נר שמיני של חנוכההמייל האדוםהמייל האדוםחיפוש

פורום הריון ולידה (עמוד 2838)

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
שרשור חדש
הריון? או לא? בבקשה תענו חייבת עזרהלחוצההה
עבר עריכה על ידי לחוצההה בתאריך ט"ו באדר תש"פ 13:33
שלום לכולן!! חדשה באתר מצטערת על התיאורים אני ממש צריכה עזרה האם יש מישהי כמוני שהתברר לה שהיא בהריון?
המחזור החודשי שלי לא סדיר קיבלתי בימים בחודש: 19,19,18,16 והפעם האחרונה ב11.2 משום מה המחזור רק מקדים מפעם לפעם אך שהפעם המחזור מאחר ביום 1 ואני הרגשתי השבוע לפני הגעת מועד הווסת בחילותת שחלפו,עייפות, סחרחורות,כאב ראש, כאבי מחזור לסירוגין שבדרכ שבוע לפני הגעת הווסת אני סובלת בהדרגןת ויומיים לפני המועד כאבים חזקיםם, יש לי דחיפות לשתן לסירוגין גם ואם יש שתן אז מממש ממש קצר בקושי יושבת על האסלה וכבר נגמר השתן בקושי הולכת,חסרת סבלנות עשיתי בדיקה ביתית הבוקר ויצא שלילי
המחזור עלול לא להיות מדויק מאינספור סיבות.ה' אלוקינו

אם קיבלת ווסת כנראה שזה לא הריון ... את מעונינית בהריון ? אם כן את יכולה לקנות ערכות ביוץ ולתזמן יחסים לפיהם ובע"ה להגדיל את הסיכוי לכניסה להריון ...
שיהיה לך המון המון בהצלחה !! 

אני לא קיבלתי מחזור עדיןלחוצההה
אההה חשבתי שקיבלת . אוקיי אז בהחלט יש מצב ! חכי עוד כמה ימיםה' אלוקינו

אולי היה ביוץ מאוחר ? 
מתפללת איתך !! 3>

אי אפשר לדעת. חכי ותבדקי. בהצלחה!יעל...


כדאי לשלול דלקת בדרכי השתןעונה חמהאחרונה
דיקלקטין זה נס!!הריון שישי
תקשיבו חיים אחרים איך לא השתמשתי בזה עד היום? לא צריך להגיע לקצה בשביל להשתמש...
אצלי היו רק בחילות קשות וגועל מהכל בערך, בלי הקאות, יכולתי בקלות לוותר על זה וזה לא נכון! אמא כן צריכה להשקיע בעצמה בשביל לתפקד ולו בשביל מצב רוח יותר שפוי
דחוף אשמח לעזרהלולי20
שבוע 26+1 הריון ראשון תאומים .
בחצי שעה האחרונה יש כאבים בבטן האחרונה (כמו כאבי מחזור ) והבטן ניהיתה קשה נורא .
דורש ללכת לרופא?
אני הייתי הולכת להיבדקmiki052אחרונה

גם כי זה הריון תאומים

וגם כי בטן קשה+כאבים לפעמים מעיד על צירים.

לא כדאי ללדת בשבוע כזה מוקדם!

תלכי.

עדיף ללכת לחינם ולהרגע מאשר דברים אחרים.

 

בהצלחה. ובשורות טובות.

אקזמה לתינוקת אליסי
אז מלפני יןמיים יש לבת ה4.5 חודשים אקזמה. היינו אצל רופא קיבלנו שמן וקרם לחות. בינתיים סיוט, מגרדת כל הזמן, בוכה ולא ישנה... קשה נורא!!
פורים אצלנו. ואני במיטהמהמרחקים
כועסת ועצובה...
בעלי בדכ אדם טוב ויש זוגיות ממש טובה. בדכ..
אבל לאחרונה. .פשוט לא שם עליי. ואני מדברת ומבקשת ו..פשוט כמו לדבר לקיר.
אפס בתקשורת.
זה מביא אותי לעצבים מאוד מהר ולהרגשה רעה שאני מאבדת שליטה על הכעס שלי.
אין לי סבלנות לשטויות שלו וסתם אני נהיית פקעת עצבים.
(לצורך הדוגמא- החליט להעביר במשלוחי מנות את כל הדברים שקיבלנו שהוא לא אוהב למרות שביקשתי שישאיר חלק כי אלו דברים שאני אוהבת)
וזה כבר מביא אותי לצעקות. ולא בא לי. לא בא לי בפורים לבכות. ולא הוגן שהקטנות יחוו את זה.
והלכנו לטיפול. ועוד אחד. ועוד..וכבר אין כסף לזה או כוח להשקיע בכלל.
מה אני רוצה מכן? אולי רק לפרוק
נשמע קשה ובודדתפוחים ותמריםאחרונה
שולחת לך חיבוק ענק, תקשורת לקויה וריחוק מעוררים ריבים על שטויות, מאחלת לכם שזו תקופה שתחלוף.
מחפשת משאבה מומלצת ממכביפעם3
מתי נהנה מהתינוק? אניחדשהכאן
חודש לאחר לידה ראשונה.. מרגישה ילדה בעצמי.. בת 22
מרגישה סערת רגשות שככ קשה לתאר במילים, פחד מהטיפול בתינוק, לחץ סטרס מחשבות דאגות ..
התחיל לי בעיות שינה.. חרדות מלא להצליח להרדם..או בגלל התינוק שלא אשן לעולם..וכל מיני מחשבות מוזרות למה אלוקים עשה שהגוף חייב לישון ומצד שני עשה שתינוק צריך לאכול כל 3 שעות.. ולבכות כל חצי שעה.. בקיצור חיים בלי שינה .
התחיל לו עכשיו גזים והחרדות כפולות.
וחרדות לקראת החיים ללא שינה כשיבקעו לו השיניים.
יושבת בכורסא ופשוט בוכה דמעות.
למה אני לא חזקה כמו כל הנשים שמביאות כלכך הרבה ילדים?
למה אני כלכך פחדנית ..לחוצה..
למה אף אחד לא אמר לי שזה מה שיחכה לי לאחר הלידה? פחדתי ככ מהלידה ובסוף מה שהכי קשה זה החיים עצמם עם התינוק
מרגישה מצפון מטורף שאם היתי יודעת שזה מה שיחכה לי אז לא היתי עושה את הילד הזה אבל מצד שני אני מסתכלת עליו ומרגישה את הלב מתפוצץ מאהבה, מרגישה שאני אוהבת אותו כלכך ורוצה רק לעטוף אותו ולשמור עליו לנצח. מרגישה שלא היתי יכולה לחיות בלעדיו..
מרגישה פיצול אישיות.
אנחנו זוג צעיר ואין לנו עזרה מהסביבה, זה רק אני והוא עם התינוק.
יושבת ובוכה. כשבתוך הלב אני יודעת שיש לי את כל הסיבות לחייך ולהיות הכי מאושרת בעולם.
בעל חם ואוהב ,זוגיות אוהבת ,בריאות, ותינוק חדש.
אז למה אני בוכה? למה אני מפחדת? למה אני לחוצה?
משהו נדפק אצלי.
שואלת את עצמי איך נשים מצליחות להביא יותר מילד אחד.. אתן פשוט וונדרמניות.. איך אתן יושנות? איך אתן מתפקדות? זה ככ קשה שלמי שאין ילדים אי אפשר להבין את זה.
מרגישה שאסתפק רק בילד הזה כל החיים.
התחושות שלך ממש מתאימות לאמא טריהאם ל2
שלומדת על בשרה מה זה להיות אמא.
אבל, אני רוצה להרגיע אותך ולבשר לך שיגיעו זמנים יותר קלים.
כרגע, אל תחשבי על השיניים.
כרגע, את עם הגזים.
חפשי תנוחה שמקלה עליו.
אולי תרחיף כל שהוא למרות שאני לא הכי מאמינה בהם.
ומבטיחה לךשבילדים הבאים, בעז"ה יהיה לך יותר קל.
ועוד דבר, תפני אלי באישי, אולי את ג3ה יחסית קאוב אלי ואוכל לארח אותך או לעזור קצת?
אם אוכל, אשמח.
אולי לשים את הקטנצ'יק אצל שכנה לשעה שתוכלי לישון קצת?
בינתיים גידול קל
גם לי היו מחשבות דומות למחשבות שלךאישהואימא
סבלתי מאד בזמן שאחרי הלידה
ויכולה להגיד לך שזה עובר
וההרגשות משתפרות מאד עם הזמן.
כל חודש שעובר ניהיה הרבה יותר קל- את מתאוששת, את לומדת להכיר את התינוק, הוא ישן , הוא גדל.. הוא עושה יותר דברים...מתקשר, פעיל..
אני זוכרת שהיה לי בראש רק לשרוד ולצלוח את ה3 חודשים הראשונים(זכרתי מילדים אחרים שהכרתי מסביבתי שבערך בזמן הזה הגזים עוברים) ובאמת בגיל חודשיים וחצי הגזים הפסיקו ולאט לאט הכל ניהיה יותר קל.
עכשיו אני 9 חודשים אחרי הלידה ויכולה להגיד לך שאני ממש נהנת מהילד ומהגידול שלו.
תזכרי שהמצב הקיים עכשיו לא נמשך לעד
זה חולף
ואתה שוכח
ואז פתאום חוזרים הכוחות והשמחה
ואפילו בא לך פתאום עוד אחד קטנצ'יק.. כי הקטן שלך כזה מתוק ומקסים..
וככה אנשים מביאים עוד ילדים לעולם
טוב ממי, זה כבר נשמע מעבר לנורמהאורוש3
עד עכשיו אמרתי לך שזה נורמלי. כי זה באמת קשה בטירוף. אבל המחשבות והבכי כבר נשמעים דורשי טיפול. פני לטיפת חלב או לרופא משפחה שיפנו אותך הלאה.. בהצלחה יקרה. חיבוקים.
זה כל כך נורמלי מה שאת חשהMamina
גם אני הרגשתי ככה בילד הראשון.. החרדות עטפו אותי.. הוא לא היה ישן.. היה צריך לינוק מלא. וכל כך כאב לי להניק בהתחלה.. הייתי על קוצים. וההחלמה מהלידה היתה נוראית... תפרו אותי מכל הכיוונים.. הכל היה נראה סופני.. ולא הרגשתי אהבה כמוך.. ופחדתי איך אני לא אוהבת אותו.. הכל היה נראה כל כך רע וקשה.. הייתי לא רחוקה מגילך.. וקיבלתי הרבה ביקורת מהסביבה בקושי עזרה. הביטחון היה ברצפה. שום ניסיון. אז חמודה ויקרה את הכי בסדר בעולם. דווקא היום קל פי כמה כולם גדולים השתפשפתי.. נהיה שגרה.. זורם... הכל עובר. זה יעבור. נכון.. ההתחלה קשה מאוד. מלהיות בלי אחריות ובלי דאגות.. פתאם נופל עלייך איזה יצור שאת אחראית עליו ואיפשר ללכת... אז זה מלחיץ והחרדות בכלל מציפות.. תקופה שאת צריכה הרבה חיזוקים.. למזלך ולמזלי 😚 הבעל טוב ותומך.. אז תשתפי אותו. תבכי לו. תסבירי לו שאת צריכה תמיכה ממנו גם בנפש. בעזרת ה' תתחזקי.. תתבשלי.. תגדלי.. הכל יהיה בסדר. בהצלחה נשמה מבעלת הניסיון
בדיוק מה שאני הרגשתי בהתחלה! וכמו עוד נשים רבותבוז
בהתחלה זה סיוט... שלושת החודשים הראשונים, עד שהוא לומד לתקשר איתך, סיוט אחד גדול!
צרחות, מתעורר כל שניה, לא נחמד בכלל...
היו זמנים שמרוב צרחות רציתי לברוח מהבית... לא יכולתי יותר.

