פורום הריון ולידה (עמוד 2805)

כל שאר הדברים שכתבת פחות באלי

שמריה, אוריאל, דורון

.

בנוסף: מתניה, מתנאל, ידידיה, אליה

נשמעת חוויה נוראית, פיזית ונפשית .

מאחלת לך שהכל יהיה מאחורייך

וואו.

עכשיו אחרי שהוציאו לך, הסיכויים ב"ה טובים בהרבה!! מכירה מישהי עם 8 ילדים אחד אחרי השני! השם יזכה אותך בקרוב

שה' ימלא חסרונכם במהרה!

 

ההריון הראשון חודש אחרי החוץ רחמי
השני בשניה שהפסיקה מניעה ובעלה הסתכל עליה 🤣
בשורות טובות ובקרוב!!!!

בקרוב ממש תבשרי אותנו בשורות טובות,אמן
אין רע יורד מבורא עולם⁦❣️⁩

בע"ה הריון קל ותקין בקרוב! 🙏

ניתוח בגלל הריון חוץ רחמי. בסוף לא כרתו לי חצוצרה. אבל משתפת בכל זאת.
הבטא כמעט התאפסה תוך שבועיים
הדימום הפסיק תוך שבוע

האחות בבית חולים אמרה לי שזה יכול גם לקחת חודשים להתאפס... סורי

האיחור נספר ממתי שהיתה אמורה להגיע ווסת, שזה 12-16 יום אחרי הביוץ, תלוי באישה. את ביום ה14 ולכן עדיין אא לדעת אם את בהריון או לא.. לדעתי, אם לא תקבלי ווסת ביום ה17 (עוד 3 ימים) תעשי בדיקה ביתית...

לפי אפליקציה שאני משתמשת בה, היום ה14 נקרא איחור וגם לפי נשים אחרות שקיבלו תוצאות חיוביות בימים 10,11 וכו' נראה היה לי הגיוני לעשות בדיקה.
מה שכן, המחזורים שלי מאוד לא סדירים, אני אנסה לעשות שוב בדיקה בעוד 3-4 ימים ונקווה לטוב.
את יודעת מתי אמור לרדת החום אם אני לא בהריון?

אבל כמו שאמרתי, 14 זה הממוצע ולא הערך המדוייק שהוא תלוי אישה ואם תעקבי אחרי סימני הפוריות במשך מספר חודשים תדעי כמה הוא אצלך...
הסדירות של המחזור תלוי בזמן מתחילת הווסת ועד הביוץ. אורך השלב הזה לא קבוע ויכול להשתנות בין מחזור למחזור.
אצלי החום יורד בדכ ביום שאני מקבלת, אבל לפעמים הוא מתחיל לרדת קצת לפני או קצת אחרי...
מנסיון, לחץ משפיע לרעה על הכניסה להריון אז תנשמי עמוק 3-4-5 ימים, תתעסקי בדברים אחרים ואם לא תקבלי עד אז - תבדקי.
ובלי קשר - ממליצה לך (ולכל אישה...) ללמוד את שיטת מודעות לפוריות.
בהצלחה

לגבי שאלותייך-אין לי מושג ירוק בעניין, כי אני עברתי רק קיסרי..
חג שמח שיהיה ושוב-נחת ושמחה!!

להבנתי הלא מקצועית, כשזה טחורים זה מרגיש כמו טחורים ואין מה להתבלבל

ברוך ה', בשעה טובה!!
כמה דברים:
1. זה יכול להיות כאב התפרים
2. יכול להיות כאב של אחרי לידה יצא לך משם תינוק!!
3. יכול להיות טחורים...

תשטפי שם כל הזמן, תנוחי, זה מוכר מאוד...
תבקשי מהם משחה מאלחשת- עזרקאין, זה טיפה מאלחש את המקום...

