פורום הריון ולידה (עמוד 2644)

אז תמציאי איזה חום או שיעול פתאומי ותגידי שאת לא מגיעה לטובת הציבור

אבל זה הרגיש לי לא טוב.
גם ככה אני לא מרגישה חלק מהמשפחה שלהם, אז להעדר מארוע כזה נראה בעניי וויתור סוג של רמז בשבילם שאני גם לא רוצה להיות חלק
במיוחד אם יצא שההורים הרגישו איזה שהי מתיחות מצידי.

אני אגיע, וכמו תמיד אשתדל להיות הכי שאני יכולה..

בטח כשמדובר באירוע ולא בשבת שגרתית שאפשר לחמוק ולדחות וכו׳

אפשר למצוא דרכים אחרות.

אפשר למצוא גם תירוץ דו משמעי כדי לא לשקר למשל לומר שלא מרגישים טוב וכו

כי כשרע לי נפשית, אני לא מרגישה טוב גם פיזית.
אצל הרבה אנשים זה כך.

ואם אפשר שבעלך יחפה עליך ולסכם את העניין ב"היא לא יכולה להגיע נקודה" זה אפילו יותר טוב.

היה ערב מהנה
תודה לכן על המקום לפרוק

איזה יופי של סיכום

אחרי הקושי הגדול קודם

יקחו אותם בשישי בבוקר לכמה שעות לעשות כיף? באמת לא פשוט!

מבחירה ביקשתי יום חופשי יום שישי.
אין ברירה, מסתדרים.
מתחילים מוקדם הכנות לשבת, מיום רביעי בערב אפילו...

אבל הייתי לבד בבית או עם תינוק קטן
לא עםמכמה ילדודס

ביום חופשי מבחינת קצת שקט והספקים בבית.
פרקטית אם בעלך יוכל לקחת אותם אפילו לשעה שעתיים לתת לך קצת שקט ובעיקר לשנות את המחשבה שעם הילדים לא מספיקים .נכון זה יותר מאתגר אבל לאט לאט מוצאים את האיזון.
ואני חושבת שזה הולך להיות האתגרהשל כל הנשים העובדות שלוקחים להם את ימי השישי השקטים.
בהצלחה באתגר

בשר, חלות, עוגות
לפזר נקיונות במשך השבוע
ללמד את הילדים לעזור למי שרלוונטי, אנחנו בתור ילדים עזרנו לא מעט, וכל אופן פעם שבאתי לדודים הייתי בהלם כמה הם יודעים לעשות הכללל בבית

יום עבודה ונמצאים בבית.
כשגם הילדים בבית - לומדים להסתדר. מחלקים מטלות, משימות ואחריות עם הבעל.

אצלנו - רביעי בערב קניות, חמישי בערב לבישולים, שישי אפייה וניקיון.

שהוראה דורשת המון גם בבית.
אם זה להכין שיעורים, מיפויים, שיחות עם צוות ועם הורים, מבחנים וכו'.
הרבה מורות מנצלות את היום החופשי שלהן להתעסק עם הדברים האלה, וכשהיום החופשי הופך ליום שישי+ילדים בבית זה ממש מאתגר.

לא ידוע לי על עוד הרבה מקצועות שדורשים עבודה בבית . לפחות לא כמו הוראה

כל עובדי הלוגיסטיקה ושירות לקוחות למשל...
כל ענף השירותים.
כולם עונים למיילים וטלפונים בשעות הערב ובימי חופש. ומסיימים משימות בדרך הביתה/ מהבית או פשוט נשארים במשרד לסיים מעבר לשעות העבודה הרגילות.

יוצא לי לעבוד המון עם אנשים מתחומים שונים (ממנהלי מחסן דרך הרכש, כספים ועד מנהלי פיתוח ומנכלים)
לא קרה לי מעולם שהתקשרתי ביום חופש/ מחוץ לשעות העבודה ואמרו לי תתקשרי מחר...
זה לא עובד ככה היום.

רק אם זה עובדים של החברה שלי אני אגיד להם אוקי נדבר מחר אם זה לא דחוף, אבל אם זה עובד של חברה שיש לנו קשר עסקי איתה עונים תמיד. אני להם והם לי.

בטח מנהלים ובטח אנשי שיווק, מכירות, שירות לקוח כולל כל המעטפת של התחום הזה.

אפילו בנקים ללקוחות עסקיים נותנים שירות מחוץ לשעות העבודה הרגילות. שזה ממש אפילו.

