פורום הריון ולידה (עמוד 2872)

אולי לסחוט ידנית בלי לגעת בפטמה?
לא לחכות שיהיה גודש , לסחוט עוד לפני

תנסי להניק אותה עם זה

זה לא מסורבל?

אולי בעבות המצב אולי דווקא בגלל שאת מנסה להיכנס להריון

מאמינה שבורא עולם יחליט מתי שזה יהיה ..

כל פעם אחרי לידה יש לי תקופה עם בחילות לעייפות ממש כמו הריון. ואני בודקת אסל בהגזמה, מאות שקלים על בדיקות הריון..
זה קשה, אבל תחכי עוד קצת לדעתי.. תבדקי שוב נגיד שני בשבוע הבא...
רק תגידי בלי נדר שלא למשהו שאת חייבת לעשות חחח

שהלוואי עלי נצב כזה עם לפחות אחד מהילדים ....
ועוד בגיל כזה, אז אין לי משהו חכם להגיד מעבר

רוב התינוקות בגיל הזה אוכלים כל 3 שעות.
המצב התקין והטוב הוא שהם אוכלים ומיד ממשיכים בשינה.

הכל מעולה יקרה!! תהנו ממנה

אם אני מבינה נכון

זה אכן נראה ככה לפי הבדיקה הפסים נהיו כהים יותר בראשון השאלה תוך כמה זמן צריך לבצע סקס ? ועוד משהו שאני לא מבינה יש לי אפליקציה שכל חודש אני מכניסה את התאריכים של המחזור ולפי זה , זה מחשב לי את ימי הביוץ ולפי האפליקציה זה אומר שבשישי הקרוב יתבצע הביוץ אז אני כבר מבולבלת ולא יודע לפי מה ללכת ומה לעשות

ביום ראשון היה חז.הביוץ כנראה היה אתמול.היום

האם יש צורך להמשיך בבדיקה של המקלונים ?

בחודש.. אולי עדיף להמשיך לבדוק?
שואלת גם על עצמי

אנסה לסדר מעט. אבל יכול להיות שאני לא מדייקת. לא לוקחת אחריות..
המחזור החודשי נגיד נתחיל עם תחילת הווסת. מה שרבות קוראות לו ''מחזור'' זה בעצם הווסת. רירית הרחם שלא קלטה הריון מתפרקת ויוצאת בצורת דימום. עם סיום הווסת רירית הרחם מתעבה שוב ומתכוננת לקליטת הריון. בערך שבועיים אחרי תחילת הדימום של הווסת הקודמת מתרחש ביוץ. ביצית יוצאת מהשחלה עוברת לחצוצרה. הביוץ עצמו הוא כמה רגעים. אבל חלון הפוריות הוא של כמה ימים כי אם מקיימים יחסי מין לפני יכולים להיות תאי זרע שממתינים לביצית וגם אם אחרי הם עדיין יכולים להגיע לביצית לפני שהיא ממשיכה. אם יש הפריה- מפגש בין תא זרע וביצית וחיבור (סיכוי של 20 אחוז בערך בחודש אם הכל תקין והיו יחסים בחלון הפוריות). ואז התא הזה ממשיך להתפתח מגיע לרחם, משתרש ברירית ומתפתח להריון. אם לא. הכל יוצא בווסת הבאה שבועיים בערך לאחר מכן.
יכול להיות מאוד שלא דייקתי. אבל אפשר לכתוב בגוגל המחזור החודשי ואני בטוחה שיש מלא תוצאות. וגם ביוטיוב עם סרטונים.
אני לא מאה אחוז בקיאה במקלונים. מה שאני יודעת שצריך לבדוק כמה ימים סביב מועד הביוץ המשוער. כל יום אותה שעה. וכשזה הכי כהה באופן יחסי זה אומר שהביוץ יהיה ביממה שאחרי. אבל זה לא הכי מדוייק. אפשר לשים לב גם להפרשות שנהיות סמיכות ונמתחות כמו חלמון ביצה. אפשר גם לקחת תאריך ווסת וללכת ארבע עשרה ימים אחורה ואז לשער לפי זה מתי היה הביוץ. ובחודש שאחרי לקיים יחסים סביב היום הזה. או לבקש מהרופא אחרי כמה חודשים נסיונות לעשות מעקב זקיקים באולטרסאטנד.
לכל אישה הימים של המחזור החודשי מעט שונים ולכן זה לא מדוייק. בכל מקרה בכל מחזור חודשי יש פעם אחת ביוץ.
מקווה שעזרתי מעט לשתיכן.
בהצלחה

יכול לקרות.. ציטוט מתוך אתר של גניקולוג:
האם יתכן שנשים תבייצנה יותר מפעם אחת בחודש?
מחקר שנערך ע"י ד"ר Pierson ושפורסם בביטאון Fertility and Sterility מראה כי נשים עשויות לבייץ יותר מפעם אחת בחודש.
ממצא זה יכול להפריך את האמונה המסורתית שנשים מבייצות ביצית אחת פעם בחודש. זה יכול להסביר גם מדוע שיטות "טבעיות" כאמצעי מניעה, המסתמכות על המחשבה שצפיית הביוץ אפשרית, כושלות.
מדענים יודעים כבר זמן רב כי מחזור הביוץ משתנה מאישה לאישה. מחקרים סטנדרטיים מראים כי לאישה מחזור שאורכו כ- 28 יום בו מופקת ביצית אחת ע"י הזקיק, משוחררת לשחלות ואז מופרית או מתפוררת ויוצאת יחד עם המחזור.
במחקר בוצע אולטרא סאונד באיכות גבוהה בצורה יומיומית אצל 63 נשים במשך חודש שלם, דבר שאפשר להם לצפות בזקיקים בצורה איכותית.
"נבחרו 63 נשים בעלות מחזור נורמאלי לחלוטין. מתוכן ל-50 נשים היה ביוץ נורמאלי." 13 מהנשים בייצו מספר פעמים בחודש בצורות שונות.

כי יש לה מחזורים צפופים.

בין דימום לדימום יש ביוץ 1 (או 2 בו זמנית, ככה יש תאומים לא זהים)

הריונות מביוצים כאלו כלומר תאומים בהפרשים של שבוע

אפשר לראות כאן

מחקר: יש נשים שמבייצות פעמיים בחודש - וואלה! חדשות

אני הכי לא רוצה לצאת נגדך כן? ממש רוצה ומתפללת שתיהי בהריון. ממש ניסיתי גם לעזור. אני לא מכירה את המחקרים האלה. באמת שלא הייתי נצמדת למשהו כזה נדיר ולא שכיח. הייתי משתמשת בכלים רגילים. מנסה להכיר את הגוף שלי ולעשות מה שאפשר ולשמור על רוגע. ולקבוע לרופא

מחקרים, יש על כל דבר. היום מחקר על שמוכיח משהו מסויים, למחר על משהו אחר.
בעיקרון, אצל רוב הנשים, ואני מדברת על רוב מוחלט, ולא רוב של 60% מאוכלוסיית הנשים, יש ביוץ פעם אחת בחודש, שנמשך כמה ימים.
אין מה לבנות על זה שיהיה פעמיים בחודש, למשל היום מחר ועוד שבוע עוד יומיים.
יש מחקרים, אולי כמה רופאים כתבו על זה. נפלא. בפועל, לרוב הנשים ביות פעם בחודש וכדאי להתכוונן לזה. בהצלחה רבה!