ו באופן כללי- יכאבו לך עכשיו כל מיני דברים- התכווצויות של הרחם אחרי לידה, בע"ה החזה ירגיש מלא בחלב, ובהתחלה הפטמות כואבות..
תזכרי- כל כל כלללל הכאבים, מתחילים להיות מיותר טוב שבועיים מהלידה.
המטרה שלך עכשיו, לנוח המון, כמה שאת יכולה.
לשתות הרבה, לאכול טוב.
קחי כמה עזרה שתוכלי.
ותמיד תמיד תזכרי, שכל קושי כרגע- הוא זמני וחולף, הכל עובר, קשה ככל שיהיה, זה רק יהיה יותר טוב...

ואם באלך/שתפי אותנו בחוויית הלידה שלך..
ו כמובן, תשאלי פה ותתיעצי, ותשאלי, ותתיעצי, ותפרקי, ותספרי, ונשלח לך כוחות וחיזוקים וירטואליים 💟💟💟💟
חג שמח ושבת שלום!

לא קשורים אלי 🙈
הלוואי כשילדתי הכרתי את הפורום והנשים הנפלאות שמשתמשות בו. כמה קששששה היה לי אז 😭

הרגעת אותי מאד, וכל השבת חג הזה הדהד לי שזה קןשי זמני.. שזה עובר אחרי זמן. תודה יקרה❤
זה כבר עכשיו הרבה יותר טוב, בה

מה שאת מתארת נשמע נורא נורמלי לאחרי לידה, בטח עם תפרים אבל עם שלב לחיצות ממושך.
שימי כל הזמן פד קפוא, לא להתאפק ליצירות ומצד שני לא ללחוץ מדי.
בהצלחה!

התאוששות מהירה! תרגישי טוב ותנוחי!!

תשמעי אני גם היה לי קרע והרגשתי כאבים בדיוק כפי שתיארת. הרופאה אמרה לי לשטוף טוב כל כמה שעות (3/ 4) שעות עם מים וסבון ועדיף עם מים קרים זה מאוד יקל על הכאב.
מקסימום שבוע וב"ה הכאב יעבור ילא תרגישי את התפרים

אז זה ממש לא נכון. להקפיד על שטיפות מרובות ממש מרובות עם מים וסבון עדין. ובסוף הכל נעלם ואת כמו חדשה. ישתבח שמו!

מה איתך? נרגע, מרגישה יותר טוב?

לדעתי ממש יכולהיות שזה מהתפרים, ככה אני הרגשתי.
תנוחי הרבה, מלא מלא מלאאא שטיפות, פדים קפואים ממש עזרו לי (שטפתי קצת במי ברז לפני, כדי לא לקבל כווית קור) ואלופירסט של פוראבר.

המון אושר ורק טוב בעז"ה❣

קיבלת עוד קצת זמן לנוח ולהתחזק אחרי הלידה הקשה שהיתה לך! וברוך ה' שלא שיחררו אותך ואז היו מגלים את הצהבת. זה הרבה יותר קשה שקטני מאושפז ואת לא, מניסיון!

זה מה שאמא שלי אמרה לי כשקרה לנו.
וזה ממש ניחם אותי אישית.
הגוף צריך מנוחה ולקפוץ מהבית לבית חולים, שאיבות, הנקות, האכלות.. עדיף לגרור עוד יום בבית חולים.

תנסי לנצל את הזמן הזה לישון עוד כדי שיהיה לך כח כשתבואי הביתה. לי היה מאד קשה כשחזרנו, אבל אולי זאת רק אני.
החלמה מהירה לשניכם!

אפשר לדעת מי אמר לכם לעשות ככה?
סתם סקרנותתת

לק"י

קרה לי עם הקטנה, הבנתי שישחררו אותנו בשישי, ואז הרופא ילדים בא ואומר "את יודעת שאתם נשארים לשבת?"
גם בגלל צהבת, היו צריכים להשאיר אותה למעקב של 24 שעות, לראות שהצהבת לא עולה.
בא לי רק לבכות מזה.....

