פורום הריון ולידה (עמוד 2720)

חמוד מאוד, חכם ומתוק

אבל לא הולך לישון, יכול לבכות שעות, עוד מעט 10 בלילה והוא עדין ער ובוכה בעגלה (בזמן האחרון נרדם כמעט רק בעגלה)

גם לא אוכל הכי טוב בהשוואה לאחיו שאוכל ואוכל- הוא כבר ישן, למרות שגם נרדם מאוחר בגלל אחיו הבכור...

מה עושים איתו

אתמול עד שנרדם היה כבר קרוב ל 11 בלילה, חשבתי שהיום יהיה יותר טוב וזה כבר לא נראה ככה

אין לי כוח להעביר ככה כל ערב, לא יודעת מה לעשות איתו

היי שלום לפורום העוזר כל כך..

יש לי כתמים אדומים מתחת לעור לא בולטים מהירכיים עד תחילת הבטן

מלא מלא !

אני בחודש שביעי ואני לא יודעת איך סימני מתיחה אמורים להראות - על הבטן אין לי כלום

ואני שמה כל יום שמן שקדים.

אשמח לדעת מה זה יכול להיות

אני עובדת ויושבת מלא בעבודה... 8 וחצי שעות.

אולי זה בגלל זה

זה נראה נורא!

מתי זה יעבור לי ואיך?

ומה זה??

שלום,

מאז יום הביוץ שלי (שנבדק בבדיקת ביוץ חיובית כמובן) עברו 19 יום, והמחזור עוד מאחר.

אני סובלת משחלות פוליצסטיות שגורמות לאיחור במחזור אבל מעולם לא קרה לי שאחרי הביוץ הוא עדין איחר.

עשיתי היום (19 יום אחרי הבדיקת ביוץ החיובית) 2 בדיקות היריון של LIFE (אחת ישר בבוקר והשנייה אחר הצהריים, שתיהן יצאו חיוביות.

מה הסיכוי שבכל זאת בבדיקות דם מחר יצא שלילי? קרה למישהי?
ממש חוששת...

כמה שאלות

אני במכבי יש לי תור לד"ר ג'ורג' קרייסברג מישהי מכירה??

זה בטני או ווגינלי?

תודה רבה

אני משתשמת בגלולות הרמונט(תחליף של מליאן) ומאתמול בערב עם שלשולים(לא רציני מדי). זה קרה גם ב-4 שעות הראשונות לאחר נטילת הגלולה. לא לקחתי עוד אחד כפי שרשום בעלון של הגלולות מאחר שאין הפסקות ארוכות בין היציאות אז אין טעם.השאלה עם מישהי יכולה להגיד לי האם אני מוגנת?

היום קינאתי באישה אחת שלא הכרתי, באמצע הרחוב.
היא הלכה עם ילד קטן, תינוק במנשא, ותיק גדול, והבגדים שלה היו בסטייל "לבשתי מה שצנוע, ומה שיהיה לי נוח". בסדר הזה.
האישה הזיעה, אדומה מהחום. המטפחת שלה זזה. 
היא התיישבה עם הבן על ספסל, הוציאה בקבוק מיץ קר ומזגה לשניהם בנחת.
בבת אחת, גל של קינאה שטף אותי.
אני, שהבטחתי לעצמי בגיל שש עשרה שאני אהיה "אמא מגניבה", שאשאר קלילה למרות שהתחתנתי. שאתלבש מעודכן, אלביש את הילדים מהמם כמו מקטלוג ואשמיע גלגל"צ בבית. שאהיה אמא שבאופן כללי חיה חיים מעוצבים ומדליקים להפליא – קינאתי. ובאישה הזו.
קינאתי בה יותר משאני מקנאה בחברה שלי שוש שנראית כמו דוגמנית למרות ארבע לידות
יותר משאני מקנאה בלהקת הנשים האופנתיות האלו בבית כנסת, שמרחפות להן בשמלות מרהיבות וכיסויי ראש חלקיים- ומרגישות נהדר עם זה.
קינאתי יותר משאני מקנאה בטליה, שתמיד משדרת "אני ובעלי אחלה" ואם הוא מאחר קצת בערב, אז מה, היא לגמרי מתפקדת עם הילדים ולא מאבדת את זה בכלל.
יותר משאני מקנאה בנועה גיסתי שיש לה חברה- הכי-טובה דלת לידה והיא תמיד יכולה לשפוך לה את הלב על כוס קפה.

