כאשר הגוף לחוץ, ההיפותלמוס במוח מאותת למערכת העצבים האוטונומית ובלוטת יותרת המוח ומתחיל תהליך ייצור של הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול, שמפעילים תהליכים שמטרתם לתת לגוף את האנרגיה לרוץ ולברוח מפני סכנה.
בלחץ קצר מועד, התהליכים מתפוגגים וחולפים מהר.
בלחץ מתמשך - ההשפעות מתחילות להיטמע בגוף לאורך זמן.
בבסיס התגובה שלנו ללחץ נמצאת מערכת העצבים. מערכת העצבים מורכבת מכמה חטיבות: מערכת העצבים המרכזית הכוללת את המוח וחוט השדרה, ומערכת העצבים ההיקפית המורכבת ממערכות העצבים האוטונומית והסומטית. למערכת העצבים האוטונומית תפקיד ישיר בתגובה הגופנית ללחץ.
מערכת העצבים האוטונומית אחראית על ויסות פעולות שאינן מכוונות באופן מודע - כלומר אינן נתונות לשליטת התודעה ונמשכות גם כאשר אדם ישן או מחוסר הכרה - כגון פעימות הלב, הנשימה, הפרשת הזעה ורוק. מערכת זו מורכבת משתי תתי מערכות: מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית - להן השפעות הפוכות.
כאשר הגוף לחוץ, מערכת העצבים הסימפתטית אחראית להפעלת תגובת "הילחם או ברח", שמטרתה התמודדות עם מצב החירום. הגוף מנתב את כל משאבי האנרגיה שלו לטובת לחימה באיום או בריחה ממנו. מערכת העצבים הסימפתטית מאותתת לבלוטת יותרת הכליה לשחרר את הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול. הורמונים אלה גורמים ללב לפעום מהר יותר, לקצב הנשימה לעלות, לכלי הדם להתרחב, לפעילות מערכת העיכול להשתנות ולרמות סוכר הדם לעלות – כל זאת כדי להתמודד עם האיום.
כאשר מדובר בלחץ חולף, הגוף חוזר לעצמו לאחר שהאיום נעלם באמצעות המערכת הפאראסימפתטית, שמפחיתה את קצב הלב ומרגיעה את כלי הדם. עם זאת, לחץ ממושך עלול לגבות מחיר כבד מהגוף.
בלחץ מתמשך - ההורמונים שמופקים בלחץ משפיעים על הכבד, שמפיק יותר גלוקוז – סוכר דם שיספק את האנרגיה "להילחם או לברוח" במקרה חירום. אצל רוב האנשים, כשהם לא משתמשים באנרגיה הנוספת הזו, הגוף מסוגל לספוג מחדש את סוכר הדם. אבל אצל חלק מהאנשים, בעיקר אנשים הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת סוג 2 - כמו אנשים שמנים - רמת הסוכר העודפת הכרונית עלולה להעלות את הסיכון לפתח את המחלה. ייתכן גם שבמקביל לעלייה ברמות הסוכר בדם, לחץ גורם למערכת החיסון להרוס תאים מיצרי אינסולין וכך לפגוע ביכולת הגוף להעביר את הסוכר מהדם לתאים. מחקרים הראו כי ניהול נכון של הלחץ עשוי לסייע לשלוט על רמות הסוכר בדם.
הלב וכלי הדם פועלים יחד כמערכת כדי לספק הזנה וחמצן לאיברי הגוף. לחץ משפיע על המערכת הזו במספר אופנים. ראשית, במצב של לחץ אקוטי - לחץ רגעי או לטווח קצר, לדוגמה, כאשר לחצתם בפתאומיות על הברקסים באוטו כדי להימנע מתאונה - הורמוני הלחץ המשתחררים גורמים לעלייה בקצב הלב ולהתכווצויות חזקות יותר של שריר הלב. בנוסף, כלי הדם המכוונים דם לשרירים הגדולים וללב מתרחבים ובכך מגבירים את כמות הדם המוזרם לחלקים הללו של הגוף ומעלים את לחץ הדם. כאשר תגובת הלחץ החריפה חולפת, הגוף שב למצבו הרגיל. לחץ כרוני או לחץ המתמשך זמן ארוך הגורם לעלייה מתמשכת בקצב הלב ולרמות גבוהות של הורמוני לחץ ולחץ דם, עלול להעלות את הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם, התקפי לב ושבץ. יתר לחץ דם עלול לפגוע גם בכליות.
בנוסף, אירועים חוזרים של לחץ אקוטי או לחץ מתמשך עשויים גם לתרום לדלקתיות במערכת כלי הדם, במיוחד בעורקים הכליליים – מה שעלול לתרום להתפתחות מחלות לב וכלי דם. כמו כן, מחקרים הראו שהאופן בו אדם מגיב ללחץ יכול להשפיע על רמות הכולסטרול שלו.
