פורום הריון ולידה (עמוד 2918)

* כמובן אם את לא לוקחת תרופות מסויימות שאסור
בעיקרון אם תתגברי שאיבות והנקה ותוכלי ותשתי טוב החלב יחזור להיות שופע השאלה כמה זמן זה יקח אי אפשר לדעת

אין לי מושג לגבי זה שהחלב צהוב ושומני. צבע החלב והרכבו משתנים מאוד כל הזמן.אבל זה בטוח טוב לתינוק.
לגבי כמות החלב - אפשר להחזיר לכמות מלאה, אבל זה דורש מאמץ. בכל מקרה, כל שאיבה מעודדת את ייצור החלב.

אבל שאלה - את לא מעדיפה לנסות להניק? זה יותר קל מלשאוב, ויותר בקלות מגביר את כמות החלב בדיוק לכמות שהתינוק צריך.

היתי על הנקה מלאה במשך 3-4 ימים וקרסתי
הוא דורש הרבה הרבה אוכל
אוכל 120 ולפעמים גם 150
בהנקה אין לזה סוףףף הוא יהיה כל היום על החזה ואני יתחרפן..
מעדיפה לשאוב את הכמות הזאת בעשר דק רבע שעה ולתת לו

ככל שהוא יינק יותר היניקה שלו תשתפר (וגם כמויות החלב) ומשך ההנקה יתקצר.

לא ישנתי בכלל.. כל שעה רצה לינוק.. לא היה לזה סוף
הרגשתי ממש גרוע בלי שינה והיתי ממש מותשת עצובה ומתוסכלת
מפחדת להיכנס לסרט הזה שוב

בסופו של דבר שגרה של הנקה תקינה היא קלה ונוחה יותר משגרה של בקבוקים.
את מלווה ע"י יועצת הנקה?

גם התינוקת שלי שעכשיו בת חודש, עד ממש לא מזמן, ינקה כל שעה, גג שעה וחצי. זה היה מאוד מתיש אבל ידעתי שזה זמני והיא תרווח לאט לאט בין ההנקות. ואכן ממש בימים האחרונים התחילה לינןק כל שעתיים, 3, וגם זה עוד יילך ויתרווח בע"ה.
זה אכן דורש התמסרות, אך שווה את זה. זה זמני ועובר מהר ממש.

בהצלחה!

חבל שהיא צריכה לראות תגובה כזו

אלא כאכפתיות ובאסה בשבילה. ועוד לא מאוחר מדיי,כנראה, להחזיר את החלב לקדמותו..
לכן עודדתי אותה בהודעה שלי שזה זמני הקושי בהנקה שתיארה, ושלא תדאג בגלל זה.

אבל אז הבנתי שזה לא היתה הכוונה שלה..
בכל מקרה כן לצערי עברתי ממש דברים לא נורמליים עד שהתייאשתי
היתי שבוע שלם ללא דקת שינה.. הגעתי לבית חולים באמבולנס באפיסת כוחות קרסתי.. ביקשתי כדור שינה..התחלתי כבר לראות דמיונות.. עד שהתאוששתי
ההנקה ממש גמרה אותי

מאז שלמדתי , הנקה היא מנוחה בשבילי.
ובאמת כדאי לשמר את היכולת להניק.
לי יותר קל להניק מלשאוב. שונאת לשאוב.
להניק הרבה יותר קל ואחרי זמן מסויים ההנקות מתקצרות, והוא יונק מהר יותר, יש שלב( כבר לא זוכרת גיל מדויק) שהנקה לוקחת 5 דקות, ובלי שטיפות של בקבוקים וכו..

לנסות להניק נגיד 20 דקות, ואז לנתק אותו. כאשר יהיה רעב שוב - לתת בקבוק.
גם בלילה אפשר לתת בקבוקים.


יכולות להיות כמה סיבות לזה שתינוק יונק בלי סוף -
יכול להיות שהוא לא יודע לינוק.
ויכול להיות שהוא רוצה להרגיש את אמא... תשעה חודשים היה צמוד אליך, הוא מתגעגע.

בד"כ בגיל שבועיים בערך המצב מתאזן והיניקה שלהם מתקצרת.

אבל זה אשליה לשאוב ברבע שעה ולהפטר מזה. כמעט כל שואבת, גם כשיש כמויות גדולות, במהלך הזמן רואה התמעטות של החלב ואז הסטרס והקושי כפול ומכופל. תבקשי שילמדו אותך להניק בשכיבה ותוכלי לנוח תוך כדי הנקה. עם הזמן נהיה יותר קל ופשוט.

לי סביב גיל חודש הי6 כמה ימים מטורפים שהוא בכה נורא כל שעה כמעט, ואכללללללל טונות, וכאבו לי הפטמות כבר, ואז.... זה עבר והתחיל לפתוח קצת פערים בין הארוחות.

ההתעסקות עם השאיבות, ניקיון סטריליזציה וכו' יותר ארוכה מההנקה
ובלילה כדי לשמור על שינה נורמלית שבעלך ייתן מנת תמ"ל או שתיים במשך הלילה ?

גם ביום אפשר אם ממש קשה לך אחרי רבע שעה לנתק מהשד, עם הזמן משך ההנקה יורד

האוכל זורם בקלות והם נהנים...
לא בטוח שזה הכמויות ביניקה

בגיל הזה בהחלט יכול לחזור להיות שפע.
ראית יועצת הנקה?
אם לא אז זה בהחלט הדבר הראשון לעשות. בטוחה שהיא תוכל לעזור לך להפוך את כל התהליך לפשוט וברור יותר
ובניגוד למיתוס יועצת הנקה טובה לא בהכרח תדחוף אותך להניק בכל מחיר. היא תדע לעזור לך ללמוד לשלב נכון אם זה מה שטוב לך

מסכימה מאוד שכדאי לך לנסות לחזור להנקה, התינוק גדול וחזק יותר ושאיבות זה באמת מאמץ גדול! הנקה ישירה הרבה יותר פשוטה ונותנת סיפוק.
גם בזה יועצת הנקה היא הכתובת

איזו אמא מסורה! כל הכבוד לך
המון הצלחה

החלב התמעט ממש.. שואבת 3-4 פעמים במשך 20 דק ביום והכל במצטבר מגיע לארוחה אחת,
האם יש טעם להמשיך להתאמץ בשביל ארוחה אחת של חלב אם ביום?

