פורום הריון ולידה (עמוד 2634)

אתמול הבן שלי בן שלוש רצה לגרוף את המים מהשיש
הוא ביקש, "אמא תביאי לי את המגרף"
הגיוני לא? גורפים במגרף

יופי של שאלה! כלבבי.

אני חושבת (כן, אני הולכת לענות על זה ברצינות)

שלטוסטר קוראים טוסטר כי הוא קולה (מענין אם לא המציאו לו שם באקדמיה משהו כמו "מקלה" וזה...)

טוסט נקרא טוסט כי זה לחם קלוי. יש מלא צורות לקלות, אחת מהן היא בקולה - טוסטר בלע"ז שנקרא כך כי הוא יודע לקלות.

עד כאן פינתנו להיום.

הוועדה למילים בשימוש כללי התבקשה להציע שם עברי למכשיר "טוסטר לחיצה", ודיוני הוועדה התרחבו גם לשאלת החלופה העברית לטוסטר "הקופץ".

החלופה העברית המוכרת לרבים היא מַצְנֵם, ואולם המונח התקני שקבעה האקדמיה בשנת תשל"ח (1977) הוא מַקְלֵה לֶחֶם. מונח זה לא נקבע מחוסר היכרות עם המילה מַצְנֵם, אלא מתוך רצון לדייק במינוח: מדובר במכשיר הקולה את הלחם – כלומר משחים את הפרוסה מבחוץ, ואילו התוך נשאר רך. לעומת זאת צנימים נאפים פעמיים בתנור והם קשים ופריכים גם מבפנים.

הוועדה שקלה להמליץ לאקדמיה לאמץ בכל זאת את המונח מַצְנֵם, כי המונח התקני לא נקלט. כן התלבטה הוועדה בשאלת שמו של הכריך המעובד בטוסטר הלחיצה.

ל"טוסטר לחיצה" הוצעו כמה שמות:

• מַצְנֵם בתוספת שם לוואי: מַצְנֵם לְחִיצָה, מַצְנֵם כְּרִיכִים
• ניצול של המילה מַקְלֶה: מַקְלֶה, מַקְלֶה־לוֹחֵץ
• צורה מורחבת של המילה מַצְנֵם: מַצְנֵמָה
• שם מן השורש לח"ץ: מַלְחֵצָה, מַלְחִיצָה, מַלְחֶצֶת.

הוועדה ביקשה מן הציבור להגיב על ההצעות ולהציע הצעות נוספות.

בישיבת המליאה ה־338 בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרו המונחים מַצְנֵם ומַצְנֵם לְחִיצָה. במצנם מכינים לֶחֶם קָלוּי, ובמצנם הלחיצה – כָּרִיךְ קָלוּי.

זה ממש הטריד את מנוחתי!

תודה @מיואשת******

כלבבי

ממש כלבבי

אתמול הבנאי הקטן בונה בקשקשים.
'אמא תראי מה זה''
מה זה באמת?
''מאוורר פורח'' .
אחרי חמש דקות.
''אמא תראי מה זה''
מה זה?
חומה עם ידיות, תעזרי לי להרים אותה.

אז גם המכשיר וגם המאכל נקראים על שם השריפה...

למה קוראים למוצץ מוצץ
ולא נמצץ?
הוא לא מוצץ! מוצצים אותו!

חרפון של עייפות...

הוא מוצץ את דמנו כשלא מוצאים אותו

נשמע שזאת פשוט טעות שהשתרשה

הולכת לקרוא איתו את זה מחר

אם זה חד-פעמי אז מצבך מעולה

לק"י

הבעיה שהאמצעית מתחילה מעון ביום שישי (הסתגלות), ואני לא רוצה שתהיה מותשת בבוקר. זה לא נראה לי מתכון טוב להתחיל בכיף.

מחר אנחנו נוסעים בעז"ה, אז אולי נעיר אותם קצת יותר מוקדם. ואז נקווה שהגברת תישן בצהריים, ולא שנ"צ בחמש בערב🙈

הם נהנו שנתתי להם להמשיך לשחק..
והקטן הפריע לנו לאכול אז שמתי באמצע האוכל(הוא כבר סיים)במיטה והמשכנו לשבת כולנו ולדבר ופתאום הוא פשוט יצא מהחדר ..פרעוש יוצא לבד מהמיטה ושתבינו לא ישן גם בצהרים יש לו בטריות שלא נגמרות

לק"י

אתמול בת השנתיים וחצי לא נרדמה בצהריים או ישנה כמה דקות (לא זוכרת).
נרדמה בשמונה בערב, אחלה שעה לשנת לילה, ו.....התעוררה אחרי שעתיים בערך. עוד היה פה אור ואנשים ערים, והיא התעוררה סופית כאילו היא אחרי שנ"צ🙈

אפילו לכעוס עליו לא יכולתי..