אגב, פעם מול חו"ל היה ברור שהם לא עובדים ימי ראשון. זה היה בלתי מנומס בעליל לשלוח להם מיילים במוצ"ש/ ראשון.
היום גם זה מתמסמס.

עונה למיילים, עונה לטלפונים, מסיימת דברים דחופים. ככה זה. לא מקבלת על זה תוספת שכר והיקף המשרה שלי גדול ממשרה מלאה של מורה. גם האיש שלי ככה ועוד הרבה אנשים.

היום כל המשק נדרש לזמינות מטורפת.
גם אנחנו סביב השעון.
עובדים *הרבה* יותר ממורים, עם שכר *הרבה* יותר נמוך.
אקדמאים.

וחופשים זה בכלל סיוט
מי שמורה או נשוי למורה
לא מתחיל לגרד את ההבנה של הסיוט הזה.

יש ממש מעט מקצועות שמעבירים כרטיס ואפשר לכבות את הטלפון

זה לא רק שמתקשרים אליה הבייתה. רוב העבודה של הכנת השיעורים (שלפעמים לוקח המוווון זמן) בדיקת מבחנים, הכנת עבודות... הכל בבית. אז עכשיו יש קצת שעות שהייה, אבל לרוב יש עליהם ישיבות צוות. כל שרוב העבודה היא מחוץ לבית הספר

ועם זו אני יודעת גם איך זה בעבודות אחרות העבודה לא נגמרת בעבודה.
אין לי וויכוח בכלל על תנאי השכר והיחס המחפיר לעובדי הוראה אבל דוקא מהבחינה הזו תדעי שזה קיים ברוב המקצועות

וזה ההבדל הגדול

לק"י

שהוא לא שישי.
ואז זה באמת יום יותר "חופשי". ומבעס לעבור ליום חופשי בשישי בלית ברירה


(אני מורה ומעדיפה חופש בשישי, כיף לי שאני שישי-שבת בחופש רצוף. אבל לרוב זה באמת לא חופש חופשי במיוחד)

עבדתי כמה שנים בימים א'-ה',

כל יום מלא (לא בהוראה).

והיה לי ממש קשה שאין יום חופשי.

בשישי- היו תקופות שהיה תינוק בבית, אבל גם בעלי היה, אז די הסתדרתי

(וגם כל פעם יצא שבחורף, כשיום שישי קצר, הייתי בחופשת לידה...)

בעיקר היה לי קשה שאין לי זמן לאפס את הבית, עשיתי רק את המינימום בערבים,

ושאין לי זמן לעצמי או לכל מיני סידורים.

 

אם יש לך ימים שאת עובדת קצת שעות- אז תנצלי את שאר היום, במקום להימרח.

נגיד- לקום מוקדם, למרות שאת מתחילה יותר מאוחר באותו יום,

או אם את מסיימת מוקדם- אז להחליט על זמן מסוים מיד אחרי העבודה, לפני שהילדים חוזרים מהמסגרות, שאת מקדישה למה שהיית עושה ביום החופשי.

מלבד שישי?

אבל כמו בכל דבר כלום לא סופי עד שבאמת קורה

כולם יהיו רק חמישה ימים?

כיתות א'-ד' ילמדו חמישה ימים בכדי לאפשר לתלמידי הכיתות הגבוהות יותר להגיע ללמוד ביום זה.

אני כבר לא עוקבת

ילדי גנים 6 ימים
וא עד ד חמישה ימים המתווה הזה
מקווה שאצליח ללמוד להנות מן הביחד והמשפחתיות
בסגר היה לנו ממש כיף
אבל פה מלחיץ אותי קצת כי זה לעבוד 5 ימים רצופים שזה לא קל לי וגם קשה לי לתפקד בערבים
אז יום שישי יהיה חגיגה עם הילדים שביסודי
המון הצלחה לכולנו

אני רק חושבת על לעבוד מהבית והגדולות שורצות פה גם ונהיה לי רע ממש. נראה לי שאתחיל לברוח מהבית מדי פעם. הצילו.

ואני פינטזתי על יוםחופש בשישי. בעיקר לגיל יסודי.
אם כי בתקופת הקורונה זה פחות אפקטיבי.

