בשעה טובה ילדתי בן
מחפשים המלצה בירושלים לקייטרינג,רצוי כולל כלים מפות והגשה.
בעיקר משהו מנוסה!
תודה רבה
מחפשים המלצה בירושלים לקייטרינג,רצוי כולל כלים מפות והגשה.
בעיקר משהו מנוסה!
תודה רבה
אשמח לעזרה -סרזטלימונדה 123
היי
מתחילה לקחת סרזט
אשמח לתזכורת איך משתמשים ..
כדור אחד או 2 ביום ?
קריטי לקחת בשעה מסויימת באופן קבוע ?
ממתי מוגנים ?
תודה !!!
מתחילה לקחת סרזט
אשמח לתזכורת איך משתמשים ..
כדור אחד או 2 ביום ?
קריטי לקחת בשעה מסויימת באופן קבוע ?
ממתי מוגנים ?
תודה !!!
היי יקרהחגהבגה
אחד ביום, באותה שעה מדוייקת..
מתחילים להיות מוגנים אחרי שבועיים לפי דעתי, קחי בחשבון שיש סיכוי שיהיה לך דימום הסתגלות.. בהצלחה!
מתחילים להיות מוגנים אחרי שבועיים לפי דעתי, קחי בחשבון שיש סיכוי שיהיה לך דימום הסתגלות.. בהצלחה!
כדאי מאוד להקפיד לקחת בשעה קבועהרק להודות
לוקחים פעם ביום (לי היה דימום הסתגלות ובהוראת הרופאה העליתי את המינון ל2 ביום)
ואגב סרזט היה לי די נורא...בחילות, חוסר חשק..וזה תחושה כלליץ לא משו
ואגב סרזט היה לי די נורא...בחילות, חוסר חשק..וזה תחושה כלליץ לא משו
כדור אחד,אלא אם הרופא אמר אחרתאמא גםאחרונה
כל יום עדיף בשעה דבועה
יש כאלה שזה משמעותי שזה יהיה על הדקה אחרת יהיה דימום, ויש כאלה שלא
יש כאלה שזה משמעותי שזה יהיה על הדקה אחרת יהיה דימום, ויש כאלה שלא
טוב אזחגהבגה
מה אתן יכולות לספר לי על גביעונית?
מה זה, איך זה פועל, איפה , כמה עולה
חד פעמי-רב פעמי
יעילות
ובגדול
יתרונות וחסרונות
תזכו למצוות.!
מה זה, איך זה פועל, איפה , כמה עולה
חד פעמי-רב פעמי
יעילות
ובגדול
יתרונות וחסרונות
תזכו למצוות.!
קפיץחגהבגה
מעלה לך שרשור ישןציפור מתוקה
תודה עצומה!!!!!חגהבגה
בכייףף!!ציפור מתוקה
תקראי גם בתגובות שם יש עוד קישורים והסברים
בהצלחה💖
בהצלחה💖
וואו ני ממש סתומהחגהבגה
מסיבה מסויימתהייתי בטוחה שזה סוג של מניעה...
חחחציפור מתוקה
את לא סתומה אני גם בפעם הראשונה התוודעתי לזה כאן בפורום
נראלי התבלבלת בין זה לבין דיאפרגמהטארקו
שתכלס זה דיי דומה.. גומי בצורת כוסית שמכניסים לנרתיק🤔
אין לי נסיון באף אחד מהם.. אבל תבדקי אם זו כוונתך..
אין לי נסיון באף אחד מהם.. אבל תבדקי אם זו כוונתך..
כן כן, תודה!!חגהבגהאחרונה
ארוחת ערב ובעל..הריון ולידה2
בעלי מגיע בערב הביתה, עוזר עם הילדים בהשכבות ומיד אחרי שהם נכנסים לישון הוא רעב ורוצה לאכול ארוחת ערב.
הבעיה היא שבזמן ההשכבות אני עם התינוקת, כך שאני לא יכולה להכין משהו, אז תמיד יוצא שאוכלים משהו פשוט-לחם עם משהו, ואפילו בלי סלט.
מבאס אותי כי הייתי רוצה להשקיע יותר..סלט/שקשוקה
תודה אבל אחה"צ אני עם הילדים אז אין מתי להכין לפני..
אשמח לרעיונות.. תודה!
הבעיה היא שבזמן ההשכבות אני עם התינוקת, כך שאני לא יכולה להכין משהו, אז תמיד יוצא שאוכלים משהו פשוט-לחם עם משהו, ואפילו בלי סלט.
מבאס אותי כי הייתי רוצה להשקיע יותר..סלט/שקשוקה
תודה אבל אחה"צ אני עם הילדים אז אין מתי להכין לפני..
אשמח לרעיונות.. תודה!
לאשירוש16
2 נושאים שונים לחלוטין.
ציליאק זו מחלה אוטואימונית, בדרך כלל גנטית-תורשתית, ויכולה להתפרץ בכל גיל.
חולי ציליאק שאוכלים גלוטן עוברים תהליך של הרס המעי.
תינוק עד גיל שנתיים עם אלרגיה/אי סבילות לחלב בדרך לא יסבול מזה בגיל מבוגר.
זו תופעה שחולפת עד גיל שנתיים בדרך כלל.
אני אישית ניסיתי לאכול קצת חלבי כשהתינוק היה בן 6 חודשים כדי לראות את תגובתו והוא לא הגיב טוב. הרופא אמר לחכות עד גיל שנה. לנסות שוב וכו.
אגב, גם אני הייתי אלרגית לחלב בגיל קטן. עד גיל שנתיים שתיתי רק חלב עיזים.
ציליאק זו מחלה אוטואימונית, בדרך כלל גנטית-תורשתית, ויכולה להתפרץ בכל גיל.
חולי ציליאק שאוכלים גלוטן עוברים תהליך של הרס המעי.
תינוק עד גיל שנתיים עם אלרגיה/אי סבילות לחלב בדרך לא יסבול מזה בגיל מבוגר.
זו תופעה שחולפת עד גיל שנתיים בדרך כלל.
אני אישית ניסיתי לאכול קצת חלבי כשהתינוק היה בן 6 חודשים כדי לראות את תגובתו והוא לא הגיב טוב. הרופא אמר לחכות עד גיל שנה. לנסות שוב וכו.
אגב, גם אני הייתי אלרגית לחלב בגיל קטן. עד גיל שנתיים שתיתי רק חלב עיזים.
מתחילה מחדשחגהבגה
בלי כוחות בכלל
אבל אין ברירה
אני פשוט ענקית
חם לי כל הזמן
כבד לי
מרגישה את מאה ושמונה עשרה הסנטרים שלי ברוב הדרך
לא כיף לי לשב., לשכב, לעמוד, ללכת
כל הבגדים קצרים, צמודים, עולים, נמתחים, לא עולים
אחותי הקטנה אמרה לי בערב שבת- טוב חגהבגה, אני רואה שאת שוב בהריון.
אז אמא שלי אומרת-
לא היא פשוט חייבת דחוף דיאטה.
אני מפחדת שתרד לי המוטיבציה....
אבל אין ברירה
אני פשוט ענקית
חם לי כל הזמן
כבד לי
מרגישה את מאה ושמונה עשרה הסנטרים שלי ברוב הדרך
לא כיף לי לשב., לשכב, לעמוד, ללכת
כל הבגדים קצרים, צמודים, עולים, נמתחים, לא עולים
אחותי הקטנה אמרה לי בערב שבת- טוב חגהבגה, אני רואה שאת שוב בהריון.
אז אמא שלי אומרת-
לא היא פשוט חייבת דחוף דיאטה.
אני מפחדת שתרד לי המוטיבציה....
תשנני לעצמךחצילוש
זה היעוד שלי עכשיו. זאת המטרה. הדברים הקטנים האלה הם עצת היצר. למה שאתן להם להרוס לי?? לא אפשרי! בשביל הפוש הראשון צריך רעל בעיניים ואחכ התוצאות כבר נותנות מוטיבציה. לכי בכוחך זה
אני איתך,אהבתחינם
כלכך איתך
חגגתי בשבת אוף😭😭😭
חגגתי בשבת אוף😭😭😭
וואי בהצלחה שיהיה בקלות ובשמחה ומלא מלא כוחות ומוטיבציהבתי 123
עשית בדיקות דם לאחרונה?מיואשת******
כי אני עשיתי וחטפתי חום. וזה מאד עוזר לי למוטיבציה לדעת שאם לא ארד אצטרך לקחת תרופות לסכרת!!
ויש לי מד סוכר בבית ואני מודדת כל בוקר וזה מחטיף לי בפרצוף את המצב טוב מאד.
לי זה עוזר ממש למוטיבציה
❤️
ויש לי מד סוכר בבית ואני מודדת כל בוקר וזה מחטיף לי בפרצוף את המצב טוב מאד.
לי זה עוזר ממש למוטיבציה
❤️
בע"ה יום שניחגהבגה
דברים כאלה רק מורידים אותי....
אבל חובה
אבל חובה
בהצלחה חברה! מצפון תפתח הדיאטהבהצלחה מרובה..השם בשימוש כבר
את יכולה ואת גדולה!!!!!
ואת תצליחי.
יאללה, בחיוך
אם יהיו חלילה רגעי יאוש מדי פעם תכתבי לי ואצחיק אותך🤣
מעריצה!!!
ואת תצליחי.
יאללה, בחיוך
אם יהיו חלילה רגעי יאוש מדי פעם תכתבי לי ואצחיק אותך🤣
מעריצה!!!
אני באמת גדולה חחחחחחגהבגה
תודה יקרה
התכוונתי לגדולה מהחיים!!!השם בשימוש כבר
חחחח ברור ליחגהבגה
חחח מצפון תפתח הדיאטהחצילוש
מצחיקה את.
כל פעם שאני עונה לבגה אני מתלהבת שאנחנו שכנותהשם בשימוש כבר
כפרעלייךחגהבגה
רק שאין לי מושג מאיפה את
מהצפון🙃השם בשימוש כבראחרונה
אני איתךהבוקר יעלה
התחלתי גם בלי רצון. כל הזמן מחכה לרצון אמיתי שיבוא, אבל זה לא מגיע ומתבאסת להסתכל במראה ולראות שבגדים לא יושבים יפה ופעם הייתי רזה וחטובה..
קיצור.. החלטתי להתחיל בכל זאת..
בהצלחה!
קיצור.. החלטתי להתחיל בכל זאת..
בהצלחה!
10 ימים אחרי ביוץהריון ולידה
זיהיתי ביוץ לפני 10 ימים, עכשיו התחילו כאבים קלים והרגשה כללית רעה כמו שיש לי במחזור. בניגוב ראיתי כתמים ורודים.
הגיוני שהמחזור מגיע 10 ימים אחרי הביוץ???
יש עוד מה להאמין שיש הריון?
אוף.
רע לי ומבוחל לי. שונאת מחזור
הגיוני שהמחזור מגיע 10 ימים אחרי הביוץ???
יש עוד מה להאמין שיש הריון?
אוף.
רע לי ומבוחל לי. שונאת מחזור
מישהי?הריון ולידה
מה אף אחת לא נתקלה במשהו דומה?הריון ולידה
אני לא... 😔מקפיצה לך. בשורות טובות נשמה!השם בשימוש כבר
תודה שהקפצתהריון ולידה
קשה החוסר ודאות...
זה יכול גם להיות דם השתרשותלונהלוב
בדרך כלל דם השתרשות יכול להתקיים בין 6-12 ימים לאחר הביוץ
אם לא יתחיל דימום מאסיבי תעשי בדיקת הריון עוד יומיים
אם לא יתחיל דימום מאסיבי תעשי בדיקת הריון עוד יומיים
גמני חושבת ככה 
רסיס אמונה
אז הגיע המחזור ברוב עוצמתו.הריון ולידה
אוף.
הכל מגעיל ומבחיל לי כשאני במחזור.
לא רוצה אותו יותר בתקופה הקרובה
הכל מגעיל ומבחיל לי כשאני במחזור.
לא רוצה אותו יותר בתקופה הקרובה
תשאירי אופטימיתלונהלוב
הזמן באמת עושה את שלו , אמא שלי בזמנו לא הצליחה להרות 10 שנים בסוף ילדה ילד מהמם
זה מבאס ממש אבל אני מאמינה שהכל קורה בזמן שלו
הכי חשוב שלא תנסי לדיכי ותמשיכי לחודש הבא נמרצת ומלאת בטחון שזה יקרה !
חיבוק מרחוק 🙏💞
זה מבאס ממש אבל אני מאמינה שהכל קורה בזמן שלו
הכי חשוב שלא תנסי לדיכי ותמשיכי לחודש הבא נמרצת ומלאת בטחון שזה יקרה !
חיבוק מרחוק 🙏💞
תודה! האמת שאנחנו בכלל לא מנסים הרבה זמןהריון ולידה
אבל כמו שכתבתי, אני ממש מרגישה רע. ברמה של לקחת ימי מחלה. מלא בחילות והרגשה כללית רעה.
ולכן אני מפתחת חרדה רק מלחשוב על עוד פעם לעבור את הגיהנום הזה...
ולכן אני מפתחת חרדה רק מלחשוב על עוד פעם לעבור את הגיהנום הזה...