אהבתי את שכתבת💜

נגע בי ממש

לגדול מזה ודי.
לא להתבכין לא להתמסכן
לגדול מזה ודי.

את נחה מספיק?? מה מטריד אותך למה זה יוצא עליהם
לפעמים מהלחץ צועקים תבדקי עם עצמך עקירה
ואולי את פשוט עייפה או חלשה

לשלוח אותם לקנות פיצה?
להיכנס למקלחת חמה וארוכה???
מחר זה נגמר!
ויש דברים שיכולים לחכות...
מנוחה. זה מה שאת צריכה!

תתקלחי מקלחת ארוכה ואיטית, שימי קרם גוף טוב, אולי מוזיקה שאת אוהבת באוזניות, אם את מתחברת, ותלכי לישון. מחר יום חדש ושונה, ובע"ה שמח וטוב.
❤️🧡💚

זה ככה.
מאבדים את זה.
על הדברים הכי שטותיים וקטנים.
ואז זה כמו כדור שלג שלא מצליח לעצור.
ואת רק כועסת על עצמך- אבל הם ממשיכים לעצבן, אז את ממשיכה להתעצבן
וזה מתערבב- התסכול על עצמך והעצבים עליהם.
קודם כל, מה שאת מתארת, קורה לרובנו.
שבוע שעבר פתחתי שרשור על זה כאן.
ואז ברוך ה', הבינונית והקטנה חזרו למעון, ואני עם הגדולה בבית בבקרים.
גיליתי שפשוט צריך לצאת איתן.
לפארק, לגינה
לחברה שיש לה ילדים בגילאים האלה
לאמא שלי
לים
אם לא, לנסות לעשות לו"ז סדר יום עם נק' כלליות.
מתי אוכלים
מתי יצירה
מתי זמן מסך.
ולי עזר מאוד בימין משוגעים מעין אלה, לעצור, לספור עד 10 לאטק ואז להתעצבן.
הוריש מה עוצמה.
את לא משוגעת.
אמא משוגעת- לא מצטערת על מה שהיא כועסת.
היא לא מבינה שזה לא בסדר
את חשה, ומבינה.
מחר יום חדש.
נשימה.
זה מובן, זה ברור
וזה עוד קצת נגמר.
❤

גם לי יש ימים שאני צורחת עליהם את חיי ורוצה לברוח ולהעלם. אולי תביאי מחר נערה לכמה שעות? תזמיני פיצה. שניצל תירס. תקלי על עצמך. מחר יום חדש. ואחרי שהבעל חוזר מתישהו תצאי להתאוורר קצת. הכל בסדר. את אמא נורמלית שכרגע קשה לה. קורה לרובינו

תכנסי למיטה, תכווני שעון לשעה אחת בלילה, ותלכי לישון.
בע''ה תקומי באמצע הלילה, הכל שקט בפנים ובחוץ, תתקלחי, תגידי ברכות השחר, שתי כוס קפה ואז תעשי מה שאת צריכה. ותחזרי לישון בארבע בערך עד הבוקר.
מנסיון, השעות האלו יעילות מאוד, השקט הפיסי והנפשי מאוד מאוד עוזר לחזור לשפיות.
השבוע האחרון של החופש הוא תמיד הכי מטריף, ואחרי יום שלם איך אפשר בכלל לא להיות מותשת ומרוטת עצבים!!

ואל תדאגי, הילדים אמנם חווים אמא קצת מטורללת, אבל הם יכולים להבין שכמו שהם קצת נהיים מטורללים לפעמים, גם לאמא זה קורה.
הקושי של עכשיו זה לא מה שיקבע להם את חווית הילדות שלהם.
מחר בבוקר הכל יראה הגיוני יותר.

בכתיבתך הבעת הרבה כאב..
הלוואי שהקב"ה יזכה אותך ובחודש הבא תראי לנו 2 פסים חברים...
הרבה כוחות!

