עד 12:30
ופתאום אני לא רגועה…
אני עם הילדה בבית ותינוק
וסבבה למ איתה ממש
אנחנו נהנים אפילו וכואב לי כאילו מחר זה היום הראשון של הגן…
בעיקר בשבילה אני רוצה שתלך, היא אוהבת את הגן
מרגישה מוזרה
לדירה לכמה ימים בפסח
בזמן שאח של בעלי מתארח אצל ההורים בכיף בחינם עם כמה ילדים
הוא אפילו לא החזיר תשובה שהוא מגיע סופית
אבל המקום משוריין לו מראש
נשמע לכן לגיטימי?
אמר י לחמותי שירדנו מלבוא לכל הפסח אז נבוא רק לליל הסדר ועוד יום
והיא כזה הופס אבל לא, אני משריינת לאח ההוא.
למה?? אנחנו הודענו ראשונים שאנחנו מגיעים לחג ראשון אז מה הקטע ?
ממש אבל
האמת תלוי בכם
אמרת שיעשה לך טוב להתארח אז זה שיקול
אבל מה זה ??
הקטע הוא שלוקח לי זמן לעכל ולעבד שיחות
רק אחרי כמה שעות אני קולטת וואלה מה אנחנו פראיירים מה נסגר
אם טוב לך להתארח ואת יכולה להרשות לעצמך את הסכום - תסעי
בסוף תחשבי מה את כן מקבלת מזה שאת נוסעת
לא פייר, לא סבבה, הזוי אפילו - אבל תדאגי לעצמך
כואב ברמות לשמוע שמעיפים נוכחות של אח אחר (ולא משנה מה הסיבה גם אם היא הכי מוצדקת).
אני במקומך לא הייתי משלמת על דירה, מעדיפה להשקיע את הכסף הזה כדי לעשות לי חג נחמד יותר בבית.
יכול להיות שזה מה שחמותך הבינה, שבכל מקרה לא תשנו אצלה ולכן הציעה לאח אחר?
ואולי פשוט לומר לה שאת מבולבלת ולשאול מה קורה?
זה לא פעם ראשונה ולא אחרונה שאת מרגישה מופלת לרעה מול משפחה אחרת של בעלך.
האם התחושה הקשה (והצודקת) הזאת מקדמת אותך?
כנראה שלא.
כשאנחנו מזהים שנעשה לנו עוול סביר לפעול לתקן את העוול.
אבל כשאי אפשר לתקן, לא יעזור לכאוב את זה.
לכן השאלה היא לא האם לגיטימי לשלם סכום גבוה כשאפשר לקבל בחינם
אלא האם לגיטימי לשלם סכום גבוה בשביל להתארח בליל הסדר (כי אין אפשרות להתארח בחינם בכל מקרה)
בתור אחת שכמעט תמיד תעדיף בית,
דווקא ליל הסדר יש בזה משהו מאוד מקל להתארח אז אולי כן שווה את ההוצאה.
אבל לא מבינה מה הקטע🤔
וכן ברור שיש מלא מלא יתרונות. למשל שכבר שנים אני לא מתארחת אצל אף אחד
אף אחד לא אומר באמת מה הוא חושב ואז נוצרים מצבים אבסורדיים כאלה שכל צד מרגיש שנדפק וסותם בשביל הצד השני.
יכול להיות שחמותך חושבת שיהיה לכם יותר נוח להתארח בדירה נפרדת או שהיא חוששת שמשהו בבית שלה לא יהיה לך נוח.
קשה לדעת מה הסיבה.
בכל מקרה בגלל שזה חד פעמי הייתי סותמת.
אגב פעם בר"ה שכרנו דירה בעיר של חמותי בשכונה אחרת.
רצינו לעשות איתם 2 סעודות, עם אח אחר עוד סעודה, וסעודה נוספת לבד. ככה היה לנו יחסית המון חופשיות, ולא לגמרי חג לבד.
חמותי חשבה שאנחנו עושים סעודה לבד כי לא נעים לנו ובעלי לא הצליח לעמוד בלחץ ועשינו שם יותר מדי ארוחות לטעמי ויש מצב שזאת פעם אחרונה שהיינו שם אם אני לא טועה.
