שרשור חדש
fsh גבוה מאודננה מתוקה

הי בנות,

מישהי נתקלה בבדיקה ביום השני למחזור בתוצאת FSH של 35? (אני בת 27 מודאגת מאוד)

מיואשת******

זה מעיד על רזרבה שחלתית נמוכה. 

אפשר עוד כמה פרטים עליך לפני שאייעץ משהו? כמה זמן אתם מנסים להיכנס להריון? מי שלח אותך לבדיקה הזו?

תודהננה מתוקה

תודה לך

אני נשואה שנה בסה"כ ולא מצליחה להכנס להריון,

לכן פניתי לבדיקה פשוטה, אשר התוצאות שלה ממש מלחיצות אותי.

אוקימיואשת******

תראי, לא בקטע של להלחיץ. אבל זו תוצאה ממש לא שגרתית לגילך והיא עלולה להצביע על בעיה של מיעוט ביציות.

בבעיה הזו כל חודש יכול להיות חשוב מאד. לכן מה שאת צריכה לעשות כרגע זה לנשום עמוק, לומר פרק תהילים. לאכול כמה קוביות שוקולד, ולהתקשר לרופא פוריות. אבל למישהו טוב. לא מי שפנוי בקופה ולא מי שיש אליו תור עוד שלוש החודשים. 

בכל מקרה ממליצה לך גם לבקש הפניה טלפונית נוספת למחר ולבצע את הבדיקה שוב (בדר"כ עושים אותה ביום השלישי למחזור) כדי שתהיי בטוחה שזו לא טעות מעבדה כלשהי.

 

אם את רוצה המלצה לרופא פוריות תגידי באיזה איזור וקופה את חיבוק

לחוצהננה מתוקה

מה זה אומר מיעוט ביציות? יכול להיות שזו בעייה רצינית?

עשיתי גם בדיקה נוספת ביום החמישי למחזור (הרופאה אמרה שלא טוב עדיף יום שני- שלישי) ושם יצאה תוצאה של 10.2

אולי באמת עשיתי את הבדיקה מוקדם מדי?

אני באיזור ירושלים, במקרה שמעתי על פרופ' ראובנוף, איך הוא?

הוא ידוע כמישהו מאד טובמיואשת******

הלכתי אליו פעם אחת ליעוץ והתרשמתי לטובה אבל לא עברתי אצלו טיפול.

הוא מקבל שרפ ויש החזרים של קופ"ח זה יוצר איזה 250 נראה לי.

תעשי קודם כל את הבדיקה שוב מחר. היום החמישי זה לא טוב, את צריכה יום שלישי למחזור 

רזרבה שחלתית נמוכה זה אומר שלמרות שאת בת 27 מצב הביציות לא תואם גיל. אלא הרבה יותר מבוגר. זה בעיה שיש לה טיפולים, לפעמים הם הולכים ממש בקלות לפעמים פחות. מה שהכי חשוב שתלכי מיד למישהו טוב ולא תבזבזי זמן אצל רופאי נשים (ולא רופאי פוריות) ובהמתנה לתורים, מכיון שבעצם מצב הפוריות שלך יותר "מבוגר" ממך, אז הזמן חשוב פה.

מבינה את ההלם והלחץ, לוקח זמן לעכל ולהבין, אבל טוב שמצאת את זה עכשיו

אני אוהבת את ההסברים באתר הזה -

https://www.dikursiny.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%9C%D7%99/

 

ממליצה להיכנס ולקרוא ולנשום עמוק.חיבוקפרח

לחוצהננה מתוקה

תודה רבה לך על הסבלנות

לפי מה שאני קוראת באתר יש לי סיבה מאוד טובה להלחץ

איך ייתכן שבגיל כזה קיימת ח"ו כזו בעיה??

עכשיו אני ממש לא רגועה

שה' יעזור לי

לנשום לנשום!מיואשת******

מצד אחד אני לא רוצה שתרגישי לחוצה מצד שני ליפות את האמת לא יעזור לך במטרה האמיתית- ילדים בע"ה.

כן, זה קיים בגיל כזה .

אני מכירה אישית מישהי בגילתה את זה בגיל 23. ב"ה יש לה ילדים היום. נכון הדרך לא היתה קלה לה. אבל יש לה ילדים. זה העיקר.

ב"ה את חיה בעולם מדהים, עולם טכנולוגי עולם מופלא שהקב"ה נתן בו בינה לאנשים לעשות דברים מדהימים ולעזור במצבים שלפני 50 שנה בלבד אף אחד לא היה יודע מה הבעיה שלך וגם לו היו יודעים לא היתה שום דרך לעזור.

היום יודעים

היום מטפלים

יש בעיה, אבל גם יש פיתרון

ובע"ה תהיי אמא מהממת!!!

צאי לדרך יקרה, את יכולה ואת תצליחי בע"ה חיבוק

תודהננה מתוקה

ממש הרגעת אותי

השתגעתי

בהצלחה נשמה. מכל הלבאורוש3
מיואשת את מהממת!ושוב אתכם
ננה מתוקה ויקרה גם אני מאחלת לך הצלחה רבה!! בע"ה שתהיה לך דרך קלה ומהירה וילדים נהדרים ❤
אמן אמן אמן!!!! תודהננה מתוקה


רוצה לסייגשלומצ'

(אני תמיד מהנהנת בהסכמה לכל מה שאת כותבת, אז החלטתי לגוון חיוך גדול)

 

ראיתי שהפותחת כבר קבעה תור (סחתיין עליך! הלוואי עלי לתקתק ככה עניינים), אז כותבת לטובת נשים אחרות-

גם בקופה אפשר למצוא רופאים טובים. 

הרופא שלי מנהל מחלקת IVF בביה"ח בו אני מטופלת, ומקבל גם בקופה. 

 

ולפותחת @ננה המתוקה - מסכימה עם כל מה שמיואשת כתבה. השד לא כזה נורא, על אף שהוא בכל זאת שד. וטוב שאת כבר מטפלת ולא מזניחה. והכי חשוב- המשפט החביב עלי- כל מה שצריך זו ביצית אחת. אז לא להתייאש, ולקפוץ ראש לתוך המציאות הזו, המורכבת והמופלאה (השבוע אמרתי לחברה שעם כל הקושי בטיפולים, זו אחת החוויות המשמעותיות שהיו לי בחיים וקשה לי להגיד שהייתי מוותרת עליה).

 

 

בהצלחה

איך אני מתייגת את הפותחת?שלומצ'

מבולבל

אמרתי לא ״סתם״ מי שפנוי בקופה אולי לא הבהרתי מספיקמיואשת******
את. צודקת לגמרי! יש רופאים מצוינים בקופה
אבל לברר למי הולכים ושהוא טוב
ולא רק לרופא שיש לו תור פנוי בקרוב
מסכימה שלומצ'
תודהננה מתוקהאחרונה

עודדת אותי ממש

בסה"כ רוצה להיות אמא...

מעניין אותיהריון ולידה2

איך עושים את הבדיקה הזו? בדיקת דם?

 

ועוד שאלה, משהי שיש לה כבר כמה ילדים, הגיוני שיהיה לה פתאום בעיה כזו?

סתם שואלת.

 

מהפורום הזה גיליתי הרבה דברים מפחידים שלא ידעתי על קיומם קודם לכן

בדיקת דםננה מתוקה

אני לתומי עשיתי בדיקת דם הורמונלית פעם ראשונה בחיי

וזו היתה התוצאה המפחידה

בדיקת דםמיואשת******
ולא, לא יהיה לה פתאום בבת אחת. מגיל 35 יש ירידה טבעית ברזרבה השחלתי ת. מה שכן יכול לקרות זה שלאחת בגיל 37 עדיין אין יריד ולשמחה בגיל 35 יש ירידה משמעותית . אין דרך לנבא את זה מראש ובכל אופן זה לא בגדר ״מפחיד״
כשל שחלתי מוקדםYaelL

תאורתית יכול להופיע בכל גיל, גם כשכבר יש ילדים.גם בגיל 30 זה נחשב מוקדם, ואם מישהי הספיקה להביא כמה ילדים לפני כן אז מזלה שהתחילה עם הילודה בגיל צעיר. זה שיש כבר ילדים לא מגן מפני זה. ותמיד כשזה מתגלה זה "פתאום" כי לא מצפים לזה. התהליך עצמו הוא הדרגתי ולא פתאומי. יש לזה מרכיב גנטי, זה קיים גם בנשאיות לX שביר.

כן גם אני נשאית לx שביר והסבירו לנו שיש מצב כזה בגיל 30+ כברanonimit48
לי יש fsh גבוהמחכה להריון

אני בת 24 והוא תמיד גבוה אצלי בין 10-20 הרופאים שהלכתי אליהם ישר אמרו לי טיפולי פוריות בלי לחשוב פעמיים כי זה מראה שכמעט ולא נשארו ביציות.. אבל אני לא הסכמתי לקחתי המון פתרונות איך להוריד אותו מהאנטרנט ..היום אני עם שתי ילדים קטנים הריונות ספונטניים..הכי חשוב זה לחזור על הבדיקה הזאת שוב! עדיפות ליום השני של המחזור זה נותן תוצאה מדויקת..בהצלחה רבה אם תצטרכי משהו אני כאן

 

עצות ממנימחכה להריון

דיקור או רפקסולוגיה מאוד עוזר

וספורט..שיטת אביבה תגגלי קצת

סליחה שאחלוק עליך, צריך להיזהר עם סיפורי כאלומיואשת******
את בת 24 והיא בת 27. את עם 10-20 והיא ביום השני 37
ובעיקר, במצב הזה כל חודש מאד משמעותי. זה שלקחת על עצמך סיכון במודע זה כמובן זכותך. אבל לדעתי לא מיעצים כזה דבר למישהי על גבי הפורום.
כל הדברים שהזכרת כמובן זה עצות טובות אבל במקביל לטיפולי פוריות ולא במקומם. לא משחקים עם כזה דבר.
אם הפותחת תחליט לעצמה זה דבר אחד, אבל לטעמי צריך להיזהר עם עצות וסיפורי ניסים כאלו כיון שהם נדירים והמעשה האחראי הוא לפנות לטיפולים, כמובן שכל דבר בנוסף שיכוך לעזור הוא מבורך. אבל בנוסף ולא במקום.
כך לדעתי 💕
כמובן מסכימה איתךמחכה להריון

אני לגמרי בעד ללכת לרופאים ואם יש אפשרות לטיפולי פוריות..כל מאמץ שאפשר לעשות חיוך

👍🏼💕מיואשת******
נכוןננה מתוקה

כבר היום קבעתי תור לדר ראובינוף

ב"ה מקווה לבשר בשורות טובות ושאזכה להריון בקרוב

 

בהצלחה! בעז"ה בקרוב ובקלות!מכחול
מעשהי יודעת מה עם חגה בגה? ניראה שהיא לא נימצאת הרבה זמןהיכונו
אתמול רשמה סיפור לידה חחחאהבתחינם
תודה .לא שמתי לב🌸🌸היכונו
לא אמור להיות חשוד כל כךאביול
גם אני לקחתי הפסקה מהפורום... יפה לך על האכפתיות
💜💜היכונואחרונה
לא קשור אבל שואלת פהפעם אחרת
מה הטווח מחירים של חדרי שינה כולל ארון, קומודה, ארגז מצעים ומזרנים אורטופדיים??
קיבלנו הצעת מחיר וזה עדין נשמע לי יקר, 9000...
לא מאד יקרמיואשת******
חדר שינה כולל מזרונים וארגז מצעים של חברה טובה אך לא יקרה זה באיזור ה4
ארון תלוי אם זה סיבית או סנדוויץ. וכמה דלתות. 4 דלתות סיבית פשוט ממש זה 1500-2000
ברגע שזה סנדוויץ ויותר גדול זה מאד מעלה את המחיר
קומודה גם לא פחות מ1200 נגיד הכי זול
האם את קונה לתמיד או לדירה שכורה? זה מאד משנה את כמה ששוווה להוציא על זה
קנינו את הביתפעם אחרת
אחרי 4 דירות שעברנו עם הילדים ולא יכולנו יותר
ממש משנה איזהאמא חדשהה
מעץ מלא או מאמדיאף?
איזה מזרונים? יש המון חברות
אנחנו רצינו עץ מלא שיחזיק ושילמנו הרבה יותר
עץ מלא מזרנים אורטופדייםפעם אחרת
נו זה דברים איכותיים ויקריםאביול
נשמע ממש סביר1234אנונימי
תבדקו גם מאיזה עץ עשויים הרהיטים. אנחנו רק על המזרונים שילמנו בסביבות 3000₪ אם אני זוכרת נכון, וגם המיטות משהו באזור הזה
לפי מה שזכור לי רק המזרונים עלו לנו ככה זה מעץ מלא הכל?בתי 123
אם הכל עץ מלא1234אנונימי
זה נשמע אפילו זול מידי בצורה מחשידה.
אכן לא מתאים למחיר של עץ מלא אבל יש הרבה חנויותבתי 123
שעושים חבילות כאלו סביר להניח שהמזרונים לא הכי איכותיים
וגם לעץ מלא יש כמה וכמה סוגים ואיכויות
זה מיד שניהפעם אחרת
וזה היה אצלם שנה.. הראו לנו קבלות והכל
נשמע לי סבירים...

