התחתנתי
ההכנות לחתונה היו (אולי) מלחיצות/מעצבנות
ההיכרות עם המשפחה של החבר הייתה (אולי!) מלחיצה/מביכה/מעצבנת
אולי לכתחילה היא פחות התחברה לבנות המשפחה החדשות
כי אנחנו אנשים שונים, ולא תמיד אוהבים או מתחברים לאנשים שהם פחות לטעמינו.
יכול להיות שהיא סגורה ומתביישת ו(אולי גם ממך, של נבתור הזהמי שקרובה שואהאליה בגיל? מעלה פה השערה...) ועם משפחה שהיא צריכה להכיר.... גדול עליה קצת.
הייתי מציעה שתתני לה את הזמן שלה.
תהיי נחמדה , תאמרי שלום תודה וכו'
אבל כרגע תני לה את הספייס הזה.
היא זקוקה לו. היא באמת לא מתכוונת להיות ה"סנובית"
ובטח לא להעליב או לפגוע.
הקשר כרגע על אש נמוכה
יש מי שהיא כן מצליחה להתחבר אליה וזה טוב מאד כשיש מישהי כזו במשפחה . גם אני ככה במשפחתו של בעלי, מצאתי לי את מי שיוצא לי יותר נוח לבקש דברים/ לדבר חופשי יותר וכו' . ולאט לאט נוצרים קשרים "קטנים" יותר כך עם האחרות. אני מאד מזדהה עם דמות הגיסה כי אני מוצאת את עצמי בסיטואציה דומה מאד. ועדיין אני חושבת שכדאי לך להבין שהיא ממש לא נגדך או מעליבה אותך בכוונה.
יכול להיות שיש מי שהיא יותר מצליחה ליצור איתה קשר נינוח
ובגלל זה היא נמנעת עכשיו מקשר שלא רצוי לה (שנדמה ש"דוחפים לה" קשרים ויחס שהיא עדיין לא רוצה... מכירה את המוכרים שישר כשאת נכנסת לחנות ומעיפה מבט, ממהרים אלייך: "מה מחפשת גיברת? אפשר לעזור לך?" ואת רק רוצה להסתכל בנחת, בעצמך ואז להחליט אם לבקש את עזרתם או לא. ..)
השינוי הגדול של הנישואין+ עיכול של מבנה המשפחה החדשה+ ניסיון לקשר שאינו דו צדדי... ואולי עוד סיבות שלא ידועות לנו,
כל אלו יכולים להעיק ולחשוב פעמיים לפני כל ניסיון שכזה.
ההבנה שלוקח לה זמן והיא זקוקה למרחב הסתגלות, הכבוד לרגש שלה (=כבוד, מלשון חשיבות, לתת מקום לעובדה הזו)
זה יעזור לה להתרגל למשפחה ולהתחבר.
במאמר מוסגר, בחיים עצמם- אני לא חושבת שצריך "לשווק" את עצמינו לאחרים.
מי שבסביבה ומתרשם מאיתנו בעצמו, הגיוני שייצור קשר מרצונו.
יש סיפור מאד יפה של מישהי מאחד הספרים ("הרגע הזה") של אביגייל מייזליק, אבל הוא מהמקום של כלה וחמותה.
אני מצרפת פה
ומקווה שהועלתי במשהו.
בהצלחה ממש!!!
אם את רוצה את מוזמנת לפרטי או במסר.
.
) ומתקפלת לשינה מתוקה.
)