עדיף כל יום לדעתי . . ואפשר לפני ואחרי יום כן יום לא.. יכ יש כאלה עם ביוץ פעמיים ו3 בחודש

ורופאים שרשמו על זה

הבדיקה מודדת הורמונים תסמכי עליה יותר

לא , היום ה-14 היה אתמול היום זה היום ה15 שכבנו אתמול ושלשום מחזור אחרון היה כ- 32 ימים . בנוסף שמתי לב שכניראה התחילה לי היום דלקת בשתן

עד יום שלישי . . זו דעתי האישית.בלבד..
בהצלחה!!

מסתבר שיש לי דלקת בשתן אחרי שעשינו יומיים ברציפות ... לא יודעת מה לעשות ואיך להמשיך . להמשיך לעשות או לחכות קצת ואז לעשות שוב אשמח לתגובתכם

תרגישי טוב. כדי למנוע את זה בהמשך מומלץ ללכת להתפנות לפני ואחרי. ולשטוף.

האם הדלקת בדרכי השתן יכולה לפגוע בביוץ או בהשתרשות ?

זה מונע את הריפוי..
זה גם בטח כואב לך מאד, לא?

והיו לי הרבה מאוד דלקות בשנות הילודה עד כה (מעל 10 בטוח אם לא יותר)

זו ההתוויה הרפואית, ואמרו לי את זה עד היום לפחות 3 רופאים שונים.

זה נראה לי ענין של הרגשה אישית
אם שורף ומציק מאוד אז גם אין חשק

אבל אם המצב סביר או תחילת טיפול או דלקת ללא סימפטומים שהיה לי כמה פעמים בין דלקות, אין סיבה להימנע פשוט לשטוף טוב לאחר היחסים ולהתפנות

לקיים יחסים בזמן דלקת.. כשלי היו דלקות, ויש לי מלא ואני על אנטיביוטיקה מניעתית.. אז אני סובלת כאבי רצח, התכווצויות מעיים מטורפות שריפה מטורפת בשלפוחית וחוסר יכולת לעמוד או לשבת או ללכת או לחייך.. עד שאני לוקחת אנטיביוטיקה כמה פעמים.. זה כזה זוועה

יש לי מעט דלקות עם תסמינים והרבה מאוד עם תסמינים ממש בקטנה (ברמה שאני עושה אחת לחודש בהריון תרבית ואף פעם לא יודעת מה ייצא)

הבעיה היא שזה בעייתי גם בלי תסמינים, ולפני שבוע זה גרם לי להתכווצויות ברמה של קיצור צוואר...

ואין- לא הצלחתי בשום דרך טבעית וניסיתי הרבה להיפטר מזה בהריונות,
הרופאה שלי אומרת שאולי זה בעיה מבנית שהרחם לוחץ על דרכי השתן ויש היצרות משמעותית שם

זה נטייה שלך רק בהריון או בלי קשר להריון?

ולכן הם יכולים לעודד דלקות וכו.
אבל אם לא כואב לקיים לא מכירה הנחיה רפואית להימנע..

מה שכן-ממליצים לשטוף אחרי חיצונית ולתת שתן. שדווקא בשביל להיכנס להריון עדיף להמתין קצת (לא חובה כמובן אבל יש מי שטוען שזה מגביר סיכויים)

גם אגיסטן לפטריה בנרתיק יעזור לפטריה בין האצבעות.

 

ואם אין כלום בבית - תהבקשתי מרשם בפנהי לרופא המשפחה דרך האתר של קופ"ח.

התרופה הכי יעילה בד"כ זה טרבינפין.

התרופה דורשת מרשם ולא נמצאת בסל הבריאות. משחה.

יש גם כדורים, אבל הם פוגעים בכבד, כך שעדיף להסתפק במשחה.

שיטות עממיות:

למרוח יוד, לשים חתיכות צמר גפן טבול בחומץ לבן או במי חמצן. להחליף כמה פעמים ביום. לשים גרב, אחרת צמר גפן פשוט לא ישאר במקום.

פטריון מעולה

וזה בלי מרשם רופא

המקווה בדרך להורים שלי, זה לא מפריע כלכך
אבל לא נעים לי להגיע *לא* מאופרת כמו שצריך במידה ונלך(סיכוי אפסי לדעתי.)

זה מסוכן לאמא שלך בהחלט. וזה פשוט אסור. להסביר להסביר להסביר. להשאיר על הדלת מתנה מכתב ותמונה של הילדון

את מתוקה שאת חושבת עליהם ורוצה לשמח אותם
וביחד עם טבילה לא מובן מאליו
יהיו עוד חגים בעז״ה
למרות שהאכזבה מובנת זה ברור...
בהצלחה בהחלטה באמת לא פשוט
אני הייתי דבקה בהוראות משרד הבריאות וככה חוסכת את הדילמה

שיפסוק להם שאסור?
מצב מאוד לא נעים... הצלחה רבה!

עם הורים שמתעקשים להזמין לחג...
אוף, גם אני לא יודעת מה לעשות.
איפה שאני גרה הקורונה עוד לא התפשטה בצורה כל כך קשה, יש כבר הרבה מקרים פשוט הם מתפרסים על פני שטח הרבה יותר גדול. אז הם טוענים שהמצב פה לא כזה גרוע ועדיין אפשר להתארח, ושהם לא יוצאים מהבית כבר שבועיים וגם אנחנו לא אז מה הבעיה. (מה הבעיה? שהם כן יוצאים, לקניות ודברים נחוצים, וגם אנחנו, ואני לא רוצה לקחת אחריות על היציאות שלהם וההגיינה שלהם, רק על שלנו. וחוץ מזה, יש להם מניין בבית כל בוקר! רק 10 אנשים, בחצר הפתוחה ובמרחק אחד מהשני, אבל אותי זה לא מספק... מה העניין שאתם לא יוצאים מהבית אבל מכניסים אנשים לבית? אותי זה מלחיץ)
אז אני ממש לא רוצה ללכת, ובעלי רוצה והם רוצים... ואני הרעה שכל הזמן אומרת לא (ולא מרשה לו להשתתף במניין הזה...) ומתעקשת על הכללים וכולם אומרים שאני מגזימה

לק"י

תגידי שאת מקפידה על החוקים, והחוקים החדשים אוסרים את זה לחלוטין. ושחבל לך לקבל קנס...

לא משנה מגזימה או לא מגזימה.....


כנ"ל @אהבתחינם

ואפשר גם להזדהות ולהגיד כמה מצער אותך שאתם לא יכולים להגיע השנה וכו'.

חיבוקים!!

לק"י

גם שם בטח יש תקנות בנושא

יש המלצה כללית להישאר בבית וסגרו חנויות, אבל בפועל כל אחד עושה מה שהוא רוצה

גם אני בחול

בגלל הזלזול בהתרחקות וההסתגרות מדינות נופלות אחת אחרי השניה. ובשבועיים הכל מתהפך. כמו פה בארץ. בפורים עוד כולנו היינו כרגיל. חוץ מחוזרים מחו''ל. ותראי עכשיו

אבל.... לאכזב אותם אוף יש לי מצפון לשתי הכיוונים.
איזה צרה הקורונה הזאת😬
גם חג בבית... כרגע במצב שלנו...
לא יודעת כבר.
🥺

אם זו הנחיה כזו שיש אכיפה והכל לא הייתי הולכת כדי לא להסתבך עם החוק.
אבל אם זה רק בגדר המלצה והם עצמם מודעים לסיכון ועדיין יותר חשוב להם שתבואו אני אישית הייתי באה (כל עוד אף אחד מכם לא חולה)

והדרישה גם מהם להגיע.

אחות אחת הולכת קשה לה לשמוע את ההורים שלי ככה משכנעים אותנו
אני והשאר מתלבטים עדין
למרות שמאוד רוצים ללכת.

שעוד גרים בבית?
בכל מקרה גם אם תחליטי לא ללכת לפחות מעודד שהם לא לבד רק שניהם וכבר יש לפחות אחות אחת שבאה..לא?