ואולי אם היא הייתה מכבדת את ההחלטה היינו עושים את זה הרבה כי באמת היה איזון מצויין ולכולם היה יותר טוב.
מה שאני באה להגיד זה שיש כאלה שאוהבים להתארח בתוך הבית של ההורים, ויש כאלה שמעדיפים בבית נפרד.
ולפעמים כשמציעים אחת מהאפשרויות האלו מתכוונים להיטיב ולא להרע.
אולי חמותך לא יודעת שאת מעדיפה את זה, או נלחצת מהאפשרות שתישנו אצלה ולא תהיה לכם פינה משלכם לאורך כל החג.
אולי היא נלחצת ממשהו אחר וככה טוב לה.
לפעמים צריך לקבל מרחב בחירה של האחר בלי לנסות להבין את המניעים שלו.
סה"כ לארח לליל הסדר זה המון טרחה, חבל להתמקד בסידור הלינה.
אם את מעדיפה את זה על פני ליל הסדר בבית, תתפנקי מזה שאת לא צריכה לבשל
ויכולה להכשיר מטבח ברגע האחרון.
תראי את הצדדים הנוחים את יכולה לישון עם פיגמה ומבחינת כסרש יותר בחופשיות
את יכולה לתת לילדים לאכול מה שאתם רגילים בלי שיפתחו עליכם עיניים.
את יכולה לצאת לסיבוב עם בעלך בלי לתת דין וחשבון.
אם חנוק לך מדי בצהריים יש לך פינה להיות בה.
יש מלא יתרונות, תחשבי עליהם.
בהצלחה ❤️
נשמע ממש ממש לא נעים שיש העדפות בין ילדים
אבל נשמע לי גם (ובאמת סליחה אם זאת לא הסיטואציה). שאת מצד אחד נהנת בקרבתם ורוצה שיארחו אתכם. ומצד שני כל הזמן מרגישה מחדש שהם לא שמחים בכם או מעדיפים אחרים על פניכם או שיש בכלל הרבה חוסר נעימות שלך שם.
אבל מה שמפתיע אותי זה שכאילו יש בך צד שכל פעם מופתע/מתאכזב מזה מחדש...
וזה לא ככ ברור לי.
מרגיש לי שכדאי לך לטובתך לעשות סדר בלב ובראש שלך מה קורה שם.
אני מבינה שהחיים מורכבים ומערכות יחסים יכולות להיות מורכבות. אבל לטובת הנפש שלי, הייתי רוצה לעשות סדר אחת ולתמיד מה באמת קורה לי שם ומהם מערכות היחסים. כדי לא לשבור את הלב כל פעם מחדש וכדי להנות ממה שכן יש.
האם סהכ הם אוהבים אותכם ורוצים גם בחברתכם?
אני מדברת רק על ההורים. שאר האחים ןהגיסים זה אירוע אחר.
האם באמת אתם נטל עליהם? אם כן, במה? בהכל? או רק הנוכחות של הרבה ילדים שמסתובבים?
אולי הבישולים?
אולי הזמנים בין הארוחות?
אולי השינה?
אם באמת את חושבת שחמותך אוהבת אתכם. ויש קושי עם הנוכחות שלכם- זה אירןע אחד.
ואז באירוע כזה אני אישית הייתי מקלילה הכללללללל
באמת
לשלם כמה שצריך
להפסיק להסתכל מה קורה אצל הגיסים והאחים האחרים
לשחררררררר
כי העיקר שאני יודעת שהיא בסוף באמת שמחה בי ובילדים ואוהבת לראות אותנו וזה משמח אותה.
זה הכל.
וכמובן בהנחה שזה גם משמח אתכם לפגוש אותה. אבל בלי תנאים. אי אפשר בעיני להתארח במורכבות שיש לכם וכל הזמן להסתכל מה אחרים מקבלים ומה אנחנו לא.... זה פשוט שובר את הלב כל פעם מחדש. ומעצבן ברמות. ומכעיס. ופשוט לא עושה טוב לאף אחד...... הרי גם ככה את לא תשני אותה. אז נותר לך רק לשנות את עצמך ולשמוח בזה שאתם מתארחים אצל חמות שאת אוהבת ושהיא אוהבת אתכם (למרות הכל).
