פורום הריון ולידה (עמוד 2840)

ב''ה שעבר בשלום!! ברור שלוקח זמן להתאושש. כל החושים והמערכות בגוף נכנסים לסטרס

ברוך השם שנגמר בטוב!!!

מלאכים שומרים עליהם צמוד...

גם הבן שלי בגיל הזה, וכמה שאני מטאטא כל היום, הוא תמיד מוצא משהו מתחת לספה או לא יודעת מאיפה... ואני כל פעם מתעלפת מהסכנת חיים שהוא היה בה... אני תמיד אומרת שיש לקטנטנים האלו מלאכים צמודים לשמירה..

מציינת את זה כי חשוב לדעת איך להגיב נכון למקרה של חנק. שלא נדע..

עושים דחיקות על הגב כשהראש לכיוון הרצפה ומוטה למטה 5 פעמים ואם לא יצא הופכים ועושים דחיקות על החזה באותה התנוחה וכך חוזרים על זה אלא אם אם כן חוח איבוד הכרה ואז צריך גם החייאה.

לא סתם להחזיק את הילד מהרגליים, אלא בהטייה שהראש נמוך מהרגליים..

ונכון, זה מה שכתבתי מוטה כלפי מטה

וניסיתי לעשות מה שלמדנו, נראה לי שזה עבד... חח

מפה קוראת לכולן לכו ללמוד קורס עזרה ראשונה, מציל חיים!

לםני איזה שנתיים הבן שלי נפל (לא ממקום מאוד גבוה) על הפנים ולכמה רגעים איבד נשימה והתחיל לגלגל עניים הטלפון היה ביד ופשוט לא הצלחתי לחייג למדא מהלחץ.. אירי כמה רגעים חזר לעצמו אבל זה היה בין הדקות הכי ארוכות בחיי

ותודה רבה ששיתפת! גרמת לי לחדד יותר את המודעות ותשומת הלב! ממש קל להישחק בזה, כמו בכך דבר 😔
אז תודה על התזכורת!

וכל הכבוד לך!

אבל גם לשמוע הזדהות זה מנחם קצת, לא? 🙂
חכי קצת, בתחילת רביעי זה כבר עובר...
מאחלת לך הריון קל ותקין

איזה סיוטטטט
לשים באמת מטפחת דקה זה מה שיכול להועיל... ובנשיקה עצמה לילד לא לנשום רגע...
חיבוק!!!

גם ככה חצי מהיום אני נושמת דרך הפה....

או ג'ינג'ר

ניסיתי לימון וזה באמת עזר

קליפות של פירות הדר עשו לה טוב בעיקר תפוז וקלמנטינה..

זה היה רעיון של אמא שלי, התקשרתי אליה פעם כמעט בוכה שאני מבשלת דג לשבת וכל הבית מריח ממנו ואני מרגישה כל כך רע, והיא אמרה לי תתרחקי מהמטבח, קחי לימון ושימי ליד האף ותנשמי אותו עד שזה יעבור...

תנסי כמה שיותר להיות בחוץ,
במרפסת, בכניסה לבית, להיות בשמש , באוויר צח...
לאכול שם, ממש עוזר. וכמובן להשאיר כמה שיותר דלת וחלונות פתוחים. (לא נורא שיש יתושים..)

אין לי מרפסת רק 4 קירות או לצאת החוצה לחדר מדרגות....

לא נורא עכשיו התחלתי לצאת לעבוד חזרה אז נראה לי זה יקל עלי לא להיות כל הזמן עם הריחות של הבית

אני גם רגישה בטירוף

 

ואני אחת שבחיים לא נוגעת בזה. לא נחמד לי הלעיסות, אבל עכשיו- הכל הולך!

סיטי מיני..
מתקפל ממש נוח. מתחבר לסלקל ואמבטיה..
נכנס לי בתא מטען של רכב יחסית קטן..

מאוד קלה!.
מתקפלת ביד אחת בקלות
דו כיוונית
ממש נוחה לשימוש וניוד
יציבה

מתחברים אליה כמה סוגי סלקלים- סייבקס ג'ואי ועוד
וממש קל להחליף בין הטיולוןלאמבטיה ולסלקל

אני אוהבת

יש היום עגלות מאוד יקרות,ולכן מעיזה להמליץ לחפש ביד שניה, יש שם עגלות במצב מעולה וכחדשות ממש, במחירים זולים ממש

במחיר מצחיק, נמוך ממש מהמחיר המקורי והעגלה הייתה במצב כמו חדשה ממש, אבל אמרה לי שמבדיקה מעמיקה ויסודית שעשתה ברשת, רק חילונים מוכרים עגלות יד שניה במצב חדש.
(רוב הדתיים והחרדים מן הסתם בכלל לא מוכרים עגלות אלא זורקים לאחר בלאי שנגרם כתוצאה משימוש רב ותכוף פי כמה ממקביליהם החילונים לדעתי.)

שהשתמשה בה..(ודוקא הפעם התאכזבתי כי כן יש בה תקלה קטנה בגגון שמציקה לי וצריכה תיקון קל)

אבל ברור שבעיני יד שניה במיוחד בפייסבוק- יש שם מלאא עגלות במצב חדש כמעט
אנשים הזויים
קונים
ותוך רגע מוכרים סתם מסיבות מצחיקות

חברים שלנו קנו פינת אוכל חדשה בניילון בערך..אחרי פחות מחודש של שימוש- בגרושים ממש ממשהי שקנתה אותה והגיע לה צבע שמנת במקום צבע לבן אז פשוט נפטרה ממנה

וכן -לא ממליצה לקנות עגלה בת יותר משנתיים
כי אי אפשר לדעת מה יהיה העתיד שלה

בית שלם, כ ל הרהיטים שלה מיד שניה במחירים מצחיקים וכמו חדשים! במחירים ששוים את הטרחה הכפולה( פירוק הובלה והרכבה) במיוחד אם יש בן משפחה או חבר קומבינטור שנותן יד.. אז בכלל שווה...

אולי אפילו רק תבקשי ממנה הפניות בטלפון. אבל תקבעי תורים מעכשיו כי אח''כ אולי לא יהיה לך. שקיפות עורפית וסקירה מוקדמת.

סקירה גם עדיף לעשות בפרטי?

אני עשיתי סקירה ראשונה לשקיפות אצל רופאה שהיא בעיקרון סוג של פרטי אבל עובדת בהסדר עם הקופה שלי אז זה היה לא יקר יחסית עם טופס 17. וסקירה שניה עשיתי פרטי עם החזרים מהסל הריון. אין לי ממש הסבר למה לא הלכתי למקום של הבדיקות הראשונות. סתם ג'וק שלי ללכת לרופא שמאוד סמכתי עליו ושבעצם יראו את התינוק משני מכשירים שונים...