הסתכלתי על האישה הזו, ששלפה בינתיים סינר הנקה להאכיל את התינוק, הסתכלתי על הבן שלה
שלבש חולצת פוליאסטר מפוספסת, לא ממותגת ומכנסיים מהוהים של דוסים,
הוא סיפר לה משהו, והיא החזירה לו מבט רגוע כאילו יש לה את כל הזמן שבעולם בשבילו, את כל הסבלנות שביקום.
וקינאתי.
לקחתי את הקילוגרמים העודפים שלי
את שני טון רגשי האשמה (באופן כללי, ובאופן אימהי),
את ערמת הדכדוך האפורה שאני סוחבת איתי לכל מקום לאחרונה,
עליתי על אוטובוס ונסעתי משם.
 

חוץ מרופאה אחת, שהמליצה לי באחת הפעמים למנוע עם התקן במקום גלולות כי יש לי עבר של דיכאון אחרי לידה (ובסוף לא שמעתי לה, כי גיליתי שאני פשוט לא מסוגלת לשים התקן), אף רופא לא אמר לי כלום על זה. לא רופא נשים ולא רופא משפחה. פשוט נתנו מרשם בלי לעשות שום בירור. (אולי שאלו אותי אם יש בעיות קרישה במשפחה, לא זוכרת)

אז הרופאה בסבב הנוכחי כן שאלה אם כבר לקחתי בעבר גלולות, אבל מסתבר שזה שבעבר (לפני עשר שנים ושמונה שנים בערך) הן לא עשו לי כלום זו לא ערובה שככה יהיה תמיד.

ועכשיו אני כבר לא יודעת עם הסחרחורות והקוצר נשימה והעייפות הנוראה והעיניים הקצת מטושטשות הם תופעות הגיוניות ולגיטימיות בשביל גלולות, ואני פשוט צריכה לחכות שהן יעברו, או שאולי אני צריכה לדאוג...

ואם זה שיש לי ורידים ברגליים (לא מציקים בכלל חוץ מגירודים אבל קיימים) זו לא התוויית נגד נגד גלולות.

ואם זה שהגיל שלי מתקרב ל-35 לא מעלה את הסיכון גם כן.

ודווקא שמחתי שנתנו לי מרשמים בלי בירור, כי אני באמת לא מסוגלת למנוע בדרך אחרת (ובאמת חייבת למנוע), אבל עכשיו אני מתחילה להרגיש שזה לא בסדר...

טוב, שורה תחתונה אחרי כל התלונות, מישהי מכירה רופאה טובה שאפשר להתייעץ איתה בייעוץ טלפוני? (מעדיפה ייעוץ טלפוני בגלל הקורונה וגם בגלל שכרגע לא צריכה יותר מזה) מישהי שלא תנפנף את כל הבעיות האלה ותאמר שהן לא קשורות לגלולות (או שכן, אבל שתמצא לי סיבה אחרת). אפשר רופאת נשים ואפשר רופאת משפחה, אפשר פרטי ואפשר דרך כללית.

תודה לכן...

נניח שהיום אעשה בדיקה ובשישי יתנו תשובה ואמצא חיובית חס וחלילה.

ובעלי ואני כבר במהלך בידוד מאדם אחר 14 יום עד שבת....

איזה שית

אז,

לצערנו קרוב משפחה של בעלי עשה בדיקה ונמצא חיובי למרות שהוא ללא סימפטומים וחש בטוב.

הוא לא היה חייב לעשות אותה, דווקא אשתו לא חשה בטוב ויצאה שלילית, משום מה הוא שעשה את הבדיקה ליתר בטחון כי הוא איתה באותו בית, הוא זה שיצא חיובי.

קרוב ששנינו היינו איתו במגע בשבת לא האחרונה-שעברה.

בעקרון בשישי-שבת נסיים את הבידוד אחרי 14 יום (תודה לאל!)

בעלי ראה אותו שוב (את אותו אדם) ביום שישי האחרון אבל טוען שזה היה למעט זמן אם בכלל ולא בקרבה שמצריכה אותו להשלים עוד שבוע. (שזה גם הלחיץ אותי בהתחלה וגרם לי לחשוב שצריך ריחוק מבעלי). 