יום שישי מסגרות מגיל 4-5 היו לנו יותר עול.
זה ילדים שכבר פחות מפריעים לנקות את הבית ובגיל יסודי הם גם מתחילים להיות אפקטיביים.
גם חצי מהיום- בעיקר בשעון חורף מתבזבז על לקחת- להחזיר. כל אחד מסיים בשעה אחרת.
בבקר יש לחץ.
דווקא עכשיו בחופש שהיה מעון היה לנו ממש נחמד.
אין לחץ בבקר.
זה לא ילדים שמפריעים לנקות.
לא עושים סבב החזרות עם כל העומס ליד בתי הספר של שעה.

אחת הסיבות העיקריות שרציתי חופש זה כדי לבקר משפחה רחוקה- בעיקר סבא- סבתא במקום שבת.
גם כשנוסעים לשבת בשעון חורף יום שישי הוא תקוע ומעצבן.
ושיש סידורים ביום שישי להחזיר ילד ב-11:50 זה תקוע.
הקושי העיקרי בחופש בשישי שהוא לא באמת יום חופשי גם בלי קשר לילדים והוא גם לא יום מלא.

ויום שישי הוא היום חופשי שלי,

 

מאד מאד מורכב היה בחצי שנה האחרונה שכולם היו בבית בימי שישי וזה כנראה הולך להמשיך

 

אני במצב שכבר כמה חודשים אין לי רגע שקט לעצמי

על זה שלא יהיה לנו שקט אישי
ונשאר בשפיות

דבר שני, מהכרטיס האישי שלך נראה שיש לכם בעיה שורשית עמוקה!
לכו יחד לטיפול אתמול...
סה"כ נשמע שיש בסיס לאהבה אבל יחד עם זאת כל כך הרבה פערים בתקשורת ובעיות. נשמע שהוא מכור לפורנו/ ליציאות עם חברים שלא הייתי רוצה לדעת מה הם עושים ואז הוא לא מסופק בבית (בזמנו כתבת שזה לא קשור ללילות עם חברים וכולנו ענינו שזה ממש עצם העניין) וחוזר חלילה.
קשה מאוד. טבל בעז"ה יהיה טוב.
חיבוק ענק שוב

היה נראה שהכל טוב ..
עד שעוד פעם ..

מאמינה שלכל זוג.
אנחנו מאוד מודעים ומטפלים וב''ה כמו שכתבת יש בסיס גדול מאוד לאהבה והיא בהחלט קיימת .
אבל .. הנפילות האלה מחזירות מאה שנה אחורה ! אי אפשר אחרי כל נפילה לקבוע טיפול , בנאדם צריך פשוט להיות חזק ולא ליפול .

היום יש כלים ויש מטפלים מדהימים ומקצועיים

המון בחורים וגברים נופלים לשם זו לפעמים ממש התמכרות
איך הוא הגיב כשהערת אותו?

אמר שמאוד מצטער ומתבייש
לא יודעת מה אני רוצה מעצמי , אני לא כועסת עליו . בעיקר מרחמת ובעיקר בעיקר פשוט לא יודעת איך להמשיך להתנהל .
בנתיים יש שתיקה ביננו ..
לא יודעת לאן לנווט את זה ואם בכלל .

רעיון קצת אחר- העבודה שלו מאפשרת לעבור לנוקיה? אפילו זמנית... מוכח כעוזר. הזמינות של הסמארטפון כל היום בכיס+השעמום זה שילוב קטלני...

שתי דברים שאני ממליצה עליהם:
קבוצה בשם אס-אנון לנשים במצב דומה לשלך.
טיפול פרטני בשבילך

בגלל שזו התמכרות אז זה לא משהו שפשוט עובר בדרך כלל וזה גם מצריך מצידו עבודה שמתאימה להמכרות לפורנו.
ממליצה לך לבקש ממנו להירשם לאתר של שמור עינייך ולהתקשר לקו החם שלהם. יש להם גם מענה לנשים של.
אני לא חושבת שזה קשור לשאר הבעיות שאתם מתמודדים איתם, אין קשר בין מצב הזוגיות לצפייה בתכנים כאלו. גם הזוגיות הכי טובה בעולם לא מגנה מפני זה. פורנו זה לא תחליף לזוגיות זו חוויה לגמרי שונה של ריגוש מיני לא מחייב, זמין, ממכר. והפן ההתמכרותי הוא מאד מאד חזק.
כתבת שבן אדם צריך להיות פשוט חזק ולא ליפול. אבל ההתמכרות חזקה מהאדם והוא צריך כלים ותמיכה חיצונית כדי לא ליפול או כדי ליפול פחות חזק.
שולחת לך חיבוק חזק חזק

שמור עיניך זה המקום בשבילו

ומה שלומך @לימונדה 123 יקרה?

