פורום הריון ולידה (עמוד 2652)

יש סיכוי לנסות להשלים? 🙏

קרה לי שבוע שעבר
מריבה מטורפת, ממש... לא ראיתי את השלום מתקרב.
ביום של המקווה חצי פיוס כזה
אחרי הטבילה הכל היה בסדר.. החיבוק הרגיע הכל⁦❣️⁩
אבל אז הילד העלה חום אז...

לריב בכזה ערב... הוא בטוח שובר את הראש לפייס אותך.
הלוואי שכך.
בשורות טובות!
וכל הכבוד לך!!

בס''ד

 

אוף, אוף, אוף!! ממש מבינה אותך , לא כיף בכלל...

 

קודם כל, ללכת בשביל עצמך ובשביל בורא עולם זאת כבר משהו גדול מאד! כל הכבוד לך!! 🥰

 

אנחנו שמנו לב אצלנו שהרבה פעמים סביב הטבילה הקשר משתבש. זה גם משהו שקראתי כאן כמה וכמה פעמים בפורום: שהיצר הרע ממש פועל מעל ומעבר ביום/ימים האלה. הטהרה שבטבילה כל-כך גדולה שהוא עושה את כל מה שהוא יכול כדי שזה יתפקשש ח''ו. 

 

 

בטבילה אנחנו כמו תינוק במים שברחם אמו

כאילו נולדות מחדש.

בטבילה, אנחנו מולידות עם ההיטהרות

אפשרות של מציאות חדשה,

הזדמנות חדשה 

 

שולחת לך מלא מחשבות טובות ומלא תפילות,

שיחד עם הכניסה למי המקווה

כל התקוות שלך

לשלום בית

לאהבה פשוטה, הדדית וטובה

ולכל הברכות בעולם

תתגשמנה לטובה!!!

 

בהצלחה יקרה! 🤍

 

 

 

 

ובאמת ראיתי את זה בעין,
איך מלא פעמים קרוב לטבילה יש מריבות, ואחרי הטבילה הכל מסתדר והדברים מתבהרים.
היצר הרע מנסה לנטרל דברים גדולים שעומדים לקרות.
איפה שהוא רואה פוטנציאל לקדושה וטהרה, הוא נכנס ומנסה לחבל.
התפקיד שלנו הוא להוציא אותו החוצה, לנעול את הדלת ולהשאיר אותו הרחק מאחור....

אוף. צריכה לטבול מחר.
לא ריב גדול, סתם היתה הרדמה מתישה של הילדים, אחרי שבת, ואמרתי משהו של ביקורת לבעלי על איך שהוא התנהל, ועכשיו אנחנו רחוקים..
וגם ככה לא היינו בשיא הזוגיות שלנו בתקופה האחרונה.
קיוויתי שהטבילה תביא לאיזושהי התקרבות. אבל כרגע לא נראה ככה. אוף, הלוואי

אבל אולי הטבילה תביא לפיוס?

אצלי המריבות קשות לי כשאסורים עוד יותר

שכל פעם ממש כל פעם שרבנו לפני המקווה, נכנסתי להריון..
היצר הרע רואה דברים טובים וגדולים שצריכים לרדת ומנסה לחבל בתוכניות..
לפי השם משתמש שלך מקווה שגם אצלך יהיה כך בע"ה!!!

זה הניק לפני ההריון.
בעזרת ה בעיתו ובזמנו

ממש חיממתן את ליבי
מקווה שנתפייס עד אז , גם אם לא אלך

😅
בהצלחה ואת בכיוון הנכון!
טבילה היא חשובה גם מחוץ להקשר הזוגי והימנעות לא תוביל למקום חיובי..
בהצלחה!