את חזקה! את לא חלשה בכלל... כל אדם שפוי היה קורס! להתעורר כל שלוש שעות? להיות משרת של יצור צרחן וכפוי טובה? עם כל החמידות, זה לא שווה את זה...
ככה חשבתי.

זה משתנה
יהיה טוב וכיף, מבטיחה לך!!! תחזיקי מעמד, את גיבורה!
יואו, איך אני מזדהה! ההתחלה הכי קשהדעה נוספת

כל תקופה אחרי לידה זה מאד קשה-בגלל ההורמונים, אבל התקופה שאחרי הלידה הראשונה זכורה לי כסיוט נוראי, אף אחת לא וונדרוומן, מן הסתם כל אישה אחרי לידה ראשונה היתה בטוחה ששלוש שנים לפחות אין מצב להריון, פשוט אחרי כמה חודשים כבר חושבים אחרת. המחשבות הרעות הן מההורמונים, והעייפות לא תמשך לנצח, הדרך שלי להתמודד עם המחשבות הרעות והמצב רוח הירוד היתה פשוט לצאת, והילדים שלי נולדו בחורף. אני זוכרת אותי מתלבשת איכשהו, עוטפת את התינוק באלף עטיפות ומגן גשם ופשוט יוצאת החוצה בלי מטרה, האוויר, התנועה, והשמש (אם הייתה) היו מרגיעים אותי מאד. עכשיו מזג אוויר נעים-ממליצה מאד!

בנוסף-אולי בעלך יתן לו בלילה בקבוק כך שתוכלי לישון שנת לילה רצופה?

כולן מרגישות כמוך, אני זוכרת שהכנתי את אחותי לתקופה הזו, שיתפתי אותי בפרוטרוט בתחושות שהיו לי היא הודתה לי אח״כ על ההכנה, על כך שהיא הבינה שזה נורמלי וזה יעבור וגם שידעה איך להתמודד טוב יותר

תספרי לנו כשתרגישי טוב יותר! זה ישמח אותי באופן אישי

צודקת לגמרי... חבל שלא מכינים נשים לאחרי הלידה...בוז
@פה לקצת
חשוב שתקראי את השרשור הזה...
שתדעי למה לצפות. 💓
תודה על התיוג הזה! (:פה לקצת
מזדהה איתך כל-כך !!חדשה כאן 1
אין מישהי שתבין אותך כמוני .. אם תרצי וזה יעזור לך נוכל לשוחח בפרטי❤️ מיליון חיבוקים וחיזוקים
ממש אינדבידואלילהשתמח
אני הפסקתי לסבול בסביבות 3 חודשים והתחלתי להנות ממנו בסביבות 7 חודשים. ועכשיו בגיל שנה, ב"ה ממש מבינה כמה שזה הדבר הכי מספק ומשמח בעולם (ובמקביל גם הכי קשה, מתיש, מחייב ועוד ..). וכבר מתחילה לחשוב על האופציה של עוד אחד.
וכל המחשבות האלה עברו לי בראש מליון פעמים. איך שכבר אין כיף בחיים מאז שילדתי, ואיך כל הנשים עושות את זה כמה פעמים ואני בקושי מסוגלת אפילו אחד. ובמקביל תחושת כפיות טובה על זה שהכל טוב ואני לא שמחה.
ב"ה אם הזמן מכירים את התינוק, נהיים יותר מיומנים, ככל שהתינוק מתקשר יותר זה גם יותר קל. ונכון שכל הזמן צצים אתגרים חדשים- אבל כשזה מגיע מתמודדים עם זה, אין טעם לפחד מראש.