מתפללת איתך שיבוא הפס החבר,
וישאר....
חיבוק גדול.
הוא עוד יבוא!!

לקח לי זמן. אבל בסוף נגמלתי מהבדיקות הביתיות...
את בטיפולים?

לא מצליחה להגמל
מכורה

ויסתיים בידיים מלאות ובריאות
כלכך מחכה.

ה' הטוב רואה אותך ויודע בדיוק מתי להושיע ולשלוח לך את הפס השני המיוחל! בעה בקרוב ממש

מאחלת לך שיבוא פס החבר בקרוב
ויתמלאו הציפיות והידיים שמועות
שכל משאלותיך יתגשמו

מתפללת עלייך שתזכי בבשןרות טובות במהרה ❤

בשורות טובות לכל המייחלות...
❤️🧡💚

מאוד מזדהה איתך....שיתמלאו לך כל המשאלות... ואולי אם שני פסים יבואו גם תאומים...

הלואי שהייתן חברות שלי גם בעולם האמיתי

לחכות עוד שבוע ולראות לאן מתפתח.
כי גם אם את בהריון זה לא שהרגע את הולכת ללדת...

מחזורים ארוכים
דימומים כבדים או דימומים קלים
טיפטופים כמו שאת מתארת שנעלמים בסוף הגיעו כמחזור
דימום קל בניגוב..

בקיצור הכל מהכל

יש המון בלאגן במערכת.

זו אחת הסיבות שבמקרה שלי העדפתי גלולות שלוקחים ברצף (אין ימי פרישה) עם תחתונים שחורות וזהו.
גם בזמן קיום יחסים מגבת כהה מאד ולא מסתכלים.

אז אצלכם זה שונה.....

לא להסתכל וכד'.....
כמה שפחות להכנס לזה.....

יכולה להביא לך בדיקה..

כנראה זה שיבוש... כן אני מניקה... אבל איןןןן מצב שזה היה מחזור... אני עדין מצפה למחזור להגיע... ועדין לא ברור מה זה..

ולשתות לשתות לשתות
וחמוציות.


בהצלחה רבה!!!!

אנסה לבקש מרשם

לפעמים..
הכי כדאי לעשות בדיקה ואז לקחת, כי האנטיביוטיקה שאת לוקחת צריכה להתאים לחיידק הספציפי שיש לך. זה סיוט לחכות להפניה ולבדיקה, אבל אם יש לך כזו אופציה יחסית מהירה..
תרגישי טוב!

לשתות מלא מלא מלא מלא.
לשטוף את המערכת.
חמוציות גם טוב.

כשאת הולכת ברחוב, את שמה לב עם איזה סנדלים אנשים הולכים?

בדרך כלל לא, אנחנו לא חושבים על זה.

 

אבל אם יקרעו לך הסנדלים, ותלכי ברחוב, את לא תפספסי סנדלים של אף אחד!

לזה גם נקרע,

שלו נראות חדשות,

שלה נראות ישנות,

איזה יפות אלו!

ולמה?

 

כי כשמשהו נמצא במודעות שלך את יותר חושבת עליו...

(מכירה את הפיל הוורוד?)

אז זה הגיוני וטבעי שפתאום את תראי את כל אלו שבהריון,

את כל אלו שילדו,

וכו'...

 

אבל יאללה,

שהקב"ה יזכה אותך במהרה

מחכה איתך

אוהבת ומזדהה

בעז"ה בקרוב ❤❤

אני רק... החבורה הזו היתה מעצבנת גם אותי אפילו שילדתי יחסית צפוף עד עכשיו...

כנראה שמעת כדי שיהיה לך טיפים בעתיד בעזרת ה' גם את בקרוב תפרסמי לנו על הלידות הצפופות והילדים שלא נותנים לישון בלילה... חיבוק חזק..

נכון שלא שומעים דברים סתם.
אבל כשכואב, זה לא באמת ריאלי לחשוב על זה שיום אחד המשפט הזה יעזור לי... בינתיים זה מכאיב.
אבל את צודקת ממש עם הגישה. מקווה להצליח לחשוב גם ככה.
והלוואי שה' יתן לי כח נפשי ופיזי לצפופים.

