פורום הריון ולידה (עמוד 2719)

את מספרת על קשיים גדולים
תתחילי בלשכתך את בעלך הוא בטח אוהב אותך וחשוב לו שתעלי חזרה!!!
ואומנם קורונה אבל אפשר טיפול!
לכי זה ישנה לך המון...
בהצלחה

הוא רוצה לקבוע לי פגישה

אין אפילו כוח לעלות על האוטו ולהביא את עצמי- כולל הכל...

טיפול במגע אולי רפלקסולוגיה שיאצו הם מטפלים גם בדברים נפשיים

מעניין? משהו באמנות בבישול..

אולי אני צריכה לחשוב על משהו אחר, שבאמת יעשה לי חשק אליו

בינתיים אני רק מדדה בין מחויבות למחויבות ועם אפס כוחות

דבר שני, כתבת לא מזמן. ובכן, אני לא יודעת מה ההגדרה של זה, אבל יש תהליך אבל. ולא כל תהליך אבל דורש ריצה מיידית לטיפול. לדעתי האישית

תהליך אבל שנמשך חודשיים שלושה הוא טבעי והנפש צריכה זמן להתרפא

אני לא אומרת חס ושלום לא לטפל, אני רק אומרת שאם זה באמת קרה לא מזמן, אז מה שעובר עלייך נורמלי. ולא כזה נורא לראות סרטים שיסיחו את הדעת עד אמצע הלילה, ולא כזה נורא שלא בא לך לחשוב ואת לא רוצה לטפל בבית בילדים או באף אחד. בתהליך אבל נורמלי לרצות לזחול לחור שחור ולהישאר שם

 

השאלה האם את מרגישה טיפ טיפונת שיפור והאם יש מחשבות אובדניות- זה אומר מיד טיפול! אפשר גם בזום. לא אידיאלי אבל יותר טוב מכלום. אם אחרי 3 חודשים אין שום תזוזה של שיפור גם אז כנראה טיפול הוא הדרך הנכונה

 

אבל אם את בחודש שאחרי, וב"ה כבר אין לך מחשבות אובדניות,אז יכול להיות שבע"ה תרגישי שיפור עם הזמן, לאט לאט. 

ואולי תכתבי מה עבר\עובר עלייך? לא חייב לפה, לכל הפחות תכתבי איפשהו. זה מאד מרפא את הנפש

 

שולחת לך כוחות וחיזוקים גדולים!

כן, זה השתנה ממה שהיה בהתחלה. אבל  ברור שעכשיו זה לא ״אני״ במצב הרגיל שלי

בא לי פשוט לא להיות.

אם את חושבת שבכלל אין שום שיפור תתאמצי מאד בכל זאת ללכת לטיפול.

בינתיים תנסי לכתוב ולהוציא את הכאב. 

חיבוק ענק!

אבל מחשבות אובדניות זה דבר שמצריך טיפול מידי ולא המתנה של עוד חודש לראות איך תרגיש.

זה קו אדום.

אבל אם עכשיו אין מחשבות כאלו יותר ויש שיפור, אז וודאי שיעזור טיפול אבל זה לא כזה מלחיץ. כך נראה לי.

ואני גם עדין לא חזרתי לעצמי נפשית

כל הקורונה הזאת לא מענינת אותי אני רק באובדן .
רק עכשין טיפה התחלתח להתאןשש נפשית להבין שהכל לטובה

הפלה זה דבר נוראאאאא
אין לי ככ מילים לזה
לי לקח המון המון זמן
כעסתי, כעסתי, התקרבנתי, הייתי ממש ממש עצובה
החיים עברו לידי
עוד חיבוק גדול
@סיה
אגב, היום אני יודעת למצוא בזה גם דברים טובים(!) כבר עברו שנים (9.3.15) אבל במאמץ ורק כי אני כבר המון זמן אחרי.
מקווה שדרכך בחזרה תהיה פחות ארוכה.

אולי משהו כמו פרחי באך? 

או פוקוסינג (התמקדות)

 

(ניסיתי את שניהם, לא אומרת סתם,אלא מניסיון וזה עשה לי יותר טוב בתקופה מסויימת)

 

או משהו אחר קצת מטיפול כזה פסיכולוגי 

 

יש גם היום דברים מרחוק,במוחד בקורונה. אולי המרחק יעזור לך כן לקבל  טיפול

 

אם את צריכה המלצות על משהו/מישהו תשאלי, בטח יהיו 

תראי אם זה חודש ומשהו זה כלום זמן, מותר לך להיות בדיכאון באמת.
רק יש לי משהו לומר לגבי הסדרות אל תוך הלילה: אני כמוך, כשמשהו מטריד אותי אני צריכה לבהות שעות במחשב ורק אז מתוך עייפות קיצונית להרדם.
הבעיה היא שהעייפות בעצמה מביאה דיכאון.
אז רק רציתי לומר שתנסי לארגן לעצמך זמן לישון בבוקר ובצהריים. שזאת תהיה העזרה של בעלך עכשיו. ואז אולי כשתקומי יהיו לך כמה שעות של כח.

תנסי גם לקחת ויטמיני בי, הם משפרים את מצב הרוח.

אם תצליחי לצאת להליכה או משהו כזה זה גם יכול לעזור, אבל זה קשה.

רפואה שלמה במהרה בעז"ה.

