עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ח' בשבט תש"פ 15:43
סיפור הלידה שלי
שבוע 40, תאריך משוער, שישי לפנות בוקר התחילו צירים..
10:30 בבוקר,בית חולים, המוניטור מראה צירי לידה, אך אין פתיחה בכלל.
14:30 שיחרור הבייתה למרות צירי הלידה , עדיין אין פתיחה
15:00 מתגלה מיעוט מים... משחררים בכל זאת
22:00 בלילה חוזרת לביה''ח עם צירי תופת, פתיחה 1.5
12:00 מקבלת גז צחוק, לא עומדת בכאבים. מתקדם לפתיחה 2.5
3:00 לפנות בוקר , פתיחה 3 וחצי מכניסים לחדר לידה לקבלת אפידורל,
5:00 לפנות בוקר , בודקים פתיחה... עדיין 2 וחצי !! טעו בבדיקה הקודמת!
10:00 בבוקר אני מחוברת כמה שעות לאפידורל, סופסוף נושמת, אין התקדמות בפתיחה. המיילדת נכנסת וטוענת שעליי לקחת זירוז כיוון שאני תופסת חדר לידה.
אני מסרבת בתוקף.
הם נותנים לי זמן לחשוב וחוזרים כל כמה דק' , לוחצים עליי לקחת זירוז, כי לא יתכן שאתפוס חדר לידה אם אין התקדמות!
אני עדיין מסרבת...
הם מאיימים לנתק אותי מהאפידורל ולהוציא אותי מחדר הלידה כיון שאין התקדמות...
אני מתחילה לבכות ולהילחם על כך, מביאים אליי את המיילדת האחראית מחלקה שמנסה להיות נעימה ועם זאת ממשיכה עם איום הניתוק מהאפידורל.
הם מכריחים אותי ואני לצערי נכנעת ומתווכחת על מינונים.... התחלנו בפחות ממינימום. .. אחרי 20 דק' הם באים ומבקשים להוסיף כיון שאין התקדמות...
ויכוחים נוספים ואני מקבלת מינימום מינון נוסף....
הפתיחה מתקדמת
מתחילים לידה, התינוק נתקע, אני לא מרגישה כלום , לוחצת וכאילו לא לוחצת. פתאום נכנסות כמה מיילדות נוספות ורופאים נוספים... האטות הדופק, מתחילים לידת ואקום!
עקב היותי צורכת טיפול אנטידיכאוני בהריון (הייתה שקיפות מלאה מצידי עם הצוות לכל אורך הדרך) התינוק יוצא, אין תגובה, היישר למכונת הלם , חמצן , אפגר נמוך ראשוני 7, אפגר שני 8. שוקלים את התינוק, נמצא שהוא גדול : 3.690 ,ואני ממש נמוכה ורזה, הצוות מופתע. משמע לא הייתה הערכת משקל והתייחסות לפרמטר זה טרם זירוז הלידה.
התינוק נלקח להשגחה צמודה ומעקב סיטורציה. המצב מתייצב תוך 4 שעות.
אני יוצאת מהלידה עם חוויה טראומתית, התינוק רדום בגלל תרופתי. נמצאת בהצפה רגשית ונפשית , חרדה עצומה מה יהיה על התינוק והאם הוא נפגע מהלידה. רופא הילדים טוען שהוא בסדר הוא רק צריך להתאושש. לאחר יומיים מקבלת מכתב שחרור, מסרבת להשתחרר, אני דורשת בדיקת רופא ילדים נוספת.
הרופא הפעם בודק את התינוק לידינו , ומוצא שהתינוק נפגע בעצב בכתף במהלך הלידה. דבר שלא הוזכר ולא נכתב במכתב שחרור.
נשארנו ליום השגחה נוסף. קיבלנו מכתב שיחרור חדש ...
ועכשיו שאלתי היא: האם היה תקין מבחינת בית החולים להכריח אותי לקבל זירוז? האם מותר להם לנתק אותי מהאפידורל כפי שאיימו?!האם תקין שלא התייחסו מספיק לעניין המשקל של התינוק?!
האם יתכן שבגלל כל זה הגענו ללידת ואקום והתינוק עם פגיעה בכתף?
האורתופד טוען שהכל תקין כרגע וצריך להמשיך מעקב אך אבחוני הםזיותרפיה מעידים על קושי, חולשה ואסימטריה תפקודית בצוואר .
אשמח לתגובתכם
מה יכול לעזור להקל?
)