פורום הריון ולידה (עמוד 2827)

ואוכל לעשות בדיקת דם רק בראשון

בדיקות ביתיות לא עוזרות לי

האמת שרק פעם אחת היינו ביחד אחרי, עד כמה זה לא טוב?

דיברתי עם דודה שהיא ספרית

היא אמרה לי שרק סירוק השיער עוזר לעצירה וחיזוק השערה

אבל זה ידע אישי שלי. לא מקצועי בעליל.

לעניות דעתי אם אין סיבה רפואית מובהקת לא כדאי לקחת משהו גם אם  הוא טבעי....

תנו לטבע לעשות את שלו

ואם עוברת שנה.. רק אז להתחיל בירור רפואי.

אבל זו רק דעתי הקטנה...

בהצלחה רבה

ובשורות טובות בקרוב!!!

עזר גם לי

מכירה את הכאב הפיזי שאת מדברת עליו

עד שלא חוויתי לא הבנתי מה זה.

תרשי לעצמך להרגיש את הכאב

אל תלחמי בו

תני לעצמך להרגיש

אחר כך יהיה לך קל יותר להתמודד

אצלי זה עבד.

אם לא עוזר לך מה שכתבתי,

תתעלמי ורק קחי חיבוק.

אני גם הייתי במצב שלך לפני כמה שנים והייתי חוזרת הביתה בוכה. זה לגמרי מובן

וממש חוסר רגישות מצידן..אבל אני רוצה להגיד לך כמה שזה קשה עכשיו זה יעבור! הכל עובר! את תהי בהריון בקרוב מאוד! ותשכחי מהכל.. כל דמעה שאת מורידה כל תפילה שאת מתפללת הקב"ה שומע והוא לא שוכח אותך

ממש לא חייבת להרגיש, זה רק ההתחלה

דווקא זאת התקופה הכי טובה של ההריון שלא מרגישים כלום, תהני ממנה ותקווי שתימשך כמה שיותר- בלי בחילות וכו

לגבי הדאגה- אין מה לעשות, מניחה שזה ככה לכל אישה בהריון, וקריאה פה בפורום לא בדיוק עוזרת לזה חח

בכל אופן תנסי להרפות ולא לחשוב על זה יותר מדי, דאגות לא עוזרת ואת צריכה לשמור על עצמך. רוב ההריונות תקינים לגמרי ומתקדמים יפה ובאמת שאין סיבה לדאוג.

וצריך גם ללמוד להתמודד עם זה, יש לך עוד כמעט 9 חודשים עד הלידה, כרגע זה לקראת אולטרסאונד ראשון ואחר כך יהיו דאגות אחרות- פתאום מרגישים משהו או לא מרגישים, אז מה זה אומר ומה עם התינוק

או שבשנייה שאת יוצאת מהאולטרסאונד את שוב מתחילה לדאוג כי את לא יודעת מה איתו עכשיו

צריך להרפות ולבטוח בה', יהיה בסדר

סתם סקרנות לדעת אם זה רק עזר לי או שעוזר לעוד

תעשי איתה עיבוד לידה

היא מעולה

אצלי אני תמיד מחליטה אחרי לידה למנוע לפחו תשנה (חשוב לי הנקה והגוף שלי צריך להתאושש)

4 חודשים אחרי אני ודאי לא בשלה לחשוב אפילו על הריון, מסתכלת ברחמים על כל מי שבהריון....

מדברת עם חברות כאילו שלנצח לא אביא ילדים...

ואז, לאט לאט קורה התהליך הפנימי ועובר זמן והילד גדל ופתאום בא לי עוד. אצלי זה לרוב מגיע בסביבות שנה- שרעיונית זה עבורי הזמן  בו ״אפשר״ להתחיל לחשוב.

קרה שגם המשכתי עוד קצת מסיבות רפואיות או כי בעלי לא רצה, אבל הפסקת המניעה הייתה ממקום שלוו ובטוח ורוצה. מקום ש- 4 חודשים אחרי לידה לא הייתי יכולה לחשוב עליו!

מקווה שעזרתי עם המקום שלי.

ואם הגוף לא מונע טבעית לקחת מניעה.

לפני שנתיים הגוף לא חוזר לעצמו.

מה ההבדל ביניהן?

עשינו בדיקת א.א.ג לקטן- יצא ב"ה הכל תקין אבל הוא הפנה בכל זאת למכון שמיעה, למה? במה זה שונה?

