ואני תוהה לעצמי אם יכול להיות שזה צירים?
יש דבר כזה צירים ברגליים?הריון ולידה2
ואני תוהה לעצמי אם יכול להיות שזה צירים?
שמעתי שיש צירים שמורגשים בירכייםמרגרינה
למיטב ידיעתי צירים מורגשים בבטן או בגב התחתון.השם בשימוש כבר
אולי התכווצויות שרירים??
בכל אופן מאחלת לך לידה קלה מהירה וטבעית ותינוק בריא ושלם! בהצלחה!
בלידה הראשונהאמא לקטנטנות
בעצם נזכרתיאמא לקטנטנות
בקורס הכנה ללידה היא אמרה לנו שיש נשים שיש להן צירים בירכייםנס גלוי
תודה! אז זה כנראה באמץ ציריםהריון ולידה2
לי יש כאבי מחזור גם ברגליים. לפעמים עד כדי כאב ממש מחשמלאמהלה
יתכן ויש כזה דבר גם צירים...
אצלי בכ"א דווקא הצירים התאפיינו יותר בגב וכשהלידה התקדמה גם בבטן
לי היומצטרפת למועדון
אני הבנתי מרופאת נשים שבהחלטשילוב
כן.לי היה בירכיים.mp3אחרונה
אמאלה ג'וקים.. אני יודעת שלא קשור אבל בטוחה שתבינואני זה א
פעם אחת עשינו הדברה טובה שהחזיק שנה אבל היא ממש יקרה אז בעלי הזמין מישהו אחר שאצלו זה מחזיק גג 3 חודשים..
הרגתי היום כמה גוקים ענקיים תוך כדי צרחות (היחדים לא הבינו מה קרה לאמא) באתי להיכנס למיטה והופס גוק נפל הישר למיטה כאילו הוא גם יודע מה הצד שלי...
מזל שבעלי נכנס לםני וטיפל בו כי אני צרחתי ובאחתי לסלון ועכשיו לא נרדמת ושוב שמעתי גוק הולך על הארון ניהלתי מרדף אחריו והוא גם הצטרף למניין המתים...
זהו מחר מזמינה את ההדברה היקרה כבר הודעתי לבעלי ומקווה שיבואו בשישי כשניסע להורים.. שוקלת כבר לנסוע לםני כי אני פשוט מתה מפחד מהחיה הזו..
זהו פרקתי...
אה ואמרתי לבעלי שאם קופץ עלי גוק אני מעיפה אותו עליו אז שיהיה מוכן
ממליצה בינתיים,תן כתף
צריך להזהר מזה, סנט מוריץ אכל לי את הרצפהbinbin
סנט מוריץ היא חברה, עד כמה שידוע לי.הנורמלית האחרונה
זה חומר שמיועד לשטיפת רצפה של סנט מוריץתן כתף
משתמשת כבר חודשים והרצפה לא נאכלה ממנו.
תודה על המקקים שלי כלום לא עובדאני זה א
וועליה!!! כאחת שנגעלת מהם ברמות שאני מצטמררת כוליהשם בשימוש כבר
אמאאאא יאכסססס. גיבורה!מיואשת******
לסגור הרמטי את כל החלונותטרכיאדה
הדבר הכי מפחיד בעולם, במקומך הייתי בורחת כבר מזמן מהבית.
והנה שיא השיאים הבן שלי קם לשתותאני זה א
מוזר שריסוס לא עוזרטרכיאדה
אני עושה ריסוס פעם בשנה, הם מגיעים אבל מתים מיד
אמאלה אמאלה גיבורהסיפור_של_הלב
כשאני מנהלת אחריהם מרדף זה מלווה בצרחות שאין לי מושג איך השכנים לא פורצים לי לדירה כל פעם
חחחאני זה א
אוי כמה שליבי איתך...הריון ולידה
פשוט אי אפשר לחיות ככה! זה הדבר הכי מגעיל בעולם חד משמעית!!!
הם ענקיים מעופפים מגעילים דוחים ועמידים בצורה מעוררת סלידה.
בהצלחה!
אמא אמא אמאאאאהבתחינםאחרונה
לא משנה כמה ריססנו, תמיד היה!
תוך חודשים מצאתי דיירים חדשים ועפתי!!!!!
התייעצות-חזרה לגניםהריוניתת123
אז עד עכשיו איכשהו הצלחנו להחזיק בבית..לא שלחתי אף אחד למסגרות. היו ימים יותר טובים ימים פחות סה"כ ב"ה הסתדרנו
אבל בשבוע האחרון מרגישה שזה לא אפשרי יותר (גם בעלי חזר אבל הוא נמצא בחדר לבד ככה שלא חוששת) ואני כל היום מנסה להעסיק אותם וכן כבר אין לי ממש כוחות..
ומה שהכי מפריע לי זה שהילדים ממש מתחננים לחזור לגן.. אנחנו גרים ממש ליד הגנים 2 הילדים רואים את החברים שלהם נהנים, משחקים (הם עומדים בחלון וצופים). במיוחד הבת הגדולה שלי, אני מנסה להראות לה סרטונים שהגננת שולחת והבעיה שזה רק גורם לה עוד יותר לרצות ללכת. פעם אחת היא התפרצה בבכי סיפרה שהיא ממש רוצה לחזור ולהיות עם הגננת והחברים (היא מאד חברותית תמיד מאד אהבה ללכת לגן) אמרה שעוד מעט היא תהיה בכיתה א' ואז היא בכלל לא תהיה בגן והיא מאד אוהבת את הגננת ורוצה להיות גם בגן לפני שהוא ייגמר.
בקיצור ממש כואב לי שאני מונעת ממנה. מצד שני אני מאד חוששת לשלוח בגלל שלא יודעים כלום על איך הקורונה משפיעה על ההריון. מה שכן ב"ה סיימתי את השליש הראשון עכשיו אז לכן אני מתחילה לחשוב אולי כן אני צריכה לשחרר מצד שני מאד מאד פוחדת.
חשבתי אולי לשלוח רק את הגדולה (שהיא אולי כן תצליח יותר להיזהר)אבל אז לזה שאחריה יהיה מאד משעמם לבד והוא גם מאד רוצה ללכת גם. כלומר זה לא אופציה..
בקיצור אשמח אם לשמוע דעות מה הייתם עושות/עידודים לשחרר/לא לשחרר...
באמת.התלבטותהתמסרות
יכולה להגיד שגם אנחנו חששנו(מסיבות אחרות)
ובסוף הגענו להחלטה שאם החליטו לשחרר את ההקלות, ומיום ליום משחררים עוד.. אז גם אנחנו משחררים והחזרנו את הילדים אתמול לגנים.
עוד שיקול זה גם איך להקל עלייך. קשה להיות לבד ובתחילת הריון.
אותי הרגיע לראות חדשות שמדברות על ההדבקות השניות שהם ממש רק קצת יחסית.למה שהיה.
מחזקת אותך שתקבלי החלטה נכונה בעזרת ה'.
ברור שתשחררי!עלה למעלה
אין מה עוד לסבול בבית...
אם המדינה החליטה כבר לשחרר לגמרי את מסגרות הלימוד, אז המצב ממש ממש בסדר!