תחשבי על התאומים בני ה4 שנפטרה אמא שלהם , ושזה יקרה לעוד ועוד אם לא נקפיד על הכללים!
תחשבי שאם אין בתי כנסת בכל הארץ (!) והכותל סגור, כנראה שזו באמת שעת פיקוח נפש. תשכנעי את עצמך בלב עד כמה זה מצב קיצוני, וככה יהיה לך יותר קל לעמוד מולם בלי מצפון ובלי חוסר נעימות. תהיי אסרטיבית אבל ברגישות בהצלחה יקרה!

מלא עם סכרת אולי זה ישכנע אותם אם שום דבר אחר לא...

חמי אדם עם מחלות רקע,אלמן ובדיכאון קל- לא רוצה לטפל בזה. יש עוד בת רווקה אחת בבית

כתבתי כבר לפני כשבועיים שממש לא רציתי לנסוע אליהם לשבת ולסכן אותו

ממש בכוח בסוף נסענו כי אחרי מאבקים ושיחות רבות הבנתי שאם אנחנו לא ניסע- גיסתי הגדולה תשלח זוג אחר. אז אין הבדל... ניסיתי להציע לשלוח את בעלי לבד וזה פשוט לא הלך.

עכשיו לליל הסדר הוא אמור לנסוע למשפחה עם 5 ילדים , שבוא נאמר בעדינות- ברור לי שהילדים הקטנים לא כל היום בבית וכן משחקים קצת עם חברים בבניין.

אני משתגעת ומתפוצצת מזה.

הוא מודע להכל אבל לא אכפת לו והוא עושה את הבחירות שלו.

גיס שלי שאל רב שאמר לו בעקרון להישמע להנחיות אבל אם האבא רוצה אחרת אז לשמוע למה שהוא רוצה. חפרתי לבעלי אם גם ל״ע בשבעה שלו הוא ואחותו יגידו פה אחד שזה היה הרצון של אבא והם שלמים עם מה שהיה.

זה לא עוזר. אף אחד לא יצא נגד רצונו והוא פשוט בסכנת נפשות.

זהו . פרקתי כאן במקום להמשיך לעצבן את בעלי.

עצוב לי. 

וישר אמר לי שהעצבות הורגת יותר.
כאילו הם מרובעים כלכך. ומפחדים להיות לבד
אני מאוד מבינה אותם, מאוד
מליל הסדר של המון אנשים,
הם פתאום לבד, שקט
אין רעש
נכדים, סבתא סבא
ליכלוך, בלאגן...
זה קשה להם.
אבל אין ברירה, באמת שאין ברירה ..
אוף כואב לי.

זה באמת קשה. הבעיה שבסוף זה גם אחריות שלכם על אנשים אחרים ולא רק עליהם... לא יודעת מה עושים במקרה כזה. מאחלת לך בהצלחה⁦❤️⁩

(אצלנו למזלי דווקא אמא שלי לוקחת את זה יותר בסדר, לאבא שלי קשה אבל הוא האדם הכי שומר חוק עלי אדמות אז הוא מקבל את זה...)

במצב הזה זה לא חהגיע אליהם לליל הסדר. גם אם זה בניגוד לרצונם.

רק לדבר, רק להסביר:

כן, זה מצב עצוב,

אך אין מה לעשות.

וזה לא עניין של גילם ושל סיכויים להידבק, זה עניין של טובת הכלל ושל שמירת החוק.

הבידוד זהו הדרך היחידה להאטת המגפה, וכל אחד מאתנו עושה את חלקו בדבר.

אם לא נעשה זאת, מערכת הבריאות לא תצליח לטפל בכל חולים קשים שיהיו והם ימותו. זה יהיה על מצפונינו.

 

השנה המון אנשים יהיו בסדר לבד. לא כמו ההורים שלך, זוג יחד, אלא לגמרי לבד בחג הזה. כולל אנשים חולים, כולל אנשים מאד מבוגרים. מצבם הרבה יותר קשה, אבל הם יעשו את זה, הם יהיו לבד בחג.

וגם אתם בכלל לא נהנים מהמצב, והייתם מעדיפים להיות יחד עם ההורים, זאת בכלל לא בחירה שלכם, אתם לא פחות עצובים מהמצב.

אבל זה לא תלוי בכם. זה חוק היום. אפשר לנחם אחד את השני, אך לא לכעוס אחד על השני.

 

וכנראה עדיף שלא אתם יסבירו, אלא אנשים אחרים. תחשבו, למי אתם יכולים לפנות לבקשה להסביר. סבתא? דודה? חברה של אמא?...

פסח כשר ושמח.

 

תגובה מהממת, כמו של כולן כאן

לי אין צורך להסביר
לי ברור שצריכה להישאר בבית
זה לא מצב של ביקורים, משפחה וכו..
להורים שלי קצת קשה
משתדלת כל יום לטפטף טיפה פה טיפה שם,
בזהירות...
בע"ה רק שיהיו שמחים בחג

לדבר בלי לספר שזה בא ממך.
אולי בכללי כדאי לתפוס קצת מרחק, קשה מאוד לבנות זוגיות כשמתגוררים ליד הורים במרחק דקה וחצי והם כל כך עוטפים .

לא יודעת איפה קראת שכדאי לעצור ולהפסיק את הגלולות באמצע החבילה.

לא נראה לי שיש איזה שהוא בסיס מדעי לכך. 

 

את לא יכולה לדעת מתי יגיע הביוץ הראשון אחרי גלולות, בלי לבדוק.

אם ממש חשבו לך לדעת, ולא לנסות ספונטנית, מתי שיבוא - יבוא, תקני לך כמה מקלוני בדיקה לבדיקת ביוץ.

 

תעקבי גם אחרי הפרשות הנרתיק, תנסי לזהות את הביוץ המתקרב לפי מרקם ההפרשות.

 

 

ישנם 4 סוגים של הפרשות:

1. G TYPE – הפרשה הנה יבשה, דביקה בלתי חדירה. מופרשת מבלוטה הקרובה לנרתיק הפרשות המיוצרות בימים לא פוריים. חוסמת את מעבר הזרע.
2. L TYPE – הפרשה דביקה / רטובה מבלוטות הנמצאות באמצע הדרך בין הנרתיק לצוואר הרחם תופסת זרע לא תקין או בעל איכות נמוכה.
3. S TYPE – הפרשות דלילות כמו חלבון ביצה. יום קודם לביוץ מאפשרת מעבר קל של הזרע לכיוון הרחם.
4. P TYPE – הפשרה שקופה ודלילה מאוד. סמוך מאוד לביוץ, מבלוטות הסמוכות לצוואר הרחם עוזרת לזרע להיכנס לרחם.

הכירי את ההפרשות שלך

קודם כל, כדאי להימנע מתחתוניות אשר לא מאפשרות לראות ולהבחין בהפרשות.
אם יש ריח, צבע, גירוד, כמות גדולה מהרגיל, גשי לרופא שלך בכדי לשלול זיהום או פטרייה.

שטפי ידיים עם סבון, עם אצבעותייך תאספי הפרשה מפתח הנרתיק ואם אין מספיק החדירי בעדינות לנרתיק והרחיקי את שתי אצבעותייך אחת מהשנייה והביטי אם ההפרשה היא נמתחת. אם היא נמתחת זוהי הפרש פורייה מאוד מסוג L או S.

 

ביוץ לפני המחזור ואם הפסקת לקראת הגלולות האחרונות יגיע קודם דימום זה לא אומר שום דבר לגבי ההמשך

השאלה אם עכשיו אחרי המחזור ״בכאילו״ יכול לבוא פתאום ביוץ בתוך ה7 נקיים ואפספס?