 

פשוט להחליק את זה.

 

נכון, זה קשה. אבל זה מוריד הרבה הרבה מתח וחיכוך שלילי.

 

 

מה עם סינון לטלפון ולאינטרנט בבית?
לנו רימון מייקר בהרבה את החבילה אבל לא מוותרת על זה. נראה לי כמעט בלתי אפשרי לא ליפול כשהכל פרוץ

חייב רימון או סינון כולשהוא דחוף!

אין עדין טבלאות שכ"ל תשפא(או שלא ראיתי אותם ועלו בשבוע האחרון) בכל מקרה זו הדרגה שמשלמים בה הכי מעט. 13 או 15

עוד לא פרסמו את של תשפ"א

https://employment.molsa.gov.il/Employment/DayCareCenters/Parents/tuitionDaycare/TavlatMeonotMalcar_2018.pdf

בהצלחה!

הכי מעט סביבות ה300

יש מעונות של התמת בתי סבסוד כלל. ואז זה בערך 2600₪ לחודש. ויש דרגות של השתתפות המדינה

ב״ה קיבלנו רטרו..

שאפשר לשלם עם דרגה דרך הרווחה?
הכי נמוך 300 ידוע לך מה הסכום המקסימלי?

את שואלת כמה הכי גבוה שהורים יכולים לשלם?
או מה מחיר ההנחה הגבוהה ביותר?

את (או כל הורה, לאו דווקא את ספציפית)
לא תשלחי הרבה. לדעתי גג 500-600 לחודש. גם ב'רווחה' יש דרגות של סבסוד

אני אני אני
זה מתחיל לי מחודש 4 בערך
משתפר בחודש 9
אחרי הלידה עובר כאילו לא היה מעולם
אני זוכרת שזה היה מחרפן ברמותתתתצ

ממש מעודד! איך אני מחכה להתפטר מהסיוט הזה

עובר איזה יום יומיים אחרי הלידה

הריון שלישי ופעם ראשונב שסובלת מהתופעה הזו...

טוב זרקתי את זה לא אקח סיכון

לא אמור להיות ריח

והשומן תמיד צף.
אבל אם יש ספקות, אז כנראה שבאמת עדיף לשפוך...

להרחיק ולשמור

והירקות מהארון לשיש...

השתגעתי מזה כי הוא היה פשוט הורס לי פרי אחר פרי...

אבל מהר מאד הילדון למד גם לגרור כסא ולטפס לשיש

בסוף הוא גדל

והיום הוא זולל תפוחים

היתה נותנת ביסים (עם הקליפה)

כשנעמדו כבר היה נדיר....

 

הוא ממש בדרך להתיישב, נמאס לי להחליף לו בגדים ולנקות רצפות

אבל זה הלך והתמעט עם הזמן. בא נגיד שכשהיה בן 10 חודשים כבר בקושי פלט, רק מדי פעם, ובגיל 11 חודשים הפסיק סופית.
מעודדת שהילד הבא כמעט לא פלט, הופתעתי בגדול

כולם פלטו אבל לא זכור לי בגיל כל-כך מאוחר

בן 10.5 חודשים.
פחות ממה שהיה פעם, אבל עדיין יש.
עוד לא מתיישב.
והכי באסה זה פליטות של מוצקים.

זה נורא מעצבן...

בעיקר כשזה על הספה ואני מגלה רק אחרי כמה שעות....

עברתי לספות מעור

גם באיקאה שם קניתי

שלחתי אותו לבד לקנות את הספה כי כבר לא הייתי מסוגלת לשבת על הגרוטאה.....

אז אמר שעד שירווח.. נקנה בנתיים מאיקאה

ועד עצם היום הזה היא משרתת אותנו נאמנה

ועדיין פולט..
חחח סתתתאאאםםםם
כפר עלייך אם אתה קורא את זה אני חולה עלייך
לפעמים הם מפסיקים לפלוט ואז 'מעלים גרה' כזה, מכירים?
נראה לי סביבות חצי שנה בממוצע...
חוץ מהעלאת גרה שהזכרתי לעיל

אני נסיתי להעיר אותה כל פעם שנרדמה עם בקבוק או הנקה ואחרי שגמרה הכל מנסה להחזיק אותה ערה כמה דקות ואז מרדימה (היא כבר גמורה וחצי ישנה)..
אצלי עבד ועכשו היא כבר רגילה לישון בלי אוכל..
בהצלחה!!
וקבלי חיבוק🤗💓 צריך הרבה כוחות..

