פורום הריון ולידה (עמוד 2672)

אייזה שבוע קשה!!! חזרתי לעבודה והילדים(1.2 ו2.4) חזרו למסגרוותת וקשה להם וקשה לי!
הם כל היום בוכים אני מוציאה אותם כמה שיותר מוקדם והם רוצים כל הזמן על היידים שלי..
אני מותשת ועייפה ואני יודעת שהם צריכים אותי אבל קשהה לי.

בנוסף לכל אני בריב עם בעלי כבר למעלה משבוע. מדברים אבל אני עצבנית. לא סיפרתי לו שהצלחתי לספור בערב שבת והחצוף קבע שהולכים להורים שלו השבת בלי לשאול אותי.
עכשיו מה הקטע?היום נודע לי שהוא קבע אז ביפרתי לו שזה ליל טבילה והוא לא מוכן לבטל כי לא היינו שם אייזה חודשיים והוא כבר אמר לאמא שלו שנבוא.ואין מצב שאני אטבול שמה זאת לא אופציה!
אחרי שבוע שאנחנו ככה לא אכפת לו שאני צריכה ללכת לטבול?
אוף אוף שייגמר השבוע הזה כבר!!!!

עוד לא צפיתי בסרטון של הקורס הכנה ללידה (של אמית שעשיתי ללידה קודמת)
לא הכנתי תיק
לא כיבסתי כלום
לא אירגנתי שום דבר
לא בישלתי הקפאתי
לא התחלתי למרוח לנסינו למרות שתיכננתי כדי להקל את תחילת ההנקה..

וזה ממש לא מתאים לי... מתאים לי להיות מוכנה הכי מראש שאפשר.
ואני לא מצליחה להניע את עצמי לזה.
מצד אחד מרגישה שיכולה ללדת עוד רגע, מצד שני אני רק בשבוע 37 אז יש עוד זמן..

עמוס לי בבית ספר. ויש לי מחר דברים שם שאני צריכה לסדר ולארגן ולהכין. ולא יודעים עדיין מי מחליפה רותי. אז לא יכולה להתחיל חפיפה.
ובאלי ללדת והלשאיר את כל הבלאגן ההזוי הזה של תחילת שנה עם קורונה למחליפה שלי.. או ללא יודעת מי. שיתמודדו.
אין לי כוחות...
ואני מגיעה מותשת הביתה. וחם לי. והקטנה שעוד רגע נהיית הגדולה רוצה את התשומת לב שלי. והכי באלי לתת לה את כל הצומי בעולם כי עוד מעט יהיה עוד פשוש בבית..

תשלחו לי כוח?

(אני ניק שכותבת בפורום, אבל הפעם כותבת מאנונימי כי הפוסט הזה עם כל הפרטים בטוח יעשה לי אאוטינג...)

אז
ה' סיבב את זה ככה
שבסוף אני עובדת כמטפלת במעון של הילדים שלי.
בגדול שמחתי על זה כי פעם ראשונה שמכניסה אותם למסגרות וככה אהיה קרובה אליהם וכו..

רק..
שההתחלה קשה לנו
1. הקטן שלי (בן 8 חודשים) שגמככה דבוק אלי ומפונקי, (לא הסכים הרבה על הרצפה בבית וזה...)
בוכה המון
ב"ה הוא כן אוכל פירות ומרק ולפעמים גם בקבוק ובהפסקה אני מניקה אותו אבל הוא פשוט רגיש להרבה רעש ולא מכיר... וקשה לי לשמוע אותו ככה בוכה..
(אני לא עובדת בכתת תינוקיה אבל שומעת מעבר לקיר)
העולם הזה כלכך לא פייר שככה זה צריך להיות ..
כואב לי עליו!!
למרות שהן מטפלות מקסימות וממש משתדלות (במיוחד שיודעות שקשה לי)


2. אני עובדת בקבוצת הבוגרים
והגדול שלי קצת על הגבול.. כי הוא קטן יותר אבל מאד חכם ומפותח.
זה מתחם גדול של 2 קבוצות באותו מיתחם עם סדר יום שונה לכל קבוצה...
בהתחלה תיכננתי לשים אותו בקבוצה של הקטנים יותר שמצד אחד לא יהיה איתי כל הזמן אבל כן יראה אותי באזור..ומידי פעם אני איתו...