לק"י

ככה אני התרשמתי.

כדי שיעבור זמן בין לבין.

ככה אנחנו נעשה ב"ה-הרופא בקש.

מעסיקים את עצמך מאוד מאוד מאוד.
מבשלים, לושים, מנקים, נהנים עם בן הזוג, סדר יום ממש קבוע, ו אפילו קצת עמוס. אבל כן לפנק את עצמך במהלך היום, אותי אמבטיה מפנקת ומרגיעה, הליכה, מדיטציה...
ובע"ה שלא יגיע המחזור!

פרויקט נחמד שיכול אולי להסיח את הדעת?
להכין איזה אלבום דיגיטלי
או משהו כייפי "שנשאבים אליו"...
ומותר גם להשתוקק...
ולמלא את הכמיהה בתפילה ⁦❤️⁩

השבוע הכי קשה אצלי
תפנקי את עצמך ממש
ארוחות קטנות,
לקנות אוכל עושה לי ממש טוב
פירות קיץ חמצמצים
מה שבא לך, תקני שווה כל שקל
ותתחילי ויטמינים

אגב, גם שתיה מתוקה עוזרת לי
קניתי תרכיזים של פירות למקפיא של פריגת
מעודד לשתות יותר

קודם כל, לשתות כמה שיותר. מים, תה, קמומיל עוזר.
לאכול דברים שלא מקשים על תהליך העיכול, בננה, אורז, צנימים, ביסקוויטים, קרקרים...
ירקות ומאכלים מורכבים, וגם חלביים, יכולים לגרום לבטן לעבוד יותר ולכאוב שוב.
הכי טוב אם את יכולה, לאכול מינימום ולשתות המון, לתת לזה לעבור..

אם את חושבת שיעזור לך, כן..
רק אל תשכחי לשתות המון המון

בדיוק מלמדת את הקטנה (4.5 חודשים) לישון לבד.
חברו. הפורום עמדות לנדות אותי במקרה הטוב, ולהרוג אותי במקרה הרע, אבל אני מלטפת, מנשקת, שרה שיר, ןמניחה במיטה עם מוצץ. הוא נופל, אני מחזירה, מלטפת, היא בוכה, אני שוב נכנסת. אתמול לקח לה 40 דק', להיום כל השכבה לוקח לה פחות ופחות זמן...
אם מתאים לך- תנסי. מניסיון, הם לומדים מהר ונרדמים. את לא חייבת לעזוב אותה ולזנוח, את יכולה להיכנס, ללטף, לנשק, להגיד אמא פה שומרת וללכת אם מתרים לך.
יש לה מוצץ חיתולי?
ראיתי מישהי שהמלחמה לישון לילה אחד עם חיתול בד ואז יש לו את הריח שלך וזה עוזר לתינוק להירגע...
היא לוקחת בקבוק?
לי הגדולות היו לוקחות בקבוק ונרדמות איתו במיטה.. בהצלחה!

ולא חיתול או משהו

ההרדמות הפכו לסיוט. לא עוד! תוך שלושה- ארבעה ימים הפיצית למדה להירדם לבד. עכשיו מידי פעם היא כן קצת צריכה עזרה. אבל אין מה להשוות זה חיים אחרים!

כי אני כן נותנת לה לבכות, ואז באה, מנחמת, מוצץ וכו'..
עכשיו לוקח לה כמה דק', וזה רק מאתמול... וישנה יותר טוב

אצלי הוא פשוט לא הסכים. ידע לקחת ונתתי מדי פעם שיתרגל ולקח נגיד ביום כיפור. ואז בגיל קצת יותר גדול משלך פשוט סירב בכל תוקף. ניסיתי סוגים שונים. לפעמים זה עוזר. במקרה שלא לא הועיל. שלחתי למטפלת דייסת דגנים של מטרנה והיא הכינה עם חלב אם ונתנה לו בכפית עד שביסס את יתר המוצקים. לפעמים מטפלות כן מצליחות עם הבקבוק.
בהצלחה מותק
לא חושבת שיש עניין להחליף טעמים של תמ''ל לא שמעתי שזה הפריע לתינוקות בגיל הזה. ואת אומרת שלא לוקח שאוב...

לצערי לא הצלחתי להניק (ילד ראשון בע״ה בלידה הבא אצליח).
והכי קטע זה שאת המוצקים בכפית הוא אוכל גם אחרי בקבוק.

פולט? בוכה? לא שותה?

ואז דוחף את הבקבוק החוצה, מרימה לגראפס ואז הוא לא מוכן להמשיך יותר לאכול וזה יכול להימרח על שעה שעתיים עד שהוא מסיים את הבקבוק.
עכשיו כשרק החלפתי מסימילאק למטרנה אז הוא בלע את הבקבוקים הראשונים של המטרנה ואז הכל חזר לסורו. אולי צריך לגוון לו יותר? אני כבר לא יודעת מה לעשות

נניח כל שעתיים 120 במקום 210 כל 3 שעות. יש ילדים שמעדיפים לאכול ארוחות קטנות יותר פעמים ביום

120 כל שעתיים נשמע לי מאוד קשוח אבל אשקול אולי גם את זה אם זה מה שיביא שלווה לכולנו אולי שווה לנסות.

מחוייבות להאכיל כל שעתיים?

לא בן חודש, האכלה כל שעתיים זה דיי חזרה אחורה גם כשהוא היה בן חודש הוא אכל כל שלוש שעות. ומה יהיה אם אני אשים אותו במסגרת עוד חודש? המטפלת לא תאכיל אותו כל שעתיים.
נכון שצריך להתחשב בתינוק והעדפותיו אבל צריך גם להתחשב באימא.

210 זה המון. תקשיבי למה שהוא משדר. נשמע לי סופר מוזר לגוון לו סוג. תכף הוא גם יתחיל מוצקים ואז יהיו עוד שינויים בכל מקרה

את כל צרכיו. הוא סומך עלייך שתתני לו את מה שהוא צריך ומתי שהוא צריך גם אם לעיתים זה בא על חשבונך!

ואני מתנצלת אם זה נשמע חריף- פשוט צרם לי ממש המשפט הנ"ל.

210 כל 4 שעות- יתכן והוא מגיע מורעב, כי 4 שעות הפסקה זה המון לתינוק, ואז הוא אוכל מהר את ההתחלה ולא רוצה להמשיך... כי 120 זו מנה סבירה לחלוטין בגיל הזה.

