פורום הריון ולידה (עמוד 2819)

אז ככה:
אני לא רוצה להלחיץ, ורוב הסיכויים שזה באמת סתם מהזיעה או משהו (לבת שלי גם הייתה תקופה שהיא הזיעה מלא והסריחה והאמבטיות לא עזרו ב100%)
אבל אם יש לו תסמינים כמו - צמא גדול וזיעה/השתנה מרובה, ריח של אצטון מהפה, עייפות, עצבנות, שלשולים..
אז הרגע למיון.
אם אין לו התסמינים הנ"ל וזה לא עובר אחרי אמבטיה יסודית ועדיין מדאיג אותך, כן הייתי הולכת לרופא לברר אבל לא בלחץ.

זה בד"כ קורה במצבים של סוכר גבוה מאד או במצבים של הרעבה.

גבוה?

אבל גם להם זה קורה לפעמים שיש סוכרת לצערנו או מחלה מטבולית אחרת.
נראה לי שבד"כ יש את כל התסמינים ואת גם תראי עליו שהוא לא מרגיש טוב.
אני לא רופאה ולא יכולה לראות או להריח אותו, וזה ממש לא תחום המומחיות שלי.. ההודעה שלך פשוט קפצה לי בתור סוכרתית, ריח של אצטון מהפה זה אחד התסמינים המובהקים לחמצת סוכרתית.
שוב- כנראה שזה *לא* זה, כי זה נדיר, אבל תעשי את שיקול הדעת שלך מה כדאי לעשות.

האמת מודעת לאפשרות הזאת, וחוץ מהריח אין ב"ה תסמינים נופסים. אבל אפקח עין.

 

הבן שלי גם מזיע די חזק והריח של הזיעה לא טוב

תמיד ככה.

עכשיו צומחות לו השניים אז הוא קצת עייף ועצבני אבל בדרך כלל הוא רגוע

אצטון זה שמורידים לק? 

או להוצאת שיניים. אם זה מאיזור הפה

וגם מזיעה ויש ריח לא נעים לפעמים בעיקר בשיער
מהפה לא מריחה כלום
עצבנית כי מוציאה שינים
זכור לי ככה מהגדולים גם בגיל הזה

זה גם גרם לו להזיע יותר.
תודה

הבת שלי בת 4 יש לה ריח מוזר מהפה...

לא ראיתי שמזיעה יתר על המידה, עייפה,או  הולכת לשירותים הרבה. - לא קיימים הסימפטומים הללו.

אם אני לא טועה גם אוכל לא מעביר את הריח.

 

מה זה?

אולי יש לה פטריה על הלשון ואז צריך לצחצח את הלשון גם קצת בפנים

מצחצחים כמו שצריך ?
אולי יש לה עששת זה יכול להדיף ריח ?

מצחצחת לה כל ערב הייטב הייטב.

רק לאחרונה???

וזה גם לא תמיד..

לא שמתי לב מתי בדיוק.

 

אבל זה ממש לא נעים

אפשר גם אבוקדו

 אני יודעת שפירות הדר לא מומלצים מתחת לגיל שנה.. עכשיו יש גם מלון אפשר לטחון לבד בתור מנה. (מלון מומלץ לאכול בנפרד ולא לשלב פירות נוספים)

ולמה לא?

  המלצה להמתין עד גיל שנה, מאחר שהם עלולים להיות חומצתיים מדי עבורם..

זו פעם ראשונה שאני שומעת את זה. הרי ההנחיות הרשמיות הן שמגיל חצי שנה אפשר לתת הכל הכל חוץ מחלב ניגר ודבש.

פחות כדאי. נדמה לי שגם שמעתי משהו כזה

אף פעם לא שמעתי הנחיה כזו ואם אני נתקלת בהמלצות רפואיות בפורום אני לא אומרת "אה, סבבה" אלא באמת מנסה לברר את העניין. אז אני שוס שואלת- מה מקור העניין הזה? למה פחות כדאי?

הם חומציים ומעודדי ליחה

יכולים לגרום לנזלות מרובות

אם את נותנת והילד בסדר עם זה,אז תמשיכי

 

מאוד אוהבת תפוז וכו'
תודה על התשובה

משלבים עם ירקות.

אגס משום מה הם קשים קשים ואז נרקבים... אבל אולי באמת ננסה אותם שוב.

מלון עוד לא הגיע אלינו. ולסופרים אני לא הולכת כרגע...

אז זה מה שיש בחורף?

ותגידו, שייקים אפשר להכין? איך מאכילים את זה- בבקבוק? בכפית? מה שמים בזה? מעולם לא הכנתי שייק, אבל יכולה לשאול נינגה ממישהו לפחות לנסות קצת.

מכינה בנינגה פרות טחונים . בננה ,תפוח, אגס -אם בשל, קוואקר, טחינה ותמר לפעמים גם אבוקדו. זה יוצא קצת סמיך ומאכילה בכפית את יכולה לעשות את זה דליל עם פחות קוואקר או יותר מים ולתת בבקבוק.

וכמובן אגס
אפשר גם קיווי אם יש לך..
ואוטוטו פירות קיץ

פרי מתוק+ פרי חמצמץ+עלים
פרי חמוץ+חמצמץ+ עלים
לא לשלב חמוץ ומתוק.לא טוב בקיבה.
רעיון: בננה+תפוח(עדיף אדום)+חסה
אננס+פרי יער+ נבטי חמניה/אלפלפא
שילובי פירות

לא לשלב עם פירות דגנים או חלבון(בטח לא חלבון מן החי ע"ע חלב ומוצריו).
גם אבוקדו פחות מומלץ בשילוב עם פרי. אפשרי אך לא אבוקדו שלם. כנ"ל לגבי אגוזים טחונים. אפשרי אך פחות מומלץ. אנזימי פירוק שונים לכל דבר.אגב, יש פירות שעדיף לאכול מונו(לבד): ענבים(רק אורגניים אחרת הם מרוססים בקטע מפחיד),פפאיה אהובתי(להשתדל לקנות כשהיא כתומה חלקה ויפה, אינה מבשילה לאחר הקטיף כך שאם תקני לא בשלה היא פשוט תעלה עובש וחבללל, אבטיח ומלון.

שאנזימי הפירוק הם שונים?

אז יש מזון שמתפרק לאט ובעצם תוסס בקיבה וזו בעיה. מעלה רמות סוכר וכו'.

וגם אם כן מאריך קצת, תסיסה לא מתרחשת (חוץ ממקרי חולי קיצוניים) בגלל החומציות הטבעית של הקיבה שלא מאפשרת חיים לחיידקים (שגורמים לתסיסה).
כלומר, התנאים הטבעיים של הקיבה לא מאפשרים תסיסה.

