...  מניסיון זה לא עוזר!! רק מסבך!!!!

אני ממליצה לך לגשת לרופאת משפחה לבקש מעקב זקיקים היא תסביר לך מה המשמעות ואיך עושים אותו.

המעקבים אולי לא הכי נעימים אבל הכי אמינים! זה ממש עוזר.

ולפעמים זה אומר שהביוץ מדי קטן ובכדור אחד אפשר לסדר את זה.

בכל אופן תהיה חזקה, לא לפחד!!! זה לא כזה קשה ומסובך. 

רק תפילות והמון כוחות. 

 זה באמת קשה לחכות ולהתאכזב בסוף. עד שלמדנו להיות אופטימיים לכל המעקבים. האופטימיות זה מה שמחזיק אותנו. ממליצה בחום.

אז יש דווקא סיכוי טוב שבשישי שלפניו היה חיובי ופספסת. 

חוץ מזה לא אמורים לבדוק במוצש צריך לבדוק בצהריים באזור השעה 2.

ויש כאלו שהבדיקה לא מזהה להם זה לא אומר שלא היה ביוץ

אין באמת מה לעשות חייבים ללמוד להתמודד, כולם תמיד מעירים ומייעצים.

אולי תגידי לה שתרשום כל מה שאומרים לה בחוברת ולא תעשה כלום, ופעם בשבוע תעבור על כל העצות עם בעלה\איתך\מישהו אחר ותסנן מה נראה לה מתאים ומה לא.

ככה לא יהיה לה בלבולים.

לדעתי הכי חשוב להגביר לה את הביטחון שלה בעצמה

אולי דרך בעלה

הרבה הצלחה

אצלי בד״כ מתחיל בסביבות 7

ולפני כן שבוע 5-6 מתחיל כבר רעב היסטרי של ״חור בבטן״

יש כאלו שאין להן בחילות

יותר טוב, תהני מזה ומקווה שלא יופיע לך בכלל

לי התחילו בחילות בשלב יותר מאוחר קצת- סתם הרגשות מגעילות שאין להם קשר בכלל לתקינות ההריון ואין מה לחפש את זה.

תהני מההרגשה הטובה ותשמחי בזה

הרעב בסוף מגיע ובגדול 

מקווה להוריד הכל אחרי הלידה...