כי בינתים אני לוקחת כשמתחיל לי קצת צרבת וזה מאד עוזר.
השאלה אם יש נזק חלילה לעובר מפלרטוט עם הכדורים באופן לא סדיר?
פה לקצתבשני ההריונות שלי והן מעולות!!
אני שולחת לך חיבוק חזק והמון כוחות.
אני "עוקבת" אחרייך כאן וממש מתפעלת ממך.
מאחלת לך המון הצלחה וןבשורות טובות.
תנצלי את הימים הבאים (היום בלילה אם חוגגת פורים מחר) לתפילות. זה יום מסוגל מאוד לישועות!![]()
איזה אלופה את אוףף !!!
אין לי מילים רק חיבוק ענקקק !!
הוא עוד לא חזר? אתם מדברים לפחות ?
לתת משהו משביע יותר, למשל להוסיף דייסה לתמ"ל
כדאי לנסות, אולי יעזור
הייתי עם אפידורל ובאיזשהו שלב הרדמה מלאה
התאוששות מאוד קלה ומהירה, כן יש כאבים אבל בעיניי לא משהו רציני, לוקחים כדור וזהו (כלום בהשוואה לצירים)
יום אחרי יכולתי לטפל בילדים, שבוע אחרי הרגשתי שחזרתי לעצמי
ושמו לי סיכות- היה סבבה, רק שהיה צריך ללכת להוציא אחרי שבוע וסיכה אחת שכנראה טיפה הזדהמה כאבה קצת כשהוציאו (אפילו הצלקת נעלמה חוץ מהאזור של אותה סיכה)
שהיתה הרדמה מלאה באמצע
ים...אחרונהחוץ מההתאוששות מההרדמה בשעות שאחרי הניתוח
אני לא חושבת שצורת ההרדמה משפיעה על ההתאוששות
לגבי חששות מההרדמה המלאה עצמה- לדעתי יש פחות ממה לחשוש לעומת אפידורל, שצריך ממש להיזהר שלא לזוז ועוד כשיש צירים
רק חבל שלא תוכלי לראות את התינוק מיד כשמוציאים אותו....
אצלי אחד מהם בקושי ראיתי אחרי הניתוח בגלל שהיה בניטור, הביאו לי אותו רק פעם אחת אחרי שביקשתי כמה פעמים ורק לכמה דקות ולא יכולתי ללכת לתינוקייה, רק ביום למחרת קמתי מהמיטה
אבל זה עובר העיקר ידיים מלאות ובריאות
קצת חוויותאליסיהוא בן 3 וחצי חודשים כפרעליו, ועדין לא מוכן מוצץ.... עוד שבוע נכנס למעון (בכי לכשעצמו) ואני מבואסת בשביל המטפלת...
אצלי הוא נרדם די סבבה אם אני מניחה אותו בזמן במיטה הוא נרגע לבד ונרדם כפרוני עליו. אבל אם נכנס לעייפות יתר (קורה מדי פעם) אז צריך להרגיע אותו ולשיר לו ושיהיו לידו חיתולי בד כי אוהב להתכרבל בהם כזה... (שמבחינה בטיחותית אני לא ששה ושמחה בזה)...
ומבאס אותי כי במעון זה לגמרי יכול לקרות שהמטפלת תהייה עלולה לפספס את הזמן והוא יבכה ואולי לא יהיה לה סבלנות להרדים אותו... והוא כבד גם ולפעמים כשתינוקות כבדים אז זה יוצר טיפה חוסר סבלנות מצד המטפלת.... אני מתמלאת במחשבות שכאלה בגלל שקשה לי הפרידה ממנו אני מניחה אבל הן לא עוזבות אותי.
והמחשבות על השאיבות שלא מצליחה עדין לדמיין את מציאות השאיבות (אפתח על זה שרשור אחר כנראה בהמשך) אז כל הנקה אני מרגישה את הספירה לאחור.... ומתמלאת רחמים עליו שהולך להיות כ"כ הרבה שעות בלעדיי!!! ורחמים על עצמי שבטח אשתגע מגעגועים!!! אוף!!! תינוקי שליייייי
אז אחרי שפרקתי אשמשח לחיזוקים שיהיה לו טוב שם... וכולנו נהייה שמחים ומאושרים..............
הוספה בעריכה: מרוב פריקה לא הסברתי את עניין המוצץ- בגלל הסרבנות שלו למטפלת יהיה יותר מאתגר.... מפחדת שהמחשבה שלי תיצור מציאות... אבל ברור לי שתינוק שלוקח מוצץ יותר קל לטיפול מאשר תינוק שלא לוקח מוצץ....
בימבה אדומהאחרונהב"ה לוקח בקבוק... בדקנו זאת
הספירה לאחור לא שחלילה אפסיק להניק, אלא להפחתה מטורפת בכמויות של ההנקה. הרוב יהיה הבקבוק לצערי (בוקר וערב אני כי ההנקה של לפני השינה היא בין 5 ל-6. אני אחזור הביתה ברבע ל5 הכי מוקדם) ובתקווה שבלילה לא תהייה יותר מהנקה אחת...)
שקונים בנפרד,צריך לשתות הרבה מים
3 ימים לאכול רק פירות וירקות
בלי לחם ובשר ובלי מוצרי חלב
כן אורז ותפו"א וכדו'
ואז ישנם יציאות רכות רכות והמקום יכול להחלים