לק"י

ככה אפשר להרים ולהרגיע אותו

מבינה אותך כלכך.
טיפ מאמא שלי שעזר לנו מאוד-
להאכיל אותו מתחת למנורה ממש


למעשה עכשיו קראתי שהוא במנורה הזאת,
מאמינה שיעזור בקרוב בע"ה
חיבוק ענק!

חיבוק גדול ❤
תנסי להתנחם בזה ששניכם מאושפזים ולא רק הוא

שאוחי עכשיו זה נראה סוף העולם אבל זה יעבור ממש מהר וטוב שאת מאושפזת איתו ולא רק הוא מניסיון זה קשה נורא..
בהצלחה אהובה ותעדכני ששוחררתם ואתם בסדר

מצחיק כמה זה עוזר...

תנסי לנצל את הזמן לנוח ולהתחזק

לנו זה היה אפילו קצת יותר ארוך ומייגע...
השאירו אותנו מלכתחילה 4 ימים בבית חולים כי חיכו לתוצאות בדיקת דם לוודא שאין לו זיהום.
אח"כ כשבאנו להשתחרר פתאום אמרו שיש סיכוי שיש לו צהבת ברמה של אישפוז, אבל שיחררו אותנו הבייתה בינתיים, ואמרו לחזור לביקורת ביום חמישי.
היה כל כך טוב בבית וכ"כ לא רציתי לחזור לשם. (אחרי לידה קשה שגם ככה רק המחשבה על לחזור לבית חולים עשתה לי רע)
חזרנו לביקורת, חיכינו שם מהצהריים עד הערב משום מה, ואמרו לנו שזה גבולי אבל בסדר, ואם אנחנו לא רוצים להתאשפז כרגע- אפשר לחזור שוב לביקורת למחרת ביום שישי.

חזרנו שוב ביום שישי, הודיעו לנו שאנחנו נשארים שבת. רק רציתי לבכות מלא ולישון מלא ולא יכלתי כי היו המון סידורים. אפילו לא היינו עם תיקים לשבת.
הייתה שבת סיוט שישנתי בה במסדרון של המחלקה ובעלי נזרק באיזה חדר נטוש בבית חולים לישון בו עם כמה שנראו הומלסים..
לא סמכתי על האחיות, עדיין כאב לי מהלידה, והמראה הזה של התינוק בלי בגדים בתוך האור עם עיניים מכוסות... היה קשה.
והאחיות "מה הבעיה תשאבי ותביאי ולו!" לידה ראשונה, בכלל לא יודעת לשאוב! בקושי להניק...
במוצ"ש הגיעה הגאולה וחזרנו הבייתה מאושרים. עם עוד מעקבים בקופת חולים...
החזרת אותי אחורה... כתבת שההזדהות והשיתוף עוזרים אז בשמחה  
קחי נשימה עמוקה, זמן קשה, אבל עוד מעט הצהבת תיגמר ותשתחררו מאושרים..

מה עברתם?!! ועוד בלידה ראשונה...
בהחלט מכניס לפורפורציות.
תודה.

האמת שהכי קשה לי זה שלא ראיתי את הילדים מיום רביעי, והקטן (וגם הגדול) בטח לא מבין מב קורה, פשוט נעלמתי לו מהחיים... כל כך בא לי להגיע ולתת לו כזה חיבוק גדול...

קרה לנו גם, עם משהו אחר. אבל הבאסה להישאר אחרי שבטוחים שמשתחררים היא אותו דבר...
תפנקי את עצמך במשהו טעים ומתוק.
ובע"ה שתשתחררו ממש בקרוב ובבריאות!!

קודם כל עודלא הספקתי לאחל לך מזל טוב
התאוששות קלה בבריאות ושמחה..

וגם אצלי רגע לפני השחרור כשכבר הכל היה מוכן הודיעו שיש עיזו תשוזב לא ברורה וצריכים להישאר..
וגם אני בכיתי מלאאא
והגעגועים לילד בבית... מוכר כלכך.