אפילו זול

 

הכי פשוט תעשו סקר שוק, לכו לעוד מקומות ותבדקו, איכות מול עלות לכל המוצרים שאתם רוצים

אפשר גם לחפש באינטרנט

 

רק מיטות ומזרנים קנינו ב 2000 וזה היה מבין ההכי זולים שמצאנו

אז להוסיף עוד ארון וקומודה ומזרנים איכותיים אמור להגיע לכמה אלפים טובים

לא יקר לדעתיבוקר אור
אם זה דברים איכותיים כמובן
סתם לגבי קומודה- אולי יאירו את עיני למי שישאמא חדשהה
אנחנו קנינו מדפים יפים באיקאה באיזור ה200 שקל ועוד מדף קטן בערך ב20 שקל לבעלי (שאין לו הרבה מה לשים שם)
וחסכנו המון כסף.
וגם לא תמיד נכנס עם מיטות ןארון עוד דברים לחדר.. ככה שפתאום עוברים דירה ואין מקום וזה מבאס שהשקעת הרבה כסף במשו שבסוף עומד בסלון (אצל חברות שלי..)
על ארגז מצעים לא לוותר לדעתי, ועם קפיצים שעולה למעלה ולא נפתח לצדדים
בהצלחה!
לגמרי מסכימה. זה הרהיט הכי מיותר שיש לי בביתמיואשת******
קומודה זה סוג של שידת מגרות, לא?יעל מהדרום
לק"י

דוקא אצלינו היא שימושית מאוד.

חוץ ממנה, שיש בה 4 מגרות. יש עוד 2 שידות קטנות עם 2 מגרות בכל אחת, והכל מלא.
יכול להיות שאם קונים כל דבר בנפרדקופלה
דווקא ייצא לכם זול יותר. יש מקומות שמוכרים מתצוגה ( לא מזרנים כמובן) וקמודה בעיני ה' דבר מיותר לחלוטין.. מראה ומגירות יפות אפשר למצוא בחצי מחיר בחנויות מקס ועיצוב בית כשיש מבצעים . כן להשקיע המזרונים לגמרי..
בעיני... איך ה' נכנס למשפט ..חחח לימוד חשובקופלה
לדעתי זה זול...מאוד אפילופעם שנייה2
מזרון טוב עולה כמעט בסכום הזה.
מבלי להוסיף את כל מה שציינת.
אנחנו לא מאלה שקונים הכל הכי הכי טוב אבל מזרון ל-8 שנים שאני ישנה בו 8 שעות כל יום אני משקיעה.
בעיני יותר חשוב מהקומודה.. ארון וזה..
נקודה למחשבה(:
לנו רק המזרנים עלו סביבות ה4פה לקצת
נשמע סביר
חשוב לי לציין שזה מיד שניהפעם אחרת
היה בשימוש שנה בלבד ועקב מצב כלכלי נמכר
את כנראה יכולה להתמקחמיואשת******
אבל אם הכל עץ מלא ו מזרונים של חברה מוכרת, זה כנראה עלה להם לפחות כפול מזה
הייתי לוקחת1234אנונימיאחרונה
בלי להסס.

בהנחה שלא מפריע לכם יד 2 וזה במצב טוב.

אם זה עץ מלא, רק המיטה והארון עלו להם לפחות 9000.

זה מחיר מצויין
הילד שלי השתנה מה זה?!מצפה להריון.
כבר כתבתי שאני חושדת שאולי במעון מרדימים אותו בכוח
ומיום ליום החששות מתגברים
זה מגיע לרמה שמהרגע שמגיעים לבית הוא לא מסכים לרדת מהידים לרצפה, הוא ממש תופס אותי או את בעלי בחולצה חזק ובוכה בכי של חרדה...
ועל הלול אין מה לדבר, הוא רק רואה את המיטה מתחיל לצרוח זה נורמלי?!
אני יודעת שזה אולי גיל של חרדת נטישה, אבל זה מרגיש לי מעבר
אוףף ובעלי אומר שאני משוגעת, שאני לא יעז לעשות פאדיחות במעון ולגרום אי נעימות
תרגישי נעים! חובתנו כהורים לפקחלאה1234
כן, יש מצב שמרדימים אותו בכוח. הם הרבה ילדים במעון ולא יכולים שחלק יישנו וחלק לא כי אז הילדים הערים מפריעים לילדים הישנים. חבל שבעלך תמים ולא יודע מה הולך במעונות. אז תרגישי נעים לברר ולבלוש, ההתנהגות שהעלית לא תקינה, חרדת הנטישה לא מתבטאת כך.
אשמח לשמוע מה העלית בחכתך
לדעתי אם את דואגת, אז כדאי לבדוק. אל תתביישי לשאולכי לעולם חסדו
הורים אחרים ולהפתיע.
יכולהיות שהכל בסדר, אבל כדאי להיות שקטים. הם פיצים.
תתחילי להגיע בשעות ההשכבה.חדשה ישנה
להביא משהו, להוציא אותו מוקדם, תמצאי סיבות אלגנטיות.
אל תטטאי את החשש.
ושאלות- כמה זמן היא בוכה ככה? עד הערב??
מה מרגיע אותו חוץ מידיים?
בן כמה הוא?
ואיך הוא מתנהג בשבת ובחופש?
אני הייתי שמההמקורית
מכשיר הקלטה בתיק שלו מוחבא כדי להיות רגועה
וקופצת בשעות לא שגרתיות כדי לצפות מרחוק
אם את לא רגועה עדיף להתבדות מאשר להצטער
מכשיר הקלטה זה פלילימצפה להריון.
אם הן ידעו ששמתי אני אקבל תיק במשטרה לא הן
זה לא נכון בתכלס. זה ככה רק על הניירהמקורית
כמה מטפלוץ הורשעו ונשמות ניצלו בזכות ההקלטות האלה את יודעת?

וחוצמזה שאת תחליטי אחרכך מה לעשות עם זה. אבל לא הייתי מהססת לרגע לעשות זאת אם יש לי ספק. קודם כל לדעת מה הולך שם.
אחרכך תחשבי סיכונים מול תועלות.

ואני לא טוענת שכולן מתעללות בכלל לא.
אבל מה לעשות צריך להיות מציאותיים
לא פלילי זה תחום אפור בטח לא ישימו אותך בכלא על זהבתי 123
את לא תקבלי, אין בעיה לשים מכשיר הקלטה על הילדבינוני~
הבעיה זה בעיקר להשתמש בחומר בבית משפט, את מוזמנת לאשר את דבריי בחיפוש בגוגל ״מצלמה נסתרת לילד בגן״, תראי כמה מקורות כי דינים שונים.
זו האזנת סתר לפי החוק היבש, וזו עבירה פלילית לכל דברברוניש

נכון שברוב הפעמים לא יגישו על זה כתב אישום אלא רק יפסלו את החומרים לשימוש משפטי, אבל זה לא אומר שזה חוקי.

ועדיין אני חושבת שלא צריך 'להתייפיף' על חשבוןהמקורית
ילד שיש חשש להתעללות בו.
הנזק שעלול להיגרם מזה שלא בודקים ומצייתים לחוק היבש עולה על הנזק שייגרם מאי ציות לחוק. וגם באמת עד עכשיו לא העמידו על כך הורים לדין
זה לא מדוייק. לפי החוק מותר לך להקליט אם אתבתי 123
חלק מהשיחה
ולהניח מכשיר הקלטה אצל הילד על בגד או בתיק האישי זה כאילו היית חלק מהשיחה זה תחום אפור ואי אפשר להאשים אותך בהאזנת סתר
כלומר זה לא חוקי ולא לא חוקי
הילד הוא לא בר שיחה ולכן לא חלק מהשיחה, זו הפסיקה המצויהברוניש

המכשיר אינו על גופו של הילד אלא בתיק ולכן הילד רק נמצא שם, והמצאות בלבד אינה הופכת אותו לחלק מהשיחה.

אבל כאמור, מי שטובת הילד חשובה לו יכול לעבור על החוק הזה בלי הרבה נקיפות מצפון כי מעולם לא הוגש כתב אישום נגד הורה מקליט.

זו לא חייבת להיות שיחה זה יכולה להיות גם סיטואציהבתי 123
והשאלה פה לא אם הילד הוא חלק מהשיחה אלא אם ההורים הם חלק והילד הוא השליח וכל עוד זה נמצא על בגד או תיק אישי זה לא בטווח הפלילי
אין פה ויכוח, בתי המשפט קובעים שזו האזנת סתר פליליתברוניש

אבל כאמור הפרקליטות מעולם לא הגישה על זה כתב אישום ואם אכן נמצאה התעללות בתי המשפט לעתים מאשרים שימוש בראיה שהושגה בהאזנת סתר

האזנת סתר היא פלילית מכשיר הקלטה עלבתי 123
ילד לא נחשב האזנת סתר אלא בתחום האפור כי החוק לא מתייחס לזה
את יכולה לשים רק כדי לוודא ששום דבר לא קורהה-מיוחד

חלילה וכן יש משהו תחשבי איך לפעול

יש לך אמון בסיסי במקום? בצוות?ברכת ה
יש לך נסיון קודם? התייעצת עם הורים אחרים?
ניסית לשאול בפשטות את הצוות על הילד שלך, על היום שלו, על ההשכבה והשינה? לשאול מטפלות שונות אם ישנן בקבוצה?
ובהחלט גם להגיע לביקורי פתע. לא באופן מתקיף אלא מתעניין, עם או בלי תירוצים שונים.
אצלינו המעון לגמרי פתוח ושקוף, מותר וקורה שבאים בכל שעה מאלף סיבות שונות ומשונות, וממש באופן מוצהר אפשר גם להגיע לצפיה, לשיחה עם המנהלת או הצוות של הקבוצה וכו.
בהחלט חשוב שתהיי מעורה בסדר יום, שתכירי טוב את הצוות ותרגישי בטוח איתן, ושתרגישי שטוב לילד שלך במקום בו הוא שוהה הרבה משעותיו ביום-יום. שתהיי רגועה לשלוח אותו כל יום בשמחה.
אל תטאטאי חששות....
בהצלחה רבה!!
מתחננת אליך שתבדקימהי אמת
האינטואיציה שלך לא מטעה אותך..
יש הרבה בעיות כאלו במעונות..שמעתי על הרבה מקרים כאלו בתקופה האחרונה..ובפייסבוק כל יום מגלים על מעון או גן אחר..
הילדים תלויים בנו!!! תבדקי שתהיי רגועה ולא תצטערי על זה אחכ ח"ו..
בן כמה הוא ?shaer
אני הייתי פונה ישירות למנהלת המעון ופותחת את הבעייה לפניה ושומעת את התשובה ..
אינטואיציה של אמא זה לא סתם !!

הרבה הצלחה !
עדיף פאדיחה. לגמרי. אני הוצאתי ילד ממעון. בגלל אינטואיציהתפוחים ותמרים
המטפלות שלו היו טובות. אבל המנהלת היתה לא סטנדרטית. סוערת. היא עבדה עם הקבוצה של הגדולים אבל היתה באה גם לקטנים.
זו היתה רק אינטואיציה.

בדיעבד כשדיברתי עם הורים שמעתי כל מיני סיפורים. הוא היה שם כמעט 3.5 חודשים.
הגיע למקום נהדר!
אל תפחדי.


הוא אומר לך - בכלים שלו - שרע לו.
הוא הכי חשוב.
יש עוד מסגרות.
אישית - לא הייתי חושבת פעמיים.
ולא מעניין אותי אם זה שלב התפתחותי או משהו במעון.
אם לילד רע- לי רע.
ואם אחשוב שלא עשיתי משהו כשיכולתי- איזה חשבון זה עם עצמי?
^^^כל מילה.ירושלמית טרייה
אני השארתי את הבת שלי במקום שלא אהבתי, אפילו שלא היה משהו ספציפי לא טוב. ואח"כ הצטערתי על כל דקה.
זה באמת לא נשמע טובמחי
הוא נשמע מבוהל, משהו מפחיד אותו.
אם את חושבת שזה קשור להשכבה תבדקי את התחום הזה קודם כל. זה יכול להיות דברים אחרים. תסמכי על האינטואיציה האימהית שלך ותבדקי טוב מה קורה במעון
מקסימום תגלי שהכל תקין וזו חרדת נטישה, אבל תדעי שאת שלך עשית למען הרוגע הנפשי שלך ושל התינוק.
תבואי בזמן שמרדימים אותםים...

אם לא נותנים להיכנס עכשיו בגלל הקורונה תסתכלי מהחלון או תשמעי מבחוץ מה קורה שם

אם יש משהו לא בסדר תצלמי שתהיה לך הוכחה

זה אחד מנורות האזהרה אצל ילדיםפעם ראשונה

אל תזלזלי בזה!!!!

כמה זמן הוא שם?להשתמח
אם הוא בשבוע שבועיים הראשונים ייתכן שזה פשוט תקופת התאקלמות. בשבועיים הראשונים במסגרת הבן שלי גם רצה ידיים כל הזמן ואח"כ נרגע.
יש מישהו אחר במעוןמלאת אושר
בעיני זה לאו דוקא קשור להרדמות, נשמע שהוא טרמאותי בכללי. יכות להיות ששעת ההרדמה בבית הכי קשה לו כי אז אתם נפרדים ממנו. יכול להיות שזו תחושת נטישה סטנדרטית של ילדים- ויכול להיות שלא טוב לו במעון. אבל אולי בלי קשר להרדמות דווקא.