ואף אחד לא ראה עד עכשיו שזה השפיע משהו על הריון...לא הייתי מפחדת
הבעיה שכל יום סוגרים מוסד אחר..שירה רננה
אבל באמת התלבטות אני כן הייתי נוטה לשחרר זה לא שאפשר לדעת מה יקרה הלאה אף אחד לא מבטיח שזה ייגמר בקרוב. ולא חושבת שזה רצוי להשאיר את הילדים כלואים בבית במיוחד שהם מרגישים ככה. ולקוות ולהתפלל לטוב..
אני חושבת שהייתי שולחתמחי
אני לגמרי משחררת ובשמחה (מי שיש לו מסגרת בפועל)מעין אהבה
יש זמן גם לשחרר איפה שצריך
מעודדת אותך לשלוח אותן!!יעל...
מבינה את הפחד. אבל במצב הזה חושבת שכן לשלוחאורוש3
ובניגוד לכך הנזק הרגשי הוא וודאי. הילדה המהממת שלך אפילו מצליחה לבטא את זה במילים ממש בבגרות. וזה שהם רואים את החברים הופך את זה ממש לקושי.
תודה רבה יקרות
אז שלחתי היוםהריוניתת123
מקווה שעשיתי את הדבר הנכון, מתפללת לטוב..
אנחנו גם שלחנו היוםאמא יקרה לי*
מבינה אותך...רק שלי יש עוד חודש עד הלידהיעל מהדרום
ולא מפחידה אותי המחלה כמו בידוד בלידה.
חשבנו לחכות שבועיים ולראות שהמצב לא מחמיר, ועכשיו בעלי רוצה שנחכה עוד, אחרי שילדים בגנים/ מעונות נשלחו לבידוד....
אצלינו הקטנה בת שנתיים+ אומרת שהיא רוצה לחזור למעון. הגדול בן חמש פחות.
בעלי בכלל הציע שנשאיר אותם בבית עד הלידה.
נראה לי יותר מידי, בעיקר שאנחנו לא מעסיקים אותם בעיסוקים מעניינים יותר מידי. וגם עדיף שיהיו במסגרת כשאני אלך ללדת ובאשפוז אחרי הלידה.
שה' ישמור עלינו!
אותי סטטיסטיקה מרגיעהמלאת אושר
ובנוסף לבריאות הפיזית- בהריון ממש חשובה הבריאות הנפשית, והילדים שלך צריכה אמא בריאה נפשית! בשבלם אולי שווה לקחת את הסיכון הקטן הזה..
חעלןאשה של בעליאחרונה
חוןע
מאוורר טורבו הוריקןבית חלומתי
ההילדים לא נרדמים מהחום
כזהבית חלומתי

להורים שלי יש משו דומהדפני11
לא ממליצהאוהבת את הקב'ה
יש לנו והוא עושה הרבה רעש ולא מקרר מספיק..
גם אני אובדת עצות מה לעשות עם החום בחדר שלהם

אממ אולי את מצפה למזגן?דפני11
רק עושה רוח
אבל לדעתי יחסית למאוורר רגיל הוא ממש חזק..
מה שכן מסכימה שהוא עושה יחסית הרבה רעש..
חחחח לאאוהבת את הקב'ה
טוב מעניין. אצלנו זה לא ככה..דפני11
היה לי אותו. מאוורר בעוצמה חזקה אבל - 1.גם מרעישהשם בשימוש כבר
עוד חסרון אבל הוא היה בחברה מקבילה לגולד ליין, משהו כמו "בלו סטאר" -א"א לפתוח את 2 פתחי יניקת האוויר שלו, כך שכשמצטבר מלא אבק(והוא מצטבר והרבה, ומהר) א"א לנקות. התקשרתי לחברה כשגיליתי את זה והם אמרו לי ללכת לתחנת דלק(!!! לסחוב אותו לשם... באמת... ) ושינקו שם עם המפוח.
אז קחי את זה בחשבון... העברתי אותו לחברה אחרי שימוש של שנה בערך.
לנו יש וזה מעולה! אבל לא יודעת בדיוק לגבי החברהמיקי מאוס
מאוורר מעולהרעותוש10
גם לי יש שאלה-מוריה
ילדים יכולים להכניס לשם אצבעות?
לאאוהבת את הקב'ה
תודה.מוריה
תודה רבהבית חלומתי
יש המלצות??
אוף אנחנו בשכירות ונמאס לי להשקיע
מבינה אותך ממש... גמני בשכירות וזה מעצבן. באושר עדהשם בשימוש כבר
מזגן נייד עולה כמעט/יותר כמו מזגן רגיל. ופחות יעיל.מוריה
לא. זה הרבה יותר בטיחותירעותוש10
תודה.מוריה
הכי טוב שיש לדעתיקורונה משמחה
*החסרוןקורונה משמחה
לנו יש! הוא אחלה,אושראחרונה
נשים יקרות עצתכן, בחילות אחרי לידהרעותוש10
מרגישה טוב, התאוששתי, הילדים חזרו למסגרת
יש לי שן בינה עם חור ענקי וממש מציקה לי,שאני חייבת לעקור למרות הקרבה ללידה קבעתי תור להיום- האמת שזה די הלחיץ אותי וכבר מיום שישי אני לא מרגישה טוב
יש לי בחילות וקצת חוסר תאבון, אני ממש אוכלת בכוח כדי שלא תתפקשש לי ההנקה, מרגישה את הבטן מובחלת רוב שעות היום
חשבתי שזה מהלחץ והמתח של עקירת השן ולא התייחסתי
אתמול החלטתי לדחות את העקירה בשבועיים לאור מצב הבחילות
יש למישהי עצה למה הבחילות ומה כדאי לעשות ??
תופעה מוזרה מאוד אצלי
אני סך הכל מרגישה טוב, ישנה כל הבוקר, בעלי מקסים כמעט לא בבית אבל עוזר ותומך בלילות, שנינו ממש שמחים ואוהבים את התינוק גם שאר הילדים בבית.
התינוק עם אופי נוח וזה ברכה גדולה, וקיבלתי הרבה עזרה מהקהילה בבישולים וכו'
מבחינת מצב רוח גם סביר יש קצת תנודתיות אבל סך הכל אני מרגישה חיונית
אמ אמ אממיואשת******
לא שאני רוצה להבהיל סתם או משהו אבל בחילות ו"אכילה בכח" כמו שאת מתארת יכולות להיות סימפטום של קורונה
תעברי על שאר התסמינים ליתר ביטחון.
אם את לא לוקחת שום אמצעי מניעה וזה התחיל פתאום אז אני אישית הייתי בודקת
למרות שכמובן יכול להיות שזה סתם, תופעה של אחרי לידה וזה.. וזה יעלם כמו שבא.
מה עוד התסמינים ?רעותוש10
אבדן חוש טעם וריחמיואשת******
התסמינים המוכרים ביותר (וגם המדאיגים יותר) של קורונה הם חום וקשיי נשימה, אולם גם פגיעה או אובדן של חוש הטעם והריח הם מתסמיני מחלת ה-Covid-19 והם פחות ידועים, אך מאוד מסקרנים. בהודעה רשמית של האגודה הבריטית של רופאי אף אוזן גרון נמסר כי אובדן חוש טעם וריח דווחו כתסמינים במספר לא מבוטל של חולים, שלא הציגו תסמינים אחרים של הנגיף.
