זה אומר שהלידה קרובה? משהי היה לה וילדה בסוף לפני הזמן?
וכמה זה נורא או בכלל לא ללדת בין שבועות 35-37?
לפניו ברננה!אחרונההיי בנות, אני פעם ראשונה כותבת אחרי הרבה קריאה פה..
לפני כחודשיים גיליתי הריון בבדיקה ביתית. בבדיקת בטא קיבלתי בטא נמוכה מאוד עשיתי אולטרסאונד לא נצפה כלום ואז דימום חזק כ10 ימים כנראה הריון כימי או הפלה מאוד מוקדמת.
הייתי אצל הרופאה לאחר שפסק הדימום אמרה לי שהכל נראה תקין לחלוטין ואפילו רואה זקיק בגודל 20 מ"מ וייתכן ביוץ בימים הקרובים ואין מניעה לנסות להיכנס להריון מיד. כמובן שהתחלנו לעבוד..
-
עכשיו כשבוע וחצי אחרי ביוץ משוער (בדקתי גם עם הסטיקים המבלבלים האלה) יש לי כאבי בטן תחתונה מוזרים (בעיקר כמו לחץ או כובד שכזה) אני עייפה, עושה הרבה פיפי ומחוצ'קנת
קניתי בדיקה לגילוי מוקדם עד 4 ימים טרום האיחור ויצאה שלילית - לא הראתה פס אפילו לא דמיוני.
האם יש מצב שבדקתי מוקדם מידיי? אני מפחדת לצפות ולהתאכזב פעמיים..
מה הסיכוי שהגוף מוכן לקליטת הריון שוב?
אין לי מושג מתי אקבל מחזור ככה שאין לי שום אינדיקציה מה מצבי לגביי הסבב הזה ומתי אוכל לנסות בפעם הבאה.
סבלנות זה מצרך שאף פעם לא היה לי...
מתוסכלת..
יש כאלה שאומרים שאחרי כימי הגוף מוכן יותר.
אבל תצטרכי לחכות. אין ברירה.
לבדוק מוקדם זה מאכזב לפעמים.
יצא לי לגלות הריון אחרי כמה וכמה סטיקי שליליים, היום היא בת שנה וחצי. ב"ה
זה רק להמתין.
אצלי הכימי לא שיגע את הגוף...כך שמחזור קיבלתי בהפרש של כמה ימים מהרגיל..


האמת ששתיתי בבוקר, על בטן ריקה, מים חמים עם קצת דבש ולימון (הלימון הוא זה שאמור לעזור).
להגיד לך שעזר?
וואלה, לא בטוחה בכלל.
כששאלתי את אחת האחיות במחלקה היא אמרה שהיא שמעה על זה שהתרופה הספציפית שהתחלתי לקחת יכולה לגרום לזה. אבל לא ידעה להגיד משהו מעבר לזה.

וכשזה כבר למטה, אם אני לא מצליחה להוציא את זה לגמרי החוצה, אני לוקחת טישו ומגוללת פינה קטנה דקה, אותה אני מכניסה בעדינות אל תוך הנחיר (קרוב לפתח הנחיר, איפה שזה כבר ירד בזכות העיסוי על האף, או העיסוי בשילוב סטרימר [מי מלח, חפשי סוג שמתאים מגיל לידה]) ומושכת את זה החוצה בעדינות. לפעמים הפעולה לא מפריעה להם, לפעמים זה כן מפריע והם יכולים לבכות, אבל לא מתוך כאב אלא כי זה מציק להם שנוגעים בהם. ואז הם שוב נושמים יותר טוב
עד הפעם הבאה... שבת שלום ![]()
מאחלת לך סוף טוב אבל בכנות המצב לא נשמע מעודד ותתכונני גם לאפשרות הפחות טובה.מנסה את מזלי...
מרגישה חולשה זוועתית ברמה קיצונית (שבוע 11)
1. האם למישהי יש המלצה על אנדוקרינולוג טוב בירושלים?
הרופאה הקבועה שלי עובדת מהבית בקורונה ופשוט סיוטטטט להשיג אותה, אני לא מאוזנת בעליל וצריכה בדחיפות ייעוץ
2. בבדיקת דם: המוגלובין 12.9 פריטין- 9. מתברר שמאז 2002 הפריטין אצלי תמיד מתחת לנורמה
אני יודעת שאתן לא רופאות,
אך האם זה מצב שמחייב טיפול? בעבר לקחתי אקטיפרין רק כשההמוגלובין ירד מתחת לנורמה.
יש קשר בין זה לבין ההרגשה שלי או שהכל קשור לבלוטת תריס לא מאוזנת או שהכל קשור לחולשה נורמלית של הריון???
אשמח למענה אפילו חלקי
לא כתוב לך הטווח? וכשהוא נמוך זה מחליש מאד.
כלומר - זה בהחלט נמוך
השאלה היא: אם אני ככה כבר 18 שנה, מה זה אומר?
תמיד אני חלשה בגלל זה (ואני לא מכירה את עצמי אחרת... אני רק בת 28)
או שזה לא נורא?!
המטלוג יש לי המלצה
התחלתי היום לקחת אקטיפרין (היה לי טוב בפעמים קודמות)
נשמע לי הגיוני מה שאמרת לגבי האיזון ובדיקה של הכל בסוף שליש ראשון
תודה שסידרת לי את הבלאגן...
וללא דחיפות
אם כל חיאוף.
פורקת ושואלת-
כמה זה נורא להתקשר לנייד האישי של הרופאה שהיתה לי עד היום?
פעמיים קבעתי תור בדחיפה דרך המרפאה-והיא פשוט לא קיבלה אותי ברשומה. ועובר עוד ועוד זמן....
ערב אחד בעלי ראה אותי בוכה אחרי ששוב היא לא יצרה איתי קשר טלפוני וכל היום חיכיתי לשיחה
בגודל ״חוצפתו״ פשוט מצא את הטלפון שלה באינטרנט והתקשר
אז בזכותו היה לי הפניה לבדיקות
והיא הבטיחה שתראה את התוצאות ותחזור וזה לא קרה. להתקשר שוב??
מצד אחד מתפדחת. מצד שני מהמזכירות הרגילה ראיתי שאין תועלת.
אם כל חיואני בכלל עכשיו במצב של תת סיבולת לכל החיים האלה
אז רק זה חסר לי
(טוב כתבתי מלחיץ זה ״סתם״ הורמונים![]()
אל תשלחו אותי מיידית לפסיכיאטר)
דבוריתאבל כל הריון נדרש מעקב צמוד
ועם הסאגה הנוכחים עם הרופאה בגלל הקורונה (כתבתי למעלה)
פשוט איבדתי את זה

