עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך ב' בסיון תש"פ 20:16
אז סליחה אם זה לא מתאים לך, תתעלמי.
את נופלת פה באותה נקודה שהגיסות שלך נופלות- כולכם מחליטים עבור חמותך.
אל תתיחסי אל חמותך כאל מישהי שצריך להגן עליה ולקבל החלטות בשמה.
היא אדם בוגר ויש לה זכות לנהל את חייה כמו שהיא רואה לנכון.
תדברי איתה שיחה פתוחה וכנה.
שימי הכל על השולחן ותגידי שתביני כל החלטה שהיא תקבל
אבל היא זאת שתקבל את ההחלטה.
זה מזכיר לי פעם סיפור שאחותי סיפרה לי
לבעלה היתה אחות רווקה לא צעירה והיתה דינמיקה במשפחה להפיל עליה כל הזמן את האחיינים
אם זה בביביסיטר לא מתואם (פשוט הביאו את הילדים להורים בידיעה שהיא שם... אז היא כבר תעשה הכל)
או בשבתות היו משכיבים את הילדים לישון אצלה בחדר וכו וכו
ורק אחותי הרגישה לא בנוח ולא נעזרה בה בכלל ולא ביקשה ממנה ביביסיטר למרות שהם גרו אחת על יד השניה.
ואז יום אחד אותה אחות שאלה את אחותי בדוגרי, למה?
אז אחותי הסבירה לה שהיא רואה איך היא מנודבת כל היום ולא נעים לה
אז אותה אחות רווקה אמרה לה
"את רק עושה לי עוול, אני אוהבת את הילדים שלך ואשמח לעזור, כי זה מבחירה ואני יודעת שאם זה לא מתאים לי, לך אני יכולה להגיד לא!
אני דודה שלהם שרוצה לבלות איתם לפי התנאים שלי, בזמן שלי ולפי המצב רוח שלי
ואת מונעת את זה ממני"
הזכרת שחמותך אוהבת להיות עם הילדים שלל ואוהבת לבוא אליך.
יכול להיות שאת המפלט שלה מהקשר האינטנסיבי מול הבנות שלה
מקום בו היא לא צריכה לחשוב פעמיים על כל דבר שהיא עושה או אומרת,
מקום שהיא יכולה להיות היא.