אני לא נגד רפואה טבעית באופן גורף ואף נעזרת בה לפעמים אבל חשוב (לדעתי) לציין מקור של המלצות בריאותיות.

ברור שזה לא אותו הדבר כמו הפירות הטבעיים, מבחינת ויטמינים וכו', אבל אם ממש דחוף לך שהיא תטעם דברים חדשים, אולי תביני לה שיירים מפירות קפואים (תותים, מנגו, אננס, עם בננה, תמר, מלון וכו') ותחקי שלא יהיו קפואים? אפשר גם לדלל את זה, להוסיף חמאת בוטנים טבעית או שקדיה...

סתם נמאס לי לתת לה כל הזמן אותם פירות. דיסה עם בננה, יוגורט עם בננה, רסק תפוחים עם בננה...

כמו כולם גם אצלנו הלו"ז עכשיו מבולגאן... ונראה לי שהיא הכי סובלת מזה כי אין ארוחות בשעות המתאימות לה, וכנ"ל שינה. אבל מקווה שהרעיונות שלכם יעזרו. תודה רבה!!

אגס, קיווי, מלון, פסיפלורה, תותים, תפוח, בננה, אננס, פירות קפואים לשייקים
את יכולה להכין לה שייק פירות ולהמתיק עם תמרים/ביסקוויטים.

להוסיף עלים ירוקים לשייק כמו חסה, סלרי ממש חשוב והטעם לא מורגש

וגם אם לא, יכול להיות שהתינוק יאהב איך שזה!

אני אישית אוכלת דייסה עם משהו מתוק אבל הבאתי לקטנה בלי והיא אכלה בשמחה.

יש הצעות לשילובים טובים?

משהו ספציפי מה שיש אני שמה.
מעדיפה שיהיה פרי שיהיה בסיס למחית, כמו בננה או מלון

@טארקו נראה לי שהיא הכינה כאלו דברים בבית.

מגיבה כדי שיקפוץ לי בהתראות ואוכל להגיב מאוחר יותר בנחת

לק"י

מקלות ארטיק.

עם כף עץ..

רוב ההשראה שיש לי היא מאפליקציית פינטרסט, ממליצה בחום רב.(יש אותה גם למחשב)

קודם כל השחלות כמו שעשית עם הקשיות הכנתי עוד כמה סוגים:
-חור בצורת איקס במכסה יחסית גמיש, עם פונפונים-צריך לדחוף פנימה.
-בקבוק ריק של קטשופ עם קשיות חצויות(הרוחב מתאים בול. זה מאתגר, הבן שלי אוהב)
-מלחיה עם חורים רחבים וגפרורים צבעוניים
-חור מלבני ומקלות ארטיק
מכל אלה אני עושה לו רוטציה-כל שבוע יש לו אחד-שניים כאלה בנגישות והשאר מאוחסנים.

עוד דברים שעשינו:
-הדבקנו גליל טישו במאונך על הדלת, ואז מכניסים מלמעלה משהו והוא נופל מלמטה. הכי כדאי דברים שעושים רעש כשהם נופלים(פונפונים פחות הלהיבו אותו, חרוזי עץ גדולים שיש לנו דווקא ממש כן)
-השחלנו מנקי מקטרות במסננת פסטה, והוא הוציא
-הדבקנו במסקינגטייפ כלמיני חפצים על משטח(במקרה הנל- המגש של הכסא אוכל) והוא שיחרר אותם
הוא גם אוהב "להאכיל" אותנו ואת הבובה ואת עצמו. עם כפית וקערה.
קופסאות/קערות בכמה גדלים/שנכנסות אחת בשניה-גם פצצה
אנחנו גם הרבה קוראים ספרים(אם יש לך)
שמים מוזיקה ורוקדים.
אמבטיית קצף(בהשגחה מלאה ומסבון תינוקות שלא רעיל ולא שורף) גם מעסיקה אותו יפה.
בצק הוא אוהב- להתעסק ולאכול(לא מפריע לי שהוא אוכל..)
הוא גם אוהב להכניס איתי כביסה-הוא עומד ליד המכונה ואני נותנת לו כל פעם בגד להכניס- מחזק מאוד את חגורת הכתפיים.
ציור- עם צבעים, טושים, פנדה, אם יש לך אומץ אז גואש או צבעי ידיים(לי אין עדיין אומץ..) וגם מדבקות- מורידים את הדף הדביק מסביב שיישארו רק המדבקות עצמן.
לפעמים הרבה יותר מלהיב אותו 2 דברים דומים מאשר רק אחד. נניח הוא יתעסק הרבה יותר זמן עם שתי מכוניות ממה שהוא מתעסק עם אחת.. אז זה גם שווה נסיון.

ומוסיפה כמה מילים על מה שאמרת על לחדש כל הזמן-
כל המשחקים שלה בחשיפה אליה כל הזמן? כי זה אולי יוצר עודף גירויים.
אני מנגישה לו מעט יחסית מהמשחקים, ומחליפה בינהם פעם בשבוע-שבועיים. מאז שהתחלתי לעשות את זה הרגשתי שינוי משמעותי בהתעסקות שלו- הטווח קשב עדיין מאוד מאוד קצר(5-10 דקות לכל משחק) אבל הוא חוזר שוב ושוב לאותם משחקים..
כלומר הוא יכול לשחק בלגו-השחלה-חרוזים-השחלה-כדור-מכוניות-חרוזים-מכוניות.. ככה שוב ושוב...

יש לו בסלון לרוב-
משחק אחד עם גלגלים(בימבה/הליכון שהוא משתמש בו כמו בימבה.. בהמשך אני מקווה לקנות לו גם עגלת בובה ואולי ביבמה גוק), משחק הרכבה אחד(לגו/קוביות/מגנטים), בובה/דובי, 2 השחלות+-, מגדל כדורים שכמעט תמיד פה, ועוד שניים שלושה משחקים משתנים(פאזל/המפתח להתפתחות/מכוניות/כדורים/רעשן/אביזרי אלקטרוניקה מקולקלים כמו מקלדת וטלפון..)
בנוסף תמיד יש ספרים, וחומרי יצירה בזמנים שאני בוחרת
זה לגמרי לגמרי מספיק לו וכיף לכולנו.
לפעמים אני מאלתרת עוד דברים תוך כדי תנועה- נגיד אני מקלפת ירקות אז יש לנו קולפן הרוס שהוא 'מקלף' איתו לידי.. גלגולים על השטיח, תרגילי ספורט(ידיים למעלה, למטה עד הרצפה.. להתכופף לצד אחד, לצד שני, סיבוב... כאלה.)