אישית , אמא שלי היתה עם בחילות וחוסר תיאבון ואכלה ״בכח״ כמו שאת מתארת
גם פריחה על הידיים זה סימן לקורונה שלא ממש מדובר...אם ל2
באמת?!הנורמלית האחרונה
הלחצת אותי כהוגן- מקווה ממש שזה לא זהרעותוש10
זה לא מצחיק בכלל כי השבוע הילדים שלי חזרו למסגרות
עד שבת האחרונה היינו ממש רק עם עצמנו (חיכיתי שיעברו שבועיים מהברית כי היו לנו בסוף אורחים, לא הרבה אבל מכמה מקומות, וממש שמרנו מסכות והגיינה אבל בכ)ל זאת
וואו, הלוואי שזה כלוםושוב אתכם
סליחה יקרה. אל תילחצי, זה רק יכול להיותמיואשת******
תחכי יום יומיים אולי יעבור
מישהי עוד מכירה דבר כזה בחילות אחרי הלידה ? (3 שבועות)רעותוש10
כןמחי
התייעצתי עם רופא שאמר שזה מעודף חומציות בקיבה וזה נפוץ אחרי לידה. רשם לי אומפרדקס ל10 ימים או שבועיים, לא זוכרת כבר, וב"ה זה עבר לגמרי.
לוקחת אמצעי מניעה?ושוב אתכם
עוד לא התחלתי כלוםרעותוש10
אולי מחסור בברזל?נ.מ.ש
יודעת מה מצב הברזל שלך?
לי אישית חוסר ברזל גורם לבחילות וסבלתי מזה ממש אחרי הלידה
יכול להיות בגלל מזג אוויר?מוריה
ועכשיו עם השרב אין לי תיאבון.
תתקשרי למדא יישאלו כמה שאלות .יעזרו לך. בעזרת השם זה כלוםהיכונו
מזל טוב! אהבתי את ה"מרגישה חיונית"... ;)וואוו
חבל שהעברת את העקירה..חגהבגה
גם אני הרגשתי ככהחדשה כאן 1אחרונה
אוף..לא קשור להריון ולידה אבל כאן הכי נחמד ליקופצת לרגע...
חדשה בצוות.
סהכ אנשים נחמדים אבל אני לא מרגישה נוח איתם.
יש ימים שממש נחמד.
יש אנשים שזורם לי טוב יותר איתם
אבל בכללי התחושה שלי מאד לא נוחה שם.
נניל בקבוצת הווצאפ, לא אוהבת את ההתכתבויות
לא נוח לי להביע את דעתי
ומרגישה כזה מחוץ לעניינים.
מבאס ןגפ קצת מוריד לי את הביטחון.
ןבכלל כשמדברים על איזה ערב לצוות,
ממש לא בא לי ללכת!
מה עושים?
מבאס...להשתמח
אוף מבאס...מחי
אני מזדהה ממש, עברתי את זה שנה שעברה וממש לא אהבתי להגיע לאספות וערב לצוות, היתה גם אחת שממש עצבנה אותי... אבל הרוב היו נחמדות ועם הזמן התחברתי אליהן קצת יותר. לא יכולה להגיד שעכשיו כייף לי איתן, אבל כן מרגישה כבר בעניינים ואין את המבוכה הזו שאני החדשה וכולן קבוצה מגובשת חוץ ממני. התחברתי בעיקר לשתיים וככה יותר נעים לי שיש עם מי לשוחח.
אבל זה באמת לוקח זמן וסבלנות... וקצת השקעה. למשל ללכת לערב הזה אפילו שממש לא בא לך

תודה לשתיכן..קופצת לרגע...אחרונה
ברוך ה' יש כמה שאני מחוברת אליהן יותר.
אבל סתם התחושה הכללית ממש לא כיפית.
צודקות שצריך זמן... סתם אין לי סבלנות...
קצת מוזר -כי לעולם חסדו
היא פשוט שומרת את זה בפה ואחרי חצי שעה החתיכה הקטנה עדיין בתוך הפה שלה

זה מוזר כי בננה, למשל, היא כן בולעת.
מה אפשר לעשות?
לחתוך קטן יותר.מוריה
נשמע לי הגיוני.
זה סיבי.
את משווה בננה לעוף?למה לא123
עוף חייבים ללעוס,עם בננה גם תינוק בן חצי שנה בלי שיניים מסתדר
הבן שלי בן שנתיים ולא אוכל עוף,הוא מוציא את החתיכות מהפה
אני לא רבה איתו. כשיגדל יאכל או שלא
בת כמה היא?בתי 123
בת 10 חודשים, אין לה עדיין שיניים.כי לעולם חסדו
באמת קטנה בשביל עוף אם את לא רוצה טחון תתניבתי 123
או לבשל את העוף ממש רך ולחתוך קטןוואוו
היא משום מה לא אוהבת טחון...כי לעולם חסדו

פשוט לחכות?
מלחיץ אותי שהיא ממשיכה להיות תלויה ככה בי ומה יהיה במעון...?
היא תסתדר. והיא תלמד.מוריה
הלסת מספיק חזקה כדי ללעוס.
מכירה את זה!ברכת ה
אמנם היו להם שיניים אבל לא נראה לי שזה משנה עקרונית.
פשוט תנסי מאכלים שונים ותראי עם מה היא כן מסתדרת. אולי קציצות? או עוף של מרק שהוא רך מאוד ואפשר ממש לחתוך קטן ואפילו לפורר עם האצבעות, קטניות, ירקות חיים ומבושלים, פירות חתוכים, פסטה חתוכה, קוטג.... בקיצור יש מלא אפשרויות. אל תלחצי ופשוט תמשיכי.
במעון תגידי להם לנסות גם טחון וגם רכיל. לפעמים במעון הילדים מתנהגים שונה מאשר בבית.
ומה לגבי בקבוקים? לוקחת? בגיל שלה מאוד נורמלי שעדיין אין ארוחות מלאות מבוססות. לאט לאט. דווקא השהות במעון מקדמת את זה בדרך כלל.
בהצלחה!
גם במעון לא נותנים חתיכות עוף נותנים דברים רכיםבתי 123
...אם ל2אחרונה
מתי נחשב איחור במחזור?הריון ולידה2
ביום חמישי התחילו לי כאבי מחזור ועדיין לא הגיע.. אז חשבתי שאולי, יש איזו תקווה..
.....הריון ולידה2
איחור בודקים יום אחרי אורך המחזור הכי ארוך שלך. אחרי פרימולטבעזרת ה
היי!הריון ולידה2
הגיוניפשיטאאחרונה
בהמשך לשאלה...הריון ולידה2
תודה!
למה זה כל פעם קורה מחדש...איפה אנחנו טועים???הריון ולידה
אז אחרי שלושה חודשים בבית החלטנו ליסוע להורים לשבת....פיספסתי את השקיעה בחמישי כך שהטבילה יצאה בשישי. בעלי ממש ידע שהצטערתי על כך אבל דבק בהחלטה שנוסעים בכל זאת להורים למרות שידוע שאין מצב שאטבול שם בערב שבת מהרבה סיבות.נסענו מתוך החלטה וידיעה שהטבילה נדחת למוצאי שבת.
שבת יצאה....ומתעכבים עוד ועוד למרות שבאמת זירזתי הכל, ממש מהר התארגנתי, סידרתי את הבלאגן וארזתי בחזרה.... איכשהו יצא שהוא התעכב עוד ועוד בשיחות ודיבורים עם ההורים והופפ המקווה נסגר והטבילה נדחתה ביום נוסף. טבלתי בראשון, חזרתי כרגיל לבית מבולגן, ילדים ערים, לא כולם עדיין מקולחים למרות שביקשתי...- ארגנתי והרדמתי את כולם.....ולפתע אני מגלה שהוא פשוט נרדם. מנסה להעיר וכלום....אין עם מי לדבר.