הוא אמר שזה הנוהל, לא פירט מעבר...

מבינה בזה...שואלת

במה שונה מכון שמיעה מבדיקת הרופא?

אבל הנוזלים יכולים לגרום לעיכוב בשפה ודיבור ולקשיים נוספים, ולכן כן חשוב לעקוב ולטפל.

(מכירה ילדה עם נוזלים, ששנה שלמה נחשבה החוצפנית של הגן שלא עושה מה שהגננת אומרת, רק בגלל שפשוט לא שמעה אותה)

מנסיון- הטיפות הללו לא ממש עוזרות....

חבל לחכות זמן רב בתור ולעכב את האבחנה הנכונה לילד שלך

תרופות לייבוש נוזלים לא באמת עוזרות  

גם הרופאים אומרים את זה.

ירידה בשמיעה גם ירידה קלה, משפיעה מאד מאד על התפתחות השפה ועל ההתפתחות בכלל.

ודווקא בגיל הכי קריטי של התפתחות השפה, חלון הזמן הזה שלא חוזר לעולם, ילדים רבים סובלים מנוזלים וכתוצאה מכך מעיכוב התפתחותי שלא תמיד ניתן לתקן אותו. הרבה פעמים הרופאים מזלזלים ודוחים את הטיפול, כי זה בס"ה נוזלים וזה עובר וכו', אבל חשוב מאד מאד לדעת שכל יום שבו הילד לא שומע באופן תקין. תקין!!!! הוא בסיכון לפתח פער גדול מאד בכל התחומים כולל ביכולת ללמוד לקרוא ולהבין את מה שהוא קורא. גם אם היום הוא רק בן שנתיים וחצי. התפתחות תקינה תלויה בין השאר בשמיעה תקינה. 

ולכן, חשוב לבדוק את השמיעה, חשוב מאד מאד לטפל מיד כשמגלים ירידה בשמיעה, ואם הרופא דוחה את הטיפול אז להחליף רופא ולהתעקש על טיפול יעיל. 

לא רק בשבילך, אלא בשביל כל האמהות לילדים קטנים. הורים לא מודעים להשפעה הקריטית של השמיעה בגיל הצעיר והמון פעמים דוחים את הטיפול בשל כך.

אני במצב כזה לוקחת מגב גדול וגורפת את כל הבלגן (וגם קצת לכלוך) לערימה אחת.

אחר כך מתיישבת על כסא או שרפרף וממיינת קצת, כמה שיש לי כוח, 

מנסה להפעיל גם את הילדים

איכשהו הערימה מתקטנת...

לגבי שטיפת כלים אין ליהעיצות אולי מחר יהיה לך יותר כוח

קחי חיזוק ממני

וגם בלאגן זה לא נורא... אם בא לך פשוט תשחררי ויהיה מה שיהיה

רק שחמותך לא תבוא לביקור פתע...

בעלי עוזר, אבל גם הוא לא יכול לעשות הכל תכלס..

ואם פתאום הוא עייף או משהו, אז למשל כל הכלים נשארים ככה מגעילים או הילדה לא מקולחת וכן הלאה

בזמנים כתיקונם לא עושה עניין פשוט מסדרת בעצמי, מקסימום הוא יעזור בעניינים אחרים ... 

אבל עכשיו כשאני לא יכולה זה ממש מבאס אותי לראות דברים שנשארים מבולגנים ולהרגיש גם תלויה בו שאם לא יעשה אז לא יהיה כלום ..

לפעמים גם נמאס לבקש... תרים תעשה תנקה וכו'

חח כנראה שזה המצב .. לפחות פרקתי 

בנוגע לעזרה מהבעל-

גם אני עכשיו מתפקדת בשליש תפוקה בגלל בתחילת הריון.

סיכמנו בינינו על דברים שמממש ממש חשובים לי (למשל שטיפת כלים כי הריח מהכיור גורם לי להקיא, רחצה של הילדים לפחות פעם ביומיים, בישול לשבת) לעומת דברים פחו תחשובים (איסוף צעצועים, החלפת מצעים , הכנת ארוחה מבושלת כל יום)

ואז אם אני לא מתפקדת הוא יודע מה הוא ״חייב״ לעשות גם אם הוא עייף, מה אני מצפה ממנו

ועל מה אנחנו מוותרים גם אם זה פחות נעים כרגע...

שנינו מתפשרים אבל לפחות אני יודעת שבדברים הכי חשובים לי בסדרי העדיפויות הוא ייתן לי יד.