השאלה מה המחיר מבחינתך למאמץ הזה. אבל אם כבר רוב התזונה תמ''ל לדעתי אולי תנסי להניק. זה לא יהיה השיעבוד והטירוף שהיה לך קודם. כי יש גם תמ''ל. אבל הנקה ישירה הרבה יותר תגביר וגם הכי טובה וקלה. יוצר משאיבה. ואז תתני תמ''ל בנחת וקצת תניקי. ותראי מה מתפתח

אבל מרגישה שזה כבר אבוד..
הוא רגיל לקבל את האוכל מהבקבוק בלי להתאמץ .. שזה זורם לו בקלות..
גם החלב שיוצא לי זורם ממש באיטיות.. הוא בטח יתעצבן..
מפחדת מהתגובה שלו..
ממש עצוב לי שאני לא מניקה.. רציתי את זה ככ
וככ נהנתי נפשית בימים שהיתי מניקה אבל פיזית לא הצלחתי להתמודד עם זה

מה יש לך להפסיד? אם מתעצבן ויצרח תני לו בקבוק. לדעתי הכל בנחת. הוא כבר לוקח בקבוק. לא תלוי בהנקה. את נשמעת בטראומה. והכל בסדר. זכותך. אבל המצב היום שונה. רק בנחת ובנעימות. אולי כשהוא לא מאוד רעב. תני לו לשחק עם הפטמה. תתכרבלו. מקסימום הרווחתם פינוק...

וברצון שלך, וכמה כוחות תשקיעי בזה.
ממחיצה לקחת כדורים להגדלת כמות החלב. המליצו כאן על מורינגה. אפשר להניק ישירות אולי כשהתינוק ישן ואז הוא יסכים. ואל תפחדי מהתגובה שלו. אם לא תנסי, איך תדעי?

בהתחלה לפני הייבוש חלב היה לי המון המון המון חלב כל היום היה מטפטף וב5 דק היתי שואבת 100 מל
החלב הופחת בגלל הייבוש, האם הכדור יכול להועיל במצב כזה?
ובקשר להנקה הבעיה כשהוא ישן זה כבר אחרי ארוחה והוא שבע אז למה שירצה לינוק ולהתאמץ?

ושאיבה כל יום כמה פעמים ביום בשעות קבועות (למשל ב9, 12, 3, 6 ו9, כל פעם 10 דקות כל צד גם אם לא יוצא שום דבר) תאותת לגוף להתחיל לייצר חלב מחדש.
וכמובן הנקה עם מגע עור לעור תגביר עוד יותר.
הגוף שלך צריך להבין שיש פה תינוק שרוצה יותר חלב, הדרך הכי טובה לעשות את זה היא בדרך הטבעית, לחבר אותו אלייך, לתת לו למצוץ וזה יפעיל את ההורמונים
ואם את יכולה לקחת יועצת הנקה שתלווה אותך בכל התהליך זה יהיה הכי מושלם

חכי קצת 'לזמן שיהיה קצת רעב (עדיין לא בוכה) ותצמידי אותו אלייך עור לעור. הוא יתחיל לחפש ולמצוץ קצת וילמד להכיר את המקום ולהתידד איתו.

הכדורים אמורים לעזור גם לאחר ייבוש.
וכמו שאמרו לך: תישתי הרבה, תנוחי ותשאבי, גם על ריק, בשעות קבועות. והכי טוב- יועצת הנקה שתלווה אותך.
בהצלחה

שהבת שלי הייתה בת 3 4 חודשים בערך היה לי פתאום משבר, היא הייתה עם ריפלוקס קשה והיה לה מאוד קשה לאכול והסתבכתי עם ההנקות ונתתי בקבוקים עד שהיא לא רצתה יותר לינוק, במשך שבועיים שאבתי יום יום 6 פעמים אפילו על ריק (לא זוכרת כמה היה יוצא אבל ממש מעט) ולאט לאט התגבר והיא הסכימה לינוק ותכלס יונקת עד היום היא בת שנה וחצי אוטוטו

ממליצה מאוד. העצות שתקבלי כאן הן כלליות וכל אחת מנסיונה האישי. זה טוב מאוד אבל במקרה שהוא לא רגיל צריך שמישהי שיודעת תלווה אותך צעד צעד.
זה עולה בד"כ סביב ה400 שח אבל אם יש לך רצון להניק זה שווה את זה. וזה גם מתקזז מהר מאוד עם המטרנה שאת חוסכת ;)

אם את מסוגלת לסוע לבני ברק ממליצה ביותר על ד"ר מירה ליבוביץ' במרפאת הנקה של מעייני הישועה (קובעים תור דרכם זה נקרא מרפאות חוץ נראה לי).
היא גם יכולה לתת מרשם לכדור מוטיליום שמגביר חלב ואז יחד עם הנקות או שאיבות הכמות מתייצבת גם לאחרי שמפסיקים עם הכדור.

אני בטוחה שהיא תדע לעזור. בהתחלה היו לך כמויות חלב אז אין לך בעיה פיזיולוגית, זה התמעט בגלל כל הקשיים שנתקלת בהם אבל עכשיו אפשר לנסות. כמובן לא בכל מחיר אבל כמה כח שכן יש לך שווה להשקיע כי התינוק עוד קטן אז עוד אפשר להגיע למצב של הנקה מבוססת ופשוטה בשבילך בעז"ה.