מחזור הדמה כמו ביוץ רגיל כלומר אחרי שבועיים. הרבה פעמים אחרי גלולות המחזור לא סדיר אז יכול להיות שהיה ביוץ מאוחר יותר או מוקדם יותר (נראה לי שיותר נפוץ שהביוץ מאוחר יותר מהרגיל)

החפיסה
תחשבי טוב להרבה נשים הגלולות דוקא מסדרות את המחזור ומרווחות את הזמן בין המחזורים

אין לזה בסיס ככ למה שאמרו לך, ההשפעה של הגלולות מפסיקה ואז הגוף כבר באותו החודש יכול לחזור למחזוריות ההורמונלית הרגילה

וככה לא נספיק /:

אחרי הפסקת גלולות - ולא משנה אם בסיום חפיסה או אחרי הפסקה באמצע החפיסה, תקבלי מחזור דמה (ולכן גם לא הבנתי את הרעיון / המלצה להפסיק באמצע...).

ההורמונים המלאכותיים בגוף הולכים ויורדים, בהיעדר הזנה חיצונית של הורמונים באמצעות גלולות.

 

יהיה ביוץ טבעי, ואם תיכנסי להריון כבר בביוץ הראשון, הוסת האמיתית לא תגיע...

ואם לא תיקלטי בביוץ הראשון, תהיה וסת אמיתית שבועיים אחרי הביוץ.

 

 

בהצלחה ובבריאות טובה.

הדימום שנגרם אחרי הפסקת הגלולות הוא הדימום שיתרחש..
ברור שיש נשים שיש אצלן שיבושים ולוקח זמן לגוף לחזור לעצמו אבל אצל הרוב זה לא ככה.

רשמית, נחשב עד שנה כנורמה.

בכל מקרה, אל תצפי שיהיה לך מחזור מיד אחרי הפסקת הגלולות.

לפחות בעלך בבית. שיפעיל אותם גם קצת. להיות על הספה נוכחת (בלי הטלפון. לא כביקורת. אני לא מצליחה באמת) זה מעולה. יש להם ביטחון שאת שם. מן הסתם שפע של משחקים. הם יסתדרו...

ואחר כך הוא צריך להתאושש חצי יום
להיות על הספה אבל נוכחת זה רעיון מצוין... מקווה שאצליח.
ולגבי שפע של משחקים, זה חלק מהבעיה. מרגישה שאין לנו מספיק משחקים

ולפתוח לכבוד פסח. או סתם כלי פלסטיק וכאלה. ממש אוהבים.

שאיך יש לך זמן עם ילדים בגילאים שלי ואני לא מספיקה כלום...חחחח


אולי ציורים שיצבעו ויוכלו לקחת לבד(אומרת בערבון מוגבל..כל היום רודפת אחריהם שלא יקשקשו כל מקום..כבר אין צבעים)
פלסטלינה..
בגדול דברים שאפשר להסתדר בהם גם בלי ככ הרבה עזרה

אחרת הבן שלי מקשקש בכל מקום (הבוקר ציירנו ולמרות ההשגחה הצמודה הוא הצליח לקשקש על הכסא בשניה שהסתובבתי)
ואותו דבר עם פלסטלינה... אם לא אשב לידו ואשחק איתו הוא ימרח בכל מקום. וגם אם אני יושבת לידו הוא מורח... אז אין לי רצון לנסות שוב

והיייייי,
לא קרה כלום אם לא תגיעי לפינות .
הכל טוב!

איזה פינות. מתפללת שנצליח לנקות את המינימום הנדרש כדי להיכנס לפסח

ככ טבעי ומובן שנגמר הכח אני ככ מזדהה איתך
גם אני מרגישה שזהו די אם היינו יוצאים קצת מהבית היה מתחדש מטען האנרגיה...
לכתוב דברים חיוביים ככ חשוב וממלא את הלב
אולי אעשה אתזה גם
תודה על התזכורת!

ותודה על ההזדהות...

יש הרבה דברים שאני יכולה לעשות איתם ולא מתחשק לי כבר לעשות כלום. רק לשעמם אותם ואז לכעוס עליהם שהם מרביצים/שופכים/מפזרים/מלכלכים, אבל מה עוד הם יכולים לעשות...

מה מזניחה פה...
אני לא עשיתי שמינית ממה שעשית. יש לי עומס גדול והם כולם מעסיקים את עצמם תשעים אחוז מהיום. יום אחד עשו דוקטורט על אוסף חלזונות, למחרת התעסקו עם צב, יום אחר עשו יצירות עם מלא דבק ולכלוך. ופעם ביומיים סידרו את החדר.
אז לא, את לא מזניחה...
זה חלק מהחידוש, אני חושבת. הם בעצמם לומדים להסתדר ולהעסיק את עצמם.

הקטנים מתעניינים במה שהגדולים עושים, וזורמים עם מה שהולך בבית.
כשיש רק קטנים שלא מעסיקים את עצמם להרבה זמן לבד אז אני צריכה להעסיק אותם ולמצוא רעיונות מה לתת להם לעשות. ואני לא מהאמהות שיושבות ומשחקות עם הילדים כל היום, הם ב"ה יודעים לשחק לבד ולהעסיק את עצמם לא רע, אבל לטווחי זמן קצרים, בהתאם לגיל שלהם. ובמצב הזה שאנחנו בבית בלי לצאת בכלל, אז הכל כבר משעמם אותם. אז צריך כל הזמן רעיונות מה לחדש...

שיעסיק אותם להרבה זמן ולא צריך אותך בשביל זה. למשל, לשים בסלון הרבה שמיכות וכריות על הרצפה, ויקפצו וישתוללו, אפשר עם מוזיקה ברקע. או באמבטיה גואש על הקירות.. משהו שהם נהנים, משהו בגדול כזה.. להתפרס.. אפילו רק מוזיקה ורוקדים וקופצים בסלון. אוהלים מסדינים..

שום דבר לא מעסיק אותם להרבה זמן.
יש לנו צבעים לאמבטיה, מעסיק אותם 5 דקות עד שמתחילים לריב.
אוהלים מסדינים יכול להיות נחמד ל10-15 דקות. אבל גם זה שווה, ננסה!

אני ממש מזדהה איתך, צריך המון התגייסות כדי להעסיק בגיל הזה,

ברגע שאת רק הולכת לשרותים ישר בכיות, מריבות, צבעים על הרצפה ולורדים על הקירות

ככה זה גם אצלי וזה נורא מתסכל

(היום נתתי להם יצירה עם צבעים. כולה רציתי לשבת על הספה לתקן כמה מכנסיים דחופים, הגדול ,6, עצבן את הקטן, 4, שבכה שהוא לא מצליח שהפיצית ,1.5, שפכה את כל הצבעים על הרצפה ובזאת הכל נגמר....)

אני לפעמים מוציאה כמה משחקים מראש- נגיד קופסת של מכוניות, מפתח להתפתחות, פאזל , כלי בובה. שמה על השולחן במקום נגיש לא מדי. אני יכולה לשכב על הספה ולהגיד להם כלו עם להוציא משחק אחר מהשולחן. בונוס- אם יש כוח לארגן אותם לאסוף לפני שפותחים חדש. אם אין כוח- נותנים להם לשפוך הכל ובערב גורפים הכל עם מגב וממינים. מעצבן קצת אבל שווה את זה....