הבן שלי בן שנה ו8, הרבה מהדברים עשינו גם טרום עידן הקורונה כשהוא היה קטן יותר, עכשיו כשהוא בבית אני לומדת אותו הרבה יותר..

בהצלחה!

את הפעילויות המקסימות האלה איתה.
תודה רבה

הכנתי איתו גם עוגיות.. זה מצריך מלא סובלנות לזה שרוב הבצק נאכל חי אבל היה לו ממש כיף ללוש ולרדד איתי ולקרוץ צורות(עיגולים, במקרה שלי-זה מה שיש) ולהעביר לתבנית.. העסיק אותנו קרוב לשעה בכיף..
(עשיתי את המתכון של יעל מהדרום שהוא ממש נחמד ובלי ביצים.. אבל בטעות לא רשום בו סוכר ושכחתי את זה קיצר כדאי לשים קצת סוכר)

האמת שבימים האחרונים קצת שקעתי.. אם יש לך רעיונות לדברים שאת עושה איתה אשמח מאוד.

סליחה על ההלעזה
אבל זה היה מתכון נהדר להכין איתו!!
וזה שהוא בלי ביצים איפשר לי לתת לו לנשנש בלי חשש..

לק"י

שמעתי שגם קמח לא אפוי לא כדאי לאכול.

עם לוקחים לק פה ושם בזמן ההכנה לא קורה כלום ואצל ילדים זה חלק מהריגוש חח

אם אוכלים בכמות גדולה

אני תמיד אוכלת בצק לא אפוי (אל תגלו לאף אחד, אני רק טועמת ;)

שהסיבה טיפה מעלי

איזה רעיונות נפלאים, אני בהחלט הולכת ליישם! אין עלייך!!!

בן השנה שלי דבק רציני ועזר לי

מוסיפה עוד רעיונות:
מקל גשם- גליל חזק שנעוצים בו כלפי פנים מכווונים שונים מסמרים, בתוכו אורז, וסגור מכל הכיוונים חזק.
ועל אותו רעיון- בקבוק פלסטיק סגור היטב בצורה שלא ניתנת לפתיחה, ובתוכו חרוזים צבעוניים, אפשר גם מים, נצנצים, גואש וכו'.
גליל מסקנטיפ גמור- לעטוף איזולרבנד צבעוני. אפשר לעשות פסים עם 2 צבעים.

לתת לה לשחק במגירה בגובה שלה עם כלי פלסטיק במסטבח...

ועוד דבר שאפשר לעשות זה לוח פעילות עם קרש עץ, מנעול, שפופרת טלפון

וכל מיני דברים שאפשר להתעסק בהם. יש כל מיני דוגמאות ברשת

תבנו אוהל בסלון, ערימת כריות ושמיכות.
תתני לה ארון מטבח נמוך עם מגבות, קערות, צלחות פלסטיק וכו' שהיא תוכל לחטט בו.
כמה בגדי ניו בורן ובובה להלביש.
הילדים שלי אוהבים להעמיד פנים שהם מבשלים עם קופסאות, פונפונים, קלפים וכל מיני צעצועים קטנים.
תבנו לבובות בית מארגז, שהיא תצבע ותדביק עליו מדבקות.
זה מה שעולה לי כרגע . רק בריאות.

איזה רעיונות! אלופות!!
בטוחה שעזרתן לעוד מלא בנות

שווה להתאמץ אם את רוצה.

כל התקופה הייתי בקשר עם יועצת הנקה מהממת.

הייתי גם מאושפזת בגלל המסטיטיס אז הבי"ח נותן את זה כחלק מהטיפול (קיבלתי אנטיביוטיקה דרך הווריד)

גם כעת אני בקשר איתה

אממה שבגלל המצב אני לא יוצאת עכשיו מהבית. אז הכל טלפוני ולא ניגשת אליה..

אם היה רגוע הייתי הולכת אליה.

לכן מחפשת עוד טיפים אולי מנסיון של נשים שעברו חוויות ונסיונות דומים

 

תודה רבה

להפריע להנקה .. מנסיון..
תתיעצי עם יועצת הנקה

לא הצלחתי להכניס סמיילי בתגובה

ממש קשה ההתחלה הזו שאת מתארת. נשמע סיפור מורכב. הייתי מנסה יועצת מוסמכת IBCLC. מלא בהצלחה! לא משנה מה יסתדר בסוף. את מלכה

לא הצלחתי להכניס סמיילי בתגובה

כל הכבוד על המאמצים!! פצעים זה סיוווט :/

ועוד משהו חשוב- הנקה זה לא הכל או לא כלום. גם אם תניקי רק מצד אחד או תשאבי ותשלבי תמ"ל לפעמים זה עדיין המון טוב לבייבי שלך.

רק שאם את מחליטה להפסיק להניק בצד אחד יכול להיות הבדל בגודל בין הצדדים וכדאי להוסיף איזה ריפוד בצד הריק

אני מניקה ובקבוק שאוב

לעיתים הוספתי גם תמ"ל

 

אבל בא לי שכבר הכל יסתדר וילך חלק

ועם הבקבוקים והשאיבה אתעסק רק שאחזור לעבודה.. :/

אם אפשר, והנקההכשהיא ישנונית. ותפילות. הלוואי שתצליחי בע"ה!

לינוק מהצד הזה ומתי לא,

כנראה שהיא ישנונית היא מסכימה ובמצב של ערנות לא..

תודה שהסבת את תשומת ליבי לנק' הזו..

כך אני מנסה לתפוס את הרגעים האלה לפני שהיא מתעוררת

 

תודה לכולכן על התגובות ועל העידוד

ובתפילה לימים רגועים וטובים יותר..

 

 

בעצמי בתקופה של סרבנית הנקה קטנה.. אישית לא עזר בסוף אבל קצת זמנית כן..

תודה על העידוד, מחמם ומחזק מאוד

אני בקשר עם יועצת הנקה מוסמכת IBCLC, רק שכעת בגלל הקורונה לא הולכת אליה.

בדקו לשון קשורה אחרי הלידה- 2 יועצות והכל בסדר

צריך כנראה בעיקר סבלנות שלי ושל הפיצית.

 

 

 

זה קודם כל...

כמה השקעה.

שאלה קטנה רק- למה לא להניק בינתיים בעיקר מהצד השני?

שלא פצוע?

זתומרת לנסות כל פעם מהצד ההוא בהתחלה, ואז שנמאס לה לעבור לצד השני?