כמה רעיונות.

1. המנהלת שאולי את יכולה לפנות אליה אם היא בנאדם נחמד. או אולי אפילו מטפלת של כיתה אחרת שאת מרגישה איתה בנח. אפילו רק להגיד שהילד שלך לאחרונה מאוד לא רגוע ותשמחי אם מידי פעם היא תוכל להכנס לכיתה שלו לראות שטוב לו.

2. תבקשי תמונות תוך כדי היום, תשאלי בדיוק במה הוא שיחק ומה הוא עשה- ככה תוך כדי היום הם יהיו יותר במוד של לשמח אותו ולדאוג לו

3. אם הוא בתינוקות, יש מצב שעוד יש שם יונקים ואת יכולה להגיע לאמא שבאה להניק ולשאול אותה (לא יודעת אם נפוץ אצלכם אבל)

4. לבוא בעצמך! לפעמים קורה שאני קופצת באמצע היום לראות מה קורה.

5. לפנות למטפלות עצמן. כן. לשתף אותן בקושי שלו בבית ולשאול ממה זה לדעתם זה יכול לנבוע, האם גם במעון הוא צורח ככה לפני השינה, איך הן מתמודדות עם זה. לראות מה הן עונות ואיך אם זה באמת הבעיה את תראי אותה בעינים שלהן לדעתי

קרה לי. והתגלה התעללות כלשהיא כלפי הילדים כולל השכבות בכוחאנונימי054

לא רוצה להפחיד..קשה להזכר בזה גם ככה.

אבל רק אומרת שאינטואציה של אמא זה הדבר הכי חזק.

לי היה אינטואציה לא טובה מהרגע הראשון עם המטפלת. פניתי אולי כל שבוע למנהלת. לצערי לא השתנה כלום כי נתנו לה מלא צאנסים. עד שהתברר מה שהתברר והיא כמובן עפה והורחקה מכל מוסד חינוכי.

אל תרגישי לא נעים ולא שום דבר. יהיה לך לא נעים לגלות כמה הוא סבל ולא ידעת. זה שבר לי את הלב

אופציההמגניב מירושלים
תתענייני עם הורים אחרים
את יכולה לכתוב בקבוצה של ההורים בתמימות יש לי בעיה עם הילד שהוא בוכה שמורידים אותו מהידיים וכשרואה מיטה ולשאול אם מישהי חווה דבר כזה
מסייגתאביולאחרונה
לכתוב דבר כזה בקבוצה יכול להתסיס נגד המעון. אבל אפשר לבדוק עם ההורים אחרים בפרטי
אוףףףף כבר פעמיים שאני מנסה לחבר טבעת נוברינג.ואחרי כמה ימיםשאלתהריון
דמום.זה בכלל נורמלי??לא באמה של מחזור אבל דמום.צריך להבדק?
אגב מה היתן עושות?מורידות ומחכות לקבל מחזור או לחכותשאלתהריון
שהדמום יפסיק אולי זה רק קצת ולספור 7?
חיבור טבעות לא הולך אצל כולםפעם ראשונה

ההוראות הם כשמתחיל דימום להוציא את הטבעת ולחכות למחזור.

מתי את מחברת, בסיום 3 או 4 שבועות?קרן-הפוך
חברתי אחרי 4 שבועות.ואני מפחדת כי לא נבדקתי אצל הרופאהשאלתהריון
אחרי לידה.אני כבר 4 חודשיים אחרי,לא יצא לי עם כל הקרונה וזה ועכשיו יש לה תור רק באוגוסט
ראשית, כפי שהגיבו לך - כל אישה והגוף שלה.קרן-הפוך
שנית, למה למתוח לארבעה שבועות בחיבור טבעות?

ארבעה שבועות הן הטווח העליון של יעילות ההגנה.
הוראות היצרן הרגילות הן להוציא אחרי 3 שבועות.
החומר הפעיל מופרש במשך 21 ימים, לא 28.
ההגנה והמניעה היא לארבעה שבועות.

לדעתי זו סיבה אפשרית בסבירות גבוהה לבאלגאן.
תודהה,,כמה גרוע שלא נבדקתי לפני שהתחלתי לשיםשאלתהריון
אץ הטבעת?
בדיקת רופא נחוצה לוודא שהגוף משתקם ומתרפא.קרן-הפוך
שאין בעיות פנימיות, תפרים התאחו כמו שצריך, לאשר שאפשר לחזור לחיי אישות סדירים ולהתאים אמצעי מניעה.

אם את מקיימת יחסים ולא סובלת, כנראה המצב אצלך תקין.

הדימום בחיבור טבעות לא קורה בגלל שלא נבדקת על ידי הרופא.
זו עוד סיבה עכשיו לפנות אליו לביקורת כללית.
משימוש קבוע בנובה רינגכרם ענביםאחרונה

לי הרופאה אמרה שאם אני מחברת אפשר כל 4 שבועות ולא 3, מתי שאני מוציאה בשביל הפסקה להוציא אחרי 3.

על כל אחת חיבור משפיע אחרת, כנראה לא טוב לך החיבורים . ממליצה לך להוציא את הטבעת ולקבל מחזור כי הדימומים בד"כ לא מפסיקים, ויש לך עוד כמה ימים עד לקבלת המחזור...

 

האם בדיקת הריון ביתית יכולה להראות שלילי ובדיקת דם חיובישירוש י
חשוב לציין שיש לי שבוע איחור במחזור
כן. הבדיקה הביתית לא תמיד עובדת אצל כולן...אין לי הסבראחרונה


בעקבות השירשור על המקווההריון ולידה2
גם אני לא נהנית מההכנות, ובטבילה אין הנאה מיוחדת, רק כשהבלנית מאחלת ומברכת יש הרגשה טובה של קדושה.
אני חושבת שזה נובע מהעובדה שזו מצווה שצריך לדקדק בה ואז נשים נהיות אובססיביות לפעמים.
אז הנשים שחווית הטבילה/ההכנות שלהן טובה, תוכלו לשתף אותנו בטיפים?
יום מעולה
תודה רבה יקרה!אביול
מסתובבת עם זה כבר כמה ימיםגלויה
מרגישה שזה לא אפוי מספיק.
מעלה כי ביקשתן.



וואי! מהמם!אין לי הסבר

ממש נתת נקודה למחשבה

 

... 👏👏👏👏👏👏👏👏👏👏👏👏!!!!!!!!!!השם בשימוש כבר
זה יפהפה!!!אהבת ישראל!!
זה ממש חזק, מזדהה ממש...בארץ אהבתי
הבת שלי כבר בת 6, וכשהיא מוציאה אותי מדעתי לפעמים אני מנסה להיזכר איך פעם כל כך חיכינו לה...
וזה כל כך נכון שבעצם זה בשביל שגם אנחנו נגדל מתוך הקשיים שאנחנו חווים איתם. כל כך חשוב לזכור את זה...
תודה!
מעולה. איזה כיף משהו חדש אורוש3
וואו זה הכי טוב שלך!בוקר אור

חיזקתחיוך

וואו, מדוייק ומהמםתוהה לי
מדהים!ורד הבר
ממש נתת לי כח עכשיו, אחרי ערב מתיש עם הילדים. תודה על זה!
מחזק כל כך!מק"ר
מהמםmp3
כל כך נכון.
נתת לי רגע של מחשבה
תודה.
כמו תמיד, את יודעת מה לכתוב בזמן המתאים. תודה!רק להודות
תודה לכולן!גלויה
וואו מהמםםshaer
חזקמחי
איזה מסר עמוק
ואני מנסה לשאוב כחגלויה
קמתי בסוף כי צריך
ולא חזרתי לישון. הידד
והכנתי אוכל לבעלי
וצריכה להתכונן לשיחה עם הסיעולוגית שטוענת שאולי יש לי סוג של אספרגר ולהגיד לה שלום.
את מותק!אם כל חי

והשיר מהמם מהמם מהמם. מתחברת ומזדהה מאוד!

ובהצלחה בשיחה עם הפסיכולוגית

יש לי חשד שיש לה אספרגרבוכה/צוחק

תודה רבה!גלויה
מישהי שאלה האם אפשר להבין מזה שאני בהריון גלויה
וואו. מדהימה. איזה מחזק!!! תודה רבה מנסה לעזור


שיחזק גם אותי....גלויה
כרגע אין לי כח לכלום והמצב של תחזוקת הבית פשוט בקריסה.
אויש...מנסה לעזור

יש רגעים כאלה. גם לי...

לכולנו.

 

 

 

אני משתפת אותך. אם לא באלך- תדלגי...

 

 

היום קמתי להעיר את הילדים עם דמעות בעיניים.

הייתי עיפה וכאובה ועם בחילות קשות (בהריון ב"ה) והרגשתי נורא...

הגוף השפיע על הנפש ופשוט ירדו לי דמעות...

 

עכשיו אני מרגישה טוב יותר ב"ה..

אבל..

 

בואי נרים יחד עיניים לשמיים (ואני אומרת את זה בעיקר לעצמי פטיש) ונגיד:

אבא. תודה אוהב

תודה על מה שנתת לנו.

תודה על החיים שהענקת לנו..

תודה שזיכית אותנו להיוולד יהודים עם ערך... ולא גויים חסרי ערך... 

תודה על הבריאות

תודה על הילדים

ותודה על הבעל ועל הבית שזכינו להקים.

 

וגם תודה על הלכלוך

והרעש 

והבלאגן שיש בבית.

זה אומר שיש כאן חיים ... קורץ לא? 

ברוך ה'!!
 

ושוב, אני אומרת את זה בעיקר לעצמי!!!!

 

וברגעים ממש קשים אני אומרת לעצמי:

מה את מתלוננת??

היית רוצה חס וחלילה להתחלף עם חברה רווקה שלך שיושבת בבית ומייחלת שיהיה לה חצי מהאושר והבלאגן שיש לך בבית?

לא!!!!
אז תשתקי!!

 

שולחת לך המון חיבוקים והמון כוחות!!

חיבוק

וואו. תודה לך.גלויה
מעניין אותי למה את קוראת קריסהאורוש3אחרונה
ותחליפי כבר פסיכולוגית לא נשמע שהיא עושה לך טוב. לדעתי את צריכה להתייחס אל עצמך כאישה נורמלית. וזהו. לשכוח מכל היתר. לכולנו יש ימים טובים יותר או פחות. חלקנו עצלניות. חלקנו לא מכינות אוכל לבעל והוא מתמודד. כולנו עצובות לפעמים ושוכחות כמה טוב. זהו. תכניסי לך לראש שאת אישה. ואלה חלק מהאתגרים שלך. לכי לפסיכולוגית שעושה לך טוב. הרבה מאיתנו עשו גם את זה. תקחי את התרופות שלך. ותנסי לחמול על עצמך ולהעריך את הטוב שבתוכך. ויש הרבה טוב. מבטיחה
עייפתי...שפע ברכה
הילדונת בת חודש לשלוש
מהבוקר היא הספיקה
לשפוך בקבוק מים
חצי בקבוק חלב
וכשסיימתי לנקות
הוסיפה קמח לחגיגה
בהמשך סתמה את השירותים עם כל החפצים שמצאה בארון שירות
והתמרחה בשעווה

אני מותשת!!
זה חוזר על עצמו כל יום
היא עושה מה בא לה
מודה שקשה לי להישאר רגועה
אפילו שבין לבין היא ילדה מהממת
מה אני אמורה לעשות???

כשאני אומרת לה שאני כועסת עליה\עצובה
היא עונה: בואי אני אשמח אותך...

ועוד משהו
היא עדיין לא גמולה מקטנים
אנחנו חודשים כבר בסרט הזה
לא מצליחה אפילו להיזכר מתי התחלנו
כבר ניסיתי לשים תחתונים ולזרום אם מה שיהיה הבעיה שכל הזמן זורם ולא אכפת לה
עשינו הפסקה וזה פשוט לא נראה שהיא בכיוון
היא תמיד מתעקשת שהיא לא צריכה
וגם כשהיא כבר מסכימה לבוא לא יוצא כלום
אנחנו שרים מחמיאים הבאנו ממתקים והבטחנו מתנה... נאדה!

אני גם עם יונק מתוק שרוצה אותי
מרגישה שהגמילה הזו שואבת את כל כולי
והעבודה מהבית והתחזוקה של הבית
ולא מספיקה כלום
ועמוס לי ממש...

תודה לה' על האוצרות היקרים שלי
אבל איך עוברים את זה בשלום?
יואוווו איזו התשההה!אמא3
כתבת מלא נקודות
המהממת המאתגרת שלך (''בואי אני אשמח אותך'' יאא... נמסתי)
הגמילה
הבלאגן
הפיצי שבבית
העבודה מהבית
הכל... וואו
ובטח פיספסתי משהו

את בבית עם שניהם? רוצה לפרט קצת כדי שהעצות יהיו יותר מדויקות בע'ה?

חיבוק גדול בינתיים לך
אחות אלופה✨
תודה על החיבוקשפע ברכה
השבוע היינו כולנו בבידוד
אז באמת הכל היה קיצוני ומתיש יותר

השגרה - כמו אצל כולנו כרגע לא ממש שגרתית
חזרתי מחופשת לידה באמצע הקורונה
ועוד לא התאפסתי על עצמי ולא התרגלתי לשאיבות

בגלל המצב עובדים הרבה מהבית ולא במשרד
והקונספט הזה מחרפן
כי מנסה להספיק הכל ולא מצליחה כלום
יש לי מצפון שלא מתקדמת מספיק בעבודה
הבית ברמת תפקוד מינימלית
קשה לי מאוד עם בלאגן ושונאת לנקות
אין לי את הזמן שהייתי רוצה להיות עם הילדים
אני מנסה "לגנוב" זמן מכל משימה למשימה אחרת.. התוצאה לא משהו כצפוי...