עם ההסבר ממש הבנתי. כל כך אוהבת את ההטיה שאת עושה במושגים מקראיים שנותנת להם כפל משמעות ומשתלבת נהדר עם התוכן שאת באה להעביר.
בעצם כל השיר הוא מטאפורה שלך כעניה ומתנות העניים פוגשות אותך במסעך.
מדהים.

ומצחיק, כי ממש לפני כמה שעות חשבתי עלייך ומה שלומך ושהמון זמן לא העלית שיר לבלוג

אז הנה נפגשנו...

הפורום קצת פחות זמין לי אז אני לא נמצאת הרבה ולא כ״כ מגיבה... 

אבל מנסה לחזור להרגל של להעלות שיר לבלוג כל שבוע אז הפורום היה דירבון לזה. 

ושלומי ב״ה טוב הרבה יותר. ביום חמישי פוצי מתחילה ימי הסתגלות במעון. 

שיהיה בהצלחה לשתיכן!

מינימליסטי ומרגש.
לא יודעת איך זה בלי הסבר הרקע, כנראה באמת קשה לנחש.

כמה כנות ורגש

כל פעם את מרגשת אותי מחדש♥️

חיזקתן. 

הרבה ממילותיך מדברות במקומי...

בעזרת ה' שיהיה לי כח להוציא לאור ספרון..

(מקווה שאת לא עברת מה שאני עברתי...) 

אם בא לך לפרט באישי אז אשמח.

מה הציטוטים?

(ערבבתי ציטוטים מכל מיני- אם זה בסדר לשאול כמובן)

לקחתי את המילים ״עניה סוערה״ מהפטרת פרשת ראה (שבוע שעבר) 

אני מאוד אוהבת את הפטרות הנחמה והן גם ממש מדברות על מצב שאישה בלי ילדים נגאלת וכו׳. 

ואז השתמשתי במושג - מתנות עניים- שזה  המתנות שהעניים מקבלים בשדה: לקט , שכחה ופאה. 

אז שיחקתי עם המילים (זרמתי עם הפאה וזה המשיך...) 

לא זוכרת כרגע להסביר בדיוק כל מושג אבל פאה זה פינה בשדה שבעל הדה מחוייב להשאיר לעניים 

לקט זה משהו עם שיבולים שנפלו בזמן הקצירה נראה לי 

ושכחה זה תבואה ששכחו בשדה אאל״ט. 

 

ובסוף לקחתי את המילה עניה והפכתי אותה למשמעות של לענות 

וזה מבוסס על הפסוק במקרא ביכורים ״וענית ואמרת לפני ה׳ אלוקיך ארמי אובד אבי... ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי... ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה׳ אלוקיך״ (דברים פרק כו)

 

אהבתי את העני- לענות.

מהמם ממש!!

תודה רבה!

בס״ד

ההשוואה בין מה שרוּת המואביה עברה לבין מסעך שלך... זה מדהים ואת כותבת מדהים.

בלי ההסבר אכן קשה להבין. מילות הרקע ממש מאירות את תוכן השיר.

רק את שתי השורות האחרונות אני לא בטוחה שהבנתי... מי אומרת ועונה אמן? (ניחושים - את? השכינה? רות אולי?)

תמשיכי לשתף אותנו!!! מילותייך נותנות כוח ומוסיפות יופי ועומק לעולם 💞

וחלק שבסוף (מעתיקה ממה שכתבתי למעלה)

 

בסוף לקחתי את המילה עניה והפכתי אותה למשמעות של לענות 

וזה מבוסס על הפסוק במקרא ביכורים ״וענית ואמרת לפני ה׳ אלוקיך ארמי אובד אבי... ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי... ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה׳ אלוקיך״ (דברים פרק כו)

אז מי שעונה זו אני. 

בס״ד

תודה על ההסברים 🙏🏻

💙

₪ 42.02 36%OFF | Lequeen אופנה אמא יולדות חיתול תיק מותג גדול קיבולת תינוק תיק נסיעות תרמיל מעצב סיעוד לטיפול בתינוק
US $12.35 36% OFF|Lequeen Fashion Mummy Maternity Nappy Bag Brand Large Capacity Baby Bag Travel Backpack Designer Nursing Bag for Baby Care|Diaper Bags| - AliExpress

קניתי מהקישור הזה לפני כמעט שנה..

עולה גם משלוח. אולי בגלל הקורונה. אבל עדיין זה זול בהרבה מתיקים בארץ

אבל אפשר לחפש טוב לפעמים בחנויות אחרות שם יש יותר זול/בלי משלוח.