המון המון הצלחה!
ומה שלא יהיה- את אמא נהדרת ומסורה

העגלה הזו נתקעה לי בראש ולא מצליחה לאהוב שום עגלה אחרת

די משמעותיים לטעמי.
ממני שחשבה שאותה תקנה ואז כשאתה במציאות לפני קניה התחרטה...

באמת לא יצא לי לנסות אותה, אבל כן ראיתי אותה מקרוב ברחוב הרבה פעמים

אני ראיתי לפני שנתיים
1. מושב גב רך מרשת, לא קשיח ויציב
2.הטיפול של העגלה כאשר הטיולון כלפי ההורה מצריך פירוק של הטיולון מהשילדה, למעשה מתקפל ב2 חלקים.
כאשר המושב כלפי חוץ זה מתקפל בילד עם השילדה

המושב בהחלט רך אבל היה לה מאד נוח. ובאמת הטיולון מתקפל רק כלפי חוץ אבל אני כמעט ולא שיניתי את כיוון המושב ככה שזה לא שינה לי הרבה

לא יודעת למה כותבים את זה כחיסרון

לא לכיוון של ההורה, אבל אם המושב של הטיולון הוא כן לכיוון שלך, צריך לנתק את המושב מהשלדה

כל פעם שאני רואה ברחוב מישהו עם העגלה הזו אני נתקפת קנאה 🙊

סה"כ מרוצה.. החיסרון הגדול שלה מבחינתי זה שהיא עגלה מאד עירונית ולא בנויה לשטח עפר אבל לצרכים שלי היא מעולה

פתאום חושבת אולי אינגליזינה יותר טוב

הכי מרווחת שיש

כי הבנתי שהמיוס היא הגירסה הכי קטנה של העגלות סייבקס. או שזה לא משנה והאמבטיה היא באותו גודל בכל הסוגים?

שזה מה שיש לי, ואני יכולה לומר בוודאות שהאמבטיה שם מאוווד מרווחת

אבל בעין המיוס 1 נראת מרווחת יותר

לא ידעתי איך אעבור שלושה חודשים כמו עכשיו כשכל התסמינים רק ילכו ויחמירו. 

עכשיו ממש התחלתי תשיעי, ובסופו של דבר דווקא לא היה כל כך גרוע.

היו דברים שדווקא עברו (כמו צינון של כמה חודשים, שבוודאות קשור להריון)

ומסורבל ולא באלי לזוז

ומצד שני מרוב חששות אני מוצאת אתע עצמי מאוד קרובה להשם ומתפללת יותר 

חוץ מזה שבאמת נהיה כבד

החששות שלי הפעם הם מהלידה עצמה...

אחרי שבלידה הקודמת האפידורל לא השפיע אני ממש פוחדת שזה יקרה גם הפעם 

בינתיים לא כבד לי בטרוף אבל לוחץ לי כבר בצלעות... ויש לי עוד חודשיים...

מקווה שלא יתגבר כי אני כרגע כמעט לא עומדת בזה, אחרי כל ארוחה גם לא גדולה אני בסבל...

היום התחלתי להרגיש את הלחץ בצלעות.. כואב לי מאד לשבת בצורה לא זקופה.. מתארת לעצמי שזה רק הולך ומחמיר

גם ככה אני בחורה נמוכה יחסית,
כל הלמטה נדחף למעלה,
ואם אכלתי מידי הרבה (שזה בכלל לא הרבה באמת...) עוד יותר לוחץ...

וסבלתי מכאבי תופת בצלעות בהריון, וואו זה היה נורא. כל אפצ'י הייתי בוכה מכאבים.
לא מתגעגעת...

וכשאני מספרת לה על כאבי הצלעות שיש לי בהריון,

היא ממש יכולה להרגיש אותם מרוב הזדהות.

 

מישהי אמרה לי שזה בדרך כלל קורה לכאלו ש'רובצות' על הכיסא ולא יושבות זקוף.

העובר היה מצג עכוז והראש היה תקוע לי בצלעות ועל הסרעפת.

והכי הכי חשוב שיהיה לך ולכם הרגשה נעימה ובטוחה.
תעשי איתה שיחה ותגידי שהחלטתם ללכת לאיכילוב מסיבות אישיות שלכם (את ממש לא צריכה להתחיל לתת לה דין וחשבון מה ולמה. זה לא דיון רב משתתפים).

ותגידי לה שבכלל שהיא מתנדבת בתחום את תדמחי ממש שהיא תבוא לעזור לך שם במה שאפשר. שאת מבינה שזה מאכזב אותה אבל אתם בחרתם משהו אחר וזה לא בגללה או משהו.
וכמה שיותר לומר כמה שתשמחי שהיא תבוא לעזור לך כי אין עליה וכו..(אם את בקטע שהיא תבוא, כן?..)

ובפועל זה לא קורה..
אמא שלי גם מאוד מאוד פעילה ומעורבת בלידות שלנו ו בטוחה מה הכי טוב.. אחותי הגדולה אמרה לה לפני הלידה של הבת הבכורה, שהיא רוצה שהיא תהיה שם כדי לעזור. וכשהיא מבקשת שלא, אז לא.
אמא שלך גם ילדה ועברה את זה. בלידה, הכי חשוב שיהיה לאשה הכי נוח וטוב. תעשי עם אמא שלך שיחה, תתחילי בזה שאת מאוד מעריכה את מה שהיא עושה, תורמת, ומה שהיא בשבילך, אבל עשית סיור שם ושם ואת מעדיפה איכילוב בגלל, א', ב', ג'. וזה בכלל לא קשור לזה שביה"ח לא טוב (וולפסון). אם היא תבין, מצויין. ואם היא תיפגע, זו לא אשמתך, את לא צריכה לחשוב על זה בכלל. רק לעשות מה שטוב לך את עוברת צירים, לידה בע"ה וגידול ילד. אם אמא שלך רוצה הכי טוב בשבילך בסוף היא תבין..
תתפללי לה' שישים לך את המילים הנכונות בפה, בע"ה ייצא הכל על הצד הטוב ביותר.
מאחלת לך לידה תקינה,מהירה, בבריאות, קלות שמחה וידיים מלאות, שתספק לכם את האושר הכי ענק בחיים!