 

אני תקופות ארוכות הנקתי רק מצד אחד

אני כבר חודש מניקה בצד אחד

ובצד השני- 3 שבועות סחטתי ושבוע נוסף שאבתי

אני רוצה לעבור כבר להנקה מוחלטת, בלי בקבוקים משאבות וכו'..

מה גם שבשבת צריך לפסול את החלב ולזרוק..

כל יציאה מהבית מחושבת (עכשיו לא יוצאים..)

הפצע השתפר- הוא נסגר די יפה, אבל עדיין לא הושלם, אז הצורה קשה לילדה..

 

הייתי מנסה כל פעם מהצד הפחות רצוי, אולי מתוך שינה היא כן תסכים משם?
מצוין שאת שואבת משם, כדי לשמר את ייצור החלב גם שם,
ותמשיכי להציע לה מדי פעם גם משם. אולי תנסי לפעמים להתחיל משם, ולפעמים להעביר אותה לשם באמצע.
בעז"ה במהרה הפיטמה הפצועה תירפא לגמרי, והיא תסכים לינוק גם משם.

רפידות של נרסיקייר - אותי הצילו ממש גם בלידה הקודמת וגם עכשיו- היה לי ממש פצע פתוח וראיתי כוכבים בכל הנקה, והרפידות האלה ממש הצלה.
שווה בדיקה (ולא, אין לי אחוזים. חבל תכלס 😝)

הרפידות האלה קסם
מוסיפה שאסור לשים איתם על הפיטמה שום משחה
אני הייתי שמה בפנטן פלוס לפני המקלחת כמה דקות בלעדיהן

הגעתי לשימוש במשחה אנטיביוטית

במצב של שאיבה קבועה שהתינוק אוכל את החלב הזה באותו יום לפעמים הפסיקה שונה.
אם בדקת פרטנית אז תתעלמי ממני אבל אם לא אז שווה לשאול עם כל הפרטים לגבייך

רק צריך להתחבר לפני שהיא מתחילה לפעול.

הנקה ראשונה היא בדר''כ מאוד קשה

אני גם כמעט התייאשתי וניסיתי הכל

עד שהגעתי לקונכיות הייתי איתם כל היום!!!!! עד שהפסקתי להניק !! בערך 7 חודש!!

והם פשוט הצילו אותי

עוזרים לפטמה להחלים מהר יותר 

וגם מסדרים את הצורה שתהיה נוחה יותר להנקה ולתפיסה לתינוק

אחרי לידה שנייה השתמשתי בהם שבוע אחד וזהוווו........

ניסיתי לחזור בצד הבעייתי,

אבל הן מתמלאות לי בהמון חלב 

כנראה שהטיפול בדלקת גרם שהצינורות ממש נפתחו ואני ממש חייבת פדים, אחרת אני נוזלת

תודה

יש כאלה שמייעצות בטלפון. בהצלחה!

מצד אחד אוהבת אותו כלכך.. מצד שני חושבת שאולי היה לי יותר קל ואושר בחיים בלעדיו..
אבל הוא רק בן חודש וחצי אולי בהמשך אוהב אותו יותר? ואחשוב אחרת?

הרבה סבלנות, תפילות ולמצוא גם בהווה איך להקל ולשמוח ולהעריך

גיל סיוווווט
כמה שאני מתלוננת עכשיו, היה הרבה הרבה יותר קשה בגיל חודש חודשיים. יעבור, באמת

זה באמת עובר אחר כך, הם נהיים יותר עצמאים

כל אחד לוקח את האחריות שמביאה איתה הורות בצורה אחרת..
אני ממש מזדהה כי כשהייתי רווקה כשחברה לא יכלה לעבוד בבחירות כי היא עם הילדים, חשבתי איזה באסה, היא לא יכולה לנצל את היום הזה להרוויח סכום יפה.
ושחברה אחרת אמרה שהיא לא יכולה לטוס לחול ליותר משבוע כי יש ילדים בבית, זה הפחיד אותי ואמרתי וואי אז אני חייבת לנצל את הזמן ולטוס לטיול
ועוד ועוד דוג'
כמובן שידעתי שב"ה שיש להן משפחה וזה ברכה גדולה ולא שחלילה זה באמת באסה, אבל המורכבות התנגשה לי.
ורציתי ילדים ומשפחה מאד
אבל לא לכולם זה בא בקלות אובדן החופש הזה..
אם אני זוכרת נכון גם מנעת תקופה אחרי החתונה?
יש כאן מלא שאני בטוחה שלא יבינו אותך כי ישר אחרי החתונה רצו ילד
ויש כאלה שזה ברור להם
שזה המסלול
שזה הטבע
לא שואלים על זה שאלות
ויש כאלה שיותר קשה להם לעכל את זה..
והם אוהבים את הילדים שלהם לא פחות

את בסדר.
את פשוט את
אל תסתכלי איך אחרות

אותו דבר עם הקטנה, היא רק רואה אותי במטרז שלה מתחילה לבכות. היא לא רוצה שהוא יקח אותה או ירים אותה
לא יודעת אם זה בגלל ההנקה או כי היא כזו..

מקווה שיסתדר עם הזמן

זה קשר מיוחד שלאט לאט ישתחרר.

בסוף בעלך יעשה איתה הכל ואת תקנאי

אל תדאגי, זה לא לנצח...

בהצלחה

אבל אני חושבת שהיא חייבת להתרגל גם לאבא! אולי תנסו זמן ביניים שבה שניכם יחד מטפלים בה...
ולאחר מכן לכי לחדר אחר ותאטמי אזניים. היא תתרגל ותהנה גם איתו

לקראת מה את הולכת, את אמורה להיות יותר רגועה..

מבחינת הרדמה אני עברתי בהרדמה מלאה, תחשבי אם את מסוגלת להתמודד עם העובדה שאת יודעת מה עושים בכל שלב בניתוח..החיתוך והתפירה. הכייף הכי גדול בהרדמה חלקית שאת מקבלת את התינוק ברגעים הראשונים.. בהרדמה  מלאה מתעוררים כעבור מס' דקות והאישה אחרי הכל.. 

מבחינת ההחלמה, תאמת שלא כ"כ קל, מה שכן חייבים לקום מהמיטה וללכת כמה שיותר, זה עוזר מאוד מאוד להחלמה.. אצלי כעבור שבוע הכאבים פחתו באופן משמעותי! 

כדאי לעשות פיזיוטרפיה. מחלקים חוברת הדרכה.

את החתך כדאי לשטוף כל יום למנוע זיהומים והחלמה מהירה..

שמעבירים אותך לחדר תבקשי כרית נוספת. עוזר מאוד להתכופף ולחבק אותה בזמן שיעול או עיטוש, כך פחות מרגישים את הכאב. הכרית גם תעזור לך להניח עליה את התינוק בזמן הנקה.