בעלך הוא בן יחיד? ואיפה חמיך בתמונה?( או שאין? )
זה ממש קשה להיות במחיצת אנשים מרירים ורטנוניים. במיוחד כשאת לא כזאת. אבל - תחשבי על זה שאם גם אתם תפנו לה עורף (בהנחה שהסביבה הפנתה) זה עלול לדכא אותה סופית. אם גם הבן שלה לא יבקר אותה ולא ידאג לה-כנראה שאף אחד לא יעשה את זה. האם זה משליך על בעלך עד כדי חוסר יכולת לתפקד ביומיום? או "רק" מעציב אותו? אם זה לא עד כדי כך פוגע, אומרת בזהירות שכל עוד אפשר, תזכרי שזו האשה שהביאה את בעלך לעולם וגידלה אותו. רק על זה מגיעה לה הכרת הטוב גדולה. ואם הדיכאון שלה כה חמור-אפשר לנסות ולסייע ע"י גורמי מקצוע.
מניסיון אני יכולה לומר לך שכשאת יוצאת מהמקום שלך, מתבוננת מהצד, מנסה להבין את המקום של מי שמולך ומרחמת, מנסה לתאר לעצמך מה היא עברה ואת הכעס עליה להחליף בחמלה-ההתמודדות נעשית קלה יותר.
ועוד משהו: מכיבוד הורים לא מפסידים.
מעריכה אותך!!
בשורות טובות!! 🧡🧡🧡

בעלי לא בן יחיד אבל הוא לוקח אחריות מאד גדולה עליה.
את צודקת,
מנסה לחשוב איך אני בייתי מרגישה חלילה,
ובאמת יש יותר אמפתיה.
אבל עדיין.
אי אפשר להשליך את כל הבעיות שלך על אחרים,
לצפות שיכילו כל הזמן.
כאילו היא כל כך כלואה בדכאון ובקושי שלה
שאין לה שום יכולת לראות את האחר. את הבן שלה.
אין פה תפקיד שח אמא ובן.
זה התהפך לגמרי.
בעלי הוא המבוגר הדואג, המטפל,
היא הילדה הנשענת, הקטנה,
חסרת הכוחות.
רק אומרת שברוך ה' בעלי ממש משתדל לשים את זה בצד,
לא לתת לזה לפגוע בחיי היומיום שלנו.
באמת. מעריכה אותו מאד על כך.
אבל מצב הרוח זה דבר שיותר קשה לשלוט עליו.
אוחח כמה זה מתסכל אותי.
יש תקופות שאני יותר בסדר עם זה
ויש שזה ממש משגע אותי😣

מוכר, חלקית לפחות.
בעלך הוא הכותל המערבי שלה, היא פורקת לו הכל ומרגישה אח''כ יותר טוב, והוא צריך להסתובב עם התיק שהיא פרקה לו...
הצעה טכנית, לא יודעת אם בעלך יסכים- כשהיא מדברת איתו לעשות עוד משהו במקביל, נניח לקרוא או משהו אחר, וככה לא הכל נכנס ישר ללב. לתת לה לפרוק, בלי שזה יפול עליו כבד.
אני יודעת שזה נשמע ממש לא יפה לעשות, אבל לפעמים אולי אין ברירה.

בעיקר שישאיר את זה מחוצה אליו....

משהו שהוא אוהב במיוחד,
ועוגת יומולדת,
ולעשות ערב כיף יחד בבית,
אולי גם לראות סרט יחד

לסדר את הבית עם בלונים וכו,
להכין שלטים,
להכין פופקורן להתחלה,
להזמין המבורגר/פיצה/אוכל אסייתי/מה שאוהבים
ולשבת להתפנק איתו

חלום
מחכה כבר ליום הולדת שלו

אבל בכללי, אל תקחי כל כך ברצינות מאמרים מאתרים לא מדעיים.
תחפשי קשר בין קורונה להריון באתרים מקצועיים/מדעיים. ויש לך המון באנגלית דוג' הfdi .
בהצלחה רבה!

אשמח אם למישהי יש איזשהו מידע.
לא הבנתי כאילו יכול להיות שהם מפרסמים דברים לא נכונים?

אבל גם החוקרים בעצמם טוענים שהמחקר קטן מכדי מכדי לבסס מסקנות
ושכל התינוקות נולדו בזמן ובריאים לחלוטין.
כלומר, לא מצאו השפעה בין הממצא (שיליה קטנה יותר) לבין פגיעה בעובר.

מבחינתי: לא שינה כלום לגבי ההתנהלות מלכתחילה. לא עוצרים את החיים אבל בהחלט מוותרים על מותרות. (לא הולכת לחתונות ואירועים)
לא מסתובבת סתם במקומות הומי אדם.
כן הולכת לעבודה והילדים למסגרות.