לבסוף במוקד משרד הבריאות לפי ההסבר שלו אמרו לו שאין לו צורך לחכות עוד שבוע אם כך.

יש לי 2 שאלות שאני לא מצליחה לקבל תשובה חד משמעית לגביהן:

1. בהתחלה מאד נלחצתי מכל המצב, בגלל שאני בהריון בסיכון (תאומים)- שבוע 18 העדפתי להתרחק מבעלי, להפריד שירותים, חדרי שינה ולא לגעת. למרות שתכל'ס אם שנינו בבידוד מאותו בנאדם אין אולי טעם להחמיר ככה-הרי זה שני מבודדים מאותו אדם באותו זמן באותו בית.  בנוסף, זה לא שאחד מאיתנו חיובי כרגע. רק נחשפנו לחיובי ולכן מבודדים. זה גם לא שבאמת אפשר להיות בריחוק עד כדי כך. אז אין לי מושג אם אמורים לגעת כן או לא? אין לי בעיה עם שירותים ומקלחת נפרדים, מגבות ומברשות שיניים אבל האם גם א"א לגעת? הרי שנינו גם ככה נמצאים בסלון ביחד. או שכן ראוי להחמיר כי מי יודע אם אחד מאיתנו חיובי?

2. מיותר לציין שלהיות בבידוד זה זוועה. לא כיף בכלל, לא כיף לגלות שנכפה עלייך הבידוד. עד שנסיים זה יום שבת.

בהתחלה לשנינו לא היו סימפטומים. אז קבלנו החלטה שאין מה להיבדק.

למה לא?

גם ככה המערך קורס, שמענו שאומרים שמי שרק מבודד ללא סימפטומים והיה במגע עם מישהו בלי סימפטומים אין לו מה לבוא להיבדק. לבסוף, נניח שאכן ניבדק זה יכול לתקוע אותנו בבית לנצח. אבא שלו הרגיש טוב וסתם חבל שנבדק, זה תוקע אותו בבית לעוד מליון שנה עד שיעשה שוב בדיקה נוספת (צריך לחכות) וגם אז צריך שתי שליליות. ברגע שהוא נבדק זה הכניס עוד כעשרה איש לכוננות ולחצים. 

והרי אפילו ידיד רופא שלי אמר-זה לא שיש לרופאים משהו לעשות איתי גם אם יש תסמינים קלים.

רק יתנו לך תוצאה חיובית או שלילית. ולא נמצא שיש השפעה על נשים בהריון.

בכל אופן כואב לי הגרון בימים האחרונים, בעיקר בבוקר, אני מגרגרת מים ואז זה סבבה למשך היום.

גם כואבת לי הבטן וקצת לחץ למטה בבטן משום מה. (אולי סתם מלחץ וסטרס מכל הסיטואציה הזו וההשפעות שלה).

לי יש הפניה מרופאת המשפחה לעשות בדיקה-אבל אני מחכה עם זה.

אחותי ובעלי טיפוסים רגועים וחושבים שאני סתם לחוצה. חושבים שזה בקטנה, זה לא נחשב משהו רציני ואין טעם ללכת אלא להשלים את הבידוד וגמרנו. הם חושבים שב"ה שנינו בריאים, ששום דבר פה לא מצריך להיבדק ולהיתקע.

אחרים מצד שני, שואלים ומשגעים אותי אם אני עושה בדיקה ומתי. כי אני בהריון, בגלל הגרון ועכשיו גם הבטן כואבת לי קצת (בטן קשה כזו).

קרובי משפחה שלנו עשו שניהם בדיקה בתחילת השבוע ויצאו שליליים ב"ה.

אני ממש מקנאה בהם ורוצה להיבדק בשביל הוודאות לצאת מהבית בצורה חופשית בתום הבידוד ואפילו לבקר את הורי המבוגרים.

מצד שני אני מתחרפנת ומטפסת על קירות כמו שזה עכשיו, ורוצה כבר לסיים את הבידוד ולצאת לחופשי.

אם אני אצא חיובית? ובעלי שלילי?

אם בעלי יצא חיובי ואני שלילית?

אם שנינו נצא חיוביים?

בכל אופן זה הולך להיות זוועה אז אני לא יודעת אם כדאי בכלל. למה להתחיל עם כל הסיפור הזה?