אבל
הוא פשוט לא מסכים
סתומרת הוא התרגל יפה למעון ולחברים ובסך הכל נהנה ושמח
אבל כשאני מתרחקת עם הקבוצה שלי לחצר/פינה אחרת / מפגש
הוא היסטרי משהו הזוי
צורח שרוצה אותי
וכואב לי עליו
אז בנתיים הוא בקבוצה שלי
אבל גם כאן הוא צורח כשאני רגע מתרחקת
(לשירותים/החתלה/ אחר)
וקשה לי להתנהל ככה בתור מטפלת
וקשה לי שהוא ככה בוכה
ובכלל הוא נדבק אלי יותר וכו (ובבית בכלל לא!)

אני ממש מתלבטת איך להמשיך..
מחרתיים יש לי יום חופשי פעם ראשונה
(למרות שכבר עברו כמעט שבועיים מהיום הראשון במעון)
מפחדת עליו איך יהיה לו
מצד שני הוא יהיה צריך ללמוד שאני עובדת שם ואי אפשר ככה..
לא יודעת כבר..


וגמככה לא קל לי בעבודה עצמה
עם ילדים חדשים שבוכים
ואני ממש משתדלת שיהיה להם כיף ומחבקת ומשדרת רוגע...
ומגיעה הביתה מרוקנת ותשושה


אשמח לעצות וחיזוקים וחיבוקים...
היה לי יום קשה =(

תמיד ראו עליי חלק מהוורידים בחלק מאזורי הגוף אבל שמתי לב שימים האחרונים הוורידים בידיים שלי בולטים עוד יותר.
יש פעמים שממש כמו יד של אדם מבוגר שמרגישים את הווריד על פני גב היד.

ראיתי באינטרנט תופעות רק על וורידים ברגליים או באזור הפות.. משהי נתקלה הוורידים בידיים?
זה סתם חוסר אסתטיות ? יש מה לעשות בנידון? שפחות יבלטו

ואני מלאה בשאלות...ילדה ראשונה וגם הכנסתי בשנה המוזרה הזאת..
בת שנה ושמונה במשפחתון קטן של 5 ילדים עשינו ימי הסתגלות בסופו של דבר הסכימה שנכנס יש רק עוד ילד חדש. .
שמתי לב לכל מיני דברים והייתי רוצה לדבר איתה עליהם איך אתם הייתם אומרים את זה למטפלת?
איך התקשורת אצלכם? אתם אומרים בסוף היום כותבים לה הודעה?
הבת שלי בתקופה שמוציאה שיניים והיא חשופה לוירוסים יותר ונדבקת ובעלת המשפחתון שמתי לב לא הכי מקפידה על ניקיון
גם לגבי הבקבוקים של הילדים יש מישהי שם עם נזלת קבוע.. והבת שלי כמעט שתתה לה מהבקבוק או שתתה בזמן שלא היתי שם , אז אמרתי לה כזה אל תשתי ( לבת שלי) זה לא הבקבוק שלך.. היא אומרת לא נורא אם היא שותה משל אחרים...
היתי בהלם שזה התשובה שלה.. ככה זה אמור להיות?
גם לגבי הסתגלות היא אומרת שאם בוכים אז זה חלק מההסתגלות .. אולי ..אבל איך אדע אם היא נותנת לבת שלי לבכות ולא מעדכנת אותי? היא אמרה שלא בכתה..
לא יודעת אני מרגישה שבגלל כל המקרים האלו שאתה שומע בתקשורת יש יותר חשד וחוסר אמון.. זה פשוט נורא
איך אמורים להיות רגועים ככה ולעבוד בשקט..?
תכלס מבחינתי שתישאר איתי עד גיל מאוחר אבל זה לא ריאלי והיא צריכה כבר חברה נראה כך..
באמת ממש קשה מבינה את כל מי שכותבת פה שהלב שלך נשבר... לנו אולי יותר קשה מלהם..😩

