פורום הריון ולידה (עמוד 2651)

הלוואי נשמה

או לעשות בדיקת דם
את כבר אחרי האיחור?

המחזור שלי לא היה סדיר .ב13.7 קיבלתי מחזור ובפלא מאוד גדול היו זקיקים בגודל בינוני .. 5 שנים מאז שאמא שלי נפטרה המחזור הפסיק .

רואים פס חלש אבל אני למודת פסים כבר אז לא סומכת על זה

בגלל זה יש חשש .. לא היה לי אף פעם פס שני .יום שישי יש לי רופא נשים .ניגש אליו ונראה מה קורה .פשוט קצת חששות אבל בוטחת בקב"ה . חשבתי שאני מדמיינת פס

יכול להיות שזה קשור...
אם את מרגישה באמת שזה חריג יותר מהרגיל לך אז הגיוני שזה קשור להורמונים.

מה שיש זה לחשוב על דברים שירגיעו אותך וישמחו אותך
..למשל אני אוהבת להיות בים..
לאכול משהו טעים..
לשתות שוקו.
התקופה של ההיריון מגבירה כל סממן נפשי שקיים אצלינו למימדים שאנחנו לא תמיד רגילות אליהן.
לכן לדעתי לא לקחת קשה.. לזכור איך את בדרך כלל..
ולשמח את עצמך כמה שיותר כי זה מוריד את הלהבות ומאזן אותנו...

חיבוק יקרה

נשמע מתסכל בצורה בלתי רגילה!!

אשרייך שאת רואה שהכל מכוון מהקב"ה!

מדהימה

גם אני פולוציסטית, וגם אני לא מאוזנת....

אז קודם כל- גם אם מקבלים מחזור באמצע חופשה לא חוזרים הביתה כפרה! גם מחזור וגם להפסיד את הנופש? לומדים להנות מהביחד גם כשאסורים (מדברת מניסיון מר! כל החופשות שלנו בשנים האחרונות היו כך... והרב שלנו אמר שעל אף המצב ובגללו שנצא, נטייל, ניסע למלונות ונכייף... א"א גם לא לחיות)

אפשר לארח גם כשאסורים ולהיפך- זה יכול לשחרר ולהסיח את הדעת מהמצב

ולקצת עידוד- בפעם שקיבלתי מחזור מפתיע אחרי 21 יום- נכנסתי להריון...

ואיך בעלי תמיד אומר לי-

אם נעשה שחזור לאחור, נראה איך כל מחזור/כל דימום/כל שבעת נקיים שהופסקו יצא מהם בסוף משהו טוב

ראי ערך התאומות שקיבלתי אחרי 8 חודשים שהיינו אסורים ברציפות....

אז חיבוק גדול ואוהב

תנסי לשחרר ולהסיח את הדעת מהקושי והבדידות

לצערי גם אני במצב מורכב עכשיו אז מבינה אותך עמוק בלב

תכננו לחזור בכל מקרה היום, פשוט תכננו עוד לטייל היום וליסוע בערב, ויתרנו על הטיול היום בגלל כאבי מחזור וכבר חזרנו הביתה בבוקר פשוט... 8 חודשים זה מלא!!! אני עשיתי 3 פעמים חודש וחצי ברצף (רק אחד מהם היה אחרי לידה) וזה מרגיש לי כבר מוגזם, הרגשתי כבר שאני לא מבינה למה ה' חיתן אותנו אם הוא לא רוצה שנהיה ביחד... היה לי מאוד קשה!! חשבתי שאין יותר גרוע ממני, אבל הנה, טעיתי... את פשוט אלופה ששרדת!!! תלמדי אותי איך...

אני חושבת שהנקודה שהכי מפריעה לי זה הרצון להיות נורמאלית!! רק אני מקבלת מחזור בהנקה? רק אני רוצה הריון 8 חודשים אחרי לידה?

אפילו בדיקות ביוץ הם לא אמינות כי יכולים לצאת תשובות שגויות אם יש ציסיטה בשחלה...

ברור שלא רק אני, אבל זה נושא לא מדובר למגזר שלנו, ואני מרגישה ככ לבד, ככ מועמדת בניסיון... פשוט צריכה חיזוק... צריכה שמישהו יגיד לי שהתסמונת שחלות פוליציסטיות יכול להעלם כלא היה... (נטצר רק אחרי הלידה לפי מה שידוע לי) צריכה שיגידו לי להמחזור שלי יכול לחזור להות סדיר כמו שהיה... 

מה שכן המצב יכול להיות מאוזן ויכול להיות שלא
זה ממה שאני יודעת
שתדעי שאת נורמלית. על כל דבר שכתבת פה יכתבו כמה וכמה נשים שזה קורה גם להן.. את לא לבד. גם כשזה לא פשוט בכלל..

את ממש לא היחידה שמקבלת מחזור בהנקה...

יש כאלו שמקבלות כל 28 יום בול בהנקה... מבאס רצח! ובתור אחת שמניקה ולא מקבלת אני מצדיעה לכן בכל מאודי!!!!

אני התייאשתי מבדיקות ביוץ! לפולוציסטיות זה פשוט סיוט אחד גדול...את יכולה לבזבז קופסאות שלמות של ביוץ עד שתזהי משהו לא ברור....

ותחושת הבדידות- צודקת במיליון אחוז!!!!

הדבר הראשון שרציתי לעשות כשהבנתי היום ששבעת נקיים כבר לא... זה לפרוק פה ולקבל מכן חיבוק והכלה!

מצאתי פה מקום לבטא ולפרוק ולהתחזק להתמלאות גם כשזה נראה בלתי אפשרי!

אז בתור הנורמליות החדשות----

אני רוצה לעטוף אותך בחיבוק עז!!!!

אנחנו זכינו שהקב"ה בחר בנו בנסיון לא פשוט שכזה...

בעז"ה שבקרוב ממש תבשרי לנו בשורות טובות ומתוקות

תוכלו לייעץ לי עצה...

אז אתמול בערב התחיל הדימום הרציני...

מודיעה מראש, תיאורים לא הכי נעימים אז מי שרוצה שלא תקרא, פשוט אני חייבת עצה...