 

איזו סיטואציה מתסכלת ומוכרת עם הצבעים! (והשרותים... סיפור חיי )
לגבי המשחקים, אני גם עושה את זה, אבל מרגישה שהם כבר מיצו את כל המשחקים כי הם משחקים איתם כל היום ואין לנו מבחר גדול עדיין... יש לנו 2 משחקים חדשים לפסח, מקווה שזה יעזור. אבל זה לא יגדיל את המבחר, כי זה יהיה על חשבון המשחקים האחרים, כדי שלא אצטרך לנקות (אנקה משחק אחד או שניים שהם הכי אוהבים)

לשים אותם באמבטיה עם הלגו או משהו, לשטוף - שהם ישחקו בזה, ואז לנסות לשמור את זה רחוק מאוכל?
כדאי כשיהיה חם יותר- ממחר והלאה
יש מצב שהחדר שלהם/ הסלון יהיה אזור נטול חמץ ממחר?

המשחקים שציינת נשמעים לי קצת משעממים לשני הגדולים... מה עם דמויות, תחפושות, פליימוביל, מגנטים, דופלו, קלפים? ואולי לנסות להפריד את הקטנה מהם בחלק מהיום גם יעזור להם להתחבר וללמוד לשחק יחד?
סתם נקודות למחשבה...

לגדולים אני מביאה קליקס פלימוביל לגו חלקים קטנים, קשקשים, מה במשבצת...

ב״ה יש לי הרבה משחקים בבית אז אין לי בעיה עם זה

אבל לילד בן 1.4 אני לא מציעה מה במשבצת

כי באמת המשחקים שתארת מתאימים לקטנים. סבבה מעולה!! לקטנים באמת זה צרכים אחרים. הקטן שלי בן שנה. אז הוא עוד נהנה מלהסתובב ולעשות בלאגנים ולא צריך עדיין מדי פעילות.. מניחה שבהמשך ישתנה

עכשיו כולם עוסקים יפה-

בן 6 עם דף צביעה לפי מספרים

בן 4 עם ספר על הספה

בת 1.5 גם מדפדפת בספר ועושה קולות האו ומיאו

ממש פסטורלי!!

הקטן נרדם לשנת צהריים ארוכההה, והיה לי זמן איכות רגוע ביותר עם הגדול. הצלחתי לשכנע אותו לסדר את כל הסלון שזרוע במשחקים כבר כמה ימים, אספנו ביחד הכללל ובתמורה הכנתי איתו עוגיות. אחר כך שטפנו הר של כלים ביחד והיה ממש כייף! דיברנו, צחקנו, שרנו שירי פסח... ואכלנו עוגיות בסוף
ועכשיו הסלון מסודר, המטבח מסודר והכיור ריק מכלים, וזה ממש משנה את האווירה!

איזה כיף שיש ימים כאלו זה נותן הרבה כוחות להמשך...

לגבי סדר- אני הכנסתי בסדר יום 3 פעמים איסוף צעצועים . נגיד שהילדים משתפים פעולה.... לפעמים כן הולך. אבל לי בזמן הזה יש תפקיד לטאטא את הבית! לפחות פעמיים ביום אני מטאטאה וזה נותן לי שפיות, כי אצלם הכל נופל, נשפך לא שמתי לב.... ועכשיו הבנים בקטע של גזירות אז כל הגזרי נייר בכל הבית עלולים להוציא אותי מדעתי

ב״ה.... שאלו ימשיכו להיות צרותינו!

גם אני עפ 2 ילדים פחות או יותר בגילאים שלך.

וזה קשה כל כך להעסיק אותם כל היום...

גם  לי כבר נגמרה המוטיבציה, כ"כ רוצה לחזור לשיגרה הרגילה, למרות כל היתרונות והדברים הטובים של עכשיו...

 

והם גם לא תמיד משתפים פעולה עם השגרה שאני מנסה לבנות להם..

נגיד בימים האחרונים הם לא בקטע של תפילה בכלל (תפילה כמו במעון, כן?) ואני תוהה לעצמי כמה להתעקש על זה...

 

קיצור, מבינה אותך ממש.

ואת לא אמא מזניחה בכלל!!

 

בהצלחה בהמשך

וניסיתי איזה ערב להתחיל לימודים ובעלי היה איתן, אבל עדיין הן לא נתנו לי להתרכז וכל הזמן רצו אותי!!! אז אני לא מבינה איך את עוד מצליחה ללמד!!!

אני מלמדת שעה וחצי, כשעה מהזמן הזה, ולפעמים כל הזמן הזה הקטן ישן שנת בוקר אז זה ממש עוזר. הגדול, לפעמים בעלי מצליח להעסיק אותו שלא יבוא אלי ולפעמים לא... ואז הוא מגיע ומפריע, לפעמים הוא יושב לידי וצופה בשיעור...

וחיבוק גדול. כל הכבוד שאת יודעת להסתכל גם על הטוב!

יש לנו סדר יום שברובו היה לנו כבר לפני זה כי אני איתם בבית עד גיל 3
קמים כל בוקר בשעה קבוענ מתלבשים אוכלים א. בוקר. משחקים שעה בערך בינתיים אני מקפלת את ארוחת הבוקר מתפללת.. אם בעלי בבית לפעמים יכולה להתקלח אח''כ מתפללת איתם סנדוויץ' הקטנה הולכת לנוח ואז יש לגדולה זמן לבד איתי (בדרך כלל יש לה שיעור של חצי שעה עם הגננת) מנקה איתה לפסח הקטנה מתעוררת אוכלות פירות משחקות שעהלשעה וחצי ארוחת צהריים אחרי ארוחת צהריים עושים ביחד משהו כיף (לצייר/להדביק מדבקות/צבעי גואש/צבעי ידיים/אמבטיה/לצאת לחצר אם מתאפשר...) אח''כ משחקים עוד קצת כשרואה שמציקות יותר מידי אחת לשניה לפעמים מציעה לנו סיפור אחכ אוספים משחקים (לוקח לנו בממוצע חצי שעה ארוחת ערב אמבטיה ולישון כל יום בשעות קבועות מאוד מקל לעבור את הימים האלו שכולם בבית ןבלגן ועצבניים... וקר פה עדיין אז למרות החצר כמעט ולא יוצאים...

פעם ביום עושים משהו כיף ביחד ויכולה למצוא את הזמן לעצמי בין לבין וכמובן בערב אחרי שישנות

אין ברירה אלא לחכות

באתי לרשום וראיתי שכתבת
מקווה בשבילך לבשורות טובות!

לא נשמע חריג

זה קורה במקלחת או כשמחליפים לה טיטול...

השתן שלה כהה/מרוכז?

כי אם כן אז צריך קצת מים רתוחים

כשהאזור פתוח היא מנסה לחקור אותו.
זה בדיוק הגיל, ממש לא הייתי דואגת או חושבת בכיוון של פטריה או דלקת. אלא אם כן יש לך עוד סיבות לחשוב שכן (שתן עם ריח חזק? אדמימות? גרד?)

הידיים שלה שם כל הזמן....
לא נראה לי משהו בעייתי⁦⁩

עשית מעקב כמו שצריך?
את צריכה 3 פעמים ביום להרגיש 3 תנועות במשך חצי שעה של מעקב. יכול להיות שתהיה חצי שעה ספציפית בה לא תרגישי תנועות(כי העובר ישן וכד), השאלה מה קורה בחצי שעה שאחריה

אבל לפי התנועות הרגילות אני מרגישה פחות,
הייתי מרגישה תנועות חזקות הרבה פעמים ביום

הרופא אמר לי שיש ימים שהעובר פחות פעיל בהם, וגם יש פעמים ששינוי תנוחה של העובר תגרום לזה שפחות נרגיש תנועות. ככה שאם מרגישים תנועות בכללי זה נחשב בסדר.
בכל אופן אם את לא רגועה את יכולה להתקשר להתייעצות במוקד.

מציעה לך להתקשר למוקד/לרופא/לאחות להתייעץ.