גם שלי נרדמה רק בהנקה. וכשנכנסה למסגרת באופן טבעי נרדמה שם בלי- ביומיים הראשונים היה לה קצת קשה, הבאתי לה חפץ מעבר שעזר קצת אבל ברגע שהיא התרגלה למטפלת היא נרדמה מצויין ככה, ובבית המשיכה להרדם בהנקה.
עכשיו כבר גדולה וב"ה נרדמת גם בלי.

1. היא אכן נכנסת למעון...
2. נראה לי לא נכון ולא בריא שקיימת תלות כ"כ חזקה בין אוכל לשינה. היא בשום אופן לא מצליחה להרדם מבלי שמאכילים אותה

הנקה זה לא רק אוכל ולכן ״התלות״ היא לא בין אוכל לשינה. היא בין קרבה לשינה- וזה ממש בסדר מבחינתי. תינוק/ילד קטן צריך להרגיש מוגן כשהוא הולך לישון- כולנו בעצם

עצובה שלא הצלחתי להניק

זה שלא הנקת לא אומרת שהיא פחות קשורה אלייך פחות קרובה רגשית פחות מרגישה מוגנת וכד'
הקטנה שלי שינקה חודש אחד קשורה אלי בכל נימי נפשה..
אז אל תהיי עצובה מותק

ואמא טובה ודואגת!
(סליחה אם דרכתי בלי כוונה על נקודה כןאבת)

כי גם כשאמא לא מצליחה להניק, ומאכילה מבקבוק, זאת קרבה, זה חמימות, זה קשר קרוב קרוב עם התינוק. זה לערסל אותו, לנשום אותו, ללטף, לחייך, לדבר.
גם כשהחלב הוא תחליף ומגיע בבקבוק,
לחום של אמא אין תחליף

קיבלה בקבוק תה (ששלחתי כל בוקר שקית תה טבעי)
לקראת החודש האחרון המטפלת אמרה לי- שחבל כי היא בכלל לא צריכה את זה..
וזהו.
אצלי נרדמת בהנקה.
במעון נרדמת יופי.( נכנסה למעון בגיל 8חודשים)-עכשיו אני רואה ששלך קטנה יותר..
אז רק אגיד שלדעתי- (הלא מקצועית כמובן) הילדים לומדים להרדם כשהם צריכים.. אם זה במעון או במקום אחר.
וזה חלק מהמיומניות שהם יצטרכו ללמוד בחיים.
ושוב לדעתי- בגיל חצי שנה,דווקא לא הייתי מתחילה גמילות או דברים דרסתים.. לפני הכניסה למעון. שתרגיש שיש לה גם את המוכר והנעים...
עם כל אתגרי המעון הבאים עלינו לטובנ.
-בקיצור (חפרתי😅) ואנחנו צריכים לספק להם חום ואהבה.
ובגיל הצעיר הזה-אין לי ספק שלהרדם בהנקה נשמע הכי כיף בעולם!
.
[גילוי נאות יש לי שלוש בנות -הגדולה נכנסה למסגרת בגיל 4חודישים. וה2האחרות בגיל 8חודשים. כולן ינקו (מי מלא ומי עם תוספת תמ״ל)
וכולן ונרדמו בהנקה עד גיל שנה לפחות..]
.
אחרי הכניסה למעון- גם אבא היה יכול להרדים אם היה צורך.. או אם אני יוצאת בערב...
בהצלחה יקרה-וסליחה על החפירה

זה יכול להסביר את עוצמות וכמות הדימום- וכן! כדאי להתיעץ בהקדם עם רופא
יש גלולות שנשים עם קרישיות לא אמורות לצרוך..

צריכה לעשות שוב בדיקת דם ולבדוק אם עדיין יש לי את הקרישיות.

השאלה אם יש טעם להתייעץ עם אחות במוקד הטלפוני?

אם ייש כרגע שיפור מלפני כמה שעות?
אם התשובה היא לא. אז כן!-טלפני להתייעצות..
בהצלחה!!

איזה כדורים אתן ממליצות לקחת?

בעבר מיקרולוט היו לי טובים בהנקה אבל הבנתי שקשה להשיג אותם.