העיקר זה התסכול מהמתוקונת שמגיל שנתיים כבר עושה לנו בית ספר
היא שובבה מאוד ויכולה לחזור על מעשה בעייתי גם אלף פעם
היו למשל כמה ימים ברצף שרוקנה פשוט מדפים שלמים מהארון
מרגישה שאני מגיבה לא נכון
שאני מתפרצת כי כבר נגמרים לי הכוחות
אני מתקנת נזק אחד והיא כבר עמוק בנזק הבא
איך נכון להגיב?

ולעניין הגמילה..
לא יודעת למה זה ככה תקוע
היא אומרת שהיא תעשה בשירותים אבל מדווחת שעשתה רק בדיעבד
וגם לא נראה שאכפת לה אפילו שהרוב המוחלט של החברים שלה גמולים

היא כזאת נשמה כשהיא במיטבה שכואב לי הלב שאני כועסת על השטויות שלה
ומפריע לי שהיא כביכול "לא סופרת אותי"...
מנסה לענותברכת ה
לא בטוחה שזו התשובה שאת מחפשת, אבל אני אישית מאוד נתרמתי מחוג הנחיית הורים, והתאור שלך ממש הקפיץ לי והיה נשמע לי קלאסי לתכנים שרכשנו שם...
כיוון שאת מתארת קושי מתמשך, אם את בעניין ממליצה מאוד.
יש שיטות שונות. אני למדתי בגישת שפר, יודעת שלא כולם מתחברים. לדעתי תלוי מאוד גם מי מעבירה. רוב ההתנגדויות שקראתי היו לדברים שאישית לא נחשפתי/ לא הרגשתי. לדעתי זה בזכות המעבירה.
בכל אופן תחפשי את השיטה שאת תתחברי אליה, אבל זה יכול לתת המון כלים.
בהצלחה!!!
צודקתשפע ברכה
כבר מזמן מחפשת משהו באזור המרכז
בגלל הקונה גם זה מחכה
נשמע שהיא חייבת השגחה צמודהאורוש3
לא יודעת בני כמה הגדולים אבל תביאי שכנה חמודה. גם בת תשע יכולה להיות איתה כשאת נמצאת. לשחק איתה לוודא שלא מפרקת את הבית אח''צ תמורה לחמישה שקלים לשעה או משהו.
וביתר הזמן שאת או בעלך תהיו יותר בפוקוס על מה שהיא עושה. נשמעת שובבה ומהממת חח.
אל תשכחי שאת אחרי בידוד בתי מסגרת בטוחה שייראה פחות מייאש אחרי שהיא תחזור לשגרה. חיבוק
צריכה באמת להתרגל לרעיון של בייביסיטרשפע ברכה
עד היום לא ניסיתי.
היא הבכורה
היא במסגרת כלשהיא עם חברים בני גילה?בת 30
נשמע שהיא ממש צריכה את זה
בוודאי. היא ילדה חברותית ובאמת צמאה לחברהשפע ברכה
השבוע היא היתה בבידוד ובאמת היה קשה יותר
אבל גם בשגרה, ב 4 שעות מאז שחוזרת ועד שנרדמת
עדיין מצליחה לאתגר
ילדה מהממת לאמא מהממתטביעת לב
נשמע מאתגר בטירוף
יש לך ילדה חכמה ופעילה
יש חי כמה מחשבות שיכולות אולי לעזור לך, אולי.
1. לודא שלא יהיה לה גישה לעשות נזקים
דלתות סגורות של חדרים וארונות.... אם צריך לנעול... מה שניקרא להרחיק ממנה את הניסיון להזיק...
2. כשכבר עושה משהו, לא חייב לכעוס, אפילו שמכעיס, לקחת נשימה, לא לתת לה לברוח מהמקום, ולהגיד לה שבטח היא רצתה לעזור לך לסדר מחדש את -המדף ספרים או כל דבר אחר... ואז לסדר יחד איתה....אפילו פריט אחד או שניים שתשים במקום...
3. לתחום לה את מקום המשחקים, למשל חדר אחד ובטיחותי ששם יהיו כל המשחקים שלה. ולשבת לידה לראות אותה משחקת ולהגיב לה.... יחד עם הבייבי הקטן ....
מקווה שעוזר ושמספיק ברור
תודה איזה חמודהשפע ברכה
רעיונות טובים.
לגבי גישה, אפשר לומר שלא נשארו לי ארונות בבית
חצי ריקים כי אין לי אפשרות להשתמש בהם
יש מנעולים שהיא יודעת לפתוח
באופן כללי אני צריכה לבקש ממנה רשות להשתמש בכלי מטבח...

באמת כשאני מסדרת ביחד איתה היא זורמת
בכוח אין שום סיכוי, היא עושה בדווקא

לגבי לתחום פחות הלך לנו
אבל כשחושבת על זה אולי שווה לנסות שוב
לאפשר לה לעשות בלאגן במקום מסויים ושם לא להתערב לה.. שווה בדיקה

תודה ;)
בהצלחה טביעת לב
תקשיבי היא מזכירה את הבת שלי!!אם_שמחה_הללויה
אחד לאחד!!
גם התקופה שאתה מתארת.. כל כך מזכירה לי תקופה שהייתה לי, רק בלי עבודה מהבית (הייתה לי עבודה 3 פעמים בשבוע בחוץ)גם גמילה שלא זרמה, תינוקת יונקת, פעוטה שובבה שמרוקנת ארונות.. (במקרה גם באותו זמן היינו במעבר דירה) אז לפחות בזה היא שיתפה פעולה;) גם בכיתי דמעות של ייאוש וגם הייתי מתפרצת עליה ואח״כ מסתכלת על פני מלאך שיושן ומצטערת.
מה שרציתי לשמוע באותו זמן זה הבטחה שיהיה לי יותר קל!!
היום, הילדה הזאת בת 3 וחצי, בסוף היא נגמלה מעצמה בכזאת קלות שאני אפילו לא זוכרת איך זה קרה, דווקא כשהרפתי.
היא עדיין מאוד שובבה, אבל רוב הזמן כן אפשר להגיע איתה למשא ומתן חחח.
היום,אני מסתכלת על הבת השנייה שמתקרבת לגיל שנתיים והיא לא מתקרבת לרמת השובבות של הבכורה בגיל הזה.
המסקנה שלי שזה לא עניין של חינוך, זה האופי שלה ואולי יש לה גם קצת בעיה בויסות חושי (תקראי על זה).
אז רוצה לשלוח לך כוחות וחיבוק
להגיד: ״ יהיה יותר קל!!!״
להגיד: שאת כבר אלופה עם כל מה שאת מתמודדת!
תחשבי איך את יכולה להקל על עצמך, מאיפה את יכולה להשיג קצת עזרה,כי השגרה שלך היא טירוף. אני בזמני החזרתי לגדולה חיתול כדי לשמור על השפיות שלי.

וואו.. איזה טוב עשית לישפע ברכה
איזה מעודד לקרוא אותך
כל כך רוצה להאמין שזה זמני
באמת שהיא ילדה מתוקה עם אופי מהמם
וכל פעם שואלת אותי אחכ "את עצובה? עשיתי לך עבודה?
קטע שכתבת על וויסות חושי, באמת יש לי הרגשה כזו לגביה
היא מסוגלת לצעוק חזק מאוד או שהמגע שלה מאוד מאסיבי כזה

אולי הן באמת נשמות תואמות ;)
יוואו עצרתי בסוף התיאור של השעווה מק"ר
מחילה שאני צוחקת אבל היא נשמעת דבש של ילדה (כן כן, אני יודעת שאתם אחרים זה נשמע מתוק ואצלך זה מתיש, לגמרי מבינה)
חחח..צודקת ממששפע ברכה
בלילה כשאני נרגעת אני מסוגלת לצחוק מהשטויות שלה
אם רק הייתי יכולה להיות רגועה גם בשעת מעשה
מנסה ממש לעבוד על זה
אולי..בת 30
מה שעולה לי, זה ללמד אותה לעבוד עם מברג ומברגה. ואז לתת לה ברגים וחתיכות עץ וקרטון להבריג.
לא צוחקת.
בן השלוש שלי גם מתעסק המון בשטויות כאלה, אבל כשיש לו מברגה ביד (הבחור נולד עם מברגה ביד, בערך) הוא עסוק במשך המוווון זמן. מפרק משחקים ישנים שלא צריך, מחורר קרטונים וממלא אותם בברגים. כמובן בהשגחה, שלא יפרק מה שלא צריך, אבל זו אחלה תעסוקה, אפילו שהיא בת.



בכלל, כל דבר שמתעסקים איתו הרבה. פלסטלינה למשל זה גם מעולה. תני לה למרוח על בריסטול, למשל
לגבי הגמילה- עזבי. אין לך כוח לזה עכשיו. חכי עוד קצת, לא יקרה כלום.
רעיון מוצלחשפע ברכה
באמת כדאי לנסות
יש לה את זה בידיים
וממש משתכנעת לעשות הפסקה עם הגמילה

תודה לך!!
אז עוד רעיונותבת 30
להכין לה עיסת ניר, שתתעסק איתה כמה שהיא רוצה.
יש לכם אפשרות לארגז חול בחצר? גם נותן תעסוקה יפה. .
לתת לה לנקות את השיש- ספוגית עם קצת מים וסבון כלים, שתשפשף ותגרוף, תשפשף ותגרוף. זה כיף...
גם לאפשר לה לשטוף רצפה...
עונהשפע ברכה
קשה לי עם התוצאות של זה
הכנתי איתה עוגיות וזה תמיד נגמר בבלאגן
היום דווקא רציתי להכין לה בצק אבל מרוב שהכעיסה אותי ויתרתי
קשה לי עם הלכלוך שזה מייצר
צריכה לשחרר יותר
עוגיות זה באמת בלגן.בת 30
מקסימום שתאכל את כל העיסנ...
חחח.. היא אלופה באכילת בצקיםשפע ברכה
נראלי זה משפט המפתח..טארקו
"קשה לי עם הלכלוך שזה מייצר"

אם תצליחי באמת לשחרר את המקום הזה, יהיה לך יותר קל.

אפשר באמת לתחם.. למשל חול קינטי בתוך גיגית גדולה, צבעי ידיים באמבטיה.. לאט לאט.

אישית זה לא הנסיון שלי, אז אין לי באמת טיפים טובים- אבל נשמע לי שזו הנקודה, הקושי שלך עם בלאגן ולכלוך שהיא מזהה כנקודת קשר ותשומת לב..
צודקת ממששפע ברכה
לסיום היוםשפע ברכה
שפכה לנו עכשיו בקבוק של קרם גוף על עצמה והריצפה שניה אחרי שסיימה אמבטיה
בזכות העידוד שלכן נשארתי רגועה
שאלתי אותה מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה לא יקרה שוב
שזה לא נעים לנו לעבוד קשה לנקות אחריה
בגיל הזה קשה לענות על שאלה כזו
אבל חמוד לראות איך הצורה שבה אני מדברת איתה גורמת לה לענות בנימה בוגרת אפילו שהתוכן לא קשור

מקווה שסיימה להוכיח יצירתיות היום
גאה בך שנשארת רגועה!! אלופה פשוט!אם_שמחה_הללויה
ומחר יום חדש רגוע יותר ועם כוחות מחודשים
טכנית לנעול ארונות וחומרים לשים גבוה.. אפשרי?וואוו
זה כבר אחרי השלב הזהשפע ברכה
מה שנמוך נעול אבל היא מצליחה לפתוח
אלופה! הבת שלי באותו גילמהמרחקים

כשהיא עושה משהו, אני מבקשת ממנה לסדר. ואז זה לא ככ משתלם לה.

זה לא אני מנקה אחריה, זה אני עוזרת לה לנקות.

 

בדכ אני שואלת-

-מה קרה?

-נשפכו מים על הרצפה

-ואיך זה קרה?

-עשיתי ככהננה-בננה

-אז בבקשה, לכי תביאי סמרטוט ותייבשי את המים כדי שלא נחליק ונקבל מכה.

(אם היא עושה, טוב. אם לא, לוקחת אותה אקטיבית ביד- בואי, את רוצה שאעזור לך? בבקשה הנה הסמרטוט. תניחי אותו על הרצפה איפה שהמים. יפה, עכשיו לנגב את כל המים..וכו וכו. מתמללת את מה שעושים.

היא עשתה משהו, והיא צריכה לקחת את האחריות על המעשים שלה. זה גיל שהיא מספיק מבינה.

אני עושה ככה גם עם פספוסים. -את רטובה, בואי תורידי את הבגדים, אני אעזור לך. יפה, שימי במכונה את הבגדים הרטובים ונביא בגדים חדשים שיהיה לך נעים.

 

לכל דבר מצורף הסבר הגיוני וקצר.)