אני אישית הייתי הולכת לבדוק...(גם מוניטור וגם US זה חשוב מאד. ותבקשי שיעשו לך גם מעקב זרימות)

אם אני זוכרת נכון בשבוע שעבר היו לך צירים וקצת קיצור צוואר? נראה לי כדאי שתלכי אבל בזהירות (כפפות, מסכה, 2 מטר מכל אדם וחיטוי של הידיים תכופות...)

בהצלחה רבה ובשורות טובות

תעדכני

לעובר יש פחות מקום לזוז ולכן הוא זז פחות חזק ובכללי, פחות.
במיוחד אם עקבת לפי ההנחיות וזה תקין.
תמשיכי לעקוב, ליתר ביטחון, אבל זה שהתמונות פחתו בשבת מתקדם זה בסדר..

מורט עצבים להיות בהריון מתקדם כרגע... אני גם צריכה לקבל עוד מנת ברזל ולא בא לי ללכת.. מתבאסת שלא הלכתי לפני הכל כי חשבתי שאני יטפל בברזל באופן טבעי

אבל ברוך ה' אין תלונות כולנו בבית שמחים מרגישים טוב ומתכוננים לפסח...
לא שאני שמחה על ביטול המניינים אבל מאז בעלי גם מתפלל וגם לומד בבית, אז חוץ מהשעות שהוא בעבודה הוא המון איתנו וזה די נדיר..

אם זה מאוד חמור או מרגיש לך מדאיג תתקשרי למוקד תתארי להם מה את חווה אבל ממה שתיארת נשמע סתם וירוס. או אולי משהו מקולקל אבל לא כל קלקול קיבה מזיק לעובר. חוששים מסלמונלה בעיקר (איזה שבוע את? אם כבר יש תנועות אז זה גם מדד טוב)

תרגישי טוב

לא יודעת אם האקונומיקה יכולה לעשות את זה. אני הייתי מתקשרת לחנות, ומספרת שאחרי שדיברת אתם פתאום נזכרת שניקית האקונומיקה, ושואלת אם זאת יכולה להיות הסיבה.

וזה נראה אותו כתם..

נראה לי שאת לא חייבת לקנות את התליון החדש, את יכולה להסביר להם מה קרה ולהחזיר אותו.
כל הכבוד לך ממש! זה לא פשוט בכלל!
הלוואי שהקב"ה ישלם שכרך וימלא את כל משאלות ליבך!

לא יודעת למה.. זה 150 שקל כרגע זה המון.. אבל אני רוצה להכנס להריון אני רוצה פרנסה טובה ומזל בחיים.. אני מפחדת מזה.. אני לא רוצה שיהיה לי גזל
גם שמעתי סיפורים שלאחר המוות אנשים נפגעים מזה
ויש כאלה שחוזרים רק לשלם את זה
באים בחלומות ולא יכולים לנוח בשלום.. אני מאמינה בזה

אז זה לא להיות פראיירית - זה להיות ישרה...

אנשים כתבו על השחרה של כלי כסף מאקונומיקה, ולא כתמים אדומים.

אני לא יודעת אם כדאי לשאול את החנות, אלא אם כן את סומכת עליהם שהם יגידו לך את האמת.

אולי יש מישהו יותר מקצועי שאת יכולה לשאול אותו?

 

בכל מקרה, אם זה באמת היתה טעות שלך אז נראה לי ברור שצריך להחזיר להם את הכסף, אלא אם כן אמרו לך מפורש שאין בעיה להשתמש באקונומיקה.

אצלי בעבודה אפילו שיש לי כפפות למשל אני לא יכולה לשים לק כי זה ישר מתחיל לצאת ונדבק כששוטפת משהו עם אצטון למשל וגם היתה לי שמלה חדשה שאהבתי שנהרסה בגלל אקונומיקה בעבודה....

כל הכבוד על ההקפדה עם גזל זה חשוב, בהצלחה 

ואומרת שיכול להיות שזה נגע באקונומיקה האם זה קשור
נראה שהם כן ישרים.
אשרייך

נשמע שהם אנשים שיא הישרים שככה החליפו לך מלא פעמים (אם כי האיכות פחות)
אבל עשית חשק להזמין מהם

של חריטות אישיות על שרשראות, טבעות צמידים..
אני סופר מרוצה מהשרשרת האחאונה והטבעת!! אני מתקלחת איתם והכל..
והם רשמו לי שהם כבר שלחו ושטני אשמור על התכשיט מחומרים שיכולים להרוס אותו!
אחרי ששלחתי שאני אשלם על הצמיד! לא לקחו שקל
הם באמת טובים, שווה לראות תאתר יש שם גם אופציה לזהב

לי יש טבעת כסף כבר שש שנים, מנקה חופשי באקנומיקה ולא קרה לה כלום...

בס״ד

 

האמת שקפצתי לפורום לרגע מהפלאפון קצת אחרי ההודעה הזו וממש שימחתן!

אבל במסגרת ההחלטות שלי אחרי שהטלפון נשבר החלטתי בלי נדר לא לכתוב בפורום מהטלפון אלא רק מהמחשב 

אז עכשיו סוףסוף התחברתי מהמחשב... 

 

מעדכנת מה נשמע: 

אם חיפשתי שיקוי גדילה, אז קורונה ופסח זה מנה כפולה. לאט לאט קולטת את זה. 

היום למשל נפל לי האסימון שאני אצטרך כנראה להכין סדר.... בוקר טוב לי . 

ופוצ עם חום שתהיה בריאה!! (הפולניה שבי ישר מריצה סרטים) 

ובעלי היה בבידוד כמה ימים בשבוע שעבר כולל שבת ואני כמעט קרסתי. 

 

בקיצור הטלפון השבור נתן לי זמן לחשוב שאולי הייתה יותר מדי גלויה בפורום ופחות מדי בחיים האמיתיים. 

אז מנסה לאזן, תודה לכן שהקשבתן והרגעתן אותי עם כל החרדות שלי. 

והי, לכולם עכשיו יש חרדות... אז מבינים קצת מה זה ocd

 

ובנימה אופטימית- ימי פסח בשנים שעברו שהייתי גרושה היו מאוד טעונים רגשית עבורי 

וברוך ה׳ הפכו לשמחה גדולה כשילדתי בפסח. 

אז כמובן יש על זה כמה שירים ואני אשתדל להלעות אותם גם לפורום לטובת מי שמחכה עדיין לבן זוג, לאהבה, לילד. 

 

חודש טוב, ראש חדש (סוויץ׳ בראש שעכשיו אני גדולה!)

 

באהבה 

גלויה

 

 

ובנימה אופטימית- 

 

 

אוהבות ומחכות שתעלי שירים..

 

למה?

והתחברתי עכשיו מהטלפון כי לפוצי יש חום כבר כמה ימים והגיע עכשיו ל40. ה' ישמור.

מחכים

כבר מיום חמישי 38, יורד עם אקמול ושוב עולה.

והלילה היה 40.2 !

מחר נלך לעשות בדיקת דם (רצינו היום ולא הסתדר)

אני בהתקף חרדה, יהיה בסדר.

והוחלט שנהיה בסדר אצל ההורים שלי בסוף.