מתפללת איתך שיעבור מהר ותחזרו הביתה בקרוב
חיבוקים💕

אחר כך בכיתי מלא.
בע'ה הטיפול באור יועיל מהר, ותשתחררו.

מקווה שירגיש טוב מהר ותשתחררו כבר. חיבוק

תודה על כל החיבוקים

כמעט כל הילדים שלי היו עם צהבת ואצל כולם כשהודיעו לי שיש צהבת וצריך להכניס לאור ישר הגיעו הדמעות. כנראה זה דבר שלא מתרגלים אליו. (ב"ה זה 'צרה' קטנה ופשוטה.)

תרגישו טוב ומקווה שתשתחררו בקרוב!!

השאירו אותנו עוד לילה, הוא היה באור הכחול ופשוט לא ישנו כמעט דקה, כי הוא היה כל כך לא רגוע. וכל התהליך הזה התחיל עם אחות סתומה שישר הלחיצה אותי שהוא לא יונק מספיק (מה שהתברר כהשערה פרועה) ושצריך להוסיף לו מטרנה ולסחוט עוד חלב אם ולתת במזרק, ולשאוב ובלה בלה בלה, כל זה תוך שהיא מכסה חו את העיניים בכיסוי המלחית ושמה מחא מכשירים לא מזוהים בחדר.. הוא ירק את כל המטרנה והחלב במזרק, לא לקח בקבוק אבל ינק מאד יפה. ואני מרוב סטרס פשוט התחלתי לבכות בלי שליטה.
אחר כך הגיע אחות נורמלית והרגיעה אותי ממש.
בסוף בה זה ירד ושחררו אותנו
מה איתך? הוא מגיב לטיפול באור?

מסכנה, בלידה ראשונה זה בטח מלחיץ יותר.
אנחנו עדיין בבית חולים.
מחכה לתשובה מבדיקה שלקחו לו בצהרים.
בכל מקרה גם אם היא תקינה נשתחרר רק מחר כי בבוקר הם רוצים לקחת שוב בדיקה אזנאין לי עניין לסוע סתם...

איזה כיף לך שאת בבית, תנוחי הרבה ותהמי מהקטני

הדאגה היא בעיקר לך-

העובר מקבל הכלללללל ממך, אם חסר לו משהו הוא ייקח מהמשאבים שלך, הוא יתפתח כראוי.

מה שיוצר מצב שאת תישארי בלי ויטמינים ברזל וכו׳

אין לי עצה מיוחדת, גם אני לפעמים בהריון (בעיקר בהתחלה) אוכלת המון דברים מוזרים ולא ארוחות נורמליות כי מגעיל לי

תשתדלי כמה שאת יכולה כן לאכול מאוזן 

איך הבדיקות דם שלך?

כל היום חשבתי על זה וממש הטריד אותי העניין, והצלחת להרגיע אותי
ברוך השם בדיקות דם תקינות עד עכשיו
ויש לי הפניה שוב לבדיקות דם שצריכה לבצע יום שלישי

הרתחת תחתונים שטיפות חומץ וכו?

לא ידעתי על הרתחה של תחתונים. תודה.

רק יתר הקפדה על היגיינה, תחתונים מכותנה, בלי תחתונית לעולם(!) ותכשיר אגיסטן פנימי+חיצוני כאשר ההתפרצות בשיאה.

כרגע בלי תחתוניות.
תודה!

משחה עם המרכיב של אגיסטן + מעט מאוד סטרואידים.

מחייבת מרשם רופא.

אגיסטן:

Clotrimazole 1%

טבעקוטן:
Clotrimazole 1% ‏
Dexamethasone acetate 0.044% ‏
Neomycin sulfate 0.645% ‏

סימפיזיוליזיס בהריון
אחת מהתופעות הלא סימפטיות של ההריון עלולה להיות כאבים בעצם החיק ו/או כאבי גב, כתוצאה מהתרחבות יתר של האגן.