אבל אם באמת את חושבת שבאופן כללי הנטל מכם הוא כל כך משמעותי עבורה עד שהיא רק נימוסית אליכם ומזמינה מנימוס אבל באמת לא הייתה רוצה שתבואו (שוב, גם בתנאים שהם פחות טובים- לישון בדירה אחרת למשל)- אז עם כל הצער והכאב. הייתי מפנימה את זה סופית ומפסיקה לצפות שיזמינו. מפסיקה לצפות לקשר קרוב. מפסיקה ליזום הגעות שלכם. זהו זה.
אי אפשר לחיות בעיני עם ההתנדנדות הזאת של אוהבים אותי אבל לא מכבדים אותי, מזמינים אותי, אבל לא רוצים שאגיע......
אני אישית לא הייתי יכולה לחיות ככה.
הייתי רוצה להקשיב עמוק פנימה, עם מכלול הזמן והחיים שאת מכירה אותם כבר מאז שהתחתנתם. ושואלת את עצמי בכנות- הם שמחים בנו או שלא.
ואז
אם מקבלת החלטה שאני מאמינה להם שהם שמחים בי - אז אני יחד עם זה מקבלת בלי תנאים את התנאים שלהם לאירוח!!! ואני גם מחליטה בצורה מודעת לא להכנס לסיבות שגרמו להם לתנאים האלה. פשוט מקבלת את התנאים בלי להתכווץ אם אצל אחים אחרים יש דברים אחרים! ממש זורמת עם חמותי.
או - שבהקשבה עמוקה למכלול שאר החיים המבטים ובעיקר הלב שאת יכולה להרגיש מחמותך - אולי מגיעה למסקנה שאנחנו לא באמת רצויים ולא שמחים בנו ואנחנו יותר נטל משמחה - ואז הייתי חוזרת הביתה בלב שלם ושמח.
כי אני רוצה להיות אהובה היכן שבאה.
אירוח- לעולם יהיה מתיש ומעייף ונטל. אבל למרות הכל עושים את זה כי שמחים במי שבא.
אז אני זוכרת שזה מעייף לארח. ואני זורמת עם כל הבקשות והתנאים של המארחים- בתנאי שאני יודעת בלב שהם אוהבים אותי.
אנחנו לא נשואים יומיים
וזו ההתנהגות הלא ברורה
פעם למעלה פעם למטה.., לפעמים מרגישים הכי רצויים שבעולם
ופתאום לא
אגב אני רק פורקת כאן.... את מה שיש לי בלב...,,.
אני לא באה אליכם רק כדי להתלונן.כי בסוף אני גם קצת באינטרסים שלנו כמו שהמקורית כתבה ,כי אני נהנית גם להתארח ולנוח.
ויש דברים שאני לא יכולה לכתוב ולפרט מחשש לאאוטינג גמור, נראה לי שהכל יוצא לא מובן במה שאני כותבת. אם אכתוב את התמונה המלאה אני בטוחה במיליון אחוז שהתגובות כאן יהיו אחרות ואתם תהיו אפילו בהלם
עם כל זה אני מאוד מעריכה את תגובתך ואהבתי. אז תודה
או בכלל הפרשנות שלי לא נכונה
אז לגמרי כתבתי רק ממה שכן קראתי...
בכל אופן
כמובןןן
תקחי רק מה שרלוונטי לך ועוזר לך.. ומה שלא תזרקי לפח.
כתבתי רק איך שאני הייתי נוהגת אילו הייתי בסיטואציה כי אני לא יכולה לסבול מורכבות גדולה מידי בקשרים.. זה פשוט לא בשבילי ואז אני מרדדת את זה במוח שלי קצת לשחור לבן ומחליטה אם לוקחת את המציאות כמו שהיא או משחררת לגמרי.
אגב לגבי זה שלפעמים כן מרגישים רצויים ולפעמים לא- זה נשמע לי מאוד הגיוני, כי שוב, לארח זה תמיד קשה!!.... אז נשמע לי הגיוני שלפעמים זה מרגיש נטל.... למרות שזה באמת לא נעים. ומארח טוב אמור לדעת לשים גבולות כדי שזה לא יהפוך לו לנטל מידי (אגב הגבולות האלה עצמם יכולים להתפרש אצל האורח כחוסר נעימות.... מעגל שכזה). בקיצור.