שהתינוק היחיד שנדבק ההדבקה הייתה כנראה אחרי הלידה ולא ברחם.. ככה שאין לך מה לחשוש לעובר
הרבה תפילות ותעשי את ההשתדלות שלך

ונכון שהמספרים נשמעים ממש גדוחים אבל רוב המתים ממה שיודעים זה אנשים מבוגרים עם מחלות רקע.
לא נצפה עדיין ילד או תינוק שנפטרו מקורונה.
ובגדול..אין לך מה לעשות. אולי לפתוח חלון. מה שאת יכולה לא לעשות זה להפסיק להקשיב ולקרוא בכלי התקשורת שמטרתה בגדול זה רייטינג ולהפציץ בכותרות מפחידות.

תתפללי לה' שישגיח עליכם. והלחץ לא יעזור למנוע שום דבר..רק מפריע לאיכות החיים שלך

אפשר מוצרי סויה, אני לא ממליצה מטעמי בריאות.
אפשר לתת מחית פירות ולערבב בפנים שקדיה או טחינה.
הילדים שלי אוכלים חלב שקדים קנוי. לאחרונה גיליתי שיש חלב שיבולת שועל וזה ממש טעים לנו.

תודה!

מעדנים על בסיס סויה/אורז.
גרברים.
תחליפי ביצים.

חידשתן לי

ואם כבר שאלתי.. אז מה מומלץ בגיל הזה? לשלב בכל ארוחה של חלב גם מוצקים או להפריד? וכמה פחממות זה תקין? הגיוני שהוא אוכל כל יום לחם?

 

עד גיל שנה.
ביצים אני מציעה אבל הקטן שלי (באותו גיל) לא בקטע כרגע לצערי.
מעדן בלי קשר לאלרגיה בטח לא הייתי נותנת - בשביל מה?..

מה כן -
פירות (מגרדת ומוסיפה כפית טחינה גולמית)
ירקות טריים - לא ממש אוכל אבל אוהב את זה - רבע מלפפון, פרוסת עגבניה וכד'
תבשילי ירקות וקטניות
בשר/עוף
דגים
לחם
דייסה (קוואקר)


אם את צריכה ארוחה בשלוף אפשר להכניס בטטה למיקרוגל לכמה דקות, לחצות ופשוט להאכיל בכפית.

תמירי בחלב סויה, יש מעדנים מעולים כמו אלפרו ותחליפים (,גבינה צהובה של וגה או משומשו)
גם גבינת טופו, קרמית של ויולייף ממש טעים

פנקייק אפשר להכין בלי ביצה ובמקום לשים מעדן סויה. יוצא פיצוץ.

מבינה את הקושי.. חיבוק גדול

לבנים לא מומלץ מוצרי סויה בכמות גבוהה. גג פעם ביום וזה גם הרבה. מכיל חומרים שעשויים להוביל לתגובות הורמונליות משובשות.
כך אמרה לי רופאת אלרגיה. ואני אמא לילדים שהיו אלרגיים לחלב

מקסימום 2
ומוסיפה שהרבה פעמים ילד שאלרגי לחלב יכול להיות אלרגי גם לסויה

הוכחו כלא נכונים
וחלב פרה הרבה פחות בריא עם כל מה שדוחפים להם כדי שיניבו הרבה חלב

האמת שהיתה לו תגובה אלרגית די חריפה ואמרו לי שבמקרים שאין לי מספיק חלב שאוב או משהו כזה לא להביא מטרנה או סימילאק צימחי אלא רק דברים מיוחדים לאלרגיים.. ככה שאני די מפחדת להביא לו מוצרי סויה...

 

ותודה על החיבוק!!

אפשר מעדן סויה (הוא לא אלרגי? לפעמים זה בא יחד אלרגיה לחלב) או מעדן סום שהוא על בסיס טחינה. מן הסתם אין להם יותר מדי ערכים תזונתיים טובין, אם כי מעדן סויה מועשר בסידן.
אפשר דייסת קוואקר על בסיס מים או חלב סויה או שקדים, ולהוסיף כף ממרח שקדים או אגוזים.
באופן כללי, המצריים האלה יכולים להיות תחליף לכל מיני דברים. אם הוא לא אלרגי לסויה, אפשר גם להכין פשטידות שונות עם גבינות מסויה.
אפשר פנקייקים על בסיס מים, מיץ או חלב סויה

גזר, קישוא, בטטה
וגם עדשים, וכד' בתור חלבון

אפילו לי כבר נמאס;)

וגם הוא חייב חלבונים. לא?

בקוואקר יש חלבון
בעדשים, טחינה, חומוס יש חלבון.
בקינואה יש חלבון מלא.
גם באגוזים ושקדים יש חלבון- כמובן שלהגיש לו אותם טחונים לחלוטין.

נתחיל ליישם

תודה לך!!