אתמול במקום להיות איתי שוב הוא בחר לצאת עם חברים ולהתעסק בעבודה עד השעות הקטנות של הלילה.
אני ממש פגועה! ניסיתי לדבר ולהגיד זאת היום אבל לא היתה קבלה או הבנה....יצא שכביכול אני זאת שאשמה שלא רמזתי לו כלום אתמול בלילה, כאילו שאני צריכה לרמוז או לבקש אחרי כל כך הרבה זמן שעבר....המתח הזה מעצבן אותי, במיוחד בשל העובדה שכשאנחנו יחד אז שנינו דואגים לפנק אחד את השניה והכי כיף בעולם.
סופית! לא רוצה שום דבר....
תמיד אני זאת שנפגעת שוב ושוב אך צריכה להענות לו כשהוא מחליט שהגיע הזמן להיות יחד.
כל פעם זה קורה מחדש....מרגישה שכבר לא אוהב אותי ולא אכפת לו ממני.כבר כמה פעמים הסברתי לו שאני מתכוננת יותר משבוע לטבילה ומצפה שליל הטבילה יהיה משהו נעים ומיוחד עבורנו.אבל כל פעם מחדש אפילו לקבל חיבוק קטן באותו ערב לא זוכה.
רוצה כבר לקבל בחזרה! להיות אסורה הרבה זמן כדי שיתגעגע.
אוישאמא לקטנטנות
גברים... ספרי לי על זה..Mamina
לא נראה לי רצה לפגוע בך בכוונה למרות שגם אני הייתי נפגעת במקומך... באמת מרגיז.
הלוואי ותשבו ותסבירי לו בעברית רגילה מה הפריע לך.. ואמן שיבין.. כי לפעמים הם לא מבינים כלום.
בעית תקשורת ידועה...
בהצלחה לך יקרה 😅
לא מסכימה עם ההכללות שלך.. אולי הגבר שלך כמו שאת מתארתמקווה מאוד
אבל זה לא מתאר את כל הגברים הקיימים בעולם, והאמת ממש מעליב ולא מפרגן למין הגברי
וואי אחותי... זה הסגנון דיבור שלי...Maminaאחרונה
לקחת למקום ממש שלילי..
וואו ממש ממש כאב לי לקרוא אותך!אוהבת טבע
לא כתבת מה טיב היחסים ביניכם בכללי, אך ציינת שבזמן המעשה אתם כן נהנים ואוהבים שזה מעולה, אך גם מעורר שאלה - איך באמת הוא לא מחכה לזה מאוד? לפחות כמוך... איך הוא יכול לדחות בכזו קלות ליום הבא?
את מצליחה לענות לעצמך תשובה על זה?
יכול להיות אולי שאת פחות משתפת אותו בצפיה והגעגוע שלך אליו במשך כל תקופת הריחוק?
אולי להפוך את הציפיה וההתכוננות למשהו זוגי, ששתיכים יחד מחכים בקוצר רוח...
עוד נקודה שיכולה מאוד לעזור - אנחנו הנשים מחכות מאוד לפן הרגשי שחסר לנו ( כמו שכתבת, אפילו חיבוק קטן...) לגברים בד"כ חסר גם הרבה את הצד הגופני... ופה נכנסת הבינה הנשית שלנו והכוח שלנו - אולי תנסי להשקיע בדברים חיצוניים/אוירה וכאלה...
שהוא לא יוכל להתעלם...
אפילו לסדר את החדר מגרה לפני שאת יוצאת לטבילה, לנעול מהילדים והבלאגן ... ונראה לי שאם תעשי את זה טוב ומשכנע הוא לא יירדם כ"כ בקלות..
אם תעשי את זה טוב ומשכנע???הריונית ותיקה
לא.
הוא צריך לעבוד על עצמו נקודה ,ככה זה שחיים בזוג גם הצד השני צריך להראות רצון ועניין.
את צריכה לשבת ולהבין מה מונע ממנו להיות חלק מזוגיות בריאה ומאוזנת
אמרתי שהיא לא בסדר??????? חלילה!!!אוהבת טבע
מי אני שאגיד מי בסדר ומי לא?!
רק הפותחת יודעת מה קורה באמת. אני נתתי רעיון ועיצה שלדעתי עובדים! הפותחת יודעת האם דיברה כבר עם בעלה/ אם יש עם מי בככל לדבר/ אם דיברה ולא מוכן לשמוע/ ועוד כהנה וכהנה....
אני הבאתי עיצה שיכולה לעבוד בלי לשפוט מי בסדר ולא בסדר פה ואין לנו אפשרות לדעת לפי הודעה אחת, וזו גם לא המטרה של כתיבת הפוסט.
אני אישית בחיי אוהבת בכל מצב לחשוב מה * אני* יכולה לשנות *בעצמי* כדי לשנות את תמונת המצב כולה. ברור שיש עוד הרבה דרכים לשינוי!
ושוב, סליחה אם פגעתי...
ברור שעל פניו הוא לא היה בסדר,אוהבת טבע
ו....אין שינוי...
אז פה נכנסת החוכמה ללכת בשביל עוקף...
צודק - לא!!!!
חכם - לדעתי כן...
יקרות, תודה רבה על התגובות...הריון ולידה
היחסים בינינו סך הכל טובים, עם עליות וירידות, נראה לי כמו אצל רוב הזוגות.
העומס בתקופה האחרונה גורם לי לעיתים לתפוס פינה שקטה ואני מגלה לפעמים חוסר סבלנות כלפי בעלי. שמגיע הביתה בדרך כלל בערב אחרי הכל....
מודה, לא תמיד אני פנויה לשוחח איתו ולעיתים מעדיפה את הלבד שלי.
אבל עדיין מצפה ממנו שקצת יחזר אחרי לפחות בליל טבילה.
המריבות סביב הערב הזה מוציאות לי את החשק ללכת לטבול בכלל....מעדיפה להיות אסורה ולא להתאכזב כל פעם מחדש
נפילה מכסא בהריוןעמקאביב
במוקד אחיות אמרו לי ללכת לבית אגד בירושלים.
האם אתן יודעות איך זה הולך שם?
שבוע 34
עולים לקומה 8, זה מיון נשיםמק"ר
בהצלחה!
בהצלחה! (קרה לי גם🙈) חיבוק
*כוכבית*
מקווה שהכל בסדר איתךאם כל חי
סליחה
אבל רק נקרעתי מצחוק מהסיטואציה-
כאילו בהריון אנחנו כל כך שמנות שאפילו כסאות פלסטיק מתפרקים תחתינו??![]()
שיו. איזה באסה\פאדיחה\כואבמיואשת******
מקווה שאת בסדר!
תודהעמקאביב
אבל רופא לא אהב מוניטור, נתן הפניה למיון. דיכאון
אם כל חי
אוי
לפחות את יודעת שאת עושה את המקסימום כדי לשמור עלייך ועל העובר
כל הכבוד על האחריות
בשורות טובות
אויש. תרגישי טוב! ושהכל יהיה בסדר בעז"ה!מרגרינה
בשורות טובות! תעדכני אותנומק"ר
וואי תרגישי טוב ותחזרי לעדכןאני זה א
אוישששש מקווה שהכל בסדר וזה סתםאורוש3
בשורות טובות בעז"ה!כי לעולם חסדו
מה שלומך יקרה? חושבת עליךמק"ר
מעדכנת, הכל בסדרעמקאביב
רופא בבית אגד סתם לא רצה לקחת אחריות.