 

 

 

 

אז כל הערב ישבתי על הספה אז לא שמתי לב ה קורה, כשקמתי לשירותים, להפתעתי גיליתי שכל הבגדים שלי מלאים דם... והייתי עם טמפון!!! קיצר, אחרי המקלחת שמתי 2 פדים כדי להכנס לישון ולהיות בטוחה בלילה (ישנתי רק 5 שעות וכמו בול עץ לא זזתי...) ובבוקר שתיהם מפוצצים!! וכל המיטה כתם ענק!! מזל שאני הייתי עם 2 מגני מזרן... הפעם היחידה שהיה לי ככה היה אחרי הלידה... וגם אז, הייתי עם פדים מתאימים לכמות כזאת...

שוב בבוקר התקלחתי, שמתי טמפון, הפעם יותר גדול, וליתר ביטחון פד מיתחת... אחרי שעתיים(!!) שלא זזתי בהם כמעט כי פחדתי וגם כי הילדה נרדמה עלי, שוב שניהם ספוגים...

 

מה זה הכמויות הפסיכיות האלה??? בחיים לא היה לי דבר כזה!! פשוט כמו ברז פתוח... מרגישה מינימום אחרי לידה... והתור הכי קרוב שיכולים לתת לי לרופא תנשים זה ב9 וחצי בערב וטלפוני יש אחר הצהוריים אבל רופא ערבי...

 

מישהיא עברה דבר כזה?דומה? יכולה להגיד לי מה זה אומר?? אני ממש דואגת! זה מפחיד אותי!!

לא נשמע לי תקין

לפחות לא בשלוחות שלהם כשמתקשרים...

 

זה מצב שמצריך מיון?

 

יש אחיות נשים שידעו לכוון אותך..

אני יודעת שמבחינה רפואית זה לא מזיק.. אבל יש מקרים מסויימים שזה כן יכול להוביל ללידה מוקדמת אם ההיריון בסיכון או לדימומים.. במקרים מסויימים ממש..
בעניין של עזרה ותועלת להיריון... האמת אין לי מושג.
אולי יהיו פה בנות שיחכימו אותי ואגלה שכן...

פעם חשבו שצריך יום כן יום לא. הבנתי שהיום הגישה השתנתה וכדאי כמה שיותר.. כמובן לא יותר מדי...

ולבדוק עם מקלוני ביוץ מגביר סיכויים לקלוע בדיוק לימים הפוריים

נסי לקרוא על זה קצת

מעקב הפרשות,אולי תזהי 

שיטת המודעות לפוריות-תחפשי ותקראי קצת

או באמת מקלוני ביוץ

לנשים שהפוריות תקינה, יש הפרשות פוריות כ4 ימים לפני ביוץ

ההפרשות פשוט מופיעות על התחתון? שמים לב?

ממש כמו חלבון ביצה

אם את לא שמה לב להפרשות, תשטפי ידיים עם סבון ותכניסי אצבע בעדינות למקום, אחר כך תנסי למתוח את ההפרשה עם האגודל, אם היא שקופה ונמתחת סימן שהביוץ מתקרב.

אצלי רק ככה אני רגועה שבאמת עקבתי אחריהם, מה שיוצא בספונטני לפעמים מתייבש על התחתון וקשה לבחון אותו ולפעמים בניגוב, בעיני זה פחות נעים מבדיקה בעזרת אצבע נקיה...

הפסקתי לפני שלושה חודשים ואין לי מושג מה קורה עם הביוץ. תמיד ידעתי יחסית לגבי ההפרשות ועכשיו מאז שהפסקתי לא ברור לי בכלל מה קורה. כאילו אין הפרשות בכלל. או בקושי. ולא דומה לחלבון. ולא מבינה כלום בקיצור..

של תזונאית קלינית.

הנה דוגמא

עוגיות חמאת בוטנים - מתכון לתינוקות | המתכוניה - הבית לתזונת תינוקות

להיות יותר בריא חטיף טחינה חטיף ירקות

אני לא הייתי נותנת בגיל הזה משהו גדול יותר ממה שהן יכולים לבלוע. הם מנסים להכניס הכל ולא יודעים כמה הפה באמת יכול להכיל

בדיוק חיפשתי גם פתרון לזה במתכוניה, אבל קצת אין לי כח לעשות ניסויים חדשים אז בנתיים נשארת איתו

אליך עם הלא להיות?
רק שאני בתחילת הריון ולא בסוף נעלתי את עצמי בחדר כי פשוט נמאס לי מהעולם.
בעלי כבר כמה חודשים עושה הכל כי אני לא מתפקדת רוב היום לא קמה מהמיטה אז הוא מרשה לעצמו להתווכח איתי על דברים שאני מבקשת במקום להגיד כן וזהו. בקיצור אני אפס מאופס אף אחד לא צריך אותי ממילא. הוא יודע שזה פוגע בי ותמיד מתנצל ממש אבל ממשיך
סליחה שפרקתי בשרשור שלך אוףף
ועכשיו אליך. למה הוא בקשר עם אחותך?? איזה קשר יש להם?

ולא חושבים שאני משוגעת, כמו שאני חושבת.

הם לא בקשר, הם פשוט מתקשרים כמו שאנשים שחיים באותו בית מתקשרים (לצורך העניין, בדיוק כמו שהוא מתקשר עם אחים שלי)
אבל בגלל שאני נחיתית וסתומה זה פתאום התחיל להפריע לי.
ואולי באמת הוא צריך קצת להנמיך פרופיל וגם היא, אבל זה לא משהו כל כך רציני שצריך ככה להפיל אותי ולדכא אותי.
סתם אני מפגרת.


וחיבוק לך על הקושי.
גם אני מתקשה עם להשלים עם חוסר התפקוד שלי ועם זה שהוא עובד ואני לא.

אצל ההורים?
וכן את בהחלט יכולה גם להעיר לאחותך אם היא חופשיה מדי איתו בצורה חסרת טאקט

זהו, שאני לא מצליחה להחליט מה הבעיה
אני וההורמונים שלי או הם.

ואני לא רוצה להגיב ולהתחרט על זה אז בינתיים שותקת כי אם זה ההורמונים אז סתם אצא עליהם בלי סיבה

ממציאים דברים בלי קשר למציאות אבל הרבה פעמים הם רק מעצימים משהו אמיתי.
מה הכוונה שהוא בקשר עם אחותך? אני לא יודעת מה מקובל אצלכם אבל אני לא מכירה גם לא אצל חילונים שגיס נשוי בקשר עם אחות רווקה.
ואם מדובר על שיחות שמעבר או שיחות אישיות בזמן ארוחות משפחתיות ומפגשים משפחתיים זה לגמרי הזמן לחנך אותו.. לא בכעס אבל הוא כן צריך להבין שזה פוגע בך מאוד

תרגישי בנוח עם הפריקה שלך, נותן לי הרגשה שקצת מבינים אותי - הריון ולידה

זה באמת לא כזה נורא כמו שזה נשמע
אבל כנראה ההורמונים עושים מזה סוף העולם

היא לא הייתה בבית היום אז הוא התעניין איפה היא ומתי חוזרת- לגיטימי, נכון? אני כמעט זרקתי אותו מהחלון על זה ששאל.