את יודעת מה הרגיע אותי כשהבן שלי היה בגיל הזה?יראת גאולה
מישהי כתבה בפורום שטרם ראתה ילד בן 9 שופך בקבוק קטשופ להנאתו, או מפזר חבילת מלח....
מצחיק אותי להיזכר בזה... כיום הבכור שלי בן 8, והוא בהחלט ילד יצירתי ומהמם, ויכול להעסיק את עצמו שעות בבניה או יצירה.
מזמן כבר הפסיק לבדוק מה קורה לשמן שנשפך או לחבילת קיסמים שמתפזרת מתחת לארונות... מקסימום שואל או מבקש רשות. לאחרונה עשה ניסויים עם הקפאת מים, חול וכדומה, אבל אחרי בקשת רשות, ובצורה מסודרת😏

מה שכן, ילדה כזאת צריכה בית בטיחותי!! גפרורים, חומרי ניקוי, תרופות, כלים שבירים וסכינים חדות במקום שהיא לא יכולה לקחת בשום אופן, ואת השקעים לסגור במגיני שקעים. אלו ילדים יצירתיים בטירוף, ואנחנו לא יכולים להיות כל הזמן עם 10 עיניים עליהם... (הבן שלי התחשמל כשהיה מולי! ב"ה לא קרה כלום)
התחברתי במיוחד כדי לשתף אותך לגבי הגמילה..ניקית לעניין

יש לי בת כמעט ארבע מתוקה, שהיינו איתה במשך כמעט שנה בפספוסים בלתי נגמרים, סיוט!

ולפני חודש התחלנו ייעוץ גמילה (אפרת וקסלר), וזה כמו קסם!

אז אנסה לשתף אותך מה עזר לנו ותראי מה רלווטני לך..

אז שני דברים עיקריים - 

1. להעביר אליה את האחריות לגמרי, עשינו לה שיחה קטנה, הסברנו לה שרק היא יכולה לדעת מתי יש לה פיפי, ורק היא יכולה להרגיש את זה ואנחנו סומכים עליה שהיא גדולה ויכולה ויותר לא נזכיר לה. והפסקנו. לגמרי. לא מזכירים, לא יוזמים, לא שואלים. כלום.

אם היא מפספסת, מתייחסים בענייניות, בואי תחליפי, ומעודדים, לא נורא, פעם הבאה תעשי בשירותים.

 

2. הדבר השני זה לעבוד על דברים מסביב, היא אומרת שהרבה פעמים אפשר לראות שילדים שמאוד מתאפקים, משהו בבית נוקשה מידי בשבילם, וילדים שמשחררים כל הזמן (מה שהיה אצלינו) צריך חיזוק בגבולות..

אז התחלנו לאט לאט להחזיר גבולות שנעלמו לבית, צחצוח שיניים, איסוף משחקים, דברים בסיסיים כאלה, ופתאום כשאנחנו שינינו את הראש, היא משתפת פעולה מהמם!

ובנוסף לכל זה גם עצמאות ותחושת מסוגלות, להתלבש לבד, עזרה בבית, איך את עוזרת, מה הייתי עושה בלעדייך, בזכותך יש לנו צלחות על השולחן. וכו'

 

יכולה להגיד לך שהיינו ממש ביאוש, ותוך כמה ימים כבר התחלנו לראות שיפור, ועכשיו יש לנו ימים יבשים והפספוסים הם רק מידי פעם שזה פשוט הצלה!

 

בהצלחה רבה!

נשמע טובשפע ברכה
בגדול כשניסיתי להעביר את הכדור אליה
היה נראה שלא מעניין אותה
ופספסה כמעט או אולי כל הזמן

אולי הענין עם הגבולות יעזור
ואולי אנסה לשתף אותה יותר
היא באמת מבסוטה כשהיא עוזרת

תודה על הרעיונות!
גם אצלנו בהתחלה זה לא עניין אותה..ניקית לענייןאחרונה

אבל היינו עקביים וזה עבד. זה ממש לשנות את הראש - זה לא שלי, זה שלה!
זה גם באמת מאוד משחרר, את לא צריכה לעקוב לראות אם היא הלכה לשירותים, את לא צריכה לחשב כמה זמן עבר מהפספוס האחרון, זה לא מנהל לך את החיים..

ממליצה ממש לנסות.. 

פעם הייתה אישה שנזלה (קצת ארוך)קולור


 

פעם הייתה אישה שנזלה.
זה קרה בוקר אחד על רצפת המטבח שלה, אחרי שהיא סיימה לפזר את כולם למסגרות ופנתה להוציא עוף מהמקפיא, ופתאום היא הייתה שם על הרצפה, בין השולחן שהיא ניקתה כבר לכלים שהיא עוד לא שטפה.
האישה, שהייתה עכשיו סוג של שלולית, נקוותה שם ולא יכלה לקום. או להתקשר למישהו.
אחרי כמה רגעים היא השלימה עם המצב, נחה בשקט והביטה בבית מהזווית הלא שגרתית הזו שאפשרה לה לראות כמה אבק הצטבר על הנברשת ואילו קורי עכביש חדשים צצו על התקרה.
בארבע ורבע התקשרו מהצהרון של הקטנה אבל האישה כאמור לא יכלה לענות. אחרי כמה פעמים הם התייאשו והתקשרו לאיש של האישה. הבעל ענה ונדהם, אשתו הייתה צריכה לקחת את הקטנה כבר מזמן! הוא התקשר אליה גם, וניסה לצלצל הביתה. לא הייתה תשובה אז הוא התנצל, יצא מוקדם מהעבודה ומיהר לגן של הקטנה.
כשהוא הגיע הביתה שאר הילדים כבר היו אצל השכנים כי הם מצאו את הדלת נעולה. הבעל פתח את הדלת במפתח שלו וראה את האישה שם, על הרצפה. הוא שאל מה קרה, ואם היא יכולה לקום, והאישה הנוזלית הביטה בעיניו הטובות ואמרה שהיא לא יודעת, ולא יכולה. 
אז הוא שלח גם את הקטנה לשכנים והזמין אמבולנס. הפרמדיקים קצת הסתבכו עם האלונקה, איך מעבירים אישה שנזלה? איזה איבר אפשר לקבע? זה לא משהו שאפשר לחבוש. אבל בסוף, בכוחות משותפים הם הצליחו וכולם נסעו לבית החולים.
בבית החולים השכיבו את האישה במיטה עם גדרות מורמות, שהיא לא תנזל לצדדים. אחר כך בדקו אותה אבל הכל יצא תקין. הרופא שאל אם היא מרגישה כאבים או בחילות או סחרחורת, האישה ענתה שלא. היא מרגישה נוזלת. וגם שלווה מוזרה. הם השאירו אותה ל"המשך השגחה ובירור" והבעל נסע הביתה לאסוף את כל הילדים מהשכנים, ולהשכיב אותם לישון. הוא הבטיח שיחזור בבוקר אחרי שיפזר את כולם למסגרות.
בלילה האישה הקשיבה לרחשים העדינים, לצלילי המוניטור ונשימות המאושפזים שהצליחו להירדם. בחמש הגיעה אחות נחמדה למדוד לה את החום והאישה אמרה לה, את יודעת אני חושבת שיש קשר בין גוף לנפש. האחות הסכימה איתה, ואמרה שהיא תבקש מעובדת סוציאלית לקפוץ אליה בהמשך היום.
אחר כך האיש שלה הגיע, קצת מותש וסיפר איך הלך הבוקר. הוא הלך להביא לו קפה מלמטה ושאל אם היא רוצה גם, אבל במצב נוזל קשה לאחוז ספל אז האישה אמרה שזה בסדר, היא גם ככה מקבלת כל מה שהיא צריכה באינפוזיה. הם ישבו שם קצת. הוא שתה והיא נזלה ונזלה בשלווה. ואז הוא היה צריך לצאת כדי להגיע לקטנה בזמן.
בצהריים הגיעה העובדת הסוציאלית. "שלום אני אורית, מה שלומך?" היא אמרה לאישה שנזלה. ואחרי עוד כמה מילות פתיחה היא שאלה על התמיכה בבית. הכל בסדר, אמרה האישה. בעלי עוזר מאוד ומשתדל להקל. כשהוא יכול. כשהוא יכול? שאלה העובדת הסוציאלית. הוא עובד עד מאוחר ענתה האישה. מה לעשות, הוא המפרנס העיקרי. אז חוזר מאוחר רוב הימים. ומה איתך? שאלה אורית. אני עבדתי הרבה פעם, אמרה האישה, אבל כשהילדים גדלו הייתי צריכה לתת יותר שעות לבית. עכשיו אני עובדת מעט, בעבודה זמנית שאני לא אוהבת.
אבל, אמרה האישה, הבעל שלי מעודד אותי לנסות להתחדש. אומר לי שאני יכולה ללמוד משהו אחר. ומציע לי לצאת להתעמלות במתנ"ס. או להתאוורר עם חברות. שאחשוב מה הכיוון שלי. מה יעשה לי טוב. אז זהו, אמרה אישה שנזלה ופתאום התגלגלה לה דמעה על הלחי, הכול באשמתי. כי יש לי אפשרות להתקדם, ויש תמיכה, כמה שאפשר. וכל הנשים שאני מכירה עמוסות. אבל לי יש בן זוג שמפרגן. ילדים מקסימים. אם אני תקועה בחיים זו פשוט הבעיה שלי. את מבינה? 
אני מבינה. אמרה העובדת הסוציאלית. ובגלל שהיא הייתה קצת מבוגרת והרבה מנוסה, היא פתחה את החלון ואמרה לאישה שנזלה שיש בטבע תהליך של פוטוסינתזה. היא תשכב פה בשמש ולאט לאט התאים שלה יקלטו אור, ויתעלו אותו לאנרגיה. עד שיום אחד השלולית תתייבש והיא תחזור להיות אישה.

מרוגשתתתתת!!Lihi2020
היי,
עשיתי בדיקה שמזהה 4 ימים לפני האיחור וב״ה יצאו שני פסים (אני עדיין רועדת מהתרגשות). מחר זה התאריך שבו אני אמורה לקבל מחזור.

מתי אני יכולה כבר ללכת לעשות בדיקות דם?
להישאר פה לנצח נשמע לי לא להיטחדשה ישנה
הריונות ולידותqueen1987

 היי, יש שאלה  שהיא יותר רגשית שמציקה לי כבר זמן מה וממש אהבתי את ההתנהלות פה בפורום  (למרות שאני בכלל חילונית)

לכל אלה שעובדות ובמיוחד מורות

אני מורה בחינוך המיוחד כרגע בשנת שבתון אחרי לידה בתחילת השנה של הבת השנייה שלי.

 אני ממש רוצה לפחות עוד שני ילדים (בעז"ה) ואני כבר בת 32.5. מבחינתי ללדת אותם בהפרשים של שנה וחצי שנתיים. כן אני בן אדם מאוד מתוכנן חח  

אני חוששת מאיך זה יתקבל מצד ההנהלה. כל פעם לצאת לחופשת לידה ולהיפרד מהילדים במיוחד שזה ילדים עם קשיים רגשיים וכו'. ברור לי מצד אחד שאני לא צריכה לתת חשבון וזה החיים שלי מצד שני מעניין אותי איך קיבלו אצלכם בעבודה הריונות יחסית צמודים, אני כן שואפת להתקדם בעבודה ובכלל במקצוע...

 

אשמח לשיתופים (:

עבדתי בחינוך המיוחד,אין לי הסבר

באמת יש קושי עם שינויים.

אבל זה לא שאת 3 חודשים איתם, 3 חודשים לא.

בסה"כ זה חצי שנה וגם אז, לא ברצף.

לא חושבת שזה צריך להיות השיקולחצי חיוך

 

וברוכה הבאה למשפחהחיבוק

אני הענה לך בכלליות...בתי 123אחרונה
מנסיון ומסיפורים שאני מכירה רוב המנהלים בכלל לא עושים עניין מחופשת לידה וזה לא קשור לחרדית או חילונית לידות צפופות או לא זה משהו שהם יודעים מרראש ומארגנים כבר מחליפה. העניין היותר גדול שלהם זה עם ימי מחלת ילד שאז זה מהיום למחר וזה כאב ראש.
לילדים בהחלט קשה עם שינויים אני מניחה שחינוך מיוחד פי כמה וכמה אז הכנה ולהתפלל שתהיה לך מחליפה טובה ואולי לבקש ממנה לבוא להיות איתך יום אחד שלא יקבלו מייד הלם.
באופן כללי החוק הוא לטובתך ולא סתם הממשלה רוצה שתעבדי ורוצה שתלדי החוק לא מגן רק באופן אישי עליך אלא זה אנטרס של כולם.. ותחשבי שאת גם עושה טובה לסטאז'ריות אלמלא חופשות לידה היה קשה בהרבה למצוא משרה נורמלית
ובגילך (אמנם צעירה)אם את רוצה עוד שני ילדים זה בדיוק הזמן ולא כדאי לדחות מסבות חיצוניות
אולי גם אני אכתוב סיפור לידה?...כתר הרימון
הכול עוד טרי. הינוקא בן שבועיים וחצי. לידה לא קלה... מצג עורף. (שזה כואבבבבבב)

ומצחיק אותי לקרוא בסיפורי הלידה את השלב של הצירים... וההמתנה בבית. אצלי - ציר ראשון, מחכים לשני מקסימום שלישי לוודא שזה באמת צירים - אמבולנס מהר! להספיק לבית החולים!
מה זה צירים בבית בכלל?