יופי. ב''ה!! כח הכבוד שעשית מה שצריך.אורוש3
יופי ברוך השם! שימשיך שקט ורגוע בידיים מלאות!מק"ראחרונה
מישהי פה לקחה שיח אברהם?לילוש92
המטרה שלי היא כמובן להיכנס להריון וחשבתי לנסות את זה לפני שאני מתחילה בטיפולים עכשיו
לא.אנונימי (2)אחרונה
זה יכול להיות בעזרת כדור אחד ביום למשך שבועיים כמו קסם.
חבל סתם לנסות דברים טבעיים כשהרפואה הקונבנציונאלית מציעה פתרונות מהירים ופשוטים .
וברור שאפשר לנסות דברים טבעיים.
רק נשמע שאת שוללת ללכת לרופאה רק מהפחד לטיפולים .
אז לא רצים לטיפולים כזה מהר.. תהי בטוחה.
בכל מקרה הייתי מציעה לך לעבור לקמח מלא. ולעשות התעמלות .
זה גם יכול לעשות קסמים.
תגידו לי שאני נורמלית.שמחה!!
אין לי כח לעשות כלום.
בחילות( מניחה שזאת רק ההתחלה, אבל הן מתישות אותי).
הקטנה מסתובבת סביבי קצת במסכנות על חוסר היחס.
בעלי המהמם מנסה לעזור כמה שהוא יכול אבל עדיין אני מרגישה בעע..
אנחנו בעקרון* כל-כך שמחים מההריון . מרגיש לי לא פייר להתלונן. לא פייר להיות חלשה כי אני אמורה להיות בעננים. בפועל..ממש לא אני...
*למה בעקרון? כי עד שלא אראה דופק בע"ה(!!!) אני בחששות ...משהו בי מנסה לא להקשר לזה נפשית. אולי גם החששות לא מועילות להכל...
קיצור, תנרמלו אותי....
תודה חברות!
( וזה קשה שבעולם האמיתי אף אחד לא יודע. וכרגע לא רוצים לשתף. לפחות עד הדופק....)
יופי בשעה טובה!! המשך הריון תקין ומשעמםמק"ר
סרזט- שמישהי תציל אותי!!mifrel
היי
אני שלושה חודשים אחרי לידה, התחלתי לקחת גלולות סרזט לפני שלושה שבועות
כשהתחלתי את הכדורים לא היה נראה שעומד להיגמר הדימום, הייתי בבדיקה שגרתית אחרי לידה ובאולטרא סאונד והכל היה תקין
במהלך השבועות האחרונים פעמיים עשיתי הפסק ואז פעם אחת ביום השישי ופעם אחת ביום החמישי, התחילו לי דימומים חזקים שלוקח איזה שבוע להפסיק
אני מיואשת, מיואשת, מיואשת, מתגעגעת לבעלי ולא יכולה כבר, וסתם ככה, עם הילדה מאד קשה שא"א אפילו להעביר אותה מיד ליד...
ניסיתי לשתות תה פטל, גלולות מסטיק תימני, וזה רק עשה לי עוד יותר
למישהי יש רעיון? קרה משהו דומה? האם הפתרון היחיד זה להפסיק להניק כמו שכולם אומרים לי (היא על הנקה מלאה וממש לא רוצה לתת לה מטרנה) או שיש עצה? אמרו לי לקחת כל פעם שתי גלולות, מישהי יודעת על זה משהו?
וכן, אני משתדלת להקפיד על השעה אבל קורה לי המון של שעה לפה, חצי שעה לשם, משמעותי?
תודה!!
נטהרת לפני הכדורים?מוריה
לאmifrel
בכל אופן, אם אני נטהרת לפני, זה לא ממש ימנע הריון...
אולי להתייעץ עם מכון פועה?מוריה
לא אוהבת דברים מקומייםmifrel
והתקן לא רוצה, כי זה למינימום שנה ולא מוכנה להתחייב...
בכל אופן, אם אני אפסיק עכשיו את הכדורים הדימום גם יפסיק? זה לא יהרוס?
עכשיו ראיתי שאת לא לוקחת כל הזמן בדיוק בזמן.מוריה
לא יודעת מה ההשלכות אם מפסיקים.
התקן יכול להיות גם לכמה חודשיםמקרמה
אבל בעיני לא להיות אסורים כל הזמן שווה כל שקל
התקן הוא לא דווקא לשנה. כמה שאת מחליטהמיקי מאוס
בעיני שווה את הכסף
גם אני דממתי עם סרזט בעבר כמה חודשיםאורוש3
כמה דבריםברכת ה
חצי שעה-שעה סטיות זה המון בשביל סרזט.
תעשי תזכורת ותקפידי לקחת מיד כשמצלצל.
אם לא מתאים לך ההקפדה המדוייקת, אולי סרזט לא מתאים לך...
ב. להגדיל מינון- בהתייעצות עם רופא בלבד. לרוב לא מדובר על שני כדורים בבת אחת אלא שני כדורים ביום, כל 12 שעות (וזה מצריך לזכור פעמיים ביום לדייק בזמן....) וזה גם לרוב לזמן מוקצב ולא קבוע. כאמור- בהנחיית רופא.
ג. יותר סביר שזה קשור לסרזט ולא להנקה. לכן לא נראה לי בשלב זה שהפסקת הנקה היא הפתרון. אלא אם את מתכוונת בהקשר של החלפת אמצעי מניעה- יש אופציות נוספות רלוונטיות בהנקה כמו התקן או דיאפרגמה.
ד. ממליצה להתייעץ עם מכון פועה איך להתנהל כרגע כדי לזרז טהרה.
בהצלחה רבה ומזל טוב!!
תודה!mifrel
בכל אופן רציתי התקן אבל גם הבנתי שזה מאד עושה כתמים וגם שזה למינימום שנה, ואני לא מוכנה להתחייב... (בעלי ממש בקטע של עוד אחד...)
מינימום זה עיניין כלכלי. לא מעבר.מוריה
אז ככהלמה לא123
סרזט לא מתאים לכל אחת,יש כאלה שמאוד מדממות עם סרזט
התקן אפשר גם לשים לחודש,זה עניין כלכלי ולא רפואי. את לא צריכה להתחייב לכלום
ממליצה מאוד על התקן,אבל אם את מעדיפה גלולות תנסי אחרות
לי ההתקן לא עושה בכלל כתמיםטרכיאדה
ובכלל אם את על הנקה מלאה אז רוב הסיכויים שבחודשים הקרובים לא תקבלי מחזור. לובשים תחתון צבעוני ולא מתסכלים.
דבר ראשון הייתי מרימה טלפון למכון פןעהנפשנו חיכתה לה'
יש להם עצות טובות
דבר שני צריך דייק מאד. על הדקה. לא ברמה של שעה פה שעה שם
נשמע קשה ממש!נ.מ.ש
אולי נובהרינג?