אל תהססי לקחת משככי כאבים, זה מקל מאוד!

מאחלת לך לידה קלה ובעז"ה הכל יעבור בשלום!!!

אבל גיסתי עברה כבר 3 ניתוחים,
הייתי איתה מיד אחרי הלידה השניה בניתוח למשך שבוע
ההחלמה לא קלה בכלל
היא לא הייתה צוחקת, ובקושי הולכת ביומיים הראשונים,
אבל לאט לאט זה משתפר..
היא היייתה שמה פד קר וזה היה עוזר לה מאוד..
ב"ה זה בערך..

זה כל כך לא מגיע לך ההרגשה הזו, למרות שאני יכולה להבין את המקום שלך...
כל התנאים- לרעתך. מרחב קטן, רווח פיצקול בין הזעטוטים.
תחשבי, שהיה יכול להיות לך, בית קצת יותר גדול, ועם גינה ובלי שיפוצים.
רווח יותר גדול בין הילדים.
תינוק בלי גזים שעושה הפסקות של שינה
ובכל זאת, מבטיחה לך שהיה לך קשה. אז פי כמה וכמה במצב שלך!
נכון שאומרים, שצריך להיות אמא טובה והכל..
אבל המציאות עכשיו היא אחרת ושונה. זה מצב חירום, בכל קנה מידה! כמו שזה מצב חירום לאומי, בריאותי, בטחוני, כלכלי, חינוכי וחברתי, כך גם משפחתי. ומה שצריך לעשות בתקופה הזו- זה לשרוד.
אז אמא שיש לה כמה וכמה ילדים, והכי קטן בגיל של ה"גדול" שלך- מחלקת משימות לגדולים, ויש לה פניות לקטןקצת יותר, וכדי לעניין אותו עושה יצירה ומשחק ביום.
את עכשיו על תקן שורדת! גם אם לא הייתה קורונה, והילד היה במסגרת, מספיק קשה חודשיים וחצי אחרי לידה.. ועוד פסח, וכל מה שתיארת!
אל תהיי קשה עם עצמך. את אמא מדהימה ומהממת את רוצה הכי טוב לילד שלך, גם אם זה הרבה על חשבונך!!
צריך פה את כל העוגנים וכל גלגלי ההצלה.
אולי שלפעמים בעלך יהיה עם הקטני ואת תקראי לגדול סיפור, או תשחקי? זה אפשרי, זה 15 דק', וכבר תרגישי יותר טוב, ומצד שני את לא צריכה שינוי משמעותי וגרנדיוזי בשביל זה.
ואם לא תצליחי גם את זה- הכל טוב!
תזכרי- את בתקופה של. ה י ש ר ד ו ת ! ! את צריכה להחזיק, יום, ועוד יום, וככה לעבור לאט עד שייגמר...
בהצלחה!

המשאבים שלך מוגבלים, פיזית (אחרי לידה, אחרי שני היריונות רצופים) מנטלית (בלי שינה!) וגם נפשית - הקורונה הזו עם כל ההגבלות שהביאה עלינו. ויש לך שני תינוקות בבית.

קודם כל תטפחי לעצמך על השכם ותתחילי להעריץ את עצמך.
דבר שני תפסיקי להרגיש רע עם זה שבעלך עוזר - ותתחילי לשמוח שלילדים שלך יש גם אמא וגם אבא מתפקדים, כמו שצריך להיות.
ממליצה לדבר על הצרכים של הגדול - באמת עדיף שישמע יותר כן מאשר לא - להציף את זה ברמה הזוגית זה חשוב. אבל יכול להיות שלא תוכלו כרגע לתת לו בדיוק את מה שטוב לו וזה בסדר, זה זמני ויעבור. הוא יכול לגדול יפה גם כך.

אני מעריצה אותך
וואוו
2 ילדים פיצפונים בבית!!!
ועוד התחלת אתמול לנקות לפסח... פששש כל הכבוד
אני במקומך נראה לי הייתי מורטת שערות
תגידי לעצמך כל הכבוד על כל דבר שאת בכלל מצליחה לעשות
את במצב שרידה... ומה שאת מצליחה לעשות זה כבר טוב

את עדיין "אחרי לידה" ותינוק קטן ותובעני. זה לבד היה מספיק בשביל למלא אותך. אז יש לך עוד אחד ובית וכו.

אבל אני מסכימה שכדאי לך להתאמץ לדאוג ל"גדול" שלך, כי לאמא אין תחליף
תנסי לגייס את בעלך כמה שאפשר שייקח ממך חלק כמה שהוא יכול - לדאוג לבית, להחזיק את הבייבי או כל דבר אחר כדי שתוכלי לפנות זמן (אפילו רבע-חצי שעה ביום) שבו *את* עם הפעוט ונותנת לו יחס.

לגבי זה שהוא מנסה לחפש שטויות- זה הגיל אבל כדאי כמה שאפשר למגן את הבית- פשוט לא לחסום את האפשרות לפתוח/ לטפס וכו איפה שאפשר כי זה פחות גיל שאפשר לחנך. וגם לנסות לעניין אותו במשחקים שלו, לפעמים הם צריכים תיווך של כמה דקות לגרום להם להתעניין ולבחור משחק כי זה שהם זמינים לא תמיד מספיק.

הכי חשוב- להפסיק להשוות את עצמך לנשים אחרות או לדמיונות שלך. כל ילד הוא אחר, כל אינטראקציה משפחתית היא שונה וגם תנאים פיזיים כמו מרחב בבית זה מאוד משמעותי.
תתרכזי במה שיש לך ומה שמרגיש לך נכון עכשיו. את אמא מצוינת!