יכולה לנסות ואולי תצליחי לשמוע לפני

אם הוא נמצא לעזור לך אז יש לו אמירה בהחלטה הזו. אבל אם הוא לא נמצא אין פה על מה לדבר. ולריב? הוא יכול לתמוך ולעזור ולעודד. לריב הכי לא.
ולענין- לא נשמע שיש לך בעיית חלב. בטח לא אם את שואבת כמות נחמדה כזו. האם בדקו לשון קשורה? כי זה נשמע שממש יכול להיות. היתה לך יועצת הנקה מוסמכת או מדריכת הנקה?

מסכימה ממש שנשמע שלא מדובר במחסור בחלב.
יש תופעה מאוד מוכרת שלא מכירים בלידה ראשונה. אחרי שההנקה מתאזנת ונכנסת למסלול, הגוף יודע כמה חלב צריך ולא מייצר חלב מיותר. הנזילות פוחתות או נעלמות לגמרי, וגם במקום שדיים נפוחות, קשות וכבדות יש חזה רך וקל. (אני מגיל חודשיים לא משתמשת בכלל ברפידות, ב"ה הוא גדל מצויין ואין סיכוי שאין לו מספיק חלב כי הוא כזה דובון...). גם התינוק לומד לינוק ביעילות וההנקה מתקצרת משמעותית.
נשמע שמשהו אחר מציק לתינוקת שלך.
יכול להיות שאת מניקה אותה כשהיא רוצה משהו אחר, ואז היא לא רעבה לארוחה וחוזר חלילה?
אני ממש בעד הנקה לפי דרישה, ועושה את זה, אבל חושבת שממש ממש חשוב להיות בתשומת לב שהתינוק מבקש לינוק ולא מבקש משהו אחר.

גיל חודשיים זה גיל הגזים וכאבי הבטן. זה ממש קשה להבחין בין כאב בטן לרעב, גם התינוק בעצמו לא מבחין ביניהם כל כך טוב. (גם לנו כמבוגרים לפעמים יש בלבול והחלפה...)
ממליצה לנסות להחזיר אותה במאונך, לקפל רגליים כלפי מעלה, אולי היא צריכה לשחרר בטיטול? אפשר גם לעשות עיסויים נעימים בבטן (חפשי ביוטיוב).

גם לגבי שינה, הבן שלי יכול להשתגע אם אני מנסה להניק אותו כשהוא רוצה לישון, ולא להירדם בהנקה(כל פעם לפי מצברוח...).
ממליצה לך לראות מה הסדר יום שלכם מהבחינה הזאת.

ומצטרפת להמלצה לגבי לשון קשורה, גם נשמע מתאים...
בהצלחה!! ⁦❤️⁩

ייתכן שמישהו אחר מפריע לה.. אנחנו גם מקשרים את זה לזה שעכשיו היא הייתה 4 ימים מחוץ לבית ועברה כמה בתים. ההנקה שלי עברה להיות לפי דרישה ופחות לפי שעות.. מה שכן הקטנה שלי יכולה לישון גם הרבה והבנתי שבגיל הזה זה לא מפצה על רעב..
אני לא חושבת שיש לה לשון קשורה.. גם הבנתי שבדקו את זהבביח..
היא מתנתקת רק שהיא מסימת... בערך פעייים בשבוע היא עצבנית ולא מוכנה לינוק ואז מתנתקת וגם אחרי גרפס לא רוצה..

ומההסתגלות שלכן כל פעם לסביבה החדשה..
לא הבנתי בדיוק מה קורה, ההודעה הזאת ממש שונה ממה שכתוב בהתחלת השרשור.. אם פעמיים בשבוע היא לא רוצה בכלל כשאת מציעה לה אז זה רק מחזק את מה שכתבתי שכנראה בדיוק יש משהו אחר שמפריע לה כמו כאב בטן וצורך לשחרר בטיטול או שהיא עייפה..
אגב, 70 בשאיבה נשמע לי אחלה.. בשאיבה יוצא פחות ממה שיש באמת..