נשמע שכל עוד את נהנת לנוח ולהתארח אז מצבך טוב וזה עצמו סימן שאתם אהובים שם והיא עושה המון עבורכם, גם אם לא הכל מפנק עד הסוף ואתם גם צריכים לשלם מחירים (תרתי משמע).
בהצלחה!!
במיוחד שיש הרבה מארחים שמזמינים לא מכל הלב...
ברמת משפחתיות מאוד קרובה
נראה לי אפשר להרגיש
אם מסתכלים עמוק פנימה ורואים את מכלול החיים
אבל כל אחד ומה שהוא מכיר.. אולי יש דברים מןרכבים יותר שאני לא מכירה
היא הציעה לו לבוא לחג, ומחכה שהוא יחזיר תשובה.
הגיוני שבינתיים היא לא יכולה לאשר לכם להגיע עד שהוא יחזיר תשובה, לא? מה היא תעשה אם הוא יחזיר תשובה חיובית? תגיד לו אה אופס פג תוקף ההזמנה שלי?
אני לא מתכוונת לזלזל בבאסה שלך!! זה באמת לא מצב נעים, ולהרגיש שמעדיפים מישהו אחר על פניכם זו ממש תחושה קשה 💜💜
אבל נראה לי שאפשר להתייחס לסיטואציה בלי פרשנויות, וזו סיטואציה שיכולה לקרות ולא מעידה על טיב היחסים הכללי.
הבן הבכור שלהם בן 22 עם צרכים מיוחדים
הבנתי שהם קיבלו בזמנו ברכה מהרב חיים קנייבסקי שיהיה להם מלא ילדים
בשבת צחקנו על זה מלא
דמיינו כמה בגדים צריך לכבס
כמה ליטר חלב קונים ביום
איך הולכים לישון
ואיך האמא זוכרת מה צריך כל ילד
חשבנו אולי היא מעסיקה איזה מזכירה כדי לטפל בכל הדברים שקשורים לביורוקרטיה
בקיצור.. מטורף
והבנתי שהיא עוד צעירה אז כנראה שזה לא הסוף 🤣
הלוואי שיצא מפה שרשור גדול ומועיל!
צריכה את עזרתכן.
רוצה לשים פה כותרות של נושאים: זוגיות, הורות, התפתחות אישית ונראה מה עוד
ותכתבו תכנים שאתן מכירות בנושא.
זה יכול להיות ספרים, פודקאסטים, קורסים דיגיטליים בתשלום, רשימות תפוצה...
העיקר - מניסיון אישי בלבד, ורצוי שלא מוגבל למקום וזמן.
יש היום כזה שפע של ידע,
שלהגיע לדבר הנכון יכול להיות משנה חיים,
ולטבוע בים של אפשרויות לא מוכרות זה קל מאוד.
אז אשמח לשיתוף הפעולה שלכן, וכמובן מוזמנות להציע עוד נושאים...
אותך בפרטי על הקורס של ליאורה?
אין לי המלצה לפלטפורמה ספציפית, אבל אפשר לחפש תכנים שלו.
מזהירה מראש שהוא מדבר באופן טבעי על הרבה תופעות שנפוצות יותר אצל מתבגרים חילונים, אבל יש הרבה מה ללמוד.
לעקירת הרגלים רעים ולימוד הרגלים טובים
(למרות שאני בלמידה תמידית של התפתחות אישית בהרבה נושאים
אין לי כמעט על מה להמליץ כי אני לוקחת מכל מקום
מלמידה בעבודה
מתכנים אקראיים ברשת
מסיטואציות עם אנשים
ועוד
הדברים שמלווים אותי לאורך כל השנים
זה דווקא לא תוכן
אלא למידה אישית
התבוננות עצמית על סיטואציות שהיו> למידה מטעויות> תכנון לשיפור עתידי> יישום והתמדה
כי בעצם שום תוכן לא עושה עבודה
אלא רק נותן מידע
והוא הופך משמעותי רק בלמידה עצמית אמיתית)
על פסיכולוגיה חיובית, ולא במובן של "תחשוב טוב יהיה טוב.."