מחבקת אותך המון וחזק ועוטף
הפלה זה דבר נורא
זה לא משנה שיש ילדים בבית
זה סודק את קרקע המציאות עליה היית רגילה ללכת.
אני נפלתי מאד עמוק, מאד נמוך ומאד חשוך. איבדתי את עצמי. קמתי עם ליווי פסיכיאטרי (שיחה אחת לחודש) ותרופה (סרוקסט).

קודם כל חיבוק על ההפלה. גם אני עברתי לפני חודש. וזה לא קל בכלל.

כדאי לדעתי להתאמץ לגשת לטיפול ולא להשאר עם זה.

ובנתיים לנסות לעשות דברים שעושים לך טוב .

לצאת להליכה, לקניות, לשמוע מוזיקה, אולי ללכת למכון כושר.

 

לדעת שהכל מלמעלה (מדברת גם לעצמי)

ומה שכתוב קורה.

לא שזה קל. אבל ברגע שאת מבינה שיש מישהו למעלה שמחליט הכל יש הקלה מסויימת.

ודבר נוסף תנסי לרשום לעצמך דברים טובים שיש לך. זה מעצים. (לדוג' יש לי ילדים בריאים, בית, בעל מקסים וכד')

כתבתי דברים שלי באופן אישי עזרו להתמודד בעצבות שהיתה מיד אחרי ההפלה.

וכמו שכבר כתבו לך כאן מותר לבכות ולכאוב ואפילו כדאי. זה מאוד משחרר.

 

יש לך תמיכה מהמשפחה? בעל? יש מישהו שאת מדברת איתו על זה?

 

מאחלת לך רק טוב. הרבה בריאות. שתצליחי להתמקד בטוב תמיד.

וה' יעזור ובקרוב ממש תפקדי שוב. בהריון תקין קל וידיים מלאות!

 

שהיא התחילה ללכת!

וזה באמת בעיה,
כל כך קל להישאב...

סליחה שלא קשור אבל את לא הילדה שלו והוא לא אמור להחליט על חסימה של דרכי התקשרות שלך עם העולם החיצוני .

/>בטוחה שהיא בחורה בוגרת ואחראית על החיים שלה.
אני בטוחה שהוא עושה את זה בשבילה, בשביל הבית, בשביל הקטנה..

באמת הפורום הזה שואב... הלוואי והיה לי את הכוחות לחסום את הערוץ.. אולי גם זה עוד יגיע..

הוא יכול להביע דעתו ולנסות לשכנע אותה לעזוב
ברגע שהוא חוסם אותה הוא בעצם משתלט עליה
הכי נורה אדומה בעולם!!!

בואי בבקשה ותספרי לנו איך את בטוחה , ואחר כך אם תרצי את מוזמנת לקרוא עדויות של נשים מוכות - על שלל נורות האזהרה שהן מתארות.
גבר לא מחליט החלטות שרירותיות עבור אשתו , זו לא דיקטטורה.
* הערה - אני לא אומרת/רומזת שהפותחת היא אישה מוכה.

יקרה זו נורה אדומה הוא לא אבא שלך הוא לא יכול לחסום לך ערוץ תקשורת!! אני ממש מתחננת שתעמדי בתוקף על זכותך לבחור את דרכי התקשורת שלך, אם הוא מסרב ומתעקש לחסום אותך זה סימן נוראי! לעזוב אותו מיד ולגור אצל ההורים עד לבירור מקיף בעניין

לא לעניין... את יודעת את הסיפור האמיתי?? מה לעזוב את הבית?? מהודעה אחת בפורום לייעץ לעזוב את הבית? את מודעת לכמה הצעד הזה קיצוני וחריף?!

בני זוג אמורים להתנהל בזוגיות עם חירות מלאה
לחסום בטלפון פורום- כן, בעיניי זה מוגזם
אני שנים מתחננת לבעלי שייגמל מהטלפון, בחיים לא חשבתי ולא אחשוב לחסום לו שום דבר!!!

באותה המידה הסיטואציה יכולה להיות כזו- הוא רואה שיש לה קושי גדול מאוד להתנתק עד גבול של התמכרות קשה. ועוזר לה. באותה מידה לפעמים כשאני בדיאטה אני מבקשת מבעלי שיחביא לי את השוקולד בבית שלא יהיה לי זמין. או שיעצור אותי אם הוא רואה שאני נכנסת לאכילה רגשית. סתם דוגמה להביא. כמובן שזה יכול להיןת גם מה שאת אומרת, ועדיין מפה ועד לברוח להורים לטעמי יש מרחק גדול

הפותחת לא ציינה שהיא זו שביקשה מבעלה עזרה בעניין, כמו כן היא מציינת מימד שתלטני נוסף "אני קופצת לפורום כשהוא ( בעלי) פותח לי את הרימון"- מה פתאום הוא האחראי הבלעדי לפתוח לה את האינטרנט???

הבנה משותפת שזה מה שיעזור.

לק"י

ומציעה לא למהר להסיק מסקנות.

(לשאול בעדינות זה משהו אחד, להסיק שבטוח משהו לא בסדר זה משהו אחר).

היא לא פירטה יותר מדי, כדאי להיזהר לא להסיק מסקנות נחפזות...

מההיכרות מהפורום אני בטוחה שזה מרצון שלה והוא עוזר לה בזה...