כפי שכתבתי בשרשור אחר על פטריה בנרתיק,
כל פעם שאני מגלחת נהיה לי גירודים מטורפים.
הייתי בטוחה שזה פטריה
אבל עם היכרותי ארוכת הטווח עם פטרת נרתיקית, אין שום הפרשות שמתאימות לפטריה.
בגלל שזה לא נראה לי פטריה, לא קניתי אגיסטן וכ'ו.ולא טיפלתי בכלל.
ומפה לשם,
כבר שבועיים שאני סובלת מגרד בלתי אפשרי ונרתיק מגורה ומגרד.

אני יודעת שאני חייבת ללכת לרוםאת נשים,
אבל כל כך לא בא לי.
זה מביך אותי ומעמיד אותי מול כל ההערכה העצמית הנמוכה שלי.
ולא בא לי.
אוף עם כל הצרות הנשיות הבלתי נגמרות שלי

להמשיך כרגיל את הגלולות? אין לי דרך להשיג רופא ורוצה לדעת אם לקחת מחר על הבוקר

אני בדרך כלל בן אדם עדין מאוד ולא נוטה לכנות אנשים בשמות אבל גיסתי פשוט טיפשה ומטומטמת! (ואני מרגישה כמו אחיינית שלי הקטנטונת כשאני משתמשת במילים האלה...)

בשבת היינו אצל ההורים של בעלי, וכזה כל השבת חפרו לנו לעשות משהו שאנחנו דוחים הרבה זמן, בעיקר הגיסה הזאת, וכל דבר שחמי וחמותי אמרו או עשו היא ישר פירשה בתור רמז בשבילנו לעשות את זה... בסדר, חייכתי והתעלמתי אבל בסעודה שלישית היא כבר הגזימה, היא אמרה כזה בצחוק שזה גם מונע ילדים, עד שלא נעשה את זה לא יהיו לנו ילדים (טיפשה כבר אמרתי) אז ציחקקתי וחמותי אמרה משהו בסגנון של איזה שטויות... אבל עבר כבר יום וזה עדיין מעצבן אותי, אז זהו פרקתי...

והיא לא ילדה קטנה, רק מתנהגת ככה...

כשאמרתי לבעלי שהיא טיפשה הוא נעלב שאני קוראת ככה לאחותו...

הייתן ממליצות לרכוש את הספר?
מה יש בו?

הסתבכתי..

אשמח אם תפנו באישי.
אבל זאת "שאלת שמ"פ למתקדמות"..

צרעכה עזרה..
תודה!

לא מקפידה על שעה קבועה, יש מצב להריון??

רוצה לדעת אם זה נורמלי מה שאני מרגישה.
אני שוטפת כל פעם שאני הולכת לשירותים - פשוט נכנסת מייד למקלחת ושוטפת.
משתמשת באלופירסט כל פעם, יש לי גם גזות מגנזיום שאני שמה לפחות פעמיים ביום עד שאני מחליפה פד - ביציאה הבאה לשירותים..

בקיצורצעושה הכל לפי הספר.
וכואב לי. כל היום על משככחי כאבים.
ועכשיו גם שורף לי!
ילדתי לפני 5 ימים.
זה בסדר ששורף שם? מה עושים?