זה לקחת קצת סיכון על התמעטות של החלב, אבל הייתי מתייעצת עם רופאה
(אם את במאוחדת- ממליצה מאד על ד"ר אלגביש)
אני לקחתי אחרי 4-5 חודשים והמשכתי להניק עד גיל 10 חודשים.
בלי כתמים ובלי כלום...
מקווה שבקרוב תיהיו כבר מאחורי זה..
עד אז- חיבוק גדול!
שלום יקרה!ליד ה'
מצטרפת לעצה שנתנו לך כאן- לפנות למכון פועה.
מעבר לזה- א. יש אפשרות לקחת שני כדורים. כדור כל 12 ש' בהתייעצות עם רופא.
ב. התקן מומלץ מאוד, אין צורך להתחייב, רק שזה יקר.
שולחת לך חיבוק. זה באמת קשה מאוד!!
תודה נשמהmifrel
אני ממש משתגעת, מרגישה על הקצה...
אם היה איזה צפי, איזה תקווה..., אבל בשבת, כשהתחלתי לראות ורוד ואז אדום (היום הייתי אמורה לטבול) רציתי למותתת...
רציתי רק חיבוק, לא יותר מזה...
גיבורה!!!!תיתי2
חיבוק חם חם חם חם.
בלידה הראשונה גם לי היו סרטים וחצי שנה של דימומים. במכון פועה אומרים שאחרי חודשיים יש פתח להרבה יותר הקלות וגם לבירור... אז תפני. ואל תתביישי. ותשאלי שוב. זה לא שפוי ככה.
זה יעבור בסוף
ואת תדעי שהיית גיבורה
שמסרת את הנפש.
שכך בנית את ביתך ואת הזוגיות שלך.
כנגד כל הקולות המחלישים והפקפוקים והפיתויים שבחוץ...
בהצלחה!!!
(ותרדי מהסרזט... הייתי עושה התקן גם לחצי שנה... זה נטו עניין כלכלי, ולא בשמיים. בערך 500₪)
לי זה עלה 500 שח, אם זה לכמה חודשים זה לא ממש יקרטרכיאדה
עלה לי מאה ומשהו...ברכת ה
עוד עצה של מכון פעה:באר מרים
לפחות לשבוע של השבעה נקיים כדי שתצליחי לטבול..
זה מחקר חדש יחסית שעוזר..
תתיעצי עם הקו של מעון פועה.
בהצלחה!
לפי היידוע לי, פרימולט נור בעייתי בהנקה.מוריה
לא...ורד הבר
אולי זה השתנה.מוריה
ואני חושבת שמישהי כתבה שזה גמר לה על ההנקה.
בדקתי לעומק יותרורד הבר
החומר הפעיל שיש בפרימוליט נור הוא החומר שיש בנורידיי שהיא גלולה למניעת הריון בזמן הנקה.
יש מאמר אחד שמראה שהחומר הזה יכול להפוך לחומר אחר הפוגע בכמות החלב.
בהצלחה.מוריה
לי אמרו שאין בעיהברכת ה
ממליצה על התקןטרכיאדה
אחת הסיבות שהיה קשה לי עם הגלולות זה ההתחייבות לקחת כל יום באותה שעה, פשוט לא עמדתי בזה. גם כשעשיתי תזכורת הרבה פעמים יצא שפספספתי את השעה המדויקת. התקן זה פשוט לשים ולשכוח. ממליצה מאד מכל הבחינות.
תנסי 2 כדורים- בוקר וערבאמא ל
עד שהדימום מפסיק ואז עוד כמה ימים ליתר ביטחון.
זה מה שתמיד עוזר לי
תהיה מוכנה רק למצב רוח קרבי במיוחד בימים האלה...
כבר ענו לך הרבה, אז רק מחזקתהאר עיננו
מהנסיון שלי, עם סרזט גם ככה כמו שתיארת,
תהיי בקשר צמוד עם מכון פועה +רופא, ותראי לרב כל דבר.. אני טבלתי כשהייתי בטוחה שאין מצב שיתירו לי את מה שאני רואה... אבל אחרי לידה ועם גלולות הכל אפשרי מסתבר..
ותקפידי לקחת על הדקה..
(אגב אני הכפלתי ךפי הנחית הרופא ומכון פועה, אבל כן לקחתי 2 בבת אחת, לא כמו שכתבו פה..)
בהצלחה, בע"ה שיעבור בקרוב!
נצלוש קטן- סרזט צריך לדייק על הדקה??תמרי.
מה גם שפעם אחת שכחתי לקחת כדור בערב כמו שהייתי רגילה ואמרו לי שאם לוקחים את הכדור עד 12 שעות מהשעה הרגילה זה עדיין מונע
לוקחים על הדקה כדי שלא יהיה דימום..הרפו ודעו..
יש כאלה שחוסר דיוק בזמנים לא עושה להן דימומיםיעל מהדרום
תתקשרי לפרופסור קפלן הוא מומחה חבל על הזמן מספר בתגובהבוטחת בהשם
עזר לי ולחברה שלי פלאים הוא מומחה חבל על הזמן, כבר 40 שנה, היה מנהל באיכילוב, בילינסון, עכשיו מנהל יולדות במעיני הישועה חברה שלי הייתה בדיוק כמוך ועזר לה תוך רגע אני פניתי אליו ישר שהתחילו הבעיות וישר עזר לי (אחרי שבעבר אכלתי מרורים עם גלולות) הוא ממש נחמד וענה לי בטלפון , הוא יודע להתאים מניעה באופן שימנע גלולות
אני העליתי בהוראת רופאה ל2 כדוריםאנונימיותאחרונה
לי 2 כדורים עזר. עכשיו מורידה ל1. תחזיקו אצבעות

שאלה על נובה רינגקארין17
תודה רבה
למה את צריכה לשנות את הספירה? בטבעת ישבתי 123
אבל אם את רוצה לעקב אז הפוך יש לך יותר זמן להיות מוגנת
או שלא הבנתי את השאלה?
הבנתקארין17
כן כי זה קשור לכמות החומר ולא לספירה שלךבתי 123אחרונה

סרבנות מיםריבוזום
תתני לו בכפית ותמשיכי לנסות בכוס אימון או בקבוקבתי 123
נו אז מה הבעיה? אם שותה מספיק תמל...וואוו
תני לו בכפית/מזרק ותנסי להקפיד על זמנים קבועים,כי לעולם חסדו
ולאט לאט תנסי להגדיל כמויות.
לי הרופאה שלו אמרה להוסיף סוכר ענביםאהבתחינם
והיה ממש מסרב רק היה רואה את הבקבוק צורח
מאוד נפוץ לגילוברכת ה
להציע בקביעות באמצע ובסיום אכילת מוצקים.
אפשר לנסות טמפרטורות שונות אולי יעדיף משהו מסויים.
כמובן לוודא שמקבל מספיק נוזלים מהתמ"ל (מניחה שעדיין רוב ארוחותיו היומיות הן תמל?)
שלי בן שנה וקצת ורק עכשיו שותה מים רגיליםהריון ולידהאחרונה
אבל נגיד בימים חמים אלו (ועם הרמה ההתפתחותית של עכשיו..) הוא דורש מעצמו

בתקופת הסרבנות- ניסינו מים חמימים וממש זרם עם זה.
לפעמים כשלא רצה בכלל אבל לא שתה מספיק (לדעתי), אז בקבוק חמים עם כפית תמ״ל אחת. קנה את זה

עזרה (לנשים בלבד)כוכב 5
אני בשבוע 19 ויש לי פטריה בנרתיק
מישהי מכירה אולי דרך טבעית לטפל בזה
תודה
אומרים שיוגורט טובדפני11
אגיסטן וחסל...