לי יש תאומות בנות שנה ו4 שאוכלות 150. אז לתינוק בין 5 חוד' זה נשמע לי הרבה מדי והפסקה ארוכה מאד בין הארוחות.

אני הייתי מקטינה ארוחות ומצמצת רווחים בין הארוחות - מקסימום 3 שע' בין ארוחה לארוחה.

לא הגדלתי לו ל-210 סתם כי התחשק לי, הוא ישן לילה שלם כבר מגיל חודש וחצי, זה התחיל מזה שהוא היה נרדם ב-11 עד שש בבוקר ועם הזמן הוא הגדיל את הטווח עד שהגיע לזה שהוא נרדם בשבע וחצי - שמונה וישן רצוף עד שש בבוקר. עד שהוא פתאום התעורר בשלוש לפנות בוקר כי היה רעב לכן הגדלתי לו את המנות ואת הטווח, שזה אגב נורמאלי לגילו לאכול כמות כזו עם מרווח כזה למרות שזה משתנה מתינוק לתינוק.
לגבי הטווח אני לא ״מרעיבה״ אותו גם אחרי ארבע שעות הוא לא טורף את הבקבוק ואוכל בקצב רגיל.
דבר נוסף כל השפיטה והביקורת שלך מאוד לא במקום את לא מכירה אותי ואין לך חצי מושג מה אני עוברת אז את השפיטה תשאירי לעצמך. ביקשתי לדעת האם מישהי עברה משהו דומה ומה עשתה לא ביקשתי השוואות.
לגבי ה-150 לא יספיק לו כי הוא מגיל חודשיים כבר אוכל 180 ואגב לי יש חברה שהקטן שלה היה מסיים בגיל שלושה חודשים בקבוק של 210 של מטרנה, אז להביא פה דוגמאות שהתינוק שלי ככה ושלי ככה לא עוזר כי אי אפשר להשוות.
ולגבי זה שאני מספקת לו את הכל זה בוודאי נכון יחד עם זאת אימא טובה כשטוב גם לה, אם את מוכנה לאקוד הורה כדיי שהבן שלך יאכל וכל היום להסתובב סביב האוכל שלו מבלי רגע לעצמך לנשום, אז כל הכבוד לך אבל אני לא וונדרוומן כמוך ואני אנושית וצריכה גם רגע לעצמי.

מנסות לעזור. באמת. היא לא היחידה שכתבה לך לגבי הכמות. זה נשמע לנו יותר מדי 210. אבל בהחלט את מכירה אותו. הצרכים שלהם בגילאים הקטנים משתנים כל הזמן ואין המון מה לעשות. נשמע עכשיו שההתעסקות עם לסיים את הכמות הגדולה יותר גרועה מאשר לתת ארוחות קטנות יותר במרווחים קטנים יותר. תחשבי על זה. גם הקצב שלו לאט לאט יעלה וייקח פחות זמן להאכיל אותו. לא הייתי דואגת מעכשיו על מסגרת בעוד חודש אלא מחפשת עכשיו מה נכון לו. מקווה שיסתדר לך ושימשיך לישון טוב (גם זה יכול להשתנות מותק. לא הכל בידיים שלנו). בדקת עליה במשקל אגב? יכול להיות שהיא הגדיל כמויות בקפיצת גדילה ועכשיו צריך לחזור לכמות רגילה. ההקשבה לתחושות השובע והרעב שלו חשובה גם להמשך החיים... בהצלחה.

אבל אפשר גם בלי שפיטה וביקורת והטפות מוסר, ילד ראשון זה מספיק אתגרים גם בלי ביקורת מבחוץ יש לי מספיק רגשות אשם ועצב מעצמי אני ממש לא צריכה שיוסיפו לי עוד שמן למדורה.
בכל מקרה אני לקחתי לתשומת ליבי את מה שכתבתן כל הכמויות ואני אנסה מחר להקטין בחזרה ל-180 כמו שהיה ופשוט אוסיף עוד בקבוק בערך שלוש שעות אחרי שהוא כבר ירדם לשנת הלילה שלו נראה אולי זה יעזור.
במשקל כרגע הוא האחוזון 30 היינו בטיפת חלב לפני שבועיים והכל ברוך השם ותודה לאל בסדר.
אני פשוט כל הזמן דואגת שהוא אוכל טוב או לא אוכל טוב איזה קקי יש לו הוא ישן טוב לא ישן טוב וכל פעם שמגיעים לאיזשהו סדר והדברים ברורים הופ יש עוד שינוי ושוב פעם צריך לעשות לנסות ולתהות ולראות מה עובד ומה לא וזה מתסכל אותי שאני לא יודעת ישר מה צריך לעשות (שוב פעם ילד ראשון).
אבל שוב לקחתי לתשומת ליבי את עניין הכמות מחר אנסה להקטין בחזרה למה שהיה ומקווה שהדברים יתאזנו.

כאמא.

בהצלחה רבה

אמרתי יתכן והוא מגיע מורעב אחרי 4 ש'

לא באתי לשפוט ולא לתקן את העולם

פתחת פה שרשור משמע שרצית לקבל עצות מהניסיון שלנו כאמהות

שימי לב על הדרך לא לדרוך על אנשים שסה"כ רצו לעזור

גם אני בנ"א

גם אני אמא

 

ועצות.
ח״ו לדרוך על אנשים אם חלילה אמרתי משהו שפגע אז סליחה ומחילה.

אבל תדעי בלי קשר שככה זה. זה לא שמשהו אצלך לא בסדר חלילה. זה מאוד מאוד נורמלי כל השינויים. תחשבי שגם לך יש תקופות שונות של אכילה ושוני בין ימים שונים. וזה בסדר. ובגיל הקטנטן הזה בכלל. באמת יש כל הזמן שינויים. וקשה להתרגל אליהם ואל ההורות בכלל. אז מקסימה שאת שואלת בודקת ומנסה. אגב, זה לחלוטין המקום לשאלות כאלה. אז מוזמנת תמיד לשאול. ובהצלחה.

אז כנראה שבאמת הדפוס שלו הוא לאכול פחות או יותר כל 3 שעות ואין צורך להתחיל להאכיל אותו כל שעתיים (כל עוד הוא רגוע בין הארוחות ולא מחפש לאכול)
מה שהיה נראה לי לא תקין זה שלוקח לו שעתיים לסיים את הבקבוק וצריך להתעקש איתו על זה. תינוק יודע כמה הוא צריך לאכול, ואם הוא לא רוצה יותר לא צריך להתעקש איתו.
אני מבינה מהנסיון שלך שאם הוא יאכל רק 120 הוא יהיה רעב שוב אחרי שעה, אז צריך למצוא את הכמות הנכונה בשבילו. אבל בעיקרון הוא אמור לאותת לך כשהוא לא רוצה יותר, וארוחה ממש לא אמורה לקחת שעתיים שבהם מנסים שוב ושוב להאכיל אותו

אני לא מבינה גדולה בתמ"ל, הילדים שלי אכלו חלב שאוב במנות של 100-120 עד גיל שנה. פעם ב3 שעות ככה (במעון).