התיק איכותי מאד!!!

 

 

US $16.53 37% OFF|תינוק עגלת חיתול תיק עגלת תליית שקית אחסון ארגונית סיעוד תיק מומיה רב פונקצית תינוק טיפול חיתול תרמיל|תיקי החתלה| - AliExpress

ראו ממש קטן אני לא כזה מבינה בתמונות האלו אבל הרופא סימן לי

תודה רבה

כי הדגדגן והפין נראים דומה.
השפתיים החיצוניות עדיין לא נראות באולטראסאונד.

אבל אחרי שבוע 18, כך מקובל, הסיכוי קלוש לטעות.

בעאסה אני ככ רוצה בתתת יש לי רק בנים

מספיק טובה כדי לראות
שיהיה בשעה טובה

תודה יקירה

תכתבי איפה את גרה ואולי ימליצו לך.
תבקשי תור דחוף.
בירושלים במכבי יש את ד"ר בתיה רוט והיא עושה עכשיו תורים טלפוניים אז אולי יהיה קל להכנס אליה. בימים כתיקונם צריך לחכות חודשיים שלושה.

באזור השרון המרכז אשמח להמלצות

זוכרת שמישהי כתבה פה לאחרונה שהיא לא לקחה קלקסן למרות איזה בעיה באחד הפקטורים, אולי היא תדע יותר על זה ותדע להמליץ על המטולוג.

נזכרתי שהייתי בעצמי אצל המטולוג ערבי שמקבל בראשון לציון ובתל אביב והוא מעולה ונחמד, וגם היה לארג' עם הבדיקות..

אני עם פקטור 5 הטרו
כבר הריון שני בלי קלקסן
לוקחת רק 10 ימים אחרי לידה

הגישה של ההמטולוג שלי היא שאין ממה להתרגש
וכל עוד אין הסטוריה של הפלות במשפחה
אין בצקת ברגליים
ואני פעילה ולא סטטית
אין צורך לקחת
(ד.א. גם לגיל יש משקל... אני בת 34 וזה נחשב מבחינתו צעירה)

מטופלת אצל דר קליש בהדסה שהוא המטולוג מומחה לקרישות ומתמחה בנשים בהריון.

המטולוג אחר שהתיעצתי איתו אישר את הפרוטוקול טיפול ואמר לי שגניקולוגים נוטים לתת יותר מידי מדללים ושעדיף לשמוע להמטולוג

לכן ממש מפחדת אני יומים בלי קלקסן

ישרה, צר לי, כנראה זה לא הריון שהתפתח.
בעה שתזכי להריון קל ותקין במהרה 💕

בעקרון אמורה להיות הכפלה כל יומיים

מה שאומר שבשלב זה הבטא אמורה להיות פי כמה וכמה

בשןרןת טובות!

חשוב שבכל זאת תכנסי ותראי את המיקום של העובר
בשורות טובות בקרוב!! חיבוק

אבל לפחות תתנחמי שעדיף לגלות את זה בהתחלה ולא בחודשים מתקדמים. .... ועדיף מילד לא בריא. ..

בעלי חשב שזה סוג של פינוק ואני מגזימה...
היום הוא ממש ממש כואב עלי ועושה הכל בשבילי. עברנו כברת דרך עד שקלט מה אני עוברת בכלל...
אז כן השליש הראשון הזה היה בעבר מתכון למריבות ופיצוצים יותר מאי פעם.. עד ששכחתי שהיתה לי גם זוגיות טובה פעם... אבל זה עבר ודברים חזרו למסלול. יש תקופות לחוצות בחיים.. וזה הגיוני שהזוגיות תעבור טלטלה. . יש גברים יותר מבינים. יש כאלה שפחות..

אין לי תסמינים מוגזמים, יש בחילות שמצמצמות משמעותית את החשק שלי לאוכל , אבל נראה לי שעד שלא אקיא זה סתם יתפש כפינוק...
לא יכולה לעמוד יותר מידי זמן במקום אחד כי אני אז אני עלולה ליפול...
ה"סטיגמות" על הנשים בהריון שהן נכונות בחיים האמיתיים לא מוסיפות טוב כי הם (הגברים) עלולים לחשוב שאנחנו קופצות על המציאה, ולא...