יש קרםmifrel
הוא לא טבעי אמנם אבל הדבר היחיד שעזר לי, וזה בלי מרשם- אגיסטן
לא מקנאה בך, בהריון סבלתי מפטריה וזה היה הדבר הכיייי מציק בעולםםםם
נרות סתם חרטא, לא עוזר בכלל
לי דוקא נרות עזרו פעמייםהרפו ודעו..
לי נרות עזרו מאוד והייתה הקלה יום אחרי ששמתיפה לקצת
להימנע מקמח וסוכר כמה שאפשר... לא מניסיון אבלוואוו
אומרים לשים יוגורט ביו ולאכול הרבה חמוציותפה לקצת
אני לא ניסיתי טבעי כי סבלתי מאוד אבל אולי לך זה יעזור
אם את רוצה משהו טבעי-ארומתרפיסטית יכולה לרקוח לךהשם בשימוש כבר
אני חושבת של "מיכל סבון טבעי" יש פתרון, אפשר ליצור קשר באתר שלה. או באתרים אחרים כגון אלה. בהצלחה ושיעבור מהר..
למרוח יוגורט, שטיפות עם חומץ תפוחים מהול במיםמחיאחרונה
הצלחתי להעביר פטריה בנרתיק ככה.
אבל אם לא עוזר, לגמרי אגיסטן. זה סבל נוראי
פחד מלגמול את הילדמחכה להריון
אז ככה הילדון שלי בן 3 ורבע כבר ,וכולם אומרים לי כבר לגמול אותו, תכלס זה נכון כבר הגיע הזמן מזמן! ישלו עיכוב שפתי די משמעותי אבל מבין הכל יודע להגיד פיפי, קקי, מילים פשוטות, (לא משפטים) כל יום אני אומרת לעצמי יאלה היום אני מורידה לו את הטיטול ומשהו עוצר בעדי, לא היום כי אני עסוקה בעבודה מהבית, לא היום כי יוצאים לבקר את סבא וסבתא ומה הוא ישתין שם? ישלכם ילדים עם עיכוב שפתי שנגמלו יפה? (עוד שלושה חודשים צריך להיכנס גם לגן אז צריכה להזדרז )
בבקשה עצןת איך להתחיל
קודם להכין אותומחי
אולי אפילו ללכת איתו לקנות סיר או ישבנון?
תודהמחכה להריון
קניתי לו סיר
אבל ספרים זה רעיון נהדר אני אלך לקנות לו יחד
היאני זה א
ממליצה לך להתחיל לעשות לו הכנה ולדבר שהוא כבר יכול לעשות בשרותים כמו אבא ואמא.. ועוד כמה ימים נזרוק את הטיטול ונלך יחד לשרותים.
ולך ממליצה לקחת כמה ימים שאין לך תוכניות מעבר לרגיל וכן להתפנות לזה זה חשוב..
בהצלחה בסוף זה עובר
איזה יופי לשמוע תודה רבה
מחכה להריון
זה ילד ראשון?אמא וגם
מאד משמעותי. אני לא חושבת שעיכוב שפתי לבד בהכרח יעכב.
בסוף גמילה קשורה יותר לפיזיות וזו גם יכולה להיות לו חוויית הצלחה אם עושים זאת נכון
שני ילדים הוא הבכורמחכה להריון
תודה
בהצלחה רבהאמא וגם
בלי לחץ יהיה בסדר!
להכין את עצמך- טכנית ונפשיתאמא יקרה לי*
למצוא 3 ימים בהם את ממש פנויה אליו ונמצאת איתו בחוויה שלו.
אני נתתי ביומיים הראשונים גם עדש קטן כשעשו יפה כדי לעודד
מניסיוני אם הם תופסים את זה יפה אחרי 3 ימים זה נהיה קל יותר והפספוסים בהתאם.
תזכירי לעצמך שזה תהליך שלו, תהיה מוכנה עם מגב וסמרטוט זמינים
ובע"ה תצליחו.
פשוט להתחילעליזה123
בגיל 3 ורבע בע"ה סיכוי טוב שילך חלק הרבה יותר ממה שאת מדמיינת. ואם זה מלחיץ אותך מידי - לגלגל שטיחים ולהמנע מביקורים כמה ימים. יהיה בסדר. זה שלב התפתחותי חשוב מאד
^^^מחי
מכירה את התחושהאשת בעלי
יום אחד דיברתי עם חברה ואמרה לי שאני לא גומלת אותו בגלל קושי שלי להתעסק בכל זה והוא נראה ממש מוכן לגמילה.
החלטתי שלא דוחים יותר, הלכתי איתו (היה בן שנתיים ועשרה חודשים) קנינו הפתעות בהכל בשקל, הסברתי לו קצת על התהליך, כמה הוא גדול וכו'. קנינו ישבנון (החלטתי שסיר זה מיותר...).
היו הרבה פיספוסים בהתחלה, כל פעם, בנחת בלי להלחיץ הסברתי שהמקום לעשות קטנים וגדולים הוא בשירותים.
ברוך השם תוך בערך חודש תפס את הרעיון, אהה וגמלתי גם בלילה בו זמנית, לוקחת אותו פעם אחת בערך שעתיים שלוש אחרי שנרדם ובלי עין הרע קם יבש בבוקר.
את צריכה לשכנע את עצמך שהגיע הזמן ולהתחיל מיד בלי תירוצים, בהצלחה!!
כן ולאאור לציון
בהצלחה
לא בטוח שקשור לעיכוב השפתיאני זה א
אני רק אומר שבעיקרון הגנים הצעירים מחויבים לקבל גם לא גמוליםמתואמת
בטח אם מדובר בגן חנ"מ/שפה (ששם הם יהיו נכונים גם לעזור לגמילה).
חוץ מזה אין לי עידוד להציע, לצערי. מכירה מאוד את התחושות שאת מתארת, ויכול להיות שזה מה שגרם לגמילות של חלק מהילדים שלי להתמשך ולהגיע לרמות די קשות...
זו לא חוויה טובה לילד להגיע לא גמול ל"גן של גדולים".עליזה123
צריך לברר היטב את אופי הגננות, אם הן יהיו מוכנות לסייע בגמילמתואמת
בגן חנ"מ הן לגמרי ערוכות לזה. בגן רגיל זה באמת בעייתי יותר, אבל לא תמיד יש ברירה...
קודם לגמול את עצמך מכל הפחדיםלמה לא123
אחרת זה פשוט לא יעבוד
אין קשר בין עיכוב שפתי לתהליך גמילה
זה יכול לעבור מצוין רק אם את שלימה עם זה שהוא מסוגל
אצל ילד אחד שלי סתם הכנסתי לי לראש שזה לא ילך והוא קטן וכו' וכו' וזה פשוט לא עבד,הוא לא קלט את העסק
החזרתי טיטול,ואחרי חודש חודשיים כשהחלטתי שהוא מסוגל,הורדתי לו שוב טיטול והוא קלט את זה מיד!