שמעתי כמה פרקים ורוצה להמשיך.
יש לה הרבה דברים מעניינים שפותחים מחשבה ומגבירים מודעות.
ולמה היא חושבת שהוא טוב
כי באינטרנט יש רק מידע שיווקי וזה לא עושה סדר בראש
היה לנו אירוע שממש השקעתי בשבילו
סוף סוף אהבתי את איך שהייתי נראית וזה באמת נדיר
נכנסת הביתה
והוא מסתכל עלי ואומר: זה לא יפה, את פשוט נראית לא יפה.
אוקי, נושמת עמוק
מנסה להבין מה מפריע לו
והוא מדגיש לי שאין לו בעיה ושאני אלך איך שבא לי אבל תמיד חשוב לו להגיד לי את האמת ואת כולה.
בסוף החלטתי שאני הולכת ככה כי באמת אהבתי.
באיזשהו שלב בערב הוא אמר לי שאני נראית מהמם
לא קניתי את זה אבל האמת הרגשתי מיליון דולר😅
ואז חזרנו הביתה ועברנו על התמונות והוא כזה
זה פשוט עושה לך פרצוף ענק ורחב ומבליט לך את האוזניים
וגם את השמלה לא אהבתי ככ
את רואה איך אני אומר לך את האמת? את תמיד יכולה לסמוך עלי
פפפפפ אתה לא אמיתי
לא אמיתי
כאילו אני מבינה מאיזה מקום נובע
וזה באמת חמוד
אבל אתה רואה שאהבתי
למה צריך ככה לפנצ'ר?
זהו. פרקתי
מה צריך? מה ללידה עצמה ומה לאח"כ
לארוז מלא דברים או שעדיף שהבעל יביא אח"כ מהבית ולא נסחב מראש? מה גם שממש מוזר לי לארוז דברים מראש ולהשאיר בצד, כי כשאני מנסה לחשוב מה צריך אלה דברים שימושיים שאני עדיין משתמשת בהם...
תיק ללידה ולאשפוז, הכנסתי כל מה שלא שימושי ביום יום או דברים שימושיים שיש לי יותר מאחד מהם כמו מטפחת, ועשיתי רשימה מדויקת של מה צריך להכניס ברגע האחרון
עוד תיק עם דברים לתינוק לשחרור שבעלי הביא במהלך האשפוז
ורשימה של מה לארוז להורים שלי כי הגעתי אליהן ישירות מהאשפוז
לגבי מה צריך פשוט חיפשתי כמה רשימות באינטרנט ורשמתי לעצמי כל מה שראיתי שם והיה נראה לי שצריך
והצלחת באמת לארוז ברגע האחרון או שזה היה לא נוח? פשוט עם המצב של המלחמה אני מפחדת שאני לא אהיה בבית לארוז ממש לפני הלידה
שבוע לפני התאריך
וילדתי שבוע אחריו
אז היה הרבה זמן שהתיק ישב סתם
אגב שמתי ברכב תיק עם דברים שאין בעיה שיהיו ברכב
למקרה שלא נהיה בבית ונצטרך לצאת לבי"ח
ילדתי לפני התאריך ולא ציפיתי לזה, אז לא היה איתי את כל הדברים שתכננתי לתיק לידה ובעלי ארז חלק מהדברים. היה קצת פשלות אבל לא משהו נורא😅
בלידה השניה ארזתי את הדברים האחרונים בין ציר לציר, ובאיזשהו שלב רק אמרתי לבעלי מה להביא ומאיפה כי לא היה לי כוח להביא בעצמי...
תכלס את יכולה לארוז לך מה שקריטי ממש ולא תסתדרי בלעדיו בלידה ולוודא שכל מקום שאת הולכת אליו ליותר מכמה שעות זה יהיה איתך
ורשימות ברורות אם בעלך יצטרך לארוז דברים לבד ..