אני בגיל כזה נותנת 120-150.
כשהוא מוציא זה סימן ששבע. אפשר להציע שוב אחרי הגרעפס אולי מפריע לו ואם לא רוצה להניח לו עד ששוב יראה סימני רעב (בגיל כזה 3-4 שעות)

לא בריא לתת יותר מדי אוכל. זה עלול לפתח אצלו אכילת יתר גם בהמשך

לא אמורה להיות כל יום כל היום צריך לעשות סדר לתינוק מתי אוכלים מתי משחקים מתי ישנים.
120 יהיה לו מעט מדיי זה בוודאי.
אבל אולי אני באמת אנסה להקטין לו את הכמות ולראות מה אפשר לעשות.

אצלי התייצבו על 180 - הגדולה עד שהפסיקה עם תמ"ל לגמרי, והקטן עכשיו בן שמונה חודשים.
(אבל זה גם תלוי בכל תינוק כמובן, אי אפשר לקבוע בזה מסמרות)

ואז כשיקום יאכל שוב ארוחה רגילה.

לא תמיד אפשר לעשות סדר יום. זה טוב להשתדל אבל לזכור שהוא יצור קטן שרק מתחיל להתרגל ליקום. ואף אחד לא לימד אותו מה כתוב בספר

בהצלחה!

אגב לא ידעתי שהם יכולים להתייצב על כמות מסויימת ולהיות איתה חשבתי שממשיכים להגדיל עד שעוברים למוצקים, אבל טוב לדעת.
כניראה הייתה לו קפיצת גדילה והיה צריך עוד קצת ועכשיו כניראה התייצב.
מחר יום חדש ב״ה ואני אנסה להקטין לו חזרה ל-180 כל שלוש ואוסיף לו עוד בקבוק בלילה.

ילד ראשון זה קשה.. גם שלי עכשיו בכורה בת חמישה חודשים והלילה עושה לנו בית ספר

בגלל זה בסוף שמים אותם בבית ספר (;
מוזמנת לשתף אותי גם בפרטי אם תרצי אולי אוכל לעזור מי יודע.

בדרך כלל היא ישנה ממש טוב בלילה לא יודעת מה היה לה היום
עכשיו היא כבר ישנה נקוה להמשך לילה שקט

תנסו לתת לה אולי אוכל יכול להיות שזו קפיצת גדילה.
גם קראתי שבגיל ארבעה חמישה חודשים הם מתחילים להיות הרבה יותר מודעים לסביבה שלהם והם מגיבים הרבה יותר לגירויים צבע אור קול וכו׳ והם הופכים להיות הרבה יותר סקרנים.
גם אצלנו הוא לא נרדם כל היום ולא ישן במהלך היום וגם עכשיו הלך לישון משמעותית מאוחר יותר מאשר בדר״כ.
נקווה ששניהם ישנו טוב הלילה ומחר יום חדש ומבורך (:

שאכל חצאי ארוחות לעומת מה שהיה רגיל וכו'. אני חושבת שזה היה בעיקר כשהוא היה מנוזל והפריעה לו ליחה. אבל לפעמים ללא סיבה מאוד ברורה - פתאום דברים אחרים מעניינים אותו יותר מאוכל...
זה תמיד מלחיץ, אבל הרבה פעמים זה עניין של כמה ימים ומסתדר. אז צריך לשים לב, אבל אם בסך הכל הוא משלים בלילה, או פשוט אוכל "בהפסקות", אבל גם מקבל את הקלוריות שהוא צריך - נשימה עמוקה וזה עובר. אם הוא לא אוכל מספיק ולא משלים אז כמובן מומלץ להתייעץ עם רופא / לעקוב אחרי המשקל.

בידיוק מה שאני עוברת עכשיו. והייתי בטוחה שמשהו לא בסדר איתי או עם ההנקה...
גם אצלי מסרב להמשיך כשאני בטוחה במאה אחוז שלא סיים את הארוחה שלו.
כשהוא מקבל בקבוק מספר פעמים ביממה זה יותר שקוף. פשוט רואה שאחרי חצי מנה הוא לא מעוניין להמשיך...

אני אישית במצב טיפה שונה. כי הוא ירד באחוזונים בצורה מטורפת בגלל אלרגיה לחלב ועכשיו מנסים לעלות (להשמין אותו) טיפה.
אז משמר האוכל לגביו הוא די נוקשה. לא מסכימה לו לסרב או לקפוץ על ארוחה.

המלצתי לבדוק כמה דברים:
1. גודל הפטמה מתאימה לגיל שלו.
עד גיל שנה יש לתינוקות רפלקס מציצה - צורך פיזיולוגי למצוץ. וזה חלק מרפלקסים פרימטיביים שמאפשרים להם לשרוד.
האכלה מאפשרת להם לשבוע ולמלא את צורך המציצה.
אם התינוק שלך אוכל למשך 15 דקות ואז מסרב להמשיך - ייתכן והוא קיבל מנה שסיפקה לו את הרעב וכרגע לא מעוניין למצוץ יותר.
אם תחליפי לפטמה יותר גדולה הוא יקבל יותר אוכל ב15 דקות האלה.

2. ללכת לבדיקת רופא - ייתכן ויש לו פצע בפה וכואב לו למצוץ מעבר לסיפוק הרעב המיידי.

3. כאבים של צמיחת שיניים? אולי זה קשור...
אני רואה את הבן שלי נושך ממש את הפטמה של הבקבוק באמצע הארוחה ומסרב להמשיך. אחרי כמה דקות הוא מועיל בטובו להמשיך לאכול ולא לנשוך...

4. פער של 12 שעות בלילה זה יותר מידי בשביל תינוק בגיל הזה.
כדאי לנסות להאכיל אותן באמצע הלילה. מה שנקרא 'ארוחת חלום'. מרימים אותו מהעריסה ומאכילים את התינוק כשהוא יישן. כשהוא מסיים מניחים שוב בעריסה. אפילו לא צריך לעשות גראפס.
אנחנו משכיבים את החמוד לישון סביבות 7 בערב. אחר כך הוא מקבל כ2-3 ארוחות חלום. ואז מתעורר בבוקר סביבות 7-8 לאכול.