אם המחשבות האלה כל הזמן מטרידות אותך ואת בוכה חלק גדול מהזמן, נראה לי כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית. אבל התחושות והמחשבות עצמן לגיטימיות ונורמליות לגמרי.
תשובה משמחתחדשה כאן 1
כיף לקרוא את התגובה שלך ❤️
תודהלהשתמח
כמוני כמוך.... לפני 13 שנהנביעה
זוכרת את עצמי אחרי לידה ראשונה, כאובה, לא ישנה, לא יודעת מה עושים, אנשים אומרים לי בחיוך מזל טוב, ואני בראש שלי חושבת- על מה? על זה שאני מרגישה כמו פצועה? למה אף אחד לא מדבר על זה שכואב לי!!!!! וקשה לי!!!! ואצלי התחלתי לאהוב אותה רק בגיל חודש וחצי....ועד אז הרגשתי רק בתוך בועה של קושי עצום, של תפרים, של אמבטיות לתינוק כשאני בלחץ איך ולא יודעת כלום...
וואוו איך אני לא רוצה לחזור לשם 😆
אבל תשמעי, זה עבר, ולמדנו, והכרנו אותה ואת סדר היום שלה, זו דרך חדשה שצריך ללמוד... ומתישהו את ישנה(כן!!), ומתחילה לחזור לעצמיך. ואז היא גדלה, ופתאום מגיע מאי שם רצון לעוד אחד.....ובשני- יש לך מלא ניסיון, והרבה יותר קל.. ובשלישי- הרבה יותר קל....את נהיית אישה מלאת ניסיון, ואחרי 7 ילדים את נותנת מנסיונך למישהי שילדה את ילדה הראשון..... וכן הלאה....
בקיצור יקרה, זה יעבור, ובנתיים מאחלת- הרבה כוחות ובהצלחה בגל הגדול הזה! מבטיחה שזה יעבור!! חיבוק!!
כנל!!!רסיס אמונה
לפני קצת פחות מעשור.. מזדהה
אני חושבת, יקירה, שאולי כדאי לך לפנות לעזרההמקורית
אני מבינה אותך מאוד והתחושות של כל אמא טרייה הן כאלו, פרץ של רגשות חדשים שלא הכרת והורמונים וכו, אבל נראה לי שהעוצמות אצלך הן גבוהות מהנורמה ואת חווה את 'אחרי הלידה' כטראומה של ממש. אל תישארי עם התחושות הללו לבד.
ובינתיים- אל תחשבי על העתיד היותר רחוק ממחר. אין טעם.
יקרה,את ממש סובלת וזה נראה לי לא כ''כ תקין. קצת מוגזםחדשה ישנה
מידי.

נכון שיש פחדים והכי, אבל זה קיצוני מידי.
בתור התחלה גשי לאחות טיפת חלב ושתפי אותה במה שעובר עלייך. חבל שתסבלי! יש טיפול ויש איך לצאת מזה בע''ה. חיבוק גדול.!
מזדהה מאוד מאוד עם התחושות האלו!אם כל חי

יקרה,

קודם כל - את נורמלית לגמרי!!!!!

אני שולחת לך חיבוק ענק כי את אמיצה ואישה ואמא נהדרת , שלא חוששת להעלות על הכתב את כל החששות שלך ולקבל סיוע.

אני רק רוצה לשתף אותך בחוויה שאני עברתי-

אם תראי אותי היום אמא לשלושה ילדים מתקתקת בית ילדים מחנכת מטפלת בהם לוקחת לכל טיפול שצריך בקיצור כל מה שמחליש אותך עכשיו להסתכל עליו....

אחרי שילדתי את הבכור הרגשתי בדיוק אותה תחושה כמוך!

הצילו אני בת 22, ילידת שבועיים וחצי לפני הזמן ולא באמת עיכלתי שאני לקראת לידה וכבר יצא התינוק

אמאלה איזה פחד! איך מגדלים? איך לוקחים עליו אחריות?איזה מן אמא אני ? איזו אמא אהיה ? מי צריך בכלל ילדים? מי נתן לי רשות ללדת ילד? ובאותה תקופה עוד היה משבר גדול עם המשפחה שלי ובעלי הלך ואני נשארתי לבד, והכל עמד על כרעי תרנגולת...

אצלי קריאה משכיחה הכל. בכוונה הייתי קוראת שעות כדי לברוח מהמציאות המפחידה ואז כשהייתי גומרת את הספר ממש הייתי נתקפת חרדה- אמאל’ה, התינוק פה לידי. אני אמא שלו. הצילוווו...

וזה עובר!

את לא נולדת אמא ביום אחד

כמו שהתינוק לא נולד הולך, ואוכל אוכל רגיל, ומדבר- כך גם את! לא נולדת אמא שיודעת הכל ומצליחה ומבינה. לא נולדת אמא לעשרה ילדים אלא רק לאחד.

קשה להבין איך זה קורה, אבל אני מבטיחה לך שזה קורה- גדלים לאט לאט.

תסתכלי על היום, עכשיו-

את יודעת איך להאכיל את התינוק? איך להחליף לו טיטול? איך לאמבט ולהלביש? איך לחבק? זה מה שהוא צריך ממך עכשיו. לא יותר.  לא עוד ילדים ולא מה יהיה עם שיניים. יש משהו שאת לא יודעת איך לעשות? חוששת שלא מלבישה תואם לעונה? תמצאי לך אישה נחמדה ומנוסה שתוכלי לשאול אותה את השאלות האלו. לאו דווקא מהמשפחה.

העייפות וההורמונים גורמים לנו להשתגע. פשוטו כמשמעו.

תנסי לישון כמה שיותר- לתת חלב שאוב או תחליף בלילה, אם בן הזוג מוכן לקום אליו

וכשאת נכנסת לחרדה- תנסי לווסת את עצמך ולדבר להגיון- את בסדר גמור! את האמא היחידה שמתאימה וטובה לתינוק שלך!

 

חייבת להוסיף- אם עדיין זה נמשך ומשפיע על התפקוד שלך, כדאי לפנות לטיפול.

יש ארגון שנקרא "אם לאם"רינת 29
אם אין לכם עזרה מהמשפחה זה באמת מאד קשה ו"תלוש". הרבה נשים הולכות לאמא אחרי לידה ראשונה ומקבלות הדרכה ותחושת בטחון.
בארגון אם לאם נשים מנוסות "מאמצות" אמהות טריות ועוזרות להן בתקופה הראשונית באוזן קשבת, עצה טובה והדרכה מעשית. מישהי תגיע אלייך הביתה לביקורים ותרגיע את החששות.

מצטרפת גם להמלצה לפנות לאחות טיפת חלב ולשתף אותה בהרגשה שלך.
זה שכולן מביאות יותר מילד אחדלמה לא123

רק מראה שהתקופה הקשה והתחושות הקשות עוברות לכולן פחות או יותר.

זו אחת התקופות הקשות שהיו בחיי ואני מבטיחה שמילד לילד הביטחון בהורות עולה,ואת הרבה יותר קלילה לגבי הרבה דברים.

בילד ראשןן לוקחים קשה כל דבר,כמו גזים ובכי וכאבי שיניים. בילדים הבאים את יודעת למה לצפות ואיך הילדים לך מגיבים לכל דבר ואת כבר פחות לחוצה ופחות רצה לרופא על כל שטות.

למשל כשתינוק אצלי מתחיל לשלשל ולהעלות חום והוא בן 10 חודשים,אני יודעת שהשיניים באופק. אני כבר יודעת איך לטפל בתפרחת שנוצרת לו מהשלשלולים ומה מרגיע אותם.

אני כבר לומדת לתמרן בין זוגיות,עבודה,תינוק,הורים וכו

עכשיו הכל נראה קשה ובלתי אפשרי,מניסיון אני אומרת לך שבעוד כמה חודשים תרגישי אחרת.

תצאי מהבית קצת,תטיילי,תראי עולם,תפגשי עם חברות,אין לך מוג כמה שזה עושה טוב לנפש.

אני כ"כ מבינה אותך,שתדעי רק שאצל כל תינוק שנולד כל הבית מתערער לכמה חודשים,עד שכולם מתרגליםלנשמה החדשה.

בהצלחה לך

פורים היום

תחייכי ותהיי שמחה,זכית להיות אמא

האמהות צומחת לאטתפוחים ותמרים
מאד טבעי בהתחלה להרגיש את כובד האחריות, את כל המחירים, ואת כמה שאת ילדה בעצמך.

הזמן יאזן את התחושות, שמחה אמיתית תגיע.
את דקה אחרי לידה מפוצצת בהורמונים, אי אפשר להשלים שינוי כזה גדול ככ מהר. אל תפחדי מהתחושות. הכל לגיטימי. מחבקת אותך מרחוק.
הייתי שםצועקת לךאחרונה

ילדתי לפני שלושה חודשים וחוויתי בשישה שבועות הראשונים את מה שאת מתארת.

אחרי שישה שבועות הקטנה התחילה לישון בלילה טוב יותר וגם ההורמונים נרגעו.