אם זה קבוע 10 ימים ואת בטוחה שזיהית ביוץ את צריכה לבדוק את זמיואשת******
זיהיתי בודאות. ולא קיבלתי הרבה פעמים מאז שהפסקתי גלולותהריון ולידה
אז אני לא יודעת. אבל אם עוד פעם זה יהיה ככה אני אלך בעז"ה לרופאה.
עדכנתי למעלה שקיבלתי מחזור. תודה על התשובההריון ולידה
אולי בחודש הבא... הלואי!
אחרי גלולותמצפה להריון.
הגוף משובש, הגיוני שתקבלי מחזור אחרי 10 ימין מהביוץ זה מראה שהמערכת חוזרת לעצמה, זה עדיף מבלאגן של מחזורים ארוכים מעל 40 ימים
לא בטוח שעדיף, כל אחת ומה שעדיף לה.הריון ולידה
אם היית מרגישה כמוני במחזור כנראה שגם היית מעדיפה מחזורים ארוכים.
לי קרהלילושששאחרונה
לי קרה אחרי 12 ימים דימומים וורודים , הייתי בטוחה מחזור ובסוף הסתבר הריון , שיהיו בשורות טובות 🙏🏻
פטריה בשד בהנקה.. זקוקה לעזרה דחוף...שלומית2
ב"ה כמעט חודש אחרי לידה
בימים האחרונים כאבים שהלכו והתגברו
זה לא גודש....
נראה לי כמו פטריה ממה שאני קוראת באינטרנט
הפטמה עצמה (לא כל העטרה) אדומה. וכואבתץ יש קצת קילופי עור...
ובהנקה עצמה כאב עז. שמקרין לגב...
בשני הצדדים..
עצות.. מה עושים...
יש לי מה לעשות עוד לפני שבת?[
לתינוק אני לא רואה כלום....
אם את פחות מחודש בכלל לא בטוח שזו פטרייה יכול להיותבתי 123
שהתפיסה שלו לא מושלמת וזה לאט לאט גרם לך לפצעים ורגישות. ויכול להיות שזה שילוב גם עם פטרייה
לדעתי כדאי שתתיעצי עם יועצת הנקה
נשמע שאת מאוד סובלת יס לך אפשרות לשלוח מישהו לסופרפארם? יש סניפים שעדיין פתוחים בשעה כזו שיקנו לך פטמות סיליקון וגם משחה לפטרייה דקטרין אורל ג'ל
לדעתי כדאי שתתיעצי עם יועצת הנקה
נשמע שאת מאוד סובלת יס לך אפשרות לשלוח מישהו לסופרפארם? יש סניפים שעדיין פתוחים בשעה כזו שיקנו לך פטמות סיליקון וגם משחה לפטרייה דקטרין אורל ג'ל
לא נראה לי שזה קשו רלתפיסה...שלומית2
להבנתי יונק טוב.. לא ילד ראשון שאני מניקה.
אז תמרחי דקטרין אורל ג'ל לא צריך לשטוף לפני הנקה ועלבתי 123
הדרך זה יעזור גם לו אם יש פטרייה
כבר לא מוכרים את זה וגם צריך מרשם רופאמצטרפת למועדון
רצינית? מתי זה השתנה קניתי לפני כמה חודשיםבתי 123
בסופרפארם זה מופיע צרפתי קישורבתי 123
שמחה שמצאתמצטרפת למועדון
אני הבנתי שיש לזה מחסור. לא יודעת אם בגלל שהפסיקו לייצר או משהו זמני.
אולי יש חוסר אבל זה עדיין ללא מרשםבתי 123
מוזר שדקטרין ללא מרשםמצטרפת למועדון
היועצת הנקה שהתיעצתי איתה אמרה לי בפירוש שכן
יש כמה סוגים של דקטרין אבל הרגילבתי 123
ששמים על פטמות זה בלי מרשם ואולי אם זה בשביל התינוק כן צריך התייעצות עם רופא
ממש ממש הסיפור שלי ביום שישי שעברמצטרפת למועדון
כאבים עזים מעין דקירות ברמה שבטלנו נסיעה לשבת. תקני פטריון ותמרחי אחרי כל הנקה. אחרי יומיים תעברי למריחה 4 הנקות. חשוב ללכת לרופא בשביל התינוק כי לפעמים את לא רואה משהו שהוא כן רואה. בהצלחה!! זה עובר בסוף.
בטח!הודלולה
תנסי להשיג את המשחה ציקלודרם c עם מרשם.
אם יש לך אפשרות להשיג רפידות הנקה של מגע הקסם, הם פותרות את הכל. יש להם אתר אינטרנט
והתרופה הטבעית מים עם סודה לשתיה. לשים את המים על הסודה לשתיה כשהם רותחים. שתהיה תסיסה. וכשזה מתקרר לשים על השד 10 דקות. אחר כך לשטוף
תודה לכולן. עכשיו גם יש פצעים בפטמה...שלומית2
מה יכול לעזור?
אף פעם לא היה לי ב"ה...
אף פעם לא היה לי ב"ה...
טבע קוטןהודלולה
בקטורבן לעור.
שניהם עם מרשם. תגשי לרופא מחר שיוציא לך
ויכולה בנתיים לשים לנוליןהודלולה
תנסי למרוח קצת חומץיראת גאולה
שהיו לי פטריות - זה עושה תחושת שורף לכמה שניות, ואז מרגיע (כשאין פטריה - זה לא מגיב כלום).
אבל לא ישירות על הפצעים... שלא ישרוף.
תמיד שמתי דקטרין אורל ג'ל ללא מרשם, ולא צריך לשטוף.
אבל לא ישירות על הפצעים... שלא ישרוף.
תמיד שמתי דקטרין אורל ג'ל ללא מרשם, ולא צריך לשטוף.
פרוביוטיקה אסידופילוסרות כ1אחרונה
ורמוקס לתינוק בן שנה ושלושהנ.מ.ש
הקטני עם תולעים..ממש הוצאנו כמה
דברתי עם רופא שאמר לתת ורמוקס אבל פתאום חוששת שלא ראה את הגיל שלו כי זו הייתה שיחה חטופה כזאת...
עכשיו רואה בהוראות שזה רק מעל גיל שנתיים
יצא למשהי מכן לקבל הוראה מרופא לתת וורמוקס בגיל קטן כזה?
פליז תענו מי שיודעת כי רוצה כבר לתת לו הוא ממש סובל, אבל רוצה להיות בטוחה שאפשר...
תודה רבה!!
כן נותנים גם לפני רק מינון יותר קטן מה המינון שהוא אמר לך?בתי 123
אמר לתת 5 מ"ל פעם אחת ושבוע אחר כך שוב 5נ.מ.ש
הגיוני?
אני יודעת שההנחיות השתנו בזמן האחרון וכןבתי 123
נותנים אפילו פחות משנה אז אל הוא אמר לך זה הגיוני הוא נתן לו מרשם? אם כן הגיל מופיע במחשב
בכל אופן התרופה הזו לא נספגת או נספגת בכמות ממש מזערית
בכל אופן התרופה הזו לא נספגת או נספגת בכמות ממש מזערית
לא נתן מרשם...הייתה לי חבילה סגורהנ.מ.ש
רוב הסיכויים שהוא ידע מה הגיל מהתיק שלו
אבל לא אמרתי לו בפרוש שהוא קטן וזו הייתה שיחה מהירה שאפילו באמת לא נתן מרשם אז אני מפחדת...
אז חכי ליום ראשון ותתיעצי שובבתי 123
כן, הגיוניטארקו
אני חושבת שנתתי בגיל פחות משנתיים, לא זוכרת בדיוקליד ה'
באיזה גיל. נתתי 5 מ''ל.
הם ממש סובלים ולחכות לראשון נראה לי קשוח
הם ממש סובלים ולחכות לראשון נראה לי קשוח
נתתי מינון מופחת. שתיים וחצי או שלוש מ''לאורוש3
מה עשית בסוףאמא גם
פעם רופאה אמרה לי שנותנים גם לפני שנתיים
אבל רוצים לדעת בודאות שיש
זה היה מזמן
אבל רוצים לדעת בודאות שיש
זה היה מזמן
הרופאה שלנו אומרת מגיל שנה 5 מלברכת ה
תרגישו טוב!
תודה לכולכן נשמות!נ.מ.ש
סופש קשוח לא הספקתי לעדכן,
החלטתי לחכות באמת כדי להיות בטוחה לגבי המינון
וב"ה השבת עברה רגוע...
מחר אדבר עם הרופא ואתן לו
נתתי לפני גיל שנתייםטארקו
נותנים רק אם רואים תולעים בוודאות..
תסמכי על הרופא, תולעים זה סבל!
תסמכי על הרופא, תולעים זה סבל!
יש מצב את מנסה שן שום?וואוו
את יכולה לנסותבת 30אחרונה
לטחון גרעיני דלעת, לערבב לו במשהו טעים ולתת לו כמה פעמים ביום. זה אותו אפקט כמו וורמוקס.מ
נכנסת לשבת עם עומס מטורף. הכל מסודר אבל בנפש בפנים הכל בלגןניק חדשה
בעלי בתקופה קשה, גם בצבא וגם בעבודה, הכל לא מסודר, והלידה שבתכנון בזמן הקרוב.. חייבת מלא כוחות, תמיד אני מחכה לשבת, עכשיו באלי לבכןת, לא מוצאת את הכוחות לאנרגיה של שבת. מרגישה עייפה מהחיים, באלי לברוח מהמציאות...
בעז"ה אחרי הלידה תהיי במקום ברור יותראם ל2
גם אם יהיה הקושי של להסתדר עם שניים, עדיין לא יהיה לך המתח של מתי תהיה הלידה ואיך וכו'.
מאחלת שבת שקטה שבת מנוחה
ולידה קלה ובידיים מלאות
בע"ה יהיה בסדר.. תקופה שתעבור.השם בשימוש כבר
לידה קלה חברה... בקלות, בריאות וידיים מלאות!!
איך עברה השבת?קופצת לרגע...
תבכיאמא גםאחרונה
אם בא לך לבכות
זה משחרר לפעמים
נשמע מצב לא קל להיות בו, לחץ לחץ
מקווה שתרגישי טוב ושיהיה שבוע טוב
סיפור לידההריון ולידה2
~סיפור לידה~
אז אומרים שלידה שניה היא הרבה יותר מהירה, נכון? ככה המיילדת בלידה ראשונה חשבה ואמרה לי שבלידה הבא- קצת צירים ולרוץ לבית חולים.
זה מה שאמא ובעלי זכרו ולא זכרו שהעברתי כמה שעות לפני כן של צירים בבית, אח''כ 3 שעות בקבלה בבי''ח בגלל עומס ולכן בחדר לידה הייתי רק 40 דקות (ומיד העיפו אותי החוצה כי היה עומס כאמור)
אז.. הריון שני. שבוע 38. למרות שילדתי פעם קודמת ב40+4, יש לי הרגשה חזקה שהפעם אלד לפני התאריך.
יום ראשון קמה עם כאבי גב, כל הבוקר מתהפכת ובבוקר מספרת לבעלי שבדיוק ככה התחיל פעם קודמת. קמה הולכת לשירותים, יציאות רכות.. הגוף מכין את עצמו ללידה?! כאבי גב ממשיכים.
בגלל שגרים קצת רחוק מבי''ח חשבנו לנסוע לפני כן להורים, להעביר שם קצת זמן ואז לנסוע לבי''ח.
שמים את הבן שלי בגן, מודיעה בעבודה שלא אגיע היום כי לא מרגישה טוב. ונוסעים להורים. בדרך מרגישה שהכאבים הפסיקו ואומרת לבעלי- חושבת שהכאבים הפסיקו אולי נחזור? והוא אומר, המיילדת הקודמת אמרה שאם מתחיל צירים פעם הבאה- לרוץ לבית חולים.. אני ממושמעת, ממשיכים לנסוע.
מגיעים למיון, נכנסת ואני אומרת בקבלה שהגעתי בגלל צירים- מישי רואה אותי ואומרת ' אם את נראית כזו נינוחה אז את בטח לא בלידה ..' בבטן ידעתי שזה נכון אבל היא סתם עיצבנה אותי😣
נכנסים, באמת במוניטור רואים צירים אבל רק 2 ב20 דקות, ממש מעט.. הרופאה באה ואומרת לי שאני לא בלידה והיא רק תעשה לי בדיקה לוודא, מכניסה יד ואני רואה הפתעה על הפנים שלה- 90% מחיקה אין פתיחה. ואני- אז לא המצאתי!! כבר התחלתי לפקפק בעצמי. והיא רק אומרת שצריך לנוח וזה יכול לקחת גם כמה ימים..
משתחררים הביתה.
יום שני. הולכת כרגיל לעבודה, באזור 11 בבוקר מתחילה להרגיש צירים, הפעם יותר כואבים וסדירים. משתחררת ב12 מהעבודה, נוסעת הביתה ומודיעה לבעלי שהפעם לא נוסעים לבית חולים עד שממש כואב וסדיר.
*לא יכולה שמסתכלים עלי במבטי פקפוק, מוריד לי את הבטחון במודעות העצמית שלי!*
צירים מעט מתגברים, לוקחים את הבן שלי מהגן ונוסעים שוב להורים עם ידיעה שאולי נחזור עם תינוק, אורזים בהתאם. מעבירה את הצירים בבית עד שמחליטים לנסוע לבי''ח.