5. לגבי תדירות האכלה - כל 3 עד 4 שעות זה תקין לחלוטין לתינוק שניזון מתמ"ל. האכלה כל שעתיים (וחצי) הגיוני בהנקה (האוכל מתעכל בצורה שונה) אך לא רלוונטית במקרה של האכלה מבקבוק עם תמ"ל.
בגדול האכלה מבקבוק נעשה בחישוב של משקל כפול 150 לחלק למספר הארוחות ביום.
קחי בחשבון שעדיף לתינוק לאכול ארוחות קטנות בתדירות יותר גבוה מאשר להפך. ובאופן כללי - לא להכריח את התינוק יותר ממה שהוא מאותת שהוא צריך. זה מוריד את הסיכוי להתפתחות סכרת בגיל יותר מאוחר.

נראה שאת אמא טובה. מאוד.
הלוואי עלי להיות עם חצי מהביטחון העצמי שיש לך😪
לא קל ילד ראשון. זה אוצר מדהים. אבל קשה.
אבל זה שווה כל דקה!

בהצלחה!

אני לצערי לא הצלחתי להניק על אף המון ניסיונות ויועצת הנקה בסוף החלטתי לשאוב יחד עם תחושה שאני אימא כישלון. בכיתי הרבה על כתפיו של בעלי וזה היה בתקופה שממש אחרי הלידה אז זה היה הרבה מההורמונים אבל תודה לאל עם הזמן התחושה וההרגשה השתפרו ועם כל יום שעובר אני לומדת להכיר גם את הבן שלי וגם את עצמי כאימא. הטיפ הראשון שקיבלתי מהרופאת ילדים הוא להיות עם ביטחון כי באמת בסופו של דבר כל אימא יודעת מה טוב לבן שלה הבורא שם לנו את זה בלב, כמו שאימא יודעת מי יהיה הזיווג הכי טוב ונכון לילדים שלה יש דברים שאימא פשוט יודעת תסמכי על התחושות העמוקות האלא גם אם אין לך הסבר למה וכמה אם את מרגישה משהו זה לא סתם.
היום שחררתי את הכל את האוכל והשינה שלו ואמרתי כמה שיאכל יאכל וכמה שישן ישן וכל היום היה חיובי, זה לא שהוא ישן שעה וחצי כל פעם או לא היה פה ושם בכי אבל זה היה מזערי כי לא נלחמתי והבנתי באמת שתינוק יודע כמה הוא צריך לישון וכמה לאכול ובסוף בסוף הבורא משגיח על כולנו ודואג להכל, אם הוא עזר לי ללדת ושלח אליי נשמה שאני אטפל בה אז הוא בוודאי גם יעזור לי להיות אימא טובה.

לגבי האכלת חלום גם אנחנו נותנים לו עוד בקבוק אחרי שהוא כבר רדום, וגם הגדלתי לו את הפיטמה נראה שכרגע זה בסדר ונעבור כל יום ביומו מקווה שזה כבר הופנם אצלי שכל יום זה יום חדש והוא כניראה לא יהיה כמו קודמו.
את נשמעת אימא מהממת ומסורה כל הכבוד לך ולכם !

כל אמא צריכה סלסלת עידוד על בסיס יום יומי שהיא עושה נכון והטוב ביותר לילדיה.

לגבי השינה -
תינוק בגיל הזה שישן כ12 שעות בלילה לא יישן יותר מ3 שעות ביממה.
אם הוא ישן 3 פעמים ביום הוא (מנוחות יום) לא הייתי מצפה שיישן יותר משעה אחת.

זה אומנם ברכה בלילה אבל קצת מעצבן ביום...

הוא ישן בין 10-11 שעות בלילה ואחרי הבקבוק בוקר עוד שעה ועוד שתי שונות דיי קצרות אז זה מסתדר.
וכן מעצבן או לא צריך להפנים שברגע שהופכים להורים הכל משתנה ואנחנו צריכים לשחרר את מה שהיינו רגילים אליו כמו לישון 12 שעות רצוף חחחחח..

מה שלא מבינים לפני שיש ילדים מבינים היטב כשהם באים, על בשרי ראיתי כמה אין פירות ואין תועלת במלחמה, קודם כל צריך לשחרר.
אני כן מנסה אני כן מציעה אבל אם אני רואה שהוא לא נרדם או לא מעוניין לאכול אני מפסיקה לא חייב לישון כל פעם שעה וחצי ולא חייב כל פעם לסיים בקבוק שלם, כמו שכבר כתבו לי בתגובות כמו שלנו יש ארוחה גדולה יותר ואחת קטנה ופעם יום כזה ופעם יום אחר כך גם לתינוקות הם אנשים בדיוק כמונו עם מצבי רוח חשקים ורצונות, במקום לנסות לשלוט על הכל פשוט שחררתי זה עשה טוב גם לי גם לבן שלי וגם לבעלי.

היתה לי מיילדת מקסימה ממש.

אהבה שביקשתי ללדת ללא אפידורל לידה ראשונה

ביקשתי לנסות גז צחוק, בעקרון זה מטשטש ויכול לגרום לסחרחורת,

אבל המיילדת בסבלנות עזרה לי להסתגל אליו 

מפתיחה 4.5 לפתיחה מלאה בשעה, עם גז צחוק, מוזיקה ברקע וחדר חשוך

 

חווית לידה מדהימה!

 

בסיום הלידה הרגשתי שממש באותו רגע בא לי ללדת שוב..

 

ובאופן כללי גם תנאי האשפוז היו מעולים, הייתי מאושפזת גם בשבת כך שזה יתרון ללדת דווקא שם.

להעביר את הצירים בצורה נוחה?

ילדתי שם פעמיים בלי אפיידורל, קחי בחשבון שאין להם מוניטור אלחוטי. מה שאומר שאת צריכה להיות מרותקת למיטה. לי מאוד קשה להעביר צירים בלי תנועה של הגוף...
לתל השומר, אולי גם לאיכלוב, יש חדר לידה טבעית - למה שלא תלכי לכזה דבר? זה מותאם ללידה בלי אפידורל...
רק קחי בחשבון שיש להם קריטריונים שונים לכניסה אליו, אולי שווה לך לברר...

לא הסכימו להכנס בגלל הערכת משקל גבוהה ( 4300). אני יודעת שיש עוד קריטריונים. נראה לי מהלך הריון תקין, לידות קודמות תקינות... דברים כאלה...