השבוע אפילו הצלחנו להיות ביחד בפעם הראשונה מאז הלידה.

בקיצור, ממליצה לא להסתכל לטווח הרחוק אלא לעבור יום ועוד יום, את תראי שכל יום המצב משתפר!

יקרות אשמח לעזרתכן🙏N.s.hc
עשיתי בדיקת דם להריון וקיבלתי באתר תוצאות הבעיה שאני לא מבינה מה זה אומר 😬
18655 iu/L מבינות?
בשעה טובה!הריון ולידה2
מזל טוב את בהריון!מחושלת
תודה יקרה 🙏N.s.hc
מזל טוב!! איזה כייף לגלות את זה ביום כזה מיוחד מחכה להריון


תודה רבה 🙏N.s.hc
זה הריון בשלב די "מכובד". אפשר כבר לראות דופק כמדומנייראת גאולה
אבל רק דופק ?..N.s.hc
הבנתי שזה בגודל של גרעין בשבת הזה (הריון ראשון חח)
לא הבנתי מה את שואלתיראת גאולה
כדאי לך לקבוע תור לרופא ולעשות אולטראסאונד,
שם יקבעו את גיל ההריון המדוייק לפי גודל העובר,
וגם יוכלו לראות שיש לעובר דופק (שזה סימן שיש שם משהו חי😍).
תודה רבה אהובה ❤N.s.hcאחרונה
המילים הכי מתוקות שנאמרו לי לגבי האמהותתפוחים ותמרים
הבכורה ואני מפטפטות לפני השינה.
היא שואלת: מתי תהיה בתיכון, מתי תתגייס לצבא, מתי תהיה אמא.
אני עונה שיש עוד זמן, ומתעניינת למה היא שואלת,
היא: כי זה נראה כל כך כל כך כיף להיות אמא !!!
😁
מחמאה גדולה בשבילךMamina
כנראה את אמא לדוגמא 😁
תודה 😁 ממש לא אמא לדוגמא,תפוחים ותמרים
אני אמא שמחה, וכנראה זה עובר אליהם (לפחות אליה....)
זה בדיוק אמא לדוגמאאני זה אאחרונה
לפעמים הקטנים שלי משקפים לי שאני לא מספיק שמחה במצבים מסוימים וזה צובט אבל גם נותן פתח לתקן.. אשרייך שאת אמא שמחה וזה מה שעובר אליהם😘😘😘
מתוקה!!! ואת אמא מהממתאורוש3
איזה כיף! ריבוזום

מקסימות שתיכן, ותודה ששיתפת - מאוד נעים לקרוא דברים כאלה.

נמסתי פהמעין וים
איזה זכות שילד יחווה ככה הורות.
מאחלת לעצמי להעביר את זה לילדות שלי. וגם לילדים! אם יהיו (כרגע אנחנו רק בנות)
טבילה וחשקאחת ששואלת
היי, אני לא יודעת אם זה קשור לכאן, אבל באמת מציקה לי השאלה
אם אשה טובלת, והבעל לא בוער לו להיות איתה כי עייף ויש לו עבודה מוקדם בבוקר, היא יכולה לדחות את הטבילה ליום שיבוא לו?
שלא נדבר על זה שהיא כן רצתה וחכתה לטבול והוא מייבש אותה, זה נכון ונורמאלי הלכתית?
וואו. זו הרגשה לא נעימה שחשוב לדבר עליה ביניכם.מבט קדימה

ממש ממליצה לא לעבור הלאה אלא לדבר על זה ולחשוב משני הצדדים איך אפשר להתמודד עם זה.

חשוב לשתף את הבעל בצורה ברורה לגבי ההרגשה שלך.

בע"ה תהיה לכם סיעתא דשמיא והכל יעבור בשלום ובאהבה!!

ממה שאני יודעת, לא דוחים טבילהבאורות
רק במקרים ממש ממש חריגים אפשר. כמובן שזה על האישה אבל זה לא הלכתי לדחות מהסיבות שציינת.. לא אמורים להשתמש בטבילה כ"עונש" כלפי האיש. וגם מי אמר מתי "יבוא לו"? ומי אמר שתהיי טהורה אז? נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר שכדאי לפתור ולא לשחק במשחקים כאלה של הכנסת המקווה כמקור לכוח של האישה.
חס ושלום לא עונשאחת ששואלת
אלא אם גם ככה לא יהיה כלום אז למה לרוץ כשיש לי עוד מליון דברים לעשות..
כי זה גם בשבילך, לא רק בשבילובאורות
לא טובלים רק בשביל יחסי אישות, אצלי לפחות התחושה היא שהטבילה גם מסירה מחסומים, "מאווררת" את הזוגיות. עצם זה שאפשר לתת יד, חיבוק, לישון ביחד, לא לנהוג בהרחקות...
הטבילה זה מצווה של האישהחיים של
בלי קשר ללהיות עם הבעל...
( בסוף זה קשור אבל זה לא תלוי בזה)

זה מייבש ולא נכון הלכתית מצידו כי הוא חייב בעונתה.
אבל אני לא מאמינה שאם אין לו חשק, זה שזה מצווה פתאום יעורר אותו..
מאחלת לך שהוא יתעשת..
יקירה , היו פעמים שלי לא היה חשק , כי היינו בריב לדוג'ה' אלוקינו

ובכל זאת הלכתי לטבול , ואמרתי לה' - בשבילך אני טובלת . בשבילי . בשביל לעשות רצונך גם כשלא בא לי , לעשות את רצונך כדי להתקרב לתורה. גם עם דמעות . 
תלכי יקירה, תתפללי אחרי המקווה בדמעות על שלום בית , ואני מאחלת לך לחזור לפה לספר שהכל יסתדר .
חיבוק גדול גדול !

ריגשת אותיוואוו
ממש לא.חדשה ישנה
לא דוחים טבילה.

אלא אם כן יש משהו מאוד מיוחד וגם אז רק אם זה מקובל על *שניהם*. עבודה זו לא סיבה, מה, למחרת אין עבודה? ואח''כ? כל יום יש עבודה...
עונה לךבתי 123
זו מצווה וחובה של הבעל הוא התחייב על זה בכתובה
מבחינה הלכתית זה חמור מאוד בעל שמבטל מצוות עונה במיוחד ליל טבילה בלי סיבה מוצדקת כמובן
שואלת בזהירות.. יכול להיות שיש משהו מתחת לפני השטח אולי מצב הזוגיות או מצב נפשי שלו?
יכול להיות בגלל לידה?אחת ששואלת
ילדתי לפני כ8 חוד', נכנסתי ישר למשמעת לחזור לעצמי ואני בדרך לשם והוא מחמיא והכל.. אבל מאז הלידה (ילד ראשון)נראה כי זה לא ככ חסר לו.. אבל אחכ הוא זורק כל מני יציאות שזו אני שנרדמת, ואני ככה וככה וכו ושהוא כבר התייאש.. כשאני רוצה הוא לא רוצה ולהיפך..
😣
יכל להיות שזה קשור. אתם שומרים את כל ההרחקות?בתי 123
נשמע שיש לו יותר מעייפות ועבודה...תיתי2
השינוי בחייכם אולי משפיע על הקשר ביניכם.
שזה דבר מאוד טבעי וקורה לכולם.
רק חשוב לדבר על מה שקורה, לפתוח, להקשיב, להבין אחד את השני.

אולי הוא מרגיש קצת פחות "מרכז העניינים" שלך, כי יש לך עכשיו תינוק
וזה טבעי
אולי תחשבו ביחד על אפשרויות ליצור זמן זוגי בו הוא ירגיש שלך ואיתך לגמרי.

המפתח הוא בתקשורת ביניכם...
גם אנחנו מתמודדים הרבה פעמים עם עייפותבאר מרים
אבל
שוב, כותבת על רקע של זוגיות טובה ותיאום מלא בינינו.

בעלי רגיל ללכת לישון מאוד מוקדם ולקום מוקדם. יןצא שבליל טבילה עם כל העומס של ההכנות הטבילה והילדים הוא לא מצליח להישאר ער..
אנחנו הרבה פעמים מפצלים: בליל טבילה אני רק טובלת והוא מגבה עם הילדים וההשכבה, ואוכלים ביחד ונהיית אווירה נעימה.
למחרת כשאין לחץ ועומס של הטבילה, מקדישים ערב זוגי שאפשר להתחיל מוקדם ולהתקדם הלאה..