19:00 בקבלה אני נראית להם שוב נינוחה מדי ולא מתייחסים ברצינות, עושים בדיקה- אין פתיחה. מוניטור אולטראסאונד רופא והמלצה לשחרור.. אוף שוב סתם נסענו! כבר מתחילה ממש לפקפק בזה שאלד בקרוב. משתחררים, חוזרים להורים. צירים. מתגברים, יותר כואבים. אני נזכרת שבעצם ככה מרגיש ציר אמיתי.
22:00 מסתובבת עם אחי המעופף בשכונה כדי לקדם צירים, ו.. כמעט דרסו אותי 🤪
מחליטים לנסוע שוב לבי''ח- כי הפעם צירים כואבים וכל 5-6 דקות.
23:00 בעלי ואמא נוסעים איתי לבי''ח. הבן נשאר ישן בבית. בתקווה שנחזור עם אח הביתה!
בבי''ח בדיקה- פתיחה 2. מה?? אין מצב! אני כאובה כ''כ.. אז מה יהיה אח''כ? איך לידה קודמת לא לקחתי אפידורל?
כל ציר מתרכזת, עושה סיבובי אגן, מקווה שיקדם את תינוקי החוצה..
מחליטים לאשפז אותי כי פניתי פעמיים ביום למיון. מגיעה למחלקת יולדות, שם אני אמורה להעביר את הזמן עד ללידה..
מציעים לי חוקן, מסרבת. קצת נגעלת מכל העסק אבל גם קצת מפחדת שבלידה עצמה יצא לי..
מעבירה את הצירים בשמיעת בכיות של תינוקות (אני במחלקת ביות מלא) וכבר מחכה לשמוע גם את שלי!! כל ציר מעבירה בתנועה, אמא שלי עוזרת ללחוץ על הגב וזה מאוד עוזר לי להעביר את הציר. באיזשהו שלב בעלי הולך לתפוס תנומה ברכב, הוא מעדיף לנוח כדי שיהיה לו כוחות לאח''כ.
מתישו פקק רירי יוצא. אני כבר עייפה, נשכבת על המטה וישנה בין הצירים, אמא עוזרת עם לחיצות על הגב. איזה אלופה היא! גם היא מאוד עייפה, כבר אמצע הלילה..
בסוף מחליטה לעשות חוקן, מאוד משחרר ועדיף לפני הלידה. מאוד מורכב בין כל הצירים ללכת לשירותים.
5:00 צירים מתגברים. אמא קוראת לאחות לעשות לי בדיקה של הפתיחה. בודקת- פתיחה 5. אפשר להכניס חדר לידה! יופי! מבקשת אפידורל. כבר הותשתי מכל הצירים וצריכה כוחות ללידה עצמה.
אבל לפני זה- צריך לעשות מוניטור 20 דקות. אוף. אין לי מושג איך מעבירים צירים בשכיבה.. שמים לי מוניטור ואני שוכבת על צד שמאל. מדי פעם קוראת לאמא שלי שתלחץ לי על הגב וזה מאוד מקל. באמצע המוניטור בעלי מגיע (יש לו מזל! לא רוצה לחשוב על לידה בלעדיו..).
גומרים מוניטור, אני כבר מותשת בטירוף. רק מחכה לאפידורל, אף פעם לא חוויתי, מדמיינת גן עדן
שמים אותי על כסא גלגלים כדי להעבירו אותי לחדר לידה, אני לא מבינה למה צריך כי אני יכולה ללכת עדיין. בקצב שלי, אבל יכולה ללכת(:
מגיעים לחדר לידה, אני לא מסוגלת לעבור למיטה. כאובה כ''כ. קוראים למרדים.
קמה מהכסא ומתיישבת על קצה המיטה.
שפרייייץץץ. ירידת מים. אחחח ציר לחץ ראשון.
מיילדת נכנסת לכוננות, עוזרת לי לשכב על המיטה. ועומדת שם בפתח.
ציר לחץ שני. לוחצת בול כמו שהמיילדת אומרת- ראש מכותר.
5:55 ציר לחץ שלישי- שוב מקשיבה למיילדת, היא אומרת ללחוץ ולנשום ואני ממושמעת. הוא יוצא!! אחח איזו הקלה!! איזו התרגשותתת!
לא מאמינה שילדתי בסוף! תודה לך ה'!
עשר דקות בחדר לידה. בעלי מספיק לומר בערך 3 פרקי תהילים וילדתי ושוב בלי אפידורל..
בהמשך שיליה יוצאת ב''ה שלמה . אין תפרים. מניקה בחדר לידה, איזה אושר!
אז קצת היה ארוך ממה שציפיתי אבל למדנו הרבה ללידות הבאות🤗
אז אומרים שלידה שניה היא הרבה יותר מהירה, נכון? ככה המיילדת בלידה ראשונה חשבה ואמרה לי שבלידה הבא- קצת צירים ולרוץ לבית חולים.
זה מה שאמא ובעלי זכרו ולא זכרו שהעברתי כמה שעות לפני כן של צירים בבית, אח''כ 3 שעות בקבלה בבי''ח בגלל עומס ולכן בחדר לידה הייתי רק 40 דקות (ומיד העיפו אותי החוצה כי היה עומס כאמור)
אז.. הריון שני. שבוע 38. למרות שילדתי פעם קודמת ב40+4, יש לי הרגשה חזקה שהפעם אלד לפני התאריך.
יום ראשון קמה עם כאבי גב, כל הבוקר מתהפכת ובבוקר מספרת לבעלי שבדיוק ככה התחיל פעם קודמת. קמה הולכת לשירותים, יציאות רכות.. הגוף מכין את עצמו ללידה?! כאבי גב ממשיכים.
בגלל שגרים קצת רחוק מבי''ח חשבנו לנסוע לפני כן להורים, להעביר שם קצת זמן ואז לנסוע לבי''ח.
שמים את הבן שלי בגן, מודיעה בעבודה שלא אגיע היום כי לא מרגישה טוב. ונוסעים להורים. בדרך מרגישה שהכאבים הפסיקו ואומרת לבעלי- חושבת שהכאבים הפסיקו אולי נחזור? והוא אומר, המיילדת הקודמת אמרה שאם מתחיל צירים פעם הבאה- לרוץ לבית חולים.. אני ממושמעת, ממשיכים לנסוע.
מגיעים למיון, נכנסת ואני אומרת בקבלה שהגעתי בגלל צירים- מישי רואה אותי ואומרת ' אם את נראית כזו נינוחה אז את בטח לא בלידה ..' בבטן ידעתי שזה נכון אבל היא סתם עיצבנה אותי😣
נכנסים, באמת במוניטור רואים צירים אבל רק 2 ב20 דקות, ממש מעט.. הרופאה באה ואומרת לי שאני לא בלידה והיא רק תעשה לי בדיקה לוודא, מכניסה יד ואני רואה הפתעה על הפנים שלה- 90% מחיקה אין פתיחה. ואני- אז לא המצאתי!! כבר התחלתי לפקפק בעצמי. והיא רק אומרת שצריך לנוח וזה יכול לקחת גם כמה ימים..
משתחררים הביתה.
יום שני. הולכת כרגיל לעבודה, באזור 11 בבוקר מתחילה להרגיש צירים, הפעם יותר כואבים וסדירים. משתחררת ב12 מהעבודה, נוסעת הביתה ומודיעה לבעלי שהפעם לא נוסעים לבית חולים עד שממש כואב וסדיר.
*לא יכולה שמסתכלים עלי במבטי פקפוק, מוריד לי את הבטחון במודעות העצמית שלי!*
צירים מעט מתגברים, לוקחים את הבן שלי מהגן ונוסעים שוב להורים עם ידיעה שאולי נחזור עם תינוק, אורזים בהתאם. מעבירה את הצירים בבית עד שמחליטים לנסוע לבי''ח.
19:00 בקבלה אני נראית להם שוב נינוחה מדי ולא מתייחסים ברצינות, עושים בדיקה- אין פתיחה. מוניטור אולטראסאונד רופא והמלצה לשחרור.. אוף שוב סתם נסענו! כבר מתחילה ממש לפקפק בזה שאלד בקרוב. משתחררים, חוזרים להורים. צירים. מתגברים, יותר כואבים. אני נזכרת שבעצם ככה מרגיש ציר אמיתי.
22:00 מסתובבת עם אחי המעופף בשכונה כדי לקדם צירים, ו.. כמעט דרסו אותי 🤪
מחליטים לנסוע שוב לבי''ח- כי הפעם צירים כואבים וכל 5-6 דקות.
23:00 בעלי ואמא נוסעים איתי לבי''ח. הבן נשאר ישן בבית. בתקווה שנחזור עם אח הביתה!
בבי''ח בדיקה- פתיחה 2. מה?? אין מצב! אני כאובה כ''כ.. אז מה יהיה אח''כ? איך לידה קודמת לא לקחתי אפידורל?
כל ציר מתרכזת, עושה סיבובי אגן, מקווה שיקדם את תינוקי החוצה..
מחליטים לאשפז אותי כי פניתי פעמיים ביום למיון. מגיעה למחלקת יולדות, שם אני אמורה להעביר את הזמן עד ללידה..
מציעים לי חוקן, מסרבת. קצת נגעלת מכל העסק אבל גם קצת מפחדת שבלידה עצמה יצא לי..
מעבירה את הצירים בשמיעת בכיות של תינוקות (אני במחלקת ביות מלא) וכבר מחכה לשמוע גם את שלי!! כל ציר מעבירה בתנועה, אמא שלי עוזרת ללחוץ על הגב וזה מאוד עוזר לי להעביר את הציר. באיזשהו שלב בעלי הולך לתפוס תנומה ברכב, הוא מעדיף לנוח כדי שיהיה לו כוחות לאח''כ.
מתישו פקק רירי יוצא. אני כבר עייפה, נשכבת על המטה וישנה בין הצירים, אמא עוזרת עם לחיצות על הגב. איזה אלופה היא! גם היא מאוד עייפה, כבר אמצע הלילה..
בסוף מחליטה לעשות חוקן, מאוד משחרר ועדיף לפני הלידה. מאוד מורכב בין כל הצירים ללכת לשירותים.
5:00 צירים מתגברים. אמא קוראת לאחות לעשות לי בדיקה של הפתיחה. בודקת- פתיחה 5. אפשר להכניס חדר לידה! יופי! מבקשת אפידורל. כבר הותשתי מכל הצירים וצריכה כוחות ללידה עצמה.
אבל לפני זה- צריך לעשות מוניטור 20 דקות. אוף. אין לי מושג איך מעבירים צירים בשכיבה.. שמים לי מוניטור ואני שוכבת על צד שמאל. מדי פעם קוראת לאמא שלי שתלחץ לי על הגב וזה מאוד מקל. באמצע המוניטור בעלי מגיע (יש לו מזל! לא רוצה לחשוב על לידה בלעדיו..).
גומרים מוניטור, אני כבר מותשת בטירוף. רק מחכה לאפידורל, אף פעם לא חוויתי, מדמיינת גן עדן
שמים אותי על כסא גלגלים כדי להעבירו אותי לחדר לידה, אני לא מבינה למה צריך כי אני יכולה ללכת עדיין. בקצב שלי, אבל יכולה ללכת(:
מגיעים לחדר לידה, אני לא מסוגלת לעבור למיטה. כאובה כ''כ. קוראים למרדים.
קמה מהכסא ומתיישבת על קצה המיטה.
שפרייייץץץ. ירידת מים. אחחח ציר לחץ ראשון.
מיילדת נכנסת לכוננות, עוזרת לי לשכב על המיטה. ועומדת שם בפתח.
ציר לחץ שני. לוחצת בול כמו שהמיילדת אומרת- ראש מכותר.
5:55 ציר לחץ שלישי- שוב מקשיבה למיילדת, היא אומרת ללחוץ ולנשום ואני ממושמעת. הוא יוצא!! אחח איזו הקלה!! איזו התרגשותתת!
לא מאמינה שילדתי בסוף! תודה לך ה'!
עשר דקות בחדר לידה. בעלי מספיק לומר בערך 3 פרקי תהילים וילדתי
ושוב בלי אפידורל..בהמשך שיליה יוצאת ב''ה שלמה . אין תפרים. מניקה בחדר לידה, איזה אושר!
אז קצת היה ארוך ממה שציפיתי אבל למדנו הרבה ללידות הבאות🤗
איזה יופי!משמעת עצמית
חייכתי לעצמי...
סיפור מהמם! הרבה נחת משניהםמק"ר
ווא כתבת מדהיםאם כל חי
לא יאומן הפער בין כמה זמן לקח לצירים אמיתיים להגיע
לבים הלידה עצמה שהייתה כל-כך מהירה...
מתי פעם הבאה תצאי לחדר לידה?!
ואווווואהבתחינם
איזה אלופה !!!!
איזה יופי של סיפור לידה!! הרבה הרבה נחת! 🙂השם בשימוש כבר
ואוואמא גםאחרונה
מזל טוב!!
אכן,לידה שניה היא מהירה (גם אצלי היה ככה)
הנקה וקורונהתיתיל
אני טרם הבדיקה אבל עם תסמינים.. מישהי יודעת מה אני עושה? מניקה כרגיל ונזהרת עם הפנים (מסכה וכו)? שואבת?