אבל לפני חודש וחצי ילדתי שם בלי אפידורל ובגלל קיסרי בעברי הייתי חייבת להיות מנוטרת כל הזמן..
היה לי ממש קשה להיות מרותקת למיטה בצירים אז חיברו את המוניטור לראש העובר וככה יכולתי לנוע בצירים בלי שהמוניטור יתנתק כל הזמן

הגעתי, אמרו פתיחה 1 - הייתי בשוק וממש התבאסתי.. (בכל אופן לידה ראשונה לא ידעתי..)

בהתחלה נשארתי באחד החדרים במיון יולדות- הגעתי ב5 בבוקר, ב7 בהחלפת משמרות ביקשו שאחכה בחוץ.. וזה היה החלק הבאמת קשה כי ממש כאבתי ובעיקר הייתי סוג של מיואשת בגלל שהתקדם נורא לאט..

הם ראו שאני ממש כואבת הציעו לי לקבל טשטוש במחלקת נשים, שמחתי, גם להיות במחלקה ולא בחוץ (והיה יום מאוד גשום), גם אפשרות למקלחת חמה, גם אפשרות לנוח קצת אחרי שכל הלילה לא ישנתי..

עד שעשו שם מוניטור וכל שניה זזתי בגלל הצירים ובסוף הוא לא היה תקין בשביל טשטוש (הקאתי כל הזמן לכן לא אכלתי ולא שתיתי אז הוא היה כל הזמן בסביבות ה120).. הגעתי כבר לפתיחה 3.5 הורידו אותי לחדר לידה ואמרו לפחות שם תוכלי לקבל אפידורל ולא טשטוש..

ברגע שירדתי כבר המצב רוח שלי השתפר.. התחלתי עם כדור פיזיו וכו'.. והיה לי מכשיר טנס ואמא מהממת שעשתה מסז'..

בפתיחה 4.5 כבר הייתי עם הגז צחוק ומאז כמעט ולא הרגשתי כלום, כל עוד נתתי לו להשפיע ובעצם אני לא הייתי בשליטה לא הרגשתי.. ברגע שהכנסתי שכל לתמונה (תפילה וכד') הרגשתי יותר.. אחרי פתיחה מלאה כבר אמא שלי החזיקה לי כי אני הייתי צריכה את 2 הידיים פנויות. אבל אז כבר הייתי בפוקוס ושיתפתי פעולה עם המיילדת..

 

בגדול, בהתחלה הוא עושה תחושה של סחרורת ואפילו בא לי היה להקיא, אבל ברגע שהרפתי ונתתי לו להשפיע הרגשתי רפיון ואלחוש בכל הגוף. מה גם שבשעה הזו נחתי (שוב, לא ישנתי כל הלילה) וזה נתן לי כח לשלב הלחיצות וצירי הלחץ..

 

אני אישית ממליצה מאוד על גז צחוק

ויש להם אותו 

הם גם מאפשרים מוזיקה, וחדר חשוך עד השלב של צירי לחץ

אני ביקשתי מיילדת שתומכת בלידה טבעית..

 

יש להם גם חדר כזה ואפשרות ללידת מים (חדר מס' 12). על בסיס מקום פנוי

הלידה תכלס הייתה מצויינת ומהירה, אבל בשבילי זו טראומה... הייתי תקועה 12 שעו. בפתיחה 3, הוציאו אותי מחדר לידה ואשפזו ביולדות, כאב לי תופת ואני בכללי לא חולמת ללדת בלי אפידורל, הפוך, הכי חשוב לי דבר ראשון אפידורל...
והייתי ביולדות, רצתי כל שניה למקלחת, בצירים. עד שירדתי לחדר לידה, לא בדקו פתיחה פשוט התחננתי לגז צחוק כי בלידה השניה עזר לי להעביר 4 שעות בין מה שרציתי לקחת אפידורל למה שבסוף באמת לקחתי.
וברגע שלקחתי גז צחוק, כנראה הרפיתי את הגוף ושחררתי והפתיחה ממש התקדמה. כשצרחתי אפידורל אפידורל והמרדים הגיע, כבר הייתי פתיחה 8, ציר אחד פתיחה 9 ובלחיצה 10. רבע שעה אחרי זה הנסיכה הייתה בחוץ, אבל גם הנשמה שלי, וטראומה רצינית ממש.
לא יכולתי להפנים שאני הולכת להתמודד עם הכאב הזה, וגם בגלל שהייתי המון זמן עם הגז צחוק ההחלמה שלי הייתה נוראית ב24 שעות אחרי הלידה...
צריך להיזהר איתו...

אם יש משהו שבשבילו אני מתאמצת לא לקחת אפידורל, זה כדי להיות בן אדם אחרי הלידה.

גז צחוק לא מאפשר את זה??

לק"י

כי אני בנאדם אחרי הלידה גם עם אפידוראל

ואני לא יודעת אם זה משפיע כך גם כך אחרות!
היה לי קושי פיסי וגם נפשי. הרבה מהקושי הנפשי אני בטוחה מזה שהייתי בשוק שאני יולדת בלי אפידורל.
עם הגז צחוק הייתי שלוש שעות רצוף בלי לנשום באמצע, זה הדבר היחיד שעזר לי. אחרי שהילדה יצאה המשכתי לשאול אותו כמו מסוממת, כאב לי תופת, חיכיתי להקלה שכולם מדברים עליה ולא הרגשתי הקלה בכלל, הכל היה כואב, שורף ונפוח וכעסתי ח כל העולם שלא נתנו לי אפידורל.
לקח לי איזה 20 דק' ללדת את השליה וזה היה כואב ממש, ושוב, רק הגז עזר לי...
אח"כ נורא נורא כאב לי והייתי בדאון רציני, לא הסכמתי שייגעו בי ולא כלום.
שוב, לא יודעת אן זה רק בגלל הגז צחוק..
ובכל אופן לא הייתי מוותרת עליו הלידה הזו.

זו הסיבה העיקרית שאני לא מעיזה להעלות במחשבה שאני הולכת לעבור את אותו הדבר שוב....

האפידורל השפיע עלי חזק גם אחרי הלידה (כמובן) וגם בהמשך. זה הפך את כל מהלך השהות שלי בבית חולים לנכה. עד שחזרתי לתפקד הייתי עם ילד בידיים והנקה בלתי נסבלת.

לקח לי שלושה שבועות לחזור לעצמי....

 

האפידורל משפיע שונה על כל אחת...
אני אחרי 2 לידות אפידורל, כמה שעות מהלידה קמתי והלכתי להתפנות. לידה בלי אפידורל עם גז צחוק, לקח לי בערך 19 שעות עד שהציישבתי, וגם אז סחרחורות, בחילות, היה ח
לי שחור בעיניים לא יכולתי לקום וללכת.