מרק ירקות וקטניות טחון
מנדרינה עם פתיבר טחון וכפית חמאת בוטנים/ שקדיה
פירות מעוכים

בזמן ארוחת ערב אומרים: עכשיו זה ארוחת ערב, עכשיו אוכלים ושבעים, אחר כך לא ארשה יותר.
מי שחכם בוחר לאכול עכשיו.
מי שאח"כ אומר שהוא רעב, מקסימום תפוח...
כשהם יראו שאת רצינית, תוך יום זה ייגמר.

ולכל מי שחושבת שזה לא הומני, אז ככה:
א. ברור שזה לא רעב אלא בחירה להשתולל וגם בזה אפשר וכדאי להציב גבולות.
ב. זה גם לא הומני שילדים "מטפסים" על אמא שלהם והיא צריכה לעשות ארוחת ערב בהמשכים.
ג. מה שהם הכי צריכים זה סדר יום קבוע (כמובן לאפשר מדי פעם חריגות...)

עצה נוספת לספר סיפור או קלטת שמע (לא סרט!! הרגל רע!) בזמן האוכל, כשהם מרותקים זה עובד נפלא,
והכי עובד - בעוד קצת זמן, בגינה...
בהצלחה!

אהבתי את "דעי מה שתשיבי לאשמות בדמניזציה"

אם הם עד כדי כך מורעבים הם היו אוכלים בזמן ארוחת ערב.
את האמא ואת קובעת את זמני הארוחה. את החלטת דארוחת ערב לפני מקלחת אז כך יהיה.
מי שרעב אחרי מקלחת תאמרי לו-' כמה חבל שאת רעבה, אבל כבר נגמר הזמן של ארוחת ערב ולכן נחכה למחר בבוקר. '
הםמיכולים להמשיך להתבכיין עוד יום יומיים, ואז הם יקלטו שאת רצינית ונחושה בדעתך. ויאכלו כמו שצריך.

קל לי לדבר כמובן כי אני מחוץ לסיטואציה קורעת הלב הזאת. אבל אין לי ספק שגבולות בעניין הזה זוהי מילת המפתח.

אחרי שחיה תמיד רעבים 

נקיים וריחניים ישר למיטה

יכול לאכול לחם. רק לחם בלי כלום.
אם באמת הוא רעב הוא אוכל (קרה לי כבר כמה פעמים). אם לא, הוא מוותר על התענוג...
(עצה טובה משכנה יקרה שלי...)

 

אני לא רוצה שיאכלו חמץ בחדר

אצלנו זה מלפפונים או אגוזים...
(אין חשש חמץ).

אצלי שניהם מעל גיל 5.

לכן אני מאפשרת מלפפון או תפוח.

 

בסוף נתתי חלב בכוס.

 

יאללה מצפון קישטא

(לא מדברת על ילדים עם בעיות משקל)

פשוט מחר בבוקר יקומו קצת יותר רעבות...
ובארוחת ערב תזכירי להן שעכשיו ארוחת ערב, ואח"כ אין אוכל במיטה... אצלנו זו תזכורת קבועה 😏

 

אוף שונאת שמשחקים איתי עם אוכל, שונאת!

ילדים באחוזון 1 ומטה... שצריכים לדחוף להם קלוריות באוכל...

תהיי חזקה פעם ופעמיים. הם יראו שהולכים לישון קצת רעבים (והם לא,אחרת היו אוכלים קודם),וגם אם הם קצת רעבים.הם לא ימותו ברעב.

חבל שכל פעם כל הסאגה הזו תביא אותך לעצבים,אם תעמדי על הגבולות שלך,זה לא יקרה יותר

שהם מצאו את הנקודה הרגישה שלך ולכן מציקים לך דווקא בזה

אחרי ארוחת ערב עולים להתקלח, צחצוח שיניים ולמיטות.
זה כזה ברור שאין אפילו שום בקשה כזו או אמירה מצד הילדים שמשהו רעב.
כמו שכתבו החברות, הבקשות לאכול אחרי ארוחת ערב הן ממש ניסיון להזיז או לשחק עם הגבולות.

לפני שהם נכנסים לאמבטיה אני מזכירה להם שאחר כך לא אוכלים יותר. 

(לפעמים הם רוצים להכנס מוקדם כדי לשחק...)

לא קרה לי שקמו בבוקר מורעבים. 

מזכירה שזו הארוחה ופעם הבאה שאוכלים ושותים זה בבוקר. תזכורת אחת בלי אישו... (אבל תוודאי שאין נשנושים באחהצ)
ובלילה מסבירים להם שמתאפקים עד הבוקר.... זה לא שהם בצום מלא שעות..

גם לי זה היה ככה, הילדים היו משגעים אותי... אצלי עזר לקלח לפני האוכל (מים מגבירים רעב, שימי לב שאחרי בריכה/ ים תמיד יותר רעבים) בדרך כלל אחרי האמבטיה הם יותר רעבים וככה חוסכים את הוויכוחים על האוכל לפני המקלחת

ועוד משהו שעוזר- תגידי להם: עכשיו זה זמן ארוחת ערב, מי שלא יאכל עכשיו שלא יבקש אחר כך! 

בהתחלה לא ההיתי עקבית אם זה והיו אומרים לפחות גבינה לפחות חומובס וההיתי מרחמת ..

ואז למדתי להגיד מי שרעב לחם בלי כלום והתעקשתי על זה  .

הם למדו לאכול בארוחת ערב!!!!!!!!!!

כנל עשיתי בשעורי בית זה היה קשה מאוד!!

אמרתי עכשיו זמן שעורי בית מי שצריך את עזרתי אני פנויה ,

פתאום אחרי אמבטיה יש לי להכין שעורי בית

אז אמרו לי לא אמרת לא הסברת

אז כמה ימים שצחקתי איתם והודעתי טוב אני מסריטה ופשוט הסרטתי עכשיו זמן שעורי בית ...

מוסרט הודעתי רואים במצלמה הנה הם שומעים הם צחקוו אבל הבינו  ...