יא מזל טוב לך!! מחכה לקרוא, תכתבי!מק"ר
נשמע קשההה
יאללההמהי אמת
מזל טוב!!! התאוששות מהירה. נשמח לשיתוףאורוש3
מזל טוב!!!בת 30
מזל טוב!!אמאשוני
כן כן נשמח לקרוא!
וכיף לשמוע על הרחבת המשפחה בשעה טובה!

(פעם היית ירוקה)
התאוששות קלה ומהירה ושפע נחת!
היי לך היתה לידת בזק בפעם שעברה או שאני טועה?ליבי ער
מזל טוב!!!

הלוואי ותפרסמי
אכן הייתה...כתר הרימון
איזה חמודות אתן.כתר הרימון
ואפילו שאני כבר לא מגיבה הרבה, איזה תגובות חמות

כשיהיה לי כוח אקום ואכתוב
מזל טוב!!! לגמרי טרי טרי!מרגרינה
מחכה לקרוא
התאוששות קלילה וטובה והרבה מנוחה ונחת ❤
גם אני אשמח לקרוא מנסה לעזוראחרונה


הנקה ומה שמסביבמטילדה
ב"ה ההנקה עצמה הולכת לי מעולה, טפו טפו טפו בלי עין רעה!

אבל בא לי רגע להתלונן על כל המסביב, מותר לי?

שונאת חזיות הנקה! הן פשוט לא נוחות לי
שונאת שצריך לישון עם חזיה! זה כל כך מעצבן
סיוט שאסור להניק ליד הבעל בלי כיסוי עד שנהיה מותרים...
והרב שלנו אמר שגם ליד ילד בן שלוש זה בעייתי אז גם כשהוא חוזר מהמעון אני צריכה להניק עם כיסוי וזה פחות נוח..
וכל הפליטות הבלתי פוסקות...

זהו פרקתי את זה...

מודה לה' למרות הכל על הזכות להניק ולהעניק בקלות וללא מכשולים!
אני מניקה במהלך הלילה, לפני העבודה ואחה"ציעל מהדרום
לק"י

כנראה שהיה לי מה לשאוב.
אולי הנקתי מצד 1 ומצד שני שאבתי. כבר לא זוכרת...

אבל רוב הזמן הם לא היו צריכים יותר ממנה שתיים ליום.
טשטוש ראיה. שבוע 33מרגרינה
מוכר למישהי התופעה?
יש לכן מושג ממה יכול לנבוע?
ללכת להיבדק!מוריה
יכול לרמוז על רעלת הריון.

ללכת לבדוק לחץ דם. וחלבון בשתן.
ללכת להיבדק מיד! נראה לי תסמין של רעלתמיואשת******
תתקשרי דחוף למוקד ורוצי למיוןאנונימיות
תודה יקרות. אני בדרך להיבדקמרגרינה
רפואה שלמה!מוריה
בשורות טובות, תעדכני♡כי לעולם חסדו
רפואה שלימה טוב שאת הולכת להבדק תעדכניבתי 123
אבל חוץ מהסיבות המלחיצות שיכולות להיות תדעי שזה גם יכול להיות ממיגרנות או חוסר ברזל
רפואה שלמהרק להודות
תעדכני שהכל בסדר איתך בע״ה! 💗קמה ש.
מעולה שהלכת. רק מנסה להרגיעאורוש3
קרה לי באחד ההריונות. נלחצתי. בסוף הלכתי לישון ועבר ולא חזר
מה שלומך יקרהרק להודות
מה שלומך??אוהבת את הקב'ה
היי, מעדכנתמרגרינה
אני מאושפזת מאתמול, לפחות עד מחר
עוד לא ברור האם ומה יש, עוד בבדיקות...
מקווה שיתברר שהכל טוב ותקין

תודה על האיחולים וההתעניינות ❤
רפואה שלמה! הרבה בריאות!מוריה
הלוואי שכולם. תרגישי טובאורוש3
רפואה שלימה!בתי 123
רפואה שלמה בעזרת השם😍 מקווה שהכל תקין.anonimit48
תרגישי טוב!! שהכל יהיה בסדר בע"ה. מתפללות❤️🙂השם בשימוש כבר
אמן!!! תודה יקרות!מרגרינה
בנוסף לטשטוש ראיה יש גם כאבי ראש חזקים וכאבי בטן
אז גם במעקב עיניים ונוירולוגיה
ואני מותשת 😢
וואו יקרה, נשמע נורא. שללו רעלת? חיבוק ענק!מיואשת******
הלחץ דם תקין, בודקים כל כמה שעות וזה בהחלט מרגיעמרגרינה
עושים איסוף שתן ל24 שעות כדי לשלול חלבון

ואני ממתינה גם לmri רוצים לשלול לחץ תוך גולגולתי או משהו כזה
וואו. מסכנונה. חיבוק ענק!!! שיהיה בבריאות ובקלות💕מיואשת******
אמן! תודה 😘מרגרינה
לי התחילו בשליש שלישי מיגרנותשם שם
שלא היו בעבר. זה כלל גם תסמינים ראייתיים.
זה עבר לאחר הלידה. וגם לי עשו mri לשלול כל מיני דברים. אולי כדאי לבדוק בכיוון
תרגישי טוב ובשורות טובותמנסה לעזור


רפואה שלמה. הלואי הכל יעלם כאילו לא היהארלט


אצלי נבע מחוסר בברזלבלדרית
וגם המספר של המשקפיים יכול להשתנות בהריון..
טוב שהלכת להיבדק, רק בריאות.
הם אומרים שהברזל בסדר, גם הסוכרמרגרינה
עשיתי הלילה בדיקת MRI
היה מתיש וקשה ממש
נראה מה הנוירולוג יגיד

ממש מקווה להשתחרר כבר בבוקר, בטוב כמובן.
גמורה ממש
מעדכנת. שוחררתימרגרינה
הכאבי ראש ללא שיפור אבל הבדיקות היו תקינות.

יש שיפור לטובה בטישטוש ראיה אז היו רגועים יותר

הונחתי להמשיך מעקב וכל החמרה הכי קטנה או אם אין שיפור בכאב ראש בשבוע הקרוב, לחזור

טוב להיות בבית
ממש עכשיו חשבתי עלייך!אמא3
יופי
ב'ה
חיבוק גדול והרבה בריאות בע'ה
💕💕💕
אין כמו בבית, רק בריאות!מק"ר
בריאות שלמה!מוריה
תרגישי טוב תמיד!!השם בשימוש כבר
טוב לשמוע! המשך תקין וקל ❤️מיואשת******
רק בריאות בעז"ה!כי לעולם חסדו
יופי. הלוואי שהכל יעבור כלא היהאורוש3
אמן! תודה לכולכן 😍😍מרגרינהאחרונה
בדיקת זרע באמצעות קונדוםshiran30005
אז הבדיקה של בעלי לא ככ תקינה, יש 0 תנועתיות. אולי בגלל שעשינו באיסוף וגינלי. נשלחנו לבדיקה נוספת עם קונדום הלכתי. הבנתי שיש בקונדום כמו סליל ומחט, אשמח להסברים מבנות שעברו את התהליך, גם בעלי לא ממש מתלהב מהכל וזה קשה כפליים. תודה מראש
מציעה לכם להתייעץ עם מכון פועה, הם בטוח יוכלו להסביר לכםיעל מהדרום
לק"י

בהצלחה!
מאיפה קונים את הקונדום ההלכתי?שרה155
באתר של מכון פועה הוא לא מופיע כזמין..
עניתי לך באישיחדשה ישנה
מתקשרים אליהם והם מפנים אותך למוכר באיזור שלךמקווה מאוד
אני לא מכירה סליל ומחט בקונדום הלכתימקווה מאוד
אבל אולי יש כמה סוגים

מה שאני מכירה זה קונדום, וצריך לעשות בו חור פצפון עם מחט לפני השימוש בו וזהו
זה בדיוק מה שהיא התכוונה ... המחט מגיעה עם המארז.קרן-הפוך
כשאני קניתי מממכון פועה לא הגיעה מחט עם זה 🤨מקווה מאודאחרונה
לא היתה לי בעיה כי היו לי מלאאאא מחטים חדשים וסטרילים מהזריקות 😬😬

(
מה הבעיה?ה-מיוחד

מה קשה וממה הוא לא התלהב?

צריכה עידוד אחרי גרידההריון ולידה2
לפני שלושה שבועות עברתי גרידה, אחרי ששתי מנות של ציטוטק לא הוציאו הכל. עובר מתאים לשבוע 6.
מאז אני מבואסת ממש ופשוט לא מצליחה להשתחרר מזה. כל כך לא רציתי גרידה... אני כל כך חוששת מתופעות לוואי וכל מיני סיבוכים, מדמיינת את התרחישים הכי גרועים שיכולים להיות. כועסת על עצמי שעשיתי גרידה, נשארה חתיכה קטנה והלחיצו אותי שזה יכול לגרום לזיהומים ושאר סיבוכים. אולי הייתי צריכה לסרב לגרידה ולחכות למחזור?
אני ממש מפחדת שלא אצליח להיכנס להריון יותר, או שזה יקח מלא זמן ואני כבר ממש לא צעירה ורק עם ילדה אחת, או שאני אכנס להריון והעובר יפול. כולי בסרטים, אפילו שהרופאים ניסו להרגיע שזה הליך פשוט, שכמעט אין תופעות לוואי, שנדיר שיש בעיות בכניסה להריון או בהריון עצמו.
ואני עדיין בחרדות. רק החרדות האלו יגרמו להכל להתממש ☹️

ואגב מחזור, הוא הגיע היום. ובמקום לשמוח שהמערכת חוזרת לעצמה אני בסרטים וכל היום מחפשת בגוגל סיבוכים אופציונליים ומדמיינת את הגרוע מכל ☹️
כל כך לא רציתי גרידה... ועכשיו אני פשוט לא מצליחה להשתחרר מזה.
אוי, אני מצטערת לשמוע!להרות כוחות
בלילה כל הסיוטים באים...
נשמע שעברת המון, אני מקווה שהכל מאחוריך! .קיבלת מחזור עכשיו וזה מקסים! סימן שדברים מסתדרים וחוזרים לסדר!
יהי רצון שה' יימלא חסרונכם בקרוב, ותבורכו בפרי בטן בריא ושלם.

שולחת לך המון כוחות!

אני נכנסתי להריון חודש אחרי גרידאמיואשת******
ואחר כך עוד אחד טבעי ומהיר
חיבוק גדול!
היי מאמושפוהדוב
קודם כל חיבוק ענק !
אני לצערי עברתי פעמיים גרידה
ואחרי זה נכנסתי להריון תקין ורגיל והנסיכה כבר אוטוטו בת שנה
אז תחשבי חיובי ויהיה בסדר
נשמע לא פשוטאני זה אאחרונה
אבל אם זה מעודד אותך מכירה כמה נשים שנכנסו מיד אחרי גרידה להריון ספונטני תקין. ולגבי הפחדים זה טבעי מה שלי עוזר זה לנסות לחשוב חיובי ולשנן לעצמי שמחשבה יוצרת מציאות..
ה ימלא חסרונך בקרוב
נשים במידה 44, איפה אתן מוצאות בגדים יפים וצעירים לחתונההריון ולידה2
באיזור המרכז??
לא ניסיתי אבלכבת שבעים
בפתח תקוה:
אורית וזהבה
הודולה
ג'ודי
מה זה הדלה?ניק חדשה
חנות בהסתדרותכבת שבעים
הייתי שם, אין הריון ולידה2
אם תתייאשי ותרצי ירושליםמיואשת******
יש חנות בשם לריסה בעיר. ליד קינג גורג
ויש חנות בכנפי נשרים בשם אשה יפה. אולי יש להם אתר גם זכור לי שהם אמרו משהו על זה.


אבל אני מודה באמת שלא ראיתי מידה 44 הרבה שנים. הלוואי שאפגוש אותה יום אחד שוב 😩
אז אם אני מצאתי שם את בטוח תמצאי

והhm יש לפעמים מציאות
יש מותג חדשלהרות כוחותאחרונה
בשם בלאש.
יש להן אתר אינטרנט וסטודיו בהר שמואל
בלאש | קולקציית בגדי נשים בשיק אירופאי | Blush Fashion

שווה לבדוק.
אזזז סיפור הריון והלידה שלימהי אמת
במיוחד בשבילך אהבת חינם..

אז ככה ב"ה 3 ההריונות הראשונים היו בסדר גמור..חוץ מהשומנים העודפים..

ההריון הרביעי, היה פשוט מלחיץ..
די בהתחלה, קרה שחזרתי הביתה במוצאש אחד, נבהלתי מג'וק, נכנסתי לשירותים וראיתי כתם.. הצבע היה ורדרד, קצת נלחצתי..אבל משו בצבע הורוד הרגיע אותי, שזה לא אדום..
כמובן קבעתי תור לרופאה שלי, שמסתבר פרשה ואיננה..אז ביקשתי רופא אחר, עד התור שאלתי חברות אם הן חוו כך..לא כולן סיפרו והתחלתי להילחץ.. תפילות, תפילות ותפילות..
יום אחד הגעתי לקופה בלי קשר לתור לגניקולוג, וסתם התייעצתי עם אחות לגבי הדימום, והיא הרגיעה אותי ואמרה שזה אולי השתרשות..
נרגעתי והודתי לה'..
הגיע התור לרופא, ב"ה הכל בסדר אין מה לדאוג..שמחה ומאושרת מחכה לתור לרופא לעוד חודש..
החודש עובר כמעט חששות שאני בודקת את עצמי מידי פעם שח"ו אני לא מדממת..וב"ה הכל טוב..
הבדיקה הנוספת עברה טובה ב"ה..