הכדורים האלו של הפומיניק שיגעו אותי גם עושים אותי עצבנית וגם עושים לי כאבים בבטן תחתונה וחולשה 

אפשר לבדוק לגבי התקנים.
או לנסות סרזט או דיאמלה או מיקרולוט..

איזה עוד אופציות יש?

קשה לי עם התעסקות במקום שם

לי אמרו באופן גורף שלמי שיש קרישיות אסור שום אמצעי מניעה הורמונלי

יצא לי תוצאה אחת בעייתית ואני צריכה עוד כמה חודשים לעשות עוד בדיקת דם. והרופאה אמרה שכרגע אין בעיה להמשיך עם הסרזט
הבנתי שגלולות הנקה זה פחות בעיה ומשולבות יותר בעיתיות

כך שמהבחינה הזו זה לא אמור להיות ככה!!

לק"י

הרופא גם היה אומר לך אם היה משהו.

פשוט האזור רגיש אחרי הלידה (בטח אם היו תפרים/ קרעים).

ומודיע מראש

לק"י

כמובן שאם הרופא עדין זה יכאב פחות או לא יכאב.
(אני טועה?)

כמו שהספקולום אחרי הלידה לא אמור להכאיב וזה יותר מלחיץ... זה לגמרי תלוי מי הרופא. אם הוא מקצועי זה לא יכאב במקסימום תהיה טיפונת אי נעימות
ואני מהפחדניות ביותר בכל מה שנוגע לבדיקות כאלה

ויש נשים שכואב להן בכללי
מי שרלוונטי לה אפשר להסתכל באתר הזה
שלמה - הארגון הישראלי לוולוודיניה

אם יש נושא שמעניין אותך אני יכולה להעתיק לך

ומאז לידה שלישית סבלתי מלא מלא מכתמים...
רק לפני ההיריון האחרון זה התחיל ממש להצטמצם.
עשיתי כמה טיפולי דיקור וגם הלכתי לפילאטיס ויוגה.
מאמינה ומרגישה שזה מאוד עזר וקיצר את הימים

אשמח לעיצה שלא מצריכה לצאת מהבית כמו כדור. שתיה .. מישהי ממליצה על משהו שעזר לה?

ולכן הייתי הולכת על פתרון הלכתי.
תתייעצי עם רב גדול ובקיא בעל כתפיים רחבות לקבל הדרכה איך לא להיאסר.

לא כל כך מסכימה איתך.
כתמים בין ווסתיים ללא עדות לבעיה רפואית אכן לא מזיקים.
אבל זה בתנאי שמדובר בארוע חד פעמי
במידה ומדובר בדימום בין ווסתי שחוזר על עצמו כל חודש מבלי שידוע על בעיה רפואית (POS) או גורם אחר (IUD) המסביר את התופעה כדאי ללכת להיבדק.

אבל לפי הידוע לי מבחינה רפואית לא מתערבים כדי לעצור את הכתמים כי זאת "לא בעיה"
(כל עוד זה לא דימומים)
זה מה שאני מכירה.
לכן בלי פתרון רפואי ממשי ועם פתרונות טבעיים שיעילותם מוטלת בספק, הייתי הולכת על כיוון הפתרון ההלכתי, במיוחד שבהלכה בהחלט מתייחסים אם יש פתרון רפואי למצב או לא.

כל עוד אין בעיה רפואית כדאי למצוא פיתרון הילכתי.

מכירה מישהי שגילו לה פוליפ ברחם, סבלה שנים מדימומים

 

איך שהוציאו הכל הפסיק

פניתי לרב מוסמך הוא אסר אותם... פניתי למכון פועה הם העבירו אותי לציון פארם המליצו לי על עלי פטל. לא עזר לי.... הרופאה לא מצאה בעיה....ממש מתסכל כי יומא שאני הוחכת למקווה רק בשביל שבוע מתוך חודש

אצלי זה היה לדעתי גם קשור למצב נפשי. הייתי מאוד בחרדה אז... אחרי שהמצב הנפשי עבר או השתפר
נהיה הרבה יותר טוב והימים הצטמצמו...
אז אז אצלי זה היה גם נפשי. עשיתי דיקור שמאוד מאוד עזר. הספורט לאגן כמו שכתבתי.
לחברה שלי היה אותו סיפור ורופאה נתנה לה דופסטון נראה לי... לסדר את זה.
תנסי כל מיני דברים עד שתמצאי בעזרת ה' מה יעזור
בסוף מוצאים... ואז זה משתפר ויש איזון

תספרי לו כמה חודשים זה ככה,
אין מצב הוא אומר לך אסור וישלח אותך להתמודד לבד.
הוא יהפוך עולמות כדי למצוא פתרון.
ואם הוא מציע משהו ולא עוזר לך אז חוזרים לעדכן והוא יציע משהו אחר ואם לא עוזר שוב מעדכנים
ויש השלכה הלכתית לכל הבירור הזה
כי הפסיקה למי שלא ניסתה והפסיקה למי שכן ניסתה הוא לא בהכרח זהה.