לא היה לי לב להגיד אל תכיני אבל פעם פעמים וב"ה פשוט למדו !!

תמיד יש את הילד הזה שפעם פעמים לא מספיק לא אבל בסוף הם לומדים .

וחדש בחנות תצטרכי להתפשר הרבה על הנוחות

באתרי יד שניה- יד2, winwin, ad,
בפייסבוק- marketplace, שם יש הרבה דברים, מנסיוני.

חיפשתי לא מזמן עגלות מה שמצא חן בעייני זה

בוגאבי בי 5- יותר מהיקרות
עגלות של מאמס אנד פאפס (אורבו או ארמדילו)
סיילו של ספורט ליין

על יד 2,
אנחנו קנינו עגלה של מעצב אנד פאפס (טיולון + אמבטיה) ב600₪ ביד2. אנחנו ממש מרוצים

אני רואה באינטרנט שיש הבדל במחיר ממש גדול בין כל הדגמים שלה לדגם של סולה... (אלף ש"ח הבדל) יש לכן מושג למה?

לא מחייב שהוא לא מוצלח, רק כדאי לקנות עגלה שהיא לא חרושה מידי, לא אחרי 3 ילדים...
חפשי משהו חדש יותר - לדעתי

אם הסולה במצב טוב ויפה- אין בעיה לקנות,
נראה לי שמחליף אותה אחד הדגמים החדשים של החברה (ארמדילו אולי)

אם כבר ארמדילו- הבנתי שבארמדילו פליפ xt3 יש כמה שדרוגים נחמדים לעומת הדגם עם המספר 2

בהצלחה

ולהציץ כל 2-3 דקות ולהגיד: אמא פה,את צריכה לישון

תתכונני להרבה בכי,בסוף היא תתרגל

 

לא חושבת שזה חרדת נטישה, נחמד לה כשאת לידה,לזה היא רגילה

לוקח לגוף זמן..

עד שנה, זה תקין לחלוטין לחלוטין!! ו לפעמים אם לוקחים לפני כן גלולות לוקח לגוף זמן לחזור לאיזון הורמונלי...
הכל בסדר, תהיי רגועה, יש המממוווןןן שלוקח להן שנה וזה תקין לחלוטין..
אני מאוד מבינה את הרצון שלך והציפייה כל חודש מחדש, אסל תדעי שבאמת עד שנה זה תקין ו נורמלי לגמרי.. תנסי להירגע ולשחרר ותראי שזה יגיע יותר מהר ממה שאת חושבת בעזרת ה'

אומר שגם הביוץ התעכב הפעם ב4 ימים ואולי פספסתם את המועד
מאחלת לך הריון במהרה! בעה!!

לפי מה שידוע לי ביוץ קורה או לא קורה, בזמן או מוקדם או מאוחר.

מה הכוונה לחזק את הביוץ?

אולי חכמות ממני ידעו להגיד לך...

בקיצור לא ממני תבוא הישועה - אולי מישהי אחרת תדע לענות

בהצלחה רבה!!!

זה אינטרנט, פורום פתוח, גם אם מדובר בטרולים - עד שלא תהיה סיבה ממשית לחסום אין הרבה מה לעשות

אני חושבת שאולי בגלל שכמה עזבו זה מרגיש לך להיחשף כי מדובר בניקים שאת לא מכירה.. ועכשיו במקום קהילה נשית, מה שהיה לפני כן, זה חזר להיות פשוט פורום הריון ולידה

גמני מתבאסת מזה, ולכן אניי באמת פחות פה לאחרונה

לא אנחנו
לצורך העניין הן יכולות לזהות אם זה אותו משתמש
למשל.
וכן, לחסום את מי שעובר על כללי הפורום

נראה לי מאוד מוזר שכל שני וחמישי מגיע ניק חדש באנגלית ובעברית
ובדכ סוחף אחריו תגובות לא אהודות במיוחד

הרופאת נשים הסבירה לי שיש בגלולות את הפרוגסטרון שזה דוקא חומר שהוא מרגיע.. יש אותו ברמה גבוה כמו בהריון.
אבל יכול להיות שעל כל אחת זה משפיע אחרת.
אולי תתייעצי עם רופאת נשים?

אולי באמת אלך להתייעץ. תודה

אני בכל אופן פצצת עצבים מהלכת🤕🤕

שניהם לא נחשבים הורמונים מרגיעים במיוחד.. אסטרוגן יותר גרוע לדעתי

אסטרוגן פוגע בחלב
את יכולה לעשות חיפוש באינטרנט

משולבות זה פרוגסטרון + אסטרוגן

אסטרוגן עלול לייבש חלב

לי בכל מקרה זכורה תקופת הגלולות לא רגועה כ"כ, הרבה ריגשי, כמו בהריון...

אבל לא עם חרדות כאלו עוצמתיות...ואני די חרדתית מטבעי, פשוט עכשיו זה מוגזם..:/
טוב. אשקול להפסיק ולהחליף לאמצעי ללא הורמונים

כדאי לך לעבור לאמצעים ללא הורמונים

אני מחפשת איזושהי מטפלת טובה (עדיפות לדתיה אבל לא חובה) באיזור מודיעין.

בדגש על מחיר סביר כי לחוץ קצת... אבל חשוב לי כן ללכת.

יש המלצות? 

אצלי הדיאמיליה היתה הרבה יותר טובה מסרזט למרות שהן גנריות.
בפועל קשה לדעת בוודאות.
בדר"כ במקביל ללקיחת הגלולות האלה מניקים ויש שינויים חיצוניים לגוף שיכולים להשפיע.
אז קשה להגיד אם זה משפיע ועד כמה.