מה שרואים זה לא מה שבפנים. אף פעם. אני עם שלושה. הקטן תכף בן שנה בתקופה מאודדד תובענית. הילדים מעסיקים את עצמם, מבולגנים, רבים, אוכלים ממתקים מפורים. הבעל עובד בערב מאפס כלים. וזהו. ערמות כביסות. בלאגן חוגג. מי מדבר על פסח. אני עצבנית. מלא צעקות שלא מגיעות להם וכו' וכו'. כולל על הבעל שמשתדל מאוד.
היית קולטת את זה עלי מהכתיבה בפורום? לא באה בתחרות., רק להראות לך שלא תמיד מה שנוצץ החוצה זה מה שקורה בפנים. המציאות שלך מאוד מאוד לא פשוטה. אחרי לידה. עם עוד תינוק (הגדול הוא ממש קטן בעצם) שובב. שניהם בשלב מאתגר. המציאות מסביב הזויה ברמות. וכל מה שכתבת.
תנסי לבעוט החוצה את המצפון. זה בעיקר.
מאוד מאוד מאוד מזדהה עם ''האמא שאני רוצה להיות''. הפער הזה מאוד קשה. מאוד. אבל צריך להבין שהוא חלק מובנה מעולם לא מושלם. להשתדל. וללמוד לאט לאט לקבל את עצמנו עם הכוחות בזמן נתון. למשל לי לא מתאים הפעלות ויצירות עכשיו. אין לי אנרגיה וזה סיוט עם הקטן בסביבה. אז לא. אז משחררת אותם לבלגן ולשחק. בחול המועד נעשה יצירה. אולי.
בהצלחה וחיבוק. זה איזון שקשה למצוא. בהצלחה לכולנו

חיבוק גדול

עם שני תינוקות קטנטנים, זה מאתגר מאוד מאוד! התינוק עם גזים, זו תקופה קשה ומתישה. התינוק הגדול בשלב שהופך את כל הבית ועושה דברים מסוכנים. את עייפה באופן תמידי. אל תצפי מעצמך לכלום, רק לשרוד. את לא דפוקה בכלל, את לא "רק עם 2", את עם 2 תינוקות בשלבים תובעניים ביותר! וב"ה שבעלך עוזר. זו לא סיבה להרגיש דפוקה, בלי זה היית לגמרי קורסת.
באמת, חוץ מלנסות לאכול, לשתות ולישון הכי טוב שמתאפשר במצב הזה לא הייתי מנסה לעשות כלום. מינימום כביסות וארגון הבית שיהיה סביר לחיות בו, ואם בעלך יכול לעשות את זה יהיה הכי טוב, כי עם תינוק עם גזים על הידיים קשה להספיק לאכול, אז אין לי מושג איך בכלל את מצליחה גם להכניס פסח לתמונה.
בקיצור את אלופה ואמא מהממת! את הכי הכי שאת יכולה עכשיו. בעזרת ה' עם הזמן זה יהיה קצת יותר קל ועוד תהיי האמא המהממת שאת רוצה להיות
מצטרפת לאלו שאמרו שלפחות רבע שעה ביום כן כדאי לנסות להיות עם הגדול ושבעלך יהיה עם הקטן. רבע שעה וזהו, לא לצפות ליותר, אבל זה יהיה ממש משמעותי בשבילו. ושום יצירות ועניינים! סיפור, משחק שיש בבית, מה שהוא אוהב שלא דורש הכנה מראש.

ממש הגיוני.
את אמא תותחית!! תנסי למצוא איפה אפשר שבעלך יהיה יותר נוכח. אולי לחלק את הזמנים ולדאוג שהוא הוא עם הילד הוא מעסיק אותו ומשחק איתו ולא רק משגיח.. ואולי מנשא יכול לעזור לגזים? ולפנות לך את הידיים לעוד משהו..

אני צריכה לעבוד על הביקורת עצמית והציפיות הגבוהות מעצמי....
כל פעם נופלת מחדש לרגשות אשמה האלה..

ובאמת ב"ה ניצלתי קצת זמן שהפיצקוש היה רגוע וישבתי לשחק עם הגדול בקוביות, ואחכ אפילו שמתי שירים ורקדנו והשתוללנו יחד. היה לשתינו ממש טוב
בע"ה נראלי אמצא כל פעם איזה רבע שעה להיות איתו.

תודה לכן..

אמורה להיות הקלה בשבועות הקרובים, ובהמשך טבעי להרגיש את זה עוד כמה פעמים כשהרחם תתרחב עוד במהלך החודשים הבאים

לדעתי תשמחי כרגע שיש לך ביוצים למרות שנים של גלולות שלעתים יכולות עוד יותר לשבת.
הגוף משתנה גם. יכול להיות שהבעיה נפתרה ולכן הגוף באיזון עכשיו.

כדי לסדר את המחזור אז כנראה שיש קשר

היו לי מחזורים של 20-60 יום עד גיל עשרים, ואח"כ היה בלגן שאושפזתי בגללו. הרופאים נזפו בי שלא סידרתי את המחזור..
אחרי הבלגן קיבלתי גלולות דיאנה, לקחתי רק חודשיים ואח"כ המחזור התנרמל מאד.
זאת אחת ההתוויות לגלולות.

כיף לך שרק עכשיו זה התחיל

מה לעשות עם זה, לא יודעת, תנסי להושיב אותה עליך כשאת במחשב או לידך בעגלה או משהו כזה

והשני די קשה- היום זה הפוך, הנוח יותר דורש יותר תשומת לב

בכל אופן הפתרון שלי היה לקחת אותו לפעמים לאמא שלי למשך היום

אבל זה יעבור תוך כמה חודשים, לא באמת יודעת מה אפשר לעשות, תנסי לשים על משטח פעילות ולעניין בדברים, אבל בכל אופן הם כבר מתחילים לדרוש יותר ויותר תשומת לב

גם בעלי אומר לי הרבה פעמים שהוא מתגעגע לתקופה שהיינו נותנים בקבוק והם היו ישנים

זה נורמלי, הם גדלים וזמן הערות גדל, וכשיתחילו להסתובב יותר יצטרכו יותר השגחה

וגם עכשיו שאנחנו פשוט נותנים להם להסתובב באזור שסגרנו בסלון הם ממשיכים לדרוש תשומת לב או לפעמים ליפול ולקבל מכה- אבל כבר הרבה פחות ב"ה הם יציבים יותר

לפעמים הם משחקים אחד עם השני וזה נותן קצת זמן אבל אני כבר מזמן לא יכולה להתרכז בלימודים בבית

תבקשי מבעלך שיהיה איתה לפעמים ויאפשר לך ללמוד אפילו יום בשבוע שתוכלי להתרכז בלימודים בשקט ולהתקדם

תנסי להרדים אותה כשהיא עייפה. למרות שצורחת, תנסי להרגיע, ולא על הידיים לדעתי היא תתרגל. כמה ימים וזה יחזור לעצמו אם תהיי עקבית...

יש לה מוצץ אבל היא לא כל כך מסכימה גם לו ביומיים האחרונים אם אני מניחה אותה..

היא בקרוב תהיה בגיל שאפשר לשים עם הפנים קדימה ושיהיה לה מעניין יותר.
היא גדלה, הצרכים השתנו. זה בדיוק הגיל שהם מתחילים לשים לב שיש עולם סביבם ולא בא להם רק לישון.
יכול להיות שהיא מתחילה להיות יותר רעבה בערבים? אם כן תנסו לתת לה קצת דייסה שתסמיך את האוכל ומקלחת ארוכה לפני השינה.
אם היא עייפה ולא נרדמת, שבי לידה תלטפי, תנדנדי בלי להרים.