אבל אולי רק ניסוח לא מוצלח.

אם תכירי את גלויה מהכרטיס האישי תראי שהיא ובעלה מדהימים...
וגלויה תחסרי לנו❤
אני גם צריכה להתנתק... שורפת פה המון זמן
@גלויה

לעזוב את הבית ולעבור להורים בגלל חסימה של פורום?
למה? אפשר לדבר לשוחח להתייעץ אבל מפה ועד לעזוב? עצוב שזאת הדרך שלך
אולי הוא עוזר לה להיגמל? אולי היא שעות בפורום במקום להתעסק בילדים בעבודה בבית והוא עוזר לה למתן את הכניסות שלה?

מזל טוב על פיצוש!!

ואיזה כיף שהם מתחילים ללכת

מקווה שבעלך עשה את זה מתוך הסכמה ורצון משותף של שניכם...

בעלי היקר והאהוב פשוט ראה שאני נשאבת כל רגע לפורטם

אז דיברנו על זה והוא חסם את הערוץ מהפלאפון. 

זה לא קל אבל זה נצרך. 

ואני כן יכולה דרך המחשב שלי, רק שזה פחות נגיש. 

 

ואל תדאגו, בעלי מקסים ואוהב 

מי שמכירה אותי יודעת שפעם הייתי נשואה למישהו עם נורות אדומות אמיתיות. 

 

וב״ה פוצי כבר בת שנה ורבע! 

 

הלוואי ויהיה לי כוח לעוד. 

בעזרת ה׳. 

בינתים מנסה ללדת את הספרון... 

ולא נורא אם הקוראות השונות נחשפו לשרשור אזה

כי את לא,אבל אולי מישהי אחרת כן...

בפעם הראשונה שכתבת זה היה נשמע שהוא עשה זאת על דעת עצמו בלבד, אם זה נעשה בהסכמתך ומתוך שיחה ובירור משותף- סבבה לגמרי! המשך זוגיות מוצלחת!

רק אל תשכחי לשתף אותנו בשירים ובתובנות במהלך התקופה שלא תהיי פה,
ולפחות תפנקי אותנו בתמונה!! פעם אחרונה שהעלית היא הייתה בת 9 חוד' לדעתי ניסתה לרדת מהעגלה...

היא ניסתה אז להיכנס לסל של העגלה, צילמתי מאחורה.
תמונות של פנים אני שולחת רק בפרטי
ויש לי שיר לבין המיצרים שמחכה, כשיהיה לי כוח לחשוב עליו אני אעלה אותו.

איזה כיף

ולא ידעתי שמתחתנים בשלושת השבועות, התחדש לי

בעלי אמר נראה לי שספרדים לא נוהגים ואשכנזים יש הר או משהו כזה...

אפשר להתחתן בשלושת השבועות?🤔

עד ר"ח אב.
בוודאות אני יודעת שיש עדות שאפשר, לא זוכרת אילו בדיוק.

בלי עין הרע הריון מתקדם, רוב התופעות מגיעות יותר ויותר מוקדם עם התקדמות ההריונות, העליה במשקל, הגוף... ככה זה. אז זה הגיוני סהכ
שיהיה קל ובריא!

כאב ברגל ימין, ממש בחיבור. זה בא והולך, אבל מתחזק בעיקר אחרי פעילות גופנית

כואב יותר אחרי מאמץ

אני רק שבוע 11, זו תופעה שהייתה לי משבוע 7 בערך וממש אין לי ורידים בולטים

ההיריון האחרון (השישי) לימד אותי את זה...

לגבי התחושות שלך - לא ממש מניסיון:

1. נשמע לי הגיוני, גם בלי בטן גדולה. עדיין הגוף משתנה ונמתח וזה יכול להשפיע על כאבים...

2. ו-3. נשמעי לי כמו צרבת... אבל זה לא מניסיון בכלל ב"ה...

זה רצועות שנמתחות בגלל ההתרחבות של הרחם. נורמלי ותקין בגדול..
לגבי השאר- נשמע מוזר! 2 נשמע כמו צרבת והייתי ממליצה לך לבדוק הליקובקטר למרות שאם זה רק בהריון אז אולי זה לא קשור..

מוכר לי

לגבי תחושת שריפה,כן הייתי שואלת רופא
כי זה האזור של הלב. רק לוודא

עזרתן לי! תודה לכל אחת שכתבה,
ואבדוק באמת את עניין השריפה עם הרופאה.
תודה!

בהצלחה בהריון קל ומשעמם!

היה לי בהריון האחרון.
אבל לא ידעתי שזה יכול להתחיל ממש מהתחלה.
אבדוק, תודה!

זה רק הלך והקדים

יכול להיות קשור ליציבה לקויה שלך.
לגבי הכאב ברגל- כאב כיאסטי, שגם קשור ליציבה לא תקינה, חגורת כתפיים לא חזקה מספיק?

אם הכאבים בלתי נסבלים הייתי בודקת.
קלקול קיבה בד"כ סביל, גם אם מעיק.

תרגישי טוב!

אולי תקחי קל בטן מאוד עוזר ומותר לשימוש בהריון

 

תנסי אורז לבן ותפוח ירוק!

 

חיבוק יקרה!!!