בבדיקה הבאה, אני נכנסת לרופא כרגיל, רגועה, הוא מבקש ממני לעלות לבדיקה, מסתכל על הבטן, חושש שהיא גדולה( היא תמיד ענקיתת אצלי), אבל הוא מאוד ממהר, מחליט לעשות לי בדיקת כמות מי שפיר..ניסה לעשות חישוב, הסתבך, ביקש את עזרתי..ובקיצור אמר לי:"אמרו לך שיש לך ריבוי מי שפיר?"
אמרתי:"לא"..
אמר לי:" טוב יש לך ריבוי, זה עלול להיות הריון בסיכון, קחי בדיקות דם, סוכרת ובדיקת אקו לב עוברי והערכת משקל.."
נחרב עליי עולמי, הוא הלחיץ אותי!! אבל משו פנימי אמר לי: הוא היה לחוץ הוא התבלבל..
מיד התקשרתי למוקד לנסות לקבוע קודם אקו לב..משמיים אירגנו לי תור ליום למחרת..מארגנת טופס 17 וממתינה שישלחו לי אותו במייל..
קמה בבוקר, נוסעת עם בעלי, לחוצה ממש..מתקשרת למוקד כי לא קיבלתי הפנייה..הייתה להם בעיה..
התלבטנו מה לעשות, כי בלי הפניה הבדיקה יקרה..התייעצנו עם המזכירה, שהתייעצה עם הרופא שהיה חמוד ממש (רופא פרטי), והוא אמר שהוא מסכים שניתן לו צ'ק דחוי עד שנסדר את ההפניה, וכך היה..הגענו, נבדקנו ושוב תודה לה' הכל בסדר..

הערכת משקל אומרת שיש עובר קצתת גדול אבל הטכנאית אומרת שהיא לא רואה ריבוי אלא זה גבולי..
מצד אחד נרגעתי מצד שני נלחצתי..
רציצי לקבוע תור לרופא נוסף אבל אמרו לימשאי אפשר 3 רופאים ברבעון אחד..אמרתי להם שהרופאה שלי נעלמה.מה אני יעשה?? ושאני מחפשת רופא טוב..
בקיצור אחרי ששיגעתי אותם, הסכימו לי..
הגעתי לרופא הנוסף (השלישי), והוא קיבל אותי סוג של "חירום" שמע אותי, ולא נלחץ, לא רצה לבדוק אותי על המיטה (מסתבר שהוא לא מקבל עליי כסף) הוא הסתמך על הטכנאית שאמרה שזה גבולי ובסדר.. ממש התחננתי אליו והסברתי לו שאני לא רגועה, עשה איתי חסד, בדק אותי,אומר לי נחרצות: " אין לך ריבוי מי שפיר"!
יצאתי יותר מודאגת. רופא אחד אומר נחרצות: יש. והשני טוען: אין.
הלכתי לרופאה נוספת(התחיל כבר רבעון חדש, ומותר 2 רופאים) וביקשתי את עזרתה..היא גם לא רצתה להעלות אותי לבדיקה, אך בסוף בדקה ואמרה: אני לא רואה ריבוי מי שפיר.
ב"ה!! ה' תודה!! תפילות ושוב תפילות..

ואז מתחיל סימפטום הזוי, קשה ומציק של הריון: גירודים!!! ושוב מתחיל מסע של בדיקות, שהכל נראה תקין..אני מדברת איתכן ברמה שאני מתעוררת בלילה מגירודים עזים! מורחת שמן זית,שמן שקדים, שמן תינוקות, סבון גוף ללא בישום, קרמים..אווףף ומה לא..
וכלום לא עוזר.. הולכת לרופאת עור ומתחננת בפניה שתציל אותי. אני לא ישנה, מתגרדת ופוצעת את עצמי!! היא הביאה כדורים ומשחה. אני מבסוטית..כבר ברכב מושחת את עצמי ונהנית..
הכדורים לא עזרו..והמשחה עזרה לטווח זמן קצר ולא משתיקים את הגירודים, זה היה בחורף, לא שמה צמר, או כל סוג של בד חמים..סובלת משו לא נורמאלי מגירודים..כבר לא נעים מחברותיי לעבודה..והגוף שלי נפצע מגירודים!!
חוזרת לרופאה מתחננת למשו אחר,כלום לא עוזר.
והיא מביאה משחה נוספת עם סטרואידים..
אוו וסופסוף משו שמרגיע את הגירודים באותו הרגע ליותר זמן..אז סופסוף מצאתי את התרופה אבל זה עלה לי הון תועפות..מוציאה כל 4 ימים מרשמים, קונה ומורחת, כל שניה מתקלחת, ואין סיכוי להתחיל את היום או לעבור אותו בלי למשוח את הגוף שלי(כולו) בקרמים. סיוט. לכל מקום הייתי מסתובבת עם המשחות..
תודה ה' שזה זה, ולא הבריאות של העובר!!

ואז מחכה כבר ללדת שיעברו הגירודים..ואז שוב מבקשת הערכת משקל לראות אם העובר גדל מהר..מגלה שגדל. נלחצת מפחדת מקרעים הלידה או קיסרי..
מתפללת לה' ללדת כבר..
הייתי בטוחה ללדת ביום הראשון של ה9..אבל לאאאאא...
שבוע 40 +1 יש לי צירים, אז רגילה שצריכה ללדת, נוסעת לבית הרפואה, ומגלה שזה בקטנה..שולחים אותי הביתה..
קמה בבוקר, עם צירים כל ממש 5 /6 דקות..מוציאה את בעלי מהתפילה, נוסעת לאסוף את אחותי..ובדרך לבית הרפואה..
פתאום! שמתי לב שבזמן הנסיעה אינלי צירים..נלחצתי..יום שישי! רוצה ללדת לפני שבת..אחותי אומרת שזה נורמאלי..ויאללה מתפללים..
מגיעים לבית הרפואה, ואין צירים.פתאום יש פתאום אין..בודקים אותי, פתיחה 3 מחיקה של 50% או 70%..
ממתינה בחוץ אין צירים..יורדת להסתובב למטה, עולה מדרגות, יש צירים קשייםםםם..רוצה חדר לידה עכשיו!! עולה למיון, יוסבת, אין צירים!! מה זה??!! שוב מסתובבת- יש צירים. יושבת- אין!! בחיים לא קרה לי ככה!!
וככה הזמן עובר! ואני בתפילות..יאללהה שיקרה כבר.
עוד כמה שעות בודדות, שבת נכנסת, אחותי הנדירה אמא ל6..יודעת שאם לא אלד, היא איתי שבת. כי אני לא יולדת בלעדיה!! מתחילה להתארגן ולהןדיע לילגים ולבעלה ששבת הם לבד.חח..
ב"ה יש לי יותר צירים אבל עדיין משו הזוי..

אני כבר מתחננת לחדר לידה ואפידורל בזמן, אבל היה עומס מטורף!! כל שנייה אומרים לי עכשיו..אבל ככה חולף לו הזמן..
ואז אמא שלי המושלמת באה עם אוכל לגדוד(!!!) רואה אותי סובלת..והיא מתחילה לבכות..! היה לי עוד יותר קשה לראות אותה..
ו..הנה קוראים לי לחדר לידה, ואמא שלי ממש מתרגשת..מברכת אותי.. ופתאום צץ לו עוד עיכוב, בטענה שהחדר לא נקי מהלידה הקודמת..התבלבלו..
אמא שלי ממש כעסה כי כבר סבלתי מצירים תכופים..ואני מתפללת שיאללה ה' אינלי כחח!
נכנסת לחדר לידה, מבקשת אפידורל..וכמובן שוב עיכוב..
הגיעה מרדימה שאני לא מכירה, קצת מתבעסת..
מתיישבת בקושי רב, ואז מסתבר שיש לי בצקות בגב, בעמוד שידרה למטה, והיא לא מצליחה למצא את החוליות התחתונות, ולא מצליחה להחדיר את המחט.. אני בפחד ללדת הלי אפידורל, מבקשת ממנה לנסות שוב.. היא מנסה 3 פעמים!! ומחליטה להיעזר בפעם האחרונה בסטאז'ר שנחשב אלוף... חשבנו שהוא הצליח..

ואז אני מתלוננת שאני מרגישה עדיין עת הצירים.!! ואז אני מתחילה לבכות ולהיכנס לסטרס שאינלי אפידורל!! בוכה בלי סוף. בוכה לה' בקול ומתפללת שיעשה לי נס! אני משקשקת מצירי הלחץ! בוכה לאחותי ולמיילדת..המרדימה חמודה נשארה איתי להרגיע אותי כי הייתי על הפנים..אמרו לי שאין יותר לנסות אפידורל..

אני לחוצה! מרגישה כאבי בטן עזים רק בצד שמאל של הבטן! הזוי!! המוניטור ואני מוכיחים שיש צירים חזקים ותכופים..ואני בוכה ובוכה ומתפללת לנס!! המילדת רוצה לפקוע לי מים.. ואני משקשקת מהכאבים שיגיעו בעקבות כך..
בהתחלה לא רציתי, אך נכנעתי..

אני מרגישה כאבים שלי צירים חזקים, צועקת ובוכה.. המילדת בודקת, יש התקדמות..ב"ה..
ואז אחרי ממש כמה דקות אני צועקת לאחותי: "יש לי גדו..." אני מתחילה ללחוץ בלי שליטה, הייתי בצורה לא הכי טובה, באלכסון, אחותי נלחצת כי היא ובעלי איתי לבד, המילדת יצאה.. ושתינו יודעות שאם יש תחושה של קיבה(סליחה מכבודכן) אז אני בלידה.. היא צועקת למילדת שתבוא, בינתיים מסתכלת עליי שהתינוקת לא תצא לבד.. אני בינתיים לוחצת בלי שליטה, המילדת נכנסת, בודקת, מרגישה אותי בלידה, פותחת שולחן ואני לוחצת לבד והופפפפפפפ האוצר היפה שלי בחוץ!! אני בוכה ומודה לה' צועקת בקול את "מזמור לתןדה" ומבקשת שיקחו את הקטנה כי אני גמורהההה.
כעבור שניה וחצי, אני בן אדם רגיל, שפוי, רגוע, שמח ואוהב..חחח.. עברתי את הדבר שהכי פחדתי ממנו!!

עשיתי אפס הצנדה, הקטנה שלי איתי, אני מניקה ושמחה..
מסתבר, שאני פשוט נלחצתי יותר ממה שהיה, האפידורל השפיע עלי בערך80-90%..כי את צירי הלחץ והכאבים האלו לא הרגשתי!! ה' תודה על הכל!!!!

אציין שהגירודים חלפו להם תוך חודש בערך!!
איזה כיף לכתוב את כל זה בלשון עבר!!!


יוואו מה עברת! איזה כיף שהפיצוי שמקבלים שווה הכל מק"ר
מתייגת את @אהבתחינם
תודהההמהי אמת
אמלה אמלה אמלהאהבתחינם
איזה סרט עברתתתת
אבל את גיבורה ואלופה!
גם לי בלידה השניה לא השפיע האפידורל בכלל
בשעה שמו לי כמה פעמים עוד חומר ולא עזר
ילדתי בלי
ועם השפעה של פיטוצין ועוד כמה זירורים.. אמלה כואב לי הגוף להיזכר בזה אבל תודה לה' מתנה משמיים.
אולי ארשום את סיפורי הלידה שלי בקרוב...
וואו איזה סיפור!בתנועה מתמדת
אלופה
ורק לגבי הגירודים, לאו דווקא אליך כי כבר עברת את זה אבל אולי יעזור למישהי אחרת שחובה- לפעמים מעיד על רעלת היריון.. חשוב לבדוק
בדקנו הכל, ב"ה לא היהכלוםמהי אמת
זה סימפטום שיכול להיות בהריון
^^ ויכול גם להעיד על עלייה בתפקודי כבדושוב אתכם
גם תפקודי הכבד ב"ה היו תקיניםמהי אמתאחרונה
וואו גיבורה!ושוב אתכם
לא קל הריון כזה מלא דאגות..!
וואי מדהים!!! איזה מרגש אין לי הסבר


יואוווווו.... איזה סיפור!! ממש הרגשתיחדשה ישנה
את הלידה איתך.. את כל התחושות והחוויות.. הרגשתי את הלחץ שהוא צריך לצאת...חחח
כתבת ממש יפה. איזה סיוט הגרודים שיואורוש3
מזל טוב!!
תודה על התגובות.מהי אמת
כיף שיש אתכן
גילוי מין העובר בשבוע מוקדםהריונית מאושרת
היי בנות
רוצה לשתף אתכן במשהו.
ב״ה אני בהריון ראשון ומרגש, התחלתי לחפור באינטרנט על כל מיני שיטות מוקדמות לגילוי מין העובר וזה העסיק אותי מאד
ברור שהכי חשוב שיהיה בריא ושלם!
הקיצור חפרתי וחפרתי בפורומים למיניהם והיתי בטוחהההה שאני יודעת מה יש לי בבטן.
בחילות בלי סוף והקאות, פצעים בפנים, משמינה מהר, כל הסיבות לחשוב שיש לי בת..
בנוסף! בשקיפות עורפית שבוע 12 הרופא אמר שהוא כמעט בטוח שזאת בת.. התחלנו לדבר אליה אני ובעלי ובמשך שלושה שבועות חיכינו לסקירה המוקדמת. כל כך התפללתי לבן. בעלי ואני מאד רצינו בן ראשון.
בסקירה... פתאום קולטת את החתיכה שצמחה שם בין הרגליים ולא הייתה מאושרת ממני!!!!