הרס לי את החיים

בפועל דימיליה היתה לי יותר טובה.
אבל קשה לדעת.
בתקופה שלקחתי סרזט היו עוד סיבות חיצוניות שיכלו לגרום לי לכל הדכדוך והחרדות (בעיקר דכדוך).
בזמו שלקחתי דיאמיליה, בכלל בחיים הייתי במצב יותר טוב ובעיקר עם יותר חברה סביבי.

זה חלק מהעניין שקשה לדעת מה הגורם האמיתי.

מכירה רק סרזט או פומיניק (בשניהם היו לי תופעות זהות, בעיקר רצח חשק...)
אלה גלולות הנקה גם?

גיל של שובבות

לא להניח אותו על מיטה.
עדיף שיבכה כי הנחת אותו על הרצפה ולא שיבכה כי נפל.

זה גיל שהם זזים כבר זוחלים ולא כדאי לצפות ממנו שלא.. פשוט לא לשים במקומות גבוהים.

אחרי כל נפילה (אימא לכמה ב"ה.. שכמה פעמים נפלו על הראש..), יש סימנים מסוימים שאפשר לעקוב אחריהם כדי לדעת אם הכל תקין.. לא הקאה, עיניים בסדר, הליכה רגיל ללא סחרחורת,... וכו'

וגם אם זה לילה וצריך ללכת לישון- למרוח את זה קצת וכשכבר ישן להעיר אותו בקטנה, לראות שמגיב ואז לעזור לו להירדם בחזרה...

והייתי ישנה עם התינוק חופשי במיטה וגם משאירה זאת הייתה מיטה פרטית שלי כי בעלי היה בצבא...

גיל 7-8 חודשים עשו לי גלגול כזה מהמיטה, שמאז רק הנחתי על משטח על הרצפה- אוניברסיטה או משהו בסגנון... או אם את ממש עסוקה לשים שניה בטיולון ולחגור...

נקיפות מצפון זה החיים של כל אמא.
בטח אם הן מוצדקות.
בקשי ממנו סליחה, תבטיח לעצמך שתיזהרי,
ואת בנאדם שטועה, ואת אמא טובה מאוד.
מאוד!

הם מתגלגלים בשניות...
גם לי קרה והרגשתי איום ונורא.
הרופאה שהתייעצתי איתה אמרה שאם המיטה בגובה של עד מטר, ואם התינוק חיוני, לא מקיא, לא מעורפל ואין לו בלוטה ענקית על הראש אז ככל הנראה הכל בסדר. יש צורך לעקוב אחרי התגובות שלו ב24 שעות הבאות

מצד אחד אפשר להגיד קורה לכולם ומצד שני פעמיים בשבועיים? זה המון.
והוא גדול ממש! בגיל הזה הם ממש לא דוממים ונשארים במקום אחד.

שאן ילד לא נופל אף פעם ממקום גבוה, משהו לא תקין. קרה לנו כמה פעמים, פעם אחת בעלי מתקשר, והייתי בנסיעה מחוץ לעיר חודש חמישי עם השניה. הילדה צורחת והוא אומר שהיא נפלה לו ששטף או.ה בכיור על הרצפה עם הראש.. ולא נרגעה. נסענו למיון בשביל הרובע, הכל היה בסדר ברוך ה'. פעם השארתי אותה על המיטה, חזרתי לחדר היא על הקצפה, מסתכלת עליי.. קורה לכולם, צריך להיזהר וכשמתחילים להתגלגל לא לשים או לשים ולעטוף הכריות או שמיכה שהם לא יכולים לעבור...
את אמא מדהימה הכל טוב

ולא הבנתי.... השארת ילדה על המיטה והלכת??? 😱 😱 😱

לא חייבים להפיל אותם.. הכוונה שזה קורה לכולם...בד"כ.. כן, היא עטב לא הייתה מתהפכת, השארתי אותה קרוב לקיר

צריך ללמוד לפעם הבאה ולא לתת למצפון להוריד אותך❤
אבל חייבת להגיב בכלליות לכל המגיבות..
זה קורה לכולן? לא נורא? נכון .. ילדים זוחלים נופלים מקבלים מכות אבל אסור להשאיר יחד בשום אופן על משטח גבוה גם לא על המיטה!
תינוק ממש קטן כבר יודע להזיז את הרגלים ויכול לדחוף את עצמו לקצה וליפול לא צריך שהם ידעו לזחול כדי שיקרה אסון

משום שזה פורום פתוח, ועוד אנשים יקראו פה טיסיקו מסקנות, היה לי חשוב לכתוב:
נפילה של תינוק היא סכנה! במיוחד אם נפל על העורף.
לא לזלזל. לקחת אותו למיון. לא תמיד אתם תצליחו לראות סימנים שמשהו לא תקין. (גם אני חשבתי שרק אם מקיא, ורק ורק ורק..אבל זה ממש ממש לא נכון). ה' ישמור, אם יש לילד דימום, בלי בדיקת רופא - ולפעמים סי טי - לא תדעו על כך.
מתנצלת על ההלחצה! זה באמת מלחיץ.

אז היית אמא רעה
אבל לא, את לא מקצה ראש.
את מבינה שמשהו פה לא הגיוני ולא תקין ואת לא מחכה להפעלה השלישית.
את אמא מסורה ואחראית!! כל הכבוד!!
נתנו פה עצות טובות מה לעשות, כדאי להפוך להרגל.
אני שמתי מזרון קטן בחדר שלי בדיוק בשביל השניות האלו שצריך לשים אותו איפשהו.

וגם מאוד עוזר לי לדבר בקול לתינוק ולאח שלו ולהסביר "להם" מה אני עושה. זה עוזר מאוד לשיקול הדעת.

למשל, עכשיו אני מניחה אותך בשביל להביא מגבת,
עכשיו אני מרחיקה אותך מהשולחן והולכת לכבות את התנור.
עכשיו אני סוגרת את חדר האמבטיה כי הרצפה רטובה.
עכשיו אני מניחה אותך בשביל להקשיב/ לטפל באחותך.