עדיף להניק (זה פחות מגע)יראת גאולה
הנגיף לא נמצא בחלב.
החשש הוא רק מהתעטשות למשל,
ההוראות הן לשטוף ידיים בסבון לפני ההנקה, ולהיות עם מסכה.
החשש הוא רק מהתעטשות למשל,
ההוראות הן לשטוף ידיים בסבון לפני ההנקה, ולהיות עם מסכה.
מה עשית עד עכשיו? אם עד עכשיו טפלת בתינוק ואתבתי 123
במילא צריכה לטפל בו אם את נשארת בבית אז עדיף כבר להניק ככה את מעבירה לו נוגדנים דרך החלב
אבל כן לשים מסיכה ולחטא ידיים לפני ההנקה
אבל כן לשים מסיכה ולחטא ידיים לפני ההנקה
מניקה כרגילאמא גםאחרונה
ועדיף שמישהו אחר יטפל בתינוק אם אפשרי
וכמובן הגיינה מקסימלית, לחטא ידים, מסיכה, אולי אפילו בגד נקי,או לשים עלייך משהו כל פעם רק להנקה.
ההנקה מאוד חשובה עכשו
כי האמת היא שהוא כבר נחשף אלייך,ואין לדעת,אז לפחותאת מחזקת את המערכת החיסונית שלו
אמאלהההה הלידה קרובה 🙂אקונהמטטה
זה קרוב מתמיד!!!
מנסה לעכל...
ולהרפות
ולהשליך בטחוני על ה יתברך
ולסמוך
ולשמוח
ושוב להרפות
ולהיות בהקשבה לעצמי
ולעכל...אם זה אפשרי בכלל..
כל הריון וכל לידה נראים לי עמוקים יותר ויותר..
להביא חיים, להיות צינור, להיות שער לחיים...
מטורףףף
וואו.
בלתי ניתן לתפיסה שאנחנו חלק מזה..
זכות!
♥️פרקתי קצת
מנסה לעכל...
ולהרפות
ולהשליך בטחוני על ה יתברך
ולסמוך
ולשמוח
ושוב להרפות
ולהיות בהקשבה לעצמי
ולעכל...אם זה אפשרי בכלל..
כל הריון וכל לידה נראים לי עמוקים יותר ויותר..
להביא חיים, להיות צינור, להיות שער לחיים...
מטורףףף
וואו.
בלתי ניתן לתפיסה שאנחנו חלק מזה..
זכות!
♥️פרקתי קצת
וואי!! מתרגשת איתך!! לידה קלה, טבעית, מהירה, ידיים מלאותהשם בשימוש כבר
בע"ה! 🌷🙂❤️
תודה יקרה🤗😘אקונהמטטה
לגמרי!!!מרגרינה
אני גם מתקרבת ללידה והאמת הלחץ עולה ועולה
אז שתהיה גם לך לידה קלה מהירה וטבעית... וידיים מלאות!השם בשימוש כבר
בריאות ונחת! 🙂🌷
התרגשותתת איזה כיף😍אנונימית96
בעזרת השם לידה קלה כתרנגולת ובידיים מלאות !!🌷
בקרוב אצלי בע''ה
בקרוב אצלי בע''ה
והמברכת תתברך!! לידה קלה וטבעית בעיתה ותינוק בריא ושלם!השם בשימוש כבר
אמןן לכולן !!❤אנונימית96
שתהיה לידה טובה וקלהאמא גםאחרונה
באמת מרגש
נשים עם התקןהריון ולידה2
אוף קיבלתי מחזור - הריון ולידה
זאת אני, הגיוני שהמחזור היה יומיים דם ואז יום שלישי דימום חלש ועכשיו כלום כלום?
בד''כ המחזורים שלי הם שבוע ואז כמה ימים כתמים עד שמצליחה לעשות הפסק ועכשיו הכל נקי..
הכינו אותי נפשית למחזור ארוך מאד עם התקן
יש מצב שזה לא מחזור אלא סתם דימום?
זאת אני, הגיוני שהמחזור היה יומיים דם ואז יום שלישי דימום חלש ועכשיו כלום כלום?
בד''כ המחזורים שלי הם שבוע ואז כמה ימים כתמים עד שמצליחה לעשות הפסק ועכשיו הכל נקי..
הכינו אותי נפשית למחזור ארוך מאד עם התקן
יש מצב שזה לא מחזור אלא סתם דימום?
יכול להיות סתם דימום מההתקן אבל אם אתבתי 123
מניקה וזה המחזור הראשון יכול להיות שזה גם מחזור
ביומיים האלו הדימום היה די חזק או חלש מהרגיל?
ביומיים האלו הדימום היה די חזק או חלש מהרגיל?
לא היה חלשהריון ולידה2
ביומיים היה כמו מחזור רגיל
ואיזה התקן זה? וכמה זמן יש לך אותובתי 123
נובה טיהריון ולידה2אחרונה
3 חודשים בערך
חייבת לפרוק ולקבל חיבוק... כל פעם כשמגיעה להורים שליהריון ולידה2
חוזרים פלאשבקים משנות הילדות וההתבגרות שלי. שנים של סבל, כאב, ואלימות (פיזית ומילולית)
ואני כל פעם מוצפת כשאני באה. עכשיו אנחנו שבת אצלם, והאינסטינקט שלי הוא לברוח, להתחבא וחברות, כמו פעם...
מזל שיש לי בעל אוהב ותומך כ"כ. והוא יודע את זה...
ואני כל פעם מוצפת כשאני באה. עכשיו אנחנו שבת אצלם, והאינסטינקט שלי הוא לברוח, להתחבא וחברות, כמו פעם...
מזל שיש לי בעל אוהב ותומך כ"כ. והוא יודע את זה...
מסכנה, ממש פוסט טראומהמצפה להריון.
טיפלת בזה? נראה לי זה מאוד קשה לחזור למקום שהיה לך רע בו
למה את מתארחת שם?!
נשמע שאת בחורה מיוחדת שמממש התעלתה על עצמה בכיבוד הורים, שלפעמים המחיר הנפשי לא שווה את זה
מאחלת לך חיבוק ושתעברי את השבת מהר♥️
למה את מתארחת שם?!
נשמע שאת בחורה מיוחדת שמממש התעלתה על עצמה בכיבוד הורים, שלפעמים המחיר הנפשי לא שווה את זה
מאחלת לך חיבוק ושתעברי את השבת מהר♥️
❤️❤️❤️השם בשימוש כבר
ממש ממש עצוב...
ברוך ה' ברוך ה' שיש לך בעל שמכיל ותומך ואוהב.
באיזה שלב ספרת לו? טרם הנישואים או לאחריהם?
איך הגיב? יחסו להורייך השתנה? או מכבד אותם?
אם את מעוניינת לענות כמובן..
חיבוק גדול על מה שעברת❤️❤️❤️
ברוך ה' ברוך ה' שיש לך בעל שמכיל ותומך ואוהב.
באיזה שלב ספרת לו? טרם הנישואים או לאחריהם?
איך הגיב? יחסו להורייך השתנה? או מכבד אותם?
אם את מעוניינת לענות כמובן..
חיבוק גדול על מה שעברת❤️❤️❤️
הפותחת- מגיבההריון ולידה2
תודה יקרות.
טיפלתי בזה, אבל הכאב נשאר.
הקשר עם אמא שלי השתנה מאז הטיפול, אבל מאבא אני עדיין מפחדת (ספגתי בעיקר ממנו את האלימות).
לבעלי סיפרתי קצת לפני החתונה, הלב שלי היה שבור והוא נתן לי את האהבה שהייתי צריכה לקבל.
הוא מכבד את ההורים שלי, אבל כואב לו כשאנחנו לפעמים נמצאים בסיטואציה לא נעימה של אלימות, ואז הוא בעיקר מנסה להגן עליי ולחבק..
טיפלתי בזה, אבל הכאב נשאר.
הקשר עם אמא שלי השתנה מאז הטיפול, אבל מאבא אני עדיין מפחדת (ספגתי בעיקר ממנו את האלימות).
לבעלי סיפרתי קצת לפני החתונה, הלב שלי היה שבור והוא נתן לי את האהבה שהייתי צריכה לקבל.
הוא מכבד את ההורים שלי, אבל כואב לו כשאנחנו לפעמים נמצאים בסיטואציה לא נעימה של אלימות, ואז הוא בעיקר מנסה להגן עליי ולחבק..
עדין יש לך סיטואציותמצפה להריון.
של אלימות עם ההורים?
לי כבר לא ב"ה.. אבל אני מפחדת שלאחים הקטנים שלי כן..הריון ולידה2
אבל זה כבר לא אלימות פיזית. אני יודעת. לפחות זה
כתבת שכןמצפה להריון.
"אבל כואב לו כשאנחנו לפעמים נמצאים בסיטואציה לא נעימה של אלימות, ואז הוא בעיקר מנסה להגן עליי ולחבק."היה נראה שזה עדין קיים
חיבוקק יקרה
חיבוקק יקרה
"נמצאים בסיטואציה של אלימות" לא אומר דווקא כלפיה,השם בשימוש כבר
יכול להיות כנגד הסובבים.
הפותחת- - את צודקתהריון ולידה2
לא נראה לי,השם בשימוש כבר
אחרת בטח בעלה היה מפרק אותם
חיבוק❤ איזה כוחות יש לך שאת בכל זאת מגיעה אליהםבתי 123
עדיין
נורא קשה להגיע ככה להוריםאמא גם
ולמה את מגיעה בעצם? בגלל האחים שלך?
אם כן,זה יפה שאת רוצה לשמור עליהם
ואולי כדאי להתייעץ עם מישהו מקצועי איך לעשות את זה נכון
וגם בלי לפוגע בעצמך על הדרך.זה נורא נורא קשה לחוות אלימות ולהשאר במקום הזה
נשמע כל כך לא פשוטהריון ולידה2
מבינה אותך . זה מאוד לא קל.
גם אני לא אוהבת לבוא להורים מהרבה הרבה סיבות.........
למזלי -אין להם מקום לאכסן אותנו ב"ה!!!
עצותיי
אולי לחזק את הביטחון העצמי שלך.
להמעיט בהגעה לשם.
כשאת מגיעה לדבר פחות עם מי שפגע.
לדבר הרבה עם עצמך.
להעסיק את עצמך
אוף. מבינה אותך לחלוטין.
זוכרת שבת אחת שהגעתי (הייתי גרה קרוב פעם). ולא אכלתי כלום מרוב שהייתי בלחץ שיקרה משהו, וכשהיתה האופציה לחזור פשוט עפנווווווווו משם. מסכן בעלי. בא ממשפחה כל כך שונה משלי. חטף הלם.
חיבוק!!
היי יקרהWeAreFamily
נשמע שיש לך סוג של טראומה מהשנים האלה..
)להרבה מאיתנו יש)
תעשי לעצמך טובה: גשי לטיפול. לאט לאט יהיה לך יותר קל להגיע אליהם בשבתות. אבל צריך עזרה מקצועית בשביל זה
)להרבה מאיתנו יש)
תעשי לעצמך טובה: גשי לטיפול. לאט לאט יהיה לך יותר קל להגיע אליהם בשבתות. אבל צריך עזרה מקצועית בשביל זה
סליחה אבל למה את חייבת ללכת אליהם לשבת?עמקאביב
אם המצב עד כדי כך עדיף להסתפק בקשר טלפוני פעם בשבוע.
לא יודעת אם יש לך ילדים אבל אם יש זה לא נכון להכניס אותם לכל זה.
אם את באה בשביל אחים אז כדאי לבדוק עם גורם מקצועי מה נכון לעשות. והאם הם בכלל צריכים הקרבה הזאת מצידך? יש אנשים שלא אכפת להם מצעקות , הם לא לוקחים קשה או יודעים לסנן. יש כאלו שאפילו מזמינים את זה בכוונה בשביל אקשן.
אם הם סובלים אז אולי תזמיני את אחים אלייך , אם אפשר בלי הורים. או אפילו עם הורים אבל בשטח שלך יהיה לך אולי יותר קל להתמודד .
לא יודעת אם יש לך ילדים אבל אם יש זה לא נכון להכניס אותם לכל זה.
אם את באה בשביל אחים אז כדאי לבדוק עם גורם מקצועי מה נכון לעשות. והאם הם בכלל צריכים הקרבה הזאת מצידך? יש אנשים שלא אכפת להם מצעקות , הם לא לוקחים קשה או יודעים לסנן. יש כאלו שאפילו מזמינים את זה בכוונה בשביל אקשן.
אם הם סובלים אז אולי תזמיני את אחים אלייך , אם אפשר בלי הורים. או אפילו עם הורים אבל בשטח שלך יהיה לך אולי יותר קל להתמודד .
היית איתי בשבת ❤️קמה ש.
בס״ד
אמרת שאת צריכה לקבל חיבוק ורציתי מאד לשלוח לך אחד לפני שבת, אבל לא הספקתי. אז קבלי כעת!!!🧡🧡🧡
בהדלקת נרות ממש ביקשתי עלייך והתפללתי שהשבת תעבור כמה שיותר בטוב ובנעימים. מקווה שכך היה.......