יש בלי הפסקות באמצע.. וזה מה שעשיתי, מרוב שהייתי בהלם שאין לי אפידורל, לא חשבתי על כלום, רק שאפתי כדי שיעזור לי טיפה עם הכאבים

ברגע שמורידים את המסכה ההשפעה נגמרת..
לי אישית לא כזה עזר נגד הכאב, אבל כן היה לי טוב שהיה לי משהו לנשום לתוכו ולהתרכז בנשימות..

אבל מהסיבה שאמרת חבל לותר על אפידורל, הוא לא מסמם, רק "משתק" את הכאב בפלג גוף התחתון...

הגז עצמו הוא סוג של סם.
וכשנושמים אותו בלי הפסקה שלוש שעות רצוף, יש אח"כ סוג של גמילה ממנו.

אבל זה כמו סמים.
לא נשמתי חמצן בים לבין. 3 שעות רצוף רק גז.
זה לא בריא, לא אמור להיות ככה. וזה השפיע עליי, ממש הרגשתי.
לכן אומרת- עזר לי מאוד, חשוב לנשום אוויר רגיל בין לבין

למה את מתכוונת? ב"ה הנקתי בחדר לידה, הרגשתי טוב, הייתי בהיי מטורף , רק אסור לרדת 6 שעות מהמיטה בגלל האפידורל.
ועם אפידורל אני יכולה להיות בן אדם גם תוך כדי הצירים... בלי פחות

חמש שניות אחרי הלידה כבר הייתי מאה אחוז.

השפיע בדיוק מה שהיה צריך, בין פתיחה של 5-6 ל-10 . לקחתי אותו כחצי שעה בלידה שלישית וממש איפשר לי להתמודד עם צירי הלחץ

בשניה שהורדתי אותו לא היה לי שום בעיה

גם אצלי זו הייתה לידה מהירה מאוד, אבל מראש תכננתי בלי אפידורל, אז אולי לכן זה שונה מהחוויה של חגה בגה.

ומומלץ בלחיצות להפסיק עדי ללחוץ אפקטיבי

עלי הוא עובד מדהים ממש
כמו קסם

גם עם אפידורל וגם עם גז צחוק הייתי בן אדם אחרי הלידה!

אניאישית בחרתי בלידה האחרונה לא אפידורל (למרות שפעמיים כן)

בגלל שהוא לא השפיע לי בצירי לחץ באחת הלידות וזה היה ממש סיוט, אז העדפתי למצוא דרכי התמודדות אחרות

כמו גז צחוק- שכאמור ממש הקל עלי

איך הצירים לא גררו אותך לכאב בלתי נסבל?

מה השאלה

ולפי מה שידוע לי זה ללא תשלום. רק צריך לקוות שלא יהיה תפוס בדיוק כשתגיעי ללדת

תנסי לקרוא פה, היו כמה שרשורים על העניין.
זה. מאוד נפוץ בקרב אוכלוסיי. הנשים.
לרוב זה מסתדר בעזרת תזונה מותאמת לפעילות גופנית להמון נכנסות להריון באופן מהר וטבעי.
אם את רוצה פרטים, תפני אליי בפרטי, אחותי דיאטנית קלינית מתמחה בזה, כבר כמה וכמה נשים נכנסו להריון אחרי הכוונה קצרה שלה.

ויש לי משפחה ברוכה ב"ה

תנשמי

בהתחלה היה קשה קצת להיכנס להריון 

ועכשיו אני ב"ה נכנסת טבעי להריון

 

זו בעיית פוריות הכי קלה שיש וממש נפוצה

ממש אבל ממש אין מה להילחץ, ובטח שלא הצילו ;)

לקח לי קצת זמן להיכנס להריון, אבל בסוף זה קרה טבעי... אחרי שנתיים וחצי.

בסך הכל אני ממש נהנית מזה. נותן לי מרווחים יפים בין טבילה לטבילה ;)

לק"י

לפעמים לוקח לגוף זמן לחזור לעצמו.

לחכות למחזור ואז להתפלל?

לק"י

לא חייבים מחזור לפני ההריון.

מהיישוב שלי שחובשת פיאה זה עונה לך להגדרה?

יש פאניות שמתעסקות עם קניית ומכירת פיאות יד שניה.
אני מחפשת מישהי כזו

אשמח לפרטים

אני לא שולחת לינקים ומספרי טלפון כי נראה לי שאסור בפורום אבל תחפשי בגוגל
Tagless wigs

בהצלחה

כמובן שזה תלוי באישה והתהליך הופך למורכב יותר מגיל 40.
מגיל 35 יש ירידה באיכות הביציות וסיכוי גבוה יותר למומים בגלל פגיעה בביציות. זה לא אומר שאי אפשר להכנס להריון, רק אומר שידרשו יותר בדיקות. בנוסף קצת קשה יותר לגוף להתאושש מהריונות בגילאים מאוחרים אבל אני מכירה לא מעט שילדו בגילאים האלו ילדים בריאים והן בריאות והכל נהדר.

ככל שהגיל עולה הסטטיסטיקה מראה שיש יותר קשר בין קושי להרות, לבריאות הילד, אבל, וזה אבל גדול!!
בשנים האחרונות תחום הילדוה בגיל מבוגר מאוד מפותח- כלל האוכלוסיה מתחילות ללדת בגיל יותר מבוגר, לנשים יולדות כיף ילדים בריאים ומקסימים עד גילאי 43 ואפילו אחרי.
ומנגד, יש גם הרבה קשיים הפוריות לצעירות.
אמא שלי ילדה את אחוי הקטנה בגיל 47. אחותי מהממת ומקסימה ברוך ה' ולאמא שלי היה הריון ללידה נפלאה.

ככה שמעתי..
ללדת ילד 8 בגיל 40 פלוס זה לא כמו היריון ראשון בגיל הזה

כל הריון "חוסך"9 חודשים של ביציות לפחות.
ויש גם זכרון תאי שמסייע

כי היא ולדנית,,,זה לא ילד ראשון.

 

ככל שהגיל עולה, כשאשה לא ילדה עדיין זה יותר מורכב להכנס להריון.

כמובן שהיום יש שלל אמצעים

ועד גיל +40 בטח נשים יכולות להביא גם ילד ראשון ויותר..

בעיקרון לפי הספר מגיל 35 איכות הביציות יורדת

זה משתנה בין אישה לאישה. בגדול מדברים על זה שבגיל 32 הפוריות מתחילה ללדת (בפרט אצל נשים שעוד לא ילדו).
כמובן שאלה סטטיסטיקות ויש לא מעט נשים שיהרו צ'יק צ'ק גם בגיל נושק ל40....