זה באמת רעיון להסתובב עם הדברים הקריטיים, כי כרגע נראה שאלה דברים שגם ככה איתי הרבה
ללידה
שמן שקדים
מטען לטלפון
ספר לזמן של ההמתנה אם יהיה
אוכל לבעלי
מים
למחלקה
תחתונים חדפ
בגדים
פיגמה
מגבת
מברשת שיניים
משחת שיניים
לשחרור
בגדים לך
בגדים לילד
עגלה
כיסא בטיחות לרכב
בעצם את הדברים של השחרור לא חייב לקחת מראש
ואת הדברים של המחלקה נראלך כדאי לקחת מראש או שאפשר שיביאו לי אחרי?
את עולה לשם אחרי שעתיים מהלידה ואין לדעת כמה זמן היא תיקח, אבל בכמ מן הסתם בעלך לא ילך הביתה בזמן שאת בחדר לידה רק כדי להביא אותם.
אגב שכחתי לכתוב לשחרור - מוצץ שעבר סטריליזציה, לדרך.
כדאי גם מקטין לסלקל.
אם לא תניקי, שתדעי שהבקבוקים שנותנים בביח אפשר לבקש מהם עוד 1-2 לדרך הביתה במקןם להתחיל להסתבך עם להביא תמל
ובבית, אחרי הלידה, כדאי שבעלך יקנה מראש וישים במקרר כרוב קטן להקלה על הגודש
בטיחות אז צריך עגלה.
לפי התקנות מותר לשחרר תינוק רק בתוך עגלה או סלקל. אנחנו השתמשנו בכיסא אז הבאנו עגלנ
לק"י
קרם ידיים
שמפו
סידור
מטפחת/ כובע
סיכות למטפחת (או מה שאת משתמשת)
ספר קריאה
נשנושים
פדים (בבית חולים יש את הגדולים, ובשלב מסויים אני צריכה את הדקים יותר. זה כי אולי פחות רלוונטי ביומיים- שלושה הראשונים, אבל לפעמים מאושפזים יותר).
רפידות הנקה.
תחתונים רגילים (אני לא משתמשת בחד"פ)
שמיכה לתינוק לשחרור
כובע
לא לקחתי בגדים/ פיג'מה/ מגבות לאישפוז, כי השתמשתי במה שיש בבית חולים.
רק אם הייתי מאושפזת בשבת, דאגתי לבגד שבת+ מטפחת לשבת.
שמפו הבאת כי אין בבית חולים או כי רצית את שלך?
ולגבי הבגדים, איזה בגדים הם מביאים?
והם מביאים כותנות של בית חולים ומגבות.
ומה העלה לכן את העצבים היום?
אולי כשיולדים באוגוסט
בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"
לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!
ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.
בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.
פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.
אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?
הוא גם הלך לאיבוד אתמול.
מטפס על המשענת של הכסא.
מטפס לגובה בגן שעשועים.
עומד על השולחן.
אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.
היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח
איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?
שהוא לומד כרגיל, משאיר אותי כל היום לבד עם הילדים.
ואז בא אלי בתלונות.
בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.
האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..
שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...
לעלות לשיחת סינכרון.
(יש לנו משהו מחר מוקדם בצהריים וצריכים להיות מתואמים)
עניתי לו שנדבר מחר בבוקר.
הוא כתב לי שהיינו צריכים לעשות את זה אתמול.
מההה אתהההה אומרררר??? ואיפה אתה היית יומיים ולמה חיכית לשעת השיא??
(ילדים בלי מסגרות, בעל במילואים)
ורק אני לא הבנתי מה ניסו להשוות לחופשת לידה?
כאילו חופשת לידה אמורה להיות בנחת או משהו כזה? או שזה תחרות על הכאוס?
לא הבנתי
וגם מי המשורר?
גם לא בזמן מלחמה
שעת השכבות זה לא זמן לעבודה
אנשים מנותקיםם
ממש מתאים לאחים קטנים לומר דבר כזה 🤭
בהצלחה ממש עם כל ההתמודדויות!
מידות גדולות
תמיד תלויה בשיין ועכשיו לא יודעת איפה לקנותתתתת
היה צריך להגיע עד ה8...
לא חושבת שכדאי.
אולי פורים הבא תהיה לבת שלי תחפושת חחחח
והזמנתי שמלות הריון לחורף חחח עוד שניה אין חורף וגם ההריון ייגמר