ואז להמשיך לאכול?

לפני שלושה שבועות הייתה 4.200 .. מחר אנחנו שוב בטיפת חלב

לפעמים זה עוזר לחשוב על אחרי
הלילות שאין
הכוחות שאין
עוד מישהו להיות סבלנית אליו...

הלוואי שיעבור בקלות והכי חשוב בבריאות!

לק"י

שונאת שזה קורה.

תקלחי עם מינימום דברים ומשחקים. פחות עבודה אחר כך לקרצף הכל.

סתם הצעתי לה פתרון מעשי

ולפותחת אני לא יודעת אם זה נורמלי או לא בגיל הזה אבל אם זה קורה הרבה כן אוי שווה לך לשים לב אם יש משהו שגורם לו לזה

אולי משהו מפריע לו מלחיץ אותו ?

הוא ממש לא מוכן לשבת.
אבל נראה לי באמת אנסה מקלחת עם הדוש במקום אמבטיה מלאה, זה יהיה פחות מגעיל.

תמיד אפשר להוציא, לנקות הכל ואז להכניס אותו שוב לאמבטיה.
יכול להיות שהמגע של המים גורם לו להוציא צרכים.. אז הייתי מנסה לזהות סימנים שלו מתחיל לעשות ואז 'להושיב' אותו על האסלה שיעשה שם ולהחזיר לאמבטיה.

לנו זה קרה בחג פעם ראשונה.. כבר אחרי שסיבנתי אותה, אז העמדתי מהר ועם הטוש קילחתי וסיבנתי שוב זריז והוצאתי אותה.
אחרי שהיא הייתה לבושה חזרנו לנקות הכל..

אבל הוא בכלל לא רצה לשבת שם. בסוף פשוט לא עשה ואני מתלבטת אם אולי כבר עדיף לתת לו לשחרר באמבטיה.

כזה שיושבים עליו יחסית בכריעה

זה משהו שיוצא מהגוף שלו, מבחינת חיידקים וזה..
יש מסננות שאפשר שיהיו קבוע באמבטיה ואז אפשר לדוג ולהמשיך את האמבטיה,
ואם אי אפשר לדוג אז מושיבים אותו על שטיח נגד החלקה ושופכים את המים.

אני מושיבה אותה בצד הרחוק מהפקק, מוציאה את המים, דגה את החתיכות, ושוטפת שוב.
והבנתי שבזמנים שיש לה עצירות זה קורה יותר כי המים מספקים מקום נעים ופחות כואב. אז קודם כל אני שמחה שפחות כואב לה, ואז מנסה לתגבר את התזונה שלה בעגבניות כדי לגרום שתעשה רגיל

אז אולי טיטול בריכה ואז לפני שמוציאים רותו מורידים ושוטפים...

אחשוב על זה

את לא רוצה לגרום לו לחשוב שזה משהו שלילי.

אם האמבטיה צמודה לשירותים-
אז לוקחים טישו. מרימים. שמים באסלה. או מזיזים את כל המשחקים לכיור.
שוטפים הכל לביוב.
שוטפים ומנקים אותו.
שוטפים את המשחקים. וזהו.
מתחילים אמבטיה מחדש.

אם את מקלחת אותו אחרי האוכל, אז לנסות לקלח לפני, או ללכות אחרי האוכל שיעשה בטיטול ורק אז לקלח

או אפילו לנסות להושיב אותו על השירותים אם את בקטע...

תשתדלי לא לשדר לחץ, להעביר לסיבון זריז במקלחת, להלביש רגוע. רק אחכ לנקות את האמבטיה הקטנה.

מוציאים את הג'יפה לשירותים, מוציאים את כל המים, שוטפים זריז שוב את הגוף ומוציאים את הילד, אחכ מחטאים באקונומיקה עם מטאטא וגמרנו.

אם יש לו שעה קבועה לצרכים זה נהדר.
הקטן שלי כבר מגיל עשרה חודשים על ישבנון וזה מצוין.