לדעתי אם התינוק מספיק מפותח ומראה סימני רעב, הגיוני שהוא בשל לזה כבר לא כל התינוקות מתפתחים בול אותו קצב
אבל רק אם הוא באמת נראה סימני רעב כי בכי יכול להיות מהמון דברים

אבל אין סיבה לחשוב שהיא רעבה לפי התיאור. פשוט רוצה יחס וזה נורמלי.
כדאי לנסות לשחק איתה במשטח פעילות, לתת לה להחזיק משחקים רכים (היא תפיל די מהר אבל שתתרגל). יש לך אוניברסיטה? זה מעולה כי זה תלוי לה על הראש ומעניין אותה. גם מובייל יכול ממש להעסיק. ואולי אחרי כמה דקות שתגרמי לה להתעניין היא תשחרר אותך

רק רוצה צומי

ומגיל חצי שנה ארוחות ממש. דייסה זו ארוחה, לא?
אישית אני לא חושבת שבגיל 4 חודשים הם בשלים לאוכל, אז בטח לא לפני.
בכל אופן לא נשמע שהבת של הפותחת רעבה וחבל להכניס לאמא מחשבות שהחלב כבר לא משביע אותה, היא פשוט מחפשת כבר תעסוקה

אחרי זה - מומלץ מאוד לפגוש תזונאית. אם ח"ו תתגלה סכרת הריון אז בכ"מ תהיי חייבת לשנות תפריט באופן רציני אבל גם אם לא (בעז"ה)
אם רב מה שאת אוכלת זה פחמימות וסוכרים זו תזונה מאוד לא בריאה וחשוב לשנות הרגלים ולהתחיל לאכול יותר מאוזן



בגדול- להוסיף לתפריט המון המון ירקות גם מבושלים וגם חיים. ואת הפחמימות שאוכלים לנסות לבחור פחמימות בריאות ופחות קמח וסוכר
בהצלחה!

אם תשני את התזונה זה יהיה לא מדוייק התוצאות

תמשיכי לאכול עד יום ראשון בדיוק מה שאת רגילהנ

ולבדיקה עצמה מגיעים בצום

 

בשורות טובות

שהם בודקים באמת מי חי באותו בית

יכולים לעצור אותך ולשאול לאיפה את נוסעת, מה תגידי?

מותר להיות בקרבה רק אם אתם גרים באותו בית. לא משנה המרחק

למנוע מגע בין כמה בתי אב ואז זה עובר מבית לבית והמעגל מתרחב,
בתוך המשפחה הגרעינית כדאי לשמור על הגיינה מרובה מהרגיל אבל אין מה לשמור מרחק נגיד ברכב

רישמית ברכב רק 2 אנשים
ולא אמורים לבקר אנשים,
כן אפשר לעזור לקרובי משפחה נגיד לספק להם דברים וכד' שלא ייצאו בעצמם

הבנתי שעד עכשיו כן היה מותר להפגש אבל רק עם משפחה אחת קבועה

לק"י

היה מותר לשתי משפחות קבועות להפגש כדי לשמור על הילדים.
כנראה כדי שאנשים עם ילדיח קטנים שעובדים יוכלו לעבוד. השערה שלי...

מניחה שגם עכשיו זה מותר.

שעוסקים בדברים כשרים ולא עובדים ומשקיעים בשבת..
אנחנו בחרנו הלכה.

של שבת וחגים. אז יכול להוריד מעט את הרווח..

יש רק קופה אחת שיש לה מסלול הלכה בסיכון גבוה.

נכנסתי להראל ראיתי שיש הלכה לא כתוב איזה סיכון זה

ממליצה לא לרוץ ישר לתוספות. יכול להיות שהנקה בלעדית תשמור על הכמויות יותר. כמובן בשילוב של בדיקת טיטולים מלאים ומעקב גדילה.
מומלץ להתייעץ אפילו טלפונית עם יועצת הנקה.
אם תרצי לתת יותר פרטים וננסה לעזור
בהצלחה

בהתחלה הכל מושלם יש שפע ..בטיפת חלב מרוצים אחרי חודשיים בערך מתחילות הבעיות ..התינוק לא שבע רוצה כל שעה ולא שלוש שעות לי אין מספיק ואני נלחצת נותנת בקבוק כדי להרגיע את התינוק ..

תני לו כל שעה, תוך יומיים שלושה זה יתאזן.

אם במשך חודשיים הכל טוב,
קשה לי להאמין שפתאום מתחילות בעיות. הגוף שלך יודע לייצר חלב בדיוק לפי הצורך של התינוק. והתינוק יודע לדרוש ולינוק בדיוק כמה שהוא צריך.
אם עד גיל חודשיים התינוק יונק הנקה מלאה, אין סיבה להוסיף תמ"ל (אם את רוצה לשלב תמ"ל - סבבה, אבל אל תחשבי שהוא צריך את זה).
הוספת בקבוק עלולה לשבש את המערכת, וממילא לגרום להפחתה בייצור החלב. הגוף שלנו יודע להגביר ייצור אם צריך. תסמכי עליו שיש מספיק, ותתני לתינוק כמה שהוא מבקש (אם זה באמת רעב).
בהנחה שמדובר בקפיצת גדילה, תוך יומיים בערך המצב מתאזן בחזרה. בקבוק לא מאפשר למצב להתאזן.

תודה רבה לכולן!!

ברגע שנלחצת ונתת בקבוק הגוף שלך יפחית את הייצור.
תתני לפי דרישה ואל תסתכלי בשעון תסמכי על התינוק שלך שיודע מתי הוא רעב ועל הגוף שלך שיענה לדרישה הזו בסינכרון.

ממליצה להתייעץ עם יועצת הנקה לפני. ליסה שץ ממש מומלצת.

אם בהתחלה יש לך שפע חלב אז זה לא בעיה פיזיולוגית, כנראה היה ניהול הנקה לא טוב או אולי בעיות בתפיסה שהקטין את ייצור החלב או באמת קפיצת גדילה כמו שהציעו.
יועצת תעזור לך להתנהל נכון ותהווה כתובת לשאלות שלך אם משהו ירגיש לך לא תקין

יש אפילו מהקופה, אם אין בעיות זה אמור להספיק

בהצלחה ובשעה טובה וידיים מלאות !

וזה יכול להיות גם כלום..
במצב נורמלי הייתי אומרת לך לגשת למרפאה לשלול דלקת, אבל עכשיו לא יודעת מה עדיף כבר...