מה אני באה להגיד לכן...אל תאמינו לכל המיתוסים, לא פצעים, לא בחילות, לא ורידים בעיניים ולא ציצי אחד יותר גדול מהשני.אצלי הכל הצביע על בת.זה נכון לחצי מהנשים בדיוק כמו שזה לא נכון לחצי השני.
חכו בסבלנות לבדיקות, מה שיבוא יבוא העיקר שיבוא בריא ושלם!!!
המשפט האחרון!וואוואחרונה
סיפור לידה אזהרת אורך!הריון ולידה2

ראשית, קבלו את התנצלותי שזה מהניק האנונימי, לא בא לי שיזהו אותי.. (ומתאים לי שבסוף כמו מטומטמת אני אגיב מהניק האמיתיצוחק...)

 

הריון ראשון, הכל תקין ב"ה, אני יודעת בדיוק איך אני רוצה שהלידה שלי תיראה, לא רוצה אפידורל, לא רוצה קרעים ומוכנה לעשות בשביל זה הכל כמעט, ואפילו כבר סיפרתי לבעלי את הסיפור לידה שלי... והכי חשוב - בעלי ממש אבל ממש לא רוצה שהלידה תהיה בשבועות/שבת.

40+1 מעקב הריון עודף. סה"כ בסדר, קצת האטות בדופק שהרופא לא מתרשם מהם, ואז הוא עושה הערכת משקל - 4 קילו. וואו. הוא מסביר שמארבע וחצי כבר מנתחים, ושולח לא.ס. מדוייק יותר במכון. טכנאית נחמדה מאוד, ואחרי חצי שעה בערך היא מסיימת למדוד לי את הבטן מכל הצדדים. הערכת משקל - 3920. שמנציק.

הרופא שואל אם אני רוצה זירוז, אני אומרת שלא, הוא מסכים ואומר לבוא שוב עוד שלושה ימים.

 

40+4, ערב שבועות, אנחנו יוצאים מוקדם כדי לחזור מוקדם. יש לנו אלף תכנונים להספיק לפני החג. מוניטור. האטות בדופק מידי פעם. אני לא מרגישה צירים, אבל רואים קצת במוניטור. אחרי שעה בערך מנתקים אותי והרופא אומר שהוא ממליץ על זירוז. גם עברתי את התל"מ, גם עובר גדול, גם האטות קלות בדופק, מבחינתו הוא לא משחרר וממליץ על זירוז. הופס. התכניות שלי מתחילות להשתבש.

בדיקת פתיחה - 1.5, מחיקה 60. שואל אם לעשות סטריפינג, אני מסכימה. 

אנחנו שואלים אם ישמצב לחזור לשעתיים הביתה להתארגן ולבוא, הוא אומר שרק אם יהיה מוניטור תקין. 

מתקשרת לאמא שלי, שמארחת כמעט את כל המשפחה בחג. מעדכנת אותה שהתרחיש ההזוי הזה קורה. היא, צדיקה שכמותה מרגיעה אותי ואומרת שהיא פה בשבילי, והיא תבוא. אני אומרת לה שבינתיים זה לא דחוף, ושתבוא רק לפני החג.

שוב מוניטור, שוב האטות מידי פעם, במקביל אני מתחילה להרגיש צירים קלים. בקיצור נשארים. הצוות מתלבט אם להעביר אותי לחדר לידה, או למחלקה, ומחליטים שבגלל ההאטות עדיף שאני אהיה מנוטרת רוב הזמן, ולכן חדר לידה. לפחות זה.

האמת שאני רגועה כשאני נשארת, ככה אני די בטוחה שגם אני וגם העובר נצא בשלום.

 

14:00 אני ובעלי נכנסים לחדר לידה, אין לנו מושג מה לעשות בומבולבלצוחק נכנסת מיילדת, מסבירה לי איך להתלבש (מה זה החלוק המוזר הזה?!?!) פותחים וריד, מחברים למוניטור, יש לי שכל ואני מבקשת מוניטור נייד. אני מספרת לה בדיוק איך אני רוצה שהלידה שלי תיראה, למרות שאני מבינה שזה כבר לא הולך להיות בדיוק ככה..  נכנסים זוג רופאים להסביר לי ולתכנן איתי מה הולך לקרות. הרופאה שוב בודקת פתיחה, לא התקדם כלום, שוב שואלת על סטריפינג, אני שוב מסכימה. מסכמים על התחלה של זירוז עם בלון. 

בעלי נוסע הביתה להתארגן ולהביא דברים לחגשבת. יחזור עם אמא שלי לפני החג.

15:20 מכניסים בלון. מיד אחכ אני נכנסת להתקלח. לאט לאט הצירים נהיים מורגשים וכואבים יותר.. אני מסתובבת, מבקשת כדור פיזיו, והסיבובים עליו מקלים עלי. אבל אני מרגישה שקשה לי לבד ומחכה מאוד שיגיעו כבר. 

בסביבות 18:00 אמא שלי ובעלי מגיעים עמוסי מטעמים ושקיות. בשניה שהם נכנסים הוקל לי. אני לא לבד. אמא שלי מתחילה לעשות לי עיסויים בגב בזמן הצירים וזה ממש כיף ומקל. בעלי תומך מהצד (אנחנו כבר אסורים). הולכים להדליק נרות, אני מתפללת שהכל יהיה בסדר עם העובר. סה"כ אני מאוד רגועה, והאוירה רגועה ונעימה. עושים קידוש.

כל הזמן מידי פעם האטות דופק, ואז הוא מתייצב לעוד איזה 5 דקות.

מידי פעם נכנסת מיילדת, רואה שהכל בשליטה ויוצאת. טוב לנו לבד. 

21:30 מוציאים את הבלון. פתיחה 3.5 - 4. איזה כיף. הרופא אומר שבעיקרון עכשיו התכנית זה פקיעת מים ופיטוצין, אבל אם אני רוצה, אפשר לנסות קודם רק פקיעת מים ולראות איך הגוף יגיב. אני מפחדת כי שמעתי שיש סיכונים בפקיעת מים. הרופא מרגיע ואומר שהראש מבוסס טוב טוב ואין סכנה. אמא שלי אומרת שאצלה פקיעת מים מאוד קידמה את הלידות, ובהתייעצות איתה אני מסכימה. 

יאללה. 

23:00 בערך, חוקן ופקיעת מים. הצירים נהיים כואבים יותר, אבל אני מתמודדת יפה. אבל, ההאטות מתחילות להצטופף. בינתיים הכל בשליטה אבל מבקשים ממני לעלות למיטה ולעשות מוניטור בשכיבה. הדופק מתייצב יחסית. פתיחה 5. 

ואז...

אני מבקשת ללכת לשירותים. המיילדת מסכימה, אבל מבקשת שאזדרז.

באמצע צועקים לי לצאת. הדופק מתחיל לרדת. אני כזה: איך לצאת עכשיו? אני באמצע!מבולבל

יוצאת, עולה על המיטה, צירים כואביייים. קשה לי להתמודד איתם בשכיבה. אבל אני נושמת ואמא שלי עושה עיסויים. 

כל רגע נכנס מישהו לחדר. 

מחברים אותי לעירוי והרופא נכנס ואומר שההאטות ממשיכות וצריך להכניס מים חזרה לרחם. אוקי. מכניסים את הצינורית וכו'..

קשה לי. אני מפחדת על העובר. מתה מפחד. כואב. רוצה שהכל כבר יגמר. 

המים לא עוזרים. כל ציר יש האטה משמעותית וקשה לו להתאושש. 

נכנסת המיילדת ואומרת שחושבים על קיסרי. אני מסכימה להכל, רק שהקטנציק שלי יהיה כבר בחוץ. 

פתאום אני מרגישה תנועות חזקות חזקות. חושבת עליו חזק - עם מה הוא מתמודד שם?!?!

נכנסת רופאה ומלא מיילדות. היא מכניסה יד ומסתכלת על המוניטור. היא בודקת מה המצב ואם באמת צריך ניתוח. בינתיים מכינים אותי לניתוח, אחרי כמה דקות היא מאשרת. המיילדת המקסימה מרגיעה אותי שאני אוכל ללדת רגיל בהמשך. 

אמא שלי בשוק. היא מעולם לא חוותה קיסרי, וגם לא אף אחת מהאחיות/הגיסות שלי. בעלי לחוץ.

אני מעט חוששת אבל רגועה כי אני יודעת שגם אני וגם העובר נצא בשלום בעז"ה. 

מריצים אותי לחדר ניתוח, בכניסה אני משחררת נשיקה באוויר לבעלי ולאמא, ואומרת להם "תראו אותו לפני". המיילדת הנשמה אומרת לי למה? זה בהרדמה מקומית!! אני מאושרת. 

יאללה, הרדמה, כל ה'תזוזי לפה תזוזי לשם' קשה לי עם כל הצינורות והבטן ההריונית, וגם כואב לי כי יש צירים. כמה דקות,וההרדמה עובדת. אני ממשיכה עם הנשימות עם ששששש ארוך. המיילדת שואלת עם כואב לי. אני אומרת שזה עוזר לי להרגע.

בינתיים אני מתחילה להתאפס ולפטפט עם האחיות והמיילדות. מה הנוהל באשפוז אחרי קיסרי וכו'..

00:39 פתאום - צווחה של תינוק!!! אני מתרגששתתתת! מניפים ראש מלא שיער ואני אומרת 'יוווו יש לו מלא שיער' ומספרת למיילדת שבמשפחה של בעלי נולדים קרחים ורציתי תינוק עם שיערצוחקצוחק

הוא עובר לרופאה שבודקת אותו, ואז מביאים לי אותו קצת, אני מנשקת אותו בלי הפסקה ומתעניינת כמה המצטיין שלי קיבל באפגר באמת מצטיין.

מאופסת מטומטמת שכמותיצוחקחושב.

מוציאים אותו לבעלי...

אח"כ שמו לי טשטוש כי התחילו לי כאבים מטורפים בכתף, התאוששות, הסכימו לבעלי להיכנס, היה כיף.

בערך ב 3 מעלים אותי למחלקה, מביאים לי את הנסיך שלי שנולד 4 קילו, הוא יפהפה!! אני מניקה קצת, ומאושרת ששתינו בסדר!!

 

וזהו. ההתאוששות ממש בסדר, בברית אף אחד לא האמין שילדתי בניתוח..

יש כמה באסות קטנות, אבל ב"ה הילד המתוק שלי פה בעגלה ליידי. לא מובן לי מאליו. אלף פעמים תודה לה'.

 

מדליה למי שקראה עד פה!! 

 

 

 

 

 

ווווואוווו אחותי.... קראתי בנשימה עצורהאמא3
את מלכההההה!!
אימאלה
כתבת ככ יפה...
ממש הייתי איתך.
וואו ב'ה שעבר בשלום
✨✨✨
הרבה הרבה מזל טוב🌷🌷🌷
וואו.... מרגש מממש! איזה אלופהחדשה ישנה
איך שאת בגבורה את כל הלחץ הזה עם ההאטות בדופק?
ממש ריגשת.

הרבה נחת-
וואו. כתבת ממש יפה.אורוש3
ממש אהבתי את הגישה שלך מתי שלא הלך כמו שרצית. מהממת! גידול נעים ונינוח. החלמה מהירה!
אין לי מילים כמה כל הכבוד לך.ירושלמית טרייה
שלא מררת בבכי על זה שרוצים ניתוח. אני במקומך כמובן הייתי מיללת, אע"פ שזה היה נחוץ וב" ה יצאתם בריאים ושלמים. כל הכבוד לך. שיהיה רוב נחת.
וואו!! את סופרת? אם לא, תשקלי ברצינות להתחיל לכתוב!!השם בשימוש כבר
ואיזה סיפור לידה יפה🙂
מזל טוב אנונימית יקרה❤️
וואוו אלופה!! קראתי בשקיקה 😁אשה שלו
מזל טוב והרבה אושר!! החלמה מהירה!
ואי ואי,אהבתחינם
ירדו לי דמעות והרגשתי שהייתי איתך..
איזה מהממת את
וכותבת כלכך מהמם! ממש להרגיש שאני נמצאת לידך
(רשמתי כבר)
תודה לה' אלף פעם שהכל עבר בשלום.
תנוחי,ותהני ממנו,
הם הולכים ונהיים יותר ויותר מתוקים שבאלך לאכול אותם כל היום!!!!!!!!!!!
איך את כותבת יפה! והסיפור מיוחד וגם את נשמעת מיוחדת ממשמק"ר
איך התמודדת יפה עם כל שלב בסיטואציה בלידה.
מזל טוב והרבה נחת!
מדהימה!!!רינת 29
אין לי מילים... פשוט אדירה שחשבת רק על שלומו של העובר ושמחת על הקיסרי!
מהממתמהי אמת
התגובות ממש כיפיות. תודה!הריון ולידה2אחרונה