לי זה קרה גם לא בהריון, אם זה מרגיע.
כשזה קרה לי בהריון, הלכתי לעשות אולטרסאונד כדי להיות רגועה

תרגישי טוב!!

סוג של צירים...
ויחד זה גיהנום עלי אדמות!!!
מבינה אותך ממש!! עברתי משהו דומה!
לשתות המוווון
ולאכול רק מה שחייב, (אורז, גזר מבושל, צנים)
רפואה שלמה!!

היה לי בהריון קלקול קיבה עם שלשולים והקאות בלתי נשלטים. לא מבינה למה לא לקחתי אז אנטיביוטיקה, זאת הייתה טעות. מתאוששים יותר מהר אם לוקחים.
אבל אם אין לך שלשולים אז זה מוזר ולא טיפוסי לאוכל מקולקל.

לא סתם מקלקול קיבה או וירוס. אם באמת זה קלקול קיבה כמו שנשמע אצל הפותחת מן הסתם שהיא תקיא או תשלשל בסוף ואז תרגיש טוב יותר. בע''ה.

היה לנו קלקול קיבה משפחתי בגלל מוס ביצים מקולקל. אבא שלי, שאכל הכי פחות, היה במצב ללכת לרופא ולבקש אנטיביוטיקה בשביל כולנו. אני ואחותי היינו מקורקעות לשירותים.. אחותי פשוט שמה אותי באמבטיה באיזה שלב כי לא היה לי כח לשבת וכמובן שאי אפשר היה להשאיר אותי במיטה. אם לא הייתי מקבלת אנטיביוטיקה הייתי עלולה להגיע לאשפוז תוך יום נוסף של שלשולים והקאות הזויים.

עדיף לקחת אנטיביוטיקה קצרה

להגיע למיון פחות כדאי

לראות באיזה זיהום מדובר.
לא רוצה להלחיץ, פשוט קלקולי קיבה בהריון עלולים להיות מסוכנים לעובר.

כמו אצל כל מי שמנסה סתם.
תצפי
אבל תצפי לטווח של שלושה נסיונות טוב?
תגידי לעצמך בע״ה אני מצפה לתשובה חיובית עד חשוון. ככה זה יעזור לך קצת
חיבוק גדול יקרה!

את לא יודעת כמה זה עזר
כי שכחתי את זה
תודה❤️

בעז"ה מקוות שתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב ממש!!

 

תזכרי שבסופו של דבר זה בידיים של הקב"ה(זה אפילו כתוב לך בניק)

עשית את ההשתדלות, עכשיו תנוחי לך!

 

חיבוק

נפלתי חזק בסבב האחרון, כשהבטא היתה נמוכה מאוד.

ולקחתי בגלל זה חודש הפסקה.

וזה הדבר שהכי מטריד אותי- איך אתמודד שוב עם הציפיה, ומה יקרה אם גם הפעם זה לא יצליח. 

 

ועוד כולם חושבים שהחלק הקשה זה הזריקות... 

אוי. חיבוק גדול יקרה. קשה קשה קשה קשההההה
מוחץ לב
וכליות
💕

אבל לזריקות ולבדיקות אפשר להתרגל.

לציפיה ולאכזבה- לא יודעת... אני עדיין לא מצאתי דרך להתמודד עם זה, ואני מגלה שזה החלק הכי קשה. זה והבירוקרטיה... (ויש לי וואחד סיפור מהשבוע, אבל זה לא לפורום כזה רחב. רק אגיד שבאותו יום קיבלתי זימון לבית משפט והזימון היה החלק הקל, ביחס לבירוקרטיה של פוריות)

מוזמנת לשפוך לב באישי אם בא לך...

זה סיפור מורכב, עם הרבה פרטים קטנים. וכרגע לא נראה שיהיה לו סוף טוב. 

 

(אוווווףףףףף! כבר אמרתי שאני שונאת את הבירוקרטיה? )

מבחינתי יותר קשה שלב הבטא!
אני מאבדת את זה
מקווה הפעם להשאר שפויה
חיבוק חברה לתהליך
בעה שנזכה מהר!

שאני מכירה מכלי ראשון מישהי עם סיפור - הייתה לה בעיה פיזית של קרום עבה והיא נכנסה להריון חצי שנה אחרי החתונה כשהרופאים אמרו שכמעט אין סיכוי שזה יכול לקרות... (ברמה של 90 או 95 אחוז...) אז יש ניסים, בע"ה בקרוב אצלך!! ⁦❤️⁩

פניתי אלייך באישי

אם היא רצתה בפרטי ולא פנתה מעל הפורום היא בטח לא תרצה שזה יהיה בשיחות אישיות של הנחקר הכללי

תודה רבה

אתמול עשיתי בדיקה ביתית... שןב היה רק פס 1, מאוד התאכזבתי. אבל עדיין אין מחזור אז בקשתי הפניה לבדיקת דם. עשיתי הבוקר ואחר צהריים אמורה להיות תשובה.... מקווה שתהיה חיובית

נורא מאכזב... אבל ננסה שוב חודש הבא. תודה על ההתענינות. המחזור לא הגיע כנראה בגלל הפסקת הגלולות.

הכל לטובה.
מה איתך... גם ניסית החודש ולא הלך?