נראה לי זה משהו באמבטיה שעוזר לו לשחרר

עיזים או משהו דומה וענו לי שבארץ יש חוק שאסור למכור לא מפוסטר
אז לפחות המוצרי חלב הרגילים של חברות מוכרות הן תמיד מפוסטרות

לדוגמא לשעתיים. לבקש ממנה א,ב,ג,ד, ולבקש שתסיים את הכל בשעתיים.

 

אז מה? לשלם לה שעתיים אם עשתה יותר?

אולי היא ככ נאמנה והנקיון שלה ככ טוב ויסודי שהיא לא שמה לב לזמן שחולף?

 

כן הייתי מתאמצת ללכת על כיון של זמן מוגדר ולעמוד על זה, בתוספת לחץ לסיים את העבודות.

ואולי תנסי בזמן שמנקה פעם אחת לנקות יחד איתה ולעבוד במרץ, והיא תרגיש לא נעים שאת מריצה ענינים, והיא איטית.

 

 

סליחה , זה נשמע מרתיח ומשוגע פילים אבל ממש צחקתי בקול- מוציאה את הכלים מהכיור מנקה ומחזירה???
לא באמת?

איזה יצור
ה
דייייי

טוב. חיבוק לך, ממש מוציא מהדעת! ❤️

תכשירי מראש כמה את משלמת לה. במקום שעתי גלובלי. זאת אומרת, עבור ניקיון בית פעם בשבוע, אני משלמת לך x שקלים. בזמן הזה אני רוצה שתעשי "א, ב, ג" אם זה לוקח לה יותר זמן זו כבר בעיה שלה

02-6540222
תתארי בדיוק מה ראית. יש עכשיו מענה. בהצלחה יקרה!!!

ולמה את לא יכולה לבכות לחברה? את לא צריכה לומר לה את כל הפרטים

לק"י

את מקבלת מחזור עם הסרזט?

ספרתי שוב נקיים, וביום החמישי שוב דימום,
סםרתי נקיים ושוב דימום על גבול החום שאת זה הרב התיר..
עד שטבלתי כבר צריכה לקבל שוב.
מבינה אותך כלכך!

כל פרק זמן מסוים

חבל להחזיר טיטול, אם הוא יודע לרוץ לשירותים.
מחוץ לבית זה באמת יותר מורכב. אולי כדאי לקחת אותו באופן יזום מדי פעם? אולי הוא מרגיש פחות בטוח / פחות מוכר מחוץ לבית?

אין לי הסבר לזה,זה בכלל הגיוני שזה נמשך חודישים??

גמילה זה שלב מתיש וגם התקופה האחרונה עם כל הבלגן של בקורונה בטח לא הוסיף
אם נראה לך שיש התקדמות זה טוב נסי להסביר לו שוב ושוב שכשהוא מרגיש שמתקרב ללכת לשירותים
אם את רואה שכבר תקופה לא התקדם כלום אל תפחדי להחזיר טיטול לפעמים שבוע עם טיטול מאפס אותם וזה ממש עוזר אבל כמובן להסביר שאת מבינה שקצת קשה לו אז תחזירו טיטול רק לקצת זמן עד שיהיה מוכן ורק בהסכמתו

אנחנו ככה עשינו והגמילה לקחה מעל חצי שנה
סיוט

פשוט להזכיר שוב ושוב.
לא לכעוס (לנסות לפחות..)

אומרים שתמיד בתהליך הזה יש רגרסיה,
מן נסיגה כזאת. לכולם

תנשמו עמוק

אצלנו מה שעזר בסוף (בסוף בסוף.....)
זה שאמרנו לו שאנחנו לא מזכירים לו יותר והוא אחראי לזכור בעצמו
לא תאמיני כמה הם מבינים בגיל הזה!
יום אחד עוד המשיך לפספס, נראלי בדק כמה אנחנו רציניים,
מאז עושה יופי בשירותים