סליחה ממש

אבל נראה לי שהבדיקה לא תקינה, תעשי שוב בדיקה

צבע לבן זה לא פס. פס צריך להיות אדום או ורוד בהיר

בשורות טובות

זה נראה כמו פס אידוי
תעשי בדיקה אחרת

עדיף לעשות פיפי לתוך כוס (חד''פ שתיה חמה) ואז לטבול לפי ההוראות. נראה פה קצת שאולי הפיפי התפזר או משהו. פס של הריון זה פס ורוד. לא אפור. לא כמעט בלתי נראה ולא לבן. במקום של ה- t.
בשורות טובות

יכל להיות שהמקל נרטב?
כי מוזר שהרקע נהיה כולו ורוד והפס לבן
זה יכל לקרות או כשנרטב
או ממש מייד

אם כבר אז פחות..
המים מחוטאים היטב בכלור. ושאר המקווה עובר נקיון מיוחד בתדירות גבוהה.
עדיין יש סיכון בעצם העניין שאת נוגעת במשטחים שאחרות נגעו בהן ולכן צריך להגיע למקווה מוכנה לגמרי כמו בטבילה של ליל שבת- לעיין, לטבול וללכת הביתה.
לחטא את הידיים לפני שאת נוגעת בפנים ואפשר כמובן להחליף בגדים ולהתקלח כשאת מגיעה הביתה

נסי לא לגעת בכלום
המים עצמם עם כלור לא נראה לי שיש בעיה

הרבה פחות מלחיץ מללכת לסופר.
קובעים מראש עם הבלנית, ביקשתי להיות ראשונה.
נכנסתי ריח של חיטוי מטורף. המים רותחים אש ככה ששום וירוס לא ישרוד בהם, בקושי אני הצלחתי להיכנס

מחליפים מים כל יום..

מפוצצים אותם בכלור..

מחטאים כל הזמן ידיות/מעקים..

באים מאורגנים ונכנסים ישר לטבול כמו בערב שבת..

טבילה אחת בלבד (כולן.. גם אלו שנוהגות כמה..)..

שאלתי הכל..

היה ממש בסדר..

בהצלחה!

מתי ילדת?
חזרה הווסת מהלידה?
כמה פעמים?

תשתי הרבה תנסי לנוח. אם מתגבר תתחילי לתזמן

תעקבי אחרי זה, נסי לנוח כמה שאפשר.

הלכתי לישון את האמת אחריי זה..
לבנתיים עד עכשיו יש רק כאבי גב...אני לא חושבת שאלו צירים...אולי פשוט הרחם מתכונן ללידה..אין לי מושג
זה גם היריון ראשון אין לי שמץ מה זה צירים ולא באלי ללכת סתם למרפאה /מיון...
מאמינה שאם משהו וזה לידה ותיקים אמיתיים היה יותר רציני...

יש צירי גב ויש בטן

אצלי זה גם צירי גב עם כאבי מחזור פסיכים. ובהריון ראשון זהיתי שזה צירים לפי הזמן של זה. זה היה ממש מסודר, כל כמה זמן (הזמנים הצטמצמו עם הזמן), לבערך דקה....
ותוך כמה שעות הגיע לפתיחה משמעותית ולידה מהירה מאד.

זה מופיע לקראת הערב ונמשך נגיד שעה ואז מפסיק ואז שוב פעם...הבנתי מהאחות ליווי היריון שצירים זה יותר צפוף...והעובר זז כרגיל טפו טפו

ואם יתחזק ויצטופף תסעי

העובר זז כרגיל...למזלי טפו טפו...

ותולעים לא ראיתי

או לקצר / להקדים?
זה גיל ששנת צהריים כבר גבולית. ישנם ילדים שכבר לא זקוקים לה.
בפרט שעכשיו לא יוצאים, ומוציאים פחות אנרגיה מאשר ללכת למעון.

אם נרדמת אולי לשעה .
וזה גם לא עוזר בערב.
בעלי כל פעם אומר אולי זה לא שעה לישון ב7:30 אולי תאריכי לה..
להאריך זה נהיה ב10/11 וזה כבר אובר לי

בהרדמות בערב.

אני הייתי מורידה את השנ"צ ומשכיבה מוקדם יותר. אפילו ב6-6 וחצי.

עד עכשיו היא גם ישנה צהריים? זה פשוט נשמע לי שזה כבר מיותר לה...

ולקחת יעוץ שינה על ילדה שכבר ישנה מעולה ורק בגלל התקופה מלחציה-מוזרה הזו, באמת שכדאי לנסות עוד אפשרויות לפני כן. זה יקר בהחלט....

וד"א- את עושה לה סדר יום מצוין. כל הכבוד לך אמא מסורה שכמותך

למרות ששמעתי מיועצת שינה שעד גל 3 כן אמורים לישון ..

אנסה להקדים לה ל6:30

מוציאים המון אנרגיות וחייבים את השינה

בבית הרבה פחות

הבכור היה בגנון פרטי ובגיל שנתיים כבר הפסיק שנת צהריים היה הרבה פחות צריך

נראה לי תתחילי בזה

ולעשות ממש טקס מהשינה (כן כן כמו שהיינו עושים לתינוקות קטנים)

רחצה, מוזיקה מרגיעה, פיגמה סיפור ולמיטה בלי דיבורים

בהצלחה!

 

את שנת הלילה. בעיקר אם היא כבר לא ישנה צהריים....

בהצלחה רבה

גם אצלי זה קורה- בימים שאני מוותרת על טיול רגלי של חצי שעה- 40 דקות לפני ארוחת הצהריים או אחרי ארוחת מנחה.
היא פשוט לא התעייפה מספיק בשביל לישון טוב- בצהריים או בלילה.
עכשיו יש רק 100 מטר אבל זה לכל צד של הבית😅 תני לה להוביל אותך לאן שמסקרן אותה

עורכת- אצלי אבל היא קצת יותר קטנה, בת שנה ו11, אולי משנה

עזר בזה שהייתי ממוקדת והיה לי מה לעשות בכל ציר, אבל זה לא הקל את הכאב.

אבל ללידה הבאה בעז"ה אלך עם דולה שלמדה את השיטה, כדי שיהיה אפקטיבי יותר.

עזר לי מאוד בהתמודדות עם הכאב!

אני אישית מלכתחילה העדפתי אפידורל אז עשיתי את התרגילים עד אז וגם לי הייתה טראומה מכאבים מאד חזקים שלא הספקתי לקחת אפידורל אז גם למקרה כזה לדעתי שווה ביותר.

כן היה טוב ועזר התרגילים אבל לא הרגשתי שיותר מידי. זו לידה ראשונה אז לא יודעת להשוות ללידה בלי התרגילים שלה. במהלך הלידה עשיתי תרגיל אחד וגם בבית לפני, עזר כן אבל הרגשתי שצריך הכנה הרבה יותר מקיפה חוץ מהתרגילים עצמם..
הכנה גם של אחרי הלידה, היה חסר לי שהיא לא הכניסה את הסיפור של ה' בלידה, שלא משנה כמה תרגילים נעשה ה' בסוף פותח ונמצא בלידה..
הכסף ששילמתי לא היה שווה את ההכנה הזו מבחינתי..
הייתה לי לידה ראשונה מאוד מהירה, תוך שעתיים מהרגע שהגעתי לבית חולים ילדתי אז אולי אני לא מדד. וילדתי בלי אפידורל או דברים מקלים אחרים..

אבל ממש לא.
מבחינתי זה היה נטו תרגילים פיזיים.
מבחינתה זה כן קצת מעבר,
אבל אם לא עשית הכנה אחרת - האכזבה שלך ממש ברורה לי.

אני כותבת את זה דווקא כדי שאם נשים נוספות חושבות על זה - שיקחו את זה בחשבון.
הייתי מרוצה מאוד. אבל זה לא תחליף להכנה ללידה. בטח לא ללידה ראשונה.

כי זה רק תוספת על מה שאת יודעת
ולא הכנה שלמה

וזה מה שהיה חשוב לי איך פחות לסבול. את העיניין הרוחני עשיתי עם ספרים

והייתי מאד מאד מרוצה....
אין שם כמעט הכנה ללידה, לאופציות שונות, להיתוח, להנקה וכו', אבל לא הייתי זקוקה לזה...
קראתי פה, קראתי בספרים ובאינטרנט וזה לגמרי לגמרי סיפק והספיק לי..