איך להתנהל.
בעלי הוא המפוזר מכפר עזר .
לדוגמא- יכול לקח את הילד אבל כל החדר יהיה בלאגן כאלו הוריקן.. טיטולים זקוקים. קרם בחדר אחר בכלל , בגדים זרוקים על הרצפה כשממש ליד יש את סל הכביסה של הילד.
- אם מאכיל אותו אני צריכה לחפש בכל הבית בקבוקים של התינוק.
- שלא נדבר על המטבח אם הוא מחליט להכין משהו לאכול.
יכול לראות פח מלא ולא יזרוק עד שאגיד לו לזרוק או שאני פשוט אאסוף וזרוק.
ושלא נדבר בכלל אם אני יוצאת לעבודה וחוזרת בערב וואי הבית נראה כמו תוהו ובוהו....
הוא יודע שאני כל ערב אחרי שהילד ישן מאפסת את הבית מנקה כל ערב עם סמרטוט לח וגם את המטבח והוא לא ככה הוא יכול לישון ואז כשאתעורר אני אסדר וזה מחרפן אותי.
אני ממש מרגישה שאני צריכה נרות ולסדר אחריו כאלו יש לי עוד ילד.
ניסיתי לומר לו את הדברים הוא אומר לי שאני תמיד מתלוננת!
אני מתחרפנת! קשה לי ! אוף אוף אוף .
הבוקר הרגשתי שאני עוד שנייה תולה אותו מעצבים

יכול להיות שאריות של אוביטרל אחרי 11 ימים או לעשות עוד בדיקה עוד יומיים?

אמורה לקבל עוד 4 ימים ויש 2 פסים כבר 3 ימים
בדרך כלל לפני מחזור תמיד יש פס אחד

נדמה לי שמישהי פה הזמינה משם, אולי מיואשת?
אני רוצה לדעת איך האורך.
אני מזמינה לבת שלי מנקסט מידה שבע כדי שהשמלות והחצאיות תגענה עד הברך. כמובן בנקסט יש את הבעיה שהם מתכננים שמלות לאמצע הירך.
השאלה שלי היא רק לגבי אורך. הרוחב לא מעניין.
איזה מידה להזמין בחנות הזאת? אני לא מתכוונת להגיע לחנות פיזית.

ואם מישהי יודעת לומר אם ההחזרות לשם עובדות טוב
אשמח גם לדעת את זה.

אני עם שלושה ילדים כשהתינוק הוא בן חודשיים וחצי ואני מרגישה שהסדר לא כל כך נכון,כי הרבה פעמים יוצא שהילדים הולכים לישון ב 20.30 או אחרי
ואז לי ולבעלי אין כמעט זמן ביחד.
אז אשמח לשמוע איך אפשר לסדר את זה בצורה נכונה שהם ילכו לישון יותר מוקדם..
תודה

העברתי את הקטן למיטת מעבר לידי
עד שיתרגל ואז יעבור לחדר של האחים שלו פשוט בנתיים עוד מתעורר לפעמים בלילה ולא בא לי חגיגות כן כן הם מעירים אחד את השני..
בקיצור עד כה הוא טיפס על הלול והיה קופץ אלי ראש ובעצם בגלל זה העברתי ועכשיו שהוא יכול לרדת לבד הוא פשוט בוכה כשקם ורוצה שנבוא לקחת אותו חחח
הסברתי לו שאני מחכה לו שיבוא אלי מקווה שיפנים את הרעיון וזה רק ההסתגלות.
בעיקרון נרדם לבד ממש יפה עבר חלק אפשר לומר

אז.. לפעמים מרגיש לי שהקטנה (חודש...) משתמשת בי בתור מוצץ.. היא לא מוכנה כרגע להשתמש במוצץ ואז אני מתחרפנת כשהיא מחוברת אלי 'סתם'...
עצות?

חוץ מזה מרגיש לי שכואבת לה הבטן.. איך אפשר להקל עליה?

מהצהריים שד אחד כואב.
יש שטח אדמומי כזה באזור שמעל הפטמה.
כואב מאוד כשנוגעת ובהנקה ממש..
לא נראה לי שמרגישה שם גוש או משהו.
מה זה יכול להיות ואיך להקל/ לטפל? זה נוראי