בעצם את אומרת שזה שהשלייה קטנה זה בסדר? כאילו אין מצב שהיתה איזה פגיעה בגלל זה (שלא תמיד רואים בהתחלה) לא יודעת זה נשמע מלחיץ שאספקת הדם לעובר לא מתפקדת טוב.
לחתונות ואירועים אני בכלל לא הולכת השאלה אם להחמיר יותר מזה. לא שאני יודעת איך באמת אצליח לבצע את זה.. תודה על ההרגעה

לא אמרתי ששיליה קטנה זה בסדר,
אבל המחקר לא אומר ההפך ששיליה קטנה הובילה לפגיעה.
יש סיכון נמוך מאוד להידבק בקורונה, יש סיכון מסויים לשיליה קטנה, ויש סיכון שלא הוכח לפגיעה בעובר.
בשקלול הנתונים לא נשמע דרמטי למרות שהכותרת מלחיצה.
עוד לפני המחקר הזה היה ברור שיש סיכון כלשהו. לא יכול להיות שמחלה כל כך קשה ואין שום פגיעה משום תופעת לוואי של המחלה. (אפילו סתם חום גוף גבוה עלול לגרום לפגיעה)

וגם ברגע שהוכח שהתינוקות לא יוצאים חיוביים לנגיף היה די ברור שככל שההריון צעיר יותר הוא גם רגיש יותר.

אז כן להיזהר. אבל לא רואה סיבה להיסטריה. כשיהיה מידע יותר אמין ויותר מבוסס יכול להיות שההחלטות ישתנו.

כל יום מעל אלף נבדקים שחלק גדול מהם לא יודעים ממי נדבקו. אבדו שליטה לחלוטין פה.

שעל כל חולה מאומת אחד, יש 10 לא מאומתים.אסימפטומטים.

זה לא מה שיכניס אותי ואת משפחתי לסגר מרצון ל9 חודשים

למה את מכניסה לי מילים לפה?

דיברתי על מה שאני עושה ולמה...
כתבת שאני טועה בשיקול הסטטיסטי ולא מכניסה את המקרים הלא מאומתים וכתבתי ש"טענות" זה לא מה שיכניס *אותי* לסגר. כלומר זה לא משפיע על השיקול כיצד לנהוג בהריון.

(אגב ההבחנה בין סימפטומטיים לאסימפומטיים היא מזמן לא רלוונטית כי בודקים גם אותם)

ולכן- זה כן רלוונטי . בהצלחה.תעשי מה שבאלך

יתרגם לך את כל האתר לעברית.(תקף ל כ ל אתר)

ידוע כבר כמה זמן שמגבירה קרישיות.
התופעות של שיליה קטנה, הפרעות בזרימות - הן תופעות שקורות כתוצאה מקרישיות יתר.
ככה שזה לא מפתיע מאוד אלא מחזק את ההבנה שיש סיכון מבחינת קרישה.
מצד שני, ואני ממש לא רופאה, יש פתרונות תרופתיים לסיכון הזה, שמשתמשים בהם כבר כעת אצל חולים בקורונה (דילול דם...).

שבהריון הראשון היתה לי שליה קטנה מהרגיל ותינוק בריא ושלם ב"ה.
אם עברת את השליש הראשון לא הייתי דואגת יותר מדי, השליה ברובה כבר מפותחת (לא זוכרת מתי בדיוק היא מגיעה לגודל המלא שלה)

איך האיזור של החיסון?
יש איזו אדמומית? נפיחות?
לפעמים לוקח קצת זמן עד שנעלם.

לדעתי, תמשיכי להיות עם יד על הדופק. אם היא לא חוזרת לעצמה תוך שבוע נוסף, כדאי לבדוק איכשהו. (אני לא אגיד ללכת לרופא, כי רופא כנראה לא יתן לך מענה בענין הזה, וגם יגיד שאין שום קשר לחיסון)

ואיזה פתרון את מציעה חוץ מללכת לרופא?

אבל, לצערי יש הרבה מאוד ילדים שנפגעו ברמה זו או אחרת מחיסונים. לפעמים זה עובר אחרי כמה זמן, לפעמים לא.
יש כל מיני סוגי טיפולים שיכולים לעזור לזה.
אני יכולה לשלוח לך בפרטי שם של מישהי שהנכד שלה נפגע מחיסון, ההתפתחות שלו נפגעה והיא הצליחה להחזיר אותו למצב תקין.