אי אפשר לדעת מה היה אילו לא היית משתמשת בשיטה, אבל זה בהחלט מרשים ללדת תוך שעתיים מהגעה לחדר לידה בלידה ראשונה. (אצלי בלידה ראשונה גם הגעתי לפתיחה מלאה די מהר ממתי שהגענו לחדר לידה, אבל אחר כך היו שלוש שעות של לחיצות, שזה קצת מוגזם אבל קראתי על עוד הרבה לידות ראשונות שהלחיצות היו ממש ארוכות, אז יש מצב שבזכות התרגיל שלה זה הלך מהר ובקלות, לא? ממה שאני יודעת השיטה היא לא רק כדי להקל על הכאב אלא גם כדי לעשות את הצירים יותר אפקטיביים, ואני חושבת שהיא עוזרת גם ללחיצות להיות יותר אפקטיביות ולאפשר לתינוק לצאת יותר בקלות)

לאמא שלי היה לידות ממש מהירות אז יכול להיות שזה גם קשור

אני בלידה הראשונה הגעתי לפתיחה מלאה רק אחרי יותר מיממה, ולחצתי שעה וחצי.
אין לי ספק שזה היה מתקדם מהר יותר (וכואב פחות) עם השיטה.

לפעמים עזר ולפעמים לא. היו הרבה פעמים שהרגשתי שזה ממש לא עוזר.. וזה תיסכל אותי שאולי אני לא עושה נכון ושאין לי עוד כלים להתמודדות חוץ מהתרגיל שלה. שזה אני ממש מתכננת ללידה הבאה ללמוד. גם אני ילדתי ממש מהר. חצי שעה מאז שהגעתי לבית חולים אחרי כמה שעות של צירים בבית.. אז יכול להיות שזה קידם את הלידה אבל אין לי למה להשוות כי הזה לידה ראשונה..

לקחתי בנוסף עוד מפגש עם דולה של הכנה ללידה והנקה- דברים שאמית לא מדברת עליהם..

ב"ה הי ה לי לידה טובה והרבה הרבה פחות כואבת מקודמתה. לא יודעת אם זה קשור רק לזה בכל מקרה אין מה להפסיד לדעתי וכל מה שיכול להפחית כאבים שווה לקחת (עד האפידןרל לפחות או שאין זמן לזה) לא נתקלתי בשום דבר אחר שמפחית כאבים. סליחה שאני אומרת ואולי זה לא נכון לכולם בכל מקרה כל השיטות של הרפיות עיסויים וכן הלאה שיש לדולות לא מממש יעילות לכאבים. לפחות אצלי.. בקיצור מומלץ!

למקרה שאין החזר

אבל מה זה?

עזר לי מאוד! זאת הייתה לידה שלישית בלי אפידורל וזה הציל אותי!
אבל לקחתי גם דולה שיודעת את השיטה ואני חושבת שבלעדיה זה היה פחות טוב.
אבל גם כשהיא עדיין לא הגיעה זה עזר (היו לי צירים ממש חזקים ברכב ובלי השיטה לא יודעת מה הייתי עושה...)

ממה שאני מבינה מכן זה בעצם תרגילים פיזים שאמורים לעזור להפחית את הכאב?

שעתיים של ספורט

היא נוגעת בכל מה שנוגעים בקורס רגיל, רק מעט.
העיקר זה השיטה להתמודדות עם הצירים

יותר מאשר להפחית את הכאב.
לא?

האם זה מלמד גם נשימות והרפייה? (או אחד מהם). אני הרגשתי שהצירים כואבים יותר כי אני לא מצליחה להרפות את הגוף, מחזיקה חזק את השרירים... (יותר מהממוצע, אני חושבת)

לומדים גם נשימות וגם סוג של הרפיה

ללמוד את זה. ויצא שחברה שלי (שמלווה אותי גם בלידות)ליוותה את אחיינית שלה שלמדה את השיטה וגם הביאה דולה של אמית לידה(ידעה את זה בדיעבד כן לא בזמן אמת) בקיצור התברר שכל מה שחברה שלי עושה איתי בלידה ולימדה אותי לעשות זה בדיוק מה שאמית לידה מלמדת. ולמה אני כותבת את זה כי בעצם מסתבר שנשים מבוגרות של פעם ידעו ללדת וסמכו על עצמן והעבירו מדור לדור את הדברים הללו אז לי נשמע מופקע לשלם כזה סכום וגם אסור לגלות מה למדת שזה קצת קשה בעיני..

את הדברים האלה?

 

באסה באמת שצריך לשלם על זה הרבה כסף...

שחברה שלי מלמדת אותי זו השיטה הזו. גם היא עצמה לא ידעה. מה שאני מנסה לומר שגם בלי ללמוד יש בנו את היכולת והידיעה הטבעית מה לעשות. ממליצה מאוד להתחבר לעצמך ולהעזר בטיפים מנשים מבוגרות אם יש בסביבתך.. שלא ישמע שאני אומרת משהו רע על שיטת אמית אבל בעיני באמת זה קצת יצא מפרופורציה. לקחת מאנשים אלפי שקלים ולהחתים סודיות.. אז נכטן היא ערכה את השיטה ובטח אספה מקבץ דברים יחד אבל עדיין כל מי שתחקור קצת תגיע לדברים האלו בעצמה..

מיילדות ממש מכירות את הדרך הזאת. ואצלי אחת מהן לא הכירה את השיטה וישר אמרה לי שזה כדאי שהיא תתן לי את הקונטרה בגב בדיוק כמו שאמית מלמדת...

אבל- שזה מאוד חשוב ואולי מה שאמית מחדשת- זה לבצע את התרגיל לבד בלי סיוע של אדם חיצוני.
לי היה כשעתיים של צירים כשעוד הייתי בבית במקלחת לבד ועשיתי את התרגיל וזה עזר..

את יכולה לחפש בהודעות שלי
וגם בכל השרשורים שהיו בנושא...

אני קיבלתי החזר על הרוב
יש בתי חולים שמחזירים על הסרט של אמית
ועל הדולה שלימדה אותי את התרגילים קיבלתי החזר מהקופח
ככה שכדאי לברר, מי שזה העניין שמרתיע אותה

קיבלתי החזר מבית החולים והחזר מהקופה. יצא שהחזירו לי יותר ממה שזה עלה🙊

אני שילמתי בזמנו 750 (בלי שום החזר כי אין לי ביטוח משלים) והייתי בכיף משלמת כפול ויותר.
הידע הולך איתי כל החיים (ילדתי שוב מאז), אמית הפכה את בעלי לדולה מצויינת, לי זה ממש שווה.
אנשים מוציאים כל כך הרבה סביב לידה - זה אחד הדברים שבעיני באמת משתלם להשקיע בהם.
עגלה וריהוט בסיסי אפשר לקחת מאגורה או יד2

ב"ה היתה לי לידה טובה ומהירה,
לא שלא כאב אבל כאב פחות וגם הרגשתי שיש לי כלים להתמודד.. לא הייתי חסרת אונים בצירים כמו בלידה קודמת.
גם הרגשתי שזה מקדם את הלידה.

ואגב דבר שלא הזכירו פה ולי מאד עזר
החשיבה החיובית ורעיונות ליצירת סביבה אקסיטוצינית

לגבי התשלום גם אני קיבלתי מבית הרפואה וגם החזר מהקופה ויצא ממש זול.

בהצלחה רבה!!
החששות לפני הלידה לגמרי מוכרים ומובנים...
לי עזר לחשוב חיובי, לקרוא כמה ה' קרוב אלי וכו..

בע"ה לידה קלה בשמחה ובריאות!