וויכוחים שלא קשורים לפינוק וכו' שאני שמה לב שבשבוע וחצי האחרונים רק התחזקו (ריב/ויכוח כל יום, על נושא אחר), הגיוני? או שלא קשור לתקופה?

פיזיולוגית... מה שנקרא.. אבל את מלאת הורמונים. גדל בך תינוק... זה השלישהכי קריטי. הכי חשוב. הכי מסוכן.
הגוף עובר טלטלה. אז גם כל דבר מתגבר. אם זה כעס, עצב, ראיה שלילית, הכל נראה יותר קשה מבדרך כלל. אז כן, גם כל ויכוח שיש לך עם בעלך הוא יותר מוגבר. כי כל תגובה היא מוקצנת יותר. ככה אני חושבת או לפחות מרגישה על עצמי...
ומה גרם לבעלי לשנות גישה? אני אישית עברתי משברים בשנתיים האחרונות. עברתי הפלות מאוד קשות והתקפי חרדה בעקבותם..והוא פתאם תפס את עצמו והבין שזה אולי בגלל שהוא לא היה שם מספיק בשבילי.או זילזל קצת.. לא אני אמרתי לו. הוא קלט לבד. כי הקשיים גם מאוד חיזקו את הקשר...
אז ההיריון הנוכחי הוא ריחם עלי ולא אמר מילה... והיה שם בשבילי.. ולקח אותי לכל מקום ובא לכל בדיקה.. ולקח אותי..לעירויים וזריקות. הוא פחד עלי. נהיה יותר חם ורגיש אלי.. כי הוא הבין מה עלול לקרות אם לא... כל ההיריון הזה אני רק שומעת אותו אומר לי כואב לי עלייך. עצוב לי עלייך. אני מבטיח לך שאני לא אתן לך להיות לבד אחרי הלידה וכו'.. הוא דואג נורא. והקשר מאוד התעצם ואהבה גדלה בעקבות המשברים.. גם האמון שלו בי ושלי בו. לא יודעת מה קורה אצל זוגות אחרים. נתתי לך את ניסיוני שלי...

בשליש הראשון🙈

אני מרגישה שהתדירות הגבוהה הזו ממש לא עושה לי טוב

וגם השאלה אם יש לקשור ריבים וויכוחים להריון?

חולשה בחילות מצבי רוח חוסר חשק ולפעמים אפילו דחייה של הבעל.
לא תמיד קל לבעל להתמודד עם זה והוא לא תמיד מודע ויכול להזדהות עם מה שמתחולל בתוך הגוף של האישה...

ברור!!
הריון רביעי וכמעט הכל חוזר על עצמו!!

רוצה דוגמה עדינונת?
השבת הייתי צריכה להסתגר בחדר אחר"צ (בלי מזגן)
כי בעלי החליט לשתות את הקפה שלו במרכז הסלון בלגימות איטיות להחריד.
(ואח"כ לא הפסיק לנופף בזה ששיחק עם הילדים)

כאילו בוא, אני לא שותה קפה שלושה חודשים בשביל שיהיה לנו תינוק!!!
לא ביקשתי שתוותר על הקפה שלך למעני חלילה, רק אם אפשר לא בסלון או לא בכזאת איטיות!! סליחה ממש שביקשתי ממך לצאת מאזור הנוחות שלך כי אני בהריון של שנינו!!

מבטיחה לך שזאת דוגמה עדינה. מעדיפה לא לפרט מעבר. וזה עוד כשאני מבחינה גופנית ממש בסדר. לא סובלת מעייפות יוצאת דופן. רק קצת חולשה וכמובן בחילות ורגישות לריח.

אז כנראה שבמקרה שלנו זה לא קשור ...
יותר משבוע שכל פעם מתווכחים על משהו אחר ולא מדברים...

קצת קשה להתייחס בלי להבין כלום.
אבל קושי פיזי של האשה, עם הורמונים, עם לרוב ירידה ביחסים בכמות ובאיכות (יכול להוות טריגר רציני לבעל)
עם להכיל שהחיים שינו ממסלולם.. (שינויים יכולים להיות טריגר לבעל)

אין דבר כזה לא קשור. הכל קשור להכל.
אולי זה לא סיבה להכל, אולי יש דברים מעבר שדורשים טיפול. אבל לא נשמע לי הגיוני ששליש ראשון עומד בנפרד לחלוטין ממריבות זוגיות שקורות לגמרי במקרה באותה תקופה...