בע''ה בע''ה שהכל בסדר עם הבת שלך, וזה יעבור והיא תהיה בריאה ושמחה.

מקוה באמת שזה שום דבר...

רוב הסיכויים שהכל בסדר...
רק שצריך לזכור שחיסון זה משהו שאכן יכול לגרום לגוף קטנטן ולמערכת חיסון צעירה איזושהיא טלטלה.
ב''ה בדר''כ רוב הילדים עוברים בשלום את חיסון גיל חודשיים. אבל יכול להיות שהבת שלך צריכה עוד קצת זמן.
כתבתי לך כדי להרגיע אותך...לא כדי להלחיץ...
אם בסך הכל היא בסדר, מגיבה אלייך כרגיל, ישנה, יונקת, מחייכת, מתעניינת בסביבה וכד' אז כנראה שהיא בסדר.

הגיוני שזה מה שמציק לה. זה לא נעים אבל מחלת רוטה הרבה פחות נעימה .. אז טוב שחיסנת. תרגישו טוב!

תודה על המידע

כששמים תינוק עם הפנים כלפי חוץ מלבישים בד על המנשא כדי שהרוק לא יכתים את המנשא
אני בדיוק הגעתי למסקנה שזה שימושי ממש. אבל בארץ זה יקר טילים

ואת המים פקעו לי בכלל בלידה..לא מחייב בכלל. כל לידה זה משהו שונה....
היריון ראשון ילדתי בתחילת תשיעי והיריונות אחרים אחרי התאריך...
אין חוקים בכלל.
בהצלחה

"אני יולדת תמיד לפני התאריך"/"אני יולדת תמיד אחרי התאריך".

אני יכולה לומר שכעיקרון אני יולדת בסביבות התאריך - שלוש פעמים בשבוע 39 ופעמיים בשבוע 40 (ופעם אחת - תאומים - בשבוע 34).

ירידת מים הייתה לי בלידה השלישית ובלידה השישית, בשאר הפעמים לא. (מה שכן - כנראה שאצלי ירידת מים לא מתפתחת לצירים. בשתי הפעמים הללו ילדתי בניתוח...)

בראשון היה לי ירידת מים, בכל השאר לא.
לגבי התאריכים, כולם לפני התאריך אבל רחוקים זה מזה... בתשיעי, בשמיני ובשביעי

ובסוף זה פשוט קרה. דווקא כשהפסקתי לבדוק ביוץ ופשוט שיחררתי.

אם הפסקת לבדוק איך ידעת מתי צריך לנסות?

אם המחזור שלך בין 28-31 יום אז את יודעת שהביוץ הוא בין היום ה14 ל17 בערך.. ואת מכסה את השבוע הזה, אבל בנחת..

אכלתי מלא מלא סלק אדום מבושל כמה ימים

זה קטע,פתאום ראיתי את זה באיזה פורום הריון ואמרתי אני אנסה,מה אכפת לי, וחודש אחר כך הייתי בהריון

אבל זה בא יחד שאלת רב לגבי 7 ימי נקיים כי חששתי שזה ביוץ לפני טבילה וכמה פעמים שניסיתי לפי ההנחיות שלו לטבול קודם

את רירית הרחם וזה מעלה את הסיכויים להפריה להשתרש ברחם
לא יודעת אם זה מוהח אך יןדעת מכאלה שעזר להן.

רק יודעת שקראתי על זה

וניסיתי ועבד לי

ומכיוון שזה רק ירק בריא סך הכל,אין מה להפסיד

והיא הייתה לחוצה טילים למה היא לא נקלטת- נראה לי שזה הסיבה אולי מרוב הלחץ בין השאר (אצלה בכל אופן)

בסוף תקתקה אותם יפה מאוד

סתם,

בלי שום סיבה

הכל היה תקין

עקבתי אחרי ביוץ והוא היה בזמן

לא לקחתי כלום חוץ מזה...