צודקת תודה רבהמחכה להריוןאחרונה
אני באמת ישנה לי סוו"יץ בראש אני יודעת שהוא מסוגל הוא ילד ממשש חכם ואני חייבת לגמול אותו עד לגן אין מצב שהוא יכנס לא גמול אפילו שזה חינוך מיוחד
שאלה למניקותהודלה
אני בד''כ מסיימת להניק וישר סוגרת את החזייה או עם טיפטף חלב מעבירה מקסימום חיתול בד ואתמול קראתי שזה גורם לפטריות
אף פעם לאבוקר אור
אבל גם לא נשאר לי שאריות של חלב אחרי
אף פעם לא. תמיד סוגרת מידהריון ולידה
אף פעם לא, לא היו בעיות ב"הפשיטא
אף פעם לא מנקה להיפך חלב אם הוא מרפא ומחטא מה שכןבתי 123
אף פעם לא ניקיתיאורי8
לא.כי לעולם חסדואחרונה
מכירות את העצבים שיש בהיריון?Mamina
חסר לי ברזל. אני יודעת.
מגרד לי הגוף מהחום הזה..
חם לי. מעצבן לי.
יואווווו מה עוזר לכן להירגע בהיריון? הפתיל שלי קצר
עצבים בטירוף..
מטבעי אני בן אדם חם לפה או לפה...
אבל החום הזה שבר שיאים
אני פשוט מנסה דרכים להירגע...
אולי התבאסתי גם אחרי שאמרו לי את מין העובר או שעכשיו אני עצבנית אז מחפשת תירוץ למה.
קיצר אשמח לעיצות לבנות במצבי... ומה עזר להן..
מסתבר שהתבאסת ממין העוברסיה
והקלישאה הרגילה אחרי הלידה תתאהבי לא משנה בן או בת
למרות שברוך השם הכל תקין זה הכי חשוב
לעשות מקלחת ולאכול זה עזרה ראשונהאם_שמחה_הללויה
ממש! ^^*כוכבית*
מקלחת! ומשהו טעים! אולי גלידה

בואי מתעצבן יחד!אם כל חי
זה סיוט החום הזה גם מוציא כל אדם שפוי מדעתו
וההורמונים של ההריון רק תורמים את שלהם...
אני איתך באותה סירה רגע צורחת רגע בוכה רגע צוחקת
לא סגורה על עצמי
תנחומים
זה יעבור....
יששששששMamina
נמאס לי מהפרימטיביות הזאת
עד כדי כך שבעלי לא אמר את מין העובר להורים שלו כששאלו העיקר לי אמר שמאושר.. גם כן... חרטטן
שאלו אותו מה זה בן או בת? אמר להם שלא יודע ושישאלו אותי... אז שאלתי אותו למה לא אמרת?? אז אמר לי אין לי כח לזה. לתגובות.
אוףף זה כל כך הרגיז אותי. והסגיר אותם סופית..
חם. מגרד. המזגן לא משהו .. חוזרים לעבוד
קיצר חייבת שופינג להירגע.. אבל איך אפשר שופינג בחום הזהההה
צורחת. קפה. נירגעת.. שקטה. הבעל מתקשר או שואל משהו צועקת מאשימה את המשפחה שלו בפרימטיביות
סתם.. יעבור לי. הורמונים.. שיעבור ...
שיעבור .. לפחות אני כבר לא מקיאה..
רק עם בחילות. וצרבות.. ברוך ה'. לפחות זה..
אוףףף מעצבןאם כל חי
מבינה אותך הקטע הזה של המשפחה יכול להרוג לפעמים
את האמת מה שעוזר לי בחיי כרגע-
לא לספור אף אחד
לא לחשוב על אף אחד
אני והעוברון במרכז החיים במרכז העולם
אני כן דואגת לבעלי ולילדים כי חייבים, אבל כל השאר-לעזאזל!
כןכן כולל ההורים שלי ואמא שלי שממש צריכה אותי ואין לי כלום לתת לה כרגע
כולל כל מי שמבקש עזרה עצה ושיחה
לללא מעניין אותי
תאמיני לי שזה מקל קצת על העצבים
שכולם יסתובבו סביבי קצת. מה קרה???
תודה על ההבנה נשמה.. ירבו כמוך בישראלMamina
גם הורים של בעלי ככה..אם_שמחה_הללויה
כל כך מזדהה איתך, חמותי לפני הבדיקה כל הזמן הייתה מברכת אותי שיהיה לי בן וגם אחרי בדיקה שאלה אותי :״זה בטוח בת? אין בזה טעויות״
בהתחלה גם ממש התבאסתי מהתגובות, עכשיו אני כבר לקראת סוף ההריון ברוך השם, ואני מסתכלת על שתי הבנות איך הן נסיכות ואיך יחסית קל איתן בגלל שמסתדרות ביניהן ומתרגשת שתצטרף אליהן עוד חברה בעז״ה.
ומצטרפת לכל מילה של ״אם כל חי״, את והעוברי כרגע מרכז העולם, תפנקי ותדאגי לעצמך!
*התבשרתיאם_שמחה_הללויה
אצלי הבנות חתול ועכברMamina
אני מפרשת כל דבר נורא. הכל מעצבן ונראה דיכוטומי...
לא רוצה לריב עם בעלי. אבל אני ממש עצבנית. לא הצלחתי ולא מצליחה להרגיע את עצמי.. אולי בערב שירד החום המזוויע הזה אירגע קצת.
אני מחכה בכליון עיניים לשבת,סורבהאחרונה
בינתיים- תחזיקי מעמד!
הפחתת כמות חלבהבוקר יעלה
אז חוץ מלרווח את הארוחות שלה,יש עצות להפחית אבל כן לשמור על החלב שלא יגמר? עם הילדה הקודמת ניסיתי את זה ונגמר לי החלב.. מצד שני היא נכנסה למעון הרבה יותר מוקדם.
מציינת גם שבלי עין הרע., בלילה היא לא קמה הרבה לינוק. מקסימום פעם אחת ולרוב אני משדלת אותה כי כבר ממש כואב לי.
בעיקרון הגוף מתרגל לייצר חלב בשעות בהן את רגילה להניקיראת גאולה
כן, אבלהבוקר יעלה
אם זה לא מספיק כרגע.. מה עוד..? לשים כרוב יכול לייבש לגמרי?
למה לשים כרוב? את דואגת שיהיה לך גודש בשעות בהן היא לא נמצאתיראת גאולה
בעיקרון ההמלצה המקובלת היא לשאוב כשאת מלאה, אבל רק עד להקלה ולא מעבר. תוך כמה ימים הגוף יתרגל שלא לייצר חלב בשעות האלו.
וכמובן להמשיך להניק בשעות שאת כן רוצה להניק.
כן. אבל האמתהבוקר יעלהאחרונה
היתר מרב למנוע הריוןבית שלי
אנחנו מאמינים שיש לרבנים ידע והאפשרות לכוון אותנו לחיות נכון
בהנחה שאני אמא לארבעה בנים
ואין לי ב"ה בעיה רפואית או נפשית
האם יש איסור למנוע הריון משלב מסוים אחרי הלידה האחרונה?
עד עכשיו די הלכנו עם ההרגשה שלנו
ולא מנעתי אף פעם יותר משנתיים. עכשיו (אני כבר שנה אחרי לידה) חשבנו להמתין קצת יותר אבל שמעתי מכל מיני אנשים שיש איסור במצב הזה שיש רק בנים..
מה עושים? אנחנו מעוניינים לעשות את מה שנכון על פי התורה אבל גם רוצה להרגיש מוכנה לעוד הריון.