אני כל-כך מבינה אותך
וכל-כך מבינה את הסיטואציה... 😔
יש מצבים בהם
הבית בו גדלנו,
שהיה אמור להוות מקום בטוח ומוגן,
היה למעשה - ההיפך.
גם אחרי שטיפלת
(וזה מדהים שעשית את הצעד הזה!!!!!!!)
יכול להישאר משהו
מכל מה שעברת
וכשאת חוזרת לקירות האלה
כשאת נפגשת עם בני המשפחה
כשאת שומעת ורואה ההתנהגויות מסוימות -
זה מערער את היציבות שבנית לעצמך...
הזכרונות פוצעים
הגוף זוכר
הראש מוצף...
ועם כל (!) זה
אלו ההורים שלך...
ולהתנתק לחלוטין זה מורכב...
גם לזה יש מחיר...
אז.את.מנסה.למצוא.את.האיזון.
...
בין הצורך להיות מוגנת
לבין הצורך לשמור על הקשר
בין לכבד את היכולות והגבולות שלך
לבין כיבוד ההורים
בין הצורך לתפוס מרחק
לבין הרצון לראות את האחים
בין הנתק המאפשר לך להתאושש מהעבר
לבין הרצון והצורך הטבעיים לשייכות ולמשפחתיות
בין התקווה שהם התקדמו והשתפרו
לבין ההבנה של המציאות בפועל.
ועוד ועוד...
האיזון הזה מורכב
והוא מן הסתם משתנה
לפי תקופות
ולפי אירועי החיים...
כך שכל פעם
נדרש ממך
מחדש
לשקול
להחליט
לבחור
האם לבקר
באיזו תדירות
האם להתקשר
האם לקחת סיכון
האם לתת אמון ולהמשיך לקוות...
כי בסופו של דבר
לא משנה כלום
- הם ההורים שלך...
אין לי עצה
כן ללכת, לא ללכת
גם לא ביקשת.
ביקשת מקום לפרוק
וחיבוק.
אז קבלי גם את זה וגם את זה 🙂
הכי מתאים בעולם שתוכלי לפרוק
ושיחבקו אותך
וילוו אותך
בהתמודדות הזאת.
בכאב.
בזכרונות.
באומץ.
בכוח האדיר שאת מגייסת.
ברצון הענק.
בהשתדלות.
בחישוב העלות מול התועלת.
בבדידות.
בניסיון.
בהצלחה המהממת של הזוגיות שבניתם ואתם בונים!
בעוצמות שלך!
ומתוך החיבוק האוהב הזה
שלנו
של בעלך
האוהב
התומך
המרפא
שלך
לעצמך
ולילדה שבתוכך
מתוך החיבוק הגדול הזה
בעזרת ה׳
תמשיכי להחלים
עוד ועוד ועוד.
תמשיכי לבנות.
תמשיכי להגשים חיים טובים ובריאים מאד!
מהצלחה להצלחה
מנצחון לנצחון
מחיל לחיל
למרות
ואולי גם בזכות
הדברים שעברת.
שולחת לך מיליוני מחשבות אוהבות ומעודדות
ותפילה גדולה לכל הטוב והברכה שבעולם 🧡
אמרת שאת צריכה לקבל חיבוק ורציתי מאד לשלוח לך אחד לפני שבת, אבל לא הספקתי. אז קבלי כעת!!!🧡🧡🧡
בהדלקת נרות ממש ביקשתי עלייך והתפללתי שהשבת תעבור כמה שיותר בטוב ובנעימים. מקווה שכך היה.......
אני כל-כך מבינה אותך
וכל-כך מבינה את הסיטואציה... 😔
יש מצבים בהם
הבית בו גדלנו,
שהיה אמור להוות מקום בטוח ומוגן,
היה למעשה - ההיפך.
גם אחרי שטיפלת
(וזה מדהים שעשית את הצעד הזה!!!!!!!)
יכול להישאר משהו
מכל מה שעברת
וכשאת חוזרת לקירות האלה
כשאת נפגשת עם בני המשפחה
כשאת שומעת ורואה ההתנהגויות מסוימות -
זה מערער את היציבות שבנית לעצמך...
הזכרונות פוצעים
הגוף זוכר
הראש מוצף...
ועם כל (!) זה
אלו ההורים שלך...
ולהתנתק לחלוטין זה מורכב...
גם לזה יש מחיר...
אז.את.מנסה.למצוא.את.האיזון.
...
בין הצורך להיות מוגנת
לבין הצורך לשמור על הקשר
בין לכבד את היכולות והגבולות שלך
לבין כיבוד ההורים
בין הצורך לתפוס מרחק
לבין הרצון לראות את האחים
בין הנתק המאפשר לך להתאושש מהעבר
לבין הרצון והצורך הטבעיים לשייכות ולמשפחתיות
בין התקווה שהם התקדמו והשתפרו
לבין ההבנה של המציאות בפועל.
ועוד ועוד...
האיזון הזה מורכב
והוא מן הסתם משתנה
לפי תקופות
ולפי אירועי החיים...
כך שכל פעם
נדרש ממך
מחדש
לשקול
להחליט
לבחור
האם לבקר
באיזו תדירות
האם להתקשר
האם לקחת סיכון
האם לתת אמון ולהמשיך לקוות...
כי בסופו של דבר
לא משנה כלום
- הם ההורים שלך...
אין לי עצה
כן ללכת, לא ללכת
גם לא ביקשת.
ביקשת מקום לפרוק
וחיבוק.
אז קבלי גם את זה וגם את זה 🙂
הכי מתאים בעולם שתוכלי לפרוק
ושיחבקו אותך
וילוו אותך
בהתמודדות הזאת.
בכאב.
בזכרונות.
באומץ.
בכוח האדיר שאת מגייסת.
ברצון הענק.
בהשתדלות.
בחישוב העלות מול התועלת.
בבדידות.
בניסיון.
בהצלחה המהממת של הזוגיות שבניתם ואתם בונים!
בעוצמות שלך!
ומתוך החיבוק האוהב הזה
שלנו
של בעלך
האוהב
התומך
המרפא
שלך
לעצמך
ולילדה שבתוכך
מתוך החיבוק הגדול הזה
בעזרת ה׳
תמשיכי להחלים
עוד ועוד ועוד.
תמשיכי לבנות.
תמשיכי להגשים חיים טובים ובריאים מאד!
מהצלחה להצלחה
מנצחון לנצחון
מחיל לחיל
למרות
ואולי גם בזכות
הדברים שעברת.
שולחת לך מיליוני מחשבות אוהבות ומעודדות
ותפילה גדולה לכל הטוב והברכה שבעולם 🧡
את-נגמרו לי השמות במקרה?? שתיכן כותבות כ"כ יפה וכ"כ באותוהשם בשימוש כבר
סגנון!
תודה נשמהקמה ש.
לא... נגמרו לי השמות היקרה מאד ואני שתי נשים שונות...
ומקסימות גם יחד!!!השם בשימוש כבר
בעקרון, אם יש שם אלימות מתמשכת כלפיעמקאביב
קטינים יש חובת דיווח. אם מסתכלים ולא עושים כלום אז הופכים לשותפים לעניין באזישהו מקום.
גם חיבוק במקרה כזה הוא לא אמיתי, הוא כאילו מצדיק את המצב הלא נורמלי. את כבר לא תלויה בהם, מותר לך להגיד שיש לך גבולות, שמצבים מסוימים ידווחו לרשויות ואת לא מוכנה לבוא ולהיות באווירה כזאת .
גם לא ברור לי למה בעל משתף פעולה עם זה. הוא יודע שלאשתו יש טראומה ברמה של פלשבקים ופחד ורצון לברוח ועדיין מסכים ללכת לשם. בשביל מה ?
זה כאילו את עדיין במשבצת של ילדה קטנה ונשלטת ואת כבר לא אמור. להיות שם . את אישה בוגרת, ואת יכולה לבחור מה טוב לך ומה נכון לך . וגם לבוא אליהם ממקום הזה.
גם חיבוק במקרה כזה הוא לא אמיתי, הוא כאילו מצדיק את המצב הלא נורמלי. את כבר לא תלויה בהם, מותר לך להגיד שיש לך גבולות, שמצבים מסוימים ידווחו לרשויות ואת לא מוכנה לבוא ולהיות באווירה כזאת .
גם לא ברור לי למה בעל משתף פעולה עם זה. הוא יודע שלאשתו יש טראומה ברמה של פלשבקים ופחד ורצון לברוח ועדיין מסכים ללכת לשם. בשביל מה ?
זה כאילו את עדיין במשבצת של ילדה קטנה ונשלטת ואת כבר לא אמור. להיות שם . את אישה בוגרת, ואת יכולה לבחור מה טוב לך ומה נכון לך . וגם לבוא אליהם ממקום הזה.
זה נשמע נורא. ❤️❤️מיואשת******אחרונה
במצב כזה באמת אני לא בטוחה למה את הולכת לשבת. מאד ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע ורב להבין מה החובה שלך ומה את צריכה לעשות בשביל הטוב הנפשי שלך ובניית הבית האישי שלך. בוודאי ובוודאי אם יש לך ילדים. אל תקחי על עצמך החלטות קשות לבד כשאת אולי לגמרי פטורה מהן. תתייעצי וה יברך אותך וישלח לך אושר 💕💕💕
אוף העיקר דאגתי שלא קבעתי תור מקווהתוהה לי
הגיע הדימום ופתר לי את הבעיה
אז אני חמישה שבועות אחרי לידה ובשבת בלילה התחיל דימום שמזכיר נגיד את היום השלישי של המחזור מבחינת הנפח שלו. דם טרי בצבע אדום חזק.
שאלתי היא האם זה מחזור או התחדשות של הדימום של הלידה שחשבתי שנגמר לפני איזה שבועיים. זה בטוח לא פצע.
יש לי הפניה לא"ס, אז אם אעשה אותו ביום יומיים הקרובים יוכלו לראות אם זה מחזור או לא?
תודה רבה!
באסה שבמקום לישון הלילה מחובקים אהיה עסוקה בלהחליף פדים.
אז אני חמישה שבועות אחרי לידה ובשבת בלילה התחיל דימום שמזכיר נגיד את היום השלישי של המחזור מבחינת הנפח שלו. דם טרי בצבע אדום חזק.
שאלתי היא האם זה מחזור או התחדשות של הדימום של הלידה שחשבתי שנגמר לפני איזה שבועיים. זה בטוח לא פצע.
יש לי הפניה לא"ס, אז אם אעשה אותו ביום יומיים הקרובים יוכלו לראות אם זה מחזור או לא?
תודה רבה!
באסה שבמקום לישון הלילה מחובקים אהיה עסוקה בלהחליף פדים.
אויי ממש מבאס אבל זה ממש נורמלי עד 6 שבועותבתי 123
שיחזור הדימום לא יוכלו לדעת מאולטרסאונד אם זה מחזור או דימום של הלידה וסבירות גבוהה שזה עדיין מהלידה
צריך הרבה סבלנות..
צריך הרבה סבלנות..
תודה רבה!תוהה לי
אוי,איזה בעסהאמא גם
לא כל כך יודעת לענות על השאלות האחרות
רק ממש מבעס
רק ממש מבעס
תןדה על ההזדהות!תוהה לי
אויש חיבוקמצטרפת למועדון
מקוה בשבילך שיגמר מהר!! את מניקה? אם ככה פחוצ סיכוי שזה מחזור..
תודה יקרה, כ ןאני מניקהתוהה לי
תשאלי רב!מק"ר
מה יש לרב להגיד לי על דימום כזה רציני?תוהה לי
על כל בדיקה שמעוררת סימן שאלה אני שואלת רב אבל לא על עד מלא בדם אדום וטרי
מכיוון שאת ממש ערבמצטרפת למועדון
טבילה לפעמים רב מצליח להתיר גם כזה דבר. שמעתי כבר כמה סיפורים. לא תפסידי מלשאול..
דם אדום וטרי יכול להיות גם פצעפשיטא
מה אכפת לך לשאול?
התירו לי כל כך הזויים שאני פשוט אומרת תשאלי!מק"ר
מה יש לך להפסיד?
טבילה אחרי לידה פלוס זה שזה ממש סמוך כבר לטבילה, לכי, אל תהססי
טבילה אחרי לידה פלוס זה שזה ממש סמוך כבר לטבילה, לכי, אל תהססי
לי התחיל דימום בערב טבילה, וטבלתיאמא חדשהה
אחר כך החלפתי פדים כל כמה דקות כדי לא להיאסר
זה היה טירוף אבל שווה את זה
צריך לשאול רק אם לא נאסרתם כבר ואיך בדיוק
זה היה טירוף אבל שווה את זה
צריך לשאול רק אם לא נאסרתם כבר ואיך בדיוק
היא אמרה שהדימום התחיל אתמול וביום השביעיבתי 123
חייבים לעשות בדיקה
נכון.. סליחהאמא חדשהה
לא שמתי לב
וואו, מענייןתוהה לי
עכשיו החלטתי לתת לגוף שלי להתרוקן לו בנחת כמה שצריך בגבול הסביר. בכל זאת אני רק חמישה שבועות מהלידה
מקווה שהאופטימיות הרגעית שלי לא תהפוך לדכאון מחר..