אני הנוראית, הוא הכי טוב בעולם.

הראה לאשתו התעניינות כללית במה שנעשה עם המשפחה שלה

קורה עם אחותי. אחים שלי - סבבה. אחיות - מחוץ לתחום, אלא אם כן מדובר באחיות צעירות יותר (על אחותי בת החמש ממש לא אכפת לי שיתעניין, למשל...)

אני ילדתי לפני שבוע, הייתי גם במצב הזה...
אבל אחרי שבוע אני מרגישה פתאום נורמלית שוב.
יש תקווה!
תהיי חזקה ותנסי לשרוד 🤗 חיבוק!

כל תגובה מרגיעה אותי עוד קצת

חודש תשיעי זה סיוט.
כל ההריון היו לי עליות וירידות, אבל לא סבלתי מהתפרצויות בכי ורגשות כל כך חזקים כמו עכשיו. מרגישה שבחודש הזה משלימה את כל מה שלא היה לפני...
אז את בחברה טובה
רוב הפעמים אני משתפת את בעלי בסיבה לבכי גם אם היא הכי טפשית בעולם, והוא מעודד אותי. במקרה שלך באמת לא יודעת מה הייתי עושה, כי הוא בעצמו הסיבה ואת לא יודעת אם הכעס שלך אובייקטיבי או הורמונלי לחלוטין...
שמחה בשבילך שהוא לפחות ניסה להתעניין מה הקפיץ אותך ורק את לא נתת לו להתקרב, אז אולי הכעס שלך באמת לא מוצדק. זה בסדר, לפעמים אנחנו כועסים גם על דברים לא מוצדקים... קורה. מקווה שאת ישנה כבר ותקומי מחר רעננה יותר

העלת לי דמעות, לא האמנתי שיבינו אותי כל כך.
חשבתי שאני המשוגעת היחידה.

נרדמתי ב12 וחצי וקמתי ב4 וחצי, נזכרתי באתמול בלילה וירד לי החשק להתעורר
אבל אני בכל זאת עדיין ערה

ואם זה המצברוח שהולך להיות לי עד הלידה אז הלוואי שאלד היום.
אני לא בנויה לזה ולא רוצה שבעלי יסבול מזה.
וגם, זה יכול להשפיע על התינוק?! אוף.

ושוב, תודה רבה לך! ♡

את
נשמעת לי נורמלית לגמרי, אבלעל סף קריסה
תנסי לחשוב מה יכול לעזור לך. אולי לחזור כמה ימים הביתה? לצאת עם בעלך לטיולים בערב?
חיבוק גדול!

יום טוב, שבוע טוב, שיהיה בקלות היום (ובכלל) עם הפוצית...

תכתבי לנו משהו, שיר, חרוזים, על הקיץ שהולך ודועך... השקיעה שמתחילה להקדים מיום ליום...

בדרך כלל אני מעלה לבלוג שירים מהקובץ שכבר קיים...

(זה בלוג שירים על המסע של מגרושה לאמא)

כל כך משמח לשמוע שאת פותחת ככה את השבוע.

גלוית לב: מקוה

 

והיה יום בסדר ב״ה

עם כמה התרחשויות מקדמות ממש.

איך את קוראת את הכותרת? 

(איזה ניקוד= איזו משמעות)

מה את קוראת בכותרת: 

1. מקוה מלשון מלאת תקוה. 

2. מקוה מלשון מקום עם הרבה מים שאפשר לטבול בו... 

מקוה- מלשון טבילה...

אבל אחרי שקראתי את השיר יותר התאים לי מקוה מלשון תקוה

וזה לפני שקראתי את השיר...

עזרתן לי בהתלבטות האם לנקד.

בפנים התחלתי להתבלבל, עד שהבנתי את כפל המשמעות

אם זה סדיר ורציף או רק מדי פעם

אם זה מתחיל להיות סדיר- ללכת להיבדק! שח״ו לא תתפתח לידה מוקדמת

אם זה לא סדיר- יש הרבה נשים כמוני עם צירים מדומים כבר מהשלב הזה ואפילו קודם לכן, אולי לא היה לך פעמים קודמות אבל אף הריון אינו דומה למשנהו...

בקיצור-לעקוב!

תרגישי טוב

אצלי במחזור, יחד עם כאבי המחזור יש גלי בחילות. אבל עוצמתיות מאוד ולא 'קצת בחילות' יכול להיות שהם באים ביחד , ויכול להיות שלא...

ואצלי מגיעות בחילות עם עצירות 😕

ממש מעניין אותי אם יש פעילות רחמית, אבדוק את זה, בד"כ אצלי אין צירון עד חודש עשירי

כמו שכבה של עור שקוף?
אם כן אז זה נורמלי, ראיתי המון תינוקות ככה.
לא יודעת אם זה מההנקה

היניקה, ואין שום בעיה.
זה עוזר לה לייצר ואקום.

באמת מצטיינת🤗

אל תקחי על הסף...
תחכי שזה יעבור, לפחות הניתוח.
ואז לאט לאט, והתשיעי לגשר תחצי אותו. את לא שולחת את הילדים למסגרות עכשיו? ב1. 9?

האיש לא קובע תאריך
דוחה
ודוחה
ודוחה
כל יום אומר לי:
מחר כך

הוא כבר מרגיש טוב
קבל אנטיביוטיקה
אבל הוא מפחד

ו..... אני מיואשת כבר
אחת הילדות עולה לכתה א
ואני מרגישה שאני פשוט לא יכולה להשאיר אותה בחוץ! מוכרחה לתת לה להשתלב. היא מפחדת ומרגשת ואנחנו בתהליך הכנה רגשי ארוך.

ו.... אם אני שולחת אותה
אז אין ממש עניין להשאיר את האחרים

אוף
אוף
אוף
אוף אחרון


נראה שבעלי מעוניין להישאר בבית לנצח
בהמתנה לניתוח שלו
ואני כבר
פחות יכולה

אתם חייבים לדבר על זה...
קחי אותו לשיחה רצינית בעניין, תחליטו ביחד על תאריך.
אם הוא מעדיף לדחות, תסבירי לו את ההשלכות - שתצטרכו לשלוח את הילדים ללימודים וזה סיכון יותר גדול בשבילו.
זו החלטה שלו בסופו של דבר, אבל הוא צריך להבין שאי אפשר להמשיך ככה לנצח. את מתרסקת, הילדים צריכים מסגרת, צריכים להמשיך עם החיים, אי אפשר שכולם ישבו בנחת ויחכו לניתוח שלו. אם הוא דוחה, אז אי אפשר להמשיך להתחשב בו, זה הכל.
וחיבוק לך יקרה! זה קשה בטירוףףף

וזה מכאיב לי
ומפחיד אותי
נורא

אבל.
גם לא להחליט- זו החלטה.
וזה לא החלטה רק על כצמו- משמעותית מאוד, זה לב!
הוא צריך להבין כמה הקרבת ואת ממשיכה להקריב בשביל הנוחות שלו, עם כל הכאב והקושי וההשכלה של הדבר הגדול וה מפחיד הזה.
הילדים צריכים חברה.
ולימודים.
לשגרה
וגם את, אפשר להשתגע מזה.
אם הוא רוצה להמשיך כך לא להחליט- שיתבודד...
צריך לבחור את המלחמות שלנו.
אולי לא לשלוח לחוגים/חברים/גינת משחקים, לצמצם מפגשים חברתיים.
אבל מסגרות בשלב הזה לדעתי זה מאסט. אי אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך...

הרי ברור שעם התקופה שאת עוברתת כרגע לא באמת היית פנויה לעוד הריון ותינוק עכשיו
זה רק מעין סוג של בריחה מהמצב הנוכחי
שיהיה בהצלחה ושהכל יהיה מאחוריכם בשלום בעזרת ה

לא יצירת תינוק אולי לצייר, לסרוג, לצבוע, קרמיקה וכאלה? משהו שימצה את הפוטנציאל האדיר שיש בך

איך?
איך עם 5 ילדים?
שכולם בבית כ-ל הזמן?
הבי לי עצה טובה

אה, ושכחתי.
כולם אולם - רוצים את אמא
אבא יכול להיות בבית יום שלם
בלי שאף ילד יגש אליו (כמעט)

אבל נסי להתחיל ברשימה של מה שהיית רוצה... תכתבי לנו אפילו... נשמח להיות אוזן קשבת

עם כל הקושי לחשוב על ילד נוסף
כמה טוב שאת אוצה להביא לעולם
זה מרגש

הרבה בהצלחה עם ההחלטות..
מה בעלך אומר על לשלוח את הילדים?

מבת ה-6 שלי את תחילת כתה א'
בינתיים הוא טומן את הראש בחול
ואני מניחה לו
אבל עומדת בתקיפות על זכותה ללכת לביהס

ובמשתמע - על הזכות של כולם
אם אני שולחת אותה
אני מחזירה את כולם למסגרות

זה שלנשים אחרות זה נשמע הזוי , אזמה? יש כאלה שילד 1 קשה להן , ויש כאלה שיותר ,כל אחת והכוחות שלה. ואם יש לך את הכוחות , אז למה לא?
את צריכה לחשוב עם עצמך - את מסוגלת ? וכו' וכו' ... 
אם כן - יאללה 
אם לא - זה משהו אחר.
בהצלחה. אני בעד שתעשי מה שעושה לך טוב , ואם הריון יעשה לך טוב , אז...

יהיה לכם בטוב, בבריאות ובשמחה!
🙂🧡💚❤️

אם ברור לך שזה חלום כי סתם, לעתיד אחר , ולא רצון אמיתי אז זה משהו אחד
ואם זה רצון אמיתי, אז תחשבי עליו.
החלון נסגר תכף וזכותך להרגיש שאת רוצה עוד אחד בלי קשר למצב העכשוי.
בנוגע לבעלך, כבר אמרו לפני אז אין מה להוסיף. תודיעי לושבראשון לחודש כולם חוזרים למסגרות. זהו.
את יכולה גם להרים טלפון לרופא ולדבר איתו על המצב. חלק מהתפקיד של רופאים זה לנדנד לחולים שלהם שיעשו פרוצדורות חשובות ולא נעימות. אני קיבלתי עכשיו פעם בשבוע טלפון מהרופא שלי לעשות בדיקה שדחיתי ודחיתי ודחיתי. והלכתי. כי הוא התקשר שוב ושוב והתביישתי.
אז הרופא הוא לגמרי כתובת. תגידי לו שאת לא יכולה יותר ושירים טלפון לבעלך ויגיד לן שהניתוח דחוף ויקבע מיד.

נקודה אחרונה- הריון בגילנו זה סיכון לא קטן. מה תעשי אם יתברר שזה עובר עם תסמונת או משהו אחר? האם תפילי? ואם לא, האם כשאת חושבת על עוד הריון את מבינה שזה יכול להיות ילד כזה? יש לך כוחות ויכולת לטפל בו? גם אז את חושבת שזה יהיה ״עתיד טוב יותר?״ כי אם לא... אז מה זה לא. אל תחלמי על זה.

חיבוק גדול גדול! את אמא מדהימה ואשה מופלאה 💕💕💕

אני חושבת שזה יותר מחלום
אני חושבת שזה רצון אמיתי
אני בטוחה שהוא רק שלי
ואני יודעת שכבר אין ככ זמן
ושצריך נס
או השגחה פרטית

לגבי הח"ו -
לא מזמן המלצתי למישהי לעבור דיקור מי שפיר, פה בפורום, ואמרתי לה שהיום אני לא יודעת מה הייתי עושה.
פעם הייתי נחרצת.
לא יודעת לענות. מראש.


אבל לכתחילה יש הרבה דברים שלא הייתי עושה, ובדיעבד כן.
נניח:
חיה בדירה שכורה
בוחרת בנזוג עם OCD
עוברת 2 ניתוחי מח

מראש???
מה, השתגעת???
אני???
לא ולא!
בדיעבד:
כן. אני.
ויש עוד מליון.

אם זה רצון אמיתי וממילא צריך נס ואת מוכנה להתמודד עם כל האפשרויות, אז, לדעתי האישית, אני לא הייתי מונעת. לא הייתי מנסה טיפולים ובלאגן, אבל כן הייתי מפסיקה מניעה.
זה לגמרי דעתי האישית, take it or
Leave it
שיהיה בהצלחה רבה רבה עם הכל 💕💕💕
מה שבטוח שאם אלוקים ישלח לכם עוד ילד הוא יזכה באמא הכי שווה בעולם 😍

הכל כאילו סומן .. החשק אמיתי או לא
ועוד.
ומה עם עם בעלה?
הוא רוצה בכלל? בשל לזה?
עם כל הבעיות הרפואיות והocd
לא מקבלים כזו החלטה בלי שהבעל שותף מלא בה ותומך..

חיבוק @תפוחים ותמרים

אצלי זה חלומות ביעותים..
מצד שני אם הייתי סביב גיל 40 הייתי הולכת עכשיו על עוד ילד..
אבל כרגע בגלל שהשעון הביולגי עדין לא נושף בעורפי. אני מסכימה לעצמי להגיד בעז"ה אחרי הקורונה!

אני חושבתשבמקומך אם הייתי רוצה באמת עוד ילד! אבל מכל הלב והשכל. הייתי הולכת על זה עכשיו!

הביטוחים הגבוהים יותר נותנים יותר החזרים על שירותי שר"פ יעוצים ניתוחים פרטיים וכו (אמן שלא תצרכו)
טיפולים רגשיים שזה לגיל גדול יותר אבל ממש שווה
משקפיים
קחי בחשבון שלרוב הדברים דרוש שנה של המתנה

קודם כל חיבוק גדול
ואז אין לי עצות אבל מחזקת שזה עובר!!!!!
גם לי זה היה והיום הפינוקי בת 7 חודשים יונקת מלא וזה אושר גדול!!

1. נשמע כואב ברמות אם זכור לי נכון, עד חודש-חודש וחצי זה עדיין קורה, הזרמים הפנימיים האלה של התמלאות החלב. במיוחד אם את מניקה 3 שבועות, אז עוד יותר הגיוני שזה עדיין קורה. זה כואב ומציק מאוד! אבל לא ממשיך לנצח... תנסי להתעודד שעוד שבוע-שבועיים זה יעבור או לפחות יחלש.
לגבי הפטמות - תמשיכי למרוח לנלונין אחרי כל הנקה, וכדאי גם לעסות עם שמן קוקוס/זית, לאט לאט זה ירכך אותן והכאבים יפחתו.
חיבוק גדול, הכאבים האלה כל כך מתסכלים! אבל גם מעודד לדעת שזה משהו שעובר...
2. מעייף ממש... כמה זמן הוא יונק? צד אחד או שני צדדים כל פעם? הילדים שלי ינקו כל שעה וחצי, אבל ינקו מהר אז לא הפריע לי כל כך... (בהתחלה יותר זמן אבל מהר מאוד הזמנים התקצרו) יש מצב להניק על הספה ליד הילדים, שלא תצטרכי להיות מושבתת כל פעם?

יונק לפעמים שני צדדים, לפעמים צד אחד.
הבעיה היא שאני מזיעה בטירוף כשאני מניקה, וסינר הנקה ושמיכה פשוט מסרבלים אותי.
ככ קשה. אוףףףףף

ובלי סינר הנקה? גם אני שונאת להניק איתו... הייתי מניקה בסלון (רק בבית שלי...), מכסה בחיתול דקיק כשהתינוק מתחבר/מתנתק, ושאר הזמן בלי כלום, התינוק והחולצה מכסים הכל...

אני מניקה בבית בלי סינר הנקה.
יד עוד בת שנתיים, אין לי בעיה שהיא רואה, לפעמים אפילו היא מבקשת גם,
ואז אני מרימה אותה והיא רק מכניסה את הפטמה לשניה לפה ומוציאה, חחח אין לה באמת מושג איך עושים את זה, שכחה..
אפדר אפילו על ספה מול המזגן, ואז לא חם לי..

ניסיתי היום את הסינר הנקה. באמת עוזר.

מסתימות באיזור הפטמה כאבים נוראיים
מה שיועצת הנקה אמרה לי לעשות לפני הנקה לסחוט טיפונת חלב וללחוץ (לפמפם) את הפטמה ואז לתת לינוק זה פותח את הסתימות ומרכך את הפטמה
בנוגע להנקות הדחופות זה ממש נורמלי זה ככה בהתחלה ואז מתחיל להתרווח

נשמע שהכאבים מעבר לנורמה...

ואלופה אחת שאת ככה מתקדמת ונלחמת!!
חביוקים

אולי פטריה? אומנם זה בדרכ לא מגיע כזה מהר אבל לא זה קרה שהיה פטריה איזה שבועיים אחרי הלידה וסבלתי מלא זמן כי שייכתי את הכאבים לתחילת הנקה ובסוף גיליתי שזה פטריה..
וגם אולי סדקים או פצעים יכולים להכאיב ככה

ההנקה אבל זה מתייצב אחרי חודש חודשיים ונהיה כיף..
אז בהתחלה אני 'מתאבדת' על ההנקה כי זה כ"כ חשוב לי.. ועכשיו אני מניקה בת 9 חודשים מתוקה וכיף לה ולי!! זה שווה את זה..
אצלי הכאבים הם לא בתפיסה או לשון קשורה.. אלו כאבים שפשוט צריך להתרגל כי הגוף לא רגיל..
אולי אצלך זה אחרת.. בדקת.?

ועד שהצלחת להניק זה ככ קשההה

 

רק מעודדת שאצלי אחרי חודשיים של כאבים זה הפך להיות הכי כיף שיש

היא יונקת רוב שעות היום וב"ה תופחת בהתאם

 

מה שעזר לי--

לשאוב. שאבתי למשך שבוע וכל הכאב נעלם!!

(אבל היה לי סדק...)

אולי לשון קשורה? בדקו לו בביח?

בדכ זה צריך לעבור תוך מקסימום חודש וחצי...

 

חיבוק לך

אין לו לשון קשורה,
ואין לי סדק...

זה הכאבים של תחילת ההנקה.
אתן אומרות שזה עובר תוך חודש-חודשיים?
יותר סוג חודש או יותר חודשיים?
אני גם זוכרת שזה בסוף כיף גדול. השאלה עוד כמה זמן נשאר לי לחכות...

וגם אם חודשיים, זה שווה את הסבל

 

ב"ה שלא ויתרתי על ההנקה!!

אני זוכרת כל כך את ההרגשה הזו בתחילת ההנקה של "לא זכרתי שזה כזה סיוט, מתי זה יהפוך כבר למשהו הכייף וזורם שזכרתי"??
מקווה שעוד טיפה וזה יעבור!

תדעי שזה יחלוף ואת ממש קרובה לזמן הזה שזה יהיה פחות מציק וכואב..

עצה שלי תאווררי הרבה

תני לאוויר לייבש את הלחות ולתת לעור לנשום בלי חלב אם או רוק של התינוק עליך ורק אחרי חצי שעה של יובש טבעי מהרוח תשימי את הלנולין .

 

אני סבלתי המוןןןןן ורק זה עזר לי וכמובן ההרגל של העור אחרי כמה שבועות .

תנסי לנוח כמה שיותר ובהצלחה רבה נשמה טובה זה יעבור

מבינה אותך כל כך

ונשמע דוקא שיש מה לעשות עם ההנקה, כי ככל שמשפרים את החיבור,זה פחות כואב ("הכאבים של תחילת ההנקה" זה לא ממש הגדרה מדוייקת,כי לרוב הנשים כואב כי החיבור לא מספיק טוב)

הכי טוב יועצת הנקה. יש אפילו מפגשי הנקה מאוד מוזלים, של מתלמדות, בטיפת חלב, בקופות חולים. איזה קופה את ואיפה את גרה. יכולה לנסות לברר לך. 

דבר אחד שאת יכולה לנסות שעוזר זה לנסות להצמיד כמה שיותר את התינוק מהעורף שלו אלייך,ומהצד השני לסחוט את השד ולהזרים לו חלב,זה מחבר עוד קצת יותר עמוק. 

 

לפעמים שיפור של החיבור ויעוץ של יועצת הנקה

זה לפעמים עושה את ההבדל בין כואב לכואב הרבה פחות או אפילו בכלל לא.

ועוד דבר,אם את ממש פצועה,אז לנסינו לא מספיק, אולי שווה לבדוק לגבי משחה אחרת? או רפידה טיפולית רפואית.יש ללנסינו רפידת ג'ל, יש לנרסיקר רפידה טיפולית. ואפשר לשאול רופא ולקבל משחה במרשם. 

ואת בטוחה שזה לא פטריה? (אם קיבלת אנטיביוטיקה,יש סיכוי שזה זה)

 

בקיצור,הייתי מבררת עוד קצת לגבי הכאבים האלה, זה כל כך כואאאאב, וכל כך קשה להניק כל ששעה וחצי ככה בכאבים האלה. 

 

ולגבי החופש ושכולם איתך,זה כל כך קשה ואינטנסיבי גם תינוק וגם להתאושש וגם חברה גדולים, וחם, מבינה אותך כל כך 

 

זוכרת את הכאבים האלו מהילדים הקודמין.
העשרים שניות הצורבות בתחילת הנקה...

הייתי אצל יועצת והיא אמרה שנראה לה שהלשון בסדר (האמת שהיא קצת התלבטה בזה).

זה לא פטריה ואין סדקים בה.
אבל אולי באמת אלך לבדוק מה עם הלשון שלו. אצל מי בודקים חוץ מיועצת הנקה?
רופא ילדים?

הסתדרתי איתה. וגם לא הנקתי המון ( 3 חודשים) ולא מלא (שלבתי תמ"ל ) והיה לי לא פשוט.. מחכה לחוויה מתקנת🙂
אז ממש מעריצה ומקווה בשבילך שיסתדר מהר וחלק ובלי כאבים, שהתינוקי יהיה שבע ורגוע ואת נינוחה וללא גודש🙂

אין לי ניסיון גדול אבל על סמך העצות של הבנות פה שמתי פיטריון והיה נראה לי שעזר בזמנו. אבל חזרה על הזמן..
לנולין כנראה עלול להחמיר את זה אם זה פטריה.

ואני איתך בהזעה : - )
זה נורא ואיום, כולם יכולים למות מקור, ואני - רטובה. ניסיתי להסביר לבעלי שאני כל הזמן מרגישה כאילו אני במסע קניות ברחוב רבי עקיבא בבני ברק ביום שישי בקיץ.
אני מוותרת על צניעות לחלוטין..

בחיים לא היה לי ב"ה.
מה אמורים להרגיש או לראות?
הייתי נחרצת שאין לי, אבל אולי באמת כן יש לי?
מה מרגישים?

לפחות לפי מה שהבנות פה תיארו.
יכול להיות שאלה כאבים של תחילת ההנקה, אבל אם זה כואב יותר פנימי ולא רק בפטמה ממש, אז אולי זה פטריה.

אבל עדיף שעוד בנות תכתובנה, כי אני לא בטוחה. אני רק יודעת ממה שאמרו לי פה..

לא נשמע לי בדיוק מה שהפותחת מתארת.
מבחוץ אמור להיות אדום ולפעמים גם קילופים

לפעמים לא רק בזמן ההנקה

לפעמים ההילה מבריקה,לפעמים יש קילופים (לא מחייב)

לפעמים הלשון והפה של התינוק לבן וגם לו יש פטריה

קיבלת אנטיביוטיקה? כי אם קיבלת יש סיוכי שזה מעודד פטריה

יש לך פטריה במקום אחר בגוף?וגינלי?או היתה?

הטוסיק של התינוק אדום ומגורה? 

 

פטריה מאבחנים גם על פי מה שרואים וגם על פי סיפור המקרה מסביב

בעיקרון צריך רופא, הבעסה זה שלא כל הרופאים מבינים בהנקה .אבל שווה להבדק ולשאול את דעתו של רופא

ייתכן ביוץ מאוחר או בדיקה פחות רגישה.
העצה היחידה היא להמתין בסבלנות כמה ימים ולבדוק שוב.
הלוואי שתקבלי את התוצאה שאת מייחלת לה!

שבעז"ה ימשיך כך. הריון משעמם וידיים מלאות!

שיהיה המשך קל ותקין!

מדוע בכלל את חושבת שיש קשר בין הדברים?

אני חוששת שזה שאני עדיין עם תחבושות מראה על ילדותיות.
ושזה יקשה עלי בטיפולי פוריות, כי נשים שהחדירו טמפון כבר יותר מנוסות ממני, ויותר קל להן.

מקווה שאני ברורה

הרוב משתמשות בתחבושות.

שימוש בטמפונים לא מעיד על שום בגרות.

אמא שלי לא אוהבת טמפונים ומשתמשת רק בפדים. אני ההפך.. לא אומר כלום.

שבחיים שלי לא הכנסתי טמפון, אפילו לא ניסיתי,
עניין של נוחות והעדפה אישית אין שום קשר לילדותיות

ממש אין שום בעיה אני משתממשת רק בתחבושות 

גם יותר נוח למתי שבבוקר את מתחילה מעקב זקיקים

אני יודעת שיש גם משחה שקוראים לה bengay שעןזרת
תרגישי טוב!

לחמם את המקום- כרית חמה או בקבוק חם, לשים צעיף- למרות החום... לעשות קצת את האיסור, ולבדוק משלה של שרירים שיכולה להתאים בהנקה..
אולי אפילו משככי כאבים...
תרגישי טוב!

-אמולג'ל.
טראומיל מצויינת אבל קצת יותר יקרה מוולטרן. תרגישי טוב!!

אחד הדברים הקשים לעשות

למרוח שם אפילו סתם שמן או קרם, ולנסות להזיז, כל פעם טיפה להרגיל את הצואר לנוע שוב

זה כואב,אבל ככה זה עובד

ואפשר גם ללכת לפיזיוטרפיה אם זה חמור

לבדוק כל דבר שאת מורחת אם מותר בהנקה

קחי את הזמן, אבל תזיזי את הראש לצדדים לאט לאט.. מדיי פעם... אל תתנגדי לזה גם אם כואב. בעדינות זה יעבור בע"ה.

אני רק עם אחד, והוא בן שנתיים
אבל אני דיי כל היום סביבו
גם כשאני עושה דברים כמו בישולים ונקיונות(תכלס בקושי נקיונות אבל נגיד להכנס כביסה)- אז זה רק איתו
אין לי ברירה אחרת..
זה נחשב זמן איכות?

מפטפט איתי בזמן שטיפת כלים

מגיע להראות לי יצירה ואני מתפנה אליו מהסירים (או מהפורום) ואומרת לו ״ איזה יופי״

נדירים באמת הזמנים של יצאה משותפת רק עם ילד אחד, ישיבה רק על משחק אחד

כי זה בלתי אפשרי עם 3 ילדים בעלי צרכים שונים

אז זה הזמן איכות שלנו. על הדרך. ולא צריך להרגיש מצפון על זה.

ולפני השינה מנסה להקדיש לכל אחד כמה דקות - אני משכיבה כל אחד בנפרד אז יש אפשרות להתמהמה 5 דקות ולפטפט או לשיר

בהתחשב בכך שאנחנו בחופש גדול של 5 חודשים כבר... ובכך שאני עובדת מהבית עכשיו בעקבות המצב, אז כל יום הוא שונה.
יש ימים שאני יכולה להיות איתם 3-4 שעות, ויש ימים שבקושי חצי שעה-שעה.

ושעתיים עד ארבע שעות אחר"צ שכוללות יציאה.
בגדול אני בגישה של עשה טוב וע"י כך סור מרע.
כלומר משקיעה בעשייה כדי למנוע את הוויכוחים והמריבות.
זה לא 100% אבל זה הרבה יותר מאשר כשאין תכנון.

סדר החופש שלנו נראה ככה:
1. קייטנות
2. קייטנות סבה 2
3. שלושה שבועות אחרונים של יולי זה קייטנת אמא שהולכת ככה:
מתוך 5 ימים בשבוע יש יום אבא (לוקח אותם לפעילות שווה ומתישה בחוץ ליום שלם)
יום סבא וסבתא- כל שבוע צד אחר. לפעמים רק סבא לפעמים רק סבתא. כמעט תמיד זה גם איתי.
אבל לפחות יש עוד מבוגר שזה גם מגוון לילדים וגם מקל עלי.
שלושה ימים שאני איתם לבד: בבוקר קייטנה בבית. יש לוח עם סדר יום:
1. דפי צביעה עד שאמא קמה
2. מתלבשים ותפילה
3. מכינים ארוחת בוקר ביחד
4. מרכזים בסבב של חצי שעה (כמו בגן) קריאה, חשבון, מדעים. (מדפיסה דפים מראש מחולק לניילוניות עם נושאים ורמות לכל ילד או קונה חוברות, בעיקר אלה מהשקל אבל גם מושקעות יותר לגיל יסודי)
מדעים- דף ניסוי של מכון דוידסון או מעיתון גלילאו או מאנציקלופדיה לילדים- יש דברים מגניבים ממש)
5. פעילות אמא- אפיה/ספורט/ קריוקי/ יצירה שווה וכו' כל יום משהו אחר- פעילות בתכנון מראש.
6. תעסוקה עצמית לפי אפשרויות מוגבלות (בד"כ משחקי קופסה או דמיון) בזמן זה מארגנת ארוח"צ וארגונים דחופים
7. אוכלים ארוחת צהריים
8. בייביסיטר בתשלום לילדים- לגדול הכי הרבה, לקטנים על התנהגות יפה שהגדול מחלק.
התשלום מבוצע ע"י כרטיסים. שמתורגמים אח"כ לפרסים.
בזמן זה אמא תינוקי ופעוטות הולכים לישון.

אחרי מנוחת צהריים בד"כ יוצאים החוצה לפעילות חוץ (מתנפחים/ משחקי מים בפארק/ נסיעה לפארק משחקים גדול/ חנות צעצועים/ פיצה/ ספרייה/ אטרקציה קרובה לבית- מקסימום 10 דקות נסיעה)

חוזרים הביתה שמחים ומותשים לאבא שעושה בהתארגנות ערב הכל (!) מתאמת איתו מראש שעוזר לי להעלות אותם הביתה אחרי חצי שעת מנוחה שלו בבית.
עושה הכל כולל כלים ומקלחות ולילה טוב ונשיקה ואבא פיפי...

כביסות מפעילה בבוקר, תולה במהלך היום ומקפלת פעם בשבוע/ שבועיים.
ממש לא מבזבזת כוחות על מטלות בית שאפשר לדחות לאחרי קייטנת אמא.

שילדים לא צריכים (ולא רוצים...)
שיתפעלו אותם כל היום
מסגרת בסיס זה מצויין, אבל לא מעבר.
מאז שסיימו אצלינו קייטנות אני מרגישה שאני כמעט צריכה למשוך אותם בכוח כדי לעשות פעילות יזומה כגון שעת יצירה.
ב"ה הם משחקים זה עם זה באופן טבעי וזורם ובצורה מדהימה וכיפית! כולם ביחד, או בקבוצות, או לבד.
משחקים, קוראים, מציירים, וכו וכו
מידי פעם כן מציעה 'פעילות יזומה' או מציעה לשחק איתם יחד משחק קופסא, לפעמים הם רוצים ולפעמים לא. לפעמים אחד או חלק רוצים ואחרים לא.
לפעמים הם- מישהו או כמה מישהם - פונים אלי בבקשה לפעילות כזו או אחרת, ולפעמים אני יכולה ורוצה, ולפעמים לא. וזה גם בסדר גמור בעיני.
כן כמעט כל ערב לפני השינה יושבת וקוראת להם סיפור, לכולם או לחלקם, לפעמים כמה סיפורים בהתאמה לגילאים ורצונות שונים..
שאר היום זורם (מבחינת האם אני איתם או שהם מעסיקים את עצמם). כמובן יש מסגרת בסיסית של סדר יום.
בעבר היינו יוצאים לגינה באופן קבוע פעם אחת ביום לפחות, לפעמים פעמיים. בקורונה זה ירד משמעותית...
כנל לגבי בכלל יציאות, טיולים, בריכה, אטרקציות וכו.
הרבה יותר בבית. ב"ה בשמחה

שזה יותר עניין של גישה...
כל גישה לגיטימית, הצגתי את שלי

זו פחות או יותר הגישה שלי והבן שלי בן שנתיים..

יכול להיות שה תלוי גם באופי של הילדים... אצלי הם מעסיקים את עצמם נהדר, בין אם לבד ובין אם בפעילויות משותפות.
לפעמים יש לי נקיפות מצפון שאני כמעט לא עושה איתם פעילויות, אבל בסופו של דבר הם נהנים ולא משתעממים לרוב...

היה לי מעניין ומעשיר 🙏🏻❤️

אני נותנת את כולי לילדים ולא משקיעה בכלל בכביסות ונקיונות. הייתי רוצה להשקיע יותר אבל הם בגיל כזה שאי אפשר באמת לעזוב אותם לרגע

לחלק את היום
חלק פעילות מובנית- יציאה, פעילות שאני מכינה מראש, יצירה משותפת ןכד'
חלק זמן בלי כלום- יכולות לשחק, לקרוא, לריב ..
בזמן הזה אני נחה, מבשלת וכד' והם גם עושות חלק מהדברים.
ועוד חלק- מחוץ לבית. עם חברות, בגינה, בחצר. לא קשור אלי .אני עם הקטנים, ולפעמים שולחת אותם עם הגדולות.


מעבק לזה- זמן איכות זה גם לתפוס שיחה של כמה דקות עם מי שפונה, או לפתור ביחד תשבץ כשאני נחה במיטה, או ללמד ילדה איך מכינים אורז או פסטה לארוחת צהריים וכד'. .כל נק' זמן שנוצר בה משהו אישי ביני לבין ילד, זה זמן איכות
וכשמו כן הוא- זמן איכות, לא זמן כמות...

לפחות עד עכשיו היה..(הגדולה תילך השנה לגן בעזרת ה׳)
כשהילדים כל יום כל היום בבית זה לא שבוע של קייטנה שאפשר להזיז את כל ענייני התחזוקה בבית, וגם כשזה רק שבוע לא מבינה איך אפשר..במיוחד שהם קטנים וכל הזמן מלכלכים ומתלכלכים.
אז אולי אין לי ׳זמן איכות׳ מוגדר, אבל אני משתפת את הגדולה( בת 3) בענייני הבית וזה כיף ותעסוקה בשבילה ובזמן הזה גם מדברות וצוחקות..ברור שזה דורש סבלנות (שלא תמיד יש לי) ולוקח יותר זמן מאשר לעשות לבד, אבל זה שווה את זה!
השנייה בת שנתיים ב״גיל המרד״ עכשיו, אז קצת קשה לשתף אותה במטלות הבית, עושה הרבה בלאגן, זמן האיכות שלי איתה זה בהנקה, בלהקריא לה סיפורים, לשיר לה שירים בזמן שמבשלת או שוטפת כלים..
מה שכן , מרגישה שהפלא׳ גוזל לי מהזמן איכות איתן, מנסה להפחית וגם להגדיר לזה זמן , אבל זה כבר נושא לשרשור אחר..

למצוא לכל ילד זמן...אז אפשר פה ושם לשבת לשחק או לעשות משהו קטן יחד..במטבח למשל..או ללכת רק איתו לקניות..

יהיה נקי אני לא מנסה לנקות ולעשות הפסק בכוח גם אם טיאורטית אולי אצליח
לי לקח חודש ושבוע עד להפסק נורמלי שיהיה דימום עד 6 שבועות

כדאי לתת לגוף לעשות את שלו.
את מניקה?
מתכננת מניעה?

בגלל שלא מצליחה, נחשב להנקה?
ובאמת שלא חשבתי על מניעה, בגלל שאני לא יודעת איך זה הולך עם ההלכה...

ליןתר התכווצויות של הרחם וככה נעצר הדימום וחוזר שוב
לגבי מניעה פשוט לשאול את הרב שלכם ואם אין לכם ספציפי או שאתם לא משתייכים לזרם מסויים את יכולה להתקשר למכון פועה הם יסבירו לך בדיוק אילו אמצעים מותרים על פי ההלכה
את מרגישה שאת צריכה/ רוצה למנוע או שגם בזה את מתלבטת?

אם בכלל אני אקלט מהר שוב...
🙄

את צריכה קודם לברר / להחליט אם את רוצה מניעה ואיזו.
ובנתיים זה ממש מוקדם. לתת לגוף להתנקות ולא לחשוב על זה בכלל.
לקראת 6 שבועות תראי מה המצב. לחכות שיהיה נקי כל התחתונים, בניגוד, חבל לנסות כל יום ולהתבאס.
קשה מאוד אבל עוברים את זה בסוף...

לפי ההלכה את יכולה להשתמש בגלולות או בהתקן, רק לא בקוטלי זרע. ( בכל מקרה הם פחות יעילים )
התקן כדאי אם המניעה היא לשנה ויותר

באמצע שבע נקיים, במקווה
שתהיי מוכנה נפשית
זה תקופה לא פשוטה בכלל. חיבוק

שבוע אחרי לידה זה כלום.....הדימום הולך ובא בשלב הזה.
בדרך כלל נשים מצליחות לעשות הפסק בין חודש-חודשיים אחרי הלידה.
תנוחי המון, תהני מהבייבי ותאפשרי לעצמך להתאושש מהלידה. בעז"ה גם זה יבוא....זה מוזר וקשה פתאום לשמור על כל ההרחקות אחרי חודשים ארוכים שמותרים, אבל הגוף צריך את הזמן....