היה לי ביוץ יחסית ממש מוקדם ואני מחכה לראות אם הצלחנו 🙏🏼 בגלל שהיה מאד מוקדם הצלחנו לקיים יחסים רק ביום הביוץ כי עד שטבלתי וזה... אז לא יודעת אם זה מספיק 😢 בכל מקרה יכולה לבדוק עוד איזה שבוע וחצי ככה

הכל בעתו ובזמנו

הכל לטובה

טוב שיהיו גם איזה שני סוודרים אם את גרה במקום שקריר בבוקר ואח''צ.

אז להתארגן גם על גרביונים/ משהו שמכסה גם את הכפות רגליים ?
גרות באזור קר מאד בעיקרון

אני הכי אוהבת בגד גוף פלוס מכנס. תוסיפי גרביים אם יהיה צורך.

אבל הכי נוח זה טייץ + גרביים עבות לפי מידת הקור
יש טייצים מאוד נוחים שנקראים טייץ פוטר- שזה טייץ רק מבד עבה יותר

ו2-3 דברים קצרים.
אבל זה יהיה אמצע ספטמבר ולכן הרב יהיה ארוך. פיג’מות רק ארוך

לדעתי דק ארוך, עם סוודר או 2, שאפשר להוסיף בערב.
מכנסיים וגרביים יותר נוח בכזה מזג אוויר, ככה בקלות אפשר להוריד ולהלביש לפי הצורך.
בחורף אני כן מלבישה גרביונים.

לדוגמא, הבת שלי בת 9 חודשים עוד מעט, ובלילה בירושלים אני מלבישה אותה עכשיו עם ארוך דק, אחרת היא מצוננת... בבוקר מחליפה לה לקצר...
בכל מקרה, לחורף עצמו כדאי שיהיה דק ארוך ומעליו פוטר או פליז, אז גם ככה את צריכה את הכל לאח''כ ..

אז כן הייתי קונה שיהיה חלק במידה הזו, וגם - החורף זה הרבה זמן, ויש מצב שהיא תעלה מידה באמצע גם...
(למשל, אצלנו היא לבשה 2-6 גם בבגדי חורף וגם בבגדי קיץ...)

לפעמים יש ימים כאלה ולפעמים כאלה 

לפעמים אחהצ כבר קריר ובבוקר גם

ותלוי אם קר אצלכם או חם

הייתי קונה ארוך ומעט מעט קצר, מה שיש לך עכשו בטח יספיק לא? 

מה שיש לי עכשו קצר וקליל מאד, ובמידה 3-6. בטוח יהיה לה קטן עוד חודשיים,עכשו היא בת 7 חודשים וחלק ממש קטן לה וחלק יחזיק עוד קצת (תלוי בחברה)
קניתי עכשו עוד טיפה בגדים קיציים 6-12, שיהיה לסגור את הקיץ..
אז אני מבינה שאצטרך לקנות בגדים לא מידי חמים אבל כן ארוכים עם אופציה לעוד שכבות במידה 6-12- לא מידי חמים, 
וגם 12-18, שיהיו חורפיים יותר.

 

לעשות כלומר משהו מובנה ומאורגן לדוגמא
תכין חביתה מ8 ביצים תחלק להם בצלחות חלבי אני הולכת לנוח קצת. תכיני טיטול ומגבונים ותגידי לו בבקשה תבדוק מדי פעם אם הוא עשה ואם צריך תחליף לו

ותגידי אני הולכת לנוח לשעתיים אל תבואו לשאול אותי כלום ואל תדפקו ושום כלום.

אולי כשלא יהיה מי שישמע את התלונות הוא יתחיל להזיז את עצמו.

נשמע שהתלונות הן כדי שתשמעי לעשות לך מצפון לקום

תנסי יום יומיים להתעלם מזה , לסגור את הדלת ולא לדעת מכלום. הוא יתמודד.

את יושבת איתו לשיחה.
ושואלת אותו- איך אתה מרגיש, אחרי יום עבודה ארוך, שהלכת אחריו לקניות, העלית את כל הקניות הביתה, ואז אכלת עד שהפוצצת והבטן שלך מלאה?
הוא אמור להגיד עייף ומלא.
ככה זה את.
ממש תסבירי לו ברחל בתך הקטנה-
אני ככה, כל שעה, כל יום, במשך חודשים.
וממשיכה לתפקד, כי אין לי ברירה. וכמו שאני אמא- אתה אבא. לאף אחד מאיתנו אין פחות אחריות ופחות מחוייבות.
נכון, זה לא כיף, זה קשה, זה מעייף, מתסכל, מאתגר.
אבל אני נמצאת במצב שלא בר שינוי ועושה את זה כל הזמן.
כשאתה הולך לנוח(אני מניחה, כל זה אצלנו) אני עושה הכל עם הילדים ובנוסף מארגנת לנו ארוחת ערב (נניח) ועושה את כל המאמצים שלא יפריעו לך. בטח שלא נכנסת כל דקה.
זה הילדים של שנינו.
ולכן, צריך לדעת להתנהל איתם.
הם רבים? להפריד בעדינות.
רעבים? להכין אוכל.
צריכים החלפתטיטול/מקלחת? קדימה!
את לא מכונת תינוקות- גם יולדת גם מגדלת
ממש לעשות שיחה.
ולהבהיר, שאת מצפה שכך זה יהיה ולא ממש שואלת.
בצורה עדינה כמובן...
אם לא, תגידי אין בעיה, נביא בייביסיטר בתשלום.
את בעלי זה היה מרתיע.
ואם זה לא מרתיע אותו, תשקלי את זה ברצינות..