ברזל נמוך (מאגרים) מחליש את הרחם ויכול לגרום לכתמים.

 

אם זה ממשיך כדאי לך לבדוק אצל רופא נשים לפעמים יש בעיה ברחם שגורמת לזה

שווה לך לנסות.
היא גם נותנת מענה לתמיכה במהלך הזמן שאת לוקחת ואם צריך נותנת דברים נוספים.

היה לי את זה הריון אחרון...סיוטטט!!
לא הצלחתי למצוא פתרון, לנוח כמה שאפשר...
מקווה שתמצאי

חיבוק גדול יקרה!!
הרבה בריאות וטוב!

על תחתון אלסטי, שאמור לעזור.

לא ניסיתי- אבל אולי שווה לך לבדוק?
מקווה שהיא תרשום שוב את המספר של החנות...

ובנתיים- חיבוק🤗 לא כיף בכלל! (מנסיון😔)

יודעת שמותרת בהנקה ובגדול לא רואה סיבה שיהיה אסור בהריון אבל שווה לבדוק קודם מול המרכז הטרטולוגי.
ולעשות משטח לוודא שאין פטריה.
וכמו שציינו כבר, תחתונים אלסטיים וגרביונים..

זה גרבים ותחתונים יעודיים?
פה קןנים אותם?
.

אפשר לקנות בבית מרקחת ואפשר במכונים אורטופדים (עדיף בעקרון..). צריך לבקש מרשם מהרופא בשביל לקבל הנחה..

היה לי כל ההריונות וכל הריון הגיע יותר מוקדם..

הלוואי שיהיה לך בקרוב.
הלוואי!!

ותפילה... שתבשרי לנו בשורות טובות בשמחה בקוב

וככ מזדהה שאין לך מושג, הנפש ריקה
אןלי בזכות חודש אלול הבא עלינו לטובה נזכה לישועות !!

מכירה מקרוב את הכמיהה הזאת...
ישועת ה כהרף עין

יש לי פומניק למיסרה( יודעת שזה לא אותו דבר)
אבל .. אם זה עוזר אכתוב לך מאיפה.

הוא כבר זוחל בכל הביית
וכששמה אותו במיטה הוא מרגיש כאילו הוא כלוא שם

בגלל זה מנסה עכשיו להכיר לו תמיטה גם ביום ולא רק בלילה

שלי עדין צורח מידי פעם
בן 10 חודשים
שבי לידו שיראה שאת שם ואין לחץ
בעיני בגיל הזה לא צריך להירדם לבד אם הוא לא בשל

מנסה להכיר לו את המיטה כדי שבלילה יתרגל לישון שם
אני מרדימה ואז מעבירה הכוונה

כי הוא מוצא את עצמו במקום אחר, לא איפה שהוא נרדם.
איך היית מרדימה כשישן בעריסה?

מרדימה ושמה בעריסה
פשוט את העריסה הוא רגיל מגיל 0
היא קטנה ואינטימית
והמיטה גדולה לו וזרה

כי אם כן, אפשר להשאיר שם עד גיל גדול הרבה יותר, וחבל על המאבק.
אם לא, יש מצב כמה ימים להרגיל אותו לאיזשהו חפץ מעבר? שמיכה מסוימת/סדין/בובה מסוימת וכו', ואז להעביר אותה איתו יחד. שיהיה לו מוכר?

מדביקים את הדף על החבילה, זו הכתובת.
לא משלמים בדואר (הם מקזזים 25₪ מההחזר).
צריך לוודא שאין שום כתובת אחרת על החבילה, ולמלא בדואר טופס כלשהו שבו רושמים את ערך החבילה ביורו.

האמת שבעלי הוא זה שהלך לדואר, והתרגז לגלות שצריך למלא טופס מוזר כשמאחוריו שורת אנשים ממתינים לתורם. אבל הוא הסתדר...