אבל שוב, זה פתרון שמתאים לנו ובהסכמה הדדית.

בעקרון לא דוחים טבילה סתם ואמור להיות רצון בסיסי להיות ביחד אחרי הטבילה...
בעיקר אם אין ככ הרבה ילדים.. כולה תינוק אחד..אחת ששואלת
זה בדיוק מה שהוא התחייב הכתובה, מצוות עונהפרח חדש
אז אם זה בהסכמה הדדית, אין בעיה לדחות
אבל אם לך זה ככ חשוב
הוא צריך לראות איך להסתדר עם זה. אולי להיות יחד לפנות בוקר?
מה זה יעזור לשלום בית התגובה הזו ? מה יעזור להגיד לה שבעלהה' אלוקינו

לא בסדר? 
שואלת ברצינות לא בשביל לעקוץ או משהו...
לדעתי הם צריכים לדבר ביניהם ואולי אפילו לקחת עזרה מקצועית , אבל לא לכתוב לה כמה הוא לא בסדר ומה החובות שלו...
לא מבינה את התגובות כאן... 

כי היא שאלהפרח חדש
האם זה נורמלי
והאם מותר הלכתית
אז עניתי על 2 השאלות
עצוב מאוד לשמוע! הלכתית לא חושבת שיש היתרוואוו
כמובן צריך כאן עבודה זוגית....
א'א שרק אחד יעשה עבודה, כי אז היא לא זוגיתאחת ששואלתאחרונה
א'א להכריח בנאדם להיות במקום שלא רוצה להיות, הלידה שינתה אותו מאד, הוא אחר, חסר סבלנות, רגזן, צעקן, רב איתי וצועק עלי ליד אימו ועל אימו, כועס שמבטל עם חבר לטובת ההישארות איתי ועזרה לי, למרות שאמרתי לו ללכת ולא הכרחתי או בקשתי שישאר איתי..
משהו כאן השתבש לחלוטין ואשקר אם אגיד שלא חשבתי על פירוק, שלא נדבר על זה שלטבול ולהיות איתו אחרי התנהגות כזו בכלל לא בא לי..
😢
הריום כימי והפלה מוקדמתשילוב
מה ההבדל? או שבעצם זה אותו דבר במילים שונות?
הריון קצרצר, התחיל דימום בשבוע 5. והבטא בירידה. האם זה הריון כימי, הפלה מוקדמת?
יש לזה השלכות אם זה זה, או זה?
אין הבדל מעשי בשבוע כזה... חיבוק על האבדן.. בהצלחה!יעל...
הריון כימילמה לא123אחרונה

זה שרואים בטא בבדיקת דם ,אבל לא רואים כלום ברחם בUS

הבטא בד"כ מתחילה מאוד נמוך,ההריון לא השתרש כמו שצריך ונופל בשלב מוקדם

דלקת בשד? צריכה עזרתכןהריון ולידה
מאתמול מאד כואב לי באזור מסוים בשד. מנסה להניקהרבה ולתת לו לרוקן. אחרי שהוא יונק יש הקלה אבל לא עובר לגמרי.
הרגשה כללית די רעה אבל לא בטוחה שזה רק בגלל זה הצטברות של כמה לילות שהלכתי לישון מדי מאוחר...
אמש עשיתי מקלחת חמה וארוכה עם עיסויים. לא יודעת כמה היה אפקטיבי כי כאב לי.
עדיין לא מדדתי חום. מנחשת שיש לי חום נמוך אם בכלל.
מה השלב הבא? ללכת לרופאה? צריך אנטיביוטיקה או שאפשר להסתדר בלי? שאיבה במשאבה תעזור? ממש אין לי כח להתעסקות הזו אבל אם אין ברירה אעשה את זה
תודה
פורים שמח לכולן
תנסי לשאוב ולללחוץ חזק במקום הכואב...123456789

לי מאוד עזר אמבטיות חמות ועיסויים ממש ממש חזקים על המקום...

אם לא עובר אז כן רופאה לא כדאי להזניח.

 

רפואה שלמה וחג שמח.

תנסי גם לשאוב כדי להוריד לחץ פנימי.קרן-הפוך
ואם לא נרגע, ללכת לרופא.
דלקת בשד שלא מטופלת מוקדם, עם אנטיביוטיקה, עלולה להחמיר מאוד.
אני לא מזלזלת בדלקות בשד, בכלל לאלפניו ברננה!אחרונה
אבל רק אומרת שאם תופסים את זה מספיק מוקדם עם טיפול נכון אפשר להביא גם בלי לקחת אנטיביוטיקה.
חשוב להיות עם יד על הדופק ולא לשחק עם זה כי זה יכול לסכן ממש אם לא מטפלים בזה.

טיפול כמו שאני מכירה זה:
הנקה מרובה בתנוחות מגוונות. אם התינוק לא רוצה לינוק הרבה אז גם לשאוב.
לפני הנקה/שאיבה לחמם את האזור בעזרת בקבוק חם או כרית חמה, זה עוזר לזרימת החלב ולשחרור המוקד של הדלקת. אחרי הנקה/שאיבה לקרר כי זה מפחית את ייצור החלב שבא אחרי ההנקה. (אני השתמשתי בפד שמן של אחרי לידה ספוג במים ששמתי בהקפאה..)
לנוח-במיטה!!!
ולשתות הרבה...
רפואה שלמה!!
נורופן. הוא אנטי דלקתי.מוריה
אפשר להעביר דלקת בשד גם בלי אנט'.
תמשיכי לעשות עיסויים.
להניק.
אם כואב, זה אומר שלחצת על הגוש של החלב. וזה יעיל.

אם את לא רואה שיפור. וזה ממשיך, תפני לרופא.

נתקלתי ברופא שלא הביא אנט' ואמר שזה נראה בשיפור ולהמשיך בהנ"ל.
בנוסף לעצות פהרסיס אמונה
להניק בתנוחות שונות
ואם אדום/כואב/החום עולה מיד ללכת לקבל מרשם כדי לא להגיע לסתימה שדורשת ניתוח..
תתחילי לקחת אדויל מידתפוחים ותמרים
3 פעמים ביום, יכול לחסוך אנטיביוטיקה (וביקור אצל רופא), השאיבה/הנקה לא מונעת את הדלקת! (מנסיון מר)
אפשר בלי אנטיביוטיקה אלא אם כן מחמיררעותוש10
זה שכאב לך זה סימן מצוין שנגעת בבעיה, אפשר לעשות עוד עד שישתחרר

אם יש לך חום אפשרי משככי כאבים- אולי עם איבופרופן כי זה אנטי דלקתי (אדקס, נורופן, אדויל וכד')

לרוקן את השד אם מלא ולנסות לשחרר את הסתימה ע"י מקלחת חמה במיוחד וארוכה (מים על השד) ואז מסאז' של כמה דקות
תנוחת הנקה מומלצת לסתימהhosh
יכול להיות שיש לך סתימה בצינורות, וזה גורם לתחושת גודש באיזור מסויים בשד. מסתבר כזה עלולה להתפתח דלקת אם לא מרוקנים טוב.
מניסיון שלי, מומלץ להניק בעמידה על 6. את עומדת על 6 על המיטה, ומרימה לכיוונך את התינוק. זו ממש תנוחה קשה, אבל לי מאוד עוזרת בסתימות. לפעמים במקום עמידת 6 אני עומדת על הרצפה, ומתכופת למיטה, כך שהשד מתדלדל מעל התינוק, וגם תנוחה זו טובה לשחרור.
תרגישי טוב!
תודה לכולן על כל העצות שלכן!הריון ולידה
לא מסתדר לי- אם אני על 6 על המיטה, איך אפשר להרים את התינוק? לא מספיק להתכופף אליו בתנוחה הזו? אין לי עוד יד להחזיק אותו...
את כורעת על 6 ככה שהשד בדיוק מעל הפה של התינוקתפוחים ותמרים
הוא שוכב על הגב, לא צריך להחזיק אותו, הוא ימצא את הפטמה לבד.
קצת קשה אבל משחרר לחץ.

