לא הכנתי תיק
לא כיבסתי כלום
לא אירגנתי שום דבר
לא בישלתי הקפאתי
לא התחלתי למרוח לנסינו למרות שתיכננתי כדי להקל את תחילת ההנקה..
וזה ממש לא מתאים לי... מתאים לי להיות מוכנה הכי מראש שאפשר.
ואני לא מצליחה להניע את עצמי לזה.
מצד אחד מרגישה שיכולה ללדת עוד רגע, מצד שני אני רק בשבוע 37 אז יש עוד זמן..
עמוס לי בבית ספר. ויש לי מחר דברים שם שאני צריכה לסדר ולארגן ולהכין. ולא יודעים עדיין מי מחליפה רותי. אז לא יכולה להתחיל חפיפה.
ובאלי ללדת והלשאיר את כל הבלאגן ההזוי הזה של תחילת שנה עם קורונה למחליפה שלי.. או ללא יודעת מי. שיתמודדו.
אין לי כוחות...
ואני מגיעה מותשת הביתה. וחם לי. והקטנה שעוד רגע נהיית הגדולה רוצה את התשומת לב שלי. והכי באלי לתת לה את כל הצומי בעולם כי עוד מעט יהיה עוד פשוש בבית..
תשלחו לי כוח?