שיעבור בקלות מכל הבחינות!!

האישה רגישה יותר
רעבה יותר
עייפה יותר
זה מתכון די בטוח למצבים מתוחים...

בהריון באמת הכל מתוח יותר אבל אני ממליצה בלי שום קשר ביום רגיל שהכל רגוע לדבר עם הבעל ולסכם בינכם שלא משנה מה קורה לא הולכים לישון לפני שמתפייסים

הכל נופל על בעלי,
בישול, טיפול בילדות, ניקיון.
הורמונים משוגעים. בכי. עייפות. עצבות. שכיבה כל היום במיטה.
חוסר יכולת לחתוך סלט בלי להגיע למצב של קריסה.

אז יש אווירה טעונה ולא כיפית.
במיוחד אם מביאים ילד כי את רוצה, ולא בעלך. כמו אצלנו...

באיזה חודש זה תקין?

והאמת, לא יודעת אם תקין.

אם חיתוך סלט גורם לך לקריסה, את צריכה אישור שזה תקין?
הריון יכול להביא לכל אורכו מצבים מאד קשים עבור האישה, והיא צריכה להתמודד גם עם המצב הקשה וגם צריכה להסביר למה היא קורסת, כי הרי הרחוב מלא בנשים בהריון שמתפקדות כרגיל.
אצלי גם הריון רביעי שהיה לאחר שנים רבות של נישואים הביא איתו משבר זמני, בגלל אי הבנה מספקת של בעלי למצבי

לא יודעת. כך הבנתי.

תבדקי ברזל ואל תשכחי שאנחנו בני אדם אנחנו מותשים פיזית הרבה פעמים בגלל הנפשי. ...

ואני ממש בהתחלה...
נגיד שטיפת כלים, הייתי לקראת הסוף והרגשתי שאני נופלת עוד רגע אז הלכתי ישר לספה ושתיתי
בשטיפת כלים אחרת עשיתי שוב הפסקה באמצע

@הריוניסטית מתייגת... במקום להגיב את אותה הודעה לשתיים

תנסי לאכול מאכלים שמרבים ברזל כמו שועעית לבנה טחינה וכבד(יש סניפים באושר עד שמוכרים כבד כבר צלוי בקופסאות כמו של פסטרמה) תתחזקי זה חשוב לנפש ולתינוק

הפנייה לבדיקת בטא איכותית ולא כמותית נשמע מתאים לתוצאה שקיבלת אז אולי זה זה?
כי בבדיקה רגילה במקרה של חיובי יש ערך מדוייק בלי גדול קטן

זה ערך טוב

יש לזה תווך מאוד רחב

ומעל 1000 לרוב לא בודקים בדיוק כמה.
אני חושבת שזאת בטא שכבר אפשא לראות משהו באולטרסאונד.

סיכוי גדול שיהיה לך בהריון הזה.. ובהחלט הגיוני שמתחיל לכאוב יותר מוקדם.
ממליצה ללכת להוסטיאופט. יכול להיות ממש קושי בהליכה או כל תזוזה אחרת.

תבדקי עם רופא לגבי תוספת סידן ומגנזיום.

הרבה יותר מוקדם (התחיל בשבוע 14 לעומת 25 בהריון הראשון)

וכואב הרבה יותר.

וליבי איתך.

בזה שאחריו השתדלתי מתחילת ההריון לשמור על רגליים צמודות
כמה שפחות פיסוקים, לא להרים דברים כבדים
לשבת עם רגליים אחת ליד השניה (ולא מעל)

הרגשתי כל הזמן כאילו מתחיל, אבל לא הגיע לכאבים והסבל שהיה בהריון שלפני

באסה...

קיוויתי שנפטרתי מזה...

חוג פילאטיס קבוע יכול לעזור למנוע.

מכירה אחת שסבלו ברמה של כסא גלגלים, ויצאה מהאוסתיאופט כמו חדשה.

אומר את זה, הוא אמר לך?

הוא מרגיש את הדופק ולפי זה הוא "קורא"מה מצב הגוף אז אמר לי את זה שזה מה שמרגיש אבל שקורה שהוא טועה כי זה לא תמיד מדוייק..
פעם כב3 קרה שהוא הרגיש לפי דופק הרעון אצלי וצדק אבל באמת עוד ממש מוקדם ופשוט נחכה ונראה ..