כבר התחלת לקחת אדויל? זה ****קריטי****

אני בקושי יכולתי לזוז, זה היה מזעזע, וזה כבר תינוק חמישי שאני מניקה, והיו לי מליון דלקות בשד.
בכיתי מרוב כאב כשקמתי מהמיטה.
בבקשה אל תזלזלי.
תודה יקרה. ושוב תודה לכולןהריון ולידה
לקחתי נורופן, שזה מאותה משפחה של אדויל. והייתי בטוחה שכשיפוג התוקף אצטרך לקחת עוד. אבל מאז אני מרגישה יותר טוב. לא לגמרי במיטבי אבל ממש סביר. הכאב בשד לא נעלם לגמרי אבל נהיה יותר ממוקד. עכשיו הולכת למקלחת... ואנסה גם להניק בתנוחה שתיארתן לי.

מקווה שהעדכון הבא יהיה על שיפור נוסף
לילה טוב ופורים שמח לירושלמיות
מקווה שתרגישי טוב יותר, אל תהססי לקחת עוד נורופןתפוחים ותמרים
גם אם לא ממש כואב לך. שלא תתפתח חלילה דלקת.
לילה טוב!
לפעמים אני מייצגת את עצמי ביד אחת וביד השניה מרימה את התינוקhosh
מניחה את הזרוע מתחת לעורף של הקטן, עומדת על יד 1 בתנוחות עמידת 6.
שוב, זה קשה, אבל אפשרי.
ירושלים והסביבה.. מכבי. שקיפות וסקירהMamina
לשקיפות אין תורים פנויים, מכירות רופא פרטי שיקבל אותי לאו דווקא ממכבי. או רעיון מה עושים שאין תורים.
לסקירה אמרו כאילו לא דרך המוקד לא ידעו לאן לשלוח אותי. אוף.. אין לי מושג
רעיונות עזרה. תודה
דר' רוזנק מקבל פרטי בשערי העירקרונפלקס עם חלב
העלות בסביבות 700 שח למיטב זכרוני
לשלוח הודעה למכביתיתי2
שאין תורים פנויים
ובאחריותם למצוא לך תור פנוי באזור שלך
אחרת במקרה של בעיה רפואית הם יתבעו על רשלנות

משהו כזה
עזר לי בעבר - קיבלתי מיד תורים לרופא בכיר...
(מאז למדתי לקח - מהרגע שיש 2 פסים אני מזמינה תורים עד סקירה מאוחרת... הרופא חושב שאני הזויה אבל שיחשוב)
איך נתנו לך לקבוע?ואילו פינו
אני גם רציתי לקבוע ושאלו אם יש לי הפניה כשאמרתי שלא אז היא אמרה שהיא לא יכולה לקבוע.. ואני לא אשקר שיש לי הפניה ...
מוציאה הפניות מהרגע הראשון אצל רופא משפחהתיתי2
מסבירה לו למה.
נשמה,נקודה בעולם
אין דבר כזה שאין תורים.
קרה לי גם, לא היו תורים... אמרתי למזכירה שאין מצב כי אני לא מוותרת על סקירה!!
לא היתה לה ברירה אז היא נתנה לי מספרים של רופאים שמקבלים פרטי דרך מכבי.
ומאז גיליתי עולם מופלא של רופאים שמקבלים 4 נשים ביום במקום 200,
עם המון סבלנות ונעימות וזמינות,
בלי לשלם שקל אחד מיותר מכיסי!!
ומאז אני עושה רק בפרטי (מישהו מעולה אבל לא מאזור ירושלים).
תתעקשי. תקבלי שמות.
(גם אני במכבי.
ויש לציין שהתקשרתי לקבוע מספיק זמן מראש ולא היו תורים, רק במקומות ממש רחוקים שלא הסכמתי לנסוע עד אליהם.
יכל להיות שיש בזה חוקים ואם התקשרת באמת מאוחר אז בעיה שלך,
אבל כאמור אני מאז עושה בפרטי גם ככה,
זה לא שיש צורך לבקש אישור מיוחד,
את פשוט צריכה למצוא את הרופאים האלה)
בהצלחה
התכוונתי שאין.תורים במכונים שדרך מכביMamina
וגם ניסתי דרך שב""ן וגם שם אין.תורים..
תמיד הייתי קובעת מוקדם אבל אחרי 3 הפלות לא העזתי והאמנתי שבכלל ימשך ההיריון
בכל מקרה אני ברשימות המתנה ומקווה למצוא בקרוב תור.. תמיד מצאתי איכשהו אז מן הסתם אמצא שוב.
תודה על הרעיונות. בקשר לדוקטור ליברטי בהיריון הרביעי עשיתי אצלו סקירות. הוא מקסים מקצועי.. ישר ביקשתי אותו עכשיו. אבל מה. הוא גם מלא..
חיפשתי ברדיוס של 35 קמ.. מה לעשות. זה מה שקורה שנזכרים מאוחר. אני שבוע 12
את זה הבנתינקודה בעולם
אבל רופאים פרטיים באזור שמקבלים דרך מכבי בטוח יש.
תבררי אצל נשים ותקבעי לבד.
כיף שהגעת לשלב!!
שיהיה בקלות ושלא תדעי עוד צער!
דר גדי ליברטיבאר מרים
מקבל בביתר עלית דרך מכבי
ובמודיעין לא יודעת האם דרך מכבי או פרטי.

רופא מעולה ונחמד!
איזה מוזר..ואילו פינו
אתמול קבעתי שקיפות במכבי לעוד שבועיים והיה לה תור...
הייתי מתקשרת שוב ושוב