הריונות קודמים לקחו הרבה פחות זמן(מיד פעמיים, ו-4 חודשים)

 

יש דברים שהם ביד ה׳ , ואף פעם לא נבין למה

ובעיני זה רק מוכיח ש-כן, זה נורמלי מאוד לא להיכנס להריון במשך שנה (אא״כ יודעים שיש בעיה ואז זה כבר משהו אחר)

כי אם שאלה ספציפית מציעה לך רק במקום שאת יודעת מי העונה

רשום שם מי היועצת הלכה שעונה כל פעם.
עונים תוך כמה ימים

אם זה דחוף אפשר להתקשר אליהם לקבל תשובה מיידית

אם את לא בת ארבעים פלוס סיכוי קלוש שיש לך מוצר כזה. זה חומר חזק ודי יקר
יחסים אם אין דימום ולא אמר לך הרופא כלום מותר חופשי.

תרבות הדיון.

רוב הדיונים ממש יפים ומכבדים את הקהל כאן
אבל לפעמים לא...
ומאד פוגע לשתף במסקנה או חוויה אישית ולקבל בוסט לפרצוף
חייבים לנסות להבין שמאחורי המקלדת יש אישה
שחוותה את החוויה שלה ומשתפת מהמקום שלה.

לפסול ולמחוק משהי אחרת כי דעתה לא מקובלת עלייך- לא ממש נעים וגורם הרגשה רעה בלב.

אם יש חשש כל שהוא, אפשר לדווח למנהלות.
בגלל זה הן מנהלות.
יש להן כלים להתמודד ולבדוק אם זה אמין או לא.

בשורות טובות!

צר לי על איך שהרגשת..

לק"י

אפשר לדווח על הודעות ממש בקלות.

מכמה סיבות זה חשוב:
1. לא תמיד אנחנו רואות פה הודעות.
2. כדי לא לפגוע אם חושדים במישהי כטרולית והיא לא.
3. אם היא אכן טרולית, התגובות עוד יותר מתדלקות אותה.

שבת שלום

לניטב הבנתי יש סיכוי לכאבים עד לסיום הצמיחה של כל השיניים

אני עצמי עברתי כאבים של צמיחת שיניים (שיני בינה) פעמיים בחיי.
בפעם הראשונה היו לי כאלה כאבים שהלכתי לרופא אף אוזן גרון עם תלונות של כאבי ראש, אוזניים, גודש באף וכאבים בלסת.
הוא איבחן דלקת כרונית בחיבור בין הלסת העליונה לתחתונה.
אחרי שבוע בערך יצאה לי שן.

זה
דבר
כואב!

אולי תולעים?? הם בדרכ יוצאות בלילה..

אחוריות (מתחילות לבצבץ),
האמת שלאחרונה היא יותר בוכיה מהרגיל,
טוב לדעת!
תודה

וחשדתי בשיניים, ובאמת יצאו לה 3 טוחנות😏

כבר היו שיניים שפשוט נרקבו
טיפלנו בהקדמה מלאה
את רואה משהו חיצוני בשיניים?
(וזו ילדה ששותה רק מים בבקבוק, שום דבר ממותק, מצחצחת שיניים ובלי מוצץ)

ולא אוכלת סוכרים וכאלה במשך היום

אבל זה באמת חריג לפתח כאלו חורים בגיל ככ צעיר
לא קרה לי עם אף אחד מהילדים
הרופאה אמרה לי שיש כאלה שנולדים עם מעטפת שן מאוד דקה שנפרצת בקלות ע"י חיידקים

הייתי בודקת עוד כיוונים

אזניים ותולעים (יש אחים גדולים?)

כאלה..

אתמול ושלשום לא קיימנו... לכן מקווה שיהיה בסדר...

אז מובן למה ברחת החוצה.

של השב"כ במקום לבדוק שבועיים אחורה הם בודקים רק שבוע אחורה

איזה באסה
חשבתי שכל מי שנכנס לבידוד יכנס 10 ימים מהחשיפה ולא 14

טוב

חשבתי שמקצרים את הבידוד ממש

מחבקים וכו אל תאפשרי לה לישון במיטה שלך יותר

בהחלט מסוכן להשאיר לבד ככה אם הוא לא עירני. הוא יכול ממש ״לקבור״ ילד קטן ככה חס ושלום.
או שתפרידי מיטות אם את לא שם

את יכולה לבדוק על זה בגוגל. בגדול זה לא מודע לחלוטין.

גם חידשתי לו שזה קורה לו איתי

אבל כנראה שהדבריםה אלה לא מפריעים לך.

אין מצב שבעלי 'יציק' לי כשאני ישנה ואין מצב שהילדים איתי במיטה...

