היי יקרות, אשמח לעיצותיכן החכמות ❤
אז ב"ה כבר בשבוע 36, ה"גדולה" בת שנה וחצי. עברתי איתה סרטים בהנקה, ממש נלחמתי בשיניים... היא גם נולדה קטנה, 2400. בחודש הראשון הנקתי וגם שאבתי, ולאחר מכן במשך חצי שנה (!!!) שאיבות בלעדיות! כל 3 שעות! יום ולילה.. ממש נלחמתי ולא ויתרתי (תרשו לי להיות גאה בעצמי חח). להגיד שזה לא היה קשה ולא גרם למתחים בבית? בטח שכן. אבל לא ויתרתי. וגם עכשיו אני רוצה לתת חלב אם. מאוד מאוד רוצה. מוצאת את עצמי פוחדת, חוששת שאצטרך לעבור את מה שעברתי עם הגדולה... אני בכלל יכולה להרשות לעצמי להיות מושבתת כל 3 שעות למשך רבע שעה? הרי עכשיו יש בבית עוד תינוקת, זה לא אותו מצב... אוף, הלוואי וההנקה תלך בקלות, ולא אצטרך לשאוב בכלל... אני ממש חושבת על זה כל זמן, אני פוחדת... לא רוצה לוותר, אבל נזכרת כמה היה לי קשה וזה מפחיד... סליחה אם יצא מבולגן... יכולות להרגיע אותי? לתת לי עצות חכמות? תודה ❤