פה לקצת
יש כאלה שמוסיפים בהזמנה "נא לבוא בלבוש צנוע". או משפטים דומים, אבל זה מסתכם רק שם....
מוזר. ולא נהוג .
אני מגיעה ממשפחה של חוזרים בתשובה. נולדתי כבר להורים שומרי תורה ומצוות ב״ה
כותבת ממקום מעריך ומעריץ את כל מי שעשה את השינוי הזה. מודה יום יום להוריי שהביאוני עד הלום (פשוטו כמשמעו)
ויחד עם זה :
לפעמים (מדגישה- לפעמים!)
יש חוזרים בתשובה שתופסים את כל נושא קיום המצוות בקיצוניות יתר
ראיתי את זה בבית הורי בכל מיני הזדמנויות
אצל חברות שהן בנות לחוזרים בתשובה
מה שהוא הלכה לפיה הם נוהגים- נחווה אצלם כחובה קדושה ויש ״לתקן״ את העולם שאינו נוהג או לא מקפיד על כך
אני כותבת את זה כי יש כאן כאלו שהגיבו שזה חוצפה שאין כדוגמתה
נכון, במצב נורמלי זה חוסר טקט משווע
אפשר לנסות לדון לכף זכות ולהסתכל במשקפיים שלהם איך הם חווים את זה
ואיך עבורם חוסר כיסוי ראש זה משהו שלא יעלה על הדעת
והאיזון הבריא קצת התערער מרוב ״אורות״...
ולחשוב האם להגיע או לא ממקום מבין וחומל ולא ממקום שמתקיף חזרה
כי אין כאן התקפה. לדעתי יש כאן אי הבנה של מה תפקיד הדת בחיים שלך ובחיים של האחרים.
אני שבוע בערך אחרי לידה, זה הגיוני? אולי גירוי מהפד? (לא רגילה לפדים) אני חושבת שהיה גם לפני הלידה..אבל לא בטוחה..
וזה בכלל נחמדאהבת ישראל!!פעם קרה שאחת מבנותיי קבלה מכה רצינית ביותר במצח, כמעט וחשבנו לטוס לביהח, ואלופירסט הציל אותנו!! התזנו לה בכמויות, לא נשאר זכר ב"ה.
אותו העבודה כמו אלופירסט.
זה היה תרופת פלא!!
כל פעם שטיפה כאב\גירד שמתי ונרגע מיד!! פשוט מדהים!!!
מי שרוצה פרטים שלה מוזמנת לפנות בפרטי.
היא בכללי מתעסקת בעניינים של הריון ואחרי לידה.
יש לה קרם למניעת סימני מתיחה.
קרם לפתמות.
שמן לעיסויים.
משחת החתלה וכו'...
מומלץ מאוד!!!
(אני לא ניסיתי הכל, אבל התרסיס עזר ברמות! שבועיים אחרי לידה לא הרגשתי תפרים בכלל והיו לי מלאאא!!! וגם חתכו...)
עקיצה, סריטה...
מתאים גם לילדים.
הורדתי את הפד, עזר לי ממש...ניסיתי גם אגיסטן, מקווה שבעזרת השם יעשה את שלו עד שאלך לרופאה.
החיל בערך שבוע וחצי אחרי הלידה.
דודה שלי אמרה לי לעבור לפדים טבעיים, זה עזר בערך ליום- יומיים, אבל הגוף שלי לא אוהב שעובדים עליו...
אחר כך פשוט שמתי בוכתה של טישו במקום פד עד שהפסיק הדימום... וכשהיו רק כתמים אז תחתוניות לפעמים הציקו לי ולפעמים לא...
אבל ברגע ששמתי טישו ולא חומר סינטטי זה עבר...
זה דוחה, אבל שווה את זה...