יש משחות כימיות, משחות מצמחי מרפא, משחות משמנים אתאיים ומשחות הומאופתיות.
כולם - טובים,
וכולם למישהיא עוזרות יותר, למישהי - פחות ולמישהי לא עוזרות. צריך לנסות אחת-אחת עד שתגיעי לאחת עוזרת.
שיטות טיפול עממיות. למשל, נרות ת"א.
ובכל מקרה טוב לעשות אמבטיות ישיבה בתוספת שמנים או חליטות צמחיות או אבקת סודה.
זה בקצרה.



בינתים זה רק תכנון...
נס.

אני הייתי מנסה לדחות לאחרי פורים
עדיף אי וודאות, עם כל הקושי שבדבר!

אם כל חיחיבוק
ממש לא קל!
![]()
miki052כמה מתסכל ומבאס!!! הציפיות והתקוות שהפעם זה זה!!!!!!!
בע"ה זה יגיע. תתפללי ביום של פורים!!!! יום מיוחד לסגולות!!!! התפילה היא הסגולה שתמיד עזרה לי!!! (גם בעולם הפוריות...)
חיבוק!
מזגן כבר ידוע כמפיץ זיהומים שונים: גם וירוסים, גם חיידקים, גם פטריות ואפילו ביצי תולעים.


(בהחלט קרה... ואמא שלי עמדה על זה, וב"ה בזכות זה כולנו מומחים להשכבת ילדים, והאחים שלנו לא מפונקים שחייבים שרק אמא תשכיב אותם
)
אצלי יש את הקטנים - בייבי, גילאי גן ותחילת יסודי
בינוניים - אמצע יסודי
וגדולים - תיכון ופנימיות שישנים בבית מדי פעם
מבחינתי *השכבה* כולל רק את הקטנים וחלק מהבינוניים שעדין מרגיש לי מתאימים לטקס השכבה
הגדולים כבר מטפלים בעצמם
השכבה זה אומר אמבטיות, ארוחת ערב, סיפור/פטפוט עם אמא לפני השינה
מתחילה באזור 6 בערב ולקראת 8-8.5 פחות או יותר כבר ישנים
הבייבי עדיין לא מסודר בכלל בזמנים
כשהקטנים כבר הולכים למיטות הגדולים מתבקשים להוריד הילוך מבחינת רעש ובלגן, עוברים לסלון/מטבח, מי שרוצה מוזיקה שם אוזניות ומתבקשים באופן כללי לא להרעיש יותר מדי
אחרי שהקטנים נרדמים הגדולים יכולים קצת לשחרר לחץ כי זה כבר לא מעיר את הקטנים
ואז אני עם הגדולים ועם עצמי ועם עבודות בית - הכל ביחד. שיחות נפש תוך כדי כביסות וארגון הבית ועוד ועוד
לגמרי מרגישה *אמא ללא הפסקה*
בעלי חוזר אחרי שעת ההשכבה של הקטנים, יש לנו מטבח פתוח כך שארוחת ערב לא יכולה להיות ממש בפרטיות
בסביבות 11 בלילה אם הגדולים עדיין מסתובבים כבר מזרזים אותם להתארגן לשינה ולהכנס למיטות, לפני כן לא מגבילים אותם להסתובב בבית איך שבא להם
כשאנחנו רוצים להיות לבד עם עצמינו אנחנו או אומרים לילה טוב לגדולים ונכנסים לחדר שלנו וסוגרים את הדלת או יוצאים להליכה/סיבוב ברכב - שתכלס זו פריוילגיה שמתאפשרת בגלל שיש גדולים בבית, אפשר לצאת מתי שמתחשק בלי התהליך המייגע של חיפוש ביביסיטר.
תמיד יש לנו זמן של פרטיות, כל יום. לא מוותרים על זה.
אבל עם ארוחות אני מסתבכת ממש.
הקטנים אוכלים ארוחת צהריים במסגרות וארוחת ערב רגילה - חביתה, לחם, ירקות, כזה סוג
את הגדולים זה לרוב לא מספק
אני אף פעם לא יודעת מה בדיוק לבשל ומתי
איזה אוכל מתאים לצהריים ואיזה לערב
מרגישה ממש בלגן עם עצמי בנושא הזה
אשמח מאד שתשתפו איך אתן מתארגנות עם הבישולים והארוחות
תודה לפותחת, היה מרתק לקרוא את כולן 
אבל יש לי מצפון שזה לא נקרא ארוחה
זה נקרא אצלך ארוחת צהרים או ערב?
תודהנושמת עמוקאחרונה