עכשיו על כל משהו שהגיע במשלוח נפרד ירדו לי 25₪ ממש דפוק

זה כל מה שהיה כיף שם. לפעמים הזמנתי שתי מידות ממשהו. וצרפתי החזרות מכמה הזמנות נגיד של תחילת עונה. מאכזב

International_Complaints@nextdirect.com

הנציגה אמרה לי שהם יודעים שלא כולם מרוצים מזה

כמה שיתלוננו יותר יש סיכוי שיחזירו.

למה רק אצלנו כל פעם שאני נכנסת לאתר אני ממשיכה לקבל את ההודעה הכי מעצבנת בעולם "מצטערים, אנו סגורים זמנית בשל וירוס הקורונה"?? אוףף איזה מין זמנית זה, נראה שהם סגרו לתמיד, ורק פה

מדפיסים ומדביקים עם מסקנטייפ.

בימים האחרונים אני מתחילה לאבד את זה לגמרי, אבל לגמרי...
עד עכשיו התייחסתי לקורונה כאל משימה מאתגרת שצריך לצלוח ולנצח
קשה, מתאמצים ומגלים כוחות.
עם כל אתגר שנוסף בדרך אמרתי לעצמי - את תנצחי גם את זה. את יכולה.

בימים האחרונים אני כבר לא...
כבר רואה את הדכאון מגיע
את השחיקה
את האין אוויר לנשום
אין כוח לקום מהמיטה
אין אמפתיה לילדים
רצון לברוח מהכל.
בוכה בכל רגע פנוי.

מקווה שהחופש הגדול יסתיים אז יהיה קצת שיפור.

הלכתי חרופאה בעקבות ריבוי הפרשות ולפעמים היה להן ריח ממש לא נעים. עשתה לי פאפ ויצא חיידק, לקחתי אנטיביוטיקה. שוב אותם תסמינים, שוב פאפ, שוב אנטיביוטיקה. וחגעתי יש לי עדיין את התסמינים. אללי לי.
מנצלשת... אם יש לי חיידקים בצוואר הרחם (סטרפ a ואי קולי) ויש לי ביום ראשון הקרוב תור להתקן, זה יכול להכניס את החיידק מצוואר הרחם לתוך הרחם, לא?

בהמשך הם נעזרים בשתי הידיים ואחכ כבר נעמדים על 6
אני הייתי מחכה טיפה.
אם את חוששת כדאי לפנות לפיזיותרפיה להערכת השלב ההתפתחותי

כדי לעזור לו בהצלבות נסי לתת לו לטפס על מדרגות

צריך הפניה מרופאת הילדים ?

ואם לא זה פשוט בהתפתחות הילד ?

 

(זה נראה לך קצת מדי מוקדם ושווה לחכות או שעדיף לבדוק פשוט מפחדת שהוא יקפוץ לשלב של זחילה על 6 בלי שעשה את הזחילה על הגחון בצורה נכונה הבנתי שזה משפיע)

יש שלב כזה. רק אמרתי שאם את חוששת תבקשי הפנייה לפיזיותרפיה, כדי שיעריך האם בשלב הזה ההתפתחות היא תקינה

יד ימין הוא תמיד משלב מתחת לחזה ונשען עליה יד שמאל הוא מתקדם 

לפעמים הוא עומד על 6 ואז הוא כן מותח את 2 הידים ופשוט מתנוענע מצד לצד (נדיר אבל אעשה את זה כמה פעמים)

מבחינת בזחילה זה תקין.
אבל אולי צריך לבדוק שאין לו חולשה ביד אחת או משהו.
דברים אחרים הוא עושה עם היד הזאת?
(להחזיק צעצוע, להעביר מיד ליד, לאכול)

לא בטוחה אם הבנתי לגמרי את התיאור שלך, אבל נשמע לי די דומה לאיך שהם זחלו (יד אחת מקופלת והשנייה מושכת קדימה, לא זוכרת איזה יד היתה המקופלת..)
אצל הגדולה שאלתי בטיפת חלב, ואמרו לי שאם אני לא רואה שהיא פחות משתמשת ביד בסיטואציות אחרות (משחק וכו') אז זה תקין, יש כל מיני סוגי זחילה וזה בסדר. בילד השני שזחל ככה כבר לא שאלתי.
שניהם דווקא מאוד מפותחים מבחינת מוטוריקה עדינה ביחס לבני גילם.