מקווה שהאופטימיות הרגעית שלי לא תהפוך לדכאון מחר..
אוקי זה היה שמונה שבועות אחרי לידה..אמא חדשהה
זה באמת שונה
וגם אחרי כמה פעמים שהתחלתי לספור והגיע דימום
באמת חיבוק חזק יקירה!!
מבינה אותך כל כך!
בע"ה שתטבלי מהר
וגם אחרי כמה פעמים שהתחלתי לספור והגיע דימום
באמת חיבוק חזק יקירה!!
מבינה אותך כל כך!
בע"ה שתטבלי מהר
תודה יקרה ואמן!תוהה לי
לי רופאה אמרה שעד 9שבועות זה בגדר הנורמלי.*כוכבית*
מבינה את האכזבה.. זה ממש ממש באסה.. מחזקת אותך! שולחת חיבוקים!! 
תודה יקרות!תוהה לי
בינתיים הדם כבר ממלא לי פד ואני מבינה שהוא כאן כדי להשאר עוד כמה ימים.. ותכלס מבינה שהגוף עוד מתרוקן לו וזקוק לזמן שלו..
חיבוק ♡כי לעולם חסדואחרונה
בעיות שינה בתינוקותאנייי12
הקטנה שלי בת השנה, עם שינה מאוד מאוד קלילה..
זה אומר שאם היא נרדמת ב7-7:30 היא יכולה לקום שעתיים אחרי ואז רק בסביבות 12:30-1:00 להירדם ואותי זה כבר מתיש.
היא בסביבות 6 אוכלת ארוחת ערב טובה.
6:30-6:45 מקלחת טובה טובה.
בין 7:00-7:30 משכיבה לישון..
אחרי כשעה וחצי שעתיים מתעוררת.
מנסה להחזיר אותה לישון וזה לא הולך..
אשמח לעיצות מה לעשות כדי שהשינה שלה תהיה יותר אפקטיבית וארוכה
זה אומר שאם היא נרדמת ב7-7:30 היא יכולה לקום שעתיים אחרי ואז רק בסביבות 12:30-1:00 להירדם ואותי זה כבר מתיש.
היא בסביבות 6 אוכלת ארוחת ערב טובה.
6:30-6:45 מקלחת טובה טובה.
בין 7:00-7:30 משכיבה לישון..
אחרי כשעה וחצי שעתיים מתעוררת.
מנסה להחזיר אותה לישון וזה לא הולך..
אשמח לעיצות מה לעשות כדי שהשינה שלה תהיה יותר אפקטיבית וארוכה
אולי השעה קצת מוקדמת לה?הריוניסטית
אנחנו הבנו שאם אנחנו לא רוצים שהיא תקום בלילה ותהיה ערה,
צריך להרדים אותה סביבות 20:30.
צריך להרדים אותה סביבות 20:30.
האמתאנייי12
שהיא כבר מתחילה לשפשף עיניים לפני ונודניקית
הדבר הראשוןהריון ולידה2
שצריך לחשוב עליו לפי דעתי, הוא-
איך היא נרדמת? לבד? בקבוק? ליטוף?
איך היא נרדמת? לבד? בקבוק? ליטוף?
ככהאנייי12
היא מאוד קשורה אלי, ז"א שהיא חייבת שאשב לידה ושהיא תתפוס לי את היד..
מאוד רוצה להוציא את זה לא יודעת איך
זה מסבירהריון ולידה2
למה היא לא ישנה כל כל טוב.
השינה שלנו בנויה ממחזורי שינה. אנחנו האנשים בוגרים יודעים לעבור בין מחזור שינה אחד לשני ולכן לא מודעים לכך. אבל תינוקות לא תמיד יודעים איך לעבור לבד בין מחזור אחד לשני, ולכן הם מתעוררים במהלך הלילה.
יש הורים שמתאים להם לזרום עם הילד, ולכן עוזרים לו להירדם עם הנקה / ליטוף עד שהם כבר גדולים. הרי זה לא שילד ירדם עם הנקה עד גיל 20. אז כל עוד זה מתאים להורים זה בסדר גמור.
אבל אם זה מפריע לך, אפשר ללמד את הבת המתוקה שלך להירדם לבד. כשהיא תדע להירדם לבד ולפתח לעצמה את היכולת הזו כשהיא הולכת לישון, גם במהלך הלילה היא תוכל לחזור לישון לבד ולא תתעורר כל כמה זמן.
אז איך אפשר לעשות את זה?
יש המון שיטות, וזה ויכוח אמוציונלי מאוד ;)
שתי השיטות העיקריות שאני מכירה:
1. שיטת חמש דקות. מארגנים את הילד לשינה, כדאי להשתדל לבצע טקס קבוע ומרגיע, כך שהילד יודע שעכשיו הולכים לישון. (למשל: ארוחת ערב, מקלחת, סיפור, נשיקה ולמיטה). אומרים לחמוד: לילה טוב מתוק שלי, עכשיו הולכים לישון. ויוצאים מהחדר. אם הוא בוכה לא ניגשים אליו, אלא מודדים חמש דקות, כדי לתת לו את ההזדמנות ללמוד איך להרגיע את עצמו. אם אחרי חמש דקות הוא לא נרגע, נכנסים שוב, ובלי להרים חוזרים על אותה אמירה "לילה טוב, עכשיו הולכים לישון". ויוצאים. ככה חוזרים שוב חשוב עד שהילד נרדם.
יתרונות: לרוב תוך יומיים שלושה הילד לומד לישון. מאפשר לך לעשות עוד דברים תוך כדי ולא להיות כבולה להשכבה במשך שעה.
חסרונות: משאירים את הילד לבכות לבד, לא כולם מסכימים עם הדרך הזו.
אם את רוצה לקרוא עוד על השיטה הזו, בספר "ששש... בלילה ישנים" של דורית קרייזר
2. שיטת לילה טוב- השיטה הזו דוגלת בכך שלא משאירים ילד לבכות לבד. כך שמניחים אותו במיטה. יוצאים מהחדר, אם הוא בוכה מיד ניגשים. מרגיעים במיטה ושוב יוצאים. כך הלאה והלאה עד שהוא נרדם.
יתרונות: לא עוזבים את הילד, הוא לא מרגיש לבד
חסרונות: לי היה קשה ליישם אותה. תמיד הייתי מרימה בסוף, מה שלא יעיל. זה גם לא כל כך עבד אצלנו. אבל יש הרבה שעושים את זה עובד והם מרוצים.
אפשר להיכנס לקבוצת הפייסבוק "המדריך לשינה מתוקה"
מה אנחנו עשינו בפועל?
שילבנו בין השיטות לפי איך שהרגשנו את הבן שלנו. היו תקופות שהרגשנו שהוא צריך אותנו, ולכן נשארנו בחדר איתו עד שנרדם. היו תקופות שהרגשנו שזה עניין של בחינת גבולות ולכן נתנו לו קצת לבכות.
בסוך הוא למד לישון
השינה שלנו בנויה ממחזורי שינה. אנחנו האנשים בוגרים יודעים לעבור בין מחזור שינה אחד לשני ולכן לא מודעים לכך. אבל תינוקות לא תמיד יודעים איך לעבור לבד בין מחזור אחד לשני, ולכן הם מתעוררים במהלך הלילה.
יש הורים שמתאים להם לזרום עם הילד, ולכן עוזרים לו להירדם עם הנקה / ליטוף עד שהם כבר גדולים. הרי זה לא שילד ירדם עם הנקה עד גיל 20. אז כל עוד זה מתאים להורים זה בסדר גמור.
אבל אם זה מפריע לך, אפשר ללמד את הבת המתוקה שלך להירדם לבד. כשהיא תדע להירדם לבד ולפתח לעצמה את היכולת הזו כשהיא הולכת לישון, גם במהלך הלילה היא תוכל לחזור לישון לבד ולא תתעורר כל כמה זמן.
אז איך אפשר לעשות את זה?
יש המון שיטות, וזה ויכוח אמוציונלי מאוד ;)
שתי השיטות העיקריות שאני מכירה:
1. שיטת חמש דקות. מארגנים את הילד לשינה, כדאי להשתדל לבצע טקס קבוע ומרגיע, כך שהילד יודע שעכשיו הולכים לישון. (למשל: ארוחת ערב, מקלחת, סיפור, נשיקה ולמיטה). אומרים לחמוד: לילה טוב מתוק שלי, עכשיו הולכים לישון. ויוצאים מהחדר. אם הוא בוכה לא ניגשים אליו, אלא מודדים חמש דקות, כדי לתת לו את ההזדמנות ללמוד איך להרגיע את עצמו. אם אחרי חמש דקות הוא לא נרגע, נכנסים שוב, ובלי להרים חוזרים על אותה אמירה "לילה טוב, עכשיו הולכים לישון". ויוצאים. ככה חוזרים שוב חשוב עד שהילד נרדם.
יתרונות: לרוב תוך יומיים שלושה הילד לומד לישון. מאפשר לך לעשות עוד דברים תוך כדי ולא להיות כבולה להשכבה במשך שעה.
חסרונות: משאירים את הילד לבכות לבד, לא כולם מסכימים עם הדרך הזו.
אם את רוצה לקרוא עוד על השיטה הזו, בספר "ששש... בלילה ישנים" של דורית קרייזר
2. שיטת לילה טוב- השיטה הזו דוגלת בכך שלא משאירים ילד לבכות לבד. כך שמניחים אותו במיטה. יוצאים מהחדר, אם הוא בוכה מיד ניגשים. מרגיעים במיטה ושוב יוצאים. כך הלאה והלאה עד שהוא נרדם.
יתרונות: לא עוזבים את הילד, הוא לא מרגיש לבד
חסרונות: לי היה קשה ליישם אותה. תמיד הייתי מרימה בסוף, מה שלא יעיל. זה גם לא כל כך עבד אצלנו. אבל יש הרבה שעושים את זה עובד והם מרוצים.
אפשר להיכנס לקבוצת הפייסבוק "המדריך לשינה מתוקה"
מה אנחנו עשינו בפועל?
שילבנו בין השיטות לפי איך שהרגשנו את הבן שלנו. היו תקופות שהרגשנו שהוא צריך אותנו, ולכן נשארנו בחדר איתו עד שנרדם. היו תקופות שהרגשנו שזה עניין של בחינת גבולות ולכן נתנו לו קצת לבכות.
בסוך הוא למד לישון
עזרת גם לי מאוד, תודהרק שאלה לי
בשמחה! הריון ולידה2
מתי היא מתעוררת בבוקראמא גם
לפעמים שעת ההתעוררות גם משנה
נשמע שהיא לא תופסת את השעה 7 כשעת לילה עדיין, אל סוג של שנצ מאוחר, לא בהכרח קשור לשינה קלה
מתעוררת בבוקראנייי12
ב6 וחצי 7 אחרי מספר של התעוררויות בלילה
אם את מרגישה שהיא עייפה ב7 וחצי בערךאמא גם
אבל לא מושכת את הלילה (כמובן שעדיין לגיטימי להתעורר לאכול ולחזור לישון אחר כך,אבל לא להיות ערה שעתיים)
נראה שכן כדאי להרדים קצת יותר מאוחר
לפעמים המחזור הזה של 24 שעות ביממה לא מתאים באופן מדוייק לילד,ואם נלך אך רק ולפי מה שנראה לנו שהוא עייף ונרדים אז,זה ישפיע על הלילה.
למשל,כאשר ילדים גדולים יותר ,ומפסיקים לישון שנת צהריים בערך בגיל שנתיים וחצי,שלוש, הם יכולים להיות עייפים אחר הצהרים,אבל אם ניתן להם לישון הם ישנו ולא יהיה להם לילה, אז כן יש תקופה שמושכים. ששנת צהרים כבר לא מתאימה כי אז הם ילכו לישון ב11 בלילה כי לא יהיו עייפים. ומצד שני לא מחזיקים לגמרי ועלולים להרדם אחהצ.
(זה קצת שונה מתינוק מאוד קטן,שאז כן מרדימים לפי העייפות שהוא מראה לנו,כי הוא ישן המון)
מתי וכמה היא ישנה במשך היום?מיואשת******
ישנה עוד פעםאנייי12
מ11/12 עד 13/14 לא יותר
זה ממש מעט לגיל שנהמיואשת******
גיל שנה היא צריכה שתי מחזורי שינה ביום.
תנסי להשכיב אותה כבר ב10:30
ואז עוד הפעם בשלוש וחצי כזה.
אחר כך היא תלך לישון בתשע ללילה שלם.
זה מה שהיה לנו בגיל הזה.
תנסי להשכיב אותה כבר ב10:30
ואז עוד הפעם בשלוש וחצי כזה.
אחר כך היא תלך לישון בתשע ללילה שלם.
זה מה שהיה לנו בגיל הזה.