אני עכשו ממש צריכה לנוח. קשה לי. אני ממש אשמח שתשמור עליהם עד שעה X  

תשחק איתם,תכין להם ארוחת ערב ותחליף לקטן אם צריך. 

יש סיכוי שיצאו החוצה לאיזה דשא? בעלי תמיד יוצא עם הילדים החוצה מתי שהוא רק יכול.לא מסוגל להשאר בבית. אני נשארת איתם בבית,משחקת ומתנהלת בבית,הוא משתגע. אולי עדיף בחוץ?

הבעיה היא שאת לא מאמינה שפשוט מגיע לך וזה הכי הכי טבעי בעולם שתנוחי.
לא קרה כלום אם הוא יעבוד קצת קשה. כנראה שהוא לא התרגל עדיין לעזור בבית, כי את אישה מפנקת.
הכל בסדר, שיגיד תודה. על זה שהוא לא יודע להתמודד, ועל זה שאת בית חרושת לילדים כרגע. הגוף שלך עובד שעות נוספות, וכשאת תביני את זה, זה מה שאת תשדרי ופתאום הוא יבין שזה מה יש. ושהציפיה שלו לא בסדר.

תנסי לעזור לו במה שאת יכולה.
תבואי אליו, תגידי לו שיש לך הרבה תופעות לוואי - בלי להתנצל. ושאת זקוקה למנוחה. תשאירי לו דף של הוראות, ותגידי לו שבמה שהוא לא חייב אותך, שינסה להסתדר, אבל שיפנה אליך בשמחה במקרה הצורך.
תבקשי ממנו באסרטיביות נחמדה שגם יתן לך הרגשה טובה.
כל עוד הוא לא בית חרושת לילדים, הוא לא יבין אותך.
ואם זה יקרה, זה יקרה רק אחרי ש*את* תביני את עצמך.

מה שכתבת.

זה נחמד הבעיטות הקטנות האלו בהתחלה שזה כמו פופקורן בגוף,
אחכ כשהעובר גדל זה פשוט הפך להיות מציק.
כמובן שהתחושה שיש בתוכי יצור חי ובועט היא מדהימה.
אבל זה הטריף אותי הרבה פעמים. ממש.
הייתה לי הקלה גדולה אחרי שילדתי!

זה נעים כזה, ומרגש.
לפעמים זה ממש מגעיל אותי.
כאילו יש לי איזה חילזון מיפלץ בבטן...🐌

🙊

נגעלתי כאילו זה היה מוזר.
היום זה חמודי... לפעמים קצת מציק
תלוי בתנוחה שלי ובמצברוח:*

סה'כ ברוכהשם!! אין תלונות

אבל סבלתי מיזה שאני כל הזמן צריכה להרגיש אותה.
הפיצית שלי (באמת נולדה פיצית) בקושי זזה
אז התחלתי להרגיש תנועות ממש מאוחר ובקושי גם בשבוע 30+ היא זזה חלש ולא כואב
אז כל הזמן הייתי צריכה לעשות מעקב תנועות קפדני
והייתי כמה פעמים במיון בגלל זה
ורן אתן שואלות וגם אם לא- היום היא לא מפסיקה לזוז

זה כבר מטריף

בועט לך בריאות, בועט בשלפוחית השתן, אפשר לראות כבר פיזית אותו רוקד מבחוץ

 

אבל בגדול זה מרגיע שיש תנועות

יום - יומיים אחרי איחור

בדיקה בשתן של הבוקר

בודאות מתי האיחור

שהכל בסדר זה שבוע מאוד מוקדם
בעז"ה שתעדכני אותנו בבשורות טובות

הלוואי שיהיו בשורות טובות!

תודה לכולם על החיזוקים

או שזה לא היה נכון להפסיק ולעשות שוב?

בכוס ולטבול את הבדיקה בכוס

ההפסקה זו השאלה שלי...

שלא עשית לפי ההוראות אבל זה לא אומר שהתוצאה לא נכונה.
וגם מקלונים שרשום ישירות אפשר ולדעתי עדיף לאסוף לכוס

ליד הר נוף יש מסלול חמוד ביער ואחלה מקום למנגל
פארק טדי מקום חמוד לפיקניק עם מזרקות

ואז יש שם כל מיני בובות גדולות מסרטים וילדים קטנים מאד אוהבים שם
יש את גן סאקר לרוץ בו אבל אין מתקנים כי זה בשיפוצים. יש שם גם בית קפה שנראה מהמם אבל לא יצא לי לשאול בו עדיין
יש פארק מתחת רמות, לא יודעת איך קוראים לו
יש את מתחם התחנה הישנה מקסים לטייל שם לאורך מסילת הרכבת , פעם היה אפשר לשכור שם אופניים ובימבות לילדים לא יודעת מה עכשיו.
כמובן מדרחוב יפו לטייל ולהתבשם
תהנו!

ממש בעניין לשמור מרחק כמה שניתן. החריגה זה רק האקווריום שממש מקווה לטוב...

את אמרת מסעדה אז נתתי אני אישית לא זזה מהבית...
כל שאר במקומות שהבאתי זה מקומות פתוחים
אגב בבקרים אפחד לא נמצא בפארקים. אז ממליצה לצאת לפארקים בתשע בבוקר ובצהרים לחזור לנוח איפה שאתם שוהים

התכוונו לקחת ממסעדה לא לשבת... תודה!