בנוסף, אירועים חוזרים של לחץ אקוטי או לחץ מתמשך עשויים גם לתרום לדלקתיות במערכת כלי הדם, במיוחד בעורקים הכליליים – מה שעלול לתרום להתפתחות מחלות לב וכלי דם. כמו כן, מחקרים הראו שהאופן בו אדם מגיב ללחץ יכול להשפיע על רמות הכולסטרול שלו.
המערכת המגנה עלינו מפני גורמים זרים הרוצים להרע לגופנו, יכולה להיפגע עקב לחץ בשני אופנים: היא יכולה להיחלש - אז נהפוך פגיעים יותר לזיהומים. לחילופין היא יכולה להתגבר ולפעול יתר על המידה, מה שאולי יסייע להגן עלינו מפני זיהומים, אך עלול לגרום להחמרה והתקפים בקרב אנשים עם מחלות אוטואימוניות (בהן המערכת החיסונית תוקפת את הגוף עצמו) כמו טרשת נפוצה, מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונתית וסוכרת סוג 1.
כאשר הגוף לחוץ, נוצר מתח בשרירים. זו תגובה כמעט רפלקסיבית ללחץ – זו הדרך של הגוף שלכם להישמר מפני פציעות וכאב. הבעיה היא שלחץ כרוני גורם לשרירים בגוף להיות במצב עקבי של דריכות. כאשר קיים מתח בשרירים במשך תקופות ארוכות, זה עלול לעורר תגובות שונות בגוף בהן כאבי שרירים, כאבי גב, בעיות אחרות בשרירים ובשלד ובעיות נוספות הנובעות מהן. לדוגמה, גם כאב ראש מתחי וגם מיגרנות קשורים למתח כרוני בשרירים באזור הכתפיים, הצוואר והראש.
כאשר אנחנו לחוצים, אנחנו עשויים לאכול הרבה יותר או הרבה פחות מהרגיל. אכילה מוגזמת או אכילה של מזונות שונים כמו גם עלייה בשימוש בטבק ואלכוהול, עלולה להוביל לצרבת. לחץ ותשישות עלולים להוביל גם להגברת עוצמת הצרבת.
לחץ עשוי להשפיע גם על העיכול ועל הרכיבים התזונתיים שהמעיים שלכם יספגו. הוא יכול להשפיע גם על המהירות בה אוכל עובר בגוף שלכם ולגרום לשלשול או עצירות.
בנוסף, במצב של לחץ, המוח הופך ערני יותר לתחושות בקיבה. תוכלו להרגיש "פרפרים" בבטן ואפילו בחילה או כאב. לחץ חמור עלול אף לגרום להקאות. כאשר הלחץ הופך לכרוני עלולים להתפתח כיבי קיבה וכאבי בטן חריפים.
מערכת הרבייה הזכרית מושפעת ממערכת העצבים. מערכת העצבים הפאראסימפתטית גורמת להירגעות בעוד שמערכת העצבים הסימפתטית גורמת לעוררות. כחלק מתגובת הילחם או ברח של מערכת העצבים האוטונומית, מופק ההורמון טסטוסטרון שמפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית וגורם לעוררות מינית. לחץ גורם לגוף לשחרר גם רמות גבוהות של קורטיזול המשפיע על מערכת הרבייה הזכרית. לחץ מתמשך עלול להשפיע על ייצור הטסטוסטרון, ייצור הזרע ואף לגרום לבעיות זקפה. פוריות הגבר עשויה להיפגע גם בשל זיהומים שונים שנגרמים בשל כך שמערכת החיסון נחלשת עקב הלחץ.
בנשים, לחץ עלול להשפיע על המחזור החודשי במספר אופנים. רמות גבוהות של לחץ עלולות לגרום להיעדרות או אי סדירות של הווסת, החמרת תסמיני תסמונת קדם וסתית (PMS) כגון התכווצויות בטן, צבירת נוזלים נפיחות ושינויים במצב הרוח והחמרה של תסמיני גיל המעבר כמו גלי חום.
לחץ עלול לעכב את זמן ההחלמה ממחלות ואת זמן ההחלמה של פצעים. לחץ גם נקשר להחמרה של בעיות עור כמו אקנה, פסוריאזיס ואקזמה וגם לפריחות וגירודים לא מוסברים בעור. גם תסמונות כאב שונות כמו פיברומיאלגיה מוחמרות לעיתים בזמני לחץ. ואלה רק חלק מההשפעות הידועות של לחץ.
באמת משתדלת לפרגן לעצמי על זה..