נכוןאמא גם
אצלי בגיל הזה ישנים בערך ב9 שינה אחת של שעה,ואז עוד שינה ב13 בערך של שעה-שעתיים
אגב,לא בהכרח ללילה שלם. כן עוד יש קימות לאוכלאמא גם
להרבה ילדים. אבל לפחות רצוף בלי לקום ולרקוד באמצע הלילה
הייאנייי12
היא מתעוררת לי סביב 8/9 היא לא תישן ב10 וחצי שוב
6 וחצי 7 או 8/9 לא הבנתיאמא גם
או שזה משתנה מיום ליום
באופן כללי,אם היא מתועררת יחסית מאוחר בבוקר,סביר גם שתישן יחסית מאוחר בערב
בבוקראנייי12
היא קמה ב6/7 וחוזרת לישון ואז קמה שוב ב8/9
אוקי.אז כן יש לה שתי שינות ביום. אז זה בסדראמא גם
נראה לי אין מנוס מלמשוך קצת באיזה מקום עד שלוקחים לישון, בוקר,צהרים או ערב מה שהכי יתאים
ה24 שעות ביממה לא יושבים עליה בול
הרופאה אמרהאנייי12
לי לתת לה לבכות 5 דקות בלי ללכת אליה
נשמע לי רע
אני לא אוהבת את הגישה הזו לתת לבכותאמא גם
ואני גם לא אוהבת שרופאים מנחים בגישה הזו
אני מרגישה שזה עניין של גישה הורית/חינוכית להחליט דבר כזה ולא עניין רפואי,וזה לא שאלה לרופאה בכלל
ואישית אני חושבת שילד צריך את ההורה שלו לידו בלילה ולא לתת לו לבכות עד שיתייאש וירדם
כןאנייי12
הייתי בחרדות מזה שהיא אמרה
אני לא מסוגלת. בעלי עשה את זה פעמים ספורות.תפוחים ותמרים
חושבת שאולי 3 פעמים לא נשברתי (עם כל הילדים סהכ). זה לא בשבילי.
את פשוט צריכה לשנות לה לאט לאט את השעותמיואשת******
אל תתני לה לחזור לישון מיד כשהיא קמה. תוציאי אותה תני לה לשחק. תמשכי לאט לאט. תשכיבי בתשע. אחרי כמה ימים תשע וחצי. וכו.
ואז גם השינה של 11 תתאחר לאט לאט לכיוון 2.
את צריכה לסדר את השעות שלה
אני מנסהאנייי12
כבר תקופה לעשות את זה ללא הצלחה
אשמחאנייי12
לפירוט יותר איך לעשות את זה תודה
פשוט כל יום להשכיב מעט מאוחר יותר מהיום שלפניומיואשת******
למשל אפ היום היא חוזרת לישון בשמונה וחצי, אז למשוך עד תשע. ואז אחרי צהרים להשכיב איזור ארבע. תראי איך זה הולך לך.
אוקיי אנסה תודהאנייי12אחרונה
מתכון לעוגת שוקולד צ’יפס פרווה יש למישהי?מיואשת******
עוגה. לא עוגיות. ושיוצאת עם נפח כזה ולא כמו בראוניז שיוצאות נמוכות כמוני
מישהי? 🤔
מישהי? 🤔
כשתהיי רצינית, תודיעי כמה שעות מראש ואנתב אותךאמהלה
רק שאלה שאני שואלת את עצמי לפעמים: בפורום-אנחנו "אנחנו",השם בשימוש כבר
או לא בדיוק?
מתייפיפות לעיתים,
או ללא כחל ושרק?
מתייפיפות לעיתים,
או ללא כחל ושרק?
להרגשתי-אם כל חי
מוציאות את המיטב
ל-2 כיווני הקיצוניות:
לכיוון הכי דאון
לכיוון הכי עף על עצמו
ויש כמובן גם את האמצע...
אני כאן מביאה את עצמי כמו בחיים החברתיים הרגילים שלי.
רק קצת (הרבה) יותר חושפת.
"לכיוון הכי עף על עצמו" זה בהחלט אני.. לפעמים אני מדפדפתהשם בשימוש כבר
אחורנית ומסמיקה... וואי וואי רק שלא יצאתי "עפה" עד הסוף..(אבל זה בעיקר בענייני ניקיון, לא נורא נכון?)
אני חושבת שאני-אני, רק ש-אנסה להסביר-
אם יש לך חברה טובה, שאתן מכירות שנים, והיא קבלה עלייך את הרושם שאת קמצנית, נגיד. גם אם את משתנה- ושינוי הוא תהליך ארוך- לא תמיד היא תופסת את השינוי, והיא די נשארת עם הרושם הזה עלייך. תמיד אפשר להראות לה שאת כבר לא ממש כזאת, אבל היא נשארה כך במין קיבוע מחשבתי.( אלא אם כן את ממש הלכת לצד השני ואת לארג'ית ברמות על. ואם אתן חברות טובות באמת מן הסתם תדברו על זה, סתם הערת אגב. )
אז פה, בפורום--אני מרגישה שאני פותחת דף חדש, ומה שאני כותבת זה באמת אני, בלי להתייפף. אבל אם חברה שלי, זו שמכירה אותי, תקרא פה דברים שכתבתי בנושא מסויים-היא לא תחשוב שזאת אני. למרות שאני - כ ן מרגישה שזאת אני. כי השתניתי. גם אם בפרק זמן קצר. ודרך אגב אני ממש מרגישה שהשתניתי בכל מיני נושאים, בין אם מעצמי, ובין מדעות שקראתי ולקחתי לי.
ועם כל ה"אני" שכתבתי כאן אפשר לחבר איזה שיר...
אני מקווה שהובנתי🙂
אני חושבת שאני-אני, רק ש-אנסה להסביר-
אם יש לך חברה טובה, שאתן מכירות שנים, והיא קבלה עלייך את הרושם שאת קמצנית, נגיד. גם אם את משתנה- ושינוי הוא תהליך ארוך- לא תמיד היא תופסת את השינוי, והיא די נשארת עם הרושם הזה עלייך. תמיד אפשר להראות לה שאת כבר לא ממש כזאת, אבל היא נשארה כך במין קיבוע מחשבתי.( אלא אם כן את ממש הלכת לצד השני ואת לארג'ית ברמות על. ואם אתן חברות טובות באמת מן הסתם תדברו על זה, סתם הערת אגב. )
אז פה, בפורום--אני מרגישה שאני פותחת דף חדש, ומה שאני כותבת זה באמת אני, בלי להתייפף. אבל אם חברה שלי, זו שמכירה אותי, תקרא פה דברים שכתבתי בנושא מסויים-היא לא תחשוב שזאת אני. למרות שאני - כ ן מרגישה שזאת אני. כי השתניתי. גם אם בפרק זמן קצר. ודרך אגב אני ממש מרגישה שהשתניתי בכל מיני נושאים, בין אם מעצמי, ובין מדעות שקראתי ולקחתי לי.
ועם כל ה"אני" שכתבתי כאן אפשר לחבר איזה שיר...
אני מקווה שהובנתי🙂
לדעתי רובן מתייפיפותמצפה להריון.
במיוחד בנושא של יחסי אישות , לפחות ממה שאני רואה, שהכל וורוד מקיימים פעמיים בשבוע?!
למרות שיש גם כאלה שזה לצד השני שיש קושי לקיים
למרות שיש גם כאלה שזה לצד השני שיש קושי לקיים
ביחסי אישות אני לא מגיבה בד"כ, אבל אני לא חושבת שמישהיהשם בשימוש כבר
משקרת כאן בכוונה בנושאים האלה. דווקא בנושאים האלה.
במיוחד שהרבה משתפות על קשיים בעניין.
במיוחד שהרבה משתפות על קשיים בעניין.
אני חושבת שפשוט יש תקופות.ה' אלוקינו
ואלה שלדעתך "מתיפייפות" , פשוט הן בתקופה יותר טובה , ואז מגיבות , ויש כאלה שהן בתקופות פחות טובות ולא מגיבות. הבנת?
זה עניין של תקופות. תקופות של יותר ותקופות של פחות.דינאמי.זה החיים. וגם לא הכל סובב סביב זה, אם כי הבנתי שזה נדבך חשוב מאוד מאוד מאוד לזוגיות טובה, ושווה להילחם על זה מתוך מחשבה בכובד ראש על חשיבות העניין, ומנגד להעצים את הזוגיות כדי שיהיה רצון וחשק ואז זה כמו גלגל כי יחסי אישות תקינים גם בדכ מכוונים לזוגיות תקינה.
זה עניין של תקופות.
תקופות של יותר ותקופות של פחות.דינאמי.זה החיים. וגם לא הכל סובב סביב זה, אם כי הבנתי שזה נדבך חשוב מאוד מאוד מאוד לזוגיות טובה, ושווה להילחם על זה מתוך מחשבה בכובד ראש על חשיבות העניין, ומנגד להעצים את הזוגיות כדי שיהיה רצון וחשק ואז זה כמו גלגל כי יחסי אישות תקינים גם בדכ מכוונים לזוגיות תקינה.נכון. ⬆️בכללי יש תקופות, לא רק לגביהשם בשימוש כבר
יחסי אישות, ועוד אנחנו הנשים...עם כל מצבי הרוח...
מסכימהאורוש3
אני חייבת שניה-חדשה ישנה
לא כל מי שמקיימים אישות פעמיים בשבוע זה אומר שטוב להם!
יכול להיות שאחד מבני הזוג עושה את זה בלי חשק, רק כדי לסמן וי, יכול להיות שהם יחד בלי להנות ממש, יכול להיות שיחד עם כאב, או עם אלף קשיים אחרים...
ודווקא פה אני מרשה לעצמי לא להתייפייף, כי אף אחת לא מכירה אותי (נראה לי, כן?) אלא לכתוב באמת את מה שעל הלב💕
יכול להיות שאחד מבני הזוג עושה את זה בלי חשק, רק כדי לסמן וי, יכול להיות שהם יחד בלי להנות ממש, יכול להיות שיחד עם כאב, או עם אלף קשיים אחרים...
ודווקא פה אני מרשה לעצמי לא להתייפייף, כי אף אחת לא מכירה אותי (נראה לי, כן?) אלא לכתוב באמת את מה שעל הלב💕
נקודה מעניינתמצפה להריון.
באופן כללי רובן פה מציגות שכיף להם ביחסי אישות , ככה שאם זה פעמיים בשבוע או יותר נראה שזה זוגיות מצוינת
ושכן כיף ושזה לא בכוח או כדי לרצות
אנחנו למשל, בקושי מגיעים למצב של 3 או ארבע בתקופה שמותרים
ואני כל כך מקנאה בזוגות שמצליחים לקיים יחסית הרבה פעמים
ושכן כיף ושזה לא בכוח או כדי לרצות
אנחנו למשל, בקושי מגיעים למצב של 3 או ארבע בתקופה שמותרים
ואני כל כך מקנאה בזוגות שמצליחים לקיים יחסית הרבה פעמים
השאלה למה בקושי מגיעים למספר פעמים כזה?השם בשימוש כבר
כי לא רוצה/רוצים או כי לא יכולים? (למשל שהבעל בצבא ולא נמצא הרבה, או שיש התוויה רפואית כזאת. )
יש הבדל גדול.
יש הבדל גדול.
אני דווקא לא חושבתחדשה ישנה
שכולן מציגות שטוב להן באישות , בכלל לא,
זו בטח תחושה שלך כי את יודעת על עצמך שזאת נקודה רגישה אצלך, אז את רואה את כל ההודעות שטוב באישות כאילו זה כולם.
בכל אופן, זו לא גזירת שמיים, יש תקופות טובות ויש פחות, נראה לי שאין זוג בעולם שתמיד היה להם מעולה באישות.. אישות זה חלק בלתי נפרד מהזוגיות ואפשר לחשוב מה המקור לבעיה, למה אתם דווקא 3-4 פעמים? מעייפות? כי אין חשק? כח אין זמן? כי כואב? אחרי שיש הגדרה יותר קל למצוא פתרון. בע''ה שיהיה לכם הכי טוב ביחד!
זו בטח תחושה שלך כי את יודעת על עצמך שזאת נקודה רגישה אצלך, אז את רואה את כל ההודעות שטוב באישות כאילו זה כולם.
בכל אופן, זו לא גזירת שמיים, יש תקופות טובות ויש פחות, נראה לי שאין זוג בעולם שתמיד היה להם מעולה באישות.. אישות זה חלק בלתי נפרד מהזוגיות ואפשר לחשוב מה המקור לבעיה, למה אתם דווקא 3-4 פעמים? מעייפות? כי אין חשק? כח אין זמן? כי כואב? אחרי שיש הגדרה יותר קל למצוא פתרון. בע''ה שיהיה לכם הכי טוב ביחד!
יפה מאוד אמרת⬆️השם בשימוש כבר
עוד שאלה שמעסיקה אותי לאחרונה 🙂!קמה ש.
בס״ד
אני חושבת שהפורום הוא אחד המקומות בחיים שלי שנותן לי ביטוי לחלקים ההכי טובים שבי. זה מקום שמאפשר לי את זה:
- בזכות האווירה הנעימה והמדבקת שכאן
- בזכות העובדה שאני בדרך כלל כותבת בזמנים שאני בהפסקה מהשאר, כמו על כוס קפה במרפסת, ולכן יותר פנויה רגשית ומנטלית
- בזכות האמפטיה וההזדהות שהסיפורים שבהרבה שרשורים מעלים בי
- בזכות ההזדמנות להוסיף קצת טוב בעולם
בשאר חלקי החיים:
- אני בג׳ונגל בין כל מיני דברים, משימות, תפקידים
- לא כולם נעימים, סבלנים, תומכים כמו כאן
- יש ילדים שמבלגנים, מתחצפים, צועקים, מרביצים - שיהיו בריאים 😅!!