יש להם ערכות פיקניק

מקום מקסים. יש שם גם מקום עם מתקנים, גם מגרש , והמשך יש שם כמו נחל קטן

אין לי רעיונות כי כבר 11 שנה ירושלים כמעט ורק בלב, והשתנו בה מלאאא דברים, אז אני רק-
חופשה נעימה ובטוחה שתהיה! תהנו! 🙂
🚣‍♀️🏊‍♂️🚵‍♂️🚣‍♂️🚴‍♂️

כשבאנו פעם בשעות הצהריים לא הצלחנו לראות כל כך צבאים (המקום יפה ונעים בכל מקרה, ויש שם פינות מוצלות לפיקניק).

יש גם את גם החיות התנכי (זה מקום ענק ולא נראה לי שעמוס בתקופה הזו כי לקייטנות לא כל כך מאשרים יציאות עד כמה שידוע לי, וגם תמיד אפשר להתרחק אם יש איזו קבוצה באזור), אבל זה לא זול (אולי יש כרטיס משולב עם האקווריום? לא בדקתי...)

אולי אפשר גם בעיר העתיקה להוסיף עוד - טיול על החומות (זכור לי שעשינו כשהייתי קטנה, לא יודעת איך זה היום), אולי מכון המקדש (אבל בעצם זה גם מקום סגור נראה לי).

לא יודעת כמה עזרתי, פחות מכירה מקומות של 'בחוץ' בירושלים...
בכל מקרה, שיהיה לכם בהצלחה, ותהנו ממש!

ממש לא עמוס...
(רק לא עונה על הקטגוריה שהיא מחפשת דברים זולים כי כבר לוקחים אטרקציה יקרה..)

"פארק ירושלים " - קרוב לגן החיות
ויש עוד אחד ליד רמות.. לא זוכרת את שמו אבל אחפש לך אם את מעוניינת.
שני אלו רלוונטיים רק במידה ואתם עם רכב

גן החיות התנ"כי.

יש את פארק האריות- ליד מתחם הרכבת הישנה,פארק עם מחא דשאאאא ומזרקות.
מעליו יש עוד פארק עם מים.
לידו יש את גן משה מונטיפיורי שממש יפה לעשות שם סיור ( ימין משה ניראלי) יש שם את הכרכרה וכאלה שבילים ללכת בהם... ( ובכלל אזור מהממם מלא "בישן וטוב" של פעם.

יש את המפלצת. בקרית מנחם.
יש אין עין לבן שזה ליד הגן חיות, שתי בריכות מים יש שם ומסלול בטבע.
יש ליד ירושלים באבן ספיר גם מעיין.
אם אתם עם רכב; אפשר לרדת לגדות הסכר מתחת להר נוף ( רק להיזהר ולא להכנס)
יש גינה בבית הכרם מחוברת- זה בעצם שתי גינות גדולות שמחוברות על ידי שביל ( כיף לבוא עם אופניים וכדורים וכל מיני)
פארק טדי גם כיף ומעניין לילדים.

בטח אזכר בעוד..

סטף
גלידה בעין כרם יש שם גם יציאה לטבע
גלידה במרכז העיר ולראות את הרכבת עוברת?
יש את המדרחובים עכשיו שזה נחמד, תבדקו בפרסומים
לגבי פארק טדי-רק תבדקו אם המזרקות פעילות בגלל הקורונה, שלא תתאכזבו

מהמם שם..
פארק הצבאים דיי משעמם אלא אם יש פעילויות תבדקו, אם כבר הגן הבוטני יותר מעניין
מסעדת עזרא בשרית מצויינת בתלפיות
יש את המפלצת בקריית יובל שזה נחמד להפסקת מנוחה
מסלולים באזור עין כרם

הגן הוא מקסים מקסים. אפשר לבלות בו ימים שלמים.
לנו יש מנוי כך שאנחנו מרשים לעצמנו לבוא לשעתיים שלוש כל פעם, אבל באמת אפשר לבלות שם יום שלם ולראות רק חצי גן. יש המון פינות יפהפיות שאפשר לשבת לאכול בהן, רק צריך שיהיה יום לא חם מדי. נראה לי שבשעות הצהרים זה קשה ולא נעים..

לגבי האקווריום, אין לי מושג איך הם מפעילים אותו בימים אלה, מתארת לעצמי שהם יידעו לקחת בחשבון את המגבלות. אני פחות אהבתי את האקווריום, אין מה להשוות לכיף בגן. למרות שמן הסתם לא יפעילו את הרכבת של הגן, שהיא הלהיט אצל ילדים וגם חוסכת הליכה למבוגרים.
מומלץ לא לשכוח לקחת מפה בכניסה.
אני כותבת בהנחה שאת לא מכירה את המקום, אופס, אולי את כן..

עוד מקומות:
יש סיורים נהדרים בעיר דוד, אבל לא יודעת אם יהיה נסבל עם עגלה, יש המון מדרגות. יהיה לכם קשה עם מנשא לקטן וגם לגרור את בן הארבע..