לגבי שימור ביציות יש לזה מודעות רבה יותר היום.
עד גיל 32 זה עשוי להיות יעיל יותר. מי ששימרה ביציות בזמן טוב זה יכול לסייע לה גם בגיל מאוחר להרות.

ועדיף עם הרב בורשטיין.
יהיה לו המון מה להסביר לך ולתת לך מידע, ואולי חשוב מכך- ליווי אישי.
בהצלחה רבה!!!

אגב- מה הכוונה בצורה בריאה? טבעית? או ילד בריא?
ילדים בריאים (גם אם לא בצורה טבעית ממש) בע"ה תוכל להביא עד שאישתך תהיה בת 50ומשהו -גיל שאפשר לעשות טיפולי פוריות..
בהצלחה!

מעל גיל חמישים, ואפילו מעל 45 בדרך כלל, בטיפולי פוריות משתמשים בביציות של תרומת ביצית ולא בביציות של האשה עצמה (אלא אם כן היא הקפיאה(..
לא מפרסמים את זה כל כך וזה מטעה..

אבל שווה לשמוע את כל התמונה המלאה
במיוחד לאור רגישות הנושא והשלב הזוגי הלא צעיר...

וזה נשמע נורא מלחיץ כשמדברים ישר על תרומת ביצית.
לכן מציעה לשמוע ממכון פועה את כל המידע בשלמותו והאופציות השונות.. ואחכ כל מקרה לגופו..

מעל גיל 40 הריון ראשון זה מסע לא פשוט. והאחוזים ממש נמוכים סטטיסטית. נוטים יותר לשמוע על כל מיני ניסים אבל המציאות לא ככה

אבל אחוזי ההצלחה לא גדולים בכלל !!!
ויש נעזרים בתרומת ביצית

מהרב בורשטין שמעתי באוזניים שלי שמגיל 35 יש ירידה בפוריות אצל חלק מהנשים ומגיל 40 אצל רובן

עם הגיל גם יש יותר סיכויים להריונות מרובי עוברים

חבל להתעסק יותר מדי בשאלה הזאת, השנים עוברות ולא רק נשים אלא גם גברים לא חסינים מפיגעי הזמן שלא לדבר על שנות הרווקות הבודדות ועל האושר שאתה מונע מעצמך 

תעבוד על לעבור את מסוכת הרווקות ולבנות קשר עם האישה הנכונה, ולא עם הבדלי גילאים מוגזמים והילדים בע"ה יבואו.

 

 

בלי לדעת בן כמה אתה.
וגם לנשים צעירות יכולות להיות בעיות פוריות.

רוב התגובות פה הפחידו אותי והחלטתי לא לעשות את זה.

טובה.

אם השאלה היא רק על הגיל מבחינת פוריות ממש לא הייתי פוסלת על זה.
יש גם בחורות צעירות שקשה להן להרות.
אמנם לבחורה צעירה יש יותר זמן "לנסות" אבל זה לא מעיד על כך שבחורה בגיל 30+ לא תוכל ללדת.

ואם תרצה מידע יותר מעמיק תוכל להתייעץ עם רב ממכון פועה.

בכלל עד 35 זה אותו פוריות כמו 25 בגדול. רק. גיל 35 זה מתחיל לרדת .
גם משרד הבריאות לא מממן בדיקות מי שפיר למשל מתחת לגיל 35 כך שזה ממש לא נחשב מבוגרת.
מעל 40 זה מבוגר. הייתי שמה גבול של 37/8 למען הרוגע שלך

אם הוא בן 30 לדעתי פחות שייך 38

אם הוא 35, חבל לפסול 38 בתירוץ של פוריות

 

מצידי שיתחתן עם מישהי שמבוגרת ממנו בעשר שנים, זה החלטה שלו. אני עונה לענין הפוריות בלבד

עד גיל 35 אישה היא לא מבוגרת, זה גיל יחודה תקין ונורמלי

אחרי זה קצת יותר קשה אבל גם אפשרי לחלוטין, תלוי גם בגילך

חבל לי עליך
שתפסיד אישה זהב וילדים מהממים לפני שבדקת את הנושא בצורה רצינית.
ולשאול בפורום, עם כל הכבוד לנשות פורום ולידע שלהן זה לא לבדוק ברצינות.
לאף אחת כאן אין את כל הידע המקצועי והחדיש בתחום כמו מכון פועה.

אני מאמינה שמה שהפחיד אותך זה הקטע של תרומת הביצית.
אז בוא נעשה סדר.
באופן פשוט, בטווח הגילאים שהזכרת אין צורך בתרומת ביצית.

חוצמיזה
למכון פועה יש עוד אפשרויות מעולות ומצויינות בשבילך.
בעצמי שמעתי כאלה מהרב בורשטיין.

ואני בכוונה לא רוצה לפרט את זה כאן כדי שתדבר איתם בעצמך ותקבל את **כל** המידע בנושא ולא חלקי דברים, במיוחד כשאנחנו לא מכירות את הגילאים המדוברים ובכלל פרטי רקע שגם חשובים בשביל לענות על השאלה הזאת.
ועם כל הכבוד לנשות הפורום (ושוב, יש הרבה כבוד..) גם הן לא מספיק בקיאות בכל התחום והפתרונות היצירתיים שיש.

ממליצה לך שוב, מכל הלב לדבר ישירות עם מכון פועה ולבקש את הרב בורשטיין. אם צריך אשלח לך מספר שלו בפרטי.
הוא המאסטר בעניין.

אם אתה באמת רציני
ורוצה להתחתן
ומוכן לפתוח אופציות גם לגיל שמעליך (שזה מעולה!! כל הכבוד לך)
תרים לרב בורשטין טלפון ותשמע את כל המידע בשלמותו
ואז תקבל את ההחלטה שנכונה לך
המון המון בהצלחה!!

שנשואות כבר כמה שנים ללא הצלחה להביא ילדים, לצערנו. לעומת זאת חברה בת 30+ שילדה שנה וקצת אחרי החתונה..
אז יכול להיות לזה חשיבות, ואני מבינה אותך (במיוחד אם אתה רוצה הרבה ילדים). רק רוצה להדגיש שהכל מאת ה'... אז בערבון מוגבל בלבד...

אין השלכות עלהריון, אין השלכות על עובר..
פשוט מאוד מאוד לא נעים ועובר עד שבועיים אחרי לידה.. 

תקני בגד חדש וכשתברכי עליו תכווני גם עליה.
שיהיה בהצלחה!!!