עכשיו אני רואה שאת בשבוע 12.
בכל מקרה תתקשרי שוב ותגידי להם שעל אחריותם אם משהו קורה, שאת מקליטה את השיחה ושיעזרו לך עכשיו למצוא תור פנוי או להידחף בין תורים.. לפעמים צריך טיפה אסרטיביות כדי שיעזרו לך...
הצלחתי למצוא תןר בין התורים באגריפס.Mamina
הלכתי ישירות אליהם כי גם ככה היתה לי היום שם בדיקה. תודה לכולם
יפה לך..באר מרים
פעם אחרונה שהייתי שם (למעקב הריון עודף!!) הם היו שיא הקשוחים ולא הסכימו בשום אופן להכניס בין התורים..
אצל מי עשית?ניק חדשה
קבעו לי תור בין תורים ברביעי הבא. לא אמרו מיMamina
במרפאה הפרטית של ד''ר תדמור.כתר הרימוןאחרונה
הוא מקבל גם במרפאות מכבי וגם במרפאה הפרטית שלו - אבל דרך מכבי. שם ייתכן מאד שיהיו יותר תורים.
אשמח לסיפורים מעודגים על בטא נמוכה ודימומים בתחילת הריוןאני זה א
חברה שלי התחילה מבטא 9...אהבתחינם
היום היא בת שנתיים ,3 בערך...
תודה יקירה הלוואיאני זה א
כמה יצא לך ? אם אפשר לדעתאהבתחינם
15.אני עם דימומים ונבדקתיאני זה אאחרונה
כי מה שחשבתי שזה מחזור היה מוזר ולכן הרוםא שלח לבטא אבל לא נתן לי עוד הפניה לבדוק הכפלה וזה די מלחיץ אותי..
פליז רעיונות לאוכל ממלא כדי להימנע מהבחילותהריון שישי
אז הגעתי למסקנה שבאמת העולם יפה יותר אם אני אוכלת ככה טוב גם אם זה קשה ותוך כדי בחילה, אח"כ הבחילה פשוט עוברת.
אממה, כל פעם לדחוף עוד קרקר ועוד עוגיה (משמינים!), מרגישה שזה עוזר לתווך קצר, מה עוד אני יכולה לאכול בבוקר שיחזיק לי עד הארוחת בוקר בעבודה? אם אני כבר מגיעה מתוך בחילות קשות כבר קשה לאכול את האוכל.
וגם בערב, כל פעם מוצאת את עצמי עם בחילות כי מה שנתתי לילדים לאכול בשארית כוחותיי, לא בשבילי.
אז אשמח אם יהיה לכם רעיון בעיקר לטעימת בוקר ממלאת כי הקפה והעוגיות לא מספיק ולארוחות ערב ממלאות
מקפיצה ליהריון שישי
מזדהה! מה שלי עושה טובואילו פינו
זה לאכול בבוקר עוגיה קטנה ומים קרים ואז בסביבות 9 וחצי לאכול ארוחת בוקר מלאה שכוללת טוסט עם קטשופ וגבנצ או צנים עם חמאה (לחם מלא) יחד עם סלט מתובל טוב ממש.
הבטן מלאה וזה עוזר שלא יהיו בחילות לכמה שעות.. לי לפחות..
וארוחת ערב- אני בימים שאני מקפידה לאכול מוקדם זה עוזר לי שיהיה פחות בחילה. בימים שאני מתעכבת עם האוכל לא משנה מה אוכל תהיה בחילה.
בדרכ אוכלת משהו מתוך הרשימה- סלט עם קוטג', פסטה ברוטב, אורז ועוף, פתיתים עם טונה.
יאא תודה זה ממש נכון אם מתעכבים...הריון שישי
הבעיה שגם בהריון הזה סובלת מצמרמורות וגלי קור ככה שלא מסוגלת לאכול משהו קר כמו סלט וגבינה
וואי...ואילו פינו
אולי יעזור להוציא את הירקות שעה שעתיים לפני ואז הם לא קרים?
בזכות הסלט אני מצליחה לאכול.. נמצא אצלי ברוב הארוחות!
לגמרי סלט, מככב אצלי בתקופת הבחילותמחי
והריון שישי כנראה לא רלוונטי אליך אם קשה לך עם דברים קרים, אבל אולי יעזור למישהי אחרת עם בחילות:
מכינה לעצמי כל בוקר תרמוס עם תה קר (בהתחלה מכינה תה עם קצת מים חמים ודבש, אחרי שהדבש נמס היטב מוסיפה הרבה מים קרים) ועם מלא קוביות קרח, שותה עם קשית כל הבוקר ובדרך לעבודה, עוזר לי מאוד. אחרי שמתמלאת מזה במשך שעתיים בערך, כבר מסוגלת להכניס לפה משהו נורמלי.
העניין של הגלי קור זה בערב בעיקר, כשאני הולכת לישוןהריון שישי
קרה למישהי מכאן? יש טיפים להתמודדות חוץ משכבות בגדים ושמיכות כאילו יש לי 40 מעלות חום?
אם אין לך בעיה עם אוכל מסוייםחגהבגה
2 לחם מלא/שיפון/כוסמין, גבינת שמנת, קצת אבוקדו מעות עם לימון, מלי פלפל, וחביתה, בצד שקית ירקות, גמבה, גזר, מלפפון... את יכולה לקנות ירקות בעיני וזה חוסך המון עבודה לנוח, פלפלים טינקרבל, הם קטנים, מלפפון בייבי ,גיזרונים, עגבניות שרי....
דייסת קוואקר עם חלב, חמאה, סוכר וקינמון הולך? בקופסא...
סלט ענק, עם ביצה קשה וטונה קטנה....
הרופא נתן לי דיקלקטין, מקווה ממש שיעזור!!הריון שישי
לקחתי בהריון הקודם וממש עזר לי!ואילו פינואחרונה
עכשיו מניקה וגם יש הרבה פחות בחילות מההריון הקודם אז שורדת בלי...
נלחצתי לרגע, אשמח לעזרת המנוסותפה לקצת
בעקבות שרשור אחר כאן
כאבים בגב התחתון זה יכול להיות צירים??

ואיך באמת יודעים אם יש צירים מוקדמים כשאין מושג מה זה צירים?
בהחלט יכולים להיות.באורות
אם זה כאב שבא והולך כדאי ללכת לראות שהכל בסדר(במידה ומדובר בשבוע מוקדם מידי).
אבל כשאמרתי לרופא שלי שיש לי כאבים בגב התחתוןפה לקצת
(בשבוע מוקדם יותר) הוא לא מאוד התרגש

זה קצת מלחיץ, כל כאב גב ארוץ לרופא?
ביומיים האחרונים הכאבים התחזקו אבל יש לי תור עוד שבוע וחצי אז חשבתי לחכות עד אז
נכון כי יש כאבי גב בהריון מהעומסבאורות
כאבי גב של צירים זה כאבים שהם באים במין "גלים" כאלה לרוב, יש התחלה וסוף לכאב, ולא כאה מתמשך ובלתי פוסק. כמובן שיש גם חריגים.
נסי לשתות המון ולנוח ולראות אם זה מקל. אם זה עוזר ייתכן שזה צירים.
כן, יכולים להיות צירים. ככה התחיל לי בלידה ראשונה, ואני לאקרן-הפוך
ידעתי שצירים יכולים להתבטא באופן הזה..
גם בקורס הכנה ללידה לא סיפרו שצירים יכולים להתחיל ככאבי גב.
אבל אני לא צריכה צירים עכשיו, מוקדם מידיפה לקצת
אז לרוץ לרופא?
אוף. עכשיו סתם מכל כאב גב אלחץ
זה כאב קבוע או כאב שבא והולך בגלים?ושוב אתכם
הייתי מתקשרת למוקד להתייעץ.
בא והולךפה לקצת
אבל כשהוא בא הוא מאוד נוכח
ואז בעלי קצת עושה מסאז וזה נרגע
ואחכ חוזר שוב

אני קצת מוטרדת כי אתמול הלכתי המון (יחסית אליי) ותוהה אם זה יכול להשפיע
אבל...עוד לפני שהלכתי כבר היו לי הכאבים אז נראה לי אני סתם מפחידה את עצמי
בא והולך כלומר לכמה שניות-דקות ונעלםטארקו
או לנגיד חצי יום/שעה שעתיים?
לשעה שעתייםפה לקצת
אז זה כנראה לא ציריםטארקו
במיוחד שאת מציינת שזה לא משתחרר לבד אלא רק עם עזרה..
שאלת אם כאבי גב יכולים להיות צירים - והגבתי לך שכן.קרן-הפוך
מאידך ברור שלא כל כאב גב הוא צירים....

אם את בשבוע מוקדם ועדיין לא בתשיעי, ברור שהסיכוי שזה צירים, קלוש.
כדאי להתייעץ..חדשה כאן27
לי בהריון הראשון היה כאב גב רצוף וחזק.. חשבתי סתם מעבודה קשה שהיה לי באותו יום. אבל הכאבים לא נתנו לי לישון ובסוף באמצע הלילה הלכתי למיון וראו צירים וקיצור של צוואר הרחם אז אני חושבת שאם זה כאב משמעותי כדאי להתייעץ ולהבדק
צירים זה לא "סתם" כאבים, זה כאבים עם תחושה של לחץ על הגביעל מהדרום
לק"י

כמו כאבי מחזור, אבל יותר חזקים.

(זה לפחות מה שאני יודעת מנסיוני).
ביומיים האחרונים זה כאבים יותר חזקים ממה שהיה עד עכשיופה לקצת
אבל נרגעתי קצת
תודה לכן!
תודה @טארקו
כאב מפלח, משתק, משהו מאד חזק...רק אמונה


לאמחייב בכלל...ת.מ.
אם הייתי מחכה לצירים כמו שמתארים את ה4 הילדים הייתי יולדת לבד כנראה..
רק כשאני כבר ממש בלידה יש לי לחץ (אני אפילו לא לגמרי מגדירה צירים ככאב זה תחושה אחרת מבחינתי) ממש לפני זה זה ממש לא משהו שהייתי מגדירה משתק. (ותכלס גם בלידה עצמה אני לא ממש כמו שמגדירים הרבה פעמים 'לא מסוגלת לדבר בציר' באחת הלידות תוך כדי צירי לחץ עניתי למתמחה על מליון שאלות לגבי היסטוריה רפואית של ההריון הקודם)
גם בלידה האחרונה לא לגמרי קלטתי שאני בלידה והתקשרתי לאמא שלי כי התלבטתי אם ללכת להיבדק כי זה הזכיר לי את ההתחלה של הלידה השנייה והיא אמרה לי להזמין אמבולנס (וילדתי קצת פחות משעתיים אח"כ.)
אז איך באמת יודעים אם זה כאב שצריך ללכת להיבדק?פה לקצת
איך אתן מחליטות מתי ללכת לרופא ומתי לתת לזמן לעשות את שלו?
אני כבר מרגישה יותר טוב ב"ה אבל באמת מנסה להבין איך מזהים מתי הכאב דורש בדיקה ומתי לא

אני בדכ נוטה לתת לכאב לעבור לבד ולא לקחת תרופות או להיבדק, לא חשבתי בהיריון לנהוג אחרת אבל עכשיו אני תוהה אם זה נכון
בשבוע כמו שלךרק אמונה

 

הייתי הולכת להיבדק רק אם יש משהו ממשי וברור.