זה ירגיע גם אותך וגם את האחות הגדולה לדעת שאמא עסוקה עכשיו 10 שניות בשביל להתפנות אח"כ בראש שקט אליה.

גם התגובות הנעימות וגם הפחות
הילד בסדר גמור ב"ה.
הייתי עסוקה בלהחליף לו חיתול ולכן הוא היה על המיטה לא השארתי אותו לבד הייתי נוכחת בחדר פשוט הילדה הסיחה את דעתי ממש לרגע וזה מספיק בשביל שיתהפך
למדתי את הלקחים

את אמא טובה! חיבוק!

אחרים בזמן אמת.

הרופאה החליפה לי לפמינט בגלל החוסר.
עבד מעולה

ממש סיוט..תודה רבה אנסה🙏🏻

סורי על הטעות, ותודה ששמת לב!

מניקה כמעט מלא.

תודה על השיתוף

אבל האמת היא שנשים לא יודעות להיות חולות

הרבה כוחות ושמחה

 

ממש מחזק אותי

הקושי הכי גדול הוא לשחרר, בעוד שאנחנו משוכנעות שאם נשחרר רק קצת העולם יפול.
כל הכבוד לך! מקווה שתצליחי לנוח היטב בלי מצפון

מרגישה שאם עבר עלי יום עמוס, פשוט אין למי לספר.
אמא שלי תקשיב רוב קשב לכל תוצאותיה של אחותי בעבודה שלה, אבל אם אני משתפת בקושי מסוים בבית היא או תציע מיד פתרון או תנעץ בי מבט של: את בחרת להביא ילדים ולהישאר איתם.
כנ"ל שאר האנשים בחיי.
מרגישה שהשכבות בבית נטולת משקל בעולם החיצוני.
רק בתוך המשפחה שלי, אצלי בלב ואצל הילדים יש לזה משקל, והוא מכריע.

למשל נתתי את הבית בשבת לבייביסיטר שלי להתארח. היא הרגישה ממש רע ושלשלה. הורידה מצעים ושמיכות מהמיטות ששכבה בהן אבל לא היה לה כוח לכבס.
ביום ראשון הרצתי 8 מכונות. ומודה שקצת התבאסתי.
את מי זה יכול לעניין ???????

לא כיבסה!! אני בשוק! ממש לא בסדר!
בטח שזה מעצבן, גם ככה היומיום שלך לא פשוט בכלל!
קל להגיד, אבל חמדתי על בשרי, שאת צריכה להעריך את העשייה שלך ואם לא תחכי לאישור של אחרים כל הזמן תחיי חיי מסכנות. עובדת על עצמי בזה,זה ממש לא פשוט!
בהצלחה, אהובה

אבל לפעמים זה לא מצליח, ואני מרגישה "שקופה".

או כתבה על אישה שמתמרמרת על הנקה...בחיים לא יפרסמו כתבה על אישה ששמחה שנשארת בבית.גם התגובות תמיד..ה׳ ישמור:/
נראה לי את התגובות שמעודדות להשאר בבית/להניק, מוחקים כי אין להם אינטרס בה. רשמתי תגובה, בטוחה שלא יפרסמו אותה, כי היא אופטימית מדי.רוצים שנשים יביאו כמה שפחות ילדים, שילכו לעבוד כשהילד רק בן שלושה חודשים..

רואים את האישה שנשארת בבית שיש לה את כל הזמן בעולם וכיף לה שהיא לא צריכה לעבוד והאמת היא שגם אם האישה שמחה ומאושרת להשאר עם ילד בבית זו עבודה קשה
והרבה פעמים השיקול הכלכלי הוא הפוך פשוט יהיה לא משתלם לצאת לעבודה ולא שיש הרבה כסף אז אפשר להשאר בבית
את בבית עם הילדים?

אבל היו לי תקופות שגם עבדתי. מעתיקה את התגובה שלי
אני אמא במשרה מלאה לשתי קטנטנות. נכון זה קשה, אבל אני בחרתי בזה ולא מצטערת על זה לרגע. אני מעדיפה את הבוסיות הקטנטנות שלי מאשר בוסית על הראש,!! מעדיפה להשקיע בבעלי ובילדיי. גם אם העולם בחוץ לא מעריך את זה, אני מעריכה את העבודה שלי ואני יודעת שהיא הכי מתגמלת בעולם. את הפירות אני עוד אקטוף. יש דברים שהזדהיתי איתם בכתבה, כמו הרצון להסגר בחדר ולצעוק במגבת חחח. זה באמת אינטנסיבי ודורש המון, יותר ממשרה רגילה.אבל אניי יודעת שזה בונה אותי, אני למדתי ליצור לעצמי סדר יום, בו אני מנצלת כל רגע פנוי להתפתחות שלי ולמנוחה.כשילדים ישנים אני אף פעם לא מנקה, אני ישנה יחד איתם או עושה משהו שחשוב לי. הילדים לא מפריעים לח לחיים, הם חלק מחיי. אין יותר אושר מלהיות אמא במשרה מלאה. מאחלת לכותבת הכתבה שתלמד להעריך את זה.

להשאר בבית זו החלטה , שלמי שמתאים לה, זה משמח אותה והיא מרגישה שזו השליחות שלה עכשיו! אולי בעתיד אני אשאר בבית כי אני מאמינה שזה עושה טוב לכולנו! אבל לא עכשיו עדיין . הייתי אומרת לכותבת,
הבית שלך צריך אמא ובעלך צריך בת זןג ששמחה במה שהיא עושה .
תשמחי שיש לך את האפשרות שרבות היו חולמות עליה!!