אם בא לכם משהו למבוגרים, בית מורשת מנחם בגין מאד מאד מומלץ. אולי בן הארבע יסתדר אם הוא יכול להסתובב בשקט יחסית. מקווה שזה יהיה פתוח אם המצב ישתפר.

עמק הצבאים היינו פעם בחורף והיה מקסים וראינו צבאים, צריך לברר איך זה בקיץ ואם לא עמוס.

יער ירושלים זה נחמד, סתם יער. לא טיול כבד.

יש את הסטף ועין לבן. אם הסטף עמוס אז אפשר להמשיך למטה ומאד יפה שם ויש עוד מעין למיטב זכרוני אבל זה היה מזמן וכבר לא זוכרת טוב. לא יודעת איך זה בקיץ, מקווה שיש עדיין הרבה מים בכל המעיינות.

אפשר ללכת לטיול בעין כרם, מאד יפה שם. אמנם עמוס כנסיות אבל גם יפה בלי קשר.

אולי תסתכלו באתר של יד בן צבי או משהו כזה וחפשו סיורים למשפחות. אין מה להשוות הליכה סתם להליכה עם מדריך.

אם אתם כבר בכותל חפשו סיור באזור או מוזיאון כלשהו. אם המצב ישתפר והמוזיאונים יהיו פתוחים, יש את מוזיאון חצר היישוב הישן, זאת דירה קטנה ולא נראה לי שזה יקר, אבל הייתי שם לפני עידן ועידנים כשהייתי ילדה.. מתאים לילדים.
הבית השרוף מרתק אבל אולי לא כדאי עם ילדים. גם שם הייתי רק כילדה..
יש שם עוד תערוכות ודברים, אבל אפשר סתם לטייל קצת ולאכול פיצה.
כדאי להכנס לבית הכנסת החורבה אם לא יהיה סגור.

תמשיכו אחרי האקווריום שאגב מאוד מומלץ.
לעין לבן יש כביש גישה וזה ממש קרוב לאקווריום.

ב''ה היה ממש כיף. ממליצה לטובת ההמונים.
בתקווה שימי הקורונה האלה ייעלמו מהעולם ונחזור ללכת לכל מקום בשמחה ובכיף ובלי לפחד מנוכחות אנושית...

הכותל- הגענו בסביבות שבע בבוקר לחניון ממילא והלכנו דרך השוק. היה ריק ושקט. ממליצה מאוד. בכותל היו כמו קפסולות. בעלי והבן לא התקרבו עד הסוף. אני והקטנים כן.

פארק טדי- המזרקות לא פעלו אבל אחלה דשא וצל לארוחת בוקר, הסתובבות ונחת.

האקוריום- היה מצויין. היה מאוד מווסת מבחינת כמות אנשים. הילדים מאוד אהבו. רוב מוחלט היו עם מסכות לא היה מלא והתאפשרה שמירת מרחק. מה שכן הבן שלי שחי בכמה רמות התלהבות ואמפולסיביות מעלי נגע בזכוכיות והכל. הרבה חיטוי ידיים.

מעיין- קשה למצוא אחד ריק. עניין של מזל. או להגיע מוקדם בבוקר.

מסעדה עם ילדים- פחות מומלץ. תכננו לקחת אבל היו כמה בלתמים.

גן החיות- התאכזבנו. גם שם אמור להיות מווסת. אבל בפועל היו לא מעט אנשים (אולי מעט ביחס לתקופה רגילה אבל עדיין), רובם ללא מסכות כמו שצריך, הרבה בני דודים, כמה קייטנות (חשבתי משום מה שאין השנה יציאות בקייטנות). הרגשנו שאנחנו עסוקים מלא מהזמן הנסיונות תמרון והתחמקות מאנשים וזה לא כיף. בנוסף, הרבה תצוגות יפות סגורות בגלל הקורונה וזה מאכזב (שביל הלמורים, חצר אוסטרלית, בביתן עם הנחשים הייתה את קייטנת הגן ואסרו להיכנס). וגם היה חםםםם.

מקןוה שעזרתי למישהי. ניסינו לאזן בין הצורך להשמר לרצון להנות. סך הכל היה כיף ב''ה.

חשבנו ללכת ונראה לי אחרי ה"המלצות" שלך נחכה.
באמת מוזר שמלא קייטנות. ובני דודים. ושלא מקפידים על מסכה.

דווקא הלמורים כבר סגורים הרבה זמן,

קניון מלחה כיף שם.
גן הפעמון נחמד.
ממילא יוקרתי ויפה מאוד.
מרכז העיר מקום לקניות.
שוק מחנה יהודה חוויה ואוכל.
עמק הצבאים תבדקי באיזה שעות פתוח כי יש שעות מסויימות.
תלפיות יש שם מלא חנויות וקניונים.
גן הורדים-גן מקסים ליד הכנסת.
אם אזכר בעוד משהו אעדכן.
תהנווווו

מוליך זה כשיש גם פלסטיק כזה מסביב וזה לא רק סטיק...

סהכ הקדים המחזור

ודווקא מתי שהקדים נקלטתי אח"כ

אבל גם שהייתי רווקה זה קרה

קצת מעצבן

אבל קורה לפעמים שינוי הורמונלי או לחץ

תמיד הוסת מקדימה לי, אין מספר ימים קבוע מהביוץ עד לדימום, זה יכול להיות 11, 14, 15....
הרופאים בינתיים אמרו שזה תקין.