רופאים אמרו שככל הידוע להם זה לא עובר לעובר
ולגביי השליש הראשון הם לא יודעים

ומוזר שמכון פועה אמרו לוותר על סקירה ובדיקות דם
אני לא שמעתי הוראות מחמירות כאלה מרופאים

על כל מני השערות

בכל אופן לפי מה שידוע לי הסכנה ממחלות מסוימות היא בשבועות הממש ראשונים 

שזה יכול לגרום נזק לעובר?.נראה לי שהקורונה עוד צעירה מכדי שידעו נתונים כאלו.

ואם יש לך שקיפות כנראה כבר את עוברת את השבועות הראשונים הקריטיים. כרגע אמרו שזה ככל הידוע לא מזיק. אבל ברור שעוד לא ניתן לדעת בוודאות. לכי לעבודה עם מסכה או בד וכפפות. אל תגעי בפנים שלך. תשטפי ותחטאי ידיים. לתפילה. יהיה בסדר בע''ה

ואם יש לך שקיפות כנראה כבר את עוברת את השבועות הראשונים הקריטיים. כרגע אמרו שזה ככל הידוע לא מזיק. אבל ברור שעוד לא ניתן לדעת בוודאות. לכי לעבודה עם מסכה או בד וכפפות. אל תגעי בפנים שלך. תשטפי ותחטאי ידיים. ותפילה. יהיה בסדר בע''ה

א. לא נראה לי שזה קשור להנקה- עד גיל בוגר יחסית.
ב. אולי- קשור לזה שהיא לא ממש מבינה מה זה אומר שאת תסעי ללדת והיא תהיה אצל קרובים. כלומר- היא מבינה אבל אולי משהו אצלה לא סגור עד הסוף ולכן היא מרגישה שאת הולכת לה...
ואולי, קשור למצב הקורונה הנוכחי, שמעלה את סף הקריזה, הרגישות, הקושי והסבלנות של כולנו, מוציא את כולנו משגרה טובה ומוכרת ומכניס אותנו לשגרה חדשה שעדיין לא מוכרת מספיק ולא נותנת מספיק בטחון עדיין.

ובתכל'ס-
א. אולי תנסי ליצור לה שגרה ''הדוקה'' כמה שאפשר- סדר יום קבוע. תכיני דפים עם כל אחד משלבי סדר היום וכל פעם תצביעו ותראו באיזה שלב אתם עכשיו. זה קצת דורש ממך, אבל הרווח הוא יכול להיות גדול.
ב. לגבי הכניסה לשירותים. אני מציעה לך לדבר איתה, משהו כמו ''אמא צריכה עכשיו להיכנס לשירותים. אני יודעת שזה לא נעים לך, בואי נחשוב ביחד מה יכול לעזור לך לא לבכות בזמן שאני בשרותים''. ואז אולי היא תציע משהו, ואת תציעי עוד משהו וככה תגבשי לך ''טקס'' כניסה לשירותים שהיא מכירה. נניח- יעזור לך לעמוד ליד הדלת של השרותים? (גם ככה היא שם..). אולי יעזור לך אם אמא תתן לך חמוצית לפני שאני נכנסת לשירותים? אולי יעזור לך שתדפקי על הדלת ואני יענה לך בדפיקות? אולי עוד רעיונות ..כיד הדמיון.

אבל באמת, באופן כללי, הגיוני מאוד שזה בגלל בשגרה הלא שגרתית שלנו עכשיו.

הם מרגישים 

תוסיפי לזה את זה שאמרת לה שאת בשלב מסוים תלכי לבית החולים- אז זה כפל כפליים של פחדים וחששות

 

אני חושבת שקודם כל תחבקי אותה והרבה, מובן לגמרי למה היא מפחדת

ודבר שני, כדאי להפסיק ולדבר איתה "כל הזמן" על זה שאת תלכי לביהח ותחזרי.

פשוט תניחי לזה

ברגע שיגיע רגע האמת- או שאת תאמרי, או בעלך או סבא/סבתא, תלוי מי יהיה נוכח.

נורא מפחיד ילד לדעת שאמא שלו תלך, כשאלמנט הזמן עדיין לא ברור לו והוא לא מבין בו

כך שמבחינתו זה לנצח...

 

בשורות טובות!!!

אולי קצת להימנע מלדבר על זה לתקופה הקרובה?
תראי איך אנחנו מרגישים עכשיו עם ה"לא ידוע"... אצל ילדים זה עוד יותר. אין לה מושג זמן, ומבחינתה בכל רגע נתון, ייתכן ואת הולכת לה...
סתם השערה שלי כמובן.

(היות שהזדהית, אני יודעת שיש עוד קצת זמן עד הלידה. אז הייתי מניחה לזה כרגע)

אני מניחה שאת לא יוצאת כרגע לעוד מקומות, נכון?
אז לומר לה את זה. לומר לה, היום אמא לא הולכת לשום מקום, רק בבית - בחדר או בסלון או במטבח או בשירותים, היום אמא רק בבית.

עוד סתם רעיון - אולי תשחקו מחבואים בתוך הבית?
אומרים על משחקי "קוקו" בגיל המאוד צעיר שה מפתח אצלם את הידיעה שגם כשלא רואים את אמא היא נמצאת.
הילדים שלי משחקים מחבואים עם התינוקת בת השנה - מתחבאים וקוראים לה, עד שהיא מוצאת מאיפה קראו. אז אולי מחבואים מעין זה, לאו דווקא לפי הכללים האמיתיים.

שאת תלכי והיא תשאר עם הקרובים לה.

מבחינתה כל הליכה שלך, גם אם זה לשירותים, זה "הנה אמא הולכת".

אני מספרת בגיל כזה רק בלילה לפני... ממש ממש בסוף. לא עושה יותר מדי הכנות, זה עושה פעולה הפוכה.
ואפילו פעם אחת אושפזתי במפתיע, ולא נפרדתי מהילדים, לכמה ימים. בלי הכנה ובלי כלום והיה בסדר גמור.
לא טראומה ולא היסטריה.
בעלי ואמא שלי הסבירו שהלכתי לבית חולים לקבל תרופה ואני אחזור.
כשחזרתי הכל היה כרגיל.
אז לפעמים הכנות הם יותר מתוך החרדה ההורית שלנו, ובפועל ילדים מקבלים את המציאות ומסתגלים אליה יותר בקלות ממה שנראה לנו.

הייתי מנסה לומר לה - אני לא הולכת עכשיו, אני חוזרת מיד.

מרובות כשהתחלתי הריון.

אבל מצד שני זה יכול להעיד גם על פטריה.

 

תמתיני להפרש הכי גדול שהיה לך ותעשי בדיקה..