באורות

ממש במרכז העיר, ויש שם שמלות, ועוד.
והכי אני אוהבת שם-
שכתוב שכשעיצבו את הבגדים חשבו על נשים-
נראה לי מה שאת מחפשת.
בהצלחה ותתחדשי
אשמח לשמוע מכאלה שהתנסו בכיף הזה
הרופא לא אמר משהו על שימוש באופן שונה בזמן היריון וראיתי בעלון לצרכן שהם קצת מסוייגים משימוש במוליך בזמן הריון (הגיוני לי, כי יכול אולי לגעת במשהו)
לעניין, פשוט צריך להכניס פנימה? או שיותר להיזהר עם המוליך?

זה נספג לדםמיואשת******היו לי מאתמול צירים שראו במוניטור,
כאבי גב,התקשויות,לחצים באגן וכאב בבטן תחתונה.
(לפעמים זה בא ביחד ולפעמים הרגשתי רק אחד מהתסמינים)
היום בבוקר היו לי שוב כאבי גב,
זה עבר אחרי מנוחה.
בנוסף אני מרגישה חולשה,כנראה בגלל החום בחוץ.
זה מצב נורמלי בשבוע כזה?
אני כל פעם לא יודעת אם זה יוביל ללידה..
וחשוב לציין-שאני ממש משתדלת לשתות 2 ליטר מים כל יום..
יש לי היום שוב תור לרופא נשים,אבל מעניין אותי לשמוע מנסיונכן..
ההגדרה של צירים מוקדמים זה צירים לפני המועד. זה לא סותר את העובדה שלא מנסים לעצור לידה.
והשאלה היא איך אפשר לדעת שזה צירים אמיתיים ושכבר צריך ללכת ללדת?
אם אני מרגישה את הצירים שונים,פעם כאבים בגב,פעם התקשויות של הבטן,פעם לחצים באגן..
זה נורא מבלבל.
בלידה הקודמת היו לי צירים כואבים בגב והתקשויות של הבטן אז היה קל לזהות שזה מוביל ללידה..

שלום וברכה
אשתי היקרה אוהבת לקרוא ולהגיב בפורום
דבר שלפעמים נראה לי קצת יותר מדי ואולי על חשבון דברים
אחרים, רעיתי אהובתי אומרת שזה גם עוזר לה לפרוק במקום אלי![]()
וגם לעזור ולעודד אחרות, מענין אותנו איך רואים אצלכם את זה
נכתב בידיעת רעיתי ובהסכמתה
לילה טוב
פיג'מהאבל לגמרי ידע והבין וקיבל.
לאט לאט הוא הבין שאני רוכשת פה ידע ומידע ודברים שאין במקומות אחרים והתחיל אפילו קצת לחבב את הפורום (קצת! ממש קצת!)





מק"ר



בתי 123אומר שאני "חופרת"פה.
לטענתו אני מפטפטת עם נשים שקופות. ![]()
היתה תקופה ששיגע אותי ממש להפסיק.
אך לבסוף הבין שפה אני נשארת ![]()
ושחרר.
כל הגברים היו מזדהים איתך.
מיואשת******תודה לכל המשיבות
מאוד עזר לי לשמוע עוד צדדים מאנשים
שונים
נהנו לקרוא שאנחנו לא לבד
לא הצלחתי למצוא. משהו כמו כל היום יש לה שבע מול הפרצוף.
מיואשת******וכנראה גם קצת חייזרית...
(אגב זו אני אשתו. הוא כבר נטש את הפורום לטובת בילויים אחרים
)

דבורית
היה דימום כמו סוף מחזור במשך חודשיים (ממש לא מאסיבי, אולי זה דורש בדיקה. גם בבית חולים כשהרופאה שאלה אותי על הדימום היא שמחה לשמוע שזה כמו סוף מחזור)
אבל להיטהר לקח 5 שבועות
אופס כתבתי חודשיים, התכוונתי שבועיים חח
יעל מהדרום

![]()
בשורות טובות לכולם