גם אם זה צירים לא עושים כלום.

זה באמת החלטה קשה.ת.מ.
בשלבים מוקדמים בכל חשד לצירים הולכים גם אם הם לא משמעותיים. בסוף צריך להקשיב הרבה לתחושת בטן (למשל משהו גרם לי להתקשר לאמא שלי אפילו שהיה אמצע הלילה ולא התקשרתי בפעמים אחרות שהיו לי צירים באמצע הלילה והיו לי בהריון הזה) ולשים לב אם זה בא והולך בגלים וכאלה...
מה שאת מתארת נדיר מאדרק אמונה


באיזה שבוע את?ואילו פינו
ענו לך פה מעולה. אבל לדעתי כדאי להתייעץ עם מוקד אחיות ולהרבות בשתייה ומנוחה
16פה לקצת
איך מגיעים למוקד אחיות? יש משהו מיוחד להיריון?
איסו קופה אץ?טארקו
נראלי שזה בטלפון הרגיל למוקד אחיות, ישאחות הריוןטארקו
מתייגת את @מוריה שכתבה לגבי זה כמה פעמים
אוקי. אתקשר ואברר. תודה!פה לקצת
יש מוקד נשים למכבי.ואילו פינו
תתקשרי למוקד הרגיל ואז יש שם אפשרות התייעצות עם אחות, אחות נשים..
כאבים בשבוע שלך יכולים להיות מהתרחבות האגןבוז
לא מחייב שאלו צירים.

אני זוכרת שגם אני תהיתי איך אדע מה צירים ומה לא,
יאמרו לי שכשזה יהיה צירים- אני אדע.

ציר-
הכאב הוא כמו גל. בא והולך לגמרי. בא, והולך לגמרי.
צירים של לידה נמשכים כמה שעות, לא כמה דקות.
גם בשביל צירי ברקסטון מוקדם לך. אבל גם הם לא מסוכנים.

הרבה נשים מרגישות כאבי מחזור, כאבי גב, כאבי בטן, יש שמקבלות תחושות שדומות לקלקול קיבה, זה באמת לא ממש ברור ומובן. לי כל כמה ימים כאב משהו אחר... זה סרטים.

כשזה יגיע, זה יגיע.
ולא משנה איך זה מתחיל, זה לוחץ ולוחץ ולוחץ וכואב.

אם את מודאגת, לכי בכל מקרה לאחות/רופאת נשים.
אם זה באמצע הלילה ויש לך כאבים רציניים את יכולה ללכת למיון גם.
רק אמונהאחרונה


אפשר לפרוק? בדיקות תפקודי כליות לא תקינות לקטני שלנומצפה לילד
אווף אני בלחץ..
ידענו שיש כליה אחת.
אמרו אחרי הלידה מעקב קריאטנין..וזה יצא גבוה לתינוק..
אני בלחץ..
למרות שירה במעט שזה נשמח אבל עדיין גבוה.
מחר אולטרסאונד כליות
תתפללו שהכל יהיה תקין..
בזכות פורים שהכל יתהפך לטובה
אמן. בע''ה. מתפללתאורוש3
רפואה שלמה!! בשורות טובות! מתפללת עליכםמק"ר
תעדכני אותנו
חיבוק וחיזוקאם ל2

חיבוק

רפואה שלמה

השבח לאל הבדיקות השתפרו קצת .בעה מקווים לעוד שיפווורררמצפה לילד
יופי ברוך השם! מי שעשה ניסים לאבותינו בימי מרדכי ואסתרמק"ר
הוא יעשה לכם ניסים בקרוב ממש ותזכו לרפואה שלמה!
אמן תודה יקרה. השתחררנו הבייתה עם מעקה בקהילהמצפה לילד
יופי, ב''ה! רפואה שלמהאורוש3
יופי, חג שמח!מק"ראחרונה
קורונה בביהכ בטלזסטון בתאריכים 6/7 במרץתפוחים ותמרים
מי ששהה בבית הכנסת בזמנים המפורטים בכתבה צריך להיכנס לבידוד ביתי-
7.3.20 שעות 10-1130 ביהכ בבית ההחלמה טלזסטוןתפוחים ותמריםאחרונה
כבר פורסמו עוד הרבה בתי כנסיותמק"ר
וגם קניונים
ביישוב ענב
ברחובות
ועוד

טרוף
תודו ש"מיואשת" חסרהאם ל2


לגמריבתי 123
גם לי...ליד ה'
מאודאנייי12
מאוד מאוד!מק"ר
ממש! אנחנו געגוע מאמי 💖תפוחים ותמרים
בהחלט... קטע שנהייתה כאן ממש קהילה.באר מרים
זה כאילו מישהי מהיישוב עברה פתאום דירה..
גם לי את כ"כ חסרה! זה קטע איך "מיואשת" נתנה כ"כ הרבה "תקווה"אמהלה


וואו ממשרק להודות
עזבה את הפורום?רק שאלה לי
לקחה פסק זמןמרגרינה
למה פסק זמן?תפוחים ותמרים
חשבתי שטוב לה פה. היה שרשור שפגע בה או משהו כזה?
תודה רבה יעל!תפוחים ותמריםאחרונה
הלוואי שתשוב אלינו עם בשורות טןבות
לגמרי לגמרי!!!מרגרינה
בואו נתייג אולי תקראפרח חדש
גם אני מתגעגעתרק אמונה


בטח. מצטרפתאורוש3
למישהי הורידו אפידורל ללא ידיעתה?אליסי
הי לכולן, ילדתי לפני כחמישה חודשים ויש משהו שמציק לי מאז.
ביקשתי אפידורל מפתיחה 4 בערך, היה לי ברור שאקח אפידורל וכך גם התכוננתי מבחינה נפשית.
במהלך הלידה בפתיחה 10, דחפתי ודחפתי כשעה, אבל בגלל שלא הרגשתי כלום וגם זו לידה ראשונה, לא ככ הבנתי מה בדיוק לעשות. הרגשתי שלא "דחפתי טוב".
המיילדת סיימה את המשמרת בשלוש והגיעה מישהי חדשה.
קצת אחרי זה אמר לי הרופא שהמיילדת הראשונה הורידה לי את האפידורל כדי שארגיש את הדחיפות.
חשוב לי לציין שא. לא ביקשתי את הורדת האפידורל ב. זה נעשה בלא ידיעתי !
כאמור לא התכוננתי נפשית להיות בלי אפידורל. כששמעתי את זה מאוד מאוד נלחצתי . בשלב זה הלידה נהייתה חירומית כי התינוקת נתקעה בתעלת הלידה. אני נכנסתי להיסטריה כי הייתי בהלם מעוצמת הכאב (שכאמור לא התכוננתי אליו נפשית, וזה משמעןתי, מה גם שהייתה קפיצה מפתיחה 4 לפתיחה 10).

ניסו ואקום לא הצליח. כל הואקום צרחתי את נשמתי כי הרגשתי אובדן שליטה מוחלט על הסיטואציה. ובסוף היה קיסרי בהרדמה מלאה.
כל התהליך היה די טראומטי ואני משערת שזה קשור להורדת האפידורל ללא ידיעתי.
המיילדת השנייה, שהייתה מקסימה, עלתה אליי למחלקה אחרי הלידה. היא אמרה שלדעתה פתאום להוריד אפידורל לאישה ולקפוץ מ4 ל10 זה לא דבר נכון.

מה דעתכן????
אין מה לעשותלמה לא123

אין להם השפעה על ההתפוגגות של התרופה