אל תשכחי לעדכן!!!

אני סקרנית לדעת איך הוא הגיע לזה

מה שלא יכול להיות מזוהה בשום בדיקת דם או בדיקה מדעית אחרת לא באמת יכול להיות מזוהה על ידי מישהו עם מחטים.
ושבוע לפני האיחור לא רק שהוא לא יכול לזהות גם אם עוד שבוע תהיי בהריון עכשיו את לא, מקסימום יש נסיון השתרשות של ביצית ואין לדעת אם הנסיון יצליח או לא (במידה ויש ביצית מופרית)
סליחה על הייבוש אבל כתבת שאת מפחדת להתרסק אז באמת מאהבה- אל תפתחי ציפיה ממשהו שמקביל לקריאה בכדור בדולח (גם על רופא קונבנציונלי שהיה אומר לך בשלב כזה חלומות כאלו הייתי מדברת באותם מילים)

ואני מאמינה שאולי קיימות עוד דרכים לדעת על הריון חוץ מבדיקת דם ואיחור וכל מיני.לפותחת אני מאחלת בשורות טובות בקרוב אבל באמת לקחת אותו בעירבון מוגבל.לא בביטול מוחלט.

יש מלא אנשים שעוסקים בגוף. אם היו עוד דרכים מישהו כבר היה עולה על זה ועושה מליון כסף. תחשבי כמה כסף הולך לכך החברות שמייצרות בדיקות ארבעה ימים לפני איחור וכל זה. אם היתה דרך על פי דופק כבר היו מייצרים איזה בדיקה כזו.
לומר ״אולי״ כל אחד יכול.
אז לדעתי זה שטויות.... כל אחת מוזמנת לחשוב מה שבא לה

סתם לפעמים אומרים לך משהו שיוצר ציפיה בלתי מודעת..

כי כל אחד שפוגש אותך ברחוב ולא מכיר אותך יכול לומר לך ״אולי״ , ותמיד יש סיכוי שהוא צודק. גם שעון מקולקל מראה את השעה נכון פעמיים ביום... לא כדאי לייצר ציפייה על סמך כלום כזה. סתם יהיה כואב יותר אחר כך

אם לא מבינים בכלל בתחום כמו דיקור, אולי א''א להבין באמת.
אבל אני לגמרי מקבלת שיש עוד דרכים להבין את הגוף חוץ מהדרכים הקונבנציונאליות.

אשה לא בהריון שבוע לפני מחזור. מה לעשות, מדעית, היא לא . אז כן, זה קשקוש לומר לה את זה לדעתי.

ברור שאם עוד שבוע אמורה לקבל מחזור אז יש מצב שהיא בתחילתו של הריון...

שמנסה עכשיו להשתרש
הריון זה עוד לא.

בכל אופן, יכול להיות שיש תהליכים בגוף שרפואה קונבנציונאלית לא מנסה ולא יודעת לזהות, ואילו רפואה אחרת כן יודעת לזהות.

מה לעשות, רפואה קונבנציונלית לא מכסה הכל...

1) קיומה של ביצית מופרית בגוף אינו מבטיח הריון, ולכן גם במקרה הבלתי סביר שמישהו יכול לזהות קיומה של ביצית מופרית בגוף הוא לא יכול לומר למישהי שהיא בתחילת הריון. זה שקר פשוט.
2) לא אומר שהרופאה מכסה הכל, אבל כולנו יודעים שכסף זה מניע מטורף בכל נושא המחקרים והרפואה, התחומים הכי נחקרים ופתורים הם אלו שמכניסים כסף, התחום הזה של גילוי הריון ובכלל התקיימות הפריה בגוף הוא תחום שמכניס מיליארדי מליונים כפול עוד מליארדים. אם היתה איזושהי דרך לדעת שיש ביצית מופרית בגוף כל תחום ההפריה החוץ גופית היה משתנה שלא לדבר על תחום בדיקות ההריון שהיה גורך הון. ולכן ההנחה שמישהו כלשהו פתאום גילה שהוא יכול לגלות את זה היא שרלטנות מטורפת בעיני.

אם הייתי בהריון כל פעם שהמדקר אמר הייתי עכשיו עם חמישיה בבית
זאת הסיבה שהפסקתי ללכת לדיקור כי כל חודש לטענתו הייתי בהריון