- יש משקעים, מתחים, חיכוכים
לפעמים אני מצליחה להיות זהה בחיים האמיתיים ובפורום. זה ממש הרגשה טובה כשזה ככה. הרגשה של הלימות. ולפעמים יש פער בין המצבים, מה שיכול לבלבל ולצער אותי.
מצד שני אני גם רואה את זה כמצפן שאומר לי לאן אני שואפת להגיע. נגיד לפעמים אני רוצה להתעצבן חזק על הילדים ואז מצליחה לעצור ולהגיד ״רגע. ואם היית עכשיו בפורום?״ ובסיעתא דשמיא מצליחה לגייס אמפטיה ועין טובה גם למקרה הזה. במילים אחרות, אני חושבת שהפורום גם עוזר לי לתרגל את המידות האלה, ובמידה מסוימת זה גורם לי להשתפר גם בבית בפרט ובעולם בכלל.
תודה על השאלה, עשה לי טוב לחשוב על זה.
שבת שלום 🌷
,
אני חושבת שהפורום הוא אחד המקומות בחיים שלי שנותן לי ביטוי לחלקים ההכי טובים שבי. זה מקום שמאפשר לי את זה:
- בזכות האווירה הנעימה והמדבקת שכאן
- בזכות העובדה שאני בדרך כלל כותבת בזמנים שאני בהפסקה מהשאר, כמו על כוס קפה במרפסת, ולכן יותר פנויה רגשית ומנטלית
- בזכות האמפטיה וההזדהות שהסיפורים שבהרבה שרשורים מעלים בי
- בזכות ההזדמנות להוסיף קצת טוב בעולם
בשאר חלקי החיים:
- אני בג׳ונגל בין כל מיני דברים, משימות, תפקידים
- לא כולם נעימים, סבלנים, תומכים כמו כאן
- יש ילדים שמבלגנים, מתחצפים, צועקים, מרביצים - שיהיו בריאים 😅!!
- יש משקעים, מתחים, חיכוכים
לפעמים אני מצליחה להיות זהה בחיים האמיתיים ובפורום. זה ממש הרגשה טובה כשזה ככה. הרגשה של הלימות. ולפעמים יש פער בין המצבים, מה שיכול לבלבל ולצער אותי.
מצד שני אני גם רואה את זה כמצפן שאומר לי לאן אני שואפת להגיע. נגיד לפעמים אני רוצה להתעצבן חזק על הילדים ואז מצליחה לעצור ולהגיד ״רגע. ואם היית עכשיו בפורום?״ ובסיעתא דשמיא מצליחה לגייס אמפטיה ועין טובה גם למקרה הזה. במילים אחרות, אני חושבת שהפורום גם עוזר לי לתרגל את המידות האלה, ובמידה מסוימת זה גורם לי להשתפר גם בבית בפרט ובעולם בכלל.
תודה על השאלה, עשה לי טוב לחשוב על זה.
שבת שלום 🌷
,
מוסיפה שיש גם את השרשוריםקמה ש.
בהם אני פורקת על הדברים שלא הולכים לי, עם הילדים, עם האיש, עם החיים... הם בהחלט מבטאים את החלקים הפחות זוהרים... 🙂
(~ או מהניק הזה או מניק אחר, כשאני זקוקה לאנונימיות)
(~ או מהניק הזה או מניק אחר, כשאני זקוקה לאנונימיות)
איזו חמודה אתמחי
אהבתי שאת חושבת לעצמך רגע, ואם הייתי בפורום?
תודה 🙂❤️קמה ש.
איזו יופי כתבת! שבת שלום גם לך, ולכן🌷השם בשימוש כבר
וגם אני מתרגלת שינויים מחשבתיים והתנהגותיים בזכות הפורום-
בין אם מעצמי, בין אם קראתי מאחרות.
שוב תודה לכל המקסימות כאן🙂
בין אם מעצמי, בין אם קראתי מאחרות.
שוב תודה לכל המקסימות כאן🙂
מנסה ממש להיות אניאורוש3
לענות לפי החיים עצמם. דווקא להראות שהם לא מושלמים וזה בסדר. מתוך תהליך ההפנמה הארוך שלי שהם אכן לא כאלה וזה בסדר לא להיות מושלמת ולא סותר את הרצון להשתפר. מתישהו חח.
ברור שאני לפעמים שופכת יותר ממה שאשפוך בשיחה סתמית אבל לא מרגישה שאני מיפה את המציאות
ברור שאני לפעמים שופכת יותר ממה שאשפוך בשיחה סתמית אבל לא מרגישה שאני מיפה את המציאות
דווקא אני לא מתייפייפת כל כךאביול
בשבילי זה יותר מקום לפרוק ולקבל את עצמי כמו שאני
חלילה.. לא אמרתי שאת מתייפייפת!! רק שאלתי, אתכן ואת עצמי🙂השם בשימוש כבראחרונה
מה עושים עם הדם הזה שאומר שעכשיו אסורים ? :/ה' אלוקינו
עבר עריכה על ידי ה' אלוקינו בתאריך י' בתמוז תש"פ 14:58
עבר עריכה על ידי ה' אלוקינו בתאריך י' בתמוז תש"פ 14:57
בד"כ אני בסדר עם זה ,
לא יודעת למה עכשיו מבאס ממש....ב"ה
מה עושים?אין לי הסבר
מנסים לתת מימד אחר לזוגיות.
לפתח יותר שיחות עומק ודיבורים על שאיפות עתידיות.
כ"כ מתחברת לבאסה שלך!
איזה יפה זה שהוספת ב"ה בסוף!
מדהימה שכמוך
כי היה פעם שלא הייתי בבאסהה' אלוקינו
אז מעריכה מאוד מאוד
אז זה באמת מרגש.אין לי הסבר
בתקופה הזאת אני מחייבת את בעלי לשחק איתי בדברים בסגנון של "כרטישיח" שאני מכינה על נושאים שבאלי לשאול אותו...
. מזל שתקופת מבחנים......ה' אלוקינו
כ"כ מבינה אותך...אין לי הסבר
אם בא לך להתעודד,
אז אין לי מגע עם בעלי גם כשמותרים
לפעמים באמת באמת צריך את החיבוק. ודווקא ממנו.
כ"כ מבינה את הקושי שלך, אין לך מושג כמה!
זה קשה בטירוף, אבל הגעגוע מוליד דברים חדשים...
מעבר ללהתבאס איתך בטירוף אין לי מה לעשות
יכולה לתת לך חיבוק במקומו 
איזה נסיכה את!! באמת! חיבוק חזרה 3>ה' אלוקינו
איך את מחייבת?מיואשת******
ניסיתי את זה
הוא ממש לא אהב, ממש.
״איזה חפירות!״ סוף ציטוט
הוא ממש לא אהב, ממש.
״איזה חפירות!״ סוף ציטוט
יש גברים שלא מתחברים.זה בסדר.לא אומר עליו כלום.ה' אלוקינו
בכל מקרה, זה לא תחליף למגע....... אז אל תתבאסי ככ
ברור שלא אומר ולא תחליף. אבל דווקא נהניתי מזהמיואשת******
ובהחלט ראיתי שזה משהו שיכול לעשות לנו טוב
דווקא בלי לחפור. לענות קליל ומהיר
אבל הוא מסרב בתוקף
והתבאסתי
דווקא בלי לחפור. לענות קליל ומהיר
אבל הוא מסרב בתוקף
והתבאסתי
כי אני מכינה כרטיסים עם נושאים שבאלי לדבר עליהם, ועםאין לי הסבר
בדיחות פנימיות שלנו, וזה צחוקים..
וזה בד"כ בא בתור משחק, או רביעיות או משחק זיכרון, או כמו עוגיות מזל...
אבל כמו שאמרו פה,לא לכולם זה בא בטוב...אין לי הסבר
משקיענית. כל הכבודמיואשת******
בעלי גם לא בענייןאורוש3אחרונה
והוא סופר מהמם ובעד זוגיות. לא זורם לכולם. וזה בסדר. די חופר סך הכל
כי זה באמת חופר (ובעיניי לא בקטע טוב)הריון ולידה2
גם בשבילי זה יותר מדי.
תודה מעודד קצתמיואשת******
חחחח, גם בעליתוהה לי
מתמלא אימה כשאני רק מעלה אופציה כזו
פשוט מבינה אותךאמא גם
ההרחקות האלה קשות
וזה חיובי שהן קשות. כשהן קשות זה אומר שיש קירבה ואהבה
תודה על ההבנה!ה' אלוקינו
שאלה על יצורון בן חודשפולניה12
הילדון המתוק מאוד אוהב ידיים. מאוד. פי אלף מעגלה או עריסה, ופי מאה מסלקל
בקיצור לא טיפש
השאלה אם לאפשר לו, או להתעקש יותר.
אני אומרת שהוא קטן וזו זכותו
בעלי היקר אומר שצריך לחנך אותו
מה אומרות?
בקיצור לא טיפש
השאלה אם לאפשר לו, או להתעקש יותר.
אני אומרת שהוא קטן וזו זכותו
בעלי היקר אומר שצריך לחנך אותו
מה אומרות?
אני עונה לך בתור אחת שבעד לזרום עם הילדים .. על זהבתי 123
כן כדאי לך להקפיד מקסימום על הידיים בישיבה אבל אם הוא יתרגל שכל הזמן מרימים אותו אתם לא תעמדו בזה וזה יכול להפוך לתסכול הם גדלים מהר והכאבי גב גם מגיעים מהר
בן חודש? ברורררר שלתת כמה שיותר חום ואהבה !!!ה' אלוקינו
להרים , לחבק , לאהוב , לעטוף .
הוא היה עד עכשיו עם מגע 100 % בבטן , זה קשה להם פתאום להיות בעגלה. מובן מאוד.
בגיל הזה על הידיים.
אחכ לאט לאט בע"ה הוא יקבל יותר עצמאות. לא עכשיו
לאפשר לו.כןאמא גם
בבטן הוא היה עטוף וגם בתנועה כל הזמן
תינוקות זקוקים לתנועה כדי להתפתח והם לא יכולים להניע את עצמם ולתת לעצמם גירוי תחושתי אז הם זקוקים להורים בשביל הויסות הזה.
בכלל,הם זקוקים למבוגר בשביל ויסות חושי,ויסות רגשי,הכל. הם לא יכולים כלום לבד,אין עצמאות בגיל כזה קטן. הרי לא הבאת ילד לעולם כדי שיהיה לכם נוח,הבאתם ילד כדי להביא ילד.
ואם קשה,אז לקנות מנשא
מנשאאמאשוני
לא יכולה מנשאפולניה12
יש לי כאבי גב גם ככה
אז בעלךאמאשוני
שישים מנשא ככה יחנך אותו שיש עוד אפשרות חוץ מידיים 😅
(אגב להחזיק בידיים יותר גרוע לגוף ממנשא- מבחינת חלוקת משקל- רק אומרת)
אפשר גם לשים אותו עלייך בטן לבטן כשאת שוכבת או לידך במיטה. עדיף מגע ישיר עור לעור.
בכל מקרה מבחינת הרגל, לדעתי עד גיל 4 חודשים אין כזה דבר הרגל. יכול להשתנות תוך יום.
יש מושג שנקרא השליש הרביעי של ההריון.. אולי תקראו עליו ביחד.
עוד שיטה להרגעת תינוקות המתאימה לגיל נקראת עיטוף.
(אגב להחזיק בידיים יותר גרוע לגוף ממנשא- מבחינת חלוקת משקל- רק אומרת)
אפשר גם לשים אותו עלייך בטן לבטן כשאת שוכבת או לידך במיטה. עדיף מגע ישיר עור לעור.
בכל מקרה מבחינת הרגל, לדעתי עד גיל 4 חודשים אין כזה דבר הרגל. יכול להשתנות תוך יום.
יש מושג שנקרא השליש הרביעי של ההריון.. אולי תקראו עליו ביחד.
עוד שיטה להרגעת תינוקות המתאימה לגיל נקראת עיטוף.
אין דבר כזה חינוך בגיל חודשעכשיו טוב
הוא צריך את הידיים, החום, המגע. זה לא פינוק! זה צורך בסיסי בשבילו, ממש כמו אוויר לנשימה
^^^^ בגיל הזה זה עוד לא חינוך והרגלים.כתר הרימון
בהחלט זכותומחי
אבל כשנהיה קשה מדי להחזיק כל כך הרבה ממליצה מאוד על עיטוף. נותן להם הרגשה עטופה ומוגנת, כמעט כאילו שמחזיקים אותם
לאפשר ולאפשר. ברוררראורוש3
טיפים להרדמת תינוקאמא גם
אולי יעזור קצת
)לפעמים הם בוכים מעייפות וצריך לעזור להרדים)
ילדים בית ואני שביניהם: איך מרדימים תינוק - טיפים
)לפעמים הם בוכים מעייפות וצריך לעזור להרדים)
ילדים בית ואני שביניהם: איך מרדימים תינוק - טיפים
לא מחנכים תינוק בן חודשאורי8אחרונה
הכי נורמלי ובריא שהוא רוצה ידיים. אפשר להעזר במנשא אם זה קשה.