תשתי הרבה מים

תאכלי הרבה פרות וירקות טריים

ובע"זה זה ישתחרר

 

 

ולא ללחוץ בשירותים.

רק לנשום עמוק

 

והעצה הכי מועילה- לשבת בשרותים כשהרגליים מוגבהות (נגיד על שרפרף)

עוזר ממש!!

3-4 שזיפים מיובשים בכוס מים רותחים, (עדיף כוס קפה גדולה)
כשהמים מתקררים שותים את כל הכוס ומומלץ גם לאכול את השזיפים לאורך היום עם מתאים לך...

תשתי המון מים

תשתי מיץ טבעי, חלב, מרק עוף וכד'

קפה לא כזה מועיל ולהימנע מקקאו בננה ואורז 3 דברים שגורמים לעצירות (יכולים לגרום)

אוכלת הרבה מאוד ירקות (כל יום סלט גדול)

ותמיד יושבת בשירותים עם רגליים מוגבהות!

 

אוף מה עובר על הגוף שלי

למה זה גורם לכאב בטן חזק ככ.

יכול להיות שבגלל שמתאמצת?

אם לא, תנסי להוסיף שמן זית לסלט.
וכמו שהציעו פה שזיפים יכולים ממש לעזור.
ותנסי בכל זאת לשתות הרבה מים, אם לא אז לפחות משהו אחר, אולי תה, מים עם לימון, נס? נוזל כלשהו לגוף..

אמרת שנס קפה לא עוזר, תשתי שוקו, תה עם חלב..

זה הרבה הרבה מים. במיוחד לפני הארוחה , על הבוקר שתי כוסות מים חמימים.
ופירות
ירקות, ירקות עלים- מעולה
ומה שעוד עוזר זה עדשים שחורות!
בזכות @נביעה שפעם כתבה פה.
לא להיבהל, זה עובר!

זה פותח שערים ברחמים רבים😆

תבשלי עדשים שחורות עם מים
אחכ כשמוכן תוסיפי מלח
תאכלי עם סלט, או עם קינואה, עם חמוציות...
עם כל הטיפים שכתבו לך לעיל-
בבוקר לפתוח עם 2 כוסות מים/מיץ
סלט/ פירות- אל תאכלי פחמימה עד שאת לא משתחררת מהפחמימות של אתמול...

אה, גם אבטיח זה אחלה פרי לשחרור...!
בהצלחה!
רק אל תשבי הרבה זמן על האסלה... זה מתכון לטחורים וזה לא באמת עוזר..

בתקופה שזה היה הצלה בשבילי...חחח ..

לפחות לעזרה ראשונה

אני לקחתי כמה ימים בהיריון כי היו לי ימים קשים ומאז לא לקחתי בכלל- אם זה משהו שהוא ממש כמה ימים לדעתי זה כן שווה. את ממש לא חייבת להמשיך אחר כך

שזה לא יוצא קשה..ממש רגיל, באחד הימים אפילו יצא מיימי כזה (סליחה על תיאור המגעיל)

רק מרגישה שיש צורך להתאמץ..לגרום..

מה שאת מעדיפה

יש לפעמים מיימי.
תארי לעצמך קק בכביש. האופנוענים מצליחים לעבור כי הם קטנים. אותו דבר

והצואה כמו גוש קשה ויצא מימי מסביב. שימי לב

לקחתי כל ההריון הראשון ואחרי הלידה ואח"כ הפסקתי והכל היה בסדר גמור

עוזר הכי מהר לדעתי. ממש אפילו בכמה דקות לפעמים, לשחרר הכל
וגם ברנפלקס עם חלב.

רפואה שלמה!!

גם פעילות גופנית עוזרת.

שיעבור מהר בע"ה!

עזרתן לי ממש

להוסיף גם שמן זית לגבינה, זה עוזר ליציאות רכות

והשזיפים כמו שכתבה פה

והכי חשוב לא ללחוץ- לנשום עמוק...

 

תנסי גן כמה כפיפות בטן על בטן ריקה

ב"ה מרגישה הרבה יותר טוב.

וגםם כאבי הבטן נעלמו קליל.

אין עליכן!

שבת שלום

לחץ נפשי או חרדה